70 שנה של חיים להשקיע בצריף...
- - - לא מוגה! - - -
ויש איזה יהודי שאני מנסה להחזיר אותו בשכונה בתשובה,
ואני מדבר אתו, הוא מראה לו קלטות,
והוא אומר לי, מה אתה רוצה לעזור? אני לא אהיה חרדי בחיים.
אני אומר לו, למה? מה הסיבות?
אז הוא אומר לי, מה? תראה, אין להם דברים במקרר, אין להם כסף, אין להם כלום.
בטח. איך יהיה להם אוכל במקרר, הם אכלו אותו?
כן?
הוא אומר לי, מה? עזוב אותך, תראה את אלה, נעבוד.
נהיה גם ככה, ונעשה שם תורה בגלל זה. הם לא צריכים להיות חרדים, צריכים להיות יהודים.
יהודי צריך לשמור שולחן ערוך.
לא צריך להיות חרדי.
הוא כרגע רואה את ההרצאה, הוא אמר, הוא רוצה תשובה באמת, למה כדאי לנו לא לעבוד במקום לעבוד ללמוד תורה?
אם אדם רוצה להשיג את העולם הבא הכי גדול,
כמה שהוא יעסוק בתורה ומצוות יותר,
ופחות בעניינים חומריים שהוא משאיר אותם כאן,
מי שיוצא מהעולם לא לוקח את מה שהוא השיג
פה מבחינה גשמית, נכון?
אבל מה שהוא השיג מבחינה רוחנית הוא לוקח.
אז מה כדאי להשקיע, לאן שהולכים או למה שמשאירים?
כן, אבל הוא שמע איזה סיפור באיזה דיסט,
שהיה איזה מישהו שעשה שעה תורה ביום,
עשה שחרית מלחה ערבית, תפילי,
והעלה להם על השמים,
אמרו לו, החשיבו לו את הכול, אמרו לו, אתה יש לך 24 שעות של תורה.
כן. הוא אמר לעצמם, אז אני אהיה כמוהו, וזהו.
אני אמרתי את המעלה, תהיה לי את הדרגה הכי גבוהה.
סיפור יפה.
רק השאלה, מה הבסיס של הסיפור?
סיפורים יש בלי סוף.
זהו, הוא פשוט לא מביא.
הבנתי. צריך להדין מה המקור.
תגיד לו ככה,
אם יש לאדם
סכום כסף שהוא קיבל,
50,000 דולר,
להשקיע אותו בצריף לשבוע ימים בשכירות,
או להשקיע את ה-50,000 דולר בווילה שתהיה שלו לצמיתות,
איפה להשקיע את ה-50,000 דולר?
צמיתות.
מה שהוא עושה, הוא משקיע בצריף.
70 שנה פה זה צריף בשכירות, עוזבים.
כל מה שהוא משקיע, את כוחותיו, כספיו, הכול,
הכול הולך
לטמיון בסוף.
הבנתי. אבל אם הוא מכין צידה לדרך, יום אחד ייקחו אותו,
הכול מוכן, הוא העביר הכול לשם.