קלטת מס' 177 - עיקר וטפל - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

עיקר וטפל.

חלק ב', קלטת מספר 177. בית חרושת למצוות כזה לא חפיף, אתה מוכן? אני עושה.

אז זה חרדי לגמרי.

למה?

מה זה למה? כי אם אתה עושה, לא רק זה,

גם אתה עושה לשמה בדיוק,

וגם אתה עושה בית חרושת, אתה חסיד גמור.

אז מה זה חפיף שאמרת גם וגם?

מה זה הגם השני? אני לא מקיים את התרי״ג מצוות.

למה?

למה? למה?

למה? כי לא גדלתי בבית דתי. די, אז זה לא בגלל חפיף או לא חפיף.

זה בגלל שיש לך סיבה למסיבה. הגעתי לדת לבד בגלל שהתחלתי בתוף. רבותיי, תסתכלו עליי.

אני התחלתי ללמוד קבלה, ודרך הקבלה התחלתי לעשות דברים מסוימים.

שזה כל התפילין, ונטילת ידיים, ושבת בית כנסת.

יפה.

תסתכלו עליי, תסתכלו עליי.

אני בלי קבלה התחלתי עם תנאל מרגעתי.

אתה רואה? אבל אני חילוני כמוך הייתי, רק מה ההבדל בינינו? אבל הקבלה בקבלה זה מה ש... אני לא אמרתי בגלל

שלא ידעתי מה בית ולא לימדו אותי וזה, לא מצאתי תירוצים. אמרתי, אם זו האמת, אני אלך עליה

על הכול.

אם זו לא אמת, לא הולך עליה בכלל.

טוב, זה דרך, זה לא שאתה ביום אחד נהיה רב. אמרתי ביום אחד?

אתה אמרת כשיטה.

למה צריך ככה, אם אפשר ככה וככה?

ככה אתה הצגת.

גם נבילת ידיים בהתחלה. שמעתי. עזוב, עזוב. אבל אתה דיברת על שיטה. אמרתי, תבדוק את השיטה מחיים, שים מזגן.

לחמש דקות תיכנס, זהו, להשוות ככה, שתראה, תבין מה הרעיון.

זה הכול.

לא להפחיד, להסביר.

להסביר.

זה הכול. כל החוכמה זה לפשפש במעשים שאתה עושה, ולדעת מה אתה עושה, לפשפש, מסכים.

ולהבין מה אתה עושה בקיום המצווה.

ולא לעשות אותה בשביל לעשות אותה, יאללה, סגן המצווה. ואם אני לא מבין אז אני פטור?

לא פטור.

אם אני לא מבין למה משלמים במע״מ 17% אני פטור? לא פטור.

אתה לא הולך להעביר זקנה על הכביש, ויאללה, לעשות מצווה.

אז מה לעשות? זו הכוונה, לא לעשות את המצוות בצורה מכנית.

יאללה, עשיתי מצווה. זאת אומרת, אם זקנה תבקש ממך לעבור את הכביש, ואתה אומר, חכי, תני לי לחשוב. למה? מה קרה? מה פתאום פנית אלייך? לא, לא. למה? מה זה?

מה? או שאתה תיקח אותה ותעביר. היא ביקשה, תעביר. תביא אותה. מה פתאום? תחשוב מה אתה עושה.

תגיד לה, קודם כול, אני אגיד לי, שבמיחוד,

עם כוונות,

על-פי הקבלה,

חכי רגע, רק רגע, הנה, קחי מטריה, חכי רגע,

והופ, אחר כך תעביר אותה.

וגם משחרר אותה סיפור.

איך משחררים אותה? עוד לשם יחוץ.

אה, יא, חסיד אתה, אמרתי לך. נכון, בספר ידיד נפש, שקראתי אותו, תאמין לי שהיה לי קשה לקרוא את הידיד נפש. כן. מסופח לאללה,

וטוב ככל שאתה עושה את הדברים ביותר כוונה... מסכים.

אה?

מסכים.

אבל אם אני עדיין את הכוונה, אני לא פתור.

זה תזכור.

נכון

שעם כוונה זה יותר טוב.

נכון.

אבל בלי כוונה גם חייבים לעשות. אתה יכול לבוא לקרוא קריאת שמע, אני רק תתפלא אגרות החפיף ב-15 שניות. נכון. אבל אם אתה תגיד אם אני לא יכול להתכוון אני פטור מקריאת שמע, אתה לא פטור. לא פטור. אבל כל החוכמה לעשות את המקריאות. נכון, מסכים.

בכוונה. מסכים. לא בשביל להיות רבות בורשי. זה היה הכוונה שלי. שמעתי. אם אין לי כוונה,

זהו.

אותו הדבר אנחנו.

כן,

מלמעלה, רק שנייה, כן. אתה עם

מי אמר שיש גלגול נשמות?

אתה היית פעם בגן ילדים?

היית.

יש לך נשמה?

עשית סלטות?

עשית או לא עשית?

הנה, גלגול נשמות.

כן, בבקשה.

אנחנו היום, ברוך השם, ציבור דתי גדול.

אנחנו היום, ברוך השם, ציבור דתי גדול. בממשלה.

שאם היה אפשר להתאחד כל המפלגות שלנו, הדתיים, ולהילחם יותר מהכול,

לעשות איזושהי תוכנית, טלוויזיה,

שבה יהיה אפשר להציג את הערוץ הדתי שלנו, למה לא נרחבים על זה?

הנה, היא כבר עשתה אחדות עם כל המפלגות.

שיעשו לנו גם כן איזשהו ערוץ.

אה, לא, הוא מדבר על המפלגות, לא רבנים.

כן, הוא רוצה שהרבנים יהיו שם.

כולנו.

לא, ערוץ דתי. הנה, היא מבטיחה.

אני מדבר עליו.

כן, תשמע, בוא,

מפלגות, זה דבר שכואב אותי. מפלגות

זה מלשון פילוג, פילוג. לא, הכוונה שלי היא כל...

כל אלה... האמנתי שכל המפלגות התאחדו.

ש״ס,

כולם הרבה... בקיצור, אתה אומר שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,

כמו שברק אומר כולם.

אתה עושה את זה.

רגע, רגע, רגע, רגע.

תראה, אני לא אחראי על המפלגות.

אני אגיד לך מה אני עושה.

מה הם עושים, צריך לדבר איתם.

אתם בפלוויזיה לא ייתנו לך, כי יודעים בדיוק מה יקרה אם אתה תדבר את מה שיש לך להגיד.

רגע.

ואתם בפלוויזיה לא נועדה בשביל אחדות,

אלא בשביל פירוד.

בדיוק. הנה העובדה שהיא בעצמה נפרדה, ערוץ ראשון, שני, עכשיו שלישי, ועכשיו כבלים,

ועכבלים והכול.

עכשיו אתה צריך להבין.

דבר אחד יכול לקשר את כולם כמכנה משותף, וזה עובד הכי טוב בינתיים, קלטות.

תראה, מה מאחד הרבה מהציבור כאן?

למה הגיעו לפה קלטות?

הדרך שאתה נוהג בה זה מגיע גם אני. בחינם נותן לאנשים יזכו, ישמעו,

לא ישמעו.

נכון.

ואני מוכן להשקיע בהם, אתה רואה?

אפילו שאני יודע שחלק לא ישמעו, מוכן להשקיע מהם. אני חזרתי בתשובה מקלטת שלך. ברור לך, השאלה מה זה פלסטיק של שקל.

תראה מה שקל פלסטיק עושה.

אם היו לי תקציבים של מפלגות דתיות,

תשיני אם הייתי מחזיר בתשובה.

אבל אני, אתה יודע, עם הגרושים, רץ ממקום למקום, חלק. הנה, רק נכנסתם היום, חילקו לכם קלטת?

חילקו. ברחובות מחלקים?

כל מה שאנחנו יכולים לתת, על העירים ועל הרסי. תיקח, רק תהנה ותרוויח.

כן.

האם תפילה מורכבת מעשרה חילונים?

כן.

האם היא פסולה ולא מוציאה ידי חובה?

האם תפילה של עשרה חילונים,

האם עשרה חילונים זו תפילה שהיא מתקבלת או לא?

אם יהיו אלף או מאה אלף או מאה מיליון חילונים ביחד, אין פה מניין.

אין מניין.

אז כמה אנשים צריך שכולם ידעו? צריך עשרה יהודים כשרים, שומרים שבת ולא מחללים שבת.

לפעמים צועקים לי, אדוני, אתה מוכן לומר שאתה חייב להתפלל? ומיליון חילונים חייבים להתפלל, אבל כולם ביחד, זו תפילת יחיד.

זאת אומרת,

בשביל ליצור מניין שאפשר להגיד קדיש וקדושה,

יש תנאי.

עשרה כשרים גדולים מגיל 13. כשרים, פירושו של דבר, שומרים מצוות

ושמירת שבת.

אם יש יהודי שומר מצוות ומחלל שבת בפרהסיה,

הוא לא מצטרף למניין כאחד מהמניין העשרה,

אלא בטור 11. הוא חייב גם להתפלל.

תשעה חרדים ועני. לא טוב.

אלא מה?

אתה יכול להצטרף,

אבל הם לא יוכלו להגיד לא קדיש ולא קדושה.

ואם אתה יודע שאתה חילוני מחלל שבת,

אל תיכנס אם הם חושבים שיש עשירי. אל תיכנס.

חכה עד שימצאו עשירי,

ואחר כך תיכנס, כי אם לא, תטעה אותם.

הוא לא נפסל.

קודם כל, זאת אומרת, אני מבין ש-80% מבתי הכנסת בישראל אפשר לסגור.

לא לסגור,

להתפלל יחיד.

בסדר.

בבית יחיד אני יכול גם בבית. נכון,

אבל זה לא דומה.

כי אתה בתור חילוני, אם נכנס למניין שכבר יש את העשרה,

אתה יכול ליהנות מהקדיש והקדושה, מה שאתה לא יכול בבית.

הבנתי. עכשיו עוד שאלה. עוד שאלה.

אני אסתכל ואני אתן אפשרות. כן. בסדר. כן. יש לפעמים סתירות.

יש לפעמים כאפות.

כן.

אני אתן לך דוגמה.

רשום למשל שאם אתה עברת את גיל ה-20, כן. ואתה לא התחתנת, אתה כל יום,

מקולל על ידי הקדוש ברוך הוא. כן. מצד שני, הקדוש ברוך הוא מזווק זיווגים.

נכון.

עכשיו אני אתן לך עוד מול זמן. זה לא סתירה. למה? הזיווג שלך מוכן, ואתה לא רוצה לקחת אותו, כי אתה אומר, אני עד גיל 24 לא מתחתן.

יש הרבה אנשים... אני לא מדבר עליהם. לא, בטח לא עליהם.

אבל אם הייתה לך חברה, נגיד בגיל 18, היית אומר לה, מה קרה, אנחנו התחרפנו בגיל כזה? עוד לא שירתנו, עוד לא עשינו,

עוד לא... נכון? ככה הם מדברים.

אז זה לא שאין את ההזדמנות.

יש.

לא רוצים אותה.

דוחים.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מזמן לי להתחתן בגיל 20. לפני. לפני.

כן, לפני.

