פרעה היה דרדס - חלק א (קלטת טייפ מס' 153)

- - - לא מוגה! - - - 

הקדוש ברוך הוא לא מבזבז ניסים על אנשים שלא מבינים בניסים.

איך אתה כשמדבר, שים לב, אתה מדבר עכשיו?

דבר רגע, רק תגיד ככה, ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה.

ואהבת לרעך כמוך. זה כלל גדול בתורה.

זה כלל גדול בתורה. תגיד עוד פעם.

תראה מה הלשון עושה עכשיו.

ואהבת לרעך כמוך. כן, זה כלל גדול בתורה.

תגיד.

זה כלל גדול בתורה.

תראה איפה היא משוטטת לך לשון עכשיו בפנים. עכשיו תגיד עוד פעם.

זה משנה את ה... של המילים? אם אתה לא שם אותה פה ופה ופה, לא יצא לך מילים.

תוציא את הלשון רגע ותנסה להגיד ואהבת.

תגיד בלי להזיז את הלשון, תגיד.

תגיד, נו, נראה אותך.

אתה חושב,

אתה חושב בכלל תוך כדי דיבור

לאן צריך להזיז את הלשון בשביל להוציא את המילה ואהבת?

אתה לא חושב בכלל שזה יוצא.

איך זה עובד, תגיד. אוטומטית. אוטומטית, אה?

נס.

אוטומטית.

אבל כשהקדוש ברוך הוא הראה ניסים בסדר גודל כזה שלא שייך,

שאדם יכול לעשות ולשלוט בבריאה כולה,

אז כולם הבינו שיש בורא לעולם.

ועשרת הדיברות, הדיברה הראשונה פותחת ב-"אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".

אם יבוא אחד וישאל אותנו שאלות שטויות,

יגיד לו, מה קרה לך? אנחנו צריכים להראות לך את ההיסטוריה מחדש כדי שתאמין.

כשאחד בא לשיעור באנגלית

והמורה אומרת לו,

Good morning.

Today we learn the ABC. מי מתחילה?

ABCD, EFG, H, I, J, K, L, M, N, O, P. L, M, N, O, P, Q, R, S, T, U, B, W, X, Y, Z. אז הוא אומר לה,

מי אמר לך שאומרים ABCD?

למה את לא אומרת?

סיגה למה.

תוכיחי לי!

מה תוכיחי לי?

לך למנהל, הוא יוכיח לך. יאללה, לך! תביא פתק.

מגיעים לתורה, תוכיח לי מההתחלה. מה זה תוכיח לי?

3,300 שנה אנשים זורמים עם זה. בא אחד ואומר, תוכיח לי שלא אומרים ABCD. מה תוכיח לי? ומה עם כולם?

פרעוה אז'ר,

הוא היה חצי מטר גובה, כתוב.

חצי מטר.

אתה יודע מה זה? משהו קומפקטי כזה.

דרדס, דרדס.

זה פרעה, ערית, שכתוב ככה, עצי מטר כולן.

היה אומר, לא אשלח.

משה ואהרון באים. משה היה גובה חמש מטר.

משה.

תפרעה קטנה.

כוס חד פעמי.

הוא אומר לו, משה רבנו שלח את עמי. הוא אומר לו, לא אשלח.

אמר לו הקדוש לארוחה, אני אראה לך על זער.

אני אראה לך.

קלטות מספר 153-154.

פרעו, היד ארדס.

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

לפני שנתחיל הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן עדיין לא שמעו הרצאה שלי בכלל,

גם לא בטייפ ולא בווידאו.

אם אפשר להרים את היד.

בלי עין הרע, חמישה, שישה, שבעה, שמונה.

שמונה, אין מניין, תשעה, עשרה.

יאללה, יש מניין.

כמה ראו וידאו, אם אפשר להרים את היד, וידאו, וידאו, וידאו. יופי, ברוך השם, ברוך השם.

וכמה CD, CD, CD, CD, CD,

לא יודעים אפילו מה זה CD.

טוב?

כן.

בפתיחת דברינו

אנחנו נאמר לכם

שיש מעט מן הציבור

שעדיין צריך הוכחה למציאות הבורא יתברך,

ונראה לאנשים שזה מבוסס על אמונה בלבד,

ולא יודעים שבעצם מבחינה לוגית ניתן להוכיח את מציאות הבורא

בתוך דקות ספורות.

מה שנותן את הבסיס

לכל השאר.

בלי בסיס אי אפשר לבנות כלום.

תמיד צריך להגיע לנקודת הבסיס.

אז באחד המקרים שהגיע אלינו

אחד מהקצינים הבכירים בחיל האוויר,

הייתה לו שאלה

האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם לוגית.

אז אמרתי לו, אוקיי,

ניתן להוכיח

תוך 20 דקות,

ואם אתה מבין מהר, תוך חמש דקות.

טוב, מה ההוכחה?

אמרתי לו, ההוכחה למציאות הבורא זה אתה.

אני?

אמרתי לו, כן, אתה.

אם אתה נברא, זה הוכחה שיש בורא.

אם אתה בראת את עצמך ואתה לא נברא, אז יש לנו בעיה.

מה הבעיה?

יש שתי אפשרויות. או שאתה בראת את עצמך או שנבראת.

