קלטת מס' 176 - עיקר וטפל - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

יש!

זה אין? יש זה לא, זה לא אין. זה לא אין. יש זה יש. יש זה יש. יש זה יש. יש.

יכול להיות אין?

לא. לא.

אני שואל עכשיו שאלה.

כל יכול זה כל יכול? כן. כל יכול זה כל יכול.

כל יכול יכול לעשות את עצמו לא יכול? לא.

אתה אומר לא?

אני אומר כן.

איפה הוא אמור לשבת? איפה הוא אמור להיות? איפה הוא אמור לשבת?

ובכן, אתה צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא לא יושב בשום מקום והוא לא תופס מקום,

כי כל מקום שתופס מקום הוא מוגבל.

הוא נמצא בכל מקום, הוא נקרא המקום ברוך הוא.

כל העולמות שנבראו נמצאים בו, ולא הוא נמצא בהם.

לית אתר פנוי ממנה. אז זוהר הקדוש אומר, אין מקום פנוי ממנו.

בגמרא כתוב שהשמש מתחבאה ברקיע,

היא פרחה מאוד, פרחה,

והיא לא מהצד השני של כתבו על הארץ.

בתלמוד כתוב שהקדים באים לאדם מהזיעה שלו.

כן?

אז איך השמש מתחבאה ברקיע? אנחנו יודעים שזה לא נכון.

עיין ספר המצוות לרמב״ם בלאו קעט סמוך לסופו,

שהסוברים שאי אפשר שיוולד בעל חיים אלא מזכר ונקבה הוא,

כך אומר הרמב״ם לפני 750 שנה,

שחל שאין לו ידיעה בחוכמת הטבע. אחת כמו הידען זה טיפש שאין לו שום מושג בדיעת הטבע. בעלי חיים נולדים לבעלי חיים עם זכר וזכר ונקבה יש בטבע, אבל אתה תלוי כתוב בזיעה, בזיעה. אתה מתחבק, אתה מתחבק. אתה תדע לך מהזיעה של האנשים פה יצא הרבה תולעים עוד מעט, יאכלו אותך.

לבני אדם עבדים? למה לא?

תשאל מישהו מוכן למכור את הילד שלו לעבד. אני אומר שהילד שלך, אם יש לך, גם כן עבד אצלך.

אמרת לא פעם להוריד את הזבל? אבל אני מוכר אותו. לא צריך למכור? לא, כתוב. אתה קנית אותו. אתה אומר לו, אתה רוצה לשחק? תוריד את הזבל. לא, לא תשחק. כתוב, מכספך הוא, מותר לך להוציא לו עין. בטח! לא להוציא עין, חס ושלום. להוציא לעבד עין?

ושחקת את עינו ושלכן נחושי, כי כספיך הוא. אתה לא שומע? אתה לא למדת, יוני? אתה עוד עם הכנים, נראה לי. אתה צריך להשתחרר מהזיעה. אז בוא תבין. הפוך. כשהאדם לוקח עבד, אם הוא פגע בו באחד מאיבריו,

הוא הפסיד אותו.

ברגע, שלא תחפש איך זה,

ותבין רק את הרעיון של זה,

זה מספיק, לא צריך יותר מזה. כמו שהנשמה שלך נמצאת בך, ואתה לא רואה אותה,

ואתה לא חש אותה,

אתה עצמי זה המדבר,

זז, אנא, המרגיש זה אתה, זה עצמי. אין משהו אחר.

כל השאר אפשר להוריד בדיאטה.

העיקר ותפעל.

קלטות מס' 176-177

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח,

והשם עלינו מרחמיו ירוויח.

ובכן, יהודים יקרים, לפני שנתחיל הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן

ראו קלטות וידאו, אם אפשר להרים את היד. תודה.

כמה לא שמעו הרצאה שלי בשום אופן, אם אפשר להרים את היד.

תודה.

לחדשים,

אנחנו נפתח פתיחה שאולי חלק מכירים,

אבל משם ניתן אפשרות לשאלות ותשובות.

לפני זמן,

הגיע אלינו

אחד מהמפקדים הבכירים בחיל האוויר,

כשהוא שואל שאלה,

האם ניתן להוכיח את מציאות הבורא לוגית,

ולא בדרך משל.

אמרתי לו, כן, ניתן.

אם תבין,

תוך 20 דקות אפשר להסביר,

ואם תבין מהר, אז תוך

חמש דקות.

מה ההוכחה?

אמרתי לו, ההוכחה זה אתה.

אני?

כן.

כיצד?

אמרתי לו, אם אתה לא בראת את עצמך,

מוכרח שנבראת על ידי מי שקדם לך.

אם אתה נברא

ולא בראת את עצמך,

אז מוכרח שנבראת על ידי מי שקדם לך.

אמר לי, נכון.

אמרתי לו, אם כן,

מוכרח שהיה בורא שברא לכל הנבראים.

כל נברא מעין מורה שברא את כל הנבראים.

כל נברא זה לא רק אדם, זה גם עצם.

כל נברא.

איך נוכיח שאנחנו לא בראנו את עצמנו?

פשוט.

אם היינו לפני שנבראנו,

לא היינו צריכים לברוא את עצמנו, כי היינו.

עוד פעם,

אם היינו

לפני שנבראנו,

לא היינו צריכים לברוא את עצמנו,

כי כבר היינו.

אם לא היינו,

לפני שנבראנו

לא יכולנו לברוא את עצמנו,

כי לא היינו בשביל לברוא את עצמנו.

מוכרח

שנבראנו על ידי מי שקדם לנו.

זה נכון לכל נברא בעולם, וכל נברא בעולם מעיד שיש בורא שקדמנו.

אם כן, מוכרח

שלכל הנבראים יש בורא שברא את כל הברואים.

עד פה ברור?

עד פה ברור

מי יכול לחזור על זה?

ברוך ה' אלוהינו מלאכו אדום שהכל נהיו ודבונו.

עוד פעם,

כל נברא מעיד בעצם היותו ברור שהוא נברא על ידי מי שקדם לו.

אם כן,

כל הנבראים מעידים שיש בורא.

עד פה ברור?

ברור.

הבורא שברא את כל הנבראים

אין לו בורא.

למה?

אם לבורא

היה בורא,

גם הוא נברא.

אז היו רק נבראים

בלי בורא.

אי אפשר.

אי אפשר נבראים בלי בורא.

מוכרח שיש בורא לכל הנבראים, ומוכרח שלבורא אין בורא.

מצאנו את הבורא תוך חמש דקות עם הפרעות.

עוד דבר,

מוכרח שהבורא שברא את כל הנבראים

הוא מגביל ולא מוגבל.

מגביל ולא מוגבל. הנה הכוס הזה מוגבל.

הגבילו אותו, השולחן מוגבל, הנגר הגביל אותו, הוא לא מוגבל,

הקבלן הגביל אותו,

כדור הארץ מוגבל, השמש, הירח, מוגבלים, הוגבלו על ידי מגביל.

המגביל לכל המוגבלים אינו מוגבל.

כי אם הוא היה מוגבל,

אז היו רק מוגבלים בלי מגביל, וזה אי אפשר.

אז מוכרח שהבורא שברא לכל הנבראים הוא המקביל לכל המוגבלים,

והוא אינו מוגבל.

ברור?

יופי, אוניברסיטה.

נקודה שלישית, הבורא הוא כל-יכול.

אם הוא לא כל-יכול, אז הוא מוגבל.

מה אמרנו שאי אפשר שבורא יהיה מוגבל?

אז אולי נאמר שיש שניים הכל-יכול?

אולי נגיד שיש שניים הכל-יכול?

גם זה אי אפשר.

מדוע?

הנה, נאמר שיש פה שניים.

כן? הנה שניים.

אם נגיד שזה הכל-יכול, זה הכל-יכול. נשאל,

האם הכל-יכול הזה יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל.

כבר לא הכל-יכול.

אם זה לא יכול להגביל את זה, אז הוא מוגבל.

אז אי אפשר שניים, הכל יכול,

אלא אחד, הכל יכול, מגביל לכל המוגבלים, בורא לכל הנבראים,

וזו הפתיחה בשורה הראשונה של ספר המדע של הרמב״ם,

יסוד היסודות בעמוד החוכמות לדע,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

עד פה ברור?

אז יש בורא,

לא רק באמונה אני מאמין, באמונה שלמה שיש בורא יחיד שברא את כל העולמות, לא באמונה,

בידיעה לוגית מוכרחת.

עכשיו, דבר נוסף.

אנחנו שואלים שאלה, הבורא חכם?

הבורא חכם.

לנו יש מעט חוכמה, מעט מנת משכל, מעט מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד.

אין לנו מספיק שכל בכל האנושות לנתח את מוחה של הנמלה.

אנחנו לא יודעים את הנמלה על כל מרכיביה.

הווירוסים מפתיעים אותנו כל פעם מחדש.

נזלת עוד לא פתרנו.

אבל אנחנו יודעים להעריך חוכמה מהי, נכון? מחשבים, חלליות, מטוסים, טילים,

לוויינים.

יש משהו שעם חוכמה קצת עשינו,

כן? עשינו משהו עם חוכמה.

אבל זה אפס קצה,

אפס קצה מהחוכמה נגלית לעין בבריאה כולה.

לראות עכביש,

איזה פלא.

עכביש, משהו דביג כזה,

כן?

הוא יוצר את החוט,

הוא יוצר את החוט,

יורד בחוט, כמו במעלית,

יוצר אותו ויורד עליו, יוצר אותו ויורד עליו.

פתאום הוא עלה קומה חמישית, טרר...

יוצר את החוט ועולה באוויר. איך הוא עולה?

זה עוד לא מחובר למעלה.

והוא עולה, מה זה?

והוא הולך לשם וחוזר לכאן,

ופתאום אתה רואה הריגה סימטרית,

תוכנית,

מעשה אומן.

איזה תוכנה יש לו?

מי תכנת אותו?

מאיפה הוא יודע לקבל את המרחקים?

פלא פלאות.

תראו מה זה, מה זה עקביש?

קטן, דק, דק, דק, דק.

מי יצר את החוכמה הזאת?

נמלה.

קטנטונת שבקטנטונן.

יש לה שלושה בתים.

בבית התחתון היא לא שוהה

משום התחב.

בבית העליון היא לא שוהה

משום הדלף.

רק בבית האמצעי שהוא מאוברר.

היא בונה את החורים. תפתחו פעם מקום שנמצאת באדמה,

נמלה או נמלים, תראו,

כמו כוכים כוכים, חדרים חדרים,

וכמה היא אוספת במשך חצי שנה?

מצאו בחורה של נמלה 300 קור, שזו כמות אדירה,

אדירה לאדם.

וכמה מאכלה בחצי שנה?

חיטה וחצי.

כל מאכלה של הנמלה, חיטה וחצי, זה מה שהיא אוכלת.

והיא אוספת 300 קור.

אתם רואים מה זה? כמויות אדירות.

היא לא עוצרת רגע.

לך אל נמלה עצן ראה דרכיה וחכם, לא עוצרת רגע.

לא תמצאו נמלה במנוחה.

אין שביתה, אין הסתדרות, אין רפורמה, אין כלום.

איך זה? מי עשה את זה? נשר,

יונה,

עופות נודדים.

איך יודעים את הדרך באוויר כל הזמן?

ללכת תמיד למדינות כאלה או אחרות ולחזור?

דגים, איך מוצאים את הנתיבים שלהם?

מי עשה את כל הדברים האלה?

העם? פלא, חכמה.

אז ברור שהבורא שברא את הכול, ברא בחוכמה. הכול יסד בחוכמה.

ונשאלת השאלה,

הבורא שברא הכול,

בשביל מה ברא את האדם?

