לצאת מ"קונכיית האנוכיות"
- - - לא מוגה! - - -
אם כן,
לא נצטרך אלא דבר אחת,
זה רק לצאת מהקונכיה של האנוכיות.
ואז אדם יוכל לראות
את חברו ואת בוראו,
והוא יתחשב
בזכויות של החבר
וגם ימלא את החובות
כלפי הבורא.
יצא מקונכיית
האנוכיות.
דוגמה יפה,
כמו חילזון.
חילזון יוצא רק מוציא את הראש מהקונכייה מתישהו מחפש את האינטרס שלו. גמר את האינטרס, נכנס בחזרה.
לא רואים כלום, רק קונכייה.
כמו צו.
יש לו שריון,
הולך, מוציא את הראש, רק כשהוא אוכל עלים, גמר, טררר, נכנס הביתה.
זהו.
ככה אנשים.
אנוכיים דואגים רק לעצמם
בקונכיית האנוכיות.
נו, ואדם כזה, אם לא יצא מהקונכייה,
איך יראה את חברו?
איך יראה את אלוקיו?
אבל רק אם הוא יצא,
אז הוא יראה ויתחשב בזכויות של החבר.
אפילו בקופת חולים יש זכויות לחבר.
אתה חבר הסתדרות?
יש לך זכויות?
לא תמיד נותנים לך אותן. לפחות כתוב שיש לך זכויות.
הם גם כן מכירים בזכויות.
תלוי.
אם לא תצא מקונכיית האנוכיות, אין לך תקנה.
אין לך תקנה.
כל זמן שלא תפסיק להסתכל רק על עצמך,
להיות אגואיסט,
אין לך תקנה.
אין לך תקנה.