אם בראת את עצמך

זה בעיה.

מדוע? כי אם לא היית לפני כן, איך בראת את עצמך?

הרי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

ואם היית לפני שבראת את עצמך,

אין צורך שתברא את עצמך, כי כבר היית.

אז אין אפשרות כזאת. זאת אומרת, מוכרח שאתה נברא

ולא בראת את עצמך.

אמר לי, נכון,

נכון.

אמרתי לו, אם כן אתה נברא ואני נברא, וכל דבר בעולם נברא,

וכל נברא מעיד על בורא שקדם לו.

ואם נלך אחור

עד איפה שנגיע,

נהיה מוכרחים לומר שיש בורא שברא לנברא הראשון,

ומשם והלאה נבראו הנבראים.

אז מוכרח שיהיה בורא.

בורא שברא לכל הנבראים.

ואם תשאל,

ואולי גם לבורא יש בורא,

אי אפשר.

משום שאם לבורא יש בורא, אז הוא כבר לא בורא, הוא נברא.

ונבראים בלי בורא אי אפשר.

כי אי אפשר נבראים בלי שהיה מי שקדם וברא אותם, נכון?

וחייב להיות מי שברא אותם, אז מוכרח שיש בורא.

ואי אפשר שלבורא יהיה בורא,

כי אז יהיו נבראים בלי בורא.

אז מוכרח שיש בורא שברא לכל הנבראים, ואין לו בורא.

מוכרח.

מה נעשה?

מוכרח.

עוד דבר,

כל נברא הוא מוגבל.

אני מוגבל, יש לי גבולות.

הכוס מוגבל, השולחן מוגבל, האולם מוגבל, כדור הארץ מוגבל.

הירח, השמש מוגבלים.

הכל מוגבל.

כל מוגבל, יש לו מגביל.

היצרן של הכוסות הגביל את הכוס.

הנגר הגביל את השולחן.

הקבלן הגביל את האולם.

הבורא הגביל את העולם.

הגביל את הגלקסיות, הגביל הכול.

זאת אומרת, לכל מוגבל

יש מגביל.

והמגביל לכל המוגבלים זה הבורא שברא לכל הנבראים.

ולמגביל אין מגביל.

כי אם למקביל יש מקביל, גם הוא מוגבל.

אם כן, מוכרח שיש מקביל ראשון, בורא לכל הנבראים,

ומוכרח עוד דבר,

שהוא הכל יכול,

שאם לא כן הוא מוגבל.

אז אולי נגיד שהיו שניים הכל יכול,

שניים,

הנה יש פה שניים.

אז קודם כל, מעצם היו אותם שניים,

אז זה סימן שכל אחד מוגבל, כי הם שניים ולא אחת.

דבר שני,

אם נגיד שזה הכל יכול,

וגם זה הכל יכול,

אז נשאל, האם הכל יכול הזה יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל, לא הכל יכול.

ואם זה לא יכול להגביל את זה, אז הוא מוגבל.

לא הכל יכול.

אז מוכרח שיש הכל יכול אחד ולא שניים.

אחרי מה שאמרנו בחמש דקות, הגענו לשורה הראשונה של הרמב״ם בספרו המדע,

שהוא פותח כך. יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

נגמר.

שורה אחת של הרמב״ם.

יסוד היסודות

ועמוד החוכמות, לדע, לא להאמין, לדע

שיש שם מצוי ראשון,

ממציא לכל הנמצאים.

אז יש בורא לעולם,

וזו הוכחה לוגית.

אז לא צריך כבר את הקשקושים של דרווין שאתם קופאים,

ולא של סטיבן הוקינג שאתם שיריים של פצצות.

ואפשר להסתדר בלי הביג-בנג

ובלי הבבון.

גמרנו.

זהו, אפשר להיות דתי, חבר'ה.

יש אלוקים.

לא במשחק כדורגל.

פה, באולם השמחה, יש אלוקים.

ובכן,

יש בורא שברא לכל הנבראים, וודאי שהוא חכם.

כן? אנחנו רואים את החוכמה של הבורא.

אם נסתכל על עצמנו, אז כתוב, מבשרי אחזה אלוקה. מבשרי. אני רק רואה איך הבשר שלי בנוי,

אני רואה את האלוקים.

איזו חוכמה מופלאה ב-DNA.

איזו מורכבות. כמה מידע

בתוך תאונים קטנטנים,

שמכינים ספריות גדולות, מידע,

שזה כנגד 35,000 ספרים עבי כרס.

ב-DNA.

וכל התורשה והכול עובר דרך זה.

מי עשה את זה? מי תפר את זה? מי סידר את זה? איך עושים את זה?

אם אדם מתבונן ומסתכל בגופו, הוא נדהם. מה זה תא?

מה זה תא? איזה גודל זה?

אנחנו מורכבים מביליונים של תאים.

והכול מתואם.

ואם לא היה תאום,

ובלוטה אחת לא מפרישה מה שצריך,

או קצת יותר ממה שצריך,

אז אתה מונגלואיד.

ואם חסרת לך טיפונת קצת באוזן, אז אתה נופל על הרצפה כל הזמן, אין לך שיווי משקל.

ואם אחד מתוך 261 נימים שיש לך בעין לא בסדר, אז אתה לא רואה.

