יש בך את כל המידות כמו הצדיק הכי גדול בעולם. הכל תלוי בך!
ומוסיפים חכמים ז"ל, לשעבר נביאים כותבים, היום אליהו ומשיח כותבים את מצבנו והקב"ה חותם, למה? מה פתאום הם דוקא כותבים וה' חותם? כי הם מחכים מתי יוכלו לגאול אותנו, אליהו יבוא לבשר ומשיח יגאל, אז הם מחכים, אז כל מצוה שנעשית הם כותבים, ויפרחו, שמחים, הנה עוד מצוה שמקרבת את ביאתם, והקב"ה חותם. פעם זה היה נכתב אצל הנביאים, עכשיו זה ע"י שניהם.
אם כן, יתבונן כל אחד בעצמו, אם אליהו והמשיח כותבים את מעשיו, כל מעלה או חסרון הכל נכתב ונחתם עד כמה שידיעה זאת צריכה לכוון את הרצון והכוחות כולם לחיפוש של שלמות הנפש וקרבת אלקים, אבל אנחנו חיים במהלך ההרגל בלי התבוננות, בלי ידיעה, וצריך להתעורר ללמוד ולדעת את האמת שבכל מעשה ומעשה, להקיף בהבנתנו את המטרה של החיים ותכליתם, לדעת את היעודים הרוחניים שעומדים לפנינו ולכוון את כל הכוחות של המידות שלנו לצורך הנפש ולא הגוף והחומר. אם אדם זוכה לעשות זאת, אשריו ואשרי חלקו, שלא יתלונן, אני כעסן, אני קנאי, אני כזה וכזה, לא, יש בך את כל המידות כמו בצדיק הכי גדול, בדיוק אותו דבר, החומר המקורי הוא כמו אור השמש מאיר ובהיר, תלוי בעובי הגוף שלך, בחומר הגס כמה אתה אוכל, כמה אתה תאו, כמה אתה ישן, כמה אתה עצל, ככה עובר האור דרכך, וממילא זה יתבטא כבר בצורה אחרת, או קנאה פסולה, או רדיפת כבוד בזוי, או כל מיני דברים שאדם לא יכול לשער לאן יכול להגיע בן אדם. אבל אם היה לוקח את זה למקום אחר, קנאת סופרים תרבה חכמה, היה יכול להיות גאון, לא טיפש, גאון, אותו כח. יש אנשים שיש להם אהבה, אהבת הממון, אוהב כסף לא ישבע כסף, אבל אותו דבר יש, אותו כח, אוהב מצוות לא ישבע מצוות, אתה רואה אותו לא נח, עוד ועוד ועוד ועוד ללא הפוגה, ממש כמו העשירים, עוד ועוד כסף ועוד ועוד עסקים ועוד ועוד ועוד, בדיוק אותו כח, בדיוק, זה לוקח לכאן וזה לוקח לכאן.