קלטת מס' 159 - בוא אחי... בוא נשמה - חלק ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

חלק ב', קלטת מספר 159

מי רוצה לשאול שאלה?

הנה יש לנו פה יהודי שאלה?

כן.

אם הקדוש ברוך הוא יודע מה יהיה עם היהודים בעתיד,

למה הוא לא יעשה את זה? למה כל הניסיון האלה? למה כל הניסיון האלה? כיוון שהוא יודע לעבור את כל המוות הזה, כי אני יודע שיהודי ההוא הוא הכי.

כיוון שהוא יודע מה יהיה בעתיד,

צריך להמתין לעתיד בשביל שיתקיים. כן, אבל כואב לזה לך.

נשמה, אני ואתה יכולים לעשות את העתיד אחרת אם נחליט שאנחנו רוצים שהוא יהיה אחרת.

אני בן אדם אחד,

ותראה מה הספקתי לעשות תוך כמה שנים. אני אחד.

אם היית איתי, היינו שניים. מה שאני הספקתי, היית יכול להספיק גם. אם היינו כולנו, הכוח של הרבים הוא אדיר.

ואני אתן לך דוגמה.

כשאני חזרתי בתשובה פעם ראשונה,

והחזרתי יהודי בתשובה, לקח לי שלושה חודשים לשים לו כיפה.

שלושה חודשים.

כשהוא שם בסוף את הכיפה, הוא שאל אותי,

תגיד לי, כל כך הרבה עבדת עליו?

זה משתלם לך בכלל? להשקיע כל כך הרבה שאני אשים כיפה?

אמרתי לו, תשמע,

היום ששמת כיפה, אתה לא יודע מה עשית.

היום אתה מבין כל מה שהסברתי לך.

עכשיו, אני עד היום היה לי להחזיר שלוש מיליון יהודים בתשובה.

עכשיו אתה גם חזרת, אני אקח חצי ואתה חצי,

אז יהיה יותר קל.

אחר כך אתה תחזיר אחד, הוא ייקח 750 ואתה 750 וכן אני.

אם נלך כך,

חביבי נגמור מהר.

גם אני חשבתי. אבל גם אני חשבתי על זה,

אבל רק אני חשבתי על זה. נכון. זה הבעיה.

אז אני אסביר לך. היום, אתמול, החזרתי בתשובה ממך. ברוך השם. היום החזרתי שתיים. לבד. השתבח הבורא, אתה רואה. בעבודה שלי. בעבודה שלי, לבד. בעבודה שלי, לבד.

ברוך השם, אשריך, אתה רואה?

ככה זה.

אם יהודי נדלק,

אין מי שיחווה אותו.

תראה מה זה. אתה רק אתמול רקדת באצטדיון, תראה למה הגעת. כבר שנייה חוזרים בתשובה בכיס.

אם הייתי פוגש אותך אז שהתחלתי,

כבר היינו רוקדים עם המשיח.

איפה היה?

אני לא אדעת כלום. אני מסכים.

אבל אם יהיו עוד כמה כאן בקהל היום,

ועוד כמה כאלה ששומעים קלטות וכן הלאה, זה הדרך.

לא הייתה בעיה. אתה יודע מה? בוא נתן לך עצה פשוטה.

היום יש כמיליון בעלי תשובה בארץ רק.

כמיליון.

אם היה קול יהודי מתחייב,

קול יהודי מתחייב,

אני במשך חודש ימים עובד רק על יהודי אחד נוסף שיחזור בתשובה.

עוד חודש היינו שני מיליון.

פשוט. אין יותר פשוט ממה שאמרתי.

אבל צריך כל אחד מהמיליון להסכים למה שאמרתי. זאת הבעיה.

אתן לך דוגמה.

עשינו רעיון מדהים.

קוראים לו מיני סמינר. אתם יודעים, יש אנשים הולכים לסמינר,

רושבים כמה ימים,

שומעים הרצאות, וברוך השם חוזרים בתשובה. הרבה אנשים חוזרים בתשובה. אבל זה לוקח כמה ימים, זה עולה קצת כסף.

לא כולם יכולים.

לקחתי עשר קלטות וידאו,

23 שעות של דברי תורה שאני מדבר, עם הוכחות.

כל מה ששואלים בסמינרים, הכול יש פה.

בן אדם שרואה את זה,

לא חזר בתשובה, אין לו תקנה.

סתום.

זה צריך אינסטלטור.

אי אפשר לעמוד מול מה שיש פה.

כל השאלות והתשובות בכל הנושאים,

אמונה בבורא עולם, הוכחות לבורא עולם, גלגול נשמות,

ילדים אוטיסטים, מתים קלינים, כל מה שאתם יכולים רק לחשוב יש פה. נבואה, מה יהיה לעתיד, מה זה, מה התורה, הבטיחה, הנבואות שיתקיימו.

הכול יש פה.

כמה זה?

100 שקלים.

מחיר חומר הגלם בלבד.

אתה מכניס כזה דבר למשפחה לבית,

משפחה חוזרת בתשובה.

אם הם לא אנטי,

הם מוכנים להקשיב? חוזרת בתשובה.

החלטנו לעשות מבצע משפחות, הצלת משפחות,

כמו שאתה אומר.

אם כל אחד היה עושה, אפשר היה לעשות.

מה זה הצלת משפחות?

תחשבו רגע.

אם היינו עכשיו בזמן השואה הנוראה, חס ושלום,

והיינו יודעים שהרכבות שמתמלאות יהודים,

יהודים בעצם נוסעות לאושוויץ להשמדה.

אבל אנחנו יודעים את זה. הם לא יודעים את זה. הם נוסעים ולא יודעים.

אבל מודיעים לנו שהגרמנים מוכנים לעשות עסקה.

מה העסקה?

על כל 100 דולר מורידים משפחה מהרכבת ושולחים לארץ ישראל.

נגיד שהיו מודיעים לנו עכשיו

שבאמצע השואה

מודיעים בארץ ישראל, יוצאים כרוזים במכוניות ומודיעים ברחובות.

יהודים יקרים, ניתן להציל מיליון יהודים מהשואה.

מה צריך? שכל אחד ייתן 100 דולר, יציל משפחה.

היינו תורמים את ה-100 דולר או לא תורמים?

תורמים או לא תורמים?

ואם אנחנו עם חובות ומשכנתה ובעיות וכל מיני, אה?

לוקחים אפילו הלוואה, נכון?

בואו אני אסביר לכם.

היום יש רכבות,

מכוניות פאר נוסעות בכבישים בישראל,

ואלה שבתוך המכוניות לא הולכים לאושוויץ,

הולכים לגיהינום.

למה?

הם לא אשמים, גם הם לא יודעים.

גם הם לא יודעים שהם הולכים לשם.

מה, כל איש הממשלה של המכונית הזאת הולכת לגיהינום? לא, לא, לא, בגלל המכונית. בגלל שהוא חילוני ולא יודע את התורה ומחלל שבת ועובר עבירות ועושה את כל הדברים,

הוא ייסע, הוא ייסע 70 שנה, 80 שנה, 120 שנה הוא ייסע.

אבל אני, מה יקרה בסוף?

120 שנה, יום אחד הוא יצא,

ומול האמת הברורה האחת שאין לחזור ממנה הוא יעמוד.

אני יודע את זה,

העם היהודי יודע את זה,

התורה אומרת את זה,

ואם אני לא הייתי יודע את זה,

אני הייתי גם כן בדרך לשם.

השם עזר שידעתי,

לא הסתפקתי בזה שאני יודע.

אני מודיע לכל אחד ואחד,

מגיע לך גן עדן, אתה ראוי לגן עדן,

בשבילך דברה גן עדן, בוא תיקח אותו.

מה עליך לעשות?

כמה מצוות ביום?

תלית,

תפילין,

ברכת המזון,

תפילה,

קריאת שמע, וללמוד קצת תורה.

שש מצוות ביום.

סיפור קשה?

ארוך?

מסובך? לא.

לקרוא עיתון אתה קורא?

לראות את הטלוויזיה? כן.

שעות אתה משקיע בשביל זה?

מה יש אם תשקיע קצת בתפילה? תדבר עם בורא עולם,

תבקש ממנו מה שאתה רוצה. בריאות, פרנסה,

חיים טובים, עושר, עושר, מה שאתה רוצה תבקש.

תהיה קרוב אליו,

תדבר אליו כמו בן לאבא,

הוא הכל יכול. הוא ייתן לך הכל, אבל תהיה בן שלו,

תהיה דוגמה.

אתה רואה שאתה לא מתבייש בו. הוא לא מתבייש בך אפילו שאתה לא שומר את תורתו עדיין.

ואתה מתבייש בו?

למה?

תתקרב לאבא שלך, הוא אבא שלך.

אנשים לא.

החברה לא מראה להם את הפנים כך.

הפוך, מכחישים את הבורא.

מה עושים? גורמים לכולם שייסעו באוטו לאט לגיהנום.

מה עושים?

לוקחים דבר כזה ומצילים משפחות.

עשר משפחות.

אלף שקל.

עשרים תשלומים.

חמישים שקל לחודש.