ובמוח יש לך אורך,

אורך של נימי דם שמגיעים עד לירח וחזור.

מזה סלול המוח שלך.

מי עשה את זה?

מי הרכיב את זה?

ואיך זה מתחיל מטיפה מיליונית,

מיליונית,

ויוצרת אדם, והופך להיות בן אדם, ונהיה עצמות, ונהיה

חיתוך של איברים, ונהיה מנופים, ומערכת, ודונג,

ואש הדה.

קח קוקה קולה,

שים טיפה על השולחן, חכה תשעה חודשים, ימצא לך בקבוק.

איך זה?

איך זה?

אז החכמים אומרים, טבע!

טבע! איזה יופי, המילה טבע מכינה את הכול.

מה טבע? איזה טבע?

איך זה עובד? איך זה נהיה?

איך נהיה לך שיניים?

שיניים.

אבן צומחת בתוך בשר.

אבן צומחת בתוך בשר.

בהתחלה שיניים קטנות, קטנות.

אם היו יוצאות הגדולות מההתחלה, אף אחד לא היה מנשק את התינוק.

הוא היה נושק.

בהתחלה קטנות,

ואחרי שהוא גודל,

אם הוא יישאר עם הקטנות, תארו לכם אחד מהמבוגרים פה מחייך עם שיניים קטנות של ילד.

איזה חיוך היה.

אז הקב' הוא דואג שהוא יחליף, כי הלסת מתרחבת,

והחניכיים והכול, אז זה יורד,

ואז באות שיניים שמסדרות.

ואלה פלאות, לא... מי תכנן את זה?

יש לנו פה מיקסר שבעים שנה עובד. קח, כן, הוא, שים לו שומנים חמש שנים ומקרטע לך על השיש.

פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, פח, הלך מנוע.

שבעים שנה אתה טוחן הכול, טוחן פה הכול.

עם מה אתה טוחן?

יש שם ברזלים?

אתה שם שמנים?

איך זה עובד? שקט.

אוי ואבוי אם היינו שומעים.

אם זה היה כמו מערבל?

תאר לך, אתה גומר על רוחב ואחר כך,

והכול בשקט.

הכול בשקט.

ומה עושה את כל זה? יש מיצים, מיצים שממיסים את המאכל.

מיצים שממיסים את המאכל.

מגיע בשר לבפנים שהוא קשה עיכול,

מגיע בשר והמיצים האלה, ממיסים אותו לגמרי, עד שיכול להיות ממי.

אבל ראוי זה פלא,

המיצים האלה שורפים את הבשר שבא ממחוץ ולא עושים חורים בבשר שהם יושבים עליו.

איך זה?

איך הם מבחינים בין בשר לבשר? יש להם שכל?

מה זה?

מי תכנן את זה?

הקיבה מפרקת

את האוכל ושולחת אותו לכל מיני מקומות דרך נימי הדם,

וזה עובר במחזור הדם, הכול.

עכשיו, את הפסולת היא מפנה למקום אחד שייצא בסוף,

ואת הוויטמינים והדברים הטובים

היא לוקחת לדם.

מאיפה הקיבה יודעת לפרק את הכול, מה ויטמין, מה לא, כל דבר למקום,

ואת הפסולת החוצה.

תארו לכם שיוצא הפוך,

שאת הפסולת היינו מקבלים לדם,

ואת הדברים הטובים מוציאים החוצה.

אוי ואבוי, מה היה קורה איתנו.

איך היינו נראים?

כמה זמן היינו מחזיקים מעמד?

ואיזה ריח היה לנו?

תענוג.

מי תכנן את זה? איך זה מוציאים פרי חדש עכשיו,

והקיבה כבר מעודכנת,

איזה ויטמינים יש לו?

מבשרי אחזה אלוקה.

מי שלא רואה מהבשר שלו את האלוקים,

יש לו בעיה באינטליגנציה.

לאדם יש זקן.

מי סידר שלכל סערה יהיה שביל,

שבשביל הזה יתקבל את המזון שלה.

וברגע שהמזון לא מגיע, היא מלבינה.

יש תעלה שטף

לתעלה של כל סערה.

איוב, כשבאו עליו ייסורים,

אז הוא התלונן.

הוא אמר, אולי הקב' החליף בין

איוב לאויב.

אולי התחלף לו.

במקום איוב, אויב.

ככה הוא טען.

אחר כך הוא התבונן ואמר, מי שם שטף לתעלה?

אם בין

עשרות אלפים של סערות הוא לא מתבלבל,

נשים לכל אחת את השטף שלה בשביל שיגיע אליה מזון,

אז מה, בארבע אותיות הוא מתבלבל?

מי דאג

שטיפות המים שיורדות מן השמיים לא ייפגשו זו עם זו?

פלא פלאות.

תבדקו פעם, תסתכלו.

אין דבר כזה שטיפה נוגעת בטיפה בירידתה.

פלא פלאות. מי זה דאג

שאין חיטה אחת דומה לחברתה בכל העולם כולו?

מי דאג שלכל אדם בעולם תהיה טביעת אצבע שונה?

וכמה זה אצבע?

בטווח כזה קטן,

בכל העולם מיליארדים אנשים יהיה שונה.

יהיה ניתן לזהות כל אחד לפי טביעת אצבעו.

מי סידר את זה?

