קלטת 175 - מכת חום - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

מכת חום חלק ב', קלטת מספר 175. אז אמרנו שיש בורא לכל הנבראים אם כן.

ואתה אומר אולי גם לא יש בורא.

לא אולי, בטוח. בטוח.

אם לבורא יש בורא, מה הוא הופך להיות? נברא. אפשר נבראים בלי בורא?

לא. אז מוכרח שיהיה בורא שאין לו בורא. אז נלך לאין סוף. לאין סוף, אבל מוכרח שיהיה בורא שאין לו בורא. לא, חיים נכון. אז יהיה נבראים בלי בורא. לא. אז יהיה נבראים בלי בורא.

לא, בטוח יש בורא.

בטוח זה הולך לחורה. בלי סוף. בלי סוף.

רגע.

אתה אומר בלי סוף. תמיד יש בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא. תמיד.

תמיד. נכון?

תזכור מה אתה אומר.

תמיד. מה זה? תמיד. מה זה? עכשיו תשמע.

הנה הציצית מוכנה.

שים לב.

אם זה תמיד בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא,

יש שתי אפשרויות.

או שהמצב הזה מוכרח,

או שהמצב הזה לא מוכרח.

מה הכוונה?

או שזה מוכרח, כמו שאתה אומר תמיד, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא. זה מוכרח להיות ככה, אחרת אם תהיה הפסקה,

אז אין תמיד בורא נברא, בורא נברא. יש הפסקה,

נכון?

אז או שזה מוכרח, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, נכון?

נכון?

אתה אומר שזה מוכרח,

כי אתה אומר לי כל הזמן, אין, אין הפסקה, אין הפסקה.

אז מה פירוש שהמצב הזה מוכרח כל הזמן?

או שהמצב הזה לא מוכרח.

יש שתי אפשרויות, או שזה מוכרח

או שזה לא מוכרח, נכון?

אם זה לא מוכרח,

אז מה שאמרת זה לא נכון.

אפשר שיהיה בורא,

ואין לו בורא, נכון?

אבל אם זה מוכרח,

סימן שיש מכריח חיצוני לכולם,

שהוא נמשך על כל הנצח.

כי מי מכריח את כולם להיות בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא?

מי שנמצא לאורך כל הנצח ומכריח אותם, למה?

אני לא חייב להיות לנצח בשביל לברוט מישהו שיהיה בנצח. לא הבנת, אבל אורך השרשרת הנצחית,

הרי היא בלתי פוסקת לדבריך.

למה שהיא לא תיפסק? תגיד, שהיא תיפסק?

היא יכולה להיפסק, כמו שאתה אומר.

לא מוכרח שאני אהיה נצחי. אני יכול להיות בורא,

אני יכול להיות בורא,

אני גם יכול להיות נברא,

ואני יכול גם להפסיק.

נכון?

אבל אתה אומר לא.

אנחנו לא עכשיו סופיים,

ואנחנו גם, אין לנו התחלה, אנחנו כל הזמן ככה. רגע.

זאת אומרת,

מישהו דואג שמה שאתה אומר יתקיים.

זה לא מישהו, זה ככה יצא. אתה לא שומע? אין דבר כזה ככה יצא. מה זה ככה יצא? רגע, שנייה. מה זה ככה יצא?

לפי מה שאתה אומר, אנחנו הולכים לא מיליארדי שנים אחורה. תלך בלי סוף, שמענו? אבל התורה ניתנה ב-2048, רק לבריאה. לבריאה. אז איך יכול להיות?

אבל לא הייתה לפני כן, לא היה קיים בריאה.

לפני כן לא היה קיים, רק הוא לבדו.

זאת אומרת, המדע שאומר שחיו חיות, ולפני כן... אתה כבר שואל שאלה אחרת, תקשיב.

לא. אתה שואל עכשיו איך זה מסתדר למדע? אני אסדר לך את זה, זה כבר יעלה לך בכיפה גם.

אבל רגע, אתה צריך להבין דבר אחד.

אתה צריך להבין דבר אחד, שאם כל הזמן יש בורא נברא, בורא נברא, בורא נברא, וזה לא הפסיק מעולם ולא התחיל מעולם אלא תמיד היה,

צריך להיות מכריע שהיה לאורך כל הזמן,

שכל הזמן דואג שזה לא יפסיק,

כי אחרת נפלה כל התיאוריה שלך.

זה שדואג לזה כל הזמן, זה זה שאני מדבר עליו.

לא, לא, לא משכנע. אני אגיד לך עוד פעם, בוא,

עוד פעם מחדש,

עוד פעם מחדש.

אם יש בורא נברא, בורא נברא. זה צריך להיות תמיד.

מה אחראי לנצח? מה זה תמיד? תמיד זה מוכרח, אתה אומר. מוכרח, לנצח.

תקשיב,

תקשיב, אם אני חלק מהשרשרת,

אני יכול להחליט, אני לא רוצה להביא יותר ילדים?

אבל יש במקומך. שאלתי, אנחנו יכולים כולנו להחליט, לא רוצים, אני אמקים מפלגה נגד ילדים, שכנעתי את כולם,

לא ממשיכים. אם זה תופס, כן, אבל יש את הטבע. עזוב את הטבע, שמעת מה אני אומר?

מבחינת בני-אדם, כן. גמרנו. זאת אומרת, זה לא מוכרח.

לא, אבל יש את שאר החשבים. עזוב את החיות, עזוב את גויבות.

אנחנו, אני ואתה,

לא מוכרח. זה לא בלתי אפשרי.

אתה אומר שזה בלתי אפשרי, תמיד יהיה.

תמיד יהיה. אתה מבין מה אתה אומר?

אז אתה אומר שיש מכריח.

למה?

אבל פה האדם... שמעת, לא האדם, אני יכול לשנות את דעתם של בני אדם? כמה אתה שונות?

כמה שאני יכול.

אני אומר לך שאני יכול הכול. לא את כל העולם.

אני יכול, למה אתה אומר לא?

עכשיו תקשיב. למה? כי אתה לא מאמין.

אני רוצה להאמין, אבל קשה להאמין. אז אני מסביר לך עוד פעם, תבין.

תאמין דבר אחד.

יש מכריח לאורך כל התיאוריה שלך.

אם אין מכריח, נפלה התיאוריה שלך.

זה אתה מוכרח להבין.

אין ברירה, אין יותר משתי אופציות.

או שזה תמיד בורא נברא,

ואתה רוצה להגיד שאין בורא ראשוני,

אלא זה כמו תהליך מעגלי.

אם כן,

מי דואג שזה יהיה כל הזמן כך? זה לא מעגלי, זה... אה, לא, לא משנה, אני רק נותן דוגמה, אבל אני לא יכול לעשות ככה.

זה לא עושה לך ככה.

זאת אומרת,

אם התהליך הזה הוא רץ בלי הפסקה,

חייב להיות מישהו לאורך כל הזמן לדאוג שמה שאתה אומר יתקיים,

כי אם זה יכול לא להתקיים,

פירושו שזה לא מוכרח, ואין את מה שאתה אומר.

נקודה.

זה פשוט.

אני מצטער אם אתה לא מבין.

פשוט.

שתיים.

איך מסתדר 5,760 שנה

שאומרת התורה?

עם מיליארדים של המדע. אין סתירה.

אין סתירה, אתה שומע? אין סתירה.

קודם כל, אתה צריך להבין שמה שאנחנו אומרים זה ודאי, גם המדע מסכים.

כי בכלל, למיליארדים יש 5,760, זה כולם מסכימים.

אז אנחנו ודאי צודקים.

אבל מה הם אומרים? הם אומרים שזה קיים, רוצה לשקר, ירחיק עדיו.

אבל לא משנה, בואו נגיד שגם מה שהם אומרים זה נכון.

אין בעיה.

למה אין בעיה?

הגמרא אומרת שהעולם, כשקם,

כשהקדוש ברוך הוא העמיד את עולמו,

העמידו בקומתו ובצביונו.

הקדוש ברוך הוא העמיד הכול. מה פירוש?

כשהוא ברא את האדם הראשון.

הוא ברא את האדם הראשון, ברגע שהוא ברא אותו.

בין כמה היה האדם הראשון?

20. אני מסיים. מה זה נכון מוסר?

הוא דיבר איתו, הוא כבר אכל מעץ, הוא כבר דיבר... בוגר. בוגר. כן. זאת אומרת, ברגע שהוא נולד,

הוא לא נולד כמו תינוק שאנחנו מכירים, קטנצ'יק, וואי, וואי, וואי. בוגר.

בדיוק, אתה רואה? תראה, בחור פיקח, אתה מתאים לך כיפה.

למה?

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בוגר.

את העצים לוקח שנים עד שיביאו פירות, נכון?

והאדם הראשון אכל אחרי שעה כבר מהעץ.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא ברא באותו רגע כבן עשרים את האדם.

ברא באותו רגע כבן חמש שנים את העץ.

ברא באותו רגע את העולם כבן מיליארדים.

במקום שיחכה שיהיה תהליך,

תקתק, תקתק, תקתק, תקתק, תקתק, פיצוצים, תקתיק, תקתק, תקתק,

ברא אותו באותו רגע כבן.

אבל באותו רגע הוא ברא את העור, נכון?

הכול הוא ברא באותו רגע. אם לא היה עור, איך הייתה צמחיה? מה קשור עכשיו לצמחיה? הצמחיה לא יכולה להתקיים בלי עור. מה קשור? למה לא?

למה לא? הצמחיה? מה אכפת לך עכשיו? הוא ברא עור, אבל... ברא עור. גמרנו עוד אבל עכשיו. אבל הוכחות.

מה הוכחות?

צמחייה לא יכולה להתקיים, בלי אור.

פוטוסינתזה. טוב, מה זה קשור עכשיו? אז מה הבאת לי ראייה? אז הוא ברא אור וברא צמחייה. אבל הייתה צמחייה קודם. הייתה צמחייה? איפה הייתה? למה לא? אתה אומר שהעולם היה קיים.

באותו רגע, כיוון.

זאת אומרת, הצמחים נולדו באותו רגע.

כן, באותו רגע. אז הדינוזאורים, מה אכלו?

הדינוזאורים? קודם כול אתה צריך למצוא אותם, לא במוזיאונים.

בסדר, ההוכחות שאתה מכיר נמצאות בקלטת שלי שלום בין יהודים,

שהדינוזאורים נמצאים גם בימינו.

אז מה נעשה? זה לא הם שרוצים להגיד על עתיקות העולם.

וחוץ מזה, נשמה שלי, אתה צריך להבין שהעולם היה במשך שנה במבול.

ומבול עם רתיחה של מים, כל העולם,

אז זה משנה את הטבעים ואת העצמות ואת כל הממצאים.

תיקח דבר שנמצא בתנאי מבחנה רגילים,

תכניס אותו לברנר, הוא כבר משתנה.

במשך שנה כל הנבראים, כולל כל מה שנכחד מן העולם, נשאר.

מאובנים פה, מאובנים שם, כל הדברים שאתה מוצא,

שאריות של מבול.

ויש סחף בראשי הערים בכל המדינות שמעיד על המבול.

ויש ספר אבולוציה ויהדות של הרב אברהם קורמן,

שאתה יכול לקרוא שם את כל הממצאים.

ותיבת נוח נמצאה, ויש לקלטת וידאו שרואים אותה.

זאת אומרת,

הכול על פי התורה.

מה שנשאר רק זה ציצית וכיפה. אז אם הכול על פי התורה.

כן. זאת אומרת, הכול כתוב.

כתוב, ככתוב. אז מקודם אמרת שמישהו צריך לבחור בין החיים והטוב לבין הרע והמוות.

כן.

אני בחרתי בחיים והטוב.

כן. בא מישהו והרג אותי.

כן. זאת אומרת, זה לא כתוב. הוא החליט לעשות את זה. אני בחרתי בטוב ובחיים.

נכון. הוא הרג אותי, אז אני רואה במוות. נכון. אני אגיד לך, אם אתה... אבל מישהו החליט על הרעות אותך.

לא, לא, לא, לא. אל תענה, לא, תתעשן סיגריה בחוץ.

תשמע רגע,

אתה צריך להאמין,

נכון שאתה בחרת בטוב,

ונכון שאתה יכול גם למות,

ואני אתן לך ציור.

כתוב הרחק משכן רע.

למי אמרו את זה?

למי שהוא לא רע.

אדם אפילו צדיק.

כתוב שהוא צריך להיזהר.

צריך להיזהר מסולם רעוח,

צריך להיזהר מכותל נופל.

צריך להיזהר. יש שמירה, ונשמרתם מאוד נפשותיכם.

רגע.

זאת אומרת, אדם עלול להיפגע אפילו בהיותו צדיק,

תקשיב. אבל מה, הוא לא ייפגע אם אין לו חטא?

כי אין מיתה

ואין ייסורים בלא חטא ובלא עוון. אין דבר כזה.

ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

לכן, אם אדם קרא שקרה לו המקרה,

אז זה על פי חשבון שהוא ראוי לו, ואפשר. גם תינוק בן יומיים? גם תינוק בן יומיים, על גלגול קודם.

גם איוב שהיה טרח בגלגול קודם.

כיוון שטרח לא השלים את תיקונו, הוא חזר בתשובה בסוף, הוא בא בגלגול של איוב והשלים את התיקון שלו.

זאת אומרת,

שאתה צריך להבין,

אין דבר שנעשה שלא כדין.

והבחירה היא שלך.