תגידו לי, זה מעשה חוכמה?

אדם נברא,

חי עשרות שנים,

ואחר כך נפטר.

זהו.

טומנים אותו באדמה, סוגרים, שלום.

יש כאלה אומרים קדיש, ויש כאלה אומרים שירי חיים נחמן ביאליק.

נו, אז אני שואל,

מה התועלת

בחייו של האדם

אם בסופו של דבר הוא לא נשאר?

מה התועלת של הבריאה

שבהמות חיות, עופות דגים, קיימים בעינם?

מה התכלית של הבריאה?

מה?

תיקון.

תיקון. מה זה תיקון? מהי הקלקול שצריך כבר תיקון?

זאת אומרת, אדם צריך לברר מה המטרה שהוא בא לעולם.

האם ייתכן שאדם נברא לתוהו סתם?

סתם.

זאת אומרת,

רואים שהבורא שברא את העולם ברא בחוכמה,

אבל אנחנו לא מצפים שזה יסתיים כך.

אנחנו לא מסכימים עם זה נפשית,

שזה נגמר כך.

אנחנו גם לא משלימים כל כך מהר עם המיטה. אדם נפטר, קשה לנו לקבל את זה.

למה?

למה קשה לנו?

כולנו יודעים שזה דרך העולם, והאדם בא והוא הולך. נו, למה קשה?

משהו לא מתחבר לנו פה. לא יכול להיות שהכול הלך

כאילו לא היה.

מה זה? אז מה זה? כל העבודה, כל ההגיעה, כל הלימודים,

כל מה שאדם עושה כל ימי חייו,

זה בשביל כלום?

להריג את התוהו?

מה סוד החיים?

והאם ייתכן שהחכם שברא את כל הברואים ישאיר אותם עם חידה כזאת, בלי שימצאו את פתרונה?

אז מה זה חוכמה?

מה החוכמה?

מה החוכמה?

אפילו כשעושים הגרלה ופרס ופיס,

יש את האפשרות להרוויח,

לא שאין,

יש.

אבל זה בדרך אקראי.

אבל מי שעושה בחוכמה ורוצה שכולם יזכו וכולם שווים,

אז איך זה שהוא לא מודיע להם מה הוא רוצה?

הייתכן?

אדם נותן מוצר חשמלי, נותן הוראות יצרן,

נכון?

איפה הוראות היצרן שלנו?

יש יצרן, יש מוצר, איפה הוראות יצרן?

הנה הוראות היצרן.

אבל איך אני יודע שזה הוראות יצרן?

איך אני יודע?

תראו, אם היה בורא חכם ורוצה שידעו הברואים

שהוא קיים,

שהוא רוצה מהם משהו,

אז הוא צריך היה לעשות זאת לפחות בשלושה דרכים.

אחת, או שהוא יבוא בעצמו ויגיד, אני הוא,

וזה רצוני,

או שישלח שליחים

שיגידו מה הוא רוצה,

או שישלח מכתב

ויגיד מה הוא מעוניין.

ובשלושת הדרכים האלה הקדוש ברוך הוא הבורא התגלה.

אחד, בעשרת הדיברות הוא,

בכבודו ובעצמו, אמר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים,

הוא בעצמו,

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי, הוא בעצמו,

שלח ביד הנביאים נבואות לומר לבני האדם מה יהיה איתם בזמן הקרוב ובזמן המאוחר,

עד סוף הדורות, כולל ימינו,

ונותן את האפשרות לבדוק לאורך ההיסטוריה העתידית מה יהיה, אם נכון ואם לאו,

שלוש,

הוא נתן מכתב,

והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות נתן הקדוש ברוך הוא את התורה לעם ישראל,

והוא אומר בדיוק מה הוא רוצה מכל אדם ואדם.

לפני שנותן הקדוש ברוך הוא את התורה, ולפני הגילוי, לפני

מיליונים בני אדם,

הקדוש ברוך הוא דואג להוכיח לכל הברואים בפעם הראשונה בהיסטוריה,

להוכיח שהוא הבורא הכל יכול שברא את כולם.

איך הוא עושה את זה? בעשר המכות.

עשר מכות שהוא נותן במצרים, הוא מראה שהוא שולט על כל הבריאה כולה.

איך?

שימו לב בעשר המכות. כל המכות האלה

הן מלמטה, מהתהומות

עד שמי השמים, מראים שליטה של הבורא על כל הברואים והבריאה כולה.

מכה ראשונה,

דם, הוא מראה שהוא שולט ביעורים, באגמים ובנהרות.

שנייה,

צפרדע, מראה שהוא שולט בכל הברואים

שנמצאים במים.

שלוש, כנים,

מראה שהוא שולט בכל הרמסים הרומסים על פני האדמה.

ערוב, מכה רביעית,

מראה שהוא שולט בחיות ובבהמות, פנים,

עריות, נמרים,

שפושטים על כל ארץ מצרים.

דבר, מראה שהוא שולט בכל החיידקים שנמצאים באוויר.

שחין,

מראה שהוא שולט בגופו של אדם,

להקותו בפצעים ובנגעים בכל איבריו.

ברד,

מראה הקדוש ברוך הוא שולט במים ובאש, כי יורד ברד עם אש מתלקחת בתוך הברד.

הרבה,

מראה שהוא שולט בכל המעופפים על פני התבל.

חושך,

מראה שהוא שולט במאורות.

במכה האחרונה, בכורות,

הוא מראה שהוא גם משגיח,

יודע ורואה מאיזה טיפה נוצר כל אדם להקות את הבכורות כולן במצרים, מבכור השפחה עד בכור פרעה היושב על כיסאו בחצות לילה בדיוק.

אז אין שום גורם ושום כוח בעולם

שיכול למנוע ממנו את הבטחתו מה הוא יעשה.

כשיוצאים ממצרים,

והוא משחרר אותם מבית עבדים, שאי אפשר לצאת ממצרים, שכולם ליד כשפים,

והם

עוברים את הים, והוא צולח להם את הים,

והם עוברים ב-12 גזרים של ים, כל שבט בנפרד,

והמצרים נכנסים וכולם טובעים,

ואחר כך יורד מן מן השמים ומאכיל אותם,

40 שנה יורד לחם מן השמים,

מים מבעירה של מרים,

40 שנה,

אין בוגדים במדבר, אין נעליים להחליף,

אין טיטולים ואין מטרנה,

40 שנה,

יש נחשים, עקרבים,

שרפים,

והוא לוקח שבעה ענני כבוד שמפלסים להם את הדרך ושומרים להם על מיזוג אוויר,

ומורה להם את הדרך בעמוד ענן

ועמוד אש לילה להעיר להם.

השגחה אלוקית ניסית לא יום, לא יומיים, 40 שנה,

לעיני אומות העולם כולן.

מתגלה במעמד הר סיני,

וכשהוא מתגלה הוא אומר, אנוכי השם אלוקיך,

האלוקים הפרטי שלך, אתה עם ישראל,

אשר הוצאתיך, אני הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים.

זה אני.

עשר המכות זה אני.

לא אומר,

אני השם אלוקיך אשר בראתי שמיים וארץ, שזה יותר מיציאת מצרים, לעברו שמיים וארץ.

למה? כי בבריאת שמיים וארץ לא היה מישהו איתו.

אבל פה במכות מצרים אף אחד לא יכחיש,

כי כולם ראו וכתוב בתורה שמקבלים עיניכם הרועות ולא זר,

אוזניכם השומעות ולא אחר,

פנים אל פנים דיבר עמכם השם מתוך האש.

מיליונים עדים,

כולל אומות העולם, הערב רע והאספסוף שעלו איתם ממצרים.

ועם ישראל מקבל את התוכנית של הבריאה כולה,

ומה היא התכלית והרצון האלוקי מכל אדם באדם.

ואחרי זה הבטחה אלוקית

שעם ישראל ייכנסו לארץ ישראל, לארץ המובטחת לאבות הקדושים,

והם ינצחו 31 מלכים שהיו מעצמות,

והם מנצחים,

ומדובר על עם

שהשתחרר מעבדות,

לא מלומדים בתכסיסי מלחמה ומלחמות קודמות,

והם מנצחים 31 מלכים,

והם נכנסים לארץ ויורשים אותה,

והקדוש ברוך הוא בתורו אומר, אם תלכו, אם בחוקותיי תלכו,

שכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארציכם,

ונתתי גשמיכם בעיטם, והארץ תיתן יבולה, הבטחות טובות ואלוקיות,

אבל אם בחוקותיי לא תלכו, אז יבואו כל הקללות א', ב', ג', ד' עד הסוף.

וכך הוא אומר בפרשת בחוקותיי, כי תבואו והאזינו,

וזה מה שאנחנו עוברים 3,300 שנה,

אבל בכל מקרה, הבטיח לנו הקדוש ברוך הוא, לא מאסתים ולא געלתים לחללותם, להפר בריתי איתם, נאום השם.

השם מבטיח, אבל לעולם, כמה שאני אכה אתכם בגלל מעשיכם,

או יותר מדויק, מעשיכם יכו אתכם,

זה יהיה אף פעם לא למצב שאתם

תיקלו ויהיה קליה.

חיציי אכל לבם,

חיציי יהיו קלים בכם, ואין אתם קלים.

עכשיו נשאלת רק השאלה,

למה שאנחנו נמצאים כבר בסוף, אחרי שאנחנו רואים שהכול התקיים בנו,

ואנחנו נמצאים כאן,

למרות שאומות העולם אמרו שה' עזב אותנו,

ולא נחזור לארץ ישראל לעולם,

ואנחנו כבר שפוטים והחליף אותנו בעם אחר,

והנה אנחנו רואים שאכן אנחנו כאן.

למה עכשיו אנחנו לא מבינים את הדברים, שזו השעה הכי ראויה לקבל עול מלכות שמיים,

להשתחרר מכל הכבלים החיצוניים של אומות העולם וההשפעות הזרות,

להתקרב לאבינו שבשמיים ולהיגאל, כמו ההבטחה האלוקית, שזאת האחרונה שבנבואות.

אז מסבירים את זה שעם ישראל הוא עקשן, עקשן.

אבל אם היה מבין עם ישראל, ולא היה דור עיקש ופתלתול,

והיה מבין את הדברים,

אז היה יותר קל.

היה אחד, הייתה לו תרנגולת לבנה,

והיא יצאה החוצה,

היה קצת בוץ,

והיא התלכלכה.

כשחזרה הביתה,

הייתה לו אפשרות לנקות אותה בשתי דרכים.

אחת,

זה לקחת מחבט בלחבוט בה, לנער אותה.

שיטה שנייה, זה בלי מחבט, זה פשוט לקחת את האצבעות, להכניס אותן בין הנוצות,

בצבית צבית צבית צבית צבית צבית צבית צבית,

להוציא ממנה את החתיכות.

שתי השיטות הכואבות,

אחת זה חבית חבית, והשנייה זה צבית צבית.

אבל יש שיטה שלישית,

שהתרנגולת תגיד לאדון,

רק רגע,

היא תעלה על השולחן ותעשה פרה,

והיא תנער את עצמה לבד.

מה יותר טוב?

לתרנגולת ודאי שזה יותר טוב, נכון?

והקדוש ברוך הוא ממליץ על השיטה השלישית.

הוא אומר, התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי.

בשביל מה שאני אתן לכם חבית-חבית,

בשביל שתבינו שאני קיים ואני רוצה ואני מבקש שתגעלו?

תתנערו לבד,

תזרקו מעליכם את כל החטאים, את כל העוונות, תשביכו אותם,

תחזרו בתשובה,

ואני אגאל אתכם, גאולה פרטית וגאולה כללית.