ולא רק זה, אם תצא לשידוכים,

תוכל להתחתן צ'יק צ'ק.

בפרט אם אתה חילוני.

למה? היצע יותר גדול.

רציתי לשאול אותך לגבי כל התורה שש״ס כביכול מחזיקה.

הרי היא גדולה בתורה, יש לה מעיין תורני ובתי ספר ומקבלת תקציבים והכול.

מצד שני,

כמו שהסברת לבחור ההוא, גם מזה אני טוען וגם מזה. מצד אחד,

היא תומכת בפירור של המדינה, למסירת שטחים ועם הגויים והכול.

מצד שני, היא שומרת את התורה ואת המצוות. איך אתה מסביר את זה בכלל?

קודם כול, אני לא נציג ש״ס. לא, אני אומר איך אתה מסביר את זה, כי הרבה אנשים... אני עונה, אבל אני רוצה להקדים הקדמה, שלא יטעו בי.

לא מצביע ש״ס, לא שייך למפלגות, לא מצביע בכלל, וא-פוליטי. זה אחד. שתיים.

אם שאלת, קודם כול אין סתירה בין מעשיהם בלימוד התורה לבין מה שמחזירים שטחים.

למה?

למה? כי התורה לא שייכת למפלגה.

אבל התורה אומרת שלמסור שטח מארץ ישראל בשביל

בשביל שלא ימותו יהודים זה מותר.

אם ימותו יהודים בשביל שטח זה אסור.

זאת אומרת, בתנאי שיקוימו התנאים הבאים,

שלא תגרום סכנה יותר.

אבל זה שיקול דעת.

אתה רוצה תשובה עד הסוף או רק באמצע?

שיקול דעת שצריכים לקחת אותו ואחריות עליו המצביעים של הצבא, שהם המבינים הגדולים בביטחון.

הם אמונים על ביטחון, לא אני ולא אתה, כמו שרופא הוא המומחה בבריאות,

לא אני ולא אתה.

אז שואלים אותם,

אם אנחנו יודעים שהאינטרס שלהם הוא אינטרס לא ביטחוני אלא פוליטי,

אז יש מקום לחוש.

אבל אם הם כנים בדבריהם ושומעים שגם הצד השני אומר, נגיד, הצד השני זה הימני כרגע, נגיד, אומר גם כן שיש סכנה או אין סכנה,

שוקלים את הדברים ומחליטים

אם התורה דיברה במצב זה או אחר.

אז לדוגמה,

יש מצבים

שהתורה אומרת, לא,

מסירת שטח פה תהווה כבר סכנה קיומית.

מסירת שטח שם לא תהווה סכנה קיומית. הפוך, היא יכולה להוריד מעלינו את המלחמה.

אז השיקול הוא שיקול עניינים בלבד.

רק מה?

יש פוליטיקאים אחרים שרוצים להסביר שש״ס עושה את מה שעושה בגלל כסף, בגלל פוליטיקה, בגלל אינטרס.

ויש מסבירים את האגודה, אותו דבר.

יש מסבירים כך.

זה ברור. אבל אם אתה שואל את התורה, בלי קשר למפלגות, אתה נמצא באוסטרליה,

והוא הולך לרב באוסטרליה ואומר לו, כבוד הרב,

בארץ ישראל עכשיו רוצים להגיד כך וכך, והנתונים הביטחוניים כך וכך,

והסכנות כך וכך.

אלה הנתונים.

מותר להחזיר או אסור להחזיר?

אותו דבר הוא יענה לך.

והוא לא ממפלגה.

אבל בורא עולם אומר, לי הארץ הוא מלואה. והוא אומר גם בתורה שצריך להחזיר שטח,

אם זה יגרום לסכנת נפשות, אם לא, תחזיר.

איפה זה כתוב?

תקשיב. כתוב לי הארץ הוא מלואה. איפה אתה גר?

אני בקריית אתא. קריית אתא.

אם ייכנס אליך נסראללה עכשיו, אתה מכיר אותו?

שמעתי עליו. כן.

עכשיו נסראללה נכנס אליך לחדר עם

קלאץ' עליך ועל הילדים,

ואומר, אם אתה לא מפנה את הדירה,

אטבח אל-יהוד.

אתה יוצא או לא יוצא?

יוצא.

יוצא או לא יוצא?

אני יוצא. יוצא. אבל תקשיב. אל תצא. רגע, אני אענה לך. אל תצא.

תגיד לו, הקדוש ברוך הוא אמר, לי הארץ הוא מלואה.

תצא אתה.

כן. אבל אתה לא עשית כך. אמרת אתה יוצא.

אז הפקרת שטח מארץ ישראל, מקריית אתא. שנייה.

לא מהשטחים, מקריית אתא הפקרת עכשיו.

בסדר, אבל לעם ישראל יש כלים להתמודד אתה. לא היו חדירת נשק. גם לך יש כלים. אין לי שום כלי. תזעק לעזרה. בסדר, תזעק לעזרה זה לא כלי נשק.

אז מה עוד? היו חדירת מחבלים. רגע, ואם יש לך כלי נשק, רגע, ואם יש לך כלי נשק, ואם יש לך כלי נשק, אז אתה לא בורח מלבנון?

אז בשביל זה אסור לעשות את זה. שואל, אם יש לך כלי נשק, הנה, צבא שלם ברח מ-300 חזבולו. בסדר, אתה מחזק את הצבא שלך. שואל אותך עכשיו, צבא,

צבא, צבא, לא אתה בגלל הארץ, ברחו, ברחו 48 שעות בגלל 300 חזבאללה.

בושה וחרפה. אז מה מועיל צבא? אבל קודם כול זה בגלל שלנו. רגע, אז מה מועיל?

אתה אומר, יש לנו נשק.

הנה, יש לך צבא, לא נשק.

אבל זה לא שטח שלנו.

לבנון לא שייך לישראל. או, וזה הוויכוח עכשיו. תקשיב, תקשיב.

חלק מהשטח שבלבנון זה כן שלנו,

על-פי התורה.

מגבול הלבנון ועד בוערבה. מה שמעת? מה אמרת?

גבול הלבנון, אנחנו בגבול. הוא שמע, אבל אתה צריך להבין,

הלבנון לא מתחיל בקו של ישראל, הוא מתחיל לפני.

ועוד דבר,

הגבול שלנו עד נהר פרת,

עד דמשק.

בסדר, זה כבר לפי התורה. רק לפי התורה אתה מדבר. אבל למה ש״ס לא נוגדת לפי התורה? למה היא לא נוגדת? זה התורה. לפי התורה צריך להגיע עד דמשק.

בסדר, אבל איפה שאנחנו עד עכשיו, למה את זה אנחנו לא נוגדים? אני מסביר.

בוא נלך ישר על כל הקופה, על דמשק.

אבל אנחנו כבר פה.

פה. בוא נתקדם.

למה להישאר במקום? יתקדמו עד איפה שהם רוצים. שואל, למה לא להתקדם?

תקשיב. אמרת תורה?

כן.

התורה אומרת על דמשק. בוא נלך.

בואו נלך. זה כשהמשיח יגיע. אה, אותו דבר בדיוק.

כשהוא יגיע הוא יחזיר לנו, ייתן לנו, יגרש אותם, יעשה הכול. תשאיר לו את העבודה, יעזוב אותנו. מה, אנחנו ניתן להם את המדינה? הנה, נתת את קריית אתן. לא נתתי כלום. לי הם כלים מתחילים. שכחת שיצאת מהמדינה? לעם ישראל יש צבא.

צבא שברח.

צבא שברח.

אתה לא הבנת אותי. בטח הבנתי.

לא הבנת אותי.

יותר מזה, אני רוצה להגיד לך.

הצבא שלנו ישב פה,

וישבו שם סדאם חוסיין מהמקלט,

ירה לפה סקאדים,

ולא יכולנו לעשות כלום עם כל הצבא.

ועזרו לנו 27 צבאות עולם,

ארצות הברית ובריטניה ואחרים,

ולא עזר. מי עזר?

השם יתברך.

תשאיר לו לעזור. עזוב אותך, אל תתערב. אז לא נתן לך צבא. תלך, תלך, אבל אל תברח.

אם אתה הולך בשביל ירוח, תישאר פה. רגע, אתה הולך בשביל מה?

בשביל מה?

אתה הולך בשביל להגן על המדינה? להגן. אז אם אתה לא רוצה להגן, אל תלך בכלל. אני שואל, אז הולכים להגן. תיברח ככה. רגע, אז הולכים להגן? בסוף מי החליט לברוח?

מי החליט בסוף לברוח, הדתיים או ברק? צבא ישראל.

זאת אומרת, מי בסוף הגורם המכריע בביטחון המדינה?

ראש הממשלה ושר הביטחון. מי הלך עם ראש הממשלה?

ש״ס הלכה עם הממשלה? לא. היא חיזקה אותו? לא. היא נמנעה.

נמנעה זה לא פתרון.

זה כן פתרון, זאת לא הסכימה.

זה לא הולך ככה.

נכון.

זה לא הולך ככה. בשביל מה? שיברחו? בן כמה אתה בחור, בן כמה? אני בגיל 23. לא שירתת, נכון? שירתתי בגבול לבנון.

איפה שירת?

שירתתי, מה זה משנה? לא ראית דתיים?

לא. אז לא שירת בלבד. לא, לא, אני לא מבין. אני ראיתי בטלוויזיה כמה פעמים דתיים בתמונות.

ראיתי, ראיתי, ראיתי בטלוויזיה חרדים משרתים בלבנון עם זקן.

ואתה אומר אין. אז לא היית בלבנון.

שאלה, נו.

הבחור שאל איך זה שיש רבנים, אני אומר את זה, יש רבנים שהם,

במקום להגיד אם הם רוצים להחזיר בתשובה,

עוד רגע, עוד רגע.

כן. הם רוצים להחזיר אנשים בתשובה, אז הם באים אליו, יהיה ככה בגהנום, יהיה ככה בגן עדן, תבחר עם הדבר הזה. זה לא טוב, לא טוב. נכון, ברור. והתשובה שענית, לא, זה לא מתקבל.

כי תחת השטח, אני אגיד, אני בתור בן אדם דתי, אז אני מבין את זה, אבל בן אדם חילוני, הבנתי. בן אדם חילוני יגיד, אה, ככה מפרידים את זה, אז אני אעשה דווקא. הבנתי. אתה מבין? הבנתי. כמו בקופת חולים,

אם אומרים לך שמקבלים סרטן עם סיגריות, תעשן שתי חבילות.

לך דווקא, אל תלך. ראש בראש לך את ה... אין לי השאלה.

כן, כן.

כבוד הרב,

הוא שאל, כן. בקשר להגשתה... התשובה הראשונה,

הוא שמע,

הוא שמע מלבירה שהוא דורש בכל הארץ, כמו שאתה עושה. כן. הוא אמר כזה דבר, אם יהיו תשעה רבנים בבית כנסת, כן. ויחסר למניין אדם אחד שהוא חילוני, קוראים לו,

הוא שווה בזכות שלא כמו כל התשעה, כאשר אפילו שהוא לא חילוני גמור.

לא.