אתה לוקח עשר סטים כאלה,

או שאתה מחלק או שאנחנו נחלק בעבורך,

אתה מציל מינימום עשר משפחות.

למה?

כי לא משפחה אחת תראה. יבואו חברים, יבואו אורחים, יראו להם, יעבירו מיד ליד.

אתמול חילקנו עשר אלף וידאו באצטדיון.

היום, אני מאמין, כבר רואים את זה מאה אלף איש.

כי כל משפחה זה לפחות חמישה בממוצע.

מביאים עוד שכן, משפחה, שמספר שהיה אתמול, ראה, שמע,

יושבת עוד משפחה, זה כבר עשר. תכפיל בעשר, מאה אלף.

כמה אפשר להציל אם רק חושבים נכון?

ומשקיעים מעט.

כל יהודי יכול להציל יהודים.

היהודי הזה אתמול התעורר, היום כבר עורר שניים.

עם כוח כזה הוא יכול לעשות נפלאות.

אבל מה?

אני הבנתי משהו שהוא עדיין לא מבין.

אני הבנתי שיש לי כוח מן השמיים לדבר, לשכנע ולהשפיע.

אבל הבנתי שאני יכול רק לדבר במקום שאני נמצא.

אם אני נמצא באור יהודה, אני עכשיו לא בהרצליה.

אני לא יכול להיות בברוקלין עכשיו.

אני יכול לדבר רק פה.

אז כל ערב אני אלך ויהיו אלף איש.

עוד אלף.

מתי אני אגיע לכולם?

ועד שאני אגיע לכולם, בינתיים גדלו הקטנים ונהיו גדולים, גם הם לא יודעים.

מתי נסתובב עוד פעם?

פעם כמה אני אחיה?

השם נתן לי עצה.

קלטות.

היום, אתם יודעים כמה שומעים אותי? היום?

היום?

מיליון איש לפחות.

למה? בכל מקום יש קלטות.

כל מקום, בארץ ובעולם. אין מקום בעולם שאין קלטות אלה. אין.

אין מקום.

אוסטרליה, אירופה, אפריקה,

ארצות הברית, ברזיל, כל מקום בעולם.

תיסעו לארצות הברית, תראו.

כל מסעדה,

סטים של קלטות וידאו, טפ-טפ, מחלקים לאנשים. קחו, קחו, קחו, קחו, בכל מקום בעולם.

זה בן אדם אחד.

אם היו עוד כמה כאלה שהיו חושבים כך,

אותו דבר.

הכסף הוא שלי?

אני השקעתי את הכול? לא.

אני אומר ליהודי, אתה מוכן לתת כמה שקלים שיהיו עוד יהודים?

נותן. עוד אחד אתה נותן? כן.

אני מגלגל את כל זה ונותן לאנשים?

כל אחד מכם גם יכול לעשות כך. לא רק הוא לתת,

גם לגרום לשני לתת.

להגיד, בוא יהודי, בוא נשתתף עוד, גם אנחנו נעשה.

לוקחים כזה דבר, מחלקים באור יהודה. אם אני מחלק מאה אלף קלטות באור יהודה, אתם יודעים מה יהיה פה באור יהודה? אור.

יורדת הפשיעה,

יורדות החבורות האלה שיושבות על הברזלים ומבזבזות את הימים ולילות והולכות לטמיון.

יורד סמים, יורד לכלוך.

אנשים ישבו בבתי מדרש, ידברו תורה, יאירו את הפנים אחת לשני,

יאהבו אחת לשני, לא קטטם.

ולא תחרות, ולא שום דבר.

חיים טובים ומאושרים.

יושבים פה, שומעים דברי תורה,

ישבו וישמעו אחד את השני.

שכחת דבר אחד, כבוד הרב. כן.

אם אתה תחזיר את כולם בתשובה,

המשטרה יעצרו אותך.

לא. לא יהיה לה פרנסה. לא. אתה יודע, ספר לך משהו.

ספר לך משהו.

היום סיפר לי יהודי מראשון לציון.

אחד העובדים שלו

קיבל רפורט על ענייני תעבורה, ויש לו משפט.

אז בנימוקים הוא כתב,

שכיוון שהוא עסק בזיכוי הרבים וחילק קלטות של אמנון יצחק, הוא חנה במקום שאסור, ולכן הוא מבקש שהשופט יתחשב איתו, כי הוא עשה את זה למטרת התנדבות.

השופט החזיר תשובה שהוא פוסל את עצמו מלדון בתיק זה.

מה הנימוקים?

יש לי אהדה לאמנון יצחק, לכן איני יכול לשפוט.

אתה שומע?

תראה לאיזה מצב הגענו.

אין היום כמעט אחד באוכלוסייה שלא מכיר, לא יודע. אני אתן לך דוגמה.

אתמול היה 10,000. אחד מהמועמדים, שרון או ברק,

הצליח לכנס 10,000 אנשים?

לא. לא יכול להיות. שום דבר.

תוך שישה ימים,

תוך שישה ימים, ליתר דיוק 8,000 היו, אבל

תוך שישה ימים, אני שואל אותך שאלה,

העיתונות כתבה משהו?

כלום.

הרדיו אמר משהו?

כלום.

קשר שתיקה, שחס ושלום לא ייזכרו שהוא קיים.

אתה שומע?

פעם היו מלכלכים עלי כל יום, כל יום, כל יום.

מה ראו? שאני עושה רווחים מזה.

מרוויח. באים עוד סקרנים. מי זה?

מה עושה?

איך הוא קשב את האנשים?

אחד הגיע לארצות-הברית, לשופר אוף אמריקה.

הגיע לשם,

מדבר עם אחד האנשים שם ואומר לו, בוא'נה, אתה יודע, דיברו, דיברו,

הגיעו, אמנון נצחק, אמר לו, אתה יודע מה הבן אדם עושה?

אתה יודע מה הוא עושה בקלטות וידאו?

הוא שותן סרט מהפנט.

כל מי ששומע את הקלטות שלו, מתהפנט.

הוא אומר לו, יא אבא, למקור אצלי, איזה סרט אתה מדבר?

אני מכיר אותו אישית.

תראו איזה דמיון. הם לא מסוגלים להאמין איך בן אדם מדבר בקלטת, בוידאו, אנשים חוזרים בתשובה.

היום היה אצלי אחד במשרד לפני שהגעתי לפה.

עם שיער ארוך עד פה, לקח סט כזה.

אמרתי לו, מה זה? מה יש לך פה?

שמה אתה צריך את זה?

אמרתי לו, יש לי עוד שאלות, יש לי עוד בעיות, זה אני, זה אני.

רציתי לבוא, בואו, אני אסביר לך.

תדע לך שכל הבעיות והקושיות שיש לך זה רק בגלל השיער.

אמר לי, מה אתה אומר?

למה?

אמרתי לו, כתוב,

קודקוד שיער מתהלך בהאשמה.

מה זה קודקוד שיער? כך אומר הפסוק בטילים, קודקוד שיער מתהלך בהאשמה. הזוהר אומר,

אדם שיש לו שערות ארוכות, ובפרט אם הן מטולטלות,

החיצונים יונקים מראשו.

מה זה חיצונים? אמרתי לו, זה כוחות הטומאה שיש להם כוח לנהוג משורשי ראשו של האדם.

מה אתה אומר?

אמרתי לו, כן. אתה מוכן לראות שאין לך יותר קושיות?

לא לבנות. טוב.

אמר לי, טוב.

תביאו מספריים, אמרו מספריים, עשה קוקו ככה עם גומייה.

תגיד,

הרי אני מכוון לקיים מצוות ולא תקיפו פה את ראשכם. הוא חוזר, הורדתי לו.

יש לך שאלות? אמר לא.

נגמר.

שנים הוא הולך עם זה, לא מבין למה יש לו שאלות.

שנים.

היה לי אחת כזה שעשיתי לו את זה בעבר, הוא בא אל היום אחד גבוה מטר תשעים עם שערות כמו כבש.

הוא נכנס, אמר, בואנה, שמעתי שאתה עונה על שאלות.

אמרתי לו, מי שאמר לך, יטעה אותך.

יש דברים שאני יודע, יש דברים שאני לא יודע.

אמר לי, אז למה אמרו לי? אמרתי לו, לא יודע, אבל אני אגיד לך, תשמע, גם אם אני אענה לך על שאלות, אתה לא תבין מה אני אומר.

מה, אתה קובע את האינטליגנציה שלי?

אמרתי לו, לא.

אבל אני אגיד לך, כתוב בזוהר הקדוש,

קודקוד שער זה הולך בהשמה,

והחיצונים, וזה יונק, וזה פה ושם. מה שצריך לעשות, אם אתה רוצה להבין,

זה אני צריך לעשות לך קרחת.

אם אתה רוצה באמת לשאול שאלות, נעשה קרחת, אני מבטיח לך,

לא יהיו לך שאלות.

מה אתה אומר?

וכבר עשית את זה למישהו?

אמרתי לו, כן, אתה לא הראשון.

אמר לי, אתה יודע מה? בסדר.

ישב, הבאתי את המכונה של הדתיים,

עברתי לו שקע, תגיד, הרי אני מכוון

לקיים מצוות ולא תקיפו פאת ראשכם.