וכיוון שבחרת לשים ציצית וכיפה, אני מזמין אותך לכאן.

שנייה גבר.

אין תשובה, זה לא תשובה.

זה לא יפה. זה לא יפה. זה מעייף אותי, ובסוף אתה אומר. לא, אל תיפגע. מה אין תשובה?

על מה אין תשובה? אנחנו הולכים לעינור. אני אתחיל מחדש עוד פעם. לא, אל תתחיל מחדש. מחדש. הולכים לעינסוף. לא, זה לא פייר.

אתה אמרת, אתה אמרת, תקשיב.

לא, אני לא קיבלתי תשובה, באמת. אני לא,

מה פירוש מביך אותו?

לא, לא, אני לא מובך, זה בסדר.

סיכמתי איתו, לא? אם לא הייתי מובך, לא הייתי מדבר והייתי יושב בשקט.

רגע, סיכמתי איתו, אמרתי לו, אם אני משכנע אותך אתה שם צ'י צ'י. אבל אני לא התטכנעתי.

או, זה הכי פשוט להגיד.

לכן אני מוכן לחזור עוד פעם. לא, לא, אתה אל תנצל את זה. כי הם הסכימו, הם הסכימו שאני אחזור איתך, ביקשת ממני.

תחזור מההתחלה עוד פעם בשבילי.

עזרתי. אבל אנחנו עושים לאינסוף, לאינסוף. אתה שחקן כדורגל?

לא קשור.

זה לא קשור.

תאמין לי, אני צאן בכיפור. צאן בכיפור יפה מאוד. אני שומר נידיו. ומחלל שבת. יותר גרוע מכיפור. רגע, קודם אמרת שיש פיקוח נפש. אבל מה פיקוח נפש, אם ייכנס שער או לא? לא, הפרנסה שלי. הפרנסה זה לא פיקוח נפש. למה לא? למה לא? זה מה שאני יודע להתפרנס, רק מזה. רק מזה.

כמה אתה מרוויח?

מרוויח טוב. כמה?

לא חשוב. כמה?

מזכנזה.

מה זה בדרך כלל כתוב? יש לו חוזה.

בוא אני לוקח אותך לעבודה אצלי.

אני לוקח אותך לעבודה אצלי. אבל אני לא מאמין.

מה אתה מקבל? בלי להאמין.

אל תשחק בשבת, תעמוד אצלי.

בטלומיה יעמוד אצלך. לא משנה, מה אגיד לו הוא יעשה?

אני נהנה לעבוד בעבודה שאני נהנה ממנו. עזוב עבודה, אתה מחפש רק את פיקוח נפש ולהינצל? לא, זה גם הנאה.

אה, גם הנאה.

רגע, פרנסה אני אסדר לך. הנאה זה בעיה, אתה נהנה מהעבירה?

מהעבירה שחמורה יותר מיום כיפור.

יותר מיום כיפור. אתה אומר, אתה יודע שרוצח פחות גרוע ממחלל שבת? רגע. אני מחלל שבת בגלל שאני לא מאמין, לא בגלל שאני יודע שיש, ואני עושה את זה. אתה יודע שיש, כי אתה שומר כיפור. בשביל ארבע שנים.

אין דבר כזה. יש לך מיקרופון, וזה הפלוס. נכון. אבל אני עושה כבוד לחברה שאני נבצר בה. מאה אחוז.

אז לכן, תדע לך, אם אתה עושה כבוד לאבא שלך, אתה צריך להיות דתי, כי זה מה שהוא רוצה.

כן.

אתה לא עושה לו כבוד. אבא שלי עושה קידוש, ואחרי זה מדליק סיגריה.

תעשה טובה. בסדר, לא חשוב. אתה אומר, קודם כול, תעשה מה שהוא עושה.

נתקדם.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד.

רוצח,

פחות גרוע ממחלל שבת.

תשמע את ההלכה, מה אומרת?

אדם שרוצח, הדין שלו הרג.

הרג זה בחרב.

יש שתי מיטות קלות ושתיים חמורות.

קלות זה חנק והרג.

חמורות שרפה וסקלה.

סקלה חמורה שבכולם, והיא על חילול שבת.

זאת אומרת, רוצח, מצבו יותר טוב ומחלל שבת. תשמע טוב.

יותר מזה.

אם הוא נהנה, מגיע לו עונש עוד יותר.

זאת אומרת,

אתה צריך להבין,

אדם שמחלל שבת,

לא קוברים אותו בקבר ישראל,

אין מתאבלין עליו ואין מלווין את מיטתו,

וגם לא מצרפים אותו למניין,

זה מחלל שבת.

רוצח,

מתאבלין עליו, מלווין אותו,

והוא מצטרף למניין.

חסר עשירי,

רואים את הרוצח, אומרים לו, רוצח, רוצח, בוא רגע, תשלים מניין. בוא, בוא, בוא, רוצח, בוא, תשלים מניין.

הוא מצטרף למניין,

ומחלל שבת. אתה מבין מה גודל החומרה?

ואתה עוד אומר, אני נהנה מזה.

אני נהנה מחילול שבת. לא מחילול שבת. השם ירחם. אבל זה, שנייה, אם אני לא מאמין.

מה זה לא מאמין?

אני אומר למס הכנסה, לא מאמין בכם.

אתם לא קיימים בעיניי.

אני אומר לשוטר, אני לא רואה אותך בכלל. דנידין אתה בשבילי, לא רואה אותך.

אז מה, אז אני פטור מלשלם? אסור לי? מותר לי לנסוע כבר באדום? עזוב, דחילאי. אבל פה יש לי את העונש רסמי, מוכרח. איפה יש לך? אם אני לא עושה מה שהשוטר אומר לי, אני באותו רגע נכנס לבית. מאה אחוז.

אתה יודע שיש מצלמה?

יש מצלמה?

מקבלים רסמי על המקום? לא, אחרי חודשיים-שלוש מקבלים את הפינים. גם פה מצלמים אותך,

אבל אני לא יודע ש... ואחר כך יהיו, גם אתה לא יודע שצילמו אותך, רק ראית הבזק אולי. אולי.

אולי. תאמין לי, כשאני אעלה לשמים, ואתה תסתדר איתו. ומי שיודע שבאמת אני עושה את זה בגלל שאני לא מאמין,

כן? הוא יתחשבן איתי בעצם. אתה יודע מה, יש לי סיפור בשביל זה. היה אחד כמוך שאמר, אתה יודע מה,

אני אגיע לשמים ואני אגיד שאני לא יודע לקרוא.

אבל אני באמת כזה. גם הוא אמר, אני באמת כזה, לא יודע לקרוא.

לא יודע לקרוא.

הוא אמר, אני אגיע למעלה,

ישאלו אותי, תשמע, למה לא קיימת? למה לא עשית? אני אגיד, לא יודע לקרוא.

טוב,

הוא נפטר יום אחד, הגיע למעלה.

בודקים בספרים,

לא מוצאים,

לא מוצאים, לא רואים את השם שלו, לא שום דבר. מה קורה פה?

אמר, טוב, איפה אני אלך?

אני אלך גיהינום, נראה את כל החבר'ה האלה,

שחקני כדורגל, כל הג'מאעה שלא יודעים כלום, אתם מסכנים, הם נמצאים שם.

אמר, אני אלך לשם.

אה?

אבל אמר, לפני שאני אלך לשם,

בוא, בוא נלך נראה את הצדיקים,

אלה ששמעו לעם נצחק, בוא נראה מה קורה שם.

נכנס לגן עדן, רואה מלאכים בלבן,

רואה מדשאות, נחלים מפקים, ציפורים מצייצות,

פשש, מוזיקה פסטואלית,

איזה דברים, וואי וואי וואי,

כולם לבושים לבן, מחייכים, מאירים, אור,

פשש, יושבים, לומדים, הוגים בחוכמה,

אבל הוא מסתובב, מסתובב, אין אקשן.

אין, אין פה,

אין טראנס, אין פה, אין שום דבר.

תמיד, אין סטנגה, אין בסירות, אין כלום.

וואי וואי וואי. למה, בגלל שאין אפשר לשחק סטנגה? אי אפשר לשחק סטנגה שם. עסוקים, לומדים שם, חבר'ה רציניים.

אתה שומע, בקיצור הוא מסתובב, מסתובב, הוא אומר, טוב, הבנתי מה יש פה. יאללה, בואו נלך נראה מה עם החבר'ה.

מגיע רשת שחור,

שחור בכניסה, חומות,

מלא עשן, ריח, מסריח.

הוא אומר לו, אפשר להיכנס? הוא אומר לו, וואלה, אתה הראשון שמבקש להיכנס פה, כולם נכנסים רק בדחיפות.

אתה בא?

אז הוא אומר לו, איך זה? למה אתה מסתובב ככה? הוא אומר, אני אגיד לך את האמת, לא מצאו את השם שלי שם.

אז נתנו לי ויזה, אמרו לי ככה, אתה תסתובב איפה שאתה רוצה, תיכנס, תצא, תלך, תחזור. אני, יש לי ויזה.

ויזה.

ההוראה באמת כתוב, חותמת, חופשי, לאן שהוא רוצה, הולך.

נכנס.

נכנס לבפנים, טוב.

רואה סרחום, אומר, תגיד, לאן ללכת?

איפה הולכים? איך אני מוצא את החבר'ה? הוא אומר, יש מודיעין.

הלך למודיעין, אמר, תגיד, איפה אברום, אברום, השכונה?

איפה הוא יושב?

אמר לו, לך ישר, שמאלה, תנור שבע.

מה זה תנור שבע? תנורים פה? מה קרה לך?

הוא אומר לו, לך, לך תראה.

הוא בא לשמה, רואה את אברום, השם מרחם, על סיך, מסתובב ככה,

ימינה, שמאלה, גב בטן, מסתובב.

אז הוא אומר לו,

מה זה אברום? מה קרה לך? אין לך פה גב? אמר, איזה גב בטן כל היום.

אמר לו, מה אתה אומר? ככה, עד כדי כך עושים פה?

אמר לו, לא, אל תשאל, זה עוד קל,

אני עוד פה בכניסה, בבקו״ם, אני עוד בקליטה.

היה פה שופט, הגיע לפה היום שופט, ככה נאור, משהו ככה אינטליגנט, נכנס.

עשו לו כבוד, עשו לו כבוד. אמרו לו, תבחר איפה שאתה רוצה, תלך, ומה שאתה בוחר, מקובל.

ההוא התחיל להסתובב, ראה כאלה דינים איומים ונוראים, פחד פחדים,

לא ידע מה לבחור.

פתאום הוא הגיע לאיזה מקום,

ביצה כזאת, אשר מרחם, חוץ מכבודכם, הכול צואה,

אנשים בפנים, עם הראש בחוץ,

אההה, אההה, לוקחים אוויר ככה.

אז הוא אמר, טוב,

לפחות אלה הראש שלהם בחוץ,

ככה, הגוף לא חשוב, אבל,

אמר, אתה יודע מה? שימו אותי פה.

קפץ לי בפנים, נכנס, אההה,

חם, חם, הוא חשב שזה לא חם, חם, חם, וריח, ואיף, והשם מרחם.

טוב, אמר, טוב, לפחות הראש בחוץ.

פתאום יוצא אחד שד עם גונג,

נותן מכה, בום, הוא אומר, הפסקה נגמרה, להכניס את הראשים.

הוא אומר, זה מהעונשים הקלים פה, אתה מבין?

ההוא ראה את זה, קיבל פחד.

הוא שמע את הסיפור, אמר לו, תשמע, תמסור דש לחבר'ה, עזוב,

בלי ביקורים, אני הולך אל עדן הצדיקים שם,

משעמם קצת, אבל על הכיפאק, אוויר, מיזוג.

עזוב, אני הולך, רץ, רץ, רץ, רץ, מגיע, בדיוק היה שם שד שחור ושחור, חליף ומשמרת.

שד מלא עיניים, כולו עיניים, בלי ריסים, עיניים, עיניים, עיניים.

הוא אומר לו, פתח, פתח?

הוא אומר לו, מה פתח? לאן אתה הולך?

הוא אומר, איפה מי נכנס, לא יוצא.

לא, אני, יש לי ויזה.

קוראים לו, יש לך ויזה?

הוא אומר, אבל אני לא יודע לקרוא.

כנס, כנס.

תבין?

אם אתה תסמוך על תירוצים שם, יחכה לך איזה שד נחמד ככה, יסביר לך מה קורה.

עם אלה שלא האמינו באמת.

יש שד אחד שם, קוראים לו דומא.

דומא.

ולא כל יורדי דומא, שאומרים בטעילים, אתה יודע?

מה זה לא כל יורדי דומא?

לא המתים יעללו,

ולא כל יורדי דומא.

ואנחנו אומרים, מי זה דומא?

זה מלאך ממונה על המדומיינים.

כל אלה שלהם דמיונות.

אני אגיד ככה, אני אגיד ככה. הוא מטפל בהם. זה טיפול מיוחד.

אבל בקשר לנושא הראשון שדיברנו,

אז לפי מה שאתה אומר, מי שהמציא את הדינוזאורים,

מי שחשב על זה ובא עם הג'וק הזה של הדינוזאורים, צריך להיות בן אדם חכם.

כי לפי מה שהוא אמר, הלכו הרבה אנשים ואמרו, תשמע, אנחנו לא מאמינים, הדינוזאורים היה חיים לפני.

אז מתוך מה? מתוך איזה מניע? הוא לא יכול להגיד שהיו חיים לפני.

הוא אומר שהיה קיים בעולם דבר כזה, אבל מתי זה התחיל?

לפי מה? אבל מתי זה התחיל? אני לא יודע. אז אני מסביר.

5,760. אבל היה יונזהור או לא היה?

זה לא משנה אם היה או לא היה.

אם תרצה שהיה, אני אראה לך בסרט שיש גם היום כאלה.

אם תרצה שלא היה, גם מתאים.

אין בעיה, איך שלא תלך עם זה, לא תרוויח מזה שום דבר.

אבל ממדים כאלה, מה, אתה לא שומע? היו בני אדם, בני אדם,

בזמן נוח,

בזמן נוח, נפילים היו בארץ.

זה אני מבין.

מה זה אתה מבין?

כתוב שבגמרא מצאו עצם מזמנו בהרי עררת,

שהיו אנשים שנכנסו לעצם הקולית של הרגל ורצו בפנים, בתוך העצם.

רצים אנשים. אתה שומע? עצם של אדם.

של אדם. אז אני אקשה עוד משהו.

אלוקים אמר לנוח, קח לתיבה שניים מכל דבר, מה שבע מהטהור.

כן.

מה הגודל של תיבה לנוח הייתה?

הכתיבה שלו הייתה בממדים שלא יכולה להכיל את כל החיות, אבל כתוב במפורש שזה היה בדרך נס.

ברור. אז כל מה שאין לו תשובה זה נס. לא.

יש דברים שנאמרו בכוונה.

זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא ברא בשביל להכיל את הנס.

גם בבית המקדש היו נכנסים אנשים צפופים, צפופים, עומדים צפופים,

ומשתחווים רווחים.

מה פירוש? אני ואתה וכולנו פה צפופים, דבוקים אחד לשני כמו סרדינים,

אבל כשמגיע הזמן צריך להגיד מודים,

מודים.

כל מי שמשתחווה, יש רווח בינו לבין חברו 400. איך יכול להיות דבר כזה? עכשיו, זה ראו מיליונים במשך 1,200 שנה.

זה נס?

נפלו פה טילים, מלחמת המפרץ, 39 טילים.

זה נס?

למה?

כי אם רימון קטן

בציבור כזה יכול להרוג כמה,

אם היו שמים פה מכונית תופת,

כל הבניין היה מתרומם,

לא נשארים אנשים,

אם 250 קילוגרם חומר נפץ חודר לבניין, מפוצץ ברדיוס 300 מטר,

ואף אחד לא מת,

ואנשים שנפל עליהם גם הבניין, לא רק התפוצץ,

גם נפל עליהם, יוצאים אחר כך ומנהרים את הפיג'מות,

זה נס.

זה הסתברות. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא יקרה.

נכון, אבל איך יכול להיות שכל הזמן זה לא קורה?

למה כל הזמן? כי 39 טילים.

ואיך קורה כשתינוק נופל מגובה שלוש קומות ונפצע כף,

ויכול להיות שאחריו יפול עוד אחד ימות.

נכון, וישעד החליקה על בננה ומת, וישעד הלך וקיבל שבץ לב, נכון.

לכן, במקום שהטבע לא מאפשר, זה נס.

מקום שזה סביר, גם על-פי טבע, אז בסדר.

אבל לא יכול להיות שיזרקו 30 פעם פה בקהל רימון ואף אחד לא ימות.

אין דבר כזה.

אין דבר כזה.

זה רימון קטן.

טיל, 250 קילוגרם,

11 מטר אורך.

אתה יודע מה זה?

מי שם מהקצה עד לפה, טיל

נכנס לבניין.

זה הסקאדים שהיו.

נו,

אז זה בדורנו, לא בדורות קודמים.

כן, עוד שאלה. רגע, מה עם הציצית שם?

שתהיה לי תשובה רצינית, זה לא רצינית. שתהיה לי תשובה מוכחת.

הבנתי.

בסדר, תרצה בדרכך, הנה. אולי לא הבנתי טוב, אולי אני פשוט לא מסוגל להבין. בסדר. אני רק אגלה לך סוד. ככה אני חושב. אגלה לך סוד,

שגיגת תלמוד עולה זדון.

שגיגת, כך כתוב במשנה באבות, שגיגת תלמוד, אדם.

הוא אומר, אני שוגג, אני לא יודע.

שוגג.

טעות?

אומרים לו, עולה זדון.

אתה מחויב לברר ולדעת,

ואתה לא יכול להישאר בשגגה.

נשארת בשגגה, נחשב לך זדון. שאם לא הייתי רוצה לברר ולדעת, לא הייתי יושב פה. ביררתי לך,

והבנת,

אבל אתה לא, אתה לא יעזור לך, אתה הבנת כי שאלת טוב.

אם לא היית שואל טוב,

אם לא היית שואל טוב, אז הייתי אומר, אתה לא מבין.

כמו שאנחנו היינו בחיי נצח,

היה, והיה, והיה,

אז זה ימשיך להיות גם אחרינו. מה, אתה לא שומע? אבל איפה אתה תהיה?

תשמע, הוא משכנע אותי יותר אם הוא מתחל איתך.

כן?

יפה מאוד, כי אתה פוחד גם מצדך. עכשיו אתה מבין.

כן.

מה, הוא צודק?

מה, הוא צודק? בוא, אתה תגיד.

בוא.

עצם העובדה שלא מצליח לשכנע אותו. מה זה לשכנע אותו?

מה שבן אדם... מה היה נכון?

רגע, רגע. לא, רגע, סליחה.

אתה כל פעם עוזר לי, אבל לא צריך עזרה.

כן.

אבל אם אתה לא רוצה, תגיד לי שאתה לא רוצה.

למה? אם זה לא כחול.

אז מישהו יוכל לשכנע אותך, יש דברים שהם הגיוניים,

ואי אפשר להתווכח איתם.

אני אגיד לך משהו.

כל ההפחדות, כל ההפחדות שהפחתו אותו.

לא, לא, לא.

זה חלק אחר, סליחה.

לא, תתייחס למה שאני שכנעתי אותו אם הוא לא ישתכנע. אתה תגיד לי למה הסכמת איתו ולא אתי. אני אגיד לך באופן כללי, לא, על זה, על זה תגיד לי. בן-אדם משכנע בן-אדם, יש פה בור פעור. אם אתה תלך קצת, אתה תיפול. הבחור לא ילך.

אתה פה עם כל הפחדים, לא הצלחת לבחור. לא, זה נקודה בכלל. עזוב את זה עכשיו.

סיפרתי לו סיפור בשביל שיאמין, אתה מבין את הרקע למה שהולך להיות. אני מדבר לא על זה השכנוע שלי.

אני דיברתי על המוכרח.

האם יש בורא נברא, בורא נברא או לא?

על זה תגיד לי למה אתה מסכים איתו. אתה פה מתאר את התיאוריה הדתית, והוא בכלל לא נמצא בדעת. אני לא מדבר. אתה רואה שאתה לא עונה, אתה רואה שאתה לא עונה. אני מסביר. אתה לא רוצה לקבל את התשובה שלי. לא, אין לך שום תשובה. אני שואל אותך שאלה.

האם מה שאמרתי לו, שמוכרח,

מוכרח להיות מכריח

לזה שיש בורא נברא, בורא נברא. הבנת את זה? למה אתה נותן את זה לאלוהים שהוא עשה? אדם הוא מטבעות... לא אלוהים, חומוס עשה את זה. אני שואל, אבל הבנת מה אני אומר? אני הבנתי אותך. אז תחזור על מה שאמרתי. אתה מקשר את זה לאלוהים, והוא לא... אני לא, הוא לא, הוא לא. הוא לא אומר אפילו שיש חומוס. אתה לא מעוניין... אתה תענה לי אתה. אני אומר לך, אתה אומר לו משהו שמקשר את זה לאלוהים. לא, לא זה הבעיה שלו. חומוס יכול לעשות את מה שאני אמרתי?

לא. אתה רואה?

עכשיו תענה לי אתה.

אתה הבנת מה אמרתי לו?

מה אמרת? לא הבנת כלום. הבנת רק דבר אחד, שאתה מבסוט שיש אחד שלא השתכנע בשביל שתוכל לתלות בו, זה הכול.

אז אני חוזר עוד פעם.

בבחינה אינטלקטואלית,

הבחור הזה יותר שכנע למה לא כדאי להיות שם ממך.

אני לא, אני מתבונן מהצד. אתה מדבר עכשיו משהו אחר. אני מתבונן מהצד.

אני מבין אותו. אתה אומר שהוא שכנע מבחינה אינטלקטואלית למה לא להיות דתי, להיות חילוני. מה הוא שכנע?

שהוא אמר, אני בעל תאה, ואבא רוצה לשחק כדורגל בשבת. זה משכנע?

לא, הוא אומר שזה בכלל לא נוגע אליו.

כן. לא נוגע אליו, אתה באמצע. פרינציפס.

אז למה אתה? א' כול,

אני לא מאמין,

לא מאמין,

שיש משהו, שמעתי. שיכול להגיד לי לחיות לפי תרי״ג מצוות.

שמעתי. כי אתה בעצמך אמרת שבני דתות אחרות מחויבים לשבע מצוות נוער. בני נוח, נכון. אז כבר הם עושים רק שבע, אני 613. זאת אומרת, 613. אה, רגע, לפי גודל העבודה אתה כבר קובע אם זה נכון או לא נכון.

לא. שנייה. אז עזוב מה שאתם עושים. למה אני מחויב ל-613?

כי נבראת יהודים. הם לשבע ונגיע לאותו מקום. כי נבראת יהודים. כמה נבראת לאותו מקום זה ברור, אבל למה? נבראת יהודים, זה אחד.

זה נתון.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

אתה אמרת לי, הרי

אם תשכנע אותי שיש בורא, רק בורא אמרת, לא למה גוי, למה יהודי.

אם תשכנע אותי שיש בורא, אני מוכן לשים פציצית וכיפה. אז אני אגיד לך, אם אנחנו הולכים אין-סוף, אין בורא.

שמעתי. אין בורא. שמעתי. עזוב, אתה מדבר, שמעתי. יש נבראים. יש נבראים.

אמרנו שאין נברא בלי בורא, נכון? נכון. נכון. אז מוכרח שיש נברא ויש בורא.

אני אמרתי שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים, ואני אמרתי שלבורא לא יכול להיות בורא, נכון?

זה לא יכול להיות.

נכון אמרתי או לא אמרתי? נכון, למה אתה מתקשר את זה לאלוהים?

חכה, חכה, זה משהו אחר, חכה. קודם תלמד את החלק הראשון.

חכה, אני אסביר לך.

כי אם לא שמעת מתחילה, אמרתי שהאם הבורא הוא חכם או לא חכם,

הסברתי שהוא חכם.

אמרתי, חכם עושה דברים ללא תכלית?

ודאי עושה לתכלית.

לכן הבורא שברא אותנו בהפלאה כזאת, ברא אותנו לתכלית, לא בשביל שנהיה חול בסוף.

למי ברא את זה? נכון? הסברתי את זה, לא הקשבת אולי.

אז לכן אמרתי שלא ייתכן שהאדם נברא, כי אם היה נברא רק בשביל שיהפוך להיות חול,

העולם הזה אין לו פשר, מיותר.

רק אם יש המשך,

אז מובן שבורא ברא את האדם לתכנית נצחית.

זה מה שאמרתי.

עכשיו, אתה צריך להבין דבר אחד.

עוד פעם, אני חוזר אליך בקצרה.

אני אמרתי שלבורא אין בורא, וזה מוכרח מה שאני אומר. למה?

משום שאם לבורא יש בורא הוא נברא, ואי-אפשר נבראים בלי בורא. זה אחד.

אתה באת ואמרת, תשמע, למה אתה אומר ככה?

תגיד, בורא נברא, בורא נברא כל הזמן, תמיד זה היה.

שמעתי, אמרתי בסדר, שמעתי יפה.

עכשיו אני הסברתי לך, יש שתי אפשרויות בלבד.

או שמצב זה שאתה מציג הוא מוכרח תמיד להיות כך,

או שהוא לא מוכרח. אם הוא לא מוכרח, אתה כמוני.

אם הוא מוכרח, אז אתה גם כמוני.

למה?

משום שמוכרח פירושו שבכל שלב יש משהו או מישהו מכריח שזה ימשיך בהכרח,

תמיד,

בלי הפסקה. שאם לא יהיה מצב כזה,

אז זה לא יהיה מוכרח.

המכריח שמכריח צריך להיות לאורך כל הנצח, בלי הפסקה.

מכריח כזה הוא נצחי ולא נברא,

כי נברא,

יש לו התחלה ויש לו סוף.

ואחד שמלווה את הנצח לנצח,

אין לו התחלה ואין לו סוף,

זה הבורא יתברך בלבד.

ואם אתה לא מבין,

יש לך בעיה בהבנה, זה הכול, מותר.

אבל היא נוחה לך מאוד,

כי מה שאמרתי, אין מי שלא מבין.

מה זה מבין? יש מי שלא רוצה.

אין מי שלא מבין.

זאת אומרת, אני לא כועס,

אני מחדיר.

עכשיו,

זאת אומרת, בסדר, ברור, העמדה שלך ברורה.

אבל הסברתי לך

שהיא לא תועיל לך.

כבוד הרב, תסביר לך. אי ידיעת החוק

אינה פוטרת מעונש.

אם אחד יגיד, אני לא מבין את החוק, לא מבין את ההיגיון שלו,

לא מבין את צה״ל בכלל, לא מבין, לא מבין, זה לא פוטר, לא פוטר.

עכשיו אתה צריך להבין שאתה לא יותר חכם מהגאון מווילנה,

וודאי שלא מהארי הקדוש, וודאי שלא מהרמב״ן, ולא מרש״י,

ולא מהרמב״ם,

ולא מכל הגאונים, ולא מכל התנאים, ולא ממשה רבנו, ולא מ...

אתה לא יותר גדול מהם.

ואם הם 3,300 שנה,

הם בדקו הכול וביררו מאפס עד.

אז מה אתה רוצה להגיד?

עם שלם, הכי פיקח בעולם, הכי נבון,

הכי חכם, העם הזה כולו מטומטמים עד שאתה הגעת ואתה הבנת, אין לכם תשובה, אתם חיים סתם ככה.

אלא מה?

אתה לא מתבונן.

אני מבין.

יש לך נקודה שאתה רוצה להישאר בה, ואני יכול להבין את זה. אתה יכול להבין את זה.

יש הרבה אנשים גם שיכולים להכיר את האמת ולהחליט לא לעשות אותה.

מכיר אומר מכיר.

מכיר יותר טוב ממך אפילו.

לא רוצה לעשות.

מה אני יכול לעשות לו?

יכול להכריע אותו? לא יכול להכריע אותו.

אז אם אמרו שרבנו היה חכם וזה, אז למה הם לא המציאו את החשמל? למה להם לא היו מנורות ולא היו להם את כל הדברים האלה?

מה זה להמציא, שתהיה בריא, אתה חושב, זה היה קיים, מצאו, שמעתי את הכלכלה. שמעתי, שמעתי. תקשיב, תקשיב, מה זה להמציא, אתה צריך להבין.

וכי העולם היה חסר, אתה חושב? לא, לגלות, לגלות. האם אתה חושב שהעולם היה חסר?

העולם היה יותר טוב פעם ממה שהוא היום.

היום, מהפסולת,

מכל מה שאתה אוכל,

כל התכשירים, כל המוצרים, כל הדברים שאתה משתמש,

כל הדברים האלה יש בהם יותר בעיות.

החיים שלך ברדיפת מותרות,

כל הזמן להשיג כסף,

כל הזמן אתה טרוד.

אדם מבולבל, אין לו את הזמן שלו.

אדם המודרני, אין לו זמן בכלל כמעט.

הוא כל הזמן תפוס בריצה אחרי כלום, אחרי האווה.

אבל הדורות הקודמים,

סליחה, היה להם את כל הזמן שבעולם,

24 שעות. אם היו לו פת לחם, ושתייה,

ומיטה, וכיסא,

חתמין לשבת, ונר,

הוא לא היה צריך יותר שום דבר.

הוא היה פנוי ב-100% לעצמו.

היום אדם כל הזמן רק ברדיפה, אחרי כלום.

הוא לא מסיק כלום.

זאת אומרת, ככל שהשנים מתקדמות,

הסיבוך הולך וגדל. יותר גרוע. בדיוק. אז איך נגיע למצב שכולם ירצו את זה? לכן אתה רואה, לדוגמה,

שהיום בפצצה אחת אפשר לפרק את כל העולם,

אז העולם נהיה יותר הרסני בהתקדמות שלו.

לא את כל הזמן, את הכדור הזה. את הכדור הזה.

זאת אומרת,

אדם יכול להרוס עולם שלם, פירושו של דבר. פעם בשביל להרוג,

סיפור, צריך לחלות על סוס, לרוץ אחריו, חרב, מלחמה,

עד שאדם היה מת הרבה זמן.

אדם שנפל מסוס או מחמור, שבר קטן, משהו כזה, לא מתים.

פה תאונות, טאט, טאט, טאט, טאט, טאט, טאט, מה?

אדם מת כל כך, אנשים מתים בכמויות, אתה מבין, מעשן, מסיגריות,

מכל מיני דברים שהאדם המציא לתאוותיו,

שהוא מחסל את חייו.

וזה הולך וגדל.

נכון. למה?

זה לא יעצור, למה? אין מי שיעצור. למה? אני אסביר לך למה.

מסיבה אחת פשוטה. לא, כתוב, וחיטטו חרבותם, בסוף כולם יחזרו את הכול,

יחזרו למקור.

אבל אתה צריך להבין, למה זה?

כי האדם כל הזמן שואף להוכיח כוחי ועוצם ידי.

אני, אני אחדש, אני אמציא, אני אעשה, אני אפעל, אני יותר, אני יודע, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, זה זה הכול.

פעם היו תחרויות מר ישראל, מר בטיח, מר עולם,

מי היה עומד על שרירים, על שטויות?

היה עומד על שטויות,

כל היום,

ג'נאן.

פעם היו בועטים כל הזמן בחיטות, זה ככה, ככה.

אנשים אין להם מה לעשות. כל אחד רוצה, אתה מבין, להתעצם על חברו בזה, בזה, בזה, בזה, בזה, בזה. תראה, עולם מורכב,

אתה כבר לא יודע מה אוכלים, מה לא אוכלים, מה טוב, מה לא טוב,

מה מסוכן, מה לא מסוכן, אתה כבר מסובך עם כל הראש.

יש לי שיעזסי עוד שאלה.

פעם אישה תימניה בתימן,

בתימן

הייתה בבוקר כמה מוקדם,

מכינה קצת, אתה מבין, פיתות, צ'יק צ'יק צ'יק, הכול היא עושה לבד, כן? עושה את הבצק, עושה את הכול, מכניסה לתנור, גחלים, הכול,

הולכת על הראש כד, הולכת, מביאה מהבאר,

עושה קצת כביסה ליד הנהר, שלום, בא הביתה, יש לה זמן לצורפות,

לכל מיני דברים עדינים ושלום, כל היום יש לה זמן.

היום, אישה,

אין לה זמן כלום.

איפה יש לי זמן? אין לי זמן.

אמא שלה לא דיברה את השבוע, עם זה לא דיברה, עם זה לא יכולה, הכול זמן לחץ. מה קרה?

מה קרה? מה שעשתה האישה תימניה,

אצלך פותחת הברז, טסס, יש מים, לא צריך ללכת לבאר, לא שום דבר.

מכונת כביסה, טס, לחיצה, כבר הכול מסודר.

טס, מייבש, הכול מוכן.

מה? מה יש לה לעשות בכלל?

מה שעשו פעם.

לחם, שולחים את הילד למכולת, מביא לשבועיים,

בלי שום דבר,

ואין זמן.

ופעם היו עושים הכול ביד,

בתנאים הכי פרימיטיביים,

והיה את כל הזמן שבעולם.

למה?

כי ההתקדמות הביאה יותר חורבן מאשר קדמה.

רק האדם מחזיק מעצמו,

אבל מה התכנית?

מה, מה? זה מה שאני אומר, שזה נערך ונהיה יותר גרוע, זה לא נעצר. לכן,

לכן,

תעזוב את הכדורגל כי זה מיותר, זה לא לתכלית שלך, זה לא עושה כלום, שום דבר.

אתה בסך הכול כמו ליצן, משחק על המגרש,

יושבים אנשים,

מסתכלים עליך, אם בעדת טוב, אומרים לך, וואי, וואי, וואי, אם לא מקללים אותך, ולפעמים גם את אמא שלך, בשביל מה לך?

בשביל מה לך?

שב, תלמד תורה,

תהיה מבסוט, תהיה חכם, תהיה זה, בשביל מה לך?

יום עשר ויום בעשר, פעם מצליחים, פעם לא מצליחים,

כל הזמן מרדיפה, כמה בעיטות כבר קיבלת ברגליים?

ואם תבוא פעם אחת, בעיטה, חס ושלום, ותשבר לך רגל, מה הרווחת?

לביטוח. אני אתן לך בלי ביטוח כסף, בלי לשבור את הרגל.

מה, אם בן-אדם לא עושה את הדבר הזה מתוך אהבה?

מה, שווה לקבל אותו בכסף? יש אנשים רוצחים מתוך אהבה, אז מה, זה נותן לגיטימציה?

אני שואל, אדם רוצח מתוך אהבה, אז יש לך לגיטימציה?

לא, אבל הוא יישב בבית-חולים לחולי נפש. בסדר, נו, אתה. אבל לא שווה לבן-אדם ללכת לעשות משהו, לא שווה לך, אני לא חושב שיש בזה היגיון לתת לבן-אדם כסף. אתה משלם מס הכנסה? אתה משלם מס הכנסה? אתה משלם מס הכנסה? כן, בטח. אתה משלם מאהבה?

לא, אבל זה חוק. חוק, גם זה חוק. אבל בחוק הזה, גם זה חוק.

וזה חוק מוכח.

3,300 שנה מס הכנסה זה רק 52 שנה.

טוב, את התשובות יש לך מהניסיון.

בטח. קשה לי לענות לך לכל תשובה. נכון. קשה לי. נכון. אבל אם היה לי ניסיון כמו שלך, תסמוך עליהם. תאמין לי, תהיו לי יותר תשובות. הולכים אל חכם שיש לו ניסיון.

שורה תחתונה, תאמין לי שאני עושה את זה בגלל שזה מה שאני מאמין בו. עוד לא מצאתי הוכחה.

לסיכום, אתה יודע מה אני עושה אותך? אני בודק עכשיו את רמת האינטליגנציה שלך סופית,

ואתה תחליט מה שאתה רוצה.

אני אומר לך, אם אתה אומר, נגיד,

שאין כלום, אין אמת, אין בורא, אין עולם הבא, אין כלום, אין?

לא מאמין, מה אני אעשה?

לא שכנעו אותי.

בסדר.

אתה מאמין.

אני מאמין שיש. אני מאמין, לא יודע. אני יודע מה אתה רוצה להגיד. בטח שאתה יודע.

שנגיע למעלה למי יש סיכוי להפסיד משהו או להרוויח משהו. ואז מה אתה עושה עם זה? אז אני אומר לך, שאני בטוח ב-100%.

לדעתי, גם אתה בטוח ב-100% אבל אני משוכנע שאני צודק. אפילו, הנה אני אומר, אתה צודק,

אתה יודע מה?

אתה צודק ב-100%.

בסדר?

אתה צודק ב-100% אין כלום.

אבל אני אומר, כמו שאתה אומר, שאני צודק ב-100%.

זאת אומרת, כשאני מגיע למעלה, יש לי, 50-50. יפה. ואז החמישים שלי יותר מסוכנים. לך אין את הסיכון.

יפה. אתה צודק. אז למה אתה לא הולך אחריי?

כי אני אגיד לך למה. כי למה? כי בחיים האמיתיים, במה שמוכח בינתיים, עכשיו, ב-70 שנה, שאני מוכח, ב-70 שנה,

שיש רסמי או חברה, רסמי, כן.

עשיתי חיים.

עשית חיים. ומה, אני מתתי? לא. גם עשיתי חיים. שנייה, אבל שנייה. עשית חיים כי האמנת בזה. לא, בלי להאמין. בלי להאמין. גם אם תיתן לי מיליון דולר, אני לא מסוגל לקרוא בספר שאני יודע שמה שכתוב בו, אני לא כל כך מאמין בו. שמעתי. קשה. עיתון אתה קראת?

אתה מאמין בכל מה שכתוב בו? לא בכול. לא בכול, אז למה אתה קורא?

כי יש ברשיונות. בואו נשלם כסף. כי יש ברשיון הפנים. כן, אתה עשר, אתה משהו, קול בעיטה, גול.

עכשיו אני רוצה שתבין, נשמה.

אתה לא תגיע,

אפילו אם תהיה השחקן הכי טוב בעולם, לא תגיע למה שאני הגעתי ואני הייתי חילוני כמוך.

אתה מבין? ומבחינת מה? מבחינת תורה. מה שאני הגעתי, לא, בעולם הזה.

אני, אני היום,

בכל העולם מבקשים שאני אגיע. מוכנים לשלם לי כל סכום שאני אגיע בשביל להגיד כמה מילים וללכת.

זאת אומרת שאני מסודר, מסודר.

ואני לא מנצל את זה.

אתה שומע? למה יותר חשוב לי לעשות מצוות מאשר לטייל בכל העולם? על חשבון זה שרוצים לשמוע אותי. רגע, עד פה הבנת?

זאת אומרת, להגיע להישגים,

גם אדם שאומר תורה ומצוות יכול להגיע להישגים גדולים יותר. תקשיב, כבוד הדין, כבוד הדין. אתה לא תגיע בחיים שלך לדרגה של הרב עובדיה יוסף, לדוגמה.

לא רק בחוכמה בזה. האפשרויות שלו,

היום יש לו ציבור של אנשים שמאמינים בדרכו, בצדקתו, בכל מה שהוא אומר בזה.

מה שהוא רוצה היום בעולם הזה, הוא יכול להשיג.

מה שהוא רק ירמוס שהוא רוצה,

יהיה לו.

הוכחה מהערב. כן. והוא לא צריך את זה. הוא לא צריך.

מה שאחרים יצטרכו לשכנע ולדבר, לעשות, ומאמצים, ופה ושם. אבל הוא שכנע בהתחלה.

הוא לא עשה כלום בשביל לשכנע. הוא פשוט החליט ללמוד תורה, והוא גדל וצמח ונהיה מה שהוא נהיה.

הוא לא תכנן את זה להיות כזה.

אי אפשר לתכנן דבר כזה להיות כזה כזה.

הוא למד, למד, למד, למד, למד. התחילו להעריך אותו, תקבצו סביבו, וכל תלמיד חכם זה אותו דבר.

גדל, גדל, גדל, נהיה, נהיה, נהיה. זאת אומרת, הוא לא הפסיד את העולם הזה בשבעים שנה שלו.

עכשיו, אפילו אם הוא לא היה אוהב תורה,

והוא היה מבין שצריך ללמוד תורה,

האהבה באה עם הזמן. גם אישה, חושבים שהוא אוהבים.

זה לא אהבה.

זה, אתה יודע מה הסיבה. עכשיו, רגע. האהבה מגיעה אחרי שנים.

אחרי שנים.

שנים שאדם חי עם האישה ומכיר את מעלותיה ואת יתרונותיה ואת מידותיה.

לא משנה.

כן, כי בציבור ההוא בכלל קשה להשיג משהו טוב.

אבל,

אבל, תקשיבי. אצלי, ברוך השם, הכול בסדר. ברור, ברור. אני 11 שנה יצאתי איתה עד שהתחתנתי איתה, זאת אומרת, זה בסדר. ברוך השם, יפה מאוד. אז תראה שאצלי זה לא ככה. מאה אחוז, אבל תראה כמה היית צריך לנסות את זה. 11 שנה עד שהחלטת. לא נכון, לא נכון. אצלנו זה אחרי ארבע פגישות, חמש פגישות,

מתחתנים וקולעים בול כמעט.

כמעט? כמעט. אני אגיד לך למה. אני לא כמעט, אני קלעתי בול. אתה קלעת בול. חכה, עוד לא גמרנו את החיים.

חכה. אבל רגע, אני מדבר סטטיסטית. סטטיסטית מספר המתגרשים אצל החרדים שואף לאפס לעומת אצל החילונים, שזה עשרות אחוזים.

לכן אני אומר שהבדיקות שנעשות מקודם הן לא ערובה להצלחה בעתיד.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

עולם הזה, לך יהיה ולי יהיה.

אתה תהנה כפי שאתה, אני אענה כפי שאני.

אבל אפילו אם לא הייתי נהנה, אני,

אפילו אם לא הייתי נהנה מחיי הנוכחיים,

הייתי בוחר בהם רק בגלל המשתלם שיש לי סיכוי לאחר מכן לחיי נצח.

אפילו אם לא, תקשיב טוב. אתה אומר לך זה ודאי.

לא, מספיק, אפילו סיכוי. תקשיב, אפילו סיכוי.

כשאדם הולך, הוא הולך לשחק.

הוא רוצה, נגיד, להגיע לאולימפיאדה, הוא רוצה להגיע לתחרות יורו אלפיים, לא משנה.

מה החלום שלו בסוף? הוא לא נעצר פה.

הוא רוצה להגיע לשם, נכון? וכל זה ספק, שהוא יגיע.

והוא משקיע עשרות שנים לשחק, לשחק, לשחק,

שאולי הוא יגיע יום אחד למשהו.

כל החיים הם על בסיס של ספק. גם הוא לא בטוח שמחר הוא יחיה ויהיה מה שהוא רוצה.

ספק.

אבל לך על ספק משתלם,

אל תלך על ספק לא משתלם.

למה? כי הספק שלך, אפילו אם הוא ישתלם,

בסוף הוא זמני,

אבל הוא לא נצחי.

אני הולך על ספק נצחי,

לא זמני.

זה שווה להשקיע הכול,

כי אם הרווחתי, הרווחתי בגדול,

ואם לא, לא הפסדתי כלום.

לא הפסדתי. חסרבה, חסרבה, שנייה, שנייה, אני לא חי בספק, כבוד הרב. לא הבנת. אתה עכשיו יודע מה יהיה מחר אתך? מה אכפת לי? לא אכפת לי. עכשיו לא אכפת לי מה יהיה. נכון. אבל אתה עכשיו בונה על הספק. דוגמה, אתה יודע שתגיע הביתה?

לא מעניין אותי. לא מעניין אותי אם יגיע או לא יגיע.

אני שואל, אתה תגיע, אתה צריך להכין את עצמך, ספק, לא ספק. אתה תגיע הביתה? מה אכפת עם הלגב? לא אכפת לך. גם לא אכפת לך לשער פה.

שייז, אני אשאר איתך עד מתי שתקשיב. שמעתי, אבל לא אכפת לך לשער פה. איתך, כן. איתי, כן.

אני שואל, ואם אני הולך, אתה הולך הביתה? כן. אכפת לך לשער פה?

לא אכפת לי. לא אכפת לך.

אתה תישאר פה הערב?

אתה צריך להאמין שמה, אתה הולך על ספק הביתה, אם תגיע או לא תגיע, אבל אתה חושב שתגיע, לכן אתה הולך. אם היית בטוח שלא תגיע, לא היית הולך. אבל כבוד הרב, ברגע שאני אומר לך, אין לי ספק,

כבוד הרב, אני אומר לך שאני מאמין ואני יודע שאין לי ספק. זה לא שיש לי ספק. אם היה לי ספק, הגיוני, הייתי אומר, שמע, למה לא לבחור בדרך שלו? אבל אני אומר לך שאני משוכנע, משוכנע? שאין לי ספק.

שאין לך ספק שמה?

שזאת הדרך. אז מה אם אתה אומר ככה? אבל מה שאתה אומר זה מה שאתה אומר.

מה שאתה אומר, יש עוד אפשרות.

אתה לא יכול להחליט שיש שתי אפשרויות, מה שאתה אומר נכון, אלא אם כן תוכיח אותה.

אבל אני הולך על ההיגיון שלך. ההיגיון שלך, אבל ההיגיון שלך לא היחידי.

נכון. לכן אתה צריך לחשב בכלל הדעות. אבל רגע, תסכים איתי שבן אדם בריא הולך קודם כול לפי ההיגיון שלו. מה פתאום? אז זה נקרא אדם בריא? למה לא?

אני, לפי האמת, האם אני יודע שאין לי שום בעיה נפשית?

כל גנב, ההיגיון הבריא שלו אומר שהוא לא ייתפס, כי אם הוא היה יודע שהוא ייתפס,

הוא היה הולך לגנוב.

לא, זה... שואל אותך כן או לא? כל גנב שהולך לגנוב,

ההיגיון הבריא שלו אומר שהוא לא ייתפס.

אם הוא היה יודע שהוא ייתפס, זה היה הולך ישר למשטרה.

אז אם אני הייתי גונב, ההיגיון שלו לא ייתפס. אז מה פירוש? אז היה לו היגיון בריא שלו.

לי כן, יש היגיון בריא שלו. הבנתי, אבל אתה כמוהו.

לא, אבל שנייה.

ההיגיון שלי אומר,

יכול להיות שאני אצליח יותר, יכול להיות שאני אצליח פחות. יש לי, אני לא אומר שכל היגיון שלי... אז ההיגיון שלך לא יכול להחליט אם תנצח או לא.

אבל בזה... נכון שלא?

כשאתה עולה למגרש אתה לא יכול להחליט בטוח שאתה תנצח ובאיזו תוצאה, נכון? אתה לא פר בשאלות שלך כלפיו. נכון. למה? בגלל שאתה... אני אשאל אותך מה ההיגיון שלך לבוא פה ולדבר בפני כולם.

אני אגיד לך, אני אגיד לך מה ההיגיון שלי. מה ההיגיון? בוא נשמע. בוא, אני אגיד לך.

קודם כול, אין לי היגיון.

אין לי היגיון. אז מה אתה אומר, אם יש לך היגיון? אני אגיד לך, הוא מדבר על היגיון.

אני באתי פה לקיים מצווה.

בלי היגיון.

זה היגיון, זה היגיון. שאמרת לעצמך, אני בא לקיים מצווה, אז זה כבר היגיון. אה, כל דבר זה היגיון.

ככה אתה טוען כלפי. אני לא טוען כלפיו, אתה טוען כלפי.

עכשיו אני רוצה שתבין,

זה מרגיז אותך בגלל התשובה שנתתי לך קודם,

אבל לא נורא, אין דבר, אני סולח לך.

עכשיו תבין,

אני באתי לפה לקיים מצווה.

אם אני יכול לעזור ליהודים, להדריך אותם, להגיד להם את הדרך הנכונה, ירצו, יעשו, ירצו, לא יעשו,

עשיתי מצווה.

אם יהודי אחד חזר בתשובה, זה מצווה או לא מצווה?

מצווה, עשיתי מצווה.

ההיגיון שלי היה צריך להגיד לי,

בשביל מה לך ללכת, לדבר והכול?

שב,

תשתה נס קפה, תאכל עוקת גבינה, תשב בגג, תכזה אבטיח, על הכיפאק, תדבר עם הילדים.

משפחה, אישה, בא, פנאן.

למה אני צריך להזיע, להתווכח והכול?

שב.

למה עשיתי את זה?

בגלל מצווה.

למה אני לוקח הרצאה בעפולה? אני יכול להגיד, אני רוצה רק אזור המרכז קרוב אליי.

למה אני צריך לנסוע כרחוק?

כסף אני לא מקבל על זה. כסף אני לא מקבל על זה. כסף אני לא מקבל על זה. לא משלמים לי כסף לבוא להרצאה.

אני בא בהתנדבות,

אי-אפשר שכולם יהיו אמנון יצחק. אני ביקשתי שכולם יהיו אמנון יצחק. כל אחד יש לו תפקיד בעולם. אני מסביר.

אתה, לא הבנתי.

מה שמותר תעשה, מה שאסור אל תעשה.

מה שאני אומר זה, תעשו כל מה שמותר,

תעשו בגדול אפילו.

מה שאסור אל תעשה כי אתה מפסיד, לא אני המפסיד, אתה מפסיד.

לכן אני בא להציע לך, כמו אדם רופא,

אני יודע שעישון לא טוב, הוא מזיק, אז אני בא ואומר לך, שמע, מזיק, אתה תמשיך לעשן, זה בעיה שלך,

אבל אני לפחות באתי לעזור לך.

זו המטרה שאני בא.

עכשיו הוא אומר שיש לו היגיון,

אז אני מוכיח לו, ההיגיון שלך

אומר לך שאתה צודק. אני אומר, לא כל היגיון שאומר האדם לעצמו זה צודק.

אתה מסכים איתי עכשיו, ברוך השם.

לא, קודם לא הסכמת. אמרת, אני אומר שאני משוכנע ואני צודק בהיגיון שלי, וזה מספיק לי.

אמרתי, יש עוד היגיון אחר שאומר ההפך ממך. לכן,

צריך לבדוק את שני ההיגיונות, מה משתלם.

אם אתה צודק, יצא א', אם ההוא צודק, יצא ב', השאלה היא מה כדאי.

בוא נגיד הדעה שלי.

הדעה שלי, או...

הבעיה שלך בסדר, היא יכולה להיות גם טעות. נכון. ואז,

אם טעית, הפסדת באמת,

ואם, צדקת, צדקת, הרווחת רק עכשיו, וגם השני לא הפסיד,

שתיים.

אבל אם טעית, טעית בגדול והפסדת.

עכשיו אני, אפילו אם הייתי כמוך,

אני אומר, אפילו הייתי כמוך,

כדורגליים, ונהנה מכדורגל,

והייתי מבין את מה שאני אומר כרגע,

שיש אפשרות, שיש עולם הבא,

ואני אזכה בו,

על הספק הזה היה כדאי לי לא לשחק כדורגל ולאבד את ההנאה הזאת בשביל להרוויח את הנצח.

כי אם אני אלך עם ההנאה הזאת, אני יכול להנות, נגיד,

את כל החיים,

נגיד,

אבל אחרי זה אני רק בסכנות.

מרגע זה מתחילות הסכנות.

אני, אפילו אם הפסדתי את ההנאות האלה,

אני מתחיל רק עם ההצלחות.

אז מה כדאי?

בן אדם נורמלי מבין,

מה כדאי? דוגמה, בוא אני אתן לך את זה יותר קצר, תבין.

נותנים לי משקה טעים, שאני אוהב, שהזמנתי קפוצ'ינו,

אבל מישהו לחש לי

שיש פה רעל.

זה לא פועל מייד,

בעוד שבוע, ברור, הנקודה ברורה. אז אני אומר, מה אכפת לי?

אני נהנה הרגע?

זה המוחש,

זה מה שאני מרגיש, זה מה שאני שותה.

מה היה אחר כך?

זה מה שהוא אמר. מה אכפת לי מה הוא אמר?

כן,

אבל אם הוא צודק, אני אכלתי אותה. לא הוא, אני אכלתי אותה. אז למה שאני אסתכן?

רגע, אפשר להביא לי בבקשה תה? עזוב קפוצ'ינו,

קה קפוצ'ינו, לא אוהב תה כל כך, אבל תה גם מרווה.

חלאס, אבל בטוח אני לא אמוד מזה.

שלום, כדאי לי. ככה עושה אדם חכם.

אבל אדם שאומר, לא,

תאווה זה העיקר,

מה שאני רוצה,

מה שבא לי, מה שזה,

זה לא הגיוני.

כי על-פי היגיון צריך להחליט כמו שאני אומר.

לא על-פי היגיון אפשר להחליט מה שאתה רוצה. ואיפה החיזוקים וההוכחות למה יהיה אחר כך? חיזוקים אתה רוצה.

קלטת חיים לאחר המוות, שלוש שעות שיש לי. על זה אני רוצה להגיד לך משהו.

כן. חיים לאחר המוות. כן.

יכול להיות שיש דבר ברגע. כולם אמרו לי, תשמע, כל אחד שהיה במוות קליני תיאר אותו דבר.

כן. אני אומר שזה הגיוני, וזה גם צריך להיות ככה. כן.

בן אדם שיש לו כאב ראש,

לך יש כאב ראש, לי יש כאב ראש, מרגישים אותו דבר.

כן, מה, מה, זה לא אותה דוגמה. אותו דבר. אז בן אדם שהגיע למצב כזה. זה לא אותה דוגמה. אדם שמת לא מרגיש כלום. אבל במוות קליני, זאת אומרת. אדם מת לא מרגיש כלום. אבל זה מוות קליני. אתה יודע מה זה מוות קליני? אין דופק,

אין נשימה, אין גלי מוח.

זה מת.

זה מת.

מת.

זה כבר עניין של רפואה. רפואה, אני אומר, רפואה, זה הרפואה אומרת, נכון. זה לא אני אומר.

זה הרפואה אומרת, נכון? לא אני אומר.

והיא אומרת שהמת הזה שהוא מת,

מת, מת, מת,

ולא יכול לחזור לחיים,

כי אם שבע דקות מוחו פסק לפעום,

תאי המוח מתים טוטליטי.

אז כנראה שהרפואה לא מספיק מתקדמת. לא, אל תאשיל גם את הרפואה שם.

למה? הרפואה אצלנו סמכותית אפילו לקבוע אם אני אצום ביום כיפור או לא.

הרפואה קובעת גם לחכמי התורה.

יבוא הרמב״ם,

הוא היה רופא,

אבל יבוא מישהו אחר,

תלמיד חכם גדול, נביא יבוא,

ויגיד א', ב', ג', שומעים לרופא.

למה?

משום שהרפואה,

ניתנה רשות לרופא לרפא.

תקשיב.

זאת אומרת,

אם הרופאים אומרים שהמוח מת ולא יכולים להתחדש, לא יכול להיות שאדם יחיה אחרי שעות.

לא רק שהוא לא יכול לחיות,

הוא גם לא יכול להיות בריא ונורמלי.

ולא יכול להיות עוד דבר, שהוא גם זוכר בשעה שהוא היה מת,

ובפרט אם עיניו עצומות והוא מת. אז איך הוא מתאר את כל מה שהיה?

איך הוא יכול לתאר גם מלמעלה,

כלפי מטה?

איך זה יכול להיות?

לא מת. אתה יודע מה?

לא מת.

אדם בלי הכרה, עיניים עצומות.

אדם בלי הכרה, פנים לרצפה. יכול להגיד מי עמד מעליו ואיזה שעון היה לו.

ואם באים אליך כאלה אלפי אנשים שנחקרו על ידי מדענים ואומרים מה ראו, מה שמעו, מה היה,

עוד בחדר הניתוח, כשהם אינם כבר,

ומלמעלה, ואחר כך הם עוברים מנהרה, מאירה,

רואים אור בקצה המנהרה והכול עובר וחוזר אותו דבר.

ואחר כך הם חוזרים בחזרה לגוף ומספרים את הכול,

וכאלה נחקרו, ויש ספרים על זה, ויש אתרים באינטרנט,

תפתח של אליזבת קובלר-רוז, של דוקטור מודי,

של פרופסור סטיבנסון, תפתח, תקרא, תתעניין.

לא יהודים, גויים.

לא מאמינים, אתאיסטים.

אז מה אתה רוצה? שאני אגיד שאין?

התורה אומרת, והם אומרים, יש לי עימות משני הצדדים.

וזה לא רק זה, זה בסיאנסים, זה בהיפנוזה,

וזה בגלגול נשמות.

ויש לי סרט על גלגול נשמות,

שאתה רואה בן אדם שהיה מת, התפוצץ, נשרף.

הלך פייפן, הלך פייפן, נגמר.

רואים איך קברו אותו,

מראים את העיתון שכתוב עליו,

והבן אדם חוזר בחזרה. בגיל שלוש

הוא מזהה את עברו, הוא אומר, מי הוא?

מה שם אשתו?

איפה הם גרים?

באיזה כפר?

מה הוא היה עושה?

הכול. הוא מגיע לשם,

מצביע על הכול, יודע את המספר הצבאי שלו, שהיה מספר אישי במג״ב.

הוא היה איש מג״ב.

הכול, אתה רואה את הכול עובר, וזה מוסרד בטלוויזיה הישראלית,

שלא חשודה על חזרה בתשובה.

נו, אז מה זה? איך אפשר להשיג את הקלטת? מה אתה יכול לעשות עם דבר, איך מציגים את הקלטת?

אני מראה לך אותה עכשיו. בבקשה.

ראוי נשמות היא תיאוריה שקיימת בכל המסורות הרוחניות בצורה פחות או יותר נסתרת.

יש מסורות רוחניות שבהן התיאוריה הזו גלויה מאוד, כמו למשל באינדואיזם ובבודהיזם,

גם בדת הדרוזית.

בדתות אחרות, כמו ביהדות, היא יותר נסתרת ושייכה לצורך, כך שזו תיאוריה שמאוד מפוצה.

ומחקרים מגלים עכשיו שיש כ-70 אחוז מכל האנושות בדיור שמאמינים בתיאוריה הזו.

אתה מבין? זו דוגמה.

ילד מגיל שלוש, מגיל שלוש כבר מזהה את עברו. עכשיו, במקרים כאלה יש

כמויות אדירות, מאות אלפים של אנשים שעברו ממקרים כאלה ונחקרו ונבדקו.

זאת אומרת, ביהדות זה מופיע ספר שער הגלגולים, שלמערכות תלמיד הארי הקדוש ומוסבר, למה מתגלגלים, מי מתגלגלים, על מה מתגלגלים,

מה התיקון בכל גלגול וגלגול.

כל ספר איוב, זה בא להסביר את העניין של הגלגול.

זאת אומרת, הדברים האלה הם ידועים ביהדות, הם גם גובלים בעולם כולו, כמו שהיא אומרת, 70 אחוז מהעולם מאמין בעניין הזה,

ולהם אין מקורות, שתבין, להם אין מקורות.

אנחנו, יש לנו מקורות מהר סיני.

זאת אומרת, הדבר הזה הוא ברור וידוע.

אצל הבדואים הם לא פוחדים ממוות בכלל, כי אצלם האמונה שהם חוזרים כל הזמן ישר.

אתה מבין?

אבל בכל אופן אתה צריך להבין, זה מעיד ומראה שיש חיים לאחר המוות.

כי אם בן אדם מת, נשרף, התפוצץ, נגמר,

איך יכול לחזור עם אותו דבר, אותו רקע, בגוף אחר?

רק נשמה,

רק נשמה שהייתה כאן, עברה את זה, יכולה לחזור ולהגיד דברים כאלה.

אבל אם יקרה דברים כאלה עכשיו גם בעם שלנו, יהודים... זה קורה, מה זה אם יקרה? אבל לא, בן אדם אבל שידע הכול, הוא עלול לשבש הרבה דברים ש... נו, מה, בן אדם, ילד עכשיו ילך ויגיד ל... כן, נו, זה דברים שקורים. מה, זה לא... אם הוא חוזר בגלגול, הוא זוכר מה הוא היה והכול?

מקרים בודדים. למה הקב' ברוך הוא עושה שרק מקרים בודדים?

שאנשים שלא מאמינים יוכלו לראות. אבל אם הוא היה עושה את זה כל הזמן,

אז לא הייתה בחירה כבר.

אבל אם הקב' ברוך הוא כל כך רוצה להראות לאנשים,

הוא לא צריך את האנשים האלה, הוא כול יכול,

בשנייה אחת מחזיר את כולם ב... כן, אבל אז אין בחירה.

פה אתה יכול עדיין לבחור להגיד כן נכון, לא נכון.

עזוב אותך, מה אתה בעזרת? מה אתה בעזרת?

מה אתה בעזרת?

אבל אם יבוא הקב' ברוך הוא ויראה לך במפורש שאתה לא תאכל, אז לא תהיה לך ברירה, אתה תהיה אנוס.

זה כמו מעמידים לך אקדח ואומרים לך תרקוד,

אפילו אתה לא רק דן-רוקד.

אז לכן אני אומר, זה יותר מאקדח אם הקב' ברוך הוא מראה לך את האמת.

זה סוף העולם.

מתי שהקב' ברוך הוא יגיד, אני ה' אלוקיכם, נגמר הכול.

תרצה לחזור בתשובה, לא יעזור לך כבר כלום, איבדת את הכול, נגמר.

אז זה סותר את מה שאמרת?

שמה?

שאנחנו בשרשרת אינסופית.

הפוך, אתה אומר, אני לא אומר.

אתה אומר.

אני לא אומר כך.

אני אומר שיש בורא ראשון שיתחיל לכל הברואים. אתה אמרת שזה חייב להיות בורא. האמנת עיוני.

אתה אמרת. בסדר, עיוני. רגע, אבל עכשיו הקטע הזה של נשמות.

יש, אמרת שהנשמה, יש חמש עולמות, בסדר? חמש עולמות, נכון? כן.

עכשיו, הנשמה עד שהיא מגיעה למקום של קבע. כן. זה חל גם על נשמות, על אנשים שמתו כבר מזמן. בטח. הרי אומרים עכשיו, כל הנשמות סופן להגיע לייעודן הסופי.

אבל הן עושות את התהליך הזה, בן אדם עכשיו נפטר.

מהרגע שהוא נפטר מתחיל התהליך הזה? בדיוק. וכל אחד לגבי הזמן שלו, גם אלה שמזמן, או שזה עכשיו דווקא עכשיו? כל אחד שנפטר, משעה שהוא נפטר, אז מתחיל, אם זה בגלגול ראשון. זאת אומרת שפעם ראשונה שהוא בא, אז מתחיל.

יום הפטירה שלו זה המסע, פה מתחיל המסע שלו,

כמו שהסברנו, בחמשת העולמות.

כאילו, לא, כי אמורים עכשיו זה דור המשיח, עכשיו הממשך יבוא, והעולם הבא זה העולם הקבוע שיהיה, נכון? כן, החמישי, כן.

אז אמרתי, מה, זה אנשים שנפטרו מזמן, מה קורה איתם? תקומו בתחילת המתים.

זה העולם הרביעי, אם אתה זוכר את הקלטת.

כן.

לסיכום, יהודים יקרים, מה שאני רוצה להגיד לכם זה ברור.

להוכיח שהתורה אמת,

שזו הדרך האמיתית, ואפילו אם לא היו הוכחות,

רק מצד הספק אפילו,

אז ודאי שכדאי ללכת על הספק הזה שיש המשך ויש חיי נצח והכול,

ולא להסתבך חס ושלום עם עונשים וייסורים לנצח.

ודאי שאדם מבין, משכיל,

לא צריך עליה לחשוב. דקרט,

אחד מהפילוסופים הגדולים של הגויים, הוא הגיע לאותה מסקנה של 50%-50%. לא אני המצאתי אותה.

הוא ידע אותה לפניי.

אני הגעתי אליה שכלית, אבל הוא אמר אותה בעצמו, ואחר כך ראיתי את זה שהוא עושה את המשוואה.

קיצורו של דבר, הדברים הם לא כל כך מסובכים,

למי שרוצה.

אבל נכון

שמי שמעוניין בתאוות, מי שרוצה

לעשות את מה שהוא רוצה, מה שבא לו, יש גם אנשים שעוברים על החוק.

הוא יודע שאסור, אבל בא לו.

אז מה ההבדל? אין שום הבדל.

יש אנשים שראו את מתן תורה,

ואחר כך רצו לעשות עבירה, ועשו עבירה, כי הבחירה לא ניטלת מן האדם אפילו שהוא יודע את האמת.

לכן יש בחירה, שהאדם יכול בכל רגע לשנות דעתו.

אבל התורה אומרת לו, אתה תבחר בזה, ייטב לך לנצח נצחים. לא.

אז לפי מה שאתה עושה ככה תקבל.

שאלה, למה שאדם לא יגביר את שכלו על תאוותיו?

הרי זו המדרגה של אדם, שהוא לא בהמי.

בהמה רואה עשב, ישר מתכופפת.

רואה זה, עושה, זה בהמה, אין לה את ההיגיון, כדאי, לא כדאי.

אבל בן אדם שנתנו לו את ההיגיון וייחדו אותו יותר מן הבהמה,

הוא צריך להשתמש בשכל.

לכן פונה ישעיה הנביא אל עם ישראל ואומר,

קונהו

וחמור אבוס בעליו,

ישראל לא ידעה, עמי לא יתבונן.

אז אפילו אם לא ידעה, למה אתה לא מתבונן?

יש לך בינה להבין דבר מתוך דבר.

תתבונן, תחקור, תבדוק.

בהמה אין לה.

ואף על פי כן היא עושה מה שבטבעה.

אז למה אתה לא?

כן.

בקול רם, כן.

יש לי איזו שאלה ששמעתי,

אל תדון אדם עד שתהיה במקומו.

עד שתגיע למקומו, כן.

עכשיו, מישהו שמע את השאלה הזו, אז הוא ענה ככה. ואני רוצה הסבר,

אני לא מבין.

אמרנו, אם לא נדון אדם עד שנהיה במקומו,

אז לכאורה, אז לא נדון אף אחד.

אז לכל בן אדם נחכה עד שנהיה במקומו, אז קשה לדון.

אז מה ההסבר של ה...

של... שמעתי. זאת אומרת,

הוא בא להפקיע בכלל את אפשרות הדינים.

אין דבר כזה. דנים את האדם ודנים.

אבל אתה לא יכול לשפוט את האדם, מה היה המניע שגרם לו לעשות מה שעשה. על מה שהוא עשה, דנים אותו ולקבל עונש.

אדם חילל שבת,

מגיע לו עונש, נקודה.

אבל אומרים לך, אל תדון אדם עד שתגיע למקומו. למה אותו אחד חילל שבת אתה יודע? אל תגיד שאתה לא היית עושה את זה אתה.

אם היית מגיע למקומו והיית במצבו,

אז היית יכול לדון אם זה טוב מה שהוא עשה, לא טוב, איך הוא עשה, למה עשה,

מה גרם לו, מה פה, מה שם.

זאת אומרת,

מה שהוא עשה, יש עליו שכר או עונש.

אבל להחליט,

איך הוא יכול לעשות כזה דבר?

איך הוא יכול לעשות כזה דבר? אל תדון אותו עד שתגיע למקומו. אם היית במקומו,

באותו מקום, באותו זמן, עם אותם תנאים, עם אותו דבר,

יכול להיות שהיית יותר גרוע ממנו.

אז אל תשחק אותה שאתה כאילו לא מבין איך הוא עשה, איך הוא לא עשה.

זה לגבי זה רק נאמר.

הבנת?

תהיה בריא.

כן?

יש לי שאלה שקשורה לגבי משיח.

בכל הרמב״ם וחז״ל הרבה התנבאו, לא התנבאו אלא למות המשיח.

ויש הרבה סימנים על כל אחד שאמור להיות הנביא שבדור,

שהוא-הוא בחזקת משיח.

איך זה שבדור הזה,

שידוע מי הזהות של מלך המשיח,

ידוע,

והם עדיין מתנגדים לו?

ידוע למי? למי שרוצה לדעת.

מה זה ידוע?

חלק החליטו שידוע להם, והרוב אומרים לא ידוע לנו. אז מה אתה רוצה, שיהיה ידוע להם?

איך יכול להיות ש... מה זה איך יכול להיות?

מה זה איך יכול להיות?

דברים פשוטים.

יש מי שרוצה להגיד כך, ויש מי שלא רוצה להגיד כך.

כן.

דיברת על פניך, אני אמרתי ש... איך? דיברת על תחיית המתים. תחיית המתים. אמרת שכל המתים יקום. איך מתים? מה הכוונה יקום? הם יחזרו לאחרונה... אוה, היא שואלת מה הכוונה כשיקומו המתים. יקומו המתים פרשו של דבר שהם יקומו בגופם ובנשמתם ויעמדו וילכו הביתה.

ויתחילו לחיות,

בתחיית המתים תימשך איקס זמן, זה נקרא עולם.

תלמות משיח ותחיית המתים,

ואחרי זה יהיה עולם שנקרא עולם הבא,

שמאותו קטע הם ימשיכו ויתעלו ברוחניות

עד אין סוף, כל אחד לפי מדרגתו ולפי מה שהכין את עצמו.

זאת אומרת, אדם שבא עם כלים יותר גדולים יזכה לדברים גבוהים ונשגבים יותר.

מי שהכין את עצמו פחות, יזכה לפחות.

כולם מצוי יקום? לא.

צדיקים.

יש אנשים, יש גם חלקים שמתו מיתר, אז לאו דווקא רוצים לחזור לעולם הזה. למה הם יקום? לא.

הקדוש ברוך הוא נותן את תחיית המתים.

קודם כל, העולם כבר יהיה מתוקן בזמן שיהיה תחיית המתים, כי זה ארבעים שנה אחרי גילוי משיח.

דבר נוסף, הקדוש ברוך הוא רוצה לשלם שכר גם לגופה,

כיוון שהיא הייתה שותפה

בהבאת הצדיק למדרגתו.

בכל אופן, הגוף נענה ונשמע לנשמה ולא נתן לתאווה להתגבר. זה שיתוף של הגוף גם כן.

ממילא הקדוש ברוך הוא משלם שכר גם לנשמה וגם לגופה,

כיוון

שמעיקר הבריאה הוא רוצה, הקדוש ברוך הוא, שהאדם יהיה גם בגוף, גם בנשמה.

אז זו יחידה אחת.

לכן הם מתחברים ביחד.

רק מה, הגוף יהיה נקי ומזוכך?

הנשמה תהיה טהורה,

וכשאדם יקום את חטא המתים הוא יקום במדרגה של אדם הראשון

לפני החטא.

אם יהיה עולמות של חטא דיקים,

בעולם הראשון, כמו שהדברים, היה עולמות של רוחניות.

אז זה גם פשוט ניתן אותו, מבנת העולם הזה, כדי שיהיה בחירה החופשית. אז אם עוד פעם נחזור לצורה שיש רק צדיקים ורק לרוחניות,

אז בעצם זה עולם... זה התכלית שרצה הקדוש ברוך הוא בעצם.

עולם מושלם? עולם מושלם, כן. אז תן לו תכלית, אם הוא לא מושלם.

למה לא?

למה כן? אחרי שאת עשית את מה שצריך ואת מקבלת שכר, זו לא השלמה?

זה מה שהוא רצה, שאנשים יזכו בטוב.

זה מה שהוא רצה, שאנשים יזכו בטוב, לנצח, נכון?

מה לא טוב?

מה לא טוב אם זוכים בטוב לנצח?

ברגע שיהיה עולם נצח, אז מה הקטע? זה תכלית. זה הקטע. מה זה איזה תכלית? זה התכלית.

אתה עובד בשביל לקבל משכורת. קיבלת את המשכורת, מה התכלית?

זה המשכורת.

אמינו זבוברן, זה תכלית.

כן. אני רוצה לחזור איתך לאותו דבר. רק שנייה, כן. אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים.

אז נאי לי לדעת שברגע שאני אדם,

עם הארץ,

נאחז בשלוש תפילות ובשבת וכמה שיותר מנסה לחיות את ההלכה,

או שאני צריך ללכת ולהשקיע באמת ולהיות חרדי קיצוני

כדי לדעת באיזה מקום או מה זכר,

או אם אני באמת מרצה את השם יתברך בתור איזה ירקן שהוא שלוש תפילות עם כיפה סרוגה ושבת,

או שאני מרצה את השם יתברך יותר ברגע שאני חרדי ממש והולך כולי רק ללימוד תורה ולומד כל הזמן. טוב, אין בעיה.

כולם יודעים מה יותר טוב. תלמוד תורה כנגד כולם, מי שיושב במהלך של תורה זה המדרגה הכי גבוהה, זה ברור,

ועם הארץ זו מדרגה פחותה ביותר.

נכון שיכול להיות עם הארץ שיש לו יראת שמים, אבל זה עדיין,

נכון שיכול להיות שיש תלמיד חכם ותהיה לו גסות רוח, גם זה יכול להיות.

אבל מה, צריך להבין דבר אחד, יש מדרגות שבהן נקבע בדיוק כל אחת לפי מעלתו, אבל לבחור מראש להיות עם הארץ,

זה לא מדרגה, זה לא כלום, זו מציאות שתהיה,

ובסוף יקבעו את שכרו לפי משהו, אבל עם הארץ זה פחות מתלמיד חכם, זה ברור.

אז מה מביאים?

עם הארץ, לפי האורגינל, לא קם בתחיית המתים, כמו שכתוב בגמרא. עמי ארצות לא קמים בתחיית המתים, רק אם יתקיימו בהם אחד משלושה דברים.

או המסיא ביטול תלמיד חכם,

או עושה פרקמטיה עם תלמיד חכם,

או ממלא כיסן של תלמידי חכמים.

בגלל שנהיה לו שיתוף עם תלמידי חכמים,

אז בזכות התורה שלהם

הוא יקום.

שנאמר, ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

ומה ההגדרה של צדיק?

מה ההגדרה של צדיק? זה מי שמקיים את מצוות התורה,

והוא רובו זכויות.

אפילו מיעוטו, גם אם הוא סנדלר או נפל. אפילו אם הוא סנדלר,

היה רבי יוחנן הסנדלר,

והיה רבי יהושע פחמי. כל התנאים והאמוראים היו סכינאים. נכון, נכון. אין בעיה, אין בעיה. נכון. אבל הוא לא היה עם הארץ.

הם בעצמם אמרו תורה שאין עם המלאכה. אבל הם לא היו עמי הארץ.

אני אומר שעובד ראש. אפשר להיות עובד, ולא עמד. דבר רב, אני אומר בימינו,

בן-אדם כמוני שומר, מתפלל שלוש פעמים ביום, שומר שבת,

לומד שעתיים ביום, הולך לפה, הולך לשם. מה התכלית שלי? האם הנהגו בתחילת המתים? כן, אם אתה לא עושה עבירות ואתה שומר על מה שאתה רוצה, אם אני רוצה מדי פעם עבור, ואתה חוזר בתשובה עליהן, אז זה בסדר. אם לא, תצטרך לעבור גיהינום,

להתנקות, או גלגול,

ואחר כך בסוף תגיע לגן עדן, ואחר כך תקום בתחילת המתים.

אבל למה הולך לעשות תסביך כזה ארוך, אם אתה יכול לפתור אותו בקלות?

תדע לך, כל מי שזוכה לגיהינום, זה רק בגלל התאוות.

אם לא היה לו תאוות,

לא היה שומע ליצרו.

לא הבנת.

יש, תתגבר.

אבל הרב, אדם מטבעו חוטא.

לא, אדם מטבעו לא חוטא. הקדוש ברוך הוא נתן לו את הכפר הזה. אדם מטבעו, אדם רוצה, אדם רוצה לעשות את האמת באמת.

הנשמה זועקת לעשות את האמת.

אבל מה? הגוף מפריע, חוצץ.

אתה צריך להשליט את השכל על הגוף. אתה צריך להרכיב את הרוכב על החמור. לא החמור ירכב על הרוכב.

הראש הוא הרוכב, הוא העליון.

והגוף זה החמור, לא עושים הפוך.

בסדר. תאר לך אם תראה אחד שהחמור רוכב עליו. בן אדם הולך והחמור עליו. כבוד הרב, אני בקושי מסתדר לסיום, אני בקושי מנסה לעשות את המצוות,

והקדוש ברוך הוא עוד יצר לי יצר הרעש שיכשילו אותי כביכול.

אני יכול להרגיע אותך, אני יכול להרגיע אותך שיצר הרעש שלך קטן ביחס לאנשים גדולים ממך,

כי כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

ממילא אתה יכול להירגע, אתה עם יצר קטן, קטן.

מאוד מאוד.

אני מחיל להליכה, אני חייב להבין דבר.

מה מכריע אותי?

מה יגרום לי ללכת ולהיות, במיוחד במציאות של היום,

שבקושי מתפרנסים, להיות אברך בכולל

ולחיות עם משפחה מבורכת ילדים,

ולא להיות אדם שבעצם גם כן לומד קצת תורה,

אבל חי ברמה כלכלית קצת יותר טובה.

למה לי ללכת ובאמת למסור את נפשי ולחיות בצער ובלי כסף,

ועם קשיי פרנסה, וזה מביא גם כן לבלגל בבית, לשלום בית?

או שבעצם להיות גם כן דתי מודרני.

זה לא מה שאני חושב. שמעתי. להיות דתי מודרני, ופשוט מאוד לעבוד, לרכוז קרירה וכו' וכו'. קודם כול, אתה יודע שכתוב

שפת במלח תאכל ובא עם המשורה תשתה ועל הארץ תשען, בחיי צער תחיה ובתורה תעמל. אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה וטוב לך לחיי העולם הבא.

אז כולם שואלים איך אשריך בעולם הזה לאכול פת לחם,

חרבה ומים בקושי,

ונישון על הרצפה בלי מזרון,

ונחיות חיי צער.

ואתה עובר את כל הייסורים האלה,

ובתורה אתה עמל, ואומרים לך, אשריך בעולם הזה.

זה אשריך?

אם אתה עושה כן,

אדם שלמד להסתפק במה שיש לו,

זה האדם המאושר עלי האדמות.

אדם שאומר, למה אין לי, ולמה אני לא זה,

וחסר לי, ולמה אני לא יכול זה,

ואך אם היה לי עכשיו זה,

ואם זה, האדם הזה מסכן, אף פעם לא יגע לשובעה, אף פעם.

אוהב כסף לא יסבע כסף, מי שיש לו מנה רוצה 200. תמיד האדם זה.

אם אדם יודע לבטל את זה, לבטל את זה, לעבוד על זה, זו עבודה.

והוא מצליח, הוא מאושר קודם כל פה,

חוץ מהשכר שבזכות שהוא למד. רגע,

עכשיו, לא ביקשו ממך שתגיע לזה.

רק אומרים

שאפילו אם תגיע למצב כזה וכזה וכזה וכזה וכזה,

תדע לך שאפילו את העולם הזה תרוויח.

למה מידת ההסתפקות? כי איזה הוא עשיר, השמח בחלקו.

עכשיו,

לא אומרים שאסור לעשות את מה שאתה אומר באפשרות האחרת.

רק מה שיהיה לך ברור,

שכל מה שאתה נהנה יותר בעולם הזה על חשבון התורה, ההפסד שלך.

כי במקום שיכולתי להרוויח מרגליות והרווחתי שקלים,

זהו,

אז הפסדת את המרגליות תמורת השקלים.

שעה של תורה שווה טריליונים מצוות, כמו שאני עושה חשבון באחת הקלטות,

ושעה של עבודה שווה 20 שקל.

אז אם אתה מוכן לוותר על טריליונים מצוות בשביל 20 שקל, יערב לך.

ואם תרוויח אפילו 100 דולר על שעה,

אז אתה צריך לעשות חשבון כך.

עכשיו, אם אין לך ביטחון, מה אם נזקק לבריאות?

מה אם הדבר הכי גרוע שיש? אסור להזדקק לבריאות.

קודם כול, אתה צריך להבין שכולם פה זקוקים לכל הבריאות.

כולם.

גם מי שעובד יש לו מעביד,

וגם מי שעצמאי צריך את בעל העסק השני שיקנה אצלו,

והוא מחניף לו ועושה לו כל מיני קומבינות בשביל שיקנה לו.

תקשיב, גם אתה עובד, רק אתה עובד במלאכת שמים,

והוא עובד במלאכת חמורים. הוא עובד במלאכת חמורים, והוא מתפרנס בכבוד. זה כבוד? זה כבוד?

כן, הוא מתפרנס בכבוד, אבל הוא לא, אבל הוא לא נזקק. זה כבוד? אחד עומד על הטרקטור שמונה שעות, מזיע, מסריח,

זה כבוד.

אבל אחד שלומד תורה ומתייגע, זה לא כבוד. למה?

כי זה משלמים לו מהכולל וזה משלמים לו מהקיבוץ.

מה ההבדל?

זה מקבל מההוא וזה מקבל מזה.

רק זה נקרא תלמיד חכם, זה נקרא טיפש.

אז מה הבעיה של כבוד?

כי חינכו אותך שאדם שעובד וזה וזה וזה,

אז הוא נקרא אדם מכובד.

זה גם עבודה.

עורך-דין זה לא כבוד.

הוא יושב, למד קצת כמה שנים,

נותן חותמת על כל דבר ומקבל כסף מיליונים.

מה זה?

זה כבוד?

תעבוד בטוריה.

מה פתאום שעבוד בטוריה?

הוא עורך-דין, הוא יותר פיקח מהטרקטוריסט.

הוא הלך, למד שש שנים,

עשה את העבודה שלו,

אחר כך, על כל חתימה,

על כל חוזה,

על כל חרית,

2%, 3%, 16%, 15%,

אבל זה לא עבודה.

הוא יושב עם מזגן,

שומע בעיות של אנשים, מנצל אותם,

מנצל אותם,

אחד קנה דירה, במקום לתת לו צ'ק מתנה,

לוקח ממנו צ'ק גדול.

למה?

זה עבודה?

זה גזל.

לא, כולם יודעים שזה עבודה,

וזו עבודה מכובדת והוא חכם והוא אינטליגנט והוא אקדמאי.

יש יותר חכם, אברך,

עוד יותר חכם ממנו. מה?

עוסק בתורה, לא רק יש לו דולרים בעולם הזה, יש לו חיי נצח מזה.

אני יודע. זה ההבדל, יחי, ההבדל הקטן. אבל הוא נזקק לשאס, הוא נזקק לבריאות. הוא נזקק, כולם נזקקים,

וכולם מקבלים שכר מהקדוש ברוך הוא על ידי שליחים.

בוא נגיד שכולם ילמדו.

כן.

מאיפה תקבלו את הכסף?

הכוללים את הכסף לשלם להם. עד האמריקאים ירוצו אליי לכולל ויגידו לי, מותק, נשמה שלי, צדיק שלי,

קח, קח אלף דולר, קח אלפיים, ועושה טובה, תלמד לזכותי,

לרפואתי, לישועתי.

היום לא באים, אנשים נותנים לנו כסף בשביל שניתן להם ברכה?

אנחנו לא לוקחים כסף בשביל ברכות, אבל אנשים נותנים.

אנשים נותנים. למה הם נותנים?

למה הם לא הולכים, אתה מבין, לעורך דין, אומרים לו, קח, תן ברכה?

למה?

הם נותנים לו בשביל משהו אחר. אבל למה הם באים לאנשים כמוני, מבקשים ברכה? כי אתה מתעסק בזה. ואני מתעסק בברכות? כן. ואם אני אומר ברכה, זה קולח?

כי הוא מאמין שכן. אז אני שואל אותך, למה לא מאמינים שעורך דין יכול לתת ברכות? כי הוא לא מתעסק בזה. מה זה מתעסק?

שיברך, שיגיד כמוני. מי שברך אבותינו, שיברה מצחיק יעקב, הוא יעשה ככה וככה. אבל שנייה, אז תעשה, אתה גם לא מסוגל לעשות חוזה כמוהו. זה לא קשור. אני יכול לעשות.

אז לא משנה, אז דבר אחר. גם כדורגל לא יודע לשחק. בסדר, אבל להיות רופא ולעשות ניתוח, אתה לא יודע. נכון. אתה יודע למה? כי אני מברך שהוא יהיה בריא, לא חולק. אבל לא כל מי שאתה מברך, הוא בריא. אני אגיד לך, נכון? לא כל מי שאתה מברך, הוא יהיה בריא. נכון? אני אגיד לך למה. אם הוא לא בריא, זה מלמעלה.

ברור. אז מה? גם זה שהוא בריא, זה מלמעלה. אבל זהו. חברת הברכה, הברכה. בוא תקשיב.

אני רוצה שתבין דבר אחד. תבין דבר אחד.

זה שאדם עוסק בתורה ומצוות,

זה הדבר הנכון שצריך לעשות, עם כסף, בלי כסף, קודם כל.

שתיים,

זה שיש כסף, בטח שיש כסף.

אף אחד לא חי בלי כסף. עובדה, אי-אפשר לחיות בלי כסף. עכשיו, שיבוא מישהו וייתן לו, לכולם נותנים.

אפילו מדינת ישראל שנוררית 3 מיליארד דולר מהאמריקנים.

זאת אומרת, אין אחד שלא נזקק לזולתו.

אחד. שתיים,

אתה צריך להבין.

מה נכון זה העיקר.

עכשיו,

אתה, כשאתה לוקח כסף בתור אברך מיהודי,

אתה גם מזכה אותו.

עורך דין שלוקח כסף מיהודי לא מזכה אותו, רק מחייב אותו.

אבל במקרה ספציפית, הוא מזכה אותך אם הוא יצליח להוציא אותך מאיזה משפט. לא, לא, אבל הוא קיבל תמורה. אני אומר עכשיו שהאדם שאתה נותן לו, אתה מזכה אותו בלימוד תורה שלך.

זאת אומרת, הוא שותף איתך. הבן אדם הרגיש את זה עכשיו?

בטח הוא מרגיש את זה. הוא לא מרגיש את זה. עכשיו, מה הוא מרגיש שפתאום נהיה לו טוב? פתאום נהיה לו טוב? בטח נהיה לו טוב. למה לא נהיה לו טוב? כי אם הוא מאמין, נהיה לו טוב. בטח נהיה לו טוב. גם לי הוא לא מאמין. יש אנשים שלא מאמינים.

הייתה אישה אחת שלא האמינה בכלל שהקדוש ברוך הוא עושה צדק, וככה וככה וככה,

ואמרתי לה, שימי כיסוי ראש, הנה את רואה את הבת הזה,

הנה 20 שקל, אני נותן לך אותו בחינם.

שימי על הראש, שיהיה לך ילדים, בואי נעשה עסק.

והיא לא האמינה במה שאני אומר.

היא לא האמינה במה שאני אומר,

היא שמה והיא נפקדה אותו חודש והיא ילדה.

בסדר, יש תיאוריות די בהרציתיות,

די חזקות, שאומרות שאם אתם נפשית אותם,

עשר שנים,

עשר שנים היא לא יכולה להוליד. עשר שנים. יש פה יהודי עכשיו בקהל,

שלא מצאו אצלו זרע בכלל שהוא יכול להוליד.

לא יכול, יעני, יש לו 14 אחוז, 14 אחוז. אמרו לו, רק הפריה.

אין. בלי הפריה אין.

אין. אין.

בא בוכה, אמר לי,

אני כלום, אני אפס, אני מת, אני מת, אני מת.

התחתנתי לפני שנתיים, אמרו, אין.

אין.

אתה אין.

אתה יודע מה זה בן אדם? אומרים לו, אין.

אמרתי לו, תעזוב שטויות, הם לא מבינים כלום, אני אומר לך.

אברהם אבינו,

היה עקר,

שרה הייתה עקרה, שרה לא היה לה בית רחם אפילו. הקב' החליט שיהיה, יש!

זה לא תלוי ברופא. הרופא יגיד לך מה המצב שלך,

ולא מה יהיה איתך.

מה יהיה איתך זה השם קובע.

ואני אומר לך, בעזרת השם ברך, אל תפחד,

הכל יהיה בסדר,

נתתי לו ברכה.

אתה יודע מה קרה בסוף?

מה ברור?

הביא שלישייה!

ארבע עשרה אחוז אי-אפשר להביא אף אחד, ב-85% מביאים בקושי אחד.

בארבע עשרה, הביא שלישייה, והוא יושב פה איתנו.

רגע, נוון הרב. כן. אל תיתן את הדוגמאות שלכם. אתה רוצה כמה אני אביא לך?

תביא לי אחד רופא, שייתן ברכה, אחד רופא, דוקטור פרופסור או עורך דין או ראש ממשלה,

שייתן ברכה למישהו ויצליח. לא, אז אני אביא לך רופא שהבחורה לא יכולה ללדת,

והוא יעצור אותה כשהיא מיקמת לב. מה הבעיה? לוקחים מההוא, שמים אצלה?

כן.

אין ברכות אצלהם.

ברכה, מה פועלת?

מה פועלת ברכה? תחשוב רגע, מה ברכה פועלת? פעם אחת פוקס, פוקס. מה פועלת? מה אמרתי?

אז מה אם אני אומר את זה? הבטן משתנה?

מה אמרתי?

אמרתי בעזרת השם, טראח.

נו, אז מה אם אמרתי?

מה אתה מקשקש?

הוא אומר לך, היא לא מאמינה.

היא מסתכלת עליה עם תימהוני.

אם היא באה אליך, היא כן מאמינה. זה לא יכול להיות שהיא לא מאמינה. מה אתה לא שומע? היא באה לנצח אותי בדיון.

היא באה להרצאה בשביל לנצח אותי,

להתפטר מאחיה שמבלבל לה את המוח,

בואי אני אקח אותך.

הפוך על הפוך.

אתם ראיתם את הסרט הזה?

ראו, אתה רואה.

עוד הערה.

טוב, בואי נדברג על זה.

כן.

אנחנו, אני חושב שעברנו כברת דרך טובה היום.

כמובן שיש עוד שאלות וזה לא נגמר, אבל אפשר להזמין עוד פעם, אני חושב,

ונמצה את הערב עוד יותר.

אבל ברוך השם, איפה הבחור שלנו השחקן?

אבל היום אתה מבין קצת יותר ממה שהבנת כשנכנסת.

לא אף בעיניים אני אדבר.

אבל אני מאמין, אני, אני מאמין, אני מאמין גדול שהבחור הזה, תוך שנה, בעזרת השם יתברך,

חוזר בתשובה ומוותר על הכדורים האלה.

אני מאמין.

נבדוק את זה עוד שנה, נראה אם צדקתי.

כן, מי שרוצה ציצית, בעזרת השם יתברך, יוכל להגיע לכאן, ונשים שירצו כיסוי ראש יוכלו להגיע לכאן,

ומי שרוצה להיות שותף איתנו ובזיכוי הרבים,

לקרב את הגאולה

במהרה בימינו אמן באמן.

מי שרוצה ציציות, בבקשה.

השם יברך את כל הקהל הקדוש הזה בכל מילי דמיטה.

אבל רגע, אני מחלל שבת בגלל שאני לא מאמין, לא בגלל שאני יודע שיש, ואני עושה את זה. אתה צריך להאמין דבר רע.

אחד.

עולם הזה לך יהיה ולי יהיה.

אתה תיענה כפי שאתה, אני אענה כפי שאני.

אבל אפילו אם לא הייתי נהנה, אני,

אפילו אם לא הייתי נהנה מחיי הנוכחיים,

הייתי בוחר בהם רק בגלל המשתלם שיש לי סיכוי לאחר מכן לחיה נצח.

כל החיים הם על בסיס של ספק. גם הוא לא בטוח שמחר הוא יחיה ויהיה מה שהוא רוצה.

ספק.

אבל לך על ספק משתלם.

אל תלך על ספק לא משתלם.

כי הספק שלך, אפילו אם הוא משתלם בסוף, הוא זמני.

אבל הוא לא נצחי.

אני הולך על ספק נצחי, לא זמני.

ההיגיון שלי היה צריך להגיד לי,

בשביל מה לך ללכת, לדבר והכול? שב.

תשתה נס קפה, תאכל עוקת גבינה, תשב בגג, תחזר בטיח, על הכיפאק, תדבר עם הילדים.

משפחה, אישה, בא, פנן.

למה אני צריך להזיע, להתווכח והכול?

שב.

למה עשיתי את זה?

בגלל מצווה.

בהפצת 100 קלטות כאלה, ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות, וזכה בכל תוצאותיהן.

03-677779 תודה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779

03-6777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sofair.net

תודה רבה.