אבל עקשנים,

עקשנים, זה המצב, עקשנים.

לא רוצים להיות מוגבלים, ואין לך הגבלה יותר מזו.

מדוע מי ששומר תורה הוא הכי משוחרר?

כתוב במכתב, מכתב אלוקים, חרוט על הלוחות,

אל תקרה חרוט, אלא חרוט על הלוחות,

שכל העוסק בתורה, הרי זה בן חורין.

חושבים שבן תורה הוא מוגבל, יש לו איסורים ומצוות והכול.

כל האיסורים וכל המצוות

זה השחרור של האדם כדי שיוכל להיות אדם.

בלי זה הוא שפוט של יצרו,

יש לו יצר הרע שמכתיב לו איך לחיות,

ומגביל אותו בהגבלות.

באה התורה ואומרת, אתה רוצה להשתחרר ממנו?

תעשה את המצוות האלה,

תישמר מהעבירות האלה,

אז אתה נקרא משוחרר.

אני אתן לך דוגמה.

בא אליי אחד ואמר לי, תשמע, תאמין לי,

אני מת לשמור שבת.

אבל לא יכול, לא יכול, תאמין לי, אני בלי סיגריות, בלי כדורגל,

בלי טמבלוויזיה?

לא יכול,

לא יכול, תהרוג אותי, לא יכול.

אמרתי לו, רגע,

מה פירוש, אז מה הבעיה?

הוא אומר, תראה, אני שאלתי,

אני מוכן לשמור שבת, שאלתי רבנים, אם אני יכול.

עם הדברים האלה, אמרו לי, אסור.

אסור.

אז כל דבר שאני רוצה, או אסור, אסור, אסור. אני לא יכול, אסור.

אמרתי לו, מי אמר לך אסור? הוא אומר, כל הרבנים שאלתי. אמרתי לו, תשמע, אני אומר לך, מותר.

אמר, מה אתה אומר, מותר?

מה, אתה רפורמי?

אמרתי לו, לא.

אבל בוא אני אסביר לך.

מותר לא לעשן בשבת.

מותר לא לנסוע בשבת, ומותר לא לראות את הטלוויזיה בשבת.

גם מותר לא ללכת לכדורגל בשבת.

הוא אומר, מה, אתה עומד עלי? מחליף מילים?

אמרתי לו, לא, זו האמת.

אני אסביר לך למה.

אני הייתי חילוני כמוך.

גם אני לא הייתי יכול בלי זה ובלי זה ובלי זה. לא יכול.

מה פירוש?

הייתי אסור, אסור במאסר של הסיגריות.

אסור במאסר של הטמבלוויזיה. אסור. לא יכול לזוז. אסור.

עזרתי בתשובה, נהייתי מותר.

התרתי את עצמי, אני כבר לא אסור, אני מותר.

אתה נשארת אסור, אני כבר מותר.

אני יכול בלי טלוויזיה,

אני יכול בלי כדורגל, בלי סיגריות.

אני מותר, אתה אסור.

זאת האמת לאמיתה.

כי אדם מוגבל,

הוא לא יכול בלי. מה זה לא יכול בלי?

אז אתה שפוט.

עכשיו, יש אחד שעושה את זה מכוח צו אלוקי,

אבל יש אחד שבלי צו, עם צו, הוא לא יכול בלי.

אז הוא מוגבל.

זאת אומרת, יהודים יקרים, באה התורה ומשחררת אותנו מהכבלים של יצר הרע, ויצר הרע מתחיל איתנו מהלידה.

כי יצר לב האדם רע מנעוריו,

מהיותו קטן, תראו, הוא שובר,

הוא מחלה,

הוא שופך,

יצר הרע איתו מלווה אותו כל הזמן.

בגיל 13, פעם ראשונה נפגש עם יצר התור,

ויש ותק ליצר הרע.

13 שנה פור.

אבל אדם מקבל בן 13 נשמה.

נשמה. בגיל 13 הוא מקבל נשמה יורדת על הנשמה, כמו שכתוב בסוהר הקדוש.

הוא מקבל כוח נוסף

להתמודד מול יצרו.

אבל זה לא יספיק לו אם הוא לא ילמד את ההכוונה בספר החוקים, איך מתגברים על היצר הרע.

זאת אומרת, יצר הרע,

אי אפשר לבוא אליו לעשות שרירים, צריך להישמע להוראות.

אז יש תרייג מצוות,

רמ״ח מצוות עשה ושסה לא תעשה,

שאלה הטילי חץ של היצר הרע.

אם אתה עושה את המצוות

ונשמר מהעבירות,

הוא פשוט לא יכול לפגוע בך, הוא לא יכול להיכנס אליך.

אבל אם אתה לא עושה,

אתה חדור,

אפשר להיכנס אליך ואתה מפסיד.

לכן הקדוש ברוך הוא אומר,

בראתי יצר הרע, אני אומר לכם, אני בראתי אותו.

ואני אומר לכם שהוא רע, לא סתם רע, הרע.

יצר הרע.

אין יותר רע ממנו.

אבל אני אומר לכם שבראתי גם את התרופה שלו, וזו התורה שהיא הטבלין.

לא תבטלו אותו לגמרי,

רק צדיקים כמו אברהם, יצחק, יעקב ודוד יכולים לבטל אותו,

אבל אתם לא תבטלו אותו.

לא תבטלו אותו. איזה גיבור הכובש את יצרו, לא מנצח אותו.

כובש, לא נותן לו לזוז.

איך עושים את זה? על ידי התורה.

אומר הקדוש ברוך הוא, זאת התרופה.

אם תשמעו להוראות, מה שכתוב פה זה הניצחון.

כן?

בשביל מה צריך את היצר הרע? בשביל שאתה תוכל לקבל שכר

בעולם האמת,

אתה חייב שתהיה לך התמודדות

מול מישהו.

אם לא יהיה לך מישהו ממול,

לא תהיה התמודדות.

אתה לא בחרת כלום.

אתה לא ניצחת כלום,

לא עשית כלום, גם לא מגיע לך כלום.

זה כמו האדם, נותנים לו מבחן

עם התשובות בצד.

זה מבחן,

מגיע לו ציון 100. אפס ומאה אצלו זה אותו דבר,

כי הוא לא עשה כלום.

ברגע שאדם מתמודד עם מכשול והוא עובר אותו, הוא קונה לעצמו דרגה.

ככה זה כל החיים. מכשולים, כשעוברים אותם, עולים דרגה.

יש מכשולים.

המכשולים, מטרתם, שאתה תתמודד.

תתמודד ותצליח, תקבל שכר בזכות הצלחתך.

אם זה לא היה כך, והיה רק יצירה טוב,

אז היית מקבל טוב כאוכל חינם, כרובוט שלא עשה כלום, כמו מלאך.

מלאך לא עושה שום דבר בבחירה.

יש לו צו, והוא כמו רובוט, זה כמו שלטר.

אתה לוחץ, נדלק אור.

צריך לתת לשלטר פרס על זה שהוא הדליק את האור?

עשית למטה, נכבה האור.

מגיע לו פרס?

ככה אתה תהיה.

מן השמים יכוונו אותך, מה אתה צריך לעשות, ואתה תעשה כמו רובוט. מה מגיע לך?

מי אתה? בכלל יש לך זהות?

מה אתה שונה מהשני?

שניכם כמו עצם דומם, כמו שני הכיסאות האלה שהם שווים.

אבל לגויים. לגויים,

לא יהודים. אין להם יצר רע. יש להם יצר רע, ויש להם בחירה, ויש להם שבע מצוות בני נוח.

אם הם שומרים שבע מצוות בני נוח,

והם לא נכשלים בהם,

הם זוכים לחיי העולם הבא,

אבל בדרגה נמוכה מאוד ביחס ליהודי.

כי אינו דומה אחד שנמצא בגדנע

ואחד שנמצא, אתה מבין, במאה ואחד.

נכון? בגדנע לא נותנים לך הרבה דברים לעשות.

זה גדנע.

אבל אם הם לא עושים,

הם מאבדים את חיי העולם הבא.

ואין להם תשובה כמו שלך יש.

הם יכולים לחזור בתשובה לעניין העולם הזה, אבל לא לעניין העולם הבא.

אתה יכול לבוא אפילו בגלגול ולתקן

לחיי העולם הבא, אפילו על העבר שלך.

למה? כי אתה צריך הרבה יותר ממה שהם.

והנשמות שלנו שונות משלהם.

יש עולמות ארבעה, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

הם באים רק מעולם העשייה הנמוך ביותר,

ואנחנו מעולמות גבוהים יותר.

לכן,

מה שטיטו סרשע עשה בבית המקדש, החריב את בית המקדש,

זה פחות פגם בעולמות העליונים

מאשר אתה בפה שלך, בחטא הפה שלך, יכול לגרום בעולמות העליונים.

אתה שומע איפה אתה אחוז בשורשים למעלה?

כי אתה מעם בני ישראל.

חבל נחלתו.

זהו, הקדוש ברוך הוא, בגלל האבות הקדושים,

ושקיבלנו את התורה מרצון.

אומות העולם לא רצו.

כן.

הקדוש ברוך הוא,

מבסוט מההתגלגלות של כדור הארץ, כאילו, כל הבלאגן הזה. מהמצב נכון לעכשיו,

לא מבסוט. בפרט שהוא רואה אותך עם עגיל ועם זה,

לא מבסוט בכלל.

אבל מה?

הקדוש ברוך הוא יודע אבל שבסוף יהיה טוב,

כי הוא יביא את העולם לתיקון,

והעולם יגיע לתיקון. רק מה?

זה יהיה במקום בדרך קלה, בדרך קשה יותר, וזה חבל.

ואיך אתה עונה מעולם?

איך אני עונה במקום הקדוש ברוך הוא?

אני לא עונה במקומו, אני רואה מה כתוב בתורה, אני לומד, ואני אומר.

איך כימה יודע לענות לך?

איך פיזיקאי יודע לענות לך?

איך מורה למתמטיקה יודע לענות לך?

איך המורה לאנגלית יודעת אנגלית? הוא יכול להוכיח. הם למדו. הוא יכול להוכיח. המתמטיקה מוכיחה, אתה תוכיח לנו גם כן. הבנתי. המתמטיקה מוכיחה מה?

כל מה שתבקש ממנו, נבין. אם אני אשאל את המתמטיקאי מי ברא את העולם,

גם אתה לא יודע. למה אתה אומר שאני לא יודע? אתה לא יודע. איך קבענו? אף אחד לא יודע. אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. איך אתה יכול לדעת? גם אתה. אני אומר אותו דבר כמוך. גם המתמטיקאי לא יודע.

מה אתה אומר? הוא מודה שהוא לא יודע. או, אז איך אמרת שהוא יודע? לא, הוא יודע מתמטיקה.

הוא לא יודע מתמטיקה, אני אומר.

מה אתה אומר? אז בבקשה ממך, סליחה, אני מבקש סליחה מכל הקהל, שאמרת בורא ונברא, בורא ונברא,

שהבורא הכל יכול, יעשה משהו כל כך גדול שהוא בעצמו לא יכול להרים את זה.

בבקשה.

זה אריסטו שאל, זו אפילו לא שאלה שלך. מה שאריסטו אמר, והרמב״ם לא ידע להגיד את זה. אני יודע להגיד והרמב״ם אמר, וגם רבנו סעדיה גאון אמר, ואני אגיד לך ונראה אם תביא. בבקשה. ואני חושב שלא תביא. לא, אני חושב שאתה אומר. הנה, בוא אני אראה לך.

אני אגיד ואתה לא תבין. אתה רב פטרן, אנחנו יודעים, תענה לעניין. תענה לעניין. בלי פטרנות. הקדוש ברוך הוא הכל יכול,

עד פה אתה שומע?