מה זה לא תקיפו, אתם יודעים?

היום החילונים עושים פה הקפת השיער, ככה צלחת קוראים לזה? פטריה, פטריה.

עושים פטריה, מפה מגלחים, משאירים פה קובאנה.

שמתי, אמרתי לו, לקחתי את המכונה, פרר, פר, פרר. השארתי לו את הטלטלים רק פה.

הבן אדם גמר, אמרתי לו, בוא, לקחתי אותו לאמבטיה,

חפפתי לו את הסערות, ככה צ'יק צ'יק צ'יק, עשיתי אותו מתוק,

סידרתי לו את הפאות וזה.

אמר, אפשר להסתכל במראה?

אמרתי לו, כן.

הבן אדם מסתכל במראה, קיבל הלך.

בואנה,

קע אותי לישיבה,

קע אותי לישיבה.

אמרתי לו, מה קרה? יש לך שאלות, אמרתי לו? אין לי שאלות, אין לי שאלות.

קע אותי לישיבה.

למה? מה פדיח? איך הוא יחזר הביתה?

ועוד מסכן, היה לו צלקות מילדות בקרעת,

אז הוא היה חייב לשיג סיר שלא יראו כיפה שעורה ככה, לא פיצי, ככה, קערה שם על הראש.

לקחתי אותו לישיבה,

היום תראו אותו בן תורה אמיתי, אברך, נשוי, מלמד שיעורים, משהו.

מלך, אם הוא ייכנס לפה,

כולם יעמדו יגידו כבוד הרב.

הוא רב היום.

משהו לא יאומן.

היה בחור בן 17,

חי חיים של בחור ישראלי,

בגיל הטיפש עשרה,

קרחת מעשתה.

אתם לא יודעים מה זה קרחת.

אם הייתם יודעים מה זה.

החילונים עושים קרחת, אבל לא לשם מצווה.

לעשות לשם מצווה,

הרי אני מכוון לקיים מצוות ולא תקיף ופאט ראשכם, יש לזה כוח גדול בשמיים.

פלאי פלאות יהודים יקרים.

מי שמתחבר לתורה ולמצוות, נהפך לאדם חדש. אתם יודעים מה קורה? אדם חוזר בתשובה.

באמת חוזר בתשובה?

כתוב בזוהר הקדוש, הקדוש ברוך הוא מוריד לו נשמה חדשה לתוך גופו.

שימו לב, בן אדם שחוזר בתשובה,

כשהוא בא לחזור בתשובה, הפנים שלו נראות אחרת.

כשהוא מקבל עליו תשובה,

רגע, אחרי זה הפנים שלו אחרת.

כבר נסוך על פניו רוגע, הוא אדם אחר.

ככה זה עובד. נשמה חדשה יורדת לקרבו.

וזה רק השם יתברך עושה את זה. אף אחד, לא אדם, לא בשר ודם.

הקדוש ברוך הוא חותר חתירה מתחת כיסא כבודו להחזיר בתשובה את הבנים שלו.

יש מלאכים מקטרגים שלא רוצים שיחזרו בתשובה, שעושים הפרעות ובלבולים לאדם,

ונותנים לו ספקות,

ופחדים,

בתמיהות וחששות.

בשביל שאדם יסכה לתשובה,

צריך שהקדוש ברוך הוא יתערב, יחתור חתירה מתחת כיסא כבודו לעקוף כביכול את אותם מליצי קטרוג,

ולחדור לנשמה של היהודי, להעיר לו.

אבל זה בתנאי

שהאדם פתח מעצמו ומוכן לקבל את האור.

אז זוהר הקדוש מסביר,

זה כמו בית, חושך, תריסים.

אין אור.

בעצם השמש מאירה,

אבל כיוון שאתה סגרת את התריסים,

אין אור.

השמש מאירה לכולם.

בית חשוך זה בגלל שאתה לא פתחת את התריסים.

אם אחד יפתח רק שלב אחד בתריס, כבר יאיר את כל החדר.

אם הוא יפתח את כל התריסים, איזה אור יהיה? כל השמש בפנים.

כמה שאתה פותח לקדוש ברוך הוא,

ככה אור נכנס לך של הקדוש ברוך הוא.

בעצם הוא משפיע עליך כל הזמן.

אבל מה קורה?

אתה לא פתחת כלום.

הבא לטהר,

מסייעים לו, אבל צריך שהוא יבוא לטהר, שהוא ירצה.

ברגע שהוא רוצה, מן השמיים מסייעים לו.

אבל אם אדם סוגר את ליבו,

לא מוכן להקשיב, לא מוכן לשמוע,

עקשן,

נשאר במידות שלו, לא רוצה להשתנות, אז האור מאיר.

אבל אליך הוא לא נכנס.

לכן, אומר הקדוש ברוך הוא, פתחו לי פתח

כחודו של מחט.

אפילו אם תפתחו לי פתח בלב שלכם,

כמו חוד של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של אולם כנגד זה. אתם מתארים לכם פי מיליונים.

אני אתן לכם, אבל על פתח שהוא מפולש מצד לצד.

לא ככה בפנים, לעומק,

שבאמת אדם פתח פתח.

אדם כזה זוכה לקבל את האור האלוקי,

מאותו רגע הוא נהפך לאדם אחר לחלוטין.

כן, בבקשה.

הרב, אני ברוך השם,

לי זה על ולא צריך קרחת. זה אחד.

ברוך השם. עכשיו, יש לי שאלה שהרבה רוצים לשאול. אתה חושב קל לחזור בתשובה?

אני חושב שקל וקשה.

קל למישהו בעל אישיות נחרצת,

שהוא אדם שעומד בזכות עצמו ואדם שלא מתחשב בדעת זולתו.

אדם כזה, קל לו.

אני הייתי כזה.

בשעה שהחלטתי, שום דבר לא עצר בעדי.

אפילו הגעתי למצב שאשתי לא רצתה.

עד שאמרתי לה, את לא רוצה, אני ממשיך לבד.

אבל גם אני החלטתי ולא הצלחתי.

אז ההחלטה שלך עדיין לא מספיק חזקה, והאישיות שלך עדיין רופפת.

בסדר,

אבל בואו נתת סתם דוגמא לבן אדם ללכת שבוע לישיבה. אני הייתי חצי שנה ולא הצלחתי. איך זה? אני אסביר לך איך. עדיין רופפת.

בואו תקשיב מה טוב.

אתה מעשן?

לא.

לא מעשן.

למה אתה לא מעשן?

כי לא מעשן, מה זה לעשן? מה פירוש? אבל החבר'ה שלך מעשנים.

החבר'ה שלי מעשנים, כן. אז למה אתה לא מעשן?

כי אני לא רוצה לעשן. גם סיגריות אתה לא מעשן?

גם לא מעשן.

אז אני שואל אותך שאלה.

עכשיו, אם אתה יכול לראות שהחבר'ה שלך עושים כך, ואתה לא עושה כי אתה לא רוצה,

סימן שיש לך כוח החלטה.

אז אם בשעה שאתה הולך לישיבה ובסוף אתה לא נשאר,

סימן שאין לך כוח החלטה.

חצי שנה אין כוח החלטה. לא, הנה עובדה. כמה זמן אתה לא מעשן? תמיד.

למה? כי אתה רוצה באמת לא לעשן.

אבל אם היית רוצה באמת

לא לחזור מהישיבה, לא היית חוזר.

אבל אתה לא רוצה, מספיק.

אתה הלכת לבדוק איך זה, לראות איך זה. אם יתאים, אני אשאר. זה לא החלטה.

אני הולך למקום, בודק דבר, בודק שעה, יום, יומיים, גג. חצי שנה זה לבדוק מה... אני אגיד לך,

בגלל שהאישיות רופפת.

בוא תקשיב מתוק.

אם תחליט החלטה

שאין דרך אחרת שראוי להידבק בה, רק הדרך של הקדוש ברוך הוא,

אתה תצליח לאורך ימים ושנים עד היום האחרון שלך.

אם תחליט, אבל.

לא הולך לבדוק, לא הולך לראות.

לברר עכשיו, לברר.

אם יתברר לך שזו הדרך האמיתית,

אז כל הדרכים האחרות הן שקר, כי אמת יש רק אחת.

אין שתיים.

אם הן שתיהן זהות, זו אותה אחת.

אם הן שתיהן שונות, אחת מכחישה את השנייה.

מוכרח שהאמת יש רק אחת.

אם תמצא שזו האמת האחת,

ממילא לא תהיה שום בעיה.

אתה תחליט ללכת רק על האמת האחת.

אז מי יוכל לשנות אותך? אף אחד.

אבל כיוון שעוד לא החלטת שזו האמת האחת

שעליה אתה מוכן למסור את נפשך,

לכן אתה עדיין עם אישיות רופפת.

אבל זה לא קל, זה לא כמו שאתה אומר. אם זה היה כמו שאתה אומר. אתה צודק.

זה לא קל למי שעדיין לא החליט החלטה אמיתית.

אם אני החלטתי שאני הולך לקומנדו, החלטתי.