אז כרגע אני שמעתי. הרב לא אמר דבר כזה. הרב אמר,

אם יש תשעה חכמים

ויצרפו טיפש אליהם,

אז הוא מצטרף.

אבל להגיד שיהיו תשעה רבנים או תשעה יהודים כשרים ויכניסו אחד,

הרב שלך שאמר,

תקשיב, אם הוא חילוני לא מצטרף, ואם הרב שלך אמר ככה, זה הרב שלי.

לא משנה של מי.

הוא לא יודע כלום.

למה זה שולחן ערוך פשוט

ואין בו מחלוקת בכלל.

שמעת?

אין בו מחלוקת.

תקשיב טוב למה שאני אומר.

הרב שאתה שמעת אמר, אם יהיו תשעה רבנים חכמים, נביאים וקדושים וחסידים,

גם טיפש יצטרף ויגרום להם זה, ואם הם יהיו לבד, לא יועד להם.

זה כן.

זה אני אומר.

לא הרמה קובעת אם אתה יהודי או לא יהודי. אתה יכול להיות יהודי פשוט ואפילו טיפש,

לא שוטט, טיפש,

ואתה תצטרף למניין, אבל תהיה גאון הגאונים וחילוני,

ויהיו תשעה טיפשים,

אתה לא מצטרף.

כפליים.

רגע, כבוד הרב, שכנתי בתוך תמרותם.

הקב'-הוא יכול להצטרף, כן.

אה למעלה, סליחה, די. סליחה, סליחה.כן, כן, למעלה, כן.

רציתי לשאול אם יש הוכחות שיש עולם הבא,

אם יש הוכחות שיש עולם הבא,

שאלה יפה, אני אראה לכם סרט של סמי.

בבקשה.

על העולם הבא.

ישר, עולם הבא.

... מה זה חשוב אם אני סובה ? מה זה חשוב לי ? מה זה חשוב לי ? אבל היום זה חשוב לי אני שואל אותך שאלה נו אתה כבר שואל עשר שאלות עוד לא הגעת לך מקום נו סמי נו סמי אגלה לך סוד בשביל מי אתה עובד?

זה עונש גדול מה שאני אומר לך עכשיו אל תגיד לי אז

זה עונש. מה העונש? בוא נשמע. בוא נשמע.

בוא נשמע, אני לא פוחד עליו. אתה את כל הכסף שלך והרכוש שחסכת כל ימי חייך מכין למישהו אחר.

לילדים, נו, אז מה?

ככה זה טבע העולם, אז מה? ככה טבע העולם. מה אתה רוצה שאני אביא לך את זה? רק רגע.

למה זה לילדים?

אם יהיה המשך,

אני אסתכל עליך ואגיד לך סמי.

ואם לא יהיה המשך, אני אסתכל עליך. אתה לא תוכל להסתכל.

לא תוכל.

סמי!

איפה המחיאות כפיים לסמי?

בסוף הכנסת לי אותם.

לעולם הבא.

ברוך אתה ה' אלינו מלך העולם,

ושיחיינו קימנו ושיאנו בזמן הזה.

אמן!

סמי! איי איי איי שום דבר.

מה יש לך להגיד למה אמרנו, סמי?

שיהיה בריא. ברוך השם. ברוך השם, שתצליח להחזיר אנשים בתשובה.

מה איתך?

אני מקווה שגם אני אחזור בתשובה.

מה לקחת צפצית, אני לא אמר לך, לא? ברוך השם.

אמרנו העולם הבא, סמי.

כדאי לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

קטע קצר זה נלקח מתוך קלטת הווידאו,

סמינר אחד, ארצות הברית.

ניתן להשיגה במשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק.

טלפון

03-677779. תודה.

כן, התשובה שלך המלאה,

פה זה תמצית, זה תקציר מתוך הקלטת שיצא סוף שבוע ראשון בארצות הברית, זה היה שישי-שבת.

באפסטייט, ניו יורק,

ושם 95% מכלל הבאים והמשתתפים חזרו בתשובה. הוא אחד מהם היה עדשן,

וברוך השם, בסוף הוא קיבל על עצמו.

ובכן, הרמב״ם,

הרמב״ם ביד החזקה, בלקו תשובה, פרק ח׳ אומר,

הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא,

והיא החיים שאין מוות עימהן,

והטובה שאין עימה רעה,

הוא שכתוב בתורה, למען ייטב לך, והארכת ימים.

מפי משה רבנו למדו, למען ייטב לך לעולם שכולו טוב,

והארכת ימים לעולם שכולו ארוך.

וזהו העולם הבא,

שכר הצדיקים הוא שיזכו לנועם הזה ויהיו בטובה הזו,

ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלה, אלא יכרתו וימותו.

וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת,

שאינו חי לעולם,

אלא נכרת ברשעו, ואיבד כבהמה.

וזהו כרת הכתובה בתורה,

שנאמר, היכרת, תיכרת הנפש ההיא.

מפי משה רבנו למדו, היכרת בעולם הזה,

תיכרת לעולם הבא.

כלומר,

אותה נפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה אינה זוכה לחיי העולם הבא,

אלא גם מן העולם הבא נכרתת.

ואחר כך מסביר מה זה העולם הבא בדיוק, זה בפרק ח' בלקות תשובה,

רמב״ם, יד החזקה.

כן? בסדר?

כן.

אני אשאיר אותך לסוף, רק רגע.

רגע, רגע, מי עוד לא? זה, זה, הפסקתי אותו באמצע, כן?

בקול רם, כן?

צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כן.

כפי שלמדנו ש...

ברגע שבן אדם הולך בדרך הרשעה, הבנתי, צדיק ורע, לא רשע ותומך. לא, לא, לא זאת השאלה שלי.

הוא הולך בדרך הרשעה,

אז הקדוש ברוך הוא נותן לו פה את הטוב בשביל שהוא יאבד בעולם הבא. כן.

אז אם זה ככה שבן אדם רשע, אנחנו נקבל פה, איך אתה אומר, שכתא, בוכתא, יכתא. מה השאלה? השאלה היא, אז אם בן אדם, אז אם ככה, כל אחד צריך להיות?

בבסוט שיהיו לו רק איסורים, ולא יהיה לו עושר.

הכוונה עכשיו מבחינה כלכלית, זאת אומרת, מי שיהיה לו כסף, אז הוא צריך לפחד. אולי זה, מי שיש לו איסורים, שישמח, ומי שיש לו כסף, שיפחד. כן, כי אם ככה, אז אולי הוא מקבל כסף בשביל ש... אתה אומר דברים נכוחים וטובים. זה נכון, אדוני. כתוב, אשרי הגבר אשר תייסרנו, יא,

ומתורתך תלמדנו, נכון?

אדם שזוכה ללמוד תורה ובאים עליו איסורים,

זו ערובה שיש לו חיי העולם הבא.

ורבי עקיבא,

כשראה את ריבו הגדול, רבי אליעזר,

שפשתנו לא לוקה ויינו לא מחמיץ, פחד עליו שאין לו עולם הבא.

וכשהוא ראה שהכתה אותו חמה והוא היה חולה בסוף ימיו,

אז הוא היה שמח מאוד, למה? שהרב שלו סובל.

אז הרב שאל אותו, למה אתה שמח?

אז הוא אמר לו, כך לימדת אותי, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

מוכרח שיש איזה משהו קטן שבקטן שפגמת משהו ומגיע לך איסורים.

וכיוון שלא ראיתי אותך אף פעם מתייסר בכלום,

אז אמרתי, בטח מאכילים אותך את שכר העולם הבא, העולם הזה.

וכשראיתי שקיבלת איסורים, שמחתי, למה?

ברור לי שפרעו ממך כאן,

ושכרך שלם לעולם הבא.

זאת אומרת,

בעיקרון,

אדם שהוא שומר תורה ומצוות,

אם הוא שומר תורה ומצוות והוא יודע שהוא שומר תורה ומצוות כמו שצריך,

הוא לא צריך לחשוש אם יהיה לו קצת כסף וקצת יותר כסף. למה?

מן הסתם נותנים לו עוד אפשרויות שיהיה לו יותר קל לעבוד את השם.

אם אדם יודע שהוא לא שומר מצוות ויש לו הרבה כסף, הוא צריך להיות מודאג.

ואם יש לו הרבה כסף ואין לו צרות, הוא עוד יותר צריך להיות מודאג,

שכבר מאכילים אותו בעולם הזה מסחרו. זאת אומרת, כל הסקנים בבתי אבות זה עולם הבא פתוח. לא, לא מחייב, יש כאלה שני עינים שם, כן.

דוברים יענו שאלוקים ברא את העולם

כאילו איתו, וראיינו אותה בשביל הבחירה, כאילו, שיהיה שכר בהמשך. חוץ מהשאלה ששואלים, כאילו, מה, למה הוא עשה את זה, מה, הוא משעמם לו או משהו כזה? חוץ מהשאלה, אז אני רוצה לשאול, כאילו,

למה שלא הוליד אותך, יענו מה, אותך, ראיינו, בלי בחוש של פגם להם, כמו שתקבל כסף, כמו...

מושלם.

כן, מושלם, שלא תרגיש רע. מה, עוד ככה הוא ברא?

גם שיתנו לך לא תרגיש רע.

לא, זה אי אפשר.

אה, אז אולי הכול יכול עכשיו? לא, אני אסביר לך מה אי אפשר.

אסביר לך מה אי אפשר.

אתה שואל שאלה יפה, אבל תבין מה אי אפשר.

כיוון שהוא ברא את האדם בצלמו,

זאת אומרת שהאדם דומה לקדוש ברוך הוא בתכונותיו. אל תברא אותו בצלמו. אתה רוצה שהוא יברא את האדם לא טוב, יעני.

היות והקדוש ברוך הוא מקור הטוב, אתה רוצה שיברא את האדם פגום.

הבנת?

אבו סענק.

אז כיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם בצלמו,

וצלמו של הקדוש ברוך הוא זה שהאדם

רגיל לתת ולא לקבל,

כמו שהקדוש ברוך הוא רק נותן,

לא מקבל,

אותו דבר הוא בלט האדם שיהיה באותה בחינה לתת ולא לקבל, ואם הוא יקבל בלי לתת תמורה,

זה אוכל חינם שזה עקום,

זה פסול, זה דפקט.

כן.

רגע, היא למעלה, היא, כן.

יש משפט שאומר,

נפתח לי פתח כחודש של מחד ואני נפתח לך כיפוכו של אולם.

נכון.

אז בעצם יש אנשים,

זאת אומרת, אני מדברת עכשיו בתהליך שלהם, אבל החרדים אומרים בוא נלך ונשב כל היום בישיבה ונלמד תורה.

זה אורח חיים של החרדים.

באורח חיים של הכיפה הסרוגה, הם אומרים לא, אנחנו צריכים ללכת לעבוד,

כאילו ללכת ללמוד באוניברסיטה, לעבוד וגם ללמוד תורה, ובנוסף לזה, כאילו, קורה ועבודה ביחד.

וזה מה שאנחנו רואים בתור, צריך להתבטח חודש של מחד ואני אתן לכם כיפוכו של אולם.

אני מאוד מצטער, אבל התיאוריה הזאת עקומה לחלוטין.

