החיים בסתירות - למה לפתוח מכולת אם אפשר חנות פרחים?
בא אליו יהודי אחד ואומר לו: "איזה שפל הגיעו האנשים! איזה שפל! והם עוד מניחים טלית ותפילין".
"מה קרה?"
הוא אומר: "חיפשתי פרנסה ומצאתי ברוך ה', החותן עזר לי, ליוויתי קצת כסף, פתחתי חנות".
"נו, נו! שיהיה בשעה טובה! בהצלחה רבה!".
"אמן, אמן! אבל תראה איזו צרות עין, החנות הסמוכה תבעה אותי לדין תורה על השגת גבול. מה הוא טוען? למה פתחתי מכולת ליד המכולת שלו. איזה צרות עין! איפה הבטחון שלו? מה הוא לא יודע שאין אדם נוגע במכון לחברו כמלוא נימה? מה הוא לא יודע שמה שנגזר יהיה לו בכל מקרה?".
מה אתם אומרם על זה?
והוא אומר לרב ראית איזה שפלות? הוא עוד מניח טלית ותפילין.
וזה שטוען את הטענה הזאת עיוור שאין כדוגמתו! אם אתה כזה בעל ביטחון ומטיף לשני ביטחון, למה לא פתחת חנות פרחים? הרי מה שהקב"ה קצב הוא יתן לך דרך הפרחים. למה פתחת מכולת לידו? מה אתה לא מאמין שמפרחים אפשר להרוויח? רק ממכולת? והלכת דווקא אצלו, לידו לפתוח שכל הלקוחות שלו יבואו אלייך.
ואתה עוד אומר "איזה שפילות". והוא עוד שם טלית ותפילין אתה אומר לו.
אדם לא מרגיש את הסתירה אפילו במה שהוא מדבר, מה שהוא עושה. אנשים לא מרגישים מה הם עושים. זה נקרא יורד, יורד לחייו!