זה לא קל להיות בקומנדו.

אבל החלטתי.

אז אם החלטתי, אני אשאר שם עד הסוף.

אם לא החלטתי, אמרתי רק בשביל החבר'ה,

אמרו הג'מעה להיות בקומנדו, לחזור עם אותות, עם עיטורים,

זו המטרה, אז אני יכול להישבר.

אבל אם החלטתי, החלטתי.

כל ההחלטה

היא צריכה לבוא אחרי הכרה.

אם ההכרה שלך האמיתית, אין לאן לחזור.

אתה מבין, לכבד הורים זה גם כן קשה.

קשה מאוד לכבד הורים.

הורים, כל הזמן צריך לכבד, צריך להתחשב בכבודם,

לעזור.

קשה.

לא כולם מצליחים.

בגלל שההכרה שלהם רופפת מה זה כיבוד הורים.

כשהם יהיו הורים,

הם יבינו מה זה כיבוד הורים ולמה הילד שלהם צריך

להחזיר להם לפחות כבוד מינימלי.

למה?

כי הם יודעים כמה השקיעו בילד.

היום אתה לא יודע כמה השקיעו בך ההורים,

לכן אתה לא יכול לכבד אותם כראוי,

כי עדיין לא עברת את זה להבין.

אותו דבר, אם היית יודע כמה אתה צריך לכבד את הקדוש ברוך הוא,

שנתן לך שכל, נתן לך עיניים, נתן לך לב דופק,

נתן לך ידיים, נתן לך רגליים לתנועה.

אם היית יודע להעריך רק את מה שהוא נתן,

היית משתעבד לו 24 שעות ביממה.

אני אצייר לך ציור.

אם חלילה היית נפגע בעיניך,

והיית חלילה נכה,

והיית מאבד יד,

וחלילה מוציאים לך כליה,

והיה בא רופא,

והוא אומר לך, תשמע,

אני יכול לשתול לך עין חדשה והיא תהיה כמו זאת הבריאה,

אני יכול

אני רוצה להוציא לך יד אמיתית, לא פרוטזה,

ואני יכול לתת לך כליה שלך בחזרה.

ואתה תהיה בן אדם בריא ושלם כמו שהיית.

בשביל אחד כזה שעושה לך דבר כזה,

היית מוכן להישמע לכל הוראותיו?

כן או לא?

כן. תראה, הקדוש ברוך הוא, בלי להוציא לך את העין,

בלי לקחת לך את הכליה,

בלי להוריד לך את היד,

בלי להכאיב לך, בלי שתבקש שום דבר, נותן לך בחינם.

אתה לא מוכן להשתעבד לו?

כן. אתה מבטיח לי שאם אני הולך לשיבה לא יהיו לי שום קשיים ושום יצרים?

אני מבטיח לך שיהיו לך קשיים.

בואו אני אסביר לך.

אני אסביר לך.

אם אתה תולה

את זה בהבטחה שלי, אתה עוד לא החלטת.

אני מסביר לך.

אבל הוא צריך חיזוקים. אבל הוא צריך חיזוקים. יש מסמר 10. עכשיו, תקשיב.

אם אתה,

שמעתי מתוק, שמעתי.

שמעתי, אתה מפריע לי אבל תשכנע את היהודי. אתה רוצה שהוא ישתכנע. רגע אני נמצא בתוך, במה שנקרא בפרקי אבות שבעה דברים בגולן, ואני עכשיו מתנהג כגולם, אבל סליחה.

בא היהודי הזה ואומר, חצי שנה אני מנסה

להיות בישיבה.

בא הקדוש ברוך הוא ואומר,

פיתחו לי פתחו של פחד,

לא פיתחו של אולם.

מפולש.

רגע. מפולש.

יש לך את הניסיון. מפולש.

לא, לא תעבור.

מפולש. מפולש.

לא היה לו.

דוך. אם היה לו מפולש. דוך במשך 70 שנים. דוך אין דוך. אפשר להתפעיל לך שאלה, שעה אחת אי אפשר לתקן.

אם היה לו מפולש. אבל הוא רק התחיל.

לא, חצי שנה זה הרבה.

אני יום אחד.

אני רגע, ברגע שקראתי,

ברגע שקראתי,

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו,

הלא את כל הארץ אני מלא.

ברגע שהבנתי שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליי,

רואה אותי,

שומע אותי בכל רגע בחיי,

הבנתי שכל תזוזה לא נכונה אני מצולם ותועד ואתן את הדין.

הבנתי.

ברגע שהבנתי את זה, החלטתי לא מוכן להצטלם בכיעור.

לא מוכן שישמעו אותי מדבר לא לעניין. אני מוקלט.

ישמיעו לי את זה, יראו לי את זה, לעיני כולם.

מה, אני לא נורמלי?

מה, אני עובד על עצמי?

זה כמו אחד יודע,

יש מצלמות במפעל והוא גונב.

מצלמים אותך.

מצלמים אותך, בעל הבית רואה שאתה גונב לו מהקופה.

מי שמבין שיש מצלמה ומצלמים אותו, עין רואה,

באוזן שומעת,

בכל מעשיך בספר נכתבים,

אין לו שום בעיה להחליט. לא גונבים,

לא עושים עבירות, מצלמים אותי.

זו הנקודה. כשיש לך הכרה כזאת,

שום דבר לא יפתה אותך.

אתה רואה שוטר מולך.

השוטר עומד מולך,

הוא מסתכל עליך, אתה עומד באדום טיסה.

מה, אתה נורמלי? אלא אם כן אתה מבקש דוח.

אבל אם אתה לא רוצה ואתה רואה את השוטר,

אם אתה תחיה בהרגשה שאתה רואה את הקדוש ברוך הוא,

שהוא רואה אותך,

אתה תעשה עבירה מולו?

אין לך את ההכרה.

בגלל זה אתה עובר עבירה.

כי אתה אומר, מי רואני?

מי שומעני?

אין אף אחד. סוגר את הדלת, מכבה את האור, עושה מה שרוצה.

לא. מצולם. מוקלט.

מי שיש לו הכרה, לא יוכל לחטוא. לא יוכלו לשכנע אותו שום דבר.

זאת הבעיה. אם אני אברך אותו, הכול טוב ויפה,

זה יכול לתת לו סיוע.

להבטיח לו, אני גם יכול להבטיח,

אבל ההבטחה הזאת תלויה בו, לא בי.

אני יכול להבטיח לו דבר אחד ברור,

שאם תהיה לו הכרה שזו הדרך

ואין אחרת,

גם בלי ברכתי וגם בלי הבטחתי,

הוא מבטיח לעצמו שכך הוא יהיה עד הסוף.

זה הכוח. מה שאני מנסה לשכנע אותך זה יותר מברכות, בלי הוקוס פוקוס,

ישר לעניין. מה שאני אומר לך זה נכון לכל אחד שיושב כאן.

אם אדם מכיר

שיש בורא מעליו וחייו תלויים בו,

והוא מבין שהקדוש ברוך הוא בחר לו את הדרך הטובה ביותר

להעניק לו את הגן עדן לחיי נצח

ואת חיי האושר בעולם הזה, אם אדם מבין זאת,

ודאי שהוא יעשה זאת בשמחה,

וכל רגע בחייו ישמח על ההזדמנות שניתנה לו והוא החליט החלטה נכונה.

זאת הבנת?

זאת הבנת?

הלוואי וזה היה קל כמו שאתה אומר.

אני מסכים. לא, אתה מפריע לי כבר.

אני מסביר.

אתה צריך להבין, זה לא קל, נכון, עוד פעם,

אבל אחרי שיש הכרה זה יהיה לך קל מאוד.

אתה יודע מה?

בוא אני אגיד לך דבר אחד.

בצבא היית?

לא. לא היית.

עוד לא הגעת לגיוס? עוד לא. עוד לא.

אתה יודע שהצבא מגייס יהודים לשלוש שנים, נכון?

אתה יודע שזו חובה שצריכים לקיים לפי הצבא, נכון?

נכון. אתה יודע שיש חובה שקודמת לזה?

אתה יהודי, נכון?

בגיל 13 התחייבת במצוות.

בן כמה אתה היום?

17. ארבע שנים עריק.

אתה יודע מה עושים בצבא כשאחד עריק?

הקב' ברוך הוא עוד לא עשה לך כלום.

אם אתה תגיד, אני הולך

לשרת בישיבה שלוש שנים.

לשרת את הקב' ברוך הוא שלוש שנים.

אני מאמין שאחרי שלוש שנים, גם אם אתה הולך עם קושי וקשה,

יותר קל מלשכב במערבים,

לטפס על הג'בלאות, לעשות את כל זה יותר קל.

שם לא צריכים לשכנע אותך שזה נכון, שזה כדאי, שזה הגנת המולדת. לא צריך לשכנע אותך, זו חובה.

למה כשזה חובה,

כשאנשים קבעו שזה חובה, זה מובן,

אפילו שזה קשה ולא קל,

ואפילו כשאתה רוצה להיות בבית,

אבל כשנותנים לך את האפשרות לעשות את החובה האמיתית,

שאתה חייב למי שברא אותך,

זה אתה עושה עם קושי, לא קושי. זה חובה.