למה? אין לה בסיס ולא יסוד. לא כתוב בתורה,

והגית בו חצי יום בישיבה וחצי יום באוניברסיטה.

כתוב והגית בו יומם ולילה

ואמר רבי נהורייזה רבי מאיר בעל הנס,

איני מלמד את בני אומנות אלא תורה,

שאינה עוזבת את האדם לא בצעירותו ולא בזקנותו.

וחפץ השם יתברך זה שבט לוי,

ובחר אותם מכל השבטים,

ונתן להם את היכולת לשבת וללמוד תורה,

והכיל אותם ממעשרות של בני ישראל.

ובני ישראל לא עושים טובה להם שנותנים,

אלא שבט לוי עושה טובה להם שמורים להם את המשפטים הישרים והצדיקים,

והם נותנים להם רק שכר קטן, מעט מנמעט מעשר,

בשביל שהם יוכלו לשבת בתורה ולשרת אותם.

זאת אומרת, חפץ השם יתברך זה מה שיהיה בסוף.

מה יהיה בסוף?

כתוב ומלאה הארץ דעה את השם, כמים להם חסים. זו הגאולה.

מה זה הגאולה?

אין אוניברסיטה.

כולם יושבים ועוסקים בתורה ומבינים בתורה,

ואין שום עסק אחר בעולם, לא יהודי ולא גוי.

כולם עוסקים בתורה. אבל עוד לא ניקלנו.

אנחנו עוד בעולם הזה.

אני גם בעולם הזה. עוד בעולם הבא בכלל. אני גם בעולם הזה,

ואני כבר בעולם הבא.

זאת אומרת,

אדם יכול להיות בעולם הזה בבחינת עולם הבא.

עולם הבא זה שאדם זוכה לשב כל הזמן ולעסוק בתורה ובחוכמה,

שזאת המעלה הגדולה.

לא כולם יכולים לזכות לזה, לצערנו.

לא כולם יכולים לזכות.

לזה. לא, יכולים.

לא כולם יכולים לזכות מפאת שהם לא רוצים כל כך, לא מבינים כל כך,

חושבים שלא מבינים כל כך.

אין דבר כזה, אבל לא כולם זוכים לכך,

לצערנו.

אז לכן יש אנשים שעוסקים במלאכה ועוסקים בזה. נכון,

לא אמרנו שזה פסול לעסוק במלאכה. לא.

כי היה רבי יוחנן הסנדלר,

היה רבי יהושע הפחמי,

היה הלל חוטם עצים, אין בעיה, לפי התקופה, לפי הזמן.

בזמן שאין אפשרויות אז צריכים לעבוד,

בזמן שיש רווח ויכולים אז לא צריך לעבוד.

צריך האדם שיהיה לו קמח בשביל תורה. קמח.

ואם הקמח הזה נותנים לו אחרים בשביל שהוא ילמד,

אז הוא יכול להיות מבסוט.

כמו שלסטודנט מממנים חלק מן התשלום,

כמו שלמדינה משלמים 3 מיליארד האמריקנים,

וכמו הרבה דברים שמשלמים.

אז אותו דבר בדיוק כאן,

רק פה זו מעלה נשגבה ועליונה לעם היהודי,

ולכן העם היהודי מתבסס בעיקר על אלה מכוח זכויותיהם.

לצערנו הרב, מהפכים את הקערה על פיה ואומרים שזה הפוך.

אבל זה לא כך. על פי התורה זה ודאי שלא כך,

והחבר'ה עם כיפה סרוגה צריכים להבין שזה לא כך.

ובשבילם הוצאתי שתי קלטות חדשות, שלמה המלך אחת,

ועוד אחת זה לא להתפשר עד הסוף.

תשמעי אותם.

זו שיחה שנתתי לישיבות תיכוניות,

ששאלו שאלות מכל הסוגים בעניינים אלה,

כולל לימוד המתמטיקה והאחרים.

תשמעי מה אני עונה על פי התורה,

תבדקי במקורות, תראי מי צודק.

כן, בבקשה.

חייבים לגדל את הפאות האלו עד לפה, או שאפשר לתעשות אותן? האם חייבים לגדל את הפאות עד לפה?

אני, יש לי שתי פאות, ולך אני רואה שיותר ממני.

חייבים את כל זה?

לא, גם את זה לא חייבים.

אם משאירים פה שערות קצת,

כן,

שמגיעות עד גובה העצם, זה נקרא פאות.

פאות.

הפאות האלה, פאה זה צד, לשון צד, פאה. פאת השדה זה צד, פינה.

אלה הפאות, ויש חמש פאות בזקן גם.

שבע מצוות של פאה,

כתוב, ולא תקיפו פאת ראשכם,

ולא תשחית פאת זקנך.

זאת אומרת, יש שבע מצוות שאני מקיים כרגע, שיש לי זקן,

ופאות.

זה הידור מצווה.

אני פשוט מהדר עוד יותר קצת.

עכשיו,

שבע המצוות האלה כל יום, כפול 365 כפול 50 שנה,

זה למעלה מ-100,000

מלאכים טובים שנבראים מהמצוות האלה בלי לעבוד.

בלי שיק, בלי בטיח, בלי שום דבר.

ככה, זהו. לא מספיק, רק טיפה?

לא. הדרת פנים זקן.

תראי, אדם שהוא שומר תורה ומצוות עם זקן מבוגר,

יש לו הדרה על הפנים עם הזקן.

תראי, אחד שהוא מבוגר ואין לו זקן, אז הוא כמו צימוק.

מה יותר יפה?

זהו.

כן. אפשר לדעת, כשבן אדם נולד,

אם הוא נולד כנשמה חדשה או כגלגול?

בדורות אלה כולם גלגולים.

אין נשמות חדשות.

מי אמר? ואפשר לדעת מה יגידו בעבר? מה היה הגלגול הקודם?

יש מעט מהאנשים שבעולם זוכרים את הגלגול הקודם שלהם,

וראינו פעם קודמת פה את הסרט על גלגול נשמות תשובה בטלוויזיה הישראלית.

אם תרצי, תשיגי את זה בקלטת וידאו,

האמת עומדת במבחן. רואים שם גלגול ממש

של מי שהיה וחזר.

אבל את צריכה לדעת עוד דבר אחד.

אם יש לך סוג דברים שנכשלים בהם כמה פעמים,

בשונה מאחרים,

ויש לך ניסיונות מסוימים דווקא לך,

אז תדעי לך שעל זה מנסים לתקן אותך מן השמים, ולכן מזמנים לך כל פעם אותו ניסיון.

כן, בבקשה. כבוד הרב.

קצר אבל, לא... קצר. עם ישראל סובל כל כך הרבה. סובל עם ישראל, נכון.

אנחנו רואים את זה, לא באמת. כן, אז מה השאלה?

השאלה היא מתי בעזרת השם יפסיק לצבול. ייגאל ויבוא משאיר. כל עם ישראל תלוי בתשובה.

אם ישראל ישובו בתשובה היום, אם בקולו תשמעו. אם היום יחזרו עם ישראל בתשובה, ואפילו לא כולם.

אלא חלק שראוי שיחזור בשביל שיגאלו, ייגאלו.

כמה שתרבה יותר בתשובה,

ככה נזכה יותר מהר. כן?

שאלתך?

רק דוגמאי. בן אדם עשיר, משעמם לו, הוא בונה איזה מגרש משחקים, משחק איתו. כן.

אלוהים משעמם לו שהוא בראת העולם? מה?

אלוהים משעמם לו שהוא בראת העולם? לא.

תשמע הקלטת שלי שנקראת 2930. האם יש תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם? לא למה באת. לא למה באת.

שמעתי, אני אומר רק שם הקלטת, שתדע.

קלטת מס' 2930. קוראים לה, האם יש תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם?

זה הקלטת. שם יש את התשובה באריכות. אני אגיד לך בקצרה.

הקדוש ברוך הוא הוא טוב, ומדרך הטוב להיטיב.

לא בגלל צורך, לא בגלל חוסר.

למה הקדוש ברוך הוא מלך בטרם כל יציר נברא,

גם בלי שתהיה, גם בלי שנהיה, אחרי שנהיה ולפני שהיינו,

הוא קיים, ולא בגללנו ולא בזכותנו,

והוא לא היה משעמם לו,

הוא לא בנה מגרש משחקים, והוא לא משחק.

מדרך הטוב לעטי.

לדוגמה,

אם יש לי מידת הנדיבות, אני, יש לי מידת הנדיבות,

ועובר אדם ואני נותן לו נדבה,

זה לא בגלל שחסר לי, לא שחסר לי עני,

לא שיש לי עודף כסף, בגלל זה אני מחלק,

בגלל שיש לי מידת הנדיבות.

אם יש אדם שיש לו מידת הטוב, הוא מטיב, כל הזמן מטיב.

מטיב.

הבורא הוא טוב,

לכן הוא מטיב.

כדי להיטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה.

למי ייטיב?

מקבלי הטבה.

בורא ברואים שיקבלו הטבה.

והם מקבלים מכות אחר כך וצרות. הם לא מקבלים מכות.

הם נותנים לעצמם מכות.

זה כמו חברת חשמל שהיא לא מחשמלת אף אחד.

היא אומרת, חשמל נועד לתאורה, למזגן,

לכוח, לדברים טובים וחיוביים. אבל היא אומרת, דיר באלכ,

חשמל מסוגל גם לחשמל.

לכן, אל תכניס את היד.

אם תכניס, לא חברת חשמל חשמלה אותך.

אתה.

תסתכל על תוצאה כללית. תוצאה כללית,

כל רע גם טוב.

אז אני מסביר. תוצאה כללית,

הבחירה של האדם גורמת שהוא בוחר בטוב או ברע לפי עניינו.

תכלס מציאות כרגע, הרוב עושים לא טוב.

תכלס של התכלס,

כולם יעשו טוב. זה התכלס של התכלס.

זה הגאולה.

אז יחזור לזה בשבילך. אבל עד ש...

ככה זה.

כשאתה היית עובר,

נו, אז זה היה התכלס של התכלס?

לא.

היית כלומניק ולאט לאט פתחת ויצאת עם ריר ועם לכלוך ועם דם,

ושטפו אותך וטיפלו בך ועברת ייסורים.

הפכו אותך ומטחו אותך ועשו לך ושימנו אותך וקשרו לך את הרגליים.

הייה.

ועגת תיק וילקוט והתאימו לך והלכת וסחבת ולמדת ונהיית פרופסור.

אבל זה לקח זמן, נכון? אז מה אתה אומר,

שכל דרך הייסורים הזאת לא הייתה כדאית?

בטח, אם בסוף נהיית פרופסור,

לפי המושגים שלך זה טוב,

אז היה כדאי לחבור את הכול.

אם כל הייסורים שאנחנו עוברים והעולם עובר והכול בשביל להגיע בסוף, לא לפרופסור,

לגאולה, איש תחת גפנו, תחת תאנתו, שלום בעולם,

מחדנים מצויים כעבר,

גיל האדם יהיה כאלף שנה,

אנשים יהיו מרוצים, לא יהיו שום בעיות, שום מחלות,

לא יהיה. אז מה, לא טוב?

כדאי.

אפשר לאחר את ההתחלות.

מההתחלה נכון, זה מה שאמרו, הלל ושמאי.