הפצצות?

אה?

או הקופים של דרווין.

מי סידר שיהיה לנו סערות באף?

אם לא היה לנו את המסנן הזה,

היינו צריכים אינסטרטור צמוד.

וזה לא סתם סערות,

זה סערות לפי גודל האף.

תארו לכם אחד מאפריקה

עם אף

אפריקאי,

היה לו סערות של אחת מרמיית אביב ג'

או אחד מרמת אביב ג' עם אף סולד,

היה לו סערות של אחת מאפריקה.

היה עושה סימונים.

מי סידר את כל זה?

אז אחרי שמבינים שהבורא יתברך הוא חכם,

אז שואלים שאלה, החכם למה ברא את הבריאה?

החכם למה ברא את הבריאה? יש בריאה,

יש בורא, יש נבראים, למה נבראו?

תגידו לי, זה מעשה חוכמה להביא אדם לעולם ואחרי שהוא יחיה 70 שנה, לקחת אותו, להפוך אותו לחול?

זה נקרא מעשה חוכמה?

לבנות בניין גבוה,

כל בו שלום,

ובגמר הבנייה, לפוצץ אותו עם דינמיט.

זה מעשה חוכמה?

להביא ילד, לגדל אותו, להאכיל אותו, להלביש אותו, ללמד אותו, לחנך אותו, לבנות לו, לתת לו, לקדם אותו, לתת לו עבודה,

מעמד, הכול בחברה, או פנייה, אדם חשוב,

טיק, לוקחים אותו חול.

מה המטרה פה?

אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה מתים?

אם באנו בשביל למות,

בשביל בחיים.

אדם צריך להאמין מה אנחנו עושים פה, מה זה פה משחק, מה זה יויו?

רגשות ויחסים

בין בני אדם במערכת שלמה, והכול בשביל מה?

שאדם ימות.

מה ימות? בין 90, בין 80, בין 90, בין 20, בין 30, מה זה משנה?

אם אין המשך,

מה אכפת לך אם היית צדיק או רשע,

חכם או טיפש, עני או עשיר, את מי זה מעניין?

אם אין המשך,

אז אתה לא יכול לשכב בקבר ולהגיד לשני, הלו,

מה איתך, איך אין לך,

מה עשית?

אתה איתה רוקד כל יום שישי, היית עולה עם סיבוד וזה?

מה הוא יגיד לו? אין אף אחד,

אין להם מי לדבר, כולם חול.

ואם נאכול, הולכים לחול. אה, יואו.

נו, אז מה ההיגיון? מה ההיגיון בבריאה? מה ההיגיון בבריאה?

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן, הבריאה לא נבראה החינם.

אז הבורא התברך,

בחוכמתו ברא את הנבראים,

ולא השאיר אותם לידיעה,

אלא הוא התגלה במעמד הר סיני,

שלח נביאים,

נתן תורה,

ובה הוא אומר את התכלית של כל הבריאה שנברא האדם בעולם.

מעמד הר סיני,

לפני המעמד הנשגב הזה, שהשתתפו בו מיליונים בני אדם עדים,

אז באותו מעמד יהודים יקרים, אתם צריכים להבין, קדמו לזה

עשר מכות במצרים,

שבני ישראל רואים, עיני ענק,

איך המצרים השליטים העריצים מקבלים מכות על-טבעיות,

ורק הם מקבלים את המכות,

ובני ישראל אינם מקבלים.

ואפילו יהודי שנמצא בתוך המצרים, בין המצרים,

לא נפגע, והמצרי כן נפגע.

היהודי שותה בכוס מים,

והמצרי שותה דם.

המצרי מכניס קש למים של היהודי, יוצא לו דם.

היהודי מכניס קש לדם שבכוס של המצרי, יוצא לו מים.

הקדוש ברוך הוא הטריף את מצרים,

ג'ינן אותם.

אשר התעללתי במצרים.

פרעה האזער,

הוא היה חצי מטר גובה, כתוב, חצי מטר.

זה משהו קומפקטי כזה.

דרדס, דרדס.

זה פרעה, עריץ, שכתוב ככה, חצי מטר כולה.

היה אומר, לא אשלח.

משה ואהרון באים, משה היה גובה חמש מטר.

משה, הפרעה הקטן,

כוס חד פעמי,

עומד שם,

הוא אומר לו, משה רבנו שלח את עמי, הוא אומר לו, לא אשלח.

אמר לו הקב'-ברוך-הוא, אני אראה לך, עזער.

אמר לו, מכה ראשונה, דם.

דם.

ביאור, קודם כל, למה היאור זה היה האלוהים שלהם.

מי משקיע את כל מצרים?

היאור שלהם, אני לא ס...

דם.

אחרי שבעה ימים שחולף את המכה,

האזער עושה שרירים, הוא היה במכון שליט.

נו,

אתה משלח או לא?

אומר לו, שלח.

אומר לו, עכשיו תקבל מכה צעקנית, צפרדע.

גע, גע, גע, גע, גע, גע,

בכל מצרים.

המכה הזאת,

וואי, וואי, וואי, איזה מסכן היה פרעה.

משה רבנו, כשהוא כבר התחנן, פרעה, שיתפלל השם, שיפסיק את ה... היה צריך לצאת מחוץ לעיר,

להתפלל כשהוא ישמע את עצמו מהרעש,

היה צריך לצאת מחוץ לעיר, לא שומע מה הוא מדבר.