חובה.

לך תקיים את החובה.

שלוש שנים,

אני מבטיח לך, אחרי זה כבר לא תהיה לך שאלה כזאת. אבל לעבוד השם זה יותר גרוע מלצאת למלחמה.

מה אתה מדבר?

בטח, מה זה מה אני? מה אני עושה? תגיד לי שאני, קשה לי. תגיד לי, מה קשה לי?

מה קשה לי?

הנה אני מדבר שעתיים, לא קשה לי.

מה קשה לי? קמתי בבוקר היום, התפללתי במניין,

עניתי אמן, קדוש, קדוש, קדוש,

אמן יש מרבה, הנחתי תפילין,

חציצית, הלכתי הביתה, אכלתי ארוחת בוקר,

בירכתי לפני, בירכתי אחריהם. מה היה לי קשה?

מה היה לי קשה?

אני הולך, יש ציצית עליי, מה קשה?

מה קשה? לא מוזר אם הוא היה מניח תפילין כל יום,

לא ישיבה.

כל יום. למה לא? אבל מי דיבר על ישיבה? שנייה, שנייה, שנייה. אנחנו רואים שקשה לבחור, אוקיי?

נעשה את זה איך אחרת.

הוא אומר, ישיבה קשה לי.

אני עשיתי אתר, הרב אמנון יצחק.

תהיה מאושר עם היהודי הזה, יגיד הרב אמנון יצחק.

כל יום, במשך חצי שנה,

בעזרת השם, בלי נדר, אני אניח תפילין.

הוא יכול, הוא יכול לעשות את זה. הרי הוא רוצה לעשות את העת הזה שלו.

פעם בשבוע אתה תוכל לאניח תפילין? כן, פעם בשבוע.

הפעם בשבוע זה, זה יהפוך להיות כל יום,

אבל זה עדיף מאשר בכלל לא,

מאשר שהוא יגיד,

לא רוצה, אני מתרחק, אני הופך להיות קיצוני למצאת השיר. אתה יודע מה?

אני בא עכשיו לשוטר,

ואני רואה שהוא עצר אותך ורוצץ אותך לפורח. אני נוסע ברמזור אדום, אז אני לא דוגמה.

אז אני לא דוגמה. אני אסביר לך.

אתה נוסע ברמזור אדום,

ואתה אומר לשוטר, תדע לך, אני נוסע ברמזור אדום.

אז אני בא, משכנע את השוטר ואומר לו, תשמע, זה בן אדם, כל יום נוסע באדום.

אתה לא השוטר הראשון. מה, אנחנו משווים את שר האדם לקדוש ברוך הוא? זה מה שהוא עושה, אני אסביר לך למה.

מה אני אומר לשוטר? תשמע,

מה עדיף לך, שכל יום הוא ייסע באדום, או שתוותר לו היום, וכל פעם הוא פעם אחת יוותר ולא ייסע באדום?

זאת לא אותה דוגמה, סליחה. זה בדיוק אותו דבר. אני אסביר לך למה. אסביר לך. לא, אני צריך להסביר. למה?

מסיבה אחת פשוטה.

אני לא מתווך בינו לבין הקדוש ברוך הוא.

אני לא זה שמסדר לקדוש ברוך הוא מי ישים, מי לא ישים. אני אומר מה נכון.

אתה אומר מה קצת נכון.

אני לא כזה שיכול לתת היתרים אם להניח התפילין יום אחד או פעמיים.

אני, אם כדאי לי או לא כדאי לי, שהוא יניח מצידי הוא יכול להניח, לא להניח.

מה שלי אכפת זה שיהיה לו את הנכון והטוב בשביל שהוא יזכה לגן עדן מאה אחוז.

אבל כמובן שיש כאלה שאומרים, תשמע, מה יותר טוב?

יותר טוב שבן אדם

יחלל שבת בכל המלאכות או פחות?

ברור שכמה שהוא יהיה חסיר מהמלאכות האסורות בשבת, זה יותר טוב נכון.

אבל אני יכול להגיד לו, תתחיל ככה?

אני יכול להגיד לו, זה מספיק?

אני יכול להגיד לו, בעזרת השם תהיה יותר?

אני יכול להתיר לו בינתיים?

יבוא אחד ויגיד לי, תשמע, כבוד הרב, אני חייב השבת לנסוע למשפחה.

תן לי הפעם, תן לנסוע בשבת! אני יכול לתת לו יותר לנסוע בשבת?

אבל זאת לא הדוגמה, זאת לא הדוגמה.

בוא נדייק בדברים. לא אמרתי לו, לך תחלל שבת. ברור. מה הוא שאל, אתה זוכר? עכשיו כן. למה אני חצי שנה הייתי בישיבה

ולא יכולתי להמשיך?

הוא לא שאל למה אני לא יכול להניח תפילין פעם בשבוע. אם היה מלמדים, לא היו מלמדים.

יכול להיות, אבל הוא לא אמר. הוא אמר שהיה לו קשה.

עכשיו, בוא אני אשאל אותך, אם יש לו מלמדים קשים,

לא טובים, אז מה?

אז הוא פטור מלעשות את הנכון?

ואם הפקידים במס הכנסה הם רעים,

אז לא נשלם מס הכנסה, כי אני אומר, שמע, לא מסתדר איתם.

הוא במרחק דחיפה מלחזור בתשובה. מה זה דחיפה? אני אומר לך, אם הבן אדם הזה עכשיו מחליט מה שאני אמרתי,

הוא מסודר לכל החיים. אבל אין לו את האופי, צריך מישהו שיעזור לו. מה הסברתי? אם תיקח את הפרויקט, זה קרקע. הנה, לקחתי אותו עכשיו 20 דקות פרויקט. לא, לא בשיחה.

אחרי שתצא מפה, תיקח את הפרויקט.

עוד פעם, מה זה פרויקט?

אתה חושב שאני קבלן?

כן. אני אסביר לך, תקשיב. אתה קבלן גדול במה שקשיבו. תקשיב, מתוק, אני מסביר לך. נו.

אני נתתי לו הסבר אמיתי והגון. לא נטעתי בו תקוות שווא. יכולתי להגיד לו, אתה יודע מה? בוא, אני אשים לך שתי ידיים על הראש, אתן לך ברכה, תראה מפה אתה יוצא, אדם חדש.

לא עושה את זה. למה?

אני מסביר לו, אני מבין מה הבעיה שלו.

הקושי שלו זה בהכרה.

הבן אדם עדיין לא מכיר שזו האמת שעליה צריך למסור את הנפש.

ברגע שהוא יבין, יהיה לו קל. למה קל?

כשאתה יודע מה נכון, זה קל. אבל כבוד הרב, אם היה לו את השכל,

שיהיה בהכרה.

בוא, בוא אני אגיד לך. עכשיו בוא. עכשיו אני אגיד לך. בוא.

תראה, תראה.

איך עכשיו זה יהיה קל?

בוא, מה טוב.

הנה, זה קודם כל, תיקח, זה יעשה לך קל.

עכשיו רגע,

קח גם את זה,

וגם את זה.

אין דבר כזה.

אם אתה רוצה להיות איש בזכות עצמך, אתה לא רוצה חשבון אחרים. כמו שהם מעשנים ואתה לא,

אתה שם ציצית והם לא.

תגיד להם דקסטרם.

רק ציצית. אתה רואה איך הלך ציטו? רק ציצית. יאללה, שים. רגע.

אבל כבר לא שחיינו.

ברוך, שחיינו. ברוך.

שחיינו.

קיימנו.

מגיענו.

אמן.

ואללה, יהודי מאמין יותר ממני. שיפור, גמעו.

תן לי את הכיפה.

עכשיו קח את הכיפה.

תשמור עליה, תשמור. שאם תחליט, תשים.

בסדר, מתוק?

קח את זה גם.

עכשיו רגע, רגע.

אתה עומד איתי בקשר.

אחרי שאתה רואה את אלה, אם הגעת להכרה

שזאת האמת,

אני ממשיך לטפל בך, כמו שהוא אמר, פרויקט.

בסדר?

הנה, הוא ייקח לך את הפרטים. קח.

מגיע לו הופ!

יש עוד מי שרוצה לשים ציצית?

בוא, בכבוד.

אבל מחיאות כפיים זה מונע גזרות מעם ישראל!

ברור שהחיינו והגיענו לזמן הזה.

רק הוא ברור!

מי עוד?

שרון, בוא! הופ! הופ!

אין לכם כוח בידיים? אין כוח!

עשה!

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, כשהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!

אין! תצליח, מתוק!

בוא!

בוא!

מי עוד?

מי עוד מהגברים?

יש גברים באור יהודה!

בוא, צדיק, בוא.

בוא! מגיע לך!

פרויקט! יש לנו פרויקט! בכבוד!

בוא!

בוא! מטוב! בוא! בוא! עם הכחול! בוא! עם הטרנינג!

טרנינג! טרנינג! בוא! תעתיק! בוא! מגיע לך! אתה יהודי!

בוא! אחי! בוא! בוא! נשמה! בוא!

תן דוגמה לחבר'ה!