האם מוטב לאדם שנברא או שלא נברא, לפי הסטטיסטיקה שלך?

אמרו, מוטב שלא נברא, אבל מה נעשה?

כיוון שנברא, יפשפש במעשה.

כן.

אם אני מדבר לא יפה על אחד שיוצא נגד התורה, נגד השם, אם זה נקרא לשון הרע? לא. אם אדם מדבר נגד מישהו שמתריס נגד התורה, זה לשון הרע? לא.

ושאלה שנייה זה, הספר דברי הימים, מה המשמעות שלו?

מה א' דברי הימים ב'? שזה בא להגיד את כל דברי הימים שהיו בקורות עם ישראל מתחילה בארצות, בקיצור נמרץ.

כן. עכשיו ידידנו, כן.

מה שמך, ידידנו?

מה שמך? שלומו. שלומו, בבקשה. קודם כל אני רוצה להגיד, הסטודנטים לא התנהגו אליך יפה, היו צריכים לתת לך לדבר.

חן, חן.

יש לי רק שאלה.

אם אתה, די, די.

זה הדמוקרטיה שלנו.

אתה היית מוכן לתת לחילוני לבוא בישיבה שלך לדבר נגד הדת?

שיבוא לדבר נגד הדת?

קודם כל, אם אני הייתי מזמין אותו... סליחה, רגע, סליחה.

שאלה שנייה עיקרית, אלפיים שנה הדת קיימת.

שלושת אלפים, אבותינו, אני זוכר אותם, שמרו תורה ומצוות, התפללו עשרים וארבע שעות. ותראה,

עוני, מחלות, מיטות,

מגפות, הרבנים למדו תורה בוא הביתה, ילדים חולים ומתים ולא היה להם מה לאכול,

אבל כל היום למדו תורה.

בתקופת ההשכלה,

200-300 שנה, שאתם התנקלתם, בה נלחמתם, ואם עוד ממשיכים.

זה כולל, סליחה על הביטוי, משקפיים שלך.

כומר נוצרי המציא אותם.

בזכותם אתה רואה ואתה הולך.

וזה כולל תורת ההשכלה, ואתם נלחמים בה.

אז איפה התורה שאלפיים, שלושת אלפים שנה,

ואני זוכר ילדים מתו, ועניים, ורעבים, ופצעים, ומגפות,

ובהשכלה עושה לנו תודה לאל.

האיכות שלנו, החיים התערבו,

יותר בריאות,

יותר מזון, יותר ניקיון, יותר בתים, יותר תענוג בחיים.

יותר עץ. זה לעומת זה. שמעתי. עכשיו אני רוצה להגיד לך, בבקשה, תשובה על כך.

קודם כול,

ההשכלה נלחמת בנו, ולא, אנחנו נלחמים בה.

זה, 1. ההשכלה נועדה בשביל להתרחק מדת ישראל.

ומנדלסון וחבריו עשו כל שביכולתם ואמרו, אהיה יהודי בביתך ואדם בצאתך.

המשכילים הראשונים אמרו שאנחנו פחות מאדם בכלל.

זאת אומרת, אתה אמרת את זה בעדינות, הם אמרו את זה קצת יותר גס.

אבל אני יודע שהיה חולרה וטיפוס ומחלות, לא אצל יהודים רק, אצל גויים גם,

אצל משכילים.

אז מתו בכל העולם, מה אתה רוצה? מה, רק אצל היהודים מתו? בגלל התורה מתו? טוב, ההשכלה הפסיקה להם את זה. לא, לא הפסיקה.

מאז שהפסיקו הטיפוס והחולרה,

נהיה יותר גרוע, נהיה סרטן, שעוד לא מצאו לו תרופה.

לא סרטן אחד,

50 סוגים לפחות.

יש איידס שאין לזה תרופה,

יש מחלות, השם מרחם,

שבכלל לא יודעים איך להתחיל איתם בכלל. פעם לפחות היו מחלות,

היו תרופות עם חשן, עם עשבים, עם משהו.

היום לא זריקות ולא קפסולות ולא כלום,

שום דבר. והיום יש גם חיידק טורף.

נכנס,

טיק, תוך שעות, אומר לך ביי ביי,

ולהתראות.

אפילו הדוקטור לא מגיע ולא אמבולנס.

זאת אומרת, כמה שאדם מתחכם כאילו

נגד הטבע,

הקדוש-ברוך-הוא אמר לו, אתה מצאת למחלה הזאת משהו חדש,

חדש. כל שנה אנחנו שומעים

על שפעת אריזונה.

השנה הבאה,

חיידק טקסס.

אחר כך עוד חיידק,

ואומרים שהחיידקים לומדים להילחם בנסיובים שקמים נגדם.

אז מה הועיל?

מתו השנה 166 איש מהשפעת.

מה זה?

בלי תורה, בלי תורה. מה זה קשור לתורה?

התורה רק אמרה לך,

אם אתה רוצה לדעת את הסיבה למה מתים,

אז תדע לך שיש לזה שורש רוחני,

מה שהשכלה לא אומרת לך.

השכלה אומרת לך, מה המחלה? נכון, גם אנחנו יודעים לאבחן את המחלות.

אבל מה הסיבה?

הוא אומר לך, תשמע, היה פה חיידק.

כן, אבל למה הוא בא אליך דווקא?

זה לא אומר את ההשכלה.

התורה באה ואומרת, תשמע, העם היהודי, ההנהגה שלו שונה מכל העמים.

והראיה,

שהתורה אמרה מראש, מה יהיה עם העם הזה עד סוף הדורות?

והיא הבטיחה גם שלמרות כל הגזירות והשמדות והפוגרומים וכל מה שתיארת פי אלף,

כל זה יקרה לכם בעוון זה וזה.

אבל אם תחזרו מדרככם, ישתנה המצב, וכך היו.

היו תקופות של עם ישראל, בזמן שפוט השופטים,

שהם היו לא בסדר, מה קרה?

יצאו נגדם האויבים וניצחו אותם.

חזרו, קם שופט טוב, ותשקוט הארץ ארבעים שנה.

היה 410 בית ראשון, 420 בית שני,

הייתה תקופה של שלמה המלך שהיה שלום בעולם,

הייתה תקופה של דוד שהיו מלחמות בעולם,

תלוי כל זמן וזמן לפי מעשיהם של בני ישראל.

וכתוב, אי ראשי עמם מתקן, כולי עמם מתקן.

אם ראש העם הוא מתוקן בעצמו,

העם מתקן בעקבותיו.

אבל אם ראש העם מקולקל,

אז ממילא ראש או ראשי,

אז ממילא גם כל העם הולך אחריהם.

למה?

כי הגוף הולך אחר הראש.

אותו דבר.

זאת אומרת, אם עם ישראל יקבלו על עצמם את מה שהתורה ביקשה,

אתה תראה,

אני הייתי מציע הצעה, אני יודע שלא ישמעו לי,

הייתי אומר, בואו ננסה את הקדוש ברוך הוא. אסור לנסות,

לא תנסו את השם אלוקיכם.

אבל אני אומר, בואו ננסה, לא מצד הניסיון, לי בטוח מה יהיה.

בואו נשמור שתי שבתות.

אני, אם הייתי יוסי שריד,

הייתי אומר, בטור לא מאמין,

אומר לדתיים, תשמעו,

אני עוזר לכם בדבר הזה.

אני דואג שכולם, כל החילונים והכול, ישמרו שבת.

שתי שבתות.

אבל אם לא תבוא הגאולה, כמו שכתוב אצלכם,

כולם חילונים.

ואם תבוא הגאולה, אז אתם יודעים מה? אתם צודקים, גם אני רוצה להרוויח את הגאולה.

הנה, שתי שבתות, לא צריך לחכות עוד אלף שנה, עוד 200. שתי שבתות.

אם ישמרו ישראל שתי שבתות,

למה שלא יציעו הצעה כזאת? אבל ימי קדם שמרו, ימי קדם. לא שמרו, לא שמרו.

אפילו שבת הראשונה,

אפילו שבת ראשונה,

הפנים הגדולים הלכו יחפיים. אפילו שבת ראשונה,

אפילו שבת ראשונה צלפחד חילל שבת, היום קושש עצים.

לא שמרו אף פעם ישראל שבת שלמה, כולם. זו הייתה הבעיה, כולם.

עכשיו אתה באת מבגדד, מאיפה באת?

למוסל, מוסל. מוסל.

אשור, אשור.

טוב, בכל אופן, אתה צריך להבין, נכון,

אבל אצלכם היו חכמים גדולים ובעלי מופתים.

היה לכם הבן-איש חי

מכל העולם מפורסם, כתב למעלה מ-50 ספרים בכל החוכמות,

באסטרונומיה, באסטרולוגיה, בקבלה, בידיעה, בחוכמה, בכול.

דרשה שלו בשבת, 4,000 איש, בלי מיקרופון,

מדבר, אנשים שומעים אותו שלוש שעות.

היה לכם גאוני עולם.

היו באים אצלם החכמים שבחכמים

בשביל לקבל ברכתם,

בשביל להתייחץ איתם.

מלכויות נשקו את ידיהם.

תן לי דוגמה שהוא כתב, חוכמה, אסטרונומיה, דוגמה אחת. בוא, קח את הספרה.

אני קראתי, התגדלתי. אתה לא קראת.

אגדות וסיפורים. או, אתה מכיר את הבן-איש-חי על פרשת השבוע,

ועוד אתה מכיר את האגדות.

אתה מכיר, ספר לך. אז אני אגיד לך, אני לא אספר לך. חוכמה אחת בעולם, לא אספר לך. לא אספר לך. אתה תקנה ספרים, תשקיע,

אל תיקח עוברות קשקוש, מה שמחלקים בחינם.

קנה את הספרים של הבן-איש-חי, סדרה של חמישים ספר,

תקרא שמה,

תיקח ספר בן-יהוידע שלו על הגמרות, בכל הגמרות,

תראה מה הידיעות שלו בכל התחומים, ואתה תתבלבל.

תן לנו דוגמה. מה אביא לך דוגמה? חמישים ספר אביא לך דוגמה?

דקה, דקה, דקה, דקה, דקה, דקה, דקה, דקה. חוכמה אחת גדולה בעולם?

זוהר הקדוש,

שבו אומר

רבי שמעון בר יוחאי, עליו השלום,

שהעולם הזה עגול ככדור ומתגלגל,

ויש אנשים שנמצאים למעלה,

עם הראש למעלה ורגליים למטה על הכדור,

ויש נמצאים בתחתית הכדור,

רגליים כלפי הכדור וראש כלפי מטה.

2,400 שנה היוונים אמרו את זה לפניך. יש לך טעות, מה, מי?

2,400. אתה יודע למה יש לך טעות?

אתה יודע למה יש לך טעות?

אתה יודע למה יש לך טעות?

אתה יודע למה יש לך טעות?

כי אתה לא מכיר את ההיסטוריה.

מתי גילו את אמריקה?

1,700. 1,500 שנה.

600 שנה. 540-20 שנה. בסדר.

עכשיו אתה צריך להבין שגילו את אמריקה, מה זה גילו את אמריקה?

מ-2,400 שנה ידעו מה אמרתי היוונים.