מהרעש?

אתם יודעים מה זה? מיליארדים, צפרדעים, כולם גע, גע, גע, גע.

שבוע הימים?

וואי, וואי, וואי.

אחרי זה קינים.

וככה, כל המכות, עשר מכות, עשר מכות, עד שהוא מביא לו מכה אחת,

מכת בכורות.

מראה לו הקדוש ברוך הוא מכה,

משהו השם מרחם, שפרעה קם באמצע הלילה עם פיג'מה ומחפש.

זה לא הייתה לו סתם פיג'מה, סן טרופז,

מתרחבת.

מחפש.

קומו, צאו מתוך עמי.

די, די, עד כאן.

לצאת, לצאת. ואל תשכחו להגיד לי, משבר אחר כמו שאתם אומרים.

איי, איי, איי, אחרי עשר מכות כאלה, יהודים יקרים.

יש אלוקים או אין אלוקים?

מה זה, רואים בחוש.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? נותן לו עשר מכות בשביל להראות לו את כוחו. למה?

פרעה אמר, מי זה השם אשר אשמע בקולו? אצלי בספרים לא מופיע אחד כזה.

אני לא מכיר. אתה בא ואומר לי,

השם אמר, שלח את עמי ויעבדו. מי זה? אני לא מכיר אותו.

לא מכיר. אמרת, אתה לא מכיר? תכף תכיר.

חכה.

עשה לו היכרות עשר מכות.

הראה לו שהקדוש ברוך הוא הוא שולט בכל העולם כולו.

איך?

מכה ראשונה בייעור, הראה לו שהוא שולט בימים,

בנהרות ובאגמים.

מכה שניית צפרדע, הראה לו שהוא שולט בכל בעלי החיים שבמים.

מכה שלישית קינים, הראה לו שהוא שולט בכל הרומס על פני האדמה.

דבר, הראה לו ששולט בכל החיידקים והמחלות.

מכה חמישית?

ערוב.

ערוב? דצח עדש, ערוב זה מכה רביעית. מכה רביעית זה חיות שמתפרצות, נמרים, ברדלסים,

אריות לכל מצרים.

אחר כך שחין,

זה מראה לו ששולט בגוף האדם, לתת בו פצעים וחבורות ומחלות

בכל הגוף.

אחר כך ברד, יורד,

אש מתלקחת ומים ביחד בברד.

כל אחד לא מהקטנים של פה.

ככה אבנים גדולות של קרח.

הרבה,

הרבה, מראה לו שהוא שולט בכל המעופפים בבריאה.

מכה תשיעית, חושך, מראה לו שהוא שולט במאורות, לחשיכן וכו',

ומכה עשירית הוא מראה לו שהוא משגיע.

על כל בריאה ובריאה, ויודע אפילו מאיזה טיפה נוצרה ומתי.

ואת כולם הוא מכה בחצות הלילה.

בבת אחת.

בכל מצרים.

אין בית אשר אין שם מת.

אז מה רואים פה?

עשר מכות שמראות שמלמטה מאה תאומות, עד שמי השמיים למעלה,

יש מי ששולט בכל הבריאה ובכל כוחות הטבע.

אחרי זה הוא מוציא את ישראל נגד הטבע גם, כי פרעה לא רוצה לשחרר.

פרעה לא רוצה לשחרר.

מצרים סגורה ומסוגרת,

ובמצרים היו מומחים בכשפים שאף אחד לא יכול לברוח ממצרים, מהעולם לא ברח עבד ממצרים.

הוא בא ומשחרר אותם,

הוא משלח אותם. טוב, אז יש עוד בעיה, יש ים, ים. איך עוברים את הים?

אז הקדוש ברוך הוא דואג לבקוע את הים, והוא לא בוקע את הים סתם,

אלא לשנים עשר גזרים שיעברו כל שבט בנפרד,

מכובד,

לא בלחץ,

מייבש להם את הקרקעית,

ביבשה, לא הולכים בטיט,

בתחתית של הים זה טיט,

ועוד 250 ניסים

בתוך הים. אתם יודעים מה זה?

כל זה עושה הקדוש ברוך הוא לכבודם של ישראל, ומוציא אותם, המצרים נכנסים, וכולם טובעים,

ומוביל אותם במדבר. במדבר ארבעים שנה הם אוכלים מן מן השמיים,

אין היפר ואין קניון ואין שום דבר.

מאיפה אוכלים?

יורד מן מן השמיים. מאיפה שותים? יש ברזיות בכל מקום, יש מכליות, אין דבר כזה.

בעירה של מרים.

בשר מאיפה?

מביא להם סלב.

איך אפשר בחום הזה לחיות עם תינוקות, עם ילדים, אין מטרנה, אין שום דבר? איך מסתדרים?

אין טיטולים.

הקדוש ברוך הוא עושה להם ענני כבוד, שחופים אותם משבעת צדדים.

איך אומרים, יש נחש עקרב ושרף, כל המדבר מלא, חיות רעות והכול. איך ניצולים מזה?

יש ענן אחת שמפלס להם את הדרך לפני שהם הולכים.

איזה ניסים?