בוא! תן דוגמה!

בכבוד!

ככה!

אשריך! אשריך! ככה!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך! עולם השם!

כשהחיינו וקיימנו לזמן הזה! אמן! תצביע!

רגע!

רגע! יש לנו חדשות! רגע!

רק שנייה!

בוא! בוא! נו! נו! נו! נו! רגע! רגע!

ששש! הודעה חשובה!

רגע!

קודם כל באמת...

אה זה הפוך?

אני רוצה הרבה הרבה מחיאות כפיים לאיש הזה, לאמנון יצחק!

בוא! לא! די! לא מחיאות כפיים!

בגללו אני אשים את הציצית עליי כל הזמן.

לכבודך.

שניינו! ברור! שני נראה! ברור!

ברור! אתה ה' אלוהינו מלך העולם

שהחיינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה!

תודה!

תצליח! מוטב! תצליח!

הופ!

איזה שיער, אבו זאב!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה! אמן! שים!

שים את הציצית!

תצליח!

בכבוד!

פרויקט!

יש לנו פה פרויקט!

אתה רציני! חביבי! אמרת אני קבלן?

חלאס! ברוך!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו וגיענו בזמן הזה! אמן!

תצליח! ובגדול!

כן!

מי עוד?

אין לך?

אין לך?

בוא!

תודה!

בוא!

יש פה ילד מתוק רוצה ציצית!

אבו סעיינה! קח!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו לזמן הזה! אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר החיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!

אמן!

מה את כל האב של עולם האלוהינו מלך אני נופלת!

ששששששש! יש לו תנאי! רגע.

הקלטת שלי היא האצטגרונה של יד אליהו.

פי אלף מונים

מההיסטריה של טדי.

עכשיו, למה?

כי שם אתה רואה את כל המרגוון של כל עם ישראל.

עכשיו, בעיקרון,

אחד הדברים שאני בא ומאיר,

לא בגלל שאני יודע,

אולי שאכפת לי.

אז בתפילות שאני מתפלל לפעמים,

יהי רצון

שכל הרצאה והרצאה שלך תקרב יותר יהודים

ותאחד כמה שיותר יהודים.

התנאי שלי הוא כזה,

שמהיום והלאה

אנחנו נראה את ברק,

נראה את שרון.

נדבר עליהם, מותר לדבר עליהם,

מי אני שיקבע.

אבל נשתדל לעשות את זה בצורה טיפה יותר רצינית,

שאנשים שם לא יחשבו שאלה שמצביעים ברק או מצביעים ברק,

כי אני היום למעשה עמדתי מול המקרן והסתרתי בגוף שלי את הקטע של מרץ.

למה?

אברהם אבינו שאל את הקדוש ברוך הוא,

בסדום יש צדיק אחד, תציל את סדום?

אמר לו הקדוש ברוך הוא כן.

אז אני יוצא מנקודת הנחה שבכל החמישה מנדטים או עשרה מנדטים של מרץ

יש עשרה צדיקים.

אז אם יוסי שריד רשע, נצביע עליו בתור רשע. אני לא אקח את כל האוכלוסייה.

אז אם תצמיד בעזרת השם ותבטיח לי מעכשיו

שאנחנו כל יהודי באשר הוא יהודי, ואני יודע כמה אהבה ומסירות נפש יש לך,

אבל אנחנו עם לא מבינים לפעמים.

ואז אנחנו לוקחים את מה שאתה אומר מתוך הכוונה הטובה שלך ומפנים את זה לשנאה.

אני מברך עכשיו שהחיינו על העציצית,

בתנאי שתבטיח לי

שהסרטים האלה של מרץ וכל זה,

תעדן אותם יותר,

תראה יותר את הקלטת של יד אליהו. אני אברך עכשיו שהחיינו, בעזרת השם.

אני רוצה להגיד לך, מה שעשיתי קיים.

מהיום

לא עושה סרטים על יוסי.

לא, על יוסי אתה חייק.

תשמעו, עכשיו הוא נהיה קיצוני.

הוא אומר, על יוסי אני חייב לעשות סרטים. בוודאי, תקשיב. אבל על אחרים, אני אומר לך,

יש לי שלוש קלטות שאמרתי, מי שברך ליוסי שיחזור בתשובה. אמן. נכון? מישהו שמע את הקלטות?

אני אמרתי, תקשיב. אני רוצה שיוסי יחזור בתשובה.

אני מוכן לשבת עם תומי ויוסי והם ידברו לפניי.

אבל מה הבעיה שלי?

כל זמן שהם מטיפים נגד הדת, תקשיב. אתה חייב להצביע. אני חייב למחות.

אם אני לא מוחה, אני נתפס בעוון.

מה אני טענתי לציבור?

אם אנחנו שומעים שמכריזים כנגדנו מהפכה חילונית, פירושו של דבר שמסלקים את הקדוש ברוך הוא מאיתנו,

ואנחנו לא מוחים, אנחנו אוכלים אותה.

אנחנו נתפסים בעוון, לכן אנחנו סובלים.

לא שאני יוצא נגדם כי אישים שיש לי שנאה כלפיהם,

אין לי שנאה לשום יהודי.

אלא מאי?

אני פשוט מאוד מתריע ולא מוכן לקבל, אתה מבין, שיוצאים נגד הקדוש ברוך הוא? זה הכול. למה אני?

אז אני ואתה אותו דבר.

מתוך הכוונה הזאת,

אני לא תמצא סרט אחד

שאני עשיתי כנגד יהודי.

לא אמרתי שאתה עושה את זה. או, שתיים,

הייתי באוניברסיטה העברית, ראית מה עשו לי?

לא עשיתי שום דבר.

מה עשיתי? הקרנתי, רק מה עשו לי?

זה מותר?

מה גורם? סרט כזה גורם לי? אני אגיד לך מה גורם. אני אגיד לך מה גורם. אלה מתנהגים ככה לרב, אני צריך לבוא באופן אישי לשנוא את זה. אני לא הרב הראשי. לא, אני אגיד לך לא. אני אגיד לך מה זה עושה. אני אגיד לך מה זה עושה.

זה מגלה לך שהסיסמאות שהם אומרים,

חופש הביטוי,

זכות הציבור לדעת,

כל מה שהם טוענים זה רק סיסמאות. רגע, שמשרתות. זה מה שראיתי.

רגע, כשזה מראה ומסביר,

יש פה הטעיה של הציבור. למה?

במשך שנים דיברתי והסברתי שבעצם מנסים להטות את העם הזה מדרך היהדות.

לא נזדקקתי אפילו לסרט שהראיתי היום.

דיברתי, אבל ראיתי שהציבור, כמו שאתה אומר, רובם לא מבינים.

למה?

כי יש אנשים שיש להם מיקרופון 24 שעות,

הם מדברים בתקשורת,

הם אומרים מה שהם רוצים,

והציבור קונה רק את זה, כי אין משהו אחר שיעמוד ממול ויוכיח את ההפך.

בלית ברירה,

בלית ברירה,

אנחנו צריכים גם לראות את הדברים האלה, שיבינו איפה הטעות.

זה הסיבה. זהו. זה הכול. זה הכול. ברמה של המנהיגים אני מסכים. בבחינה של העם,

אתה יודע כמה יהודים ממרץ כבר זכיתי להחזיר בתשובה?

אתה יודע כמה כאלה נכנסו להפריע לי ונתפסו בתשובה?

ברוך השם, אני משתדל, ואפילו אתה הערב מוכן לשים ציצים.

בכבוד.

תן לו מוזיקה.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן, אמן, אמן.

תעלה מעלה-מעלה.

תצליח בתורה ובלעד שמים.

השם ייתן לך שלווה ורגיעות.

יהיה בריא.

איפה עם ישראל? איפה?

הופ!

הופ! הופ! הופ! הופ! הופ! הופ! הופ! הופ! רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

אם אנחנו כבר בהתלהבות כזאת ורואים למה עם ישראל יכול להגיע, צ'יק-צ'ק, צ'יק-צ'ק, בערב אחת, שעתיים,

בעשרים ושלוש שעות בבתים מה יקרה?

בואו תנו לי יד,

נהיה שותפים באהבתנו את הקדוש ברוך הוא.

נמלא הוראת קבע, כל אחד ייקח על עצמו עשר משפחות להציל.

חמישים שקל לחודש, עשרים תשלומים,

אלף שקל בסך הכל,

עשר סטים כאלה,

עשר משפחות,

נציל יהודים רבים בעזרת השם. מי מוכן להיות הראשון?

הנה,

זה לוקח עשר משפחות לתת להוראת קבע.

מי לוקח עוד עשר משפחות?

לא, את השיר הקודם.

מי עוד? הנה, עוד עשר משפחות אשריך למלא, לחתום ולהעביר.

הנה, עוד יהודי שלישי. 30 משפחות כבר יש לנו.

30 משפחות. מי עוד לוקח, בעזרת השם, להציל משפחות בעם ישראל?

איפה אהבת הבורא לקרב את הבנים של הקדוש ברוך הוא להאמינו שבשמיים?

מי עוד לוקח?

הנה, פה, איפה?

מי עוד לוקח?