על כדור ארצה רגול.

לא, שיש למעלה ויש למטה. כן, כן, אמרו. רגע,

וכשפה יש יום, יש שם לילה.

איפה אמרו?

סליחה, אפילו חישבו את העיגול שלה.

מה שבתלמוד חישבו, וטעות יש בתלמוד. הפוך. בתלמוד כתוב שזה הפוך.

זו טעות, זה מתאים אותך.

הנה, אה?

קח את התשובות.

קח את התשובות.

אומר הרמב״ם במפורש,

40,000 קילומטר, אתה שומע?

רדיוס כדור הארץ.

מה אתה מדבר? אתה יודע בכלל מה כתבו החכמים?

אתה יודע מה מקשקשים לך? אלה החילונים.

אתה תלמד במקורות. אל תלמד את אלה. אתה רוצה לקרוא את זה? אין בעיה, תקרא,

אבל חפש את התשובה.

תמצא אותה, ואחר כך תשווה, תראה איפה הטעו אותך.

אבל אתה צריך להבין,

אנטרקטיקה, מי ידע מאנטרקטיקה?

2,400 שנה ידעו מאנטרקטיקה?

מתי גילו את אנטרקטיקה?

ואיך אמר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש את זה לפני אלפיים שנה?

וכמה זמן מאיר שם השמש?

ושיש מקום שבו נמצא אור, שם בצד השני יש לילה.

מי אומר דבר כזה? ושהוא אומר שלפי האקלים הם פניהם וחזותם וצבע פניהם ועורם של בני אדם שונים בגלל האקלים, שזה מחקרים בעשרות השנים האחרונות,

שבכלל אקלים משנה את הגולגולת.

איך ידע רבי שמעון מאז?

תיקח את החוברת שהוצאנו, תורה מן השמים,

ותקרא את זה,

ותקרא כמה דוגמאות.

כמה יש בצביר הכוכבים?

מה? כמה יש כוכבים?

בעין רואים שישה, והגמרא אומרת שיש מאה,

ורק עם הטלסקופים החדשים עכשיו רואים שיש מאה.

איך יכול היה להגיד את זה לפני כן אמורה,

מלפני אלפיים שנה?

ועוד כהנה וכחוברת שלמה תורה מן השמיים, יש שם עשרות דוגמאות כאלה מדעיות באסטרונומיה,

באסטרולוגיה ומה שאתה רוצה,

ועוד מאות כאלה שנמצאות רק מורה מקום שתוכל לבדוק אחד לאחד. זו עובדה שבעולם לומדים את תורת יוון ולא לומדים את תורת ישראל. טעות!

טעות! טעות! איך עלו לירח?

איך עלו לירח? זה טעות, אז איך עלו לירח? אני אגיד לך איך עלו לירח.

קראו בטענות.

בדיוק.

אתה רוצה שאני אראה לך?

במזמור של דוד המלך כתוב,

כל שתה תחת רגליו ירח וכוכבים אשר כוננת ירח וכוכבים אשר כוננת כל שתה תחת רגליו.

יעמוד היהודי הגוי על הירח תחת רגליו.

ואמר הנביא ירמיה,

אם בין כוכבים שים קיניך,

משם אורידך נאום השם.

איך אתה אומר בין כוכבים שימקין לך?

מי יכול לשים בכוכבים את הקן שלו?

אלא מה?

חכמים ידעו את זה. זה לא החזיק אצלהם אפילו בכיס הקטן, הידיעות האלה. את מי זה מעניין?

את אלה שמחפשים את ההואה.

מי שמחפש את המציאות האמת, להבין את סיבת הקיום שלו,

לא אכפת לו אם הוא מצדף אז הוא כזה וככה ואליפסה ופרבולה ואי-פרבולה ולגוריתמים ומחריטים.

לא מעניין אותו לא קוורקים ולא קוונטים ולא שום דבר.

מעניין אותו למה אני פה ומה תועלת בתפילין.

לא מעניין אותו מג'וק, מקק, תיקן.

הבנת?

זה ההבדל. חכמי ישראל, תעסקו בעיקר,

וחכמי האומות, בטפל.

אין להם בחינת נשמה, אין להם בחינת גוף.

אתה רוצה להתעסק בגוף? תעסק בגוף.

לך תהיה כמו בספרטה,

תעשה את המין ספורט,

תרחב על סוסים,

תהיה גלדיאטור,

חבית על חבית,

למה לא?

תעשה תיאטרון, קרקס, ליצנים, יפה.

בעניין, בעיקר, לא תתעסק.

הפסדת את החיים. זאת אומרת, קראו את הפסוק ועלו לירח.

בדיוק.

יותר מזה. הנה, הסיפור... יותר מזה אגיד לך. הם קראו פסוק? לא פסוק.

אפילו לא פסוק. כתבו שם.

תקשיב. הם קראו לירח. לא קראו לירח.

עשו שם, תקשיב. קראו לירח, קראו את הפסוק ועלו. אתה לא רוצה לשמור?

קרקע תחת חגריים וזהו. אתה לא רוצה לשמוע?

לא עשו פסוק.

כתבו שם,

עשו קפיצת הדרך.

עכשיו אגיד לך יותר מזה.

אתה יודע, האסטרונאוט הראשון,

הראשון שהגיע לירח, אתה זוכר איך קראו לו?

אמסטרונג. אתה זוכר, אמסטרונג?

נחת.

הגיע לפה לארץ.

לקחו אותו בנגב,

אמרו לו, אתה רואה את הגמל?

זה הגמל פה אצלנו בסיני,

זה קוראים לו ספינת המדבר.

אתה היית בספינת החלל,

אז בצחוק שאלו אותו, מה אתה אומר על הספינה שלנו? אתה היית בנאסא, וואי וואי, איזה ספינה,

שלושה שלבים, טוז טילים, וואי וואי,

מה אתה אומר על ספינת המדבר?

צחק עליהם.

אמר להם,

המוח שיש לגמל הזה,

הקטנצ'יק,

פי-טריליונים יותר משוכלל מכל נאסא עם כל המחשבים.

מוח קטן של גמל

יכול להוביל אותו במדבר לאן שהוא רוצה, עצמאי,

בלי 70 מדענים על מכשירים,

שאם אחד מהם ידחה טעות אחת, הם יתחילו להסתובב שם עד אין-סוף,

עד שיגיע דור ההשכלה אליהם.

זאת אומרת,

הברייה הכי פשוטה שיש בעולם,

פי-אלף אלפי אלפים מכל החוכמות שגילו הטיפשים.

אז מה אתה מתפעל? מה זה קשור ליהדות שלך? אני אגיד לך מה זה קשור ליהדות שלי.

על זה המדע אומרים בדשא,

יש בו חוכמה מכל החכמים אנחנו, על עצמנו אומרים בדשא. הם צודקים. כן, בדיוק. למה הם צודקים? למה? כי יש בורא שברא את הדשא

יותר מכל החוכמה שהם יכולים להכין. נכון,

אני היחידי שמחובר אליו

על-ידי התורה שלו.

אתה מחובר למנדלסון וליוונים.

אני מחובר עם זה לקדוש-ברוך-הוא שברא את הדשא,

שהוא חכם יותר מכל החכמים.

זה ההבדל.

אני מחובר אליהם, זה בטוח. אתה לא מחובר אליהם. אני מחובר אליהם. איך אתה מחובר אליו? אני לא מחובר בכובע המעשה שלך. אז עם מה אתה מחובר?

מחובר בנפש שלי. בנפש? כן. אה, הבנתי.

אתה רק מחובר לה בסיפורים. אני גם מחובר למס הכנסה בנפש. לא משלם כלום. לא שמחובר.

מחובר אליהם. אפילו בדואר מחובר. אני כן משלם מס הכנסה. כן. אבל לא, תגיד להם שאתה מחובר אליהם.

אני גם מחובר אליהם. תגיד להם שאתה מחובר. אל תשלם אבל. הם יודעים, יודעים. אתה לא משלם לו את המצוות שהוא רוצה ואומר לא מחובר. זה עובר אותו מס.

רק שלא תהיה מחובר אחר כך לאינפוזיה אצלו.

זה יכול לקרוא גם לך.

אני יודע, בשביל זה אני נזהר מזה. אתה מחובר למשקפיים של הפשעים.

אתה רואה?

כן, אני רואה. ננצל אותם. זה כומר בצד. ראית? עבדו. אז איפה החוכמה שלך? אני אגיד לך איפה החוכמה שלי. בסיפורים. אני אגיד לך איפה החוכמה שלי.

כשהקדוש ברוך הוא הכין תרופה למכה,

הוא ידע שאני אצטרך משקפיים,

הושיב כמה גויים שיתכננו ויחשבו, יבזבזו את החיים שלהם.

בסוף קניתי את זה ב-10 שקל, ואני רואה, טוב,

הם לא רואים קברטון ורוב מאמץ לעשות את המשקפיים,

ואני הולך פנאן ב-10 שקל. בשביל זה, בשביל זה, הם שולטים בעולם.

הם שולטים בעולם? שולטים עד כדי.

כי הם שולטים בעולם. אמריקאים שולטים בעולם? בעולם. וילד, חדש עשרה, יושב במרכזי אריזונה,

קטנצ'יק מלחץ על הכפתור להשמיד את כל העולם. הם שולטים בעולם, ולא הסיפורים שלך. אתה יודע מה? תראה איך אתה מתפחל מכוח. זה הבדיחות שלך גם. תראה איך אתה מתפחל מכוח. בוא אני אראה לך,

אני אתימוני עם האנטנה,

מגיע לארצות הברית,

וסגן מושל מדינת ניו יורק,

ששולט על 30 מיליון, לא הקטנצ'יק מקליפורניה, מאריזונה,

בא לקבל אותי,

יושב לשמוע אותי שעה וחצי,

שולט, הוא פי שש מברק,

מברק, אתה יודע, זה שברח מלבנון,

ומקבל אותי, נותן לי ברכה שלא קיבלת בחיים שלך אפילו מאשתך,

ותראה איזה נשיקה הוא שם לי בסוף,

ואני רק דימוני עם אנטנה. יש יהודים שמשכילים, בוא תראה.

אם אמרו מוחמד, יש לו פעולות, הוא קיבל כאן. איווה,

איווה, אתה משהו משכיל. אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע. משכיל, משכיל. אתה בדרן אתה.

אני בדרן, ואתה מודחק.

שלמה, המזכירים יפסידו בסוף. אתה גאון.

אתה מסוגל לצחוק מכל כך הרבה אנשים.

אתה גאון.

גאון.

טוב, יהודים ביקרים, רגע, לפני שנסיים, לפני שנסיים, לפני שנסיים, רק רגע, לפני שנסיים.

מי שרוצה להיות איתנו בסופי שבוע, שישי-שבת,

לבוא איתנו בחינם לבתי-מלון,

לקבל קלטות חופשי,

לחלק אותן גם לאחרים, אחר כך מכספי מעשר שלא יכול להצטרף בתוכנית חי כפליים, 18 דולר בחודש תרומה,

יוכל להיות שותף איתנו בזיכוי הרבים גדול מאוד.

זו הצעתי לכם.

קצת, ומקבלים הרבה.

דבר נוסף, אני אראה לכם סרט אחרון לסיום.