ניסים 40 שנה, לא פעם מקרה עם הסברים כאלה וכאלה.

40 שנה קבוע!

במעמד הר סיני, כולם רואים, שומעים,

מיליונים, לא רק יהודים, גם מהעולם כולו,

וניתנת התורה, ובא אומר הקדוש ברוך הוא.

זה הספר שיסביר לכם בשביל מה באתם לעולם, מה אתם צריכים לעשות, ואיך תזכו לחיי העולם הבא, שאין עולם זה סוף, אלא התחלה.

העולם הזה פרוזדור בפני העולם הבא.

או, עכשיו יש חשק לחיות.

אם אתה יודע שכל זה הכנה, ופה צריך להכין, וכשיוצאים מפה לוקחים את מה שהכינו,

אז כדאי להתאמץ.

אבל אם אתה יודע שבסופו של דבר את כל מה שאספת אתה תשאיר לאחרים,

שיקבלו מוכן בלי לעבוד, בשביל מה אתה עומד?

עד כאן, אם יש שאלות, בבקשה.

שאלה, מה היה לפני ההצעה? כן, בבקשה.

שאלה, אני עומד כאן עם האבטח בלילה שבת כל ההרצאות והכל וזה.

אני אומר לעצמי,

במקום שאתה תרצה, וכל העולם אומר, יש אלוקים, אין אלוקים.

למה אלוקים לא נותן דוגמה קטנה, כפי שאתה אומר את הכוס?

עכשיו ירים את הכוס, יעשה סיבוב,

ותאמין לי שכולם יאמינו שיש אלוקים. למה לא סיבוב?

כל מועדון לילה עושים סיבוב עם כוס באוויר, ומוציאים שפן מקרש,

ומקרש עושים יונה, וזה מה שהאנשים התלהבו.

הקדוש ברוך הוא לא מבזבז ניסים על אנשים שלא מבינים בניסים.

אני אתן לך דוגמה,

תסתכל עכשיו.

אתה רואה את היד שלי?

כמה אצבעות?

חמש.

עכשיו אתה רואה את האצבע הזאת עולה ויורדת?

זה נס או טבע?

מה אתה אומר?

הוא יודע שזה נס, אבל אני אגיד שזה טבע.

מה אתה אומר?

מה ששמעתי נס. שמעת החלטון. אם זה נס, אז בשביל מה אתה מבקש עוד נס? אני לא מדבר על עצמי.

אז בשביל מה הוא חושב שזה?

טבע.

ואם הוא יראה שהכוס, אני אגיד לה, קפצי,

והיא תקפוץ, הוא יגיד זה?

לא, אולי אני אגיד. שמעתי.

אם הכוס, תעשה שני סיבובים, מה הוא יגיד?

נס.

זאת אומרת,

אם אני עושה ככה,

זה טבע, הוא יגיד, ואם אני אומר לה כוס קפצי והיא תקפוץ, זה נס, נכון? ככה הוא יגיד, נכון? בגלל זה הקדוש ברוך הוא לא מראה לו נסים.

תודה. אתה יודע למה?

תסתכל. אם אני אומר לה כוס קפצי,

קפצי והיא קופצת, מה אתה אומר? נס.

ואם אני, בלי להגיד לה אצבע כלום, היא קופצת.

זה לא נס יותר גדול.

אז איך נבזבז עליו נסים?

אם הוא לא מבין שאצבע זזה זה נס שאי-אפשר להאמין,

איך אני פתאום החלטתי לקום ואני קם? מה זה?

מה זה החלטתי?

מה זה החלטתי?

מה זה החלטתי?

איך זה פועל החלטתי?

מי זה אני החלטתי?

מה?

כאילו ה' קובע לך להחליט, לא?

אני שואל אותך, תחשוב רגע עכשיו, תחשוב.

איך אתה, כשמדבר, שים לב, אתה מדבר עכשיו?

דבר רגע, תגיד רק תגיד ככה,

רק תגיד ככה, ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה.

ואהבת לרעך כמוך. זה כלל גדול בתורה.

זה כלל גדול בתורה. תגיד עוד פעם. ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה. היה קשה לך להגיד?

מה עשית? אתה יודע בשביל להגיד את זה?

דיברתי. דיברת. מה זה דיברתי?

תחשוב עכשיו מה זה דיברתי.

מאיזה בחינה? מה זה? מאיזה בחינה של השפתיים, הפה והלשון.

תגיד עכשיו לאט ותסתכל מה קורה לך בפה. תגיד.

ואהבת לרעך, לאט, תסתכל מה קורה לך בפה.

ואהבת לרעך כמוך.

נו, תגיד.

כמוך?

כמוך, כן.

תגיד, כן.

ותסתכל מה קורה לך בפה.

אל תראה, תסתכל.

ואהבת לרעך כמוך. עכשיו תסתכל רק מה הלשון שלך עושה כשאתה מדבר.

תגיד עוד פעם.

תגיד עוד פעם.

תראה מה הלשון עושה עכשיו.

ואהבת לרעך כמוך. כן, זה כלל גדול בתורה.

תגיד.

זה כלל גדול בתורה. תראה איפה היא משוטטת לך לשון עכשיו בפנים. עכשיו תגיד עוד פעם.

אה, זה משנה את המילים? אם אתה לא שם אותה פה ופה ופה, לא יצא לך מילים.