מי עוד לוקח? הנה, אשרייך ואשרי חלקך.

הנה, תן לה, תן לה שמה. היא רוצה שמה.

תן לבעלה גם ציצית. אני חייב שהערב שלכם ציצית.

קח מתוק, קח.

הופה, תן לו. אשריך.

אתה גם לידו, גם אתה מגיע לך. קח.

אשריך, קח.

קח, תן לו.

תבורך מפי עליון. מי עוד לוקח?

עשר משפחות. הנה, חמישית.

חמישים משפחות כבר יש לנו.

מי עוד? הנה, שישים.

שישים משפחות. הנה, שמה.

אלעד, שמה.

מי עוד?

הנה.

ציצית, בוא, קח מתוק. קח.

תודה.

שישים משפחות כבר יש לנו. מי עוד?

מי עוד לוקח עשר משפחות, בעזרת השם יתברך?

ציצית, בבקשה, מתוק.

נברך.

ברוך אתה,

אדוני אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

קדימה, יש לנו 70 משפחות. איפה עוד יהודים יקרים?

למלא. הנה, 80 משפחות. אשריך,

שמונים משפחות באור יהודה, השתבח המורה.

ואני מראה לכם סרט משהו-משהו.

שהחיינו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! 90 משפחות, אין לו פה, 90. מי לוקח את 100 המשפחות, את העשר הנוספים?

הנה 100, אשריך זכן.

ציצית, בבקשה.

ציצית, 100 משפחות יש לנו.

הופ! הופ! הופ! הופ! הופ! הופ!

100 משפחות!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו, הגענו לזמן הזה. אמן! נצליח.

מי מהנשים רוצה לכסות את הראש,

להתחיל שישי שבת?

מי רוצה לכמוד? בואי, בכבוד. בואי, זכי.

בואי, מי רוצה?

שישי שבת!

נרות שבת! שולחן שבת!

קדושה בבית!

מי רוצה? בואי, זנית! אשריך!

בכבוד!

שניים, הנה אחד, אשריך.

אתה שניים לוקח?

תראו איזה נשמה טהורה. לוקח 20 משפחות לבד.

תן לו בבקשה. הנה, תן ליהודי פה.

אשריך.

מה, מה, מה?

מה?

עגילים? למי יש עגילים? איפה עגילים?

איפה עגילים?

לכתר תורה אתה רוצה לתת?

תהיה על הספר תורה שלי.

וואי, וואי, וואי. על האוזן שלך פחות חשוב. על הכתר...

מה באוזן אחת הורדת?

יפה, מה יפה? ברוך השם, אתה מתחיל יפה. בוא תגמור היום ונגמור.

בוא נחליף את זה בציצית.

אבל בוא נחליף בציצית, מה אכפת לך? עסקה טובה.

אתה יודע, קוראים לך דני, השם שלך דניאל. אתה יודע מי היה דניאל?

נביא, נביא בישראל. אתה אמר, זה דניאל, איזה שם אתה...

דניאל לא הלך ככה, מה, מה?

אבו סענאק, אבל אל תשים את הסמל של הגויים באוזן. זה הגרמנים הלכו.

הגרמנים הולכים להם. זה לא מתאים לך. אתה יהודי בן של הקדוש ברוך הוא נשמה.

עזוב את זה, מה אתה צריך? מה אתה צריך? הקשירו אותך על עמוד.

תביא על כתר תורה, זה יהיה קידוש השם יותר טוב בשבילך.

דני, קח ציצית. דני, קח.

קח ציצית ממני, תשים עליך, אשריך, גם שבת, גם ציצית, גם הכול. הנה, אשריך, קח.

בסדר, אחרי הסרט הוא יביא את העגיל, אני מאמין. אחרי שתראה את רבי עקיבא, מי היה?

מה אין לך העגיל?

בעין יש לך, בעין.

מה, אני רואה שאתה מסתכל עליי בעין אחת.

אם היית רואה אותי בשתי עיניים, לא היית משאיר.

כן, יהודים יקרים,

לשבת, רבי עקיבא, אבל לפני כן,

יהודים יקרים,

לפני שאנחנו רואים את הסרט של רבי עקיבא, מאוד מרגש,

אנחנו עוד פעם אוהבים את הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא. אין לך מוזיקה!

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא!

עכשיו רבי עקיבא!

אני רוצה לספר לכם סיפור

קצת מרגש.

וזה יהיה הסיפור האחרון.

אתם יודעים, הזכרנו את רבי עקיבא.

רבי עקיבא בתחילתו היה עם הארץ.

רחל, ביתו של כלבה סבוע, החליטה לקחת לחתונה דווקא את הרועה,

רועה הצאן של אביה.

כמובן ששוד ושבר נפל בביתו של כלבה סבוע, אחד מעשירי ירושלים.

והוא כמובן ניסה להניא אותה,

זה לא עזר,

היא התעקשה שהיא רוצה להתחתן דווקא עם עקיבא.

ואחרי כן הוא הדיר אותה מנכסיו,

והם יצאו החוצה, הם התחתנו.

והם חיו בעניות גדולה,

היו ישנים על קש ומתכסים בקש.

עקיבא היה מבטיח לה, רחל,

הגיע עוד זמן שאני אתן לך מטבע של ירושלים, של זהב.

וכך

הם ממשיכים בעניות ובדוחה, כי היא עזבה בית מלכים,

בית של אחד מעשירי ירושלים.

היא מוותרת על הכול,

כי היא מאמינה שהאיש הזה, שהוא עם הארץ,

יש לו מידות טובות,

ועם מידות טובות כאלה אפשר לבנות.

מתחתנת.

נולד להם ילד.

מגיע הגיל שצריך לקחת אותו לתלמוד תורה,

ואז רחל שולחת את עקיבא עם הבן לתלמוד תורה,

ושם כשהוא לוקח אותו

הוא לא יודע שום דבר.

הוא מתחיל ללמוד עם הבן א', ב',

את ההתחלה, את היסודות,

ופתאום התחילה נפשו לחשוק בתורה.

והוא בא לתאר, מסייעים לו.

ובאחת הפעמים שהוא הולך,

הוא רואה דבר מתמיה.

הוא רואה טיפות של מים שנופלות על סלע,

ובמקום שהטיפה נופלת יש אור.

והוא עומד, משתומם ואומר,

מה הוא אומר?

אבנים שחקו מים?

אבנים, את האבנים שחקו מים?

איך ייתכן? מה כוחה של טיפה לעשות רושם בתוך סלע?

אז הוא עומד ומתבונן,

הוא מנסה להבין כיצד ייתכן שטיפה ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

עושה חור בסלע.

היה קשה לו להבין

איך זה יכול להיות טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע.

אבל הוא הבין שטיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע. למה?

כוח ההתמדה

של טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה,

יכול לעשות חור בסלע.

אז הוא למד קל וחומר.

אם טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

יכולים לעשות חור בסלע?

קל וחומר בליבו של עקיבא.

ואז

הוא מבין שללמוד אפילו מעט,

אבל בקביעות.

כמו שאמרנו, טיפה,

ועוד טיפה.

זה יכול לגרום שהאדם

יגיע למשהו.

לבוא להרצאה ולשמוע שפריץ של שעה-שעתיים,

זה לא עושה הרבה,

אבל קביעות של תורה כל הזמן זה עושה.

חוזר הביתה מתפעל ומספר לאשתו,

ואשתו אומרת לו, חשקה נפשך בתורה,

אני מוכנה

לטול עליי את העול של הבית,

אני אדאג

לילדים לחינוכם,

ואתה אצא לדרך.

לך ותלמד תורה.

כשתחפוץ, תחזור.

עליי.

עקיבא יוצא לדרך.

12 שנה נעדר מביתו.

12 שנה רצופות,

לא מכתבים,

לא שליחים,

שום דבר.

ואתם מתארים לכם

בת של אחד מעשירי ירושלים,

כמה שליחים שלח לה אביה ואמא

בשביל להניא אותה ולומר לה, ראי זה עם הארץ,

איזה מידות טובות הזניח אותך, עזב אותך,

השאיר אותך כאלמנה, ובנך יתומים.

הלך, לא שליח, לא שלום, לא מכתב, לא כלום.

12 שנה?

זה תורה? ככה לומדים?

היא מתעקשת בשינה.

אחרי 12 שנה הוא חוזר לביתו,

וכשהוא נכנס יהודים יקרים לחצר,

הוא שומע רשע שאומר לאשתו,

את רואה?

בעלך עם הארץ,

עזב אותך.

הפסדת את הורייך,

הפסדת את המשפחה, הפסדת כסף וכבוד.

את חיה בדוחק ובעוני.

מה יש לך מזה?

עזבי הוא!

הוא גומר,

ושומע עקיבא

שאשתו עונה לאותו רשע ואומרת,

לו היה שומע לי,

היה הולך עוד 12 שנה.

הוא שמע,

הסתובן והלך.

עוד 12 שנה!

לא נכנס, לא עמל השלום עליכם,

לא נתן סתירה לחיסול חשבונות לרשע,

שום דבר.

הסתובב והלך עוד 12 שנה.