הקדוש ברוך הוא הכל יכול,

שביכולתו להגביל את יכולתו, וגם זו יכולתו.

מה אתה אומר על זה עכשיו?

אז הוא לא יכול.

למה לא יכול? הנה, הוא לא יכול.

עוד פעם.

עוד פעם הוא לא יכול.

שמעתי. זה מה שאתה מבין. הבנתי שלא תבין.

אני יכול להרים 50 קילו,

והחלטתי להגביל את כוחי ל-10 קילו. לא החלטת. שהוא יעשה שהוא לא יכול.

אז אני מסביר לך, זו יכולת.

לא שאתה החלטת. הוא יעשה מה שהוא לא, בעצמו לא.

אתה רוצה שהכול יכול, יהיה לא יכול. אדוני, זה בתורת הלוגיקה. אין איש בעולם שיודע לענות עליה. הנה, אני עונה לך. אנא ממך תהיה צנוע. תקשיב, תקשיב. אני עונה לך ותקשיב.

אתה רוצה שהיש יהיה אין, נכון?

גם שואל וגם עונה. רגע, רגע. אתה רוצה שהיש יהיה אין?

לא, היש, זה מה שאתה אומר.

אתה אומר, אני רוצה שהכל יכול, יהיה לא יכול.

אז מה אתה אומר? שהיש יהיה אין.

כן או לא? ואני אומר ככה? כן או לא?

הרי קודם אמרת, אי-אפשר שיש יהיה אין.

אז הכול יכול יכול להיות לא יכול, אם כן או לא הכול יכול.

זה לא מוכיח, זה ברבור מילים. רגע, זה מוכיח מצב בלתי אפשרי, ואתה מאשר אותו. מצב בלתי אפשרי אצל כל יכול.

אצל כל יכול זה. למה? כי הוא יש, ויש זה לא אין.

יש זה לא אין, מה נעשה?

אבל הוא יכול להיות אין בעצמו?

מה, אתה לא שומע? עוד פעם.

בטח, לא שהוא לא יכול, הוא כן יכול.

תחשוב על זה, אתה. תחשוב אתה. נחשוב ביחד. עוד פעם.

כן. עוד פעם. בבקשה. תענה לשאלה, יש זה אין?

יש זה לא אין.

זה לא אין. יש זה יש.

יש זה יש. יש זה יש.

יש יכול להיות אין?

לא. לא.

שואל עכשיו שאלה.

כל יכול זה כל יכול?

כן. כל יכול זה כל יכול.

כל יכול יכול לעשות את עצמו לא יכול?

לא.

אתה אומר לא?

אני אומר כן.

אתה תענה רק על מה שאני אומר.

כל יכול,

יכול להיות, לא יכול?

איך?

מה איך? אתה לא מבין, אז תענה לשאלה.

כל יכול,

כל יכול,

יכול להיות, לא יכול?

לא.

לא.

כל יכול, יכול לעשות את עצמו, לא יכול?

אני מבטיח לך. פה יכול, יכול לעשות את עצמו, לא יכול?

ברגע שהוא עושה את עצמו פה לא יכול, אז הוא כבר איננו יותר. לא נכון, לא נכון ולא נורא. עכשיו אני אסביר לך. עוד פעם אני אסביר לך, עוד פעם אני אסביר לך, עוד פעם אני אסביר לך.

בוא אני אסביר לך עוד פעם, עוד פעם.

עכשיו שים לב.

אני כל יכול,

אני כל יכול.

אם אני כל יכול, אני יכול להיות לא יכול? אמרת לא.

אמרת לא. רגע, יעשה אבן. עזוב אבנים. יעשה כד. יעשה כד, לא אבין. יעשה אבן שהוא בעצמו לא יכול להרווי. שמעתי, אני עונה. על זה תענה. אענה לך.

על זה תענה. אענה לך.

עכשיו תקשיב עוד פעם, עוד פעם, שים לב.

שים לב עוד פעם.

היש, יכול להיות, אין?

אמרת, לא.

שאלתי, הכל יכול, יכול להיות, לא יכול?

לא.

כי אם הוא לא יכול, אז הוא לא הכל יכול.

נכון?

עד פה בסדר.

עכשיו,

הכל יכול, יכול לעשות את עצמו, לא יכול?

אני אומר, כן.

למה?

אני הכל יכול,

ואני יכול להגביל את יכולתי,

והגבלת יכולתי זו גם יכולתי.

שהרי יכול להגביל את יכולתי.

זה לא הגבלה חיצונית מגורם חיצוני שמגבילני,

אלא הכול ביכולתי נעשה.

יכולתי, והגבלת יכולתי זוהי יכולתי. את פה הבנת?

להגביל את עצמי גם אני יודע.

אותו דבר, הכול יכול,

יכול לברוק אבן שולו,

יכול להרים אותה. הכול יכול,

יכול לברוק אבן שהוא לא יכול להרים אותה. למה? כי זו יכולתו להגביל את יכולתו לברוק אבן שהוא לא יכול לברוק ולהרים אותה.

אם לא הבנת, פעם הבאה.

טוב, רגע.

רגע, בסדר, בסדר, בסדר, הוא עשר.

עשר, אתה עשר.

שמור עלי שאני לא אטעה את הציבור. עכשיו, דבר נוסף, יהודים יקרים,

הוא שואל, איפה הקדוש-ברוך-הוא, לעניין מה?

איפה הוא אמור לשבת, איפה אמור להיות? איפה הוא אמור לשבת?

ובכן, אתה צריך להאמין שהקדוש-ברוך-הוא,

הוא לא יושב בשום מקום, הוא נמצא באקור,

והוא לא תופס מקום,

כי כל מקום שתופס מקום, הוא מוגבל.

וכל מוגבל,

יש לו מקביל שהגבילו.

אז לכן, הוא נמצא בכל מקום,

הוא נקרא המקום ברוך הוא,

כל העולמות שנבראו נמצאים בו, ולא הוא נמצא בהם.

והפסוק אומר, אז הוא מפוזר.

אתה רוצה לקרוא לזה מפוזר?

תקרא לזה מפוזר.

לית אתר פנוי מיני. אז זוהר הקדוש אומר, אין מקום פנוי ממנו.

ממלא כל עולמין.

אין מקום פנוי ממנו.

אבל כיוון שלך יש בעיה שאתה מכיר רק את המוגבלים,

אתה מכיר את אלה שיש להם פיגורה,

יש להם נפח ויש להם מסה,

זה אתה מכיר, לכן אתה מחפש את הציור, אז איך זה?

ופה הפיקשוף שלך.

ברגע שלא תחפש את איך זה,

ותבין רק את הרעיון של זה,

זה מספיק, לא צריך יותר מזה.

כמו

כמו שהנשמה שלך, הנשמה שלך נמצאת בך ואתה לא רואה אותה

ואתה לא חש אותה,

ובעצם אתה כן חש אותה.

מה הפירוש? לא לפעמים, כל הזמן.

זה שאני חי, אני חי. או זה שאתה חי, מרגיש,

יודע,

זה מורה שאתה בעל נשמה.

חי, הנה, דומם, הוא לא חי,

הוא לא מרגיש והוא לא יודע שדפקו עליו עכשיו.

מה ההבדל בינך לבין הדומם? שאתה חי, מרגיש, יודע.

זה הנשמה.

והנשמה נמצאת בך, וזה אתה השומע, החושב, המבין,

וכל האיברים האלה זה רק קופסה שהנשמה נמצאת בה ומסתכלת דרך הקופסה,

דרך העיניים. לכן, אם תסגור אותם, לא תראה.

אבל אם תצא הנשמה, אפילו שיהיו פקוחות,

לא תראה.

אתה שומע היום דרך האוזניים,

תצא הנשמה, היא תשמע חוץ לגוף,

אבל הגוף לא ישמע כלום.

הבנת?

לכן אומרים, הספד

לפני המת,

והרי הוא אדם שהוא חתיכת בשר, מה הוא שומע?

לא הוא.

הנשמה שיצאה מן הגוף שומעת בדיוק כמו בגוף, רק אין לה כבר את המגבלות של גוף.

זה הכול.

אז הנה אתה חלק אלוק הממעל,

מופשט רוחני,

נמצא בתוך גוף,

ואף על פי כן אתה לא מזהה את עצמך כשאתה בעצמך,

נמצא בעצמך.

אני עצמי זה משהו אחר.

אתה עצמי זה המדבר,

זה הזז הנע המרגיש, זה אתה. זה עצמי.

אין משהו אחר.

כל השאר אפשר להוריד בדיאטה.

הבנת, יוני?

כן.

אומרים, כן. הזוהר אומר. הזוהר אומר, אשריך.

שיש בעולם, השלישי או הרביעי, אנשים עם שניים ושלושה ראשים שאומרים. נכון.

יש שבע ארצות.

כדור הארץ הוא כגלידי בצל. לא על זה רציתי, את זה אני יודע. זה השלוש-ארבע ארצות, מה שאתה אומר שיש אנשים עם שני ראשים ושלושה שמודים ומשבחים לשם.

זה בכדור הארץ שהוא כגלידי בצל, אומר הזוהר הקדוש. וישבע ארצות תוך, תוך, תוך, תוך, תוך,

ובארץ שלישית ורביעית. נכון, יש בריאות עם שני ראשים ושלושה שמודים ומשבחים לקדוש ברוך הוא. נכון. יש איזה משהו בזוהר שאומר... שלנו, ואין כדור הארץ אחר.

אז אפשר להביא את העבירות האלה שהם באים אלינו.

של מה? של העב'מים? כן. לא, אין עב'מים, נשמה.

אלה של דודו טופל, לא, לא, לא. אם אתה טוען, זה לא עב'מים.

הרב, אם אתה טוען שיש דברים כאלה, אז למה?

אם אתה טוען שיש דברים כאלה, לא, אני טוען.

הזוהר הקדוש מביא,

והוא אומר,

שהבריות האלה הן מן הארץ,

והן נזקקות גם כן לדברים כמו בארץ,

אבל הם לא חייזרים,

לא עב'מים, לא מרחפים, לא מטוסים, לא חלליות,

לא חוצנים,

לא חרטנים, לא כלום.

תקרא לזה איך שאתה רוצה.

יש מאות ואלפי עדויות של אנשים.

אני כמובן מקבל את התזה של התורה.

מה שהתורה אומרת זה מה שאני מקבל, כן?

לא שאני בא לחלוק עליך. הבנתי. אבל יש אין-ספור עדויות של אנשים, של אלפי אנשים, שהם טוענים של עוד דברים כאלה.

תקרא לזה חייזרים, תקרא לזה חוצרים. שקר וכזב. אז מאיפה המצאה? אז אגיד לך מאיפה. אגיד לך.

האנשים הם שקרנים,

ומטחנים,

ובדחנים,

ורמאים,

והם עובדים על הציבור.

עוד לא גמרתי. אם לא יכולתי להביא את הבן-אדם הזה שדיברתי איתו,

שדיברתי איתו, הוא ראה ואמר, ונשבע לך בספר תורה, ובשל מחמוד דרוויש גם.

אז אני אגיד לך, בסדר.

כאלה היו גם בתוכנית של דודו טופז, והחוצנית היחידה שהגיעה הייתה ציפי שביט.

אבל אני אגיד לך עכשיו,

יש לי פה סרט שאני אראה לך שגילו חלק מהשקרנים, לדוגמה,

מהתופעות הלא-טבעיות האלה

של קרי-קרי דשא ושדות ואחרים, שנראו כמנחתים

לעב'מים וכו',

שאתה תדהם עכשיו כמה כל כך פשוט לעבוד על עולם שלם.

אבל מה האינטרס?

מה האינטרס?