תוציא את הלשון רגע ותנסה להגיד ואהבת.

תגיד בלי להזיז את הלשון, תגיד.

תגיד, בוא נראה אותך.

אתה חושב בכלל, תוך כדי דיבור,

לאן צריך להזיז את הלשון בשביל להוציא את המילה ואהבת? אתה לא חושב בכלל שזה יוצא.

איך זה עובד, תגיד? אוטומטית. אוטומטית, אה?

נס.

אוטומטית.

רק התרגלת,

ואתה לא חושב על זה.

אם היינו צריכים לחשוב איפה לשים את הלשון כל פעם שתצא המילה,

תאונת דרכים.

האדם, מה אמרתי לך? מבשרי אחזה אלוקה. אני רק מסתכל איך הגוף שלי בנוי, איך אני מתפקד.

אני רואה את האלוקים.

אני מחפש עוד נס?

נס זה לטיפשים, שלא ממינים.

ובשביל זה אני אומר, שיעיף את הכוס בשביל הטיפשים, שיאמינו.

אבל מה אתה חושב שהם יגידו?

מה שאמרתי לך קודם, בחייאת דינא, בכל מועדון עושים את זה.

לא. כל מה שאלוקים עושה לנו תורה, טילים, סקאטים וזה,

כולם אומרים מקרה, מקרה, מקרה. כן. שיעשה להם משהו, שלא יגידו מקרה, ישתיקו אותם.

תשמע, בואו, תקשיב, אתה צריך להבין, לקדוש ברוך הוא

אין זמן לטיפשים. שיחכים אותם. איך יחכים אותם? כתוב, יאב חוכמה לחכימים.

כתוב שהקדוש ברוך הוא נותן חוכמה לחכמים. פעם שאלה מטרונית האחת את אחד מחכמי ישראל, אמרה לו, למה הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה לחכמים?

שייתן חוכמה לטיפשים, כמו שאתה אומר.

אז הוא אומר לה, תגידי לי, אני אשאל אותך שאלה,

אם יבוא אליך עני ועשיר ויבקשו ממך ללוות כסף,

למי תלוי?

אז היא אמרה לעשיר.

אבל, אבל אני צריך. אמרה, כן, אבל אין לו מאיפה להחזיר.

אני ארבה מי שיכול להחזיר.

אז אמר הקדוש ברוך הוא אותו דבר. יאב חוכמה לחכימין נותן חוכמה לחכמים שיש להם עם מה להחזיר.

אבל אם תיתן לטיפשים, יבזבזו את זה.

מה יעשו להם חוכמה? יעשו שטויות.

תורה אחת נתנו לו חוכמה, הלך לשחק כדורגל.

הורידו אותה אל האצבע הקטנה למטה.

זה חוכמה?

אדם קיבל ראש בשביל להניע את הרגליים מהר.

מה החוכמה?

אדם הולך להיות שחיין.

שחיין, מרק ספיץ.

שבע מדליות זהב קיבל יהודי. מרק ספיץ. שם יהודי, מרק ספיץ.

אתה מבין? כמו אברהם ויעקב.

מרק ספיץ.

שבע מדליות.

דג קטן משיג אותו. אז על מה המדליות?

אז על מה המדליות?

כשבן אדם לא מגיע אפילו לדרגה של דג,

על זה הוא מקבל מדליות.

אתה מבין? אנשים מורידים את השכל לאיברים.

המעלה של אדם, שהוא אדם חושב,

משכיל,

מבין מה התכלית, עובד לכיוון נכון.

לא כל דבר תמיד שאדם עושים חכיין.

תראה כמה בספורט, באולימפיאדה, כמה אנשים מחכים.

אחד את הקנגורו,

ואחד את הזה, ואחד את האיילה, והשני את הצבי.

מה הם עושים?

זה נקרא חוכמה? זה גבורה?

אדם

נבחן לפי הרמה השכלית שלו,

ומה הוא עושה עם זה? יש אדם שהוא חכם ונבון,

אבל הוא משתמש עם זה לאבנים.

ויש אחד שמשתמש עם זה להועיל לבריות, לעשות, לעזור וכו'.

תלוי.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא נתן תורה.

בשביל שיש כמה עצלנים לקרוא תורה ולהתחיל להתבונן ולהבין, בשביל זה הוא צריך כל פעם לעשות להם הוקוס פוקוס, שהם יהיו מרוצים?

אז הוא יראה לטיפש אחד מה יבוא השני. הי, אני לא הייתי, תראה לי גם כן.

אז מה, עכשיו עושה לו עוד כוס מסתובמת.

בסוף מה יקרה? יתרגלו כולם לכוסות כאלה, יגידו, זה לא עוכמה, זה היה פה כל השבוע.

כל השבוע יתרגלו פה.

לא, השאלה למה פעם היה ניסים כל כך הרבה, והיום אין אפילו אחד.

אני מסביר. בהתחלה, כשהקדוש ברוך הוא היה צריך להתגלות,

אז לפני ההתגלות היו צריכים לשייך את הכוחות למישהו.

בגלל שהיו מכשפים וקוסמים במצרים,

ובמכות הראשונות עד כנים הם יכלו לעשות גם כן כמה דברים.