אחרי 12 שנה, יהודים יקרים,

הוא חוזר הביתה

כרבן של כל ישראל,

גדול הדור, מלאך אלוקים.

כל התורה שבעל-פה שיש לנו, של רבי עקיבא,

מגיעה

עם 24,000 תלמידים,

תנאים קדושים,

שהקטן שבהם מחיה מתים ומתלמידיו,

רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס.

הוא חוזר בחזרה לעירו.

יהודים יקרים ששומעים שרבן של כל ישראל מגיע,

יוצאים באלפיהם וברבבותיהם וממתינים לו.

הוא מגיע עם תלמידים.

הישיבה הכי גדולה שהייתה אי-פעם,

תנאים קדושים.

הוא מגיע,

ושתבינו מה הייתה מדרגתו של רבי עקיבא באותה שעה.

כשעלה משה למרום

וראה את הקדוש ברוך הוא כותר כתרים על קוצו של יוד, שאל אותו, למה זה לך?

אמר לו, עתיד להיות עקיבא בן יוסף,

שידרוש תלי-תלים של הלכות על קוצו של יוד.

ואז,

יהודים יקרים,

באותה שעה אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא,

אם יש לך אדם גדול כזה בעולם,

למה אתה נותן תורה על ידי?

מבין משה רבנו,

שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן את התורה על ידו לישראל.

אז שנבין,

אם משה רבנו מבין

שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן תורה לישראל, מי היה רבי עקיבא. ואכן,

משה רבנו זכה רק ל-49 שערים,

ורבי עקיבא זכה לשער ה-50.

זה רבי עקיבא, ורבי עקיבא חוזר.

בין כל ההמונים ממתינה לו אישה צנומה קטנה,

רדופה,

ושנות סבל רבות, ביזיונות וחרבות.

ועוני ממתינה לו בין כל הקהל.

והיא נדחפת, מספרת הגמרא,

ודוחים אותה הצידה ואומרים לה,

זה לא מקום לנשים.

והיא מתאמצת,

והוא לא שכח אותה.

ובין כל הקהל,

בין כל הקהל יהודים יקרים,

הוא מבחין בה,

הוא מסמן בידיו לאנשים שלפניו לפנות מקום,

הייתם צריכים לראות זאת כקריעת ים סוף, כולם זזים הצידה,

ויש שביל,

ובקצהו עומדת אישה קטנה וצנומה שהמתינה לבעלה 24 שנה.

הוא מתקרב אליה, וכולם שואלים, מי זאת? מי זאת?

מי זאת?

עד שהוא עומד לידה,

וכולם שומעים משפט היסטורי קצר.

כל התורה שלי ושלכם, שלה היא.

אתם תארים לכם דבר כזה, יהודים יקרים?

כל התורה שרבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר וכל התלמידים,

ורבי עקיבא,

מאז ועד סוף הדורות,

כל זה התורה של האישה הזאת שהמתינה לבעלה בנאמנות 24 שנה.

יהודים יקרים,

אני אומר לכם הערב דבר,

כל החזרה בתשובה

שלי ושלכם,

של אשתי היא.

22 שנה.

22 שנה.

להמתין

עד השעות הקטנות של הלילה

לגדל את הילדים.

זה לא דבר פשוט.

אני אומר בכל

יום שישי, אשת חין מי ימצא.

והיום אני רוצה להגיד רק כמה שורות.

אשת חין מי ימצא,

ורחוק מפנינים מכרע,

בטח בה

לב בעלה,

ושלל לא יחסר.

גמלתו טוב ולא רע כל ימי חייה.

כפה פרסה לעני,

וידיה שלחה לאביון.

קמו בניה וישרוה, בעלה ויהללה.

רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.

תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיך.

ועוד דבר אחרון,

בעזרת השם, אני מבין שחרגתי כבר,

אבל זה הבר-מצווה שלי, אל תשכחו.

יהודים יקרים,

ראיתי פעם מעשה שמובא מעם לועז,

שהיה רועה צאן.

ורועה הצאן הזה

פעם נצרך המלך

לאיזו ישועה,

ואותו רועה צאן ידע מה לעשות בשביל שהמלך ייוושע בדבר שהיה זקוק לו,

ונתן עצה למלך.

והמלך ראה את חוכמתו,

ולקח אותו,

וגידל אותו, ורומם אותו,

עד שהפך להיות שר האוצר של המלך.

הרועה היה יהודי,

והמלך היה גוי,

והשרים גויים,

ונתקנאו בו,

נתקנאו בו,

וחיפשו לטפול עליו האשמות,

ורצו לומר

שהוא מעלים כספים מהמלך בלא יודעין,

באשר המלך סמוך ובטוח ביושרו,

בלא היא.

וכך השכם והערב היו מנסים

והודיע למלך

שאותו רועה צאן, הנאמן והמסור והאהוב בעיניו,

גונב כספים מהמלכות.

יום אחד החליט המלך לעשות בדיקה,

והם אמרו לו מראש, תדע לך,

הוא יסתובב איתך בכל הארמון,

אבל יש חדר אחד בקומה שלישית

שהוא לא יפתח לך אותו.

בחדר הזה,

הוא מסתיר שם את מה שהוא גונב ממך.

והמלך מסתובב איתו, הם עולים קומה אחר קומה ופותחים כל חדר, והוא אומר לו, כאן יש כך וכך, וכאן יש כך וכך, וכך אספנו, וכך היה, וכך היה, וכך היה.

וכשמגיעים לקומה שלישית

ומגיעים

לאותו חדר,

הוא רואה שהרועה מדלג על החדר וממשיך לחדר הבא.

אז המלך אומר לו, עצור,

מדוע אינך פותח את החדר הזה?

אמר לו, הניח לי, המלך,

האמן לי,

אין פה כלום,

אל תפציר בי לפתוח,

תן לעבור.

ואז

המלך מתעקש, הוא אומר לו, אני מבקש שתפתח.

אומר, אני מתחנן לפניך,

אל תבקש ממני לפתוח את החדר, אין בו כלום, האמן לי.

והמלך אומר, זהו,

כנראה

שפה הוא נתפס.

והוא אומר לו, פתח.

והוא פותח לו.

והמלך נכנס עם השרים הצוהלים,

והם נדהמים.

חדר ריק,

באמצע הכיסא,

עליו תרמין,

מקל וחליל.

תיקחו את התרמין.

לוקחים את התרמין, מנערים, אין כלום.

תדבקו בחליל.

אולי הוא מלא מטבעות, אין כלום.

אולי במקל.

אין שום דבר.

מה פשר הדבר הזה?

המלך טמא.

ואז אותו רועה

אומר למלך,

מחילה, אדוני המלך,

אני אסביר לך.

כשאני הגעתי לפה,

אני הייתי רועה,

רועה פשוט,

עם כבשים.

ופתאום הגעתי לשררה והגעתי לרוב המעלה.

אז תמיד עשיתי לי מנהג,

שבכל יום

אני נכנס לחדר הזה,

יושב חצי שעה

על הכיסא,

שם עליי את התרמין,

מחזיק ביד אחת את המקל,

וביד השנייה את החליל,

ומחלל,

ונזכר

שאני בעצם רק רואה.

שלא יגבה ליבי

ואחשוב שאני כבר מישהו.

יהודים יקרים,

אני לא שר האוצר,

ואין לי חדר כזה,

אבל אני זוכר רק דבר אחד,

שאני רק רואה

שראוי להיות עם הכבשים,

ולא להיות בחברת אנשים גדולים.

רצה הקדוש ברוך הוא וזיכני,

אבל זו זכות שאני לא יודע מה היא ולמה היא.

אני יודע רק דבר אחד,

שאני אותו אדם,

אותו רועה

מפעם עם הכבשים,

שצריך להגיע רק לכל יהודי, כמו ליהודי הראשון שניגשתי,

עד ליהודי האחרון,

ולתת לו את ההזדמנות השווה, כמו שהייתה לי.

אני אסיים את הערב בברכה,

בלי שם ומלכות.

אודה השם בכל לבב,

בסוד ישרים ועדה.

ברוך הגומן לחייבים טובות,

שגמלני כל טוב.

בוא מתוק, בוא! בוא מתוק, בוא! בוא עם ה... כחול, בוא עם הטרנינג! טרנינג! טרנינג! בוא, צדיק! בוא! מגיע לך, אתה יהודי! בוא מתוק, בוא! בוא, אחי! בוא! בוא, נשמה! בוא!

בוא, מתוק! בוא! בוא עם ה... כחול, בוא עם הטרנינג!

טרנינג, טרנינג, בוא, סתיק, בוא, מגיע לך אתה יהודי!

בוא, אחי בוא! בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, נשמה, בוא.

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

הקדוש ברוך הוא!

אנחנו אוהבים אותך!

איי איי איי איי הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך

דבר חשוב, דבר חשוב.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו הילדים שלך.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו הילדים שלך,

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו הילדים שלך,

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו הילדים שלך,

הקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים בך

הקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים בך.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות הוזכה בכל תוצאותיהן.

03-677779

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות צלצלו אלינו ל-036

777779-036777 או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר