מדוע רבי יהושע בן חנניה ייסר עצמו בתעניות וסיגופים עד שהושחרו שיניו?
וכן מצאנו בש"ס בחגיגה כ"ב, איך שהתנא רבי יהושע בן חנניה ייסר את עצמו בתעניות וסיגופים עד שהושחרו שיניו, מרוב תעניות וסיגופים. אין ויטמינים, אין סידן, אין כלום השוחרו שיניו, למה? למה הוא התענה וסיגף את עצמו כל כך? על שדחה את דברי בית שמאי, באמרו, בושני מדבריכם בית שמאי, אני מתבייש איך אתם אומרים דבר כזה. למה הוא אמר את זה? כיון שהוא לא מצא שום הסבר לדבריהם. תתבייש לך איזה סברא אתה אומר. ואחרי שהוסברו לו הדברים, הרגיש בעצמו שחטא, משום שהיה צריך לתלות בקוצר הבנתו על אף שהיה חכם גדול, ולא לדחות את דבר קודמיו. לא לדחות את דבר קודמיו. לא פשוט לדחות דברי קודמיו. לא פשוט בכלל. אז רבי יהושע בן חנניה פשששש על שאמר בושני, ז"א כל כך היה מוקשה לו מה שהם אומרים ולא מצא לזה שום תירוץ, שהוא דחה את זה על הסף. אבל אחרי שזה הוסבר לו, אז הוא הבין שהוא חטא ולא הפסיק בתעניות וסיגופים עד שהושחרו שיניו על החטא הזה שהוא עשה.
יש אנשים לפי זה שצריך שלא יהיה להם שיניים בכלל.