על רביעי עקיבא זה חדש,

עוד לא יצא,

עם מוזיקת רקע, תכינו את הטישו, ואני לא אחראי לתוצאות.

מחילה מכבודו, שאלה. כן.

אתה מתחילת הערב

מנסה להביא לו דברים, ואין לך דוגמה.

בלך יש דוגמה.

אני, יש לי שאלה אחת, שאלתי אותו.

הוא לא יודע למה. עד עכשיו הוא לא ענה לי. כן.

אם

יקום עכשיו פה, בכל הקהל הזה, בכל הקהל הזה,

דבר אחד,

אני שואל אותך, אתה רוצה לבדוק.

אני מותר לי לענות לו? רגע, רגע, רגע. תביא לי דבר יותר חכם מהתורה. אני אקם, מוריד את הכיפה, ותציצי. בבקשה. ועד ערב.

בתורה כתוב בתורה, לא יראני על איש בחי.

אדם בחי. סליחה, אדם בחי. מצד שני כתוב, מצד שני, ויראו בני ישראל את אלוהים,

ותחת בי יראו. לא יראו. תקרא, תקרא טוב. מה כתוב? רגע, וידבר אדוני אל משה פנים אל פנים, כדבר איש ורעהו.

תראה, איך זה סותר את זה.

וואי, וואי, וואי,

זה ההבנה שלך, שלמה. תגיד לי את הליטה למעלה, ראית אותך? לא, לא, שלמה, זה ההבנה שלך באמת, שלמה. כתוב אלוהים נראה לבבל לבעלה לא ראה, ירד.

והוא פחד בין יעדו לבעלה, אז הוא שמיד אותה. וואי, וואי, וואי, שלמה, שלמה, שלמה. שלמה, שלמה, שלמה, אצלנו בכיתה ב' כבר מתרצים את הקושייה שלך. גם כתוב בתורה משידה בנגד התורה, צריכים להרוג אותו. לא כתוב כזה דבר.

כי עשיתך, אחיך. ניסיתך לעבוד עבודה זרה. נכון. עבודה זרה. למה אתה לא הרוג אותי? לא, מה פתאום?

חס ושלום.

חס ושלום. יכולים, זה אחיך. מה פתאום? חס ושלום. שלמה,

אנחנו רואים עליך, אתה תהיה אחד מהגדולי חוזרי תשובה אתה.

כן. מה אתה מדבר?

אני רואה בך עתיד גדול.

למה? אחרי שאתה בלעת את כל מה שמכרו לך,

אתה אחר כך תצא עליהם, כל כך תתרגז עליהם.

איך עבדו עליך? אני רואה כל מיני ספרים. בספר תורה על ידי תמיד אני קורא, וכול בלילה. זה אני מאמין שאתה אוהב. סתירות. זה לא סתירות. אני אגיד לך מה הבעיה. אני אגיד לך מה הבעיה. מי קורא את הבעיה? שלמה, אני אגיד לך מה הבעיה.

אדם עם כל הילדה שלו אוהב את רשיו. שמעתי, שמעתי. שמעתי, שלמה. שמעתי, שלמה. עזב עד שש, צריך להתחתן. שמעתי, שלמה.

עזוב, אני אומר לך, בוא, דבר, אני אגיד לך.

שלמה,

אני מוכן לסדר, אתה גר פה בקריית-אתא?

בקריית-אתא. אני מוכן לסדר לך בלי נדר,

חברותא.

אתה תבטיח לי רק שתהיה מוכן להשקיע אתו שעה בשבוע אפילו, אם קשה לך, שעה.

לא, לא, אני אסדר לו מישהו, רק שנייה. אני אסדר לך מישהו

חכם ונבון.

כל קושייה שתגיד, תראה לו בספר, הנה זה לא נראה לי,

יענה לך על המקום.

אני מבטיח לך,

תוך שלושה חודשים אתה חוזר בתשובה.

יש רב שולזנגרו שהוא גדול בקורה. לא, עזוב אותי, אני לא יודע, אני מכיר מה אני יודע לסדר. ואם לא?

מה זה ואם לא? אתה הבטחת לי. אם לא, הוא יחזור בשאלה.

אתה מבטיח את זה? כן. ואם לא יחזור בשאלה? אין דבר כזה. אתה תחזור בשאלה.

אתה מה אתה רוצה ממני? אני, יש לי עבודה.

עזוב אותי.

אתה כבר מורח, אה? שלמה. אתה כבר ברחת. שלמה.

אתה מוכן, שלמה?

אתה מוכן?

אני מוכן במשחקן. מוכן.

רגע, תתקחו לו את הזה.

תגיד לי, אתה עובד משהו בתחנות דלק?

יש לי תחנות דלק.

אה, זהו, אני מריח בנזינבום.

קח ממנו את הפרטים.

זה חשוב לך באוזן, אה? אתה רואה מה זה יש לי? אנטנה. אנטנה.

הרב, הוא רוצה כיפה, הרב, הוא רוצה כיפה.

הוא לא רוצה, הוא לא רוצה.

הוא לא רוצה.

הוא לא מתפתה בקלות.

הוא רוצה תלמוד תורה, הוא רוצה.

למה, כבוד הרב, הוא לא ענה לי על השאלה? אפשר להסתכל על השאלה? עזוב, עזוב. בסדר, חלאס, סגרנו הכול. לא, סגרנו.

רגע, רגע, סגרנו.

זה דבר חשוב, יצא הערב פה, ברוך השם.

אתה לא תשלח לי, מחסלים?

לא, חלילה, שלמה, מה קרה לך, נו?

אני אומר לך, מי שאני אשלח לך בלי לנהל תאהב אותו, אה למבט הראשון.

שלמה,

אם אתה תוך שלושה חודשים חוזר בתשובה בלי נתר, כמו שאני חושב,

אתה מוזמן אצלי אורח כבוד באצטדיון בטדי.

לא,

למה לא על עייני?

עשינו עשר. עשינו עשר.

אני בא אליך לתחנה, אתה מעלה לי את האוטו פול פרי.

אם אוטו תקבל, גם אוטו תקבל. גם אוטו, בסדר, יאללה, עליים.

בסדר, רק לסיום, חבר'ה, חבר'ה, לסיום, בואו נראה את רבי עקיבא,

ואתם תהיו מבסוטים אם יהיה לכם מה לספר על שולחן שבת.

ואני רוצה לספר לכם סיפור

קצת מרגש,

וזה יהיה הסיפור האחרון.

אתם יודעים, הזכרנו את רבי עקיבא.

רבי עקיבא, בתחילתו הוא היה עם הארץ.

רחל, ביתו של כלבה סבוע, החליטה לקחת לחתונה דווקא את הרועה,

רועה הצאן של אביה.

כמובן ששוד ושבר נפל בביתו של כלבה סבוע, אחד מעשירי ירושלים,

והוא כמובן ניסה להניא אותה.

זה לא עזר, היא התעקשה שהיא רוצה להתחתן דווקא עם עקיבא.

ואחרי כן הוא הדיר אותה מנכסיו,

והם יצאו החוצה, הם התחתנו.

והם חיו בעניות גדולה,

היו ישנים על קש ומטכסים בקש.

עקיבא היה מבטיח לה, רחל,

הגיע עוד זמן שאני אתן לך מטבע של ירושלים, של זהב.

וכך

הם ממשיכים בעניות ובדוחה, כי היא עזבה בית מלכים,

בית של אחד מעשירי ירושלים.

היא מוותרת על הכול.

כי היא מאמינה שהאיש הזה, שהוא עם הארץ,

יש לו מידות טובות,

ועם מידות טובות כאלה אפשר לבנות.

מתחתנת,

נולד לה עם ילד,

מגיע לגיל שצריך לקחת אותו לתלמוד תורה,

ואז רחל שולחת את עקיבא עם הבן לתלמוד תורה,

ושם כשהוא לוקח אותו,

הוא לא יודע שום דבר.

הוא מתחיל ללמוד עם הבן א', ב',

את ההתחלה, את היסודות.

ופתאום התחילה נפשו לחשוק בתורה,

והבא לתאר מסייעים לו.

ובאחת הפעמים שהוא הולך,

הוא רואה דבר מטמיע.

הוא רואה טיפות של מים שנופלות על סלע,

ובמקום שהטיפה נופלת יש חור,

והוא עומד, משתומם ואומר,

מה הוא אומר?

אבנים שחקו מים.

אבנים, את האבנים שחקו מים.

איך ייתכן? מה כוחה של טיפה לעשות רושם בתוך סלע?

אז הוא עומד במתבונן,

הוא מנסה להבין כיצד ייתכן שטיפה ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושה חור בסלע.

היה קשה לו להבין

איך זה יכול להיות טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע.

אבל הוא הבין

שטיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע. למה?

כוח ההתמדה

של טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה יכול לעשות חור בסלע.

אז הוא למד קל וחומר.

אם טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

יכולים לעשות חור בסלע?

קל וחומר בליבו של עקיבא.

ואז

הוא מבין שללמוד אפילו מעט,

אבל בקביעות,

כמו שאמרנו, טיפה

ועוד טיפה.

זה יכול לגרום שהאדם

יגיע למשהו.

לבוא להרצאה ולשמוע שפריץ של שעה-שעתיים,

זה לא עושה הרבה.

אבל קביעות של תורה כל הזמן, זה עושה.

חוזר הביתה, מתפעל,

ומספר לאשתו,

ואשתו אומרת לו, חשקה נפשך בתורה,

אני מוכנה ליטול עליי את העול של הבית,

אני אדאג

לילדים, לחינוכם,

ואתה אצא לדרך.

לך ותלמד תורה.

כשתחפוץ, תחזור.

עליי.

עקיבא יוצא לדרך.

12 שנה נעדר מביתו.

12 שנה רצופות,

לא מכתבים,

לא שליחים,

שום דבר.

ואתם מתארים לכם,

בת של אחד מעשירי ירושלים,

כמה שליחים שלח לה אביה ואימה

בשביל להניא אותה ולומר לה, ראי זה עם הארץ,

איזה מידות טובות, הזניח אותך, עזב אותך,

השאיר אותך כאלמנה, ובנייך יתומים.

הלך, לא שליח, לא שלום, לא מכתב, לא כלום.

12 שנה?

זה תורה? ככה לומדים?

היא מתעקשת בשינה.

אחרי 12 שנה הוא חוזר לביתו,

וכשהוא נכנס יהודים יקרים לחצר,

הוא שומע רשע שאומר לאשתו,

את רואה?

בעלך עם הארץ,

עזב אותך,

הפסדת את הורייך, הפסדת משפחה, הפסד כסף וכבוד,

את חיה בדוחק ובעוני,

מה יש לך מזה?

עזבי הוא!

הוא גומר,

לשומע עקיבא,

שאשתו עונה לאותו רשע ואומרת,

לו היה שומע לי,

היה הולך עוד 12 שנה.

הוא שמע,

הסתובב והלך.

עוד 12 שנה.

לא נכנס,

לא עמל השלום עליכם,

לא נתן סתירה לחיסול חשבונות לרשע,

שום דבר.

הסתובב והלך עוד 12 שנה.

אחרי 12 שנה יהודים יקרים,

הוא חוזר הביתה

כרבן של כל ישראל,

גדול הדור, מלאך אלוקים.

כל התורה שבעל פה שיש לנו של רבי עקיבא

מגיעה עם 24,000 תלמידים,

תנאים קדושים,

שקטת שבהם חיי מתים,

ומתלמידיו רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס.

הוא חוזר בחזרה לעירו.

ויהודים יקרים, כששומעים שרבן של כל ישראל מגיע,

יוצאים באלפיהם וברבבותיהם וממתינים לו.

והוא מגיע עם תלמידים.

הישיבה הכי גדולה שהייתה אי פעם.

תנאים קדושים.

הוא מגיע,

ושתבינו מה הייתה מדרגתו של רבי עקיבא באותה שעה.

כשעלה משה למרום

וראה את הקדוש ברוך הוא כותר כתרים על קוצו של יוד, שאל אותו, למה זה לך?

אמר לו, עתיד להיות עקיבא בן יוסף

שידרוש תלי-תלים של הלכות על קוצו של יוד.

ואז,

יהודים יקרים,

באותה שעה

אומר משה רבנו

לקדוש ברוך הוא,

אם יש לך אדם גדול כזה בעולם,

למה אתה נותן תורה על ידי?

מבין משה רבנו שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן את התורה על ידו לישראל.

אז שנבין,

אם משה רבנו מבין

שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן תורה לישראל, מי היה רבי עקיבא?

ואכן,

משה רבנו זכה רק ל-49 שערים.

ורבי עקיבא זכה לשער ה-50.

זה רבי עקיבא, ורבי עקיבא חוזר.

בין כל ההמונים ממתינה לו אישה צנומה, קטנה,

רדופה,

ושנות סבל רבות, ביזיונות וחרבות ועוני ממתינה לו בין כל הקהל.

והיא נדחפת, מספר את הגמרא,

ודוחים אותה הצידה, ואומרים לה,

זה לא מקום לנשים.

והיא מתאמצת.

והוא לא שכח אותה.

ובין כל הקהל,

בין כל הקהל יהודים עיקריים.

הוא מבחין בה,

והוא מסמן בידיו לאנשים שלפניו לפנות מקום.

הייתם צריכים לראות זאת כקריעת ים סוף,

כולם זזים הצידה,

ויש שביל,

ובקצהו עומדת אישה קטנה וצנומה שהמתינה לבעלה 24 שנה.

הוא מתקרב אליה, וכולם שואלים, מי זאת? מי זאת?

מי זאת?

עד שהוא עומד לידה,

וכולם שומעים משפט היסטורי קצר,

כל התורה שלי ושלכם, שלה היא.

אתם תארים לכם דבר כזה, יהודים יקרים?

כל התורה של רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר וכל התלמידים ורבי עקיבא מאז ועד סוף הדורות,

כל זה התורה של האישה הזאת שהמתינה לבעלה בנאמנות 24 שנה.

יהודים יקרים,

אני אומר לכם הערב דבר,

כל החזרה בתשובה

שלי ושלכם,

של אשתי היא.

עשרים ושתיים שנה.

עשרים ושתיים שנה להמתין עד השעות הקטנות של הלילה

לגדל את הילדים.

זה לא דבר פשוט.

אני אומר בכל יום שישי, יש...

אשת חיל מי ימצא

ביום אני רוצה להגיד רק כמה שורות

אשת חיל מי ימצא

ורחוק מפנינים מכרה

בטח בה

לב בעלה

ושלן לא יחסר

גמלה תותו ולא רע כל ימי חייה

כפה פרסה לעני בידיה שלחה לאביון

קמו בניה וישרוה בעלה ויהללה

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

ועוד דבר אחרון

בעזרת השם, אני מבין שחרגתי כבר

אבל זה הבר מצווה שלי, אל תשכחו

יהודים יקרים

ראיתי פעם מעשה שמובא מעם לעז

שהיה רועה צאן

ורועה הצאן הזה

פעם נצרך המלך

לאיזו ישועה

ואותו רועה צאן ידע מה לעשות בשביל שהמלך ייוושע בדבר שהיה זקוק לו

ונתן עצה למלך

והמלך ראה את חוכמתו

ולקח אותו וגידל אותו ורומם אותו עד שהפך להיות שר האוצר של המלך

הרועה היה יהודי

והמלך היה גוי

והשרים גויים

ונתקנאו בו

וחיפשו לטפול עליו האשמות

ורצו לומר

שהוא מעלים כספים מהמלך בלא יודעים

באשר המלך סמוך ובטוח ביושרו

ולא היא.

וכך השכם והערב היו מנסים

והודיע למלך

שאותו רועה צאן הנאמן והמסור והאהוב בעיניו

גונב כספים מהמלכות.

יום אחד החליט המלך לעשות בדיקה

והם אמרו לו מראש, תדע לך,

הוא יסתובב איתך בכל הארמון,

אבל יש חדר אחד בקומה שלישית

שהוא לא יפתח לך אוטו?

בחדר הזה

הוא מסתיר שם את מה שהוא גונב ממך.

והמלך מסתובב איתו והם עולים קומה אחר קומה ופותחים כל חדר והוא אומר לו, כאן יש כך וכך וכך וכך וכך אספנו וכך היה וכך היה וכך היה.

וכשמגיעים לקומה שלישית

ומגיעים

לאותו חדר,

הוא רואה שהרועה מדלג על החדר וממשיך לחדר הבא.

אז המלך אומר לו, עצור,

מדוע אינך פותח את החדר הזה?

אמר לו, הניח לי המלך,

האמן לי,

אין פה כלום,

אל תפציר בי לפתוח,

תן לעבור.

ואז

המלך מתעקש, הוא אומר לו, אני מבקש שתפתח.

הוא אומר, אני מתחנן לפניך,

אל תבקש ממני לפתוח את החדר, אין בו כלום, האמן לי.

והמלך אומר, זהו,

כנראה

שפה הוא נתפס.

הוא אומר לו, פתח,

והוא פותח לו.

והמלך נכנס עם השרים הצוהלים,

והם נדהמים.

חדר ריק,

באמצע הכיסא,

עליו תרמין,

מקל וחליל.

תיקחו את התרמין.

לוקחים את התרמין, מנערים, אין כלום.

תדפקו בחליל,

אולי הוא מלא מטבעות, אין כלום.

אולי במקל,

אין שום דבר.

מה הפשר לדבר הזה?

המלך טמא.

ואז אותו

רועה

אומר למלך,

מחילה, אדוני המלך,

אני אסביר לך.

כשאני הגעתי לפה

אני הייתי רועה,

רועה פשוט

עם כבשים.

ופתאום

הגעתי לשררה והגעתי לרום המעלה.

אז תמיד עשיתי לי מנהג,

שבכל יום

אני נכנס לחדר הזה,

יושב חצי שעה

על הכיסא,

שם עלי את התרמין,

מחזיק ביד אחת את המקים,

וביד השנייה את החליל,

ומחלל,

ונזכר

שאני בעצם רק רואה.

שלא יגבה ליבי

ואחשוב שאני כבר מישהו.

יהודים יקרים,

אני לא שר האוצר,

ואין לי חדר כזה,

אבל אני זוכר רק דבר אחד,

שאני

רק רואה

שראוי להיות עם הכבשים,

ולא להיות בחברת אנשים גדולים.

רצה הקדוש ברוך הוא וזיכני,

אבל זו זכות שאני לא יודע מה היא ולמה היא.

אני יודע רק דבר אחד,

שאני אותו אדם,

אותו רועה,

מפעם,

עם הכבשים,

שצריך להגיע רק לכל יהודי, כמו ליהודי הראשון שניגשתי,

עד ליהודי האחרון,

ולתת לו את ההזדמנות השווה כמו שהייתה לי.

אני אסיים את הערב בברכה

בלי שם ומלכות.

אודה השם בכל לבם,

בסוד ישרים ועדה.

ברוך אגומן לחייבים טובות,

שגמלני כל טוב.

יש אנשים שאומרים, אתה יודע מה? אני אדחה בשני עולמות.

אני אניח תפילין בבוקר, אעשה כאילו נטילת ידיים, אני לא אוהב בית חרוש, אין לי מצוות, כן?

אני אלך לשיעורים בבית כנסת, אני אלך להרצאות על קבלה,

אבל אני גם נוסע בשבת.

כן. זאת אומרת, תמיד מצווה, מצווה, חזל אמור, נכון? מצווה, מצווה, ו... שכר המצווה, שכר העבירה. מה שאני מקבל, מה שאני עושה נגד תפילין, נטילת ידיים, ברכות פה, שם,

מקבל על זה את הניקוד, נקרא לזה, בסדר? נכון. מה שאני לא עושה,

את הניקוד השלילי? נכון. זאת אומרת,

אפשר גם ללכות בשני העולמות, זאת אומרת, אחר כך, נכון, למצב שילכו ויהיו בית חרוש למצווה, נכון, נכון, יאללה נטילת ידיים, נכון, נכון, יאללה גמרא, יאללה זה, ואותו דבר בערב, ואותו דבר בבוקר, ושמע לפני הג'ינה, נכון, אפשר ללכות בשני העולמות בסבבי, תן לי לחיות, ו... נכון, נכון, אז בוא נראה מה סבבה.

שב במזגן, כל היום תשתה קפוצ'ינו, עוקת גבינה, קח לך אייסקרים, זה, תיהנה הכול, אחר כך חמש דקות תיכנס לתנור, תפעיל על חום של שבת, שב שם בפנים.

לא חייב להיות בית חרושת לקפוצ'ינו ולעוגות וזה, קצת בתנור, אפייה, אתה מבין, על מצב חום, ואתה מבין ככה,

תרגיש קצת, אתה מבין?

זה מה שיהיה לך, פחות או יותר, קצת בחום יותר רציני. אם מתאים לך ככה, למה לא? שתי עולמות.

גם סבטל נורים, גם מזגן.

מי שמחפש את המציאות, האמת, להבין את סיבת הקיום שלו,

לא אכפת לו אם הוא צדף.

אז הוא כזה,

וככה, ואליפסה, ופרמולה, ואי פרבולה, ולגוריתמים, ומחריטים.

לא מעניין אותו לא קוורקים, ולא קוונטים, ולא שום דבר.

מעניין אותו למה אני פה,

ומה התועלת בתפילין.

לא מעניין אותו מצ'וק, פקק, תיקן.

זה ההבדל. חכמי ישראל, תעסקו בעיקר, וחכמי האומות בתפיל,

אין לבחינת נשמה, אין לבחינת גוף.

אתה רוצה להתעסק בגוף? תעסק בגוף. לך תהיה כמו בספרטה,

תעשה את המספורט, תרחב על סוסים, תהיה קלדיאטור,

חביד על חביד, כמה לא? תעשה תיאטרון, קרקס, בצדים, יפה, בעניין, בעיקר, לא תתעסק. הפסדת את החיים,

והנשמות שלנו שונות משלהם.

יש עולמות ארבעה, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

הם באים רק מעולם העשייה הנמוך ביותר,

ואנחנו מעולמות גרועים.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות, וזכה בכל תוצאותיהן.

03-677779

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677779-036777

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sofar.net

תודה.