תשמע, גם מה האינטרס?

אבל בתלמוד כתוב, בגמרא, כתוב שהשמש מתחווה ברקיע, היא כאבה מאוד פרחה,

והיא לא מהצד השני של כדור הארץ.

בתלמוד כתוב שהכנים באים לאדם מהזיעה שלו.

כן?

אז איך השמש מתחווה ברקיע, ואנחנו יודעים שזה לא נכון?

אתה גמרת כנראה לקרוא את החוברת של החבר'ה מאתר חופש. כן, הם פה. כן, כן.

אבל המסכנים האלה שמטעים אותך, תקשיב, אלה שמטעים אותך מראים לך שאלה ואת התשובה לא מראים.

אני אתן לך חוברת של הרב סגל,

שעונה על כל התשעה. קראתי אותה. לא קראת אותה? אני מתחייב ללכת. כי אם קראת אותה, אתה יודע שבאנציקלופדיה גם כן כתוב שיש כנים שנבראות מהזיעה,

ואתה יודע שיש כנים שנבראות מהולדה מביציות.

יש שני סוגי כנים, ויש עוד כל מיני כנים. איפה זה כתוב בטריפדיה? אז אמרת שקראת של הרב סגל. אני קראתי את זה. אה, תן לי את החוברת של הרב סגל.

אני אראה לך תכף.

תכף נראה את הסרט, ואני אראה לך. על השמש מתחבא. על השמש מתחבא, לא מתחבא, זה לשון חכמים.

צריך להבין שאנחנו אומרים בתפילה מערים ערבים,

שאומרים שהקדוש-ברוך-הוא מאיר במזרח,

זה לשונות לפי העין של הרועה,

כמו שאדם ברכבת רואה שהעמודים רצים או שהרכבת רצה. מה הוא רואה?

הוא רואה את העמודים רצים.

אז מבחינת הרועה הוא אומר, תראה, תראה את העמודים.

בעצם הוא זז והעמודים עומדים.

חכמים דיברו בכמה לשונות ובכמה מקומות

לפי הרועה ולא לפי האמת.

רק שנייה, מוטי.

רגע, אני יודע שגם כתוב בחוברת להפריע בהרצאות, ובפרט של אמנון יצחק.

אז, יוני, אני מכבד אותך,

אבל אתה שוויה שוויה.

נטפל בך אחת על אחת.

רק רגע, איפה הסרט?

עוד שנייה מתוק, עוד שנייה מתוק. כן, בבקשה.

מאזין יקר, לקהל שנוכח בהרצאה הוקרא סרט שמתאר איך קבוצת אנשים

ועזרת כלים עקבות שהשאירו כלי רכב מהחלל החיצון.

אם ברצונכם לצפות בסרט הזה ובעוד סרטים אחרים,

נא לפנות לארגון שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

טלפון

677779

עכשיו לעניין הכנים.

והשיאמץ, השיאמץ.

כן.

אז לעניין הכנים, שאלת איפה זה כתוב באנציקלופדיה.

ובכן, באנציקלופדיה זה כתוב כך,

ועיין

בהחי והצומח של ארץ-ישראל של עזריה אלון, כרך 3, עמוד 97,

במינים רבים של כנים לא נמצאו עדיין זכרים כלל,

מניחים כי מינים אלה מתרבים ברביית בתולים, כך לשון האנציקלופדיה,

ועצם זה שיש מיני כנים שלא צריך זכר מראה על כל המין הכני,

שהוא עם פחות חיות משאר בריות לגבי הריגה בשבת.

על כן, פטורים על הריגתו.

מעבר לזה,

תולעים שלא מזכר ונקבה, מר ידען שלכם שעובד שעות נוספות,

הקשה קושייה אדירה, כיוון שאין רבייה בלי זכר,

והרמב״ם בלאו קעז מנה

מהלאווים של התורה לא לאכול תולעת שנולדה בלי זכר.

והרי אין דבר כזה, חס ושלום, לפי מר ידען שלך.

לאו כזה, אין דבר כזה, כי כולם נולדים עם זכר,

ועל כן הוא אמר, נפלה כל התורה כולה,

כי נשארו תר יב מצוות במקום תרייג.

והרי אם אין תרייג, אין תורה,

וכן הלאה.

כי יד הטיפשות הראויה לו.

הרי כל ילד יודע שיש בעלי חיים הנולדים ללא זכר.

עיין ספר המצוות לרמב״ם בלאו קעט, סמוך לסופו,

שהסוברים שאי-אפשר שיוולד בעל חיים אלא מזכר ונקבה הוא,

כך אומר הרמב״ם לפני 750 שנה,

שחל שאין לו ידיעה בחוכמת הטבע, אחת כמו הידען זה טיפש,

שאין לו שום מושג בדיעת הטבע.

חרקים המתרבים על ידי חלוקה לשניים, כגון האמבה או הסנדלית החטאית,

וכן תולעים שטוחות רבות מתרבות על ידי חלוקה,

על אף שהינן בעלות הרבה תאים,

ועוד יש בעלי חיים מורכבים, כגון משפחת הנבובים,

בה יש את המדוזה וההיתרה והאלמוגים,

שמתרבים על-ידי הנצה שעל דופן ההידרה.

למשל, נוצר ניצן שמתפתח להידרה קטנה, ניתקת לבסוף מהאם ונהיית להידרה עצמאית.

אצל בעלי חיים עוד יותר מפותחים יש מה שכתבנו לעיל רביית בתולים.

הוא מצוי בחרקים רבים שיכולים להתרבות בצורה כזאת,

כגון אקריות, כנימות, ולפעמים גם דבורת הדבש, וכינים.

כל זה מופיע.

אבל מה, הידען שלך מקצר,

יקירי, אני לא רוצה שאלתי,

כמו כתוב מי זכר ומכירה? זאת אומרת שהם מתרבים מן העיפוש, סליחה, סליחה. ולא על-ידי זכר.

חכמים ידעו,

עוד לא סולח לך, רק רגע, אתה אומר סליחה, אבל אני עוד לא סולח.

אתה נאמת, אדוני. אבל עוד לא גמרתי לנאום.

עכשיו,

חכמים ידעו שיש גם כנים שמתרבים על-ידי ביצים,

כמו שאמרו, מביצי כנים

ועד קרני ראמים.

זאת אומרת, לא חידשת לנו כלום.

אבל התורה פסקה שעריגת קרנה בשבת,

אין עליה חיוב. נקודה.

לגבי השמש,

מהלך הכוכבים

וכל מה שאתה רוצה לדעת,

כמו שאני אומר, יש פה תשובה ארוכה שנמצאת כאן,

והיא מדברת על איך חכמים דיברו בעניינים אלו ואחרים ובמחלוקת חכמים ביוונים.

ואם תרצה לקרוא ברצינות בשביל לדעת,

אני מוכן לצלם לך את הדף הזה עוד הערב, או אפילו לתת לך אותו, ואני אסתדר, אני אשיג אחר,

עם התשובה הארוכה בנושא זה על הסוגיה שלך עם הרקיע.

וכל השאלות שיש לך בחוברת,

יש לי את החוברת שכנגד לחוברת שלך, שנמצאת כאן,

שמראה את כל תלישת הקושיות

מתוך דברי חכמים ותירוצם.

לא זה שאלתי, תרצה לי רק שאלה. סליחה, סליחה.

הבנו, הבנו. שאלת,

עולה השמש לרקיע, הכול.

אמרתי לך, התשובה נמצאת כאן בחוברת, אתן לך ותוכל ללמוד.

אם לא יספק אותך התשובה,

תפנה אליי למשרד, או בהרצאה הבאה תבוא מוכן,

ונמשיך לדסקס הלאה,

כמו על האבן של אריסטו.

תודה רבה מאוד. הבטחת לענות לי, נכון? הבטחתי, עניתי גם. בעלי חיים,

בעלי חיים, זכר, זכר, זכר, זכר, אבל יש בחברה, אבל בקלות כתוב מזיעה, מזיעה, מזיעה. אני מסביר. כתוב פה מזיעה. גם פה! אבל לא מזיעה. גם פה! גם פה! לא מזיעה. בוא, בוא, בוא, בוא. בוא, בוא, תקשיב. לאט, לאט, לאט. לא מזיעה.

מזיעה. לאט, לאט. לאט, לאט.

לאט, לאט.

לאט, תיקח זבל,

תיקח זבל,

תשים אותו בניילון,

תיקח זבל,

תשים אותו בניילון,

שים אותו שבוע ימים, יצאו לך תולעים כאלה.

בתוך הזבל יש ביצים של תולעים. בטח, בתוך הזבל יש ביצים. מאיפה באו ביצים?

מהאבטיח. אבל לא מהזיעה, לא מהזיעה, לא מהזיעה.

אתה קובע לא מהזיעה, מה אתה מדען?

אתה קראת לי, פה כתוב מעיפוש. מעיפוש. מקום שמתרבה.

מקום שמתרבה בלי זכר זה מעיפוש, מהזיעה.

לא מהזיעה. זה מה שכתוב, תפתח את האציקלופדיה. אתה מתחבק, אתה מתחבק.

אתה תדע לך מהזיעה של האנשים פה. יצא הרבה תולעים עוד מעט, יאכלו אותך.

בסדר, בסדר, חבר'ה, הוא בא להפריע.

בסדר, תנו לו.

מגיעה לו המנה שלו.

הלאה.

שאלה? למי יש שאלה? בבקשה.

כן, עוד שאלה.

לא, לא, אני אסביר לכם מה הבעיה. בואו, בואו, אתם רוצים לדעת מה הבעיה, אני אגיד לכם מה הבעיה.

יש פה כמה חבר'ה שרצו לראות את ההרצאה שלי,

שהייתה באוניברסיטה בירושלים.

זה המקום וזה הזמן, אני אגיד לכם.

יש קבוצה של אנשים שנקראים אנשי השם, אנשי שינוי ומרץ. שם זה שינוי מרץ.

ואנשי השם כלא היו.

אנשי השם האלה באים להפריע,

והם שותלים כל פעם אנשים בהרצאות עם חוברות כאלה, מחלקים חוברות,

השמצות. זה התפקיד שלהם בעולם.

הם באו לדרבן אותנו שאנחנו נחלק קלטות הרבה. למה? כל פעם שאני מתרגז, מוציא עוד 50,000, 100,000, 200,000.

מרץ זה התמריץ שלי.

אז אני הגעתי לאוניברסיטה העברית, אמרו לי, תשמע, אקדמאים וזה אינטליגנטים,

תלך, זה לא, אתה בא לקהל ככה, אוהדים וזה,

לך אצל האקדמאים, נראה אותך.

אמרתי להם, אתה יודע מה, אני מוכן ללכת.

לקחתי את הסל, הלכתי.

הגעתי לאוניברסיטה,

וניסו קודם כול לבטל את המופע.

חשבו שיצליחו.

אבל אני קצת עקשן, בחור עקשן. הייתי חילוני, אל תשכחו, אני לא נולדתי דתי.

אז יש לי קצת מפעם משהו.

והתעקשתי, וברוך השם, הם פחדו קצת להתעמת עם בית-משפט אחרי שלושה הפסדים של רון חולדאי ושל צבי ברזני ושל שר החינוך יוסי שריב.

ובתי-המשפט קבעו שאני אהיה שם,

ואני הגעתי לשם ודיברתי.

מה דיברתי?

אמרתי, בעזרת השם נעשה ונצליח,

וה' עלינו וברחמיו ירוויח. זה היה סוף ההרצאה.

למה?

האקדמאים פחדו,

פחדו שאני אדבר, שלא ישתכנעו האנשים הכנים והזיעה.

אז לא, נתנו לי לדבר. אמרו להם, תתווכחו אתו אינטלקטואלית.

לא הסכימו בשום אופן, מנעו מציבור.

60 איש,

אחרי כל התעמולה של חודש

ואחרי כל ההפגנה בחוץ,

60 איש נכנסו, הרוב רצו לשמוע, החמישה לא רצו,

והפריעו לכולם שלא ישמעו. לא ייאמן כי יסופר.

זה בית החכמים

של החברה הישראלית בישראל.

בואו נראה איך זה נראה,

ותראו אם זה לא דומה למה שעברנו כרגע.

בבקשה.

זה לא דמוקרטיה.

תכף תראו את הדמוקרטיה במיטבה.

נשאלתי פה שאלה, מה היה בסוף באוניברסיטה העברית?

ובכן,

אני רוצה להגיד לכם דיונים עיקריים. כידוע לכם, נסו לבטל את האירוע במקניס גילה. יוסי שריד ניסה לבטל את האירוע. מגדל המשפט פסק שאנחנו נהיה שם.

ניסו לבטל את הערב גם באוניברסיטה העברית. בארנני קוטיאלי מיוסי שריד השתדלו,

ולא צלחה בעדם גם כן.

ובסוף הגעתי לאוניברסיטה העברית.

הייתה שם הרצאה,

וכפי שאתם מצפים, כמובן,

אנשי האקדמיה חיכו לי,

החבר'ה הטובים,

העילית של החברה הישראלית,

אנשי התרבות, הנאורים, הנחמדים והמתוקים.

כולם חיכו לי שם.

לא היו רבים,

כי הגבילו את זה לפי התקנון, שרק סטודנטים עם תעודה ייכנסו.

אבל אני,

גם ציבור קטן מוכן לבוא, בפרט אם הוא איכותי.

וכמו שציפיתי, יגיע ציבור איכותי.

שום יהדות, אתה לא נראה לנו את זה. אתה לא תשתמש בדמוקרטיה.

אל תשאל אותי שאלות, זה לא תשובה.

אתה לא תצליח לדבר כאן, אתה לא תצליח לדבר על אקונסיה לך,

על סיכום, ולך הביתה, לך הביתה, לא עוצמת חדש.

אני,

תאמיני לי, מוכן לקבל אותך לסעודת פורים אצלי, משהו.

אני לוקח אותך אצלי, אני אראה לילדים שלי מה זה ליצן אמיתי.

מה עם כזה, חוקר תחת אופיות החברה שרים בשלך?

אני לא רוצה להראות את זה.

אני לא אצטודק איתו על טלפון. לא נתפס שאתם שלושה אנשים שטופים בתביעה שלכם. זה ממש פשיסטי.

מוסולים היא בחברה.

מה קרה לכם? שיהיה לנו לשמוע.

אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אפל הבלים! אני מושך לקבל ד' ספרים על כל המחלוקות שלו, על כל הבעיות שלו. אין לי קל ד' ספרים. אין לי!

מה? אין לי! אין לי! התנ״ך ביצע. זה לא שלי!

למה? לא, למה? לא שני. אתה יודע מה אתה אומר כאן? אתה אומר כאן חידוש גדול. אתה אומר,

יגאל,

אני לא מוכן להתמודד איתך, כי אין לך ספר תנ״ך. בדיוק הפוך. אני מוכן אם תגיד שיש בורא לעולם. לא.

אז מה פתאום?

אז מי כתב את זה? לא בזה אין בורא לעולם. מי כתב את זה? אגב, אם כתבו בני אדם זה לא שווה בשבילי כלום. אז קדימה, אז תשליך אותו.

לא רוצה להשליך.

אני גם לא משליך עיתון, אז זה מה שאני אשליך. הספר הזה כתוב פרווילדן.

סליחה, בותק, אתה רוצה לחייב אותי בדבר שאני לא מאמין? אבל אתה אומר שאתה מאמין. לא מאמין. כל ההלכות משנה, תלמוד. טעות. טעות? כל המשנה והגמרא זה רק מספר הספרים שכתב הבורא, לא מספר הספרים שכתב אדם.

אם כתב אדם, מי בכלל מתייחס אליו?

מה שראיתם פה הערב זה פרי ההסתה שנמשך במשך שנים והחשש לתת לנו לדבר,

זה משום שהאמת יכולה להתברר תוך דקות ספורות.

ומאחר שהם חוששים שאנשים עלולים להשתכנע,

לכן הם מנסים לסתום פיות.

אם אני מדבר לא לעניין, כולם ירגישו.

אם אני משתמש בדמגוגיה, כולם יבינו.

תנו לי ליפול בפח,

תרשו לי לדבר,

ונראה, אולי הם צודקים,

אבל תנו לי לדבר.

צודקים.

ארץ ציוני רוצה להיין.

זה האקדמיה, בקמפוס בגבעת רם.

26 מנדטים, בעזרת השם, בזכות הסרט. מומלץ להפיץ, אתה אומר.

ביום הסטודנט הפצנו 1,000 קלטות בכמה קמפוסים, שיהיה דיון ציבורי.

נראה מה יגידו.

בכל אופן, כן, רק רגע שנייה. פה היה מישהו שהצביע קודם, רצה להגיד משהו. איפה הוא? כן, בבקשה.

אפשר לעמוד או לשאלה? לעמוד, אפשר לעמוד.

השאלה שלי היא

לא לחזור בתשובה.

אני כבר בעד תשובה, ויש פה הרבה בעלי תשובה.

והשאלה שלי היא לא לקיים את התורה, אנחנו נקיים אותה.

השאלה שלי היא, האם אני נהג פשוט,

נוסע על הכביש ומציית תמרורים,

לעומת ראש ממשלה שנוהג לבד,

הוא, מותר לו לעבור את כל החוקים ואני אשור

לרמז

על הרבנים של היום.

האם אני יכול ללכת לפי התורה, כמו שכתוב,

או שהם יכולים לעבור את החוקים כמו שהם רוצים?

האם זה בבית הדין הרבנים,

האם זה בדין הרבנות,

האם זה בכשרות,

האם זה בכל הדושאים.

לצערי הרב,

הרבה חילונים ממש כועסים על זה,

גם הרבה דתיים כועסים על זה,

ולזה אין מציאות.

אז מה קרה, רמאי?

שמעתי. קודם כול, ההכללה הזאת לא מקובלת,

משום שהיא הכללה.

אבל צריך לדעת, מי שעובר עבירה כמו של הממשלה שאתה ציירת,

אז מגיע לו עונש.

ומי שלא עושה את העבירות, אז הוא 100%. אף אחד לא אמר שמי שדתי אז הוא לא עושה עבירות.

יש דתיים בוודאי שעושים עבירות.

זה לא קשור לנהג וראש ממשלה.

כל מי שעובר עבירות, מגיע לו עונש.

ואם הוא דתי, מגיע לו עוד יותר עונש.

וגם החילונים המסכימים של הדתיים, מגיע לו עוד יותר עונש.

אז בכלל אין בעיה.

אתה מבין?

אבל צריך להבין שאף אחד לא פטור מלקיים את המצוות. מה זה קשור? תמצא 1,000 כאלה, או 20,000, או 50,000,

כולם ייכנסו לעונש.

אין בעיה, אף אחד לא יכסה עליהם.

כבוד הרב. כן. אני רק רוצה להגיד דבר אחד.

הסרט הזה יכול להיות רב-מכר.

אני, יש לי חוש עסקים,

אני חושב שאתה יכול להכניס הרבה כסף.

רגע, רגע, רגע, רגע.

אם יש לך חוש עסקים ב-10 שקל זה שווה?

שווה, יש. כמה כאלה אתה לוקח?

אתה, יש לך חוש, אבל אני סוחר.

כן, בבקשה, שם.

לוקח עשר עכשיו. עשר עכשיו יש לנו פה?

אתה מנוי בשופר, אני יודע.

רציתי לשאול, איך זה שיש מצוות שלומדות את

הזר האנושי, כמו שאומרים את ההצלח האנושי?

אי, יש מצוות שמה?

לומדות את האנושות, כמו שאומרים.

את הזכר האנושי.

אני לא שומע, מבחינה.

לא, לא, אפשר. תגיד לי, אני לא שומע את הקטע באמצע.

איך

יש מצוות שנוגדות את האנושות?

נוגדות את האנושות?

מה למשל?

כמו הקורבנות.

זה נשמה כמוני.

זה פרה או קבץ.

כמו, כמו, כמו, כמו שהנשמה שלי, זה גם הנשמה של... הבנתי. אתה אומר ש... כמו שאני רוצה לחיות, גם הם רוצים לחיות. הבנתי.

אתה אומר שקורבנות זה נוגד את האנושות.

אתה אכלת היום?

ברוך השם.

אתמול אכלת? כן. שבת אכלת?

תמיד. אכלת בשרי?

לא, אני צמחוני. אתה צמחוני.

אכלת בננה?

מה הקשר?

אני אמרתי שיש קשר? כן. אכלת בננה? כן. בננה.

תגיד לי, אתה לא חושב שיש לנפש הצומחת ואתה מחריט אותה מאילן חייה?

מה הקשר? למה אתה אוכל בננה? יש לנשמה? יש לנשמה בננה? אני אומר לך, יש לה נפש צומחת כמו שלך.

כמו שלך יש נפש שמצמיחה אותך מטיפס רוחה עד לגובה שלך.

יש נפש צומחת גם לבננה שמצמיחה אותה.

הכרדת את זה, הכרדת את זה.

רק רגע, אבל זה לא כמו בהמה ש... מה אכפת לך מהבהמה עכשיו? בננות אנחנו מדברים.

על בננות.

אז אמרתי לך, לא נכנס לבננה, אבל סתם אני אומר, בהמה.

בננה, אני, מעניין אותי בננות. בננות זה כופי.

בננות.

פטרוזיליה, כוסברה, אתה אוכל?

מלפפונים, כרת אותם?

עצרת אותם בצמיחתם?

דלשת את העגבנייה? ריסקת אותה במגרדת?

יש לך לב אתה?

עשית ממנה סלסה?

אתה לא מתבייש? צמחוני? אין קשר בין גבירות ומאבן. מה הקשר?

זה נפש צומחת,

וזה נפש צומחת.

עכשיו,

בבהמה יש עוד נפש, קוראים לה נפש החי, זו עוד דרגה.

ולנו יש עוד נפש, קוראים לה נפש המדבר, זו עוד דרגה.

אבל כולם יש להם נפש,

ולהכרית אותם אם אסור זה יהיה אסור זה.

אלא מה?

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו,

ברא לצורך האדם.

כמו שהבננה נבראה בשבילך, והתפוח והעגבנייה,

כך התרנגולת והדג והבהמה נבראו בשבילך.

כמו שהמתכות נועדו לך לבניית בתיך,

והחומר, והחול, והקול, והמים, והאוויר,

הכול נברא לצורכך,

ואין בזה שום דבר שנוגד את הבריאה.

הפוך, זה שאתה צמחוני, זה נוגד את הבריאה.

כי בתורה כתוב, לאכול בשר כאוות נפשך,

וזבחת, לא כתוב, ויש מצוות שחיטה,

יש מצווה לשחוט.

זאת אומרת,

אתה נוגד את כוונת הבריאה.

אבא יסוי שבא שאומר לעבד?

למה לא?

אה, למה לא? עבד, ילד עבד.

כן. בני אדם עבדים. למה לא?

תשאל מישהו מוכן למכור את הילד שלו לעבד. אני אומר שהילד שלך, אם יש לך, גם כן עבד אצלך.

אמרת לא פעם להוריד את הזבל? אבל אני מוכר אותו. אבל לא צריך למכור?

לא כתוב. אתה קנית אותו. אני לא קניתי. אתה אומר לו, אתה רוצה לשחק, תוריד את הזבל. לא, לא תשחק. כתוב כי למכור איש. יותר גרוע, אתה קונה אותו אפילו שהוא שלך.

עבד, שתיבן בתורה, עבד,

שורש המילה עבד זה משורש עבוד, מלשון עבודה.

עבודה, גם אתה עבד. אם אתה שכיר,

אם אתה שכיר אתה עבד.

עבודת עבד, כך אומרת התורה,

עבד זה מלשון אדם שמשועבד לאחר, לעבודה.

לכן שש שנים תעבוד,

ובשביעית ישלחנו חינם.

למה?

כי הוא לא עבד במושג שאתה מכיר,

של הכושים שהאמריקאים שחררו אותם רק לפני עשרות שנים.

עבד של התורה זה לעבודה בלבד.

כתוב כי כספך הוא, מותר לך להוציא לו עבד. בטח, לא להוציא עין, חס ושלום.

להוציא לעבד עין? כן, ושחררת את עינו תשלחנו חופשי, כי כספך הוא. אתה לא שומע, אתה לא למדת, יוני. אתה עוד עם הכנים, נראה לי.

אתה צריך להשתחרר מהזיעה. אז בוא תבין.

הפוך,

כשהאדם לוקח עבד, אם הוא פגע בו באחד מאיבריו,

הוא הפסיד אותו,

כי הוא קנה אותו לעבודה והוא הפסיד אותו.

כן, כן.

הוא קורא, יש פה שורה ראשונה,

יהודי, שקורא כרגע את הספר נבואה והשגחה, כן.

למה? אני רק באמצע.

באמצע ומתפעל מהשגחה אלוקית. תמיד. ראיתי דברים יותר עמוקים גם מלפעמים. איך הזיז אותנו בין יבשות בשביל שלא ניכחם? לא רק זה.

כאילו, אם אנחנו עם סגולה, והוא בחר בנו מכל העמים,

ואנחנו גולת הכותרת, הקצפת, מה שנקרא,

התעללות,

לבשל את הילדים והגליות לכל מיני

מקומות ולמכור את הילדים לעבדים, זה נראה לי קשה יותר מידע. או, קשה לו ממה שהוא קורא על מה שעבר על העם היהודי,

שבמשך הדורות סבלו ייסורים, הגליה,

שרפת ילדים, מכירה וכו' וכו'.

קשה לו איך זה.

אז התורה אמרה דברים יותר חמורים.

בתורה אמרה מידה כנגד מידה.

ואתה צריך להבין שהיו תקופות שהיו מוסרים בנים למולך,

ולוקחים ילדים ומקריבים אותם לעבודה זרה.

זו הייתה תרבות הגויים שהתפשטה,

והיו יהודים אפילו שנפלו בקסמם.

הם היו יודעים להקסים את האנשים,

וגרמו להם להשתחוות להבלים ולפסלים ולעבודות זרות שהקדוש-ברוך-הוא מאס,

והזהיר, ויתרה, ושלח נביאים, והכול, ולא עזר,

והנגע פסה,

פסה והתרחם, והכול.

ופעמים הקדוש-ברוך-הוא צריך את הנמק להוריד

בשביל שזה לא ימשיך,

ואחר כך לא יגליד.

אז לכן הקדוש-ברוך-הוא, בשביל לעורר את העם

בצורה הכי ברורה, והחד-משמעית והדרסטית ביותר,

עושה להם את הדברים האלה.

דע שעונשי גיהינום פי אלפי אלפים יותר גרועים ממה שאתה יכול לעלות בשכלך, ממה שקראת ושארת.

ופעמים,

בעונש קל בעולם הזה, נפתרים מעונש גדול וארוך לעולם הבא.

אבל מרוויחים שתיים,

גם אדם, מיטתו הופכת להיות כפרתו,

ובפרט אם הוא נהרג על ידי גוי,

שהופך להיות הרוג מלכות.

ושתיים,

שממנו לומדים האחרים, וזו זכות לו.

זאת אומרת, וביערת הרע מקרבך, זה מצווה מן התורה,

והיו תולים את האדם הנידון בשביל שכל העם יירא,

וקוברים אותו ולא מבזים את גופתו יותר ממה שצריך,

וכל זה היה בשביל שהעם יראו ויראו.

אז יוצא שתי נפקא מינה,

אחד לא,

שמתכפר לו, ושתיים לעם,

בשביל שייזהרו. כי כל זמן שאדם לא רואה את השוט,

הוא רואה רק את הגזר.

באירופה לפני השואה היו ישיבות, למדו תורה, הם היו דתיים. נכון, אבל, אז בוא נגיד בשביל איזשהו אחוז מסוים ש... נכון, אבל לא הייתה תוכחת,

כמו שצריך וכמו שראוי,

ויש ספר בין כס אל העשור שמביא 15 סיבות

למה

הייתה שואה.

יש לי שתי קלטות, אחת בטייפ,

מספר 12, נקראת נבואות שהתגשמו על השואה,

שאתה יכול לשמוע את כולה,

ויש קלטת חדשה בטייפ וגם בווידאו, מונטריול או קפיצה קטנה לקנדה בווידאו, ושם אני משיב באריכות ומביא את כל הפרשה המדברת בעניין,

ותוכל לשמוע סיבות ונימוקים.

אבל שום דבר לא נעשה ללא התראה

כמה פעמים. ככה דוגמה.

מחלל שבת חייב סקלה.

סקלה זה תאונת דרכים.

כמה אנשים מחללים שבת,

שבת אחרי שבת, וכל שבת כמה פעמים?

נו, ולא מתים כולם מתאונת דרכים. אומנם אנחנו מספר אחת בעולם,

אבל לא מתים כל הזמן, נכון? למה הקב' ברוך הוא ערך אפיים?

ערך אפיים, ערך, אבל אם חלילה תהיה תאונה רבתי,

וחלילה יקרה אסון רבתי,

אז כולם יתעוררו לשאול מה קרה.

אתה מבין?

פעם זומנתי לניחום אבלים של פרופסור מבית-החולים תל-השומר.

והוא שאל אותי ככה, הוא אמר, אני בולגרי, אני אפיקורוס, אני לא מאמין,

אבל אני רואה אותך כאן, יש לי שאלה ששאלה אותי אשתי, נראה אם תוכל לענות לי.

אמרתי לו, אני אנסה.

אמר לי,

תראה, אני במלחמת יום כיפור, בלי סיבה, לפני כיפור החלטתי לצום, לא יודע מה הייתה הסיבה.

מאז צמתי שמונה שנים.

רק לצום.

הולך, שומע את התקיעה של השופר מוצאי כיפור, הולך הביתה.

אבל לא מתפלל, לא כלום, רק צם. למה? אני גם לא יודע.

הוא אומר, אבל שנה אחרונה לא צמתי יותר.

למה?

אני כועס על הקדוש ברוך הוא.

אמרתי לו, או, כועס.

מה קרה?

אבל לפני כשנה חלתה אישה בסרטן,

ואני ראיתי אותה על חרס דווי כל התקופה, ישבתי לידה ולא יכולתי להושיע.

והיא שאלה אותי קודם את השאלה, למה זה קרה?

יש לך תשובה?

אמרתי לו, יש לי תשובה קשה, אני לא יודע אם תוכל

לסבול אותה.

אמר, תשיב.

אמרתי לו,

שמרתם טהרת משפחה?

אמר לי, לא. שמרתם שבת?

אמר לי, לא. אמרתי לך, אני בולגרי, אפיקורוס.

אמרתי לו, אם אשתך הייתה שואלת אותי את השאלה, הייתי שואל שאלה יותר קשה.

איך עד עכשיו היא לא מתה?

בזכות מה היא נשארה אחרי כל כך הרבה שבתות, שזה סקלה, והרבה

חוסר טהרה, שזה כרת?

על מה היא נשארה?

ודע לך שאתה בסכנה?

ככה עניתי לו.

כשהוא מקבל את הפריבילגיות בלי להבין על מה ולמה, אין לו שאלות.

כשנותנים לו צביטה,

אתה מבין? זה כמו אחד נוסע באוטו,

נוסע על מדרכה, דורס אנשים בדרך,

נוסע באין כניסה, חונע, אתה מבין, ליד הבנק בדלת,

עושה את כל העבירות,

בסוף בא אליו שוטר, עושה וואו, וואו, וואו, וואו. הוא עוצר, ואומר, מה קרה? מה עשיתי?

מה זה, חצי העיר? הרגת אותם, שברת את כל המדרכות, ואתה שואל, מה עשית?

למה דווקא אחריך הוא רודף?

אתה מבין?

אלא אנשים חיים הפוך.

הוא חושב שלא צריך לגעת בו, והוא צריך לחיות כמו שהוא רוצה ויעשה מה שהוא רוצה,

וגם שלא יבואו לבקש ממנו שום דבר, לא יתבעו ממנו כלום.

וזה הפוך על הפוך.

אתה יודע, אני הייתי בשבת בפתח תקווה הקודמת,

והזמינו אותי שמה לדבר נגד החילול שבת שנעשה שם פרצות גדולות.

אז באתי לשם וסיפרתי להם

שבשבת שאנחנו עומדים כאן, היה בית כנסת הגדול, 2,000 איש,

ואמרתי להם, יהודים יקרים, בשעה שאנחנו פה שומרים את השבת

ומבקשים על כבודה,

כמה משפחות הבוקר קמו בפתח תקווה,

לקחו את המנגה,

המטקות והכדור ועוד כמה מאות גרמים ונסעו לטבריה.

והייתה משפחה אחת

שירדה לאוטו עם הילדים, הניעה ונסעה,

והשכן שמע לפתע מתוך הבית קול של תינוק בוכה.

דפק בדלת

ואף אחד לא ענה.

דפק חזק, אף אחד לא ענה, אז הוא הבין ששכחו את הילד.

מה עושים עכשיו?

אין לו מפתח, והם נסעו.

בלית ברירה הוא הלך למרזב,

טיפס עליו קומה רביעית,

נכנס דרך המרפסת של המטבח,

פותח את הדלת של המטבח, הוא שומע שהקול בוקע מהחדר של הילדים.

הוא פותח את הדלת, הוא שומע את הקול יותר חזק,

הוא מסתכל אם יש שם עגלה,

עריסה, מיטה, אין כלום.

הקול נשמע מתוך הארון.

הוא פותח את הארון,

הוא מחפש במדפים, הוא לא רואה כלום. הוא שומע שהבכי מהמגירה.

הוא פותח את המגירה, מה הוא רואה?

טלית בוכה.

הוא שואל את הטלית, למה את בוכה?

אז היא אומרת לו,

הם לקחו את המטקוץ,

הם לקחו את המנגל,

הם לקחו את הכדור,

הם לקחו הכל, רק אותי השאירו לבד.

אז הוא אמר לה, טלית, טלית, טלית, אל תבכי. יבוא יום,

הם לא ייקחו את המטקות,

לא את הכדור ולא את הבשר,

הם ייקחו רק אותך.

בדרך האחרונה שאדם הולך, מכסה אותו רק טלית.

לא מנגל ולא שניצר,

יעשו ממנו קבב.

מי ששוכח את המצוות ואת הטלית והתפילין, וואי וואי, מה מחכה לו בכנרת?

זהו, אנשים שוכחים את הקדוש ברוך הוא.

היום הוא חי, פנן, אבל אם הוא מקבל חלעה, פתאום הוא שואל, מה קרה?

למה אני? למה זה?

זאת הבעיה. עוד משהו קטן. עוד שאלה קטנה.

יש אנשים שאומרים, אתה יודע מה, אני אחיה בשני עולמות.

אני אניח תפילין בבוקר, אעשה אפילו נטילת ידיים, אני לא אהיה בבית חרוש עלי מצוות.

כן. אני אלך לשיעורים בבית כנסת, אני אלך להרצאות על קבלה,

אבל אני גם נוסע בשבת.

זאת אומרת, אתה מבין מצווה, מצווה, חזל אמרו, נכון? מצווה, מצווה, עבירה. שכר מצווה, מצווה, שכר עבירה, עבירה, נכון. מה שאני מקבל, מה שאני עושה נגיד תפילין, נטילת ידיים, ברכות פה, שם,

מקבל על זה את הניקוד, נקרא לזה, בסדר? נכון. מה שאני לא עושה,

את הניקוד השלילי. נכון. זאת אומרת,

אפשר גם ללכות בשני העולמות, זאת אומרת, אחר ומתרגילים כולם למצב שילכו ויהיו בית חרוש למצוות. נכון. יאללה, נטילת עיניים, יאללה גמרא, יאללה זה, ואותו דבר בערב, ואותו דבר בבוקר, ושמע לפני השינה. נכון. אפשר ללכות בשני העולמות בסבבה, תן לי לחיות ותקרא איך שאתם רוצים, אני אחרי השאר. נכון, רק בואו נראה מה סבבה.

שב במזגן,

כל היום תשתה קפוצ'ינו, עוגת גבינה,

קח לך אייסקרים, זה, תהנה הכול, אחר כך חמש דקות תיכנס לתנור, תפעיל על חום של שבת, שב שם בפנים.

לא חייב להיות בית חרושת לקפוצ'ינו ולעוגות ולזה.

קצת בתנור, אפייה, אתה מבין, על מצב חום, אתה מבין ככה,

תרגיש קצת, אתה מבין?

זה מה שיהיה לך פחות או יותר קצת בחום יותר רציני.

אם מתאים לך ככה, למה לא? שתי עולמות, גם תנורים, גם מזגן.

אבל כתוב שבסוף, אבל כתוב שבסוף, מה? כשעולים למעלה, וכל הדברים הטובים באים בצד האור, והדברים הרעים עם היסורים בצר, נכון.

אז מה שעשית טוב טוב, מה שעשית רע, מה שיכריע, יכריע. נכון, זה מה יהיה בסוף, אם תגיע לגן עדן או לא.

אבל על מה שיש לך לא טוב צריך לנקות.

למה?

כי אדם שבא עם גוף נשמה מלוכלכים ומטונפים,

צריך לנקות. אי אפשר להיכנס לגן עדן מלוכלך.

אתה תבוא עכשיו לחתונה, אתה תבוא עם בגדים,

עם גריז מהמסך? לא.

אתה הולך להתקלח, אתה מתארגן, אתה זה, נכון?

אם פה לחתונה,

כן,

אתה הולך כך לגן עדן, איפה שיש צדיקים,

ולא סובלים את העבירות, לא שייך שם העבירות. גן עדן זה מקום שאין עבירות,

אין חטאים, אין כלום. נקי טהור פיור.

אתה רוצה להיכנס לשם? אין בעיה, אתה צריך לנקות קודם. נכון שבמאזן הסופי

אתה

תיכנס לשם,

ויש לך דרגה לפי הזכויות שצברת, נכון. כל אחד בחופה. נכון, אבל מה עם הלכלוך?

כמו אחד שיש לו חשבון בבנק אחד, יש לו פלוס,

אבל בבנק שני יש לו מינוס.

אז הוא אומר, במאזן אני חיובי.

כן, זה לא אומר שאתה לא צריך לשלם את ה-over.

אתה לא יכול לבוא ולהגיד, אני חיובי.

חיובי זה נכון, אתה חיובי,

אבל תשלם קודם את ה-over.

הבנת, עיוני?

זהו, אז תתכונן.

בסדר.

כן, רגע, שם למעלה, כן? אה, הנה, פה, פה, כן.

יש לי שאלה. הקב' ברוך הוא הרי יודע מקצה העולם, מתחילת העולם עד סופו.

יש לנו תורה, משנה, גמרא, זוהר, הכול.

איפה אספו את הבחירה הפרטית?

כתוב בתורה שהייתה יציאת מצרים, ותהיה גם זה, ובנביאים ינהגו שתהיה מלחמת גוג ומגוג, או מלחמת, שכתוב במסכת בגילה על השואה.

הרבה דברים כתובים בתורה. איפה הבחירה החופשית של האדם שזה לא יקרה?

גמרנו.

אני שאלתי, יש לנו את התשובה.

כשכתוב שיצאו במצרים, נכון כתוב שיצאו? ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, נכון?

ועברתי על אברהם אבינו. נכון.

אבל גם חלק לא יצאו.

ארבע חמישיות לא יצאו ממצרים.

למה?

היו רשעים.

אז הייתה להם בחירה להיות רשעים, נכון?

אף אחד לא חייב אותם לצאת, נכון?

נכון. אז הנה העובדה שאפילו שיש את זה, סליחה, גם אלה שיצאו במדבר.

נכון.

אבל כתוב שייכנסו לארץ, נכון? לא תכנסו. חלק.

סימן שהיה בחירה. מאין תכנסו? סימן שהיה בחירה.

איזה בחירה הייתה פה? לא שניים נכנסו. מה פתאום שניים נכנסו? שועה בקלב אף אחד לא נכנס. מה פתאום שתהיה בריא? שניים נכנסו. שניים נכנסו?

שניים נכנסו? לא שניים היו.

רגע, מהירה, כבוד הרב. כן. אלה שיצאו ממצרים... שמעתי.

זה רק מגיל 20 עד גיל 60. הצאצאים שלהם נכנסו. כן, אבל זה רק מגיל 20 עד גיל 60,

וזה חוץ משבט לוי שלא היו בגזרה,

וזה עוד ה-15,000 האחרונים שוויתר להם הקדוש ברוך הוא,

שנכנסו בתשעה באב ונשארו בחיים.

היו עוד כמה שנכנסו. לא נורא, לא נורא.

נכנסו, ברוך השם, נכנסו. איפה הבחירה של בינתיים? רגע, אבל היו חלק שלא נכנסו וחלק שכן נכנסו. פירושו שיש בחירה. גם בגוג ומגוג.

יהיה גוג ומגוג, חלק ימות וחלק לא. אתה יודע מאיזה חלק אתה?

לא. אז יש לך בחירה?

תחליט. אתה רוצה להיות מהשליש יישארו,

או מהשני-שליש לא יישארו? תחליט.

לא כתוב לך עכשיו, אתה, לא יעזור לך כלום.

לא כתוב. הכל מתקיים. הכל מתקיים, אבל אתה לא יודע מה כתוב.

כלפי אדם אישית הוא... אני שואל, אתה יודע אם תגיע היום הביתה? לא. אז אל תלך.

תשחרר כוח כי אתה לא יודע.

אל תלך, אל תזוז.

למה אתה זז? כי יש לך בחירה?

הנה, אתה יכול לחשוב אולי לא אגיע.

אתה יכול לחשוב אולי אני כן אגיע.

בסוף אתה תחליט, להישאר או ללכת?

אז מי מחליט?

אתה.

רק השם יודע אם תגיע או לא תגיע.

אתה לא יודע, אבל הוא יודע.

אחר כך הוא יודע. אז תחליט,

אתה סומך על מה שהוא יודע או על מה שאתה יודע?

אני לא יודע. אז תישאר פה.

מה אתה יודע, מה הוא יודע?

הוא יודע הכול. אבל אתה לא יודע מה הוא יודע. אנחנו עוברים לבד, הנסתרות ה' אלוקינו. נכון, ואתה לא יודע מה הוא יודע. אבל לא. אתה יודע מה הוא יודע?

אתה יודע מה הוא יודע?

אני? אתה לא יודע, אז איך תלך הביתה?

כתוב בתורה? אז איך תלך הביתה? אומרים הנביאים אני יודע איך תלך הביתה? זה הרצון שלי אני לא... אה! זה מה שאמרתי, מה הרצון שלך זה המחילה?

הבנת, יוני?

אין דבר, אוכלים אותה פעם-פעמיים, מתרגלים.

כן, בבקשה. יש לי חבר'ה שבדרך כלל מתנגדים הרבה בקסדות,

הקסדות שלך,

והכל מובן ואין להם שאלות בדרך כלל, אבל דבר אחד, הם מצביעים על זה תמיד, ואני לא יודע לענות להם, מה הסוד של האנטנה?

יש לו חברים ששומעים

את הקלטות,

הם מבינים, הכול אין להם שום שאלה, יש להם רק שאלה מה הסוד של האנטנה.

אז אני אגיד לך, אני מחובר דרך הלוויין,

ובשעה שאני יושב פה, אתה שומע?

בשעה שאני יושב פה ואני מתקשר עם איזו שאלה,

משדרים לי,

ואז אני עולה את התשובה צ'יק-צ'ק. לכן, אתה רואה לפעמים שיוצא לי תשובות לפני שאני שומע בכלל את השאלות.

ולפעמים אני בעצמי מסתובב עם הלוויין בחוץ.

לפעמים אני בעצמי. בואו נראה להם איך אני מסתובב עם לוויין מחוץ לכדור הארץ.

אני העבאם היחידי שמסתובב מחוץ לכדור.

נא לסיים.

השאלה שלך שאתה מפחיד בתשובה זה כאילו אתה מפחיד את האנשים, אתה לא פונה ללשת להם, אתה אומר להם מה יהיה להם אם הם יעשו עבירות, אתה לא אומר להם מה יהיה להם טוב אם הם יעשו עצבות.

אתה שומע שאני מפחיד אנשים?

שאמרת לו שישב בתנור ונרגיש איך זה, הוא לא... לא אמרתי שהוא יישב, אמרתי שינשא,

אם הוא רוצה את השיטה שלו של חצי-חצי,

אז שיבדוק.

אני האשם שהוא בוחר בשיטה כזאת?

לא, אבל... אז מה להגיד לו, שיהיה לו גן עדן?

לא, אבל אם... לא, בשיטה שלך מה להגיד לו?

להגיד לו מה יהיה לו, אם הוא יהיה דתי, אז שיהיה לו גן עדן. הוא רוצה אבל להרוויח פה עכשיו את החצי-חצי,

הוא אומר, בשביל מה להיות כל כך מסובך במזוודות עם מצוות,

לסחוב אותם עד שמה?

הוא רוצה חפיף, קצת מפה, קצת משם, זה מה שהוא רוצה.

אז אני אגיד לו, תשמע, כדאי לך לעשות הרבה מצוות. אבל הוא כבר לבד בשאלה, אמר, אני לא חייב שיהיה לי כל כך הרבה.

אני לא רוצה.

לא, לא להפוך לבית חרושת. בית חרושת. אתה שומע איך הוא מגדיר את זה?

בית חרושת למצוות. הוא לא רוצה.

אז מה אני אגיד לו? כדאי לך שיהיה לך בית חרושת, שיהיה לך גן עדן גדול.

הוא אומר, לא רוצה בית חרושת. לא ירדת לסוף דעתי, אמרתי לו לעשות את המצוות מבחינה מכנית.

מה זה מכנית?

זה לא דיברת שם, זה לא דיברת.

עכשיו אתה משנה.

אתה משנה.

אמרת טוב, אמרת תפילין,

אמרת ברכות, אמרת נטילת ידיים,

אמרת שומר פה, שומר... לעשות את הדברים שעושים,

בכוונה לעשות. אתה עושה, בית חרושת למצוות כזה, אתה מוכן?

בית חרושת למצוות כזה לא חפיף, אתה מוכן? אני עושה.

אז זה חרדי לגמרי.

למה? סוף חלק א', ההמשך, בקלטת מס' 177,

בבקשה.