לעולם יקדים אדם תפילה לצרה
לעולם יקדים אדם תפילה לצרה.
מה זה 'לעולם יקדים אדם תפילה לצרה'? מאיפה הוא יודע שתבוא לו צרה? הרי הוא חושב שהחיים טובים?
אומרים אין דבר כזה! אדם מזומן למקרים ומזומן לצרות! אבל אם הוא יקדים תפילה לצרה, ותפילה עושה חצי ! אז כבר יש לו הצלה פורתא כבר מעצם זה שהוא מתפלל ומקדים, והוא ניצל. ילך ויעסוק שיצילנו השם מהשעות הרעות וממקרים הרעים ומפגעים רעים. זה אנחנו אומרים בתפילה כל בוקר ולא להגיד את זה מהר רק להבין מה אומרים... והוא ניצל מהם בשעתם! וגם אם הוא מתפלל, צריך שיתפלל שתהא תפילתו נעשית בעת רצון, בשעה טובה ורצויה להתקבל.
ויש שעות טובות, שעות של רצון. לדוגמא; בשעה יש הרצאה ואנשים חוזרים בתשובה זה נקרא "שעת רצון", שמחה גדולה לפניו יתברך! שעה זו פועלת ומסוגלת לפעול דברים גדולים ונצורים, מה שאין בשעה אחרת! לכן צריך לנצל שעות טובות. כשיש שמחה של תורה , כשיש שמחה של מצוה, כשיש איזה שעה בשעה שאדם מתרומם ברוחניות ! באותה שעה היא נחת לפני הקב"ה -ינצל את אותה שעה.
אבל יש שעות רעות, שעות של כעס של חרון אף אדם לא יועיל בתפילתו אז, ולכן צריך למצוא את השעות ואת העיתוי המתאים.
רב הונא שאל לשמואל, אמר ליה: מה הוא הדין דכתיב, מה המשמעות של הפסוק "כי עת ופגע יקרה את כולם"?
אמר לו שמואל לרב הונא: פגע תדרוש אותו מלשון תפילה, כי פגיעה היא מלשונות של תפילה; פגיעה, פצירה, תפילה הפצרה כל אלה הם לשונות של תפילה פעמים אדם מפגיע בתפילה ונענה, ופעמים שהוא מפגיע בתפילה ואינו נענה, שכן שערי תפילה; פעמים פתוחים, ופעמים נעולים.
אבל 'שערי דמעה -לא ננעלו!' אם עם התפילה הוא מצרף דמעות של אמת -אי אפשר שהתפילה לא תעלה ותתקבל! לאו דוקא מיד, אבל היא עומדת לפניו יתברך, וסופה להכנס. אבל זה תפילה בדמעות, כי שערי דמעה לא ננעלו.
ואם זה תפילה בצדקה, אז גם כן יש כח בצדקה, לכן צריך לתת בתפילה, "בצדק אחזה פניך", אדם נותן צדקה, והולך להתפלל, ואז הכח של הצדקה מועיל שהתפילה גם כן תעלה.
אז פעמים שערי תפילה פתוחים ופעמים נעולים, יש שעות שעונות מבדילים ומסתירים בין ישראל לאביהם שבשמים, ויש פעמים שלא.
לכן אין מי שסידר וערך לפני השם תפילות ותחנונים יותר ממשה רבינו, ואף אחד לא יכול להסתפק שמשה רבינו לא היה יודע להתפלל, שהרי את אחותו ריפא מצרעת בכמה מילים "אל נא רפא נא לה" ובקלי קלות הוא יודע להגיד כוונות בכל תפילה, ויש בזה כונות גדולות ועצומות שראיתי בספרים, אבל ב-5 מילים הוא יכול להכניס כל כך הרבה כוונות. מה הוא עשה בתקטו' תפילות! וכמה ימים הוא התפלל! ולא הועיל לו. בסוף נאמר "הן קרבו ימיך למות" זאת אומרת סוף סוף לא תועיל לאדם החכמה והגבורה ושאר הכוחות ואז רחמנא לצלן "עת ופגע יקרה את כולם".