אז היו אומרים, טוב, זה יותר חכם מאיתנו. אז הוא קוסם יותר גדול.

אבל כשהקדוש ברוך הוא הראה ניסים בסדר גודל כזה, שלא שייך,

שהאדם יכול לעשות ולשלוט בבריאה כולה,

אז כולם הבינו שיש בורא לעולם.

עכשיו שהבורא הזה רוצה לתת תורה,

עכשיו ידעו שהמדובר, לכן פותחת,

בעשרת הדברות, הדיברה הראשונה פותחת ב-"אנוכי השם אלוקיך אשר

הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".

לא אומר,

מה שיותר חשוב,

אנוכי השם אלוקיך אשר בראתי שמיים בארץ. זה יותר חשוב.

אז הוא אמר, לא, אשר הוצאתיך.

למה? זה אתה יודע. אני מדבר אליך בנוכח.

אתה יוצא ממצרים,

אני מדבר איתך, ואתה יודע שאנוכי הוצאתיך.

פרעה לא רצה לשחרר, אף אחד לא רצה, ואי אפשר לצאת משם.

ומי הוציא אותך אחרי עשר מכות? אני,

שאני אמרתי מראש, אני אכה אותם בזה ובזה ובזה.

אז אם כן,

דע לך שזה אנוכי.

עכשיו, ראו את זה מיליונים עם הילדים ועם הנכדים שלהם ועם הנינים, נכון?

וככה המשיכו והעבירו דור אחר דור, ועל זה יש לנו חגים,

ועל זה יש לנו את המזוזה ואת התפילין ואת ברכת המזון ואת הקידוש והכול כראיות והוכחות כל הזמן זכר ליציאת מצרים.

אז אם יבוא אחד וישאל אותנו שאלות שטויות,

נגיד לו, מה קרה לך? אנחנו צריכים להראות לך את ההיסטוריה מחדש בשביל שתאמין.

כשאחד בא לשיעור באנגלית

והמורה אומרת לו,

Good morning.

Today we learn the ABC. מי מתחילה?

A, B, C, D, E, F, G, H, I, J, K, L, M, N, O, P, L, M, O, P, Q, O, S, T, U, B, W,

X, Y, Z. אז הוא אומר לה,

מי אמר לך שאומרים A, B, C, D?

למה את לא אומרת?

סיגה למה.

תוכיחי לי.

מה תוכיחי לי?

לך למנהל, הוא יוכיח לך. יאללה, לך, תביא פתק.

מגיעים לתורה, תוכיח לי מההתחלה. מה זה תוכיח לי?

3,300 שנה אנשים זורמים עם זה.

בא אחד אומר, תוכיח לי שלא אומרים ABCD. מה תוכיח לי?

למה הם כולם?

בשום תחום אין דבר כזה תוכיח לי על העבר.

אני לא אומר תוכיח לי, אלא אומר למה הוא מיוזמת. לא, הוא, אני לא מדבר עליך.

אבל באוניברסיטה

יש בן אדם, בוא ואומר לפרופסור,

תוכיח לי שאתה מבין מה אתה מדבר.

הוא מפסיק להיות סטודנט.

שולחים אותו קורס לגרות ישר.

כן, עוד שאלה.

בבקשה.

אני הבנתי את ההוכחה שלך שיש בורא לעולם.

איך אני יודע שהבורא הזה זה באמת אלוהים, ואיך הוא נוצר אם הוא לא?

הוא הבין את ההוכחה שלי שיש בורא לעולם,

אבל מי אמר שהבורא הזה זה אלוקים?

ודבר שני,

איך הוא נוצר.

ובכן,

אמרתי שלבצר הוא לא יכול להבצר, כי אם הוא היה נוצר אז הוא היה נברא.

אלא הוא נקרא מחויב המציאות.

מציאותו היא הכרחית,

ולא על ידי מכריח זולתו.

מאיפה אנחנו יודעים?

אנחנו ההוכחה הכי טובה, כי אם לא הוא, לא היינו נמצאים כאן.

עכשיו, מאיפה אתה יודע שהוא האלוקים?

משום שהוא התגלה ונתן את התורה,

ואמר, אני האלוקים,

שעשיתי את כל מה שכתוב באותה תורה.

אבל אולי מישהו אחר נתן את התורה ולא הוא.

מה פירוש? מי נתן?

איך אני יודע שזה באמת אלוהים נתן? שמעתי, מי נתן, נגיד?

אני יודע, נהר משה נתן לי. משה, בטח משה, משה, משה רבנו

היה בהר ארבעים וארבעים לילה והוריד תורה.

אני שואל אותך,

בן אדם תוך ארבעים יום, תקשיב טוב,

יכול להמציא תורה כזאת,

אם ראית פעם את כל התורה,

יתרה מזאת,

כל התורה עם כל מצוותיה וכל דקדוקיה,

כל כלליה וכל פרטותיה,

שלא היה נודע דבר כזה מעולם,

תקשיב טוב,

ושהתורה הזאת תגיד מראש גם מה יקרה עד סוף הדורות,

ושלא יהיה סתירה בתורה כולה,

בתוך ארבעים יום להוריד את זה למטה כתוב.

אפשר?

אז איך אתה אומר טענה כזאת?

אז אי אפשר.

רק אלוקים יכול לברוא תורה כזאת,

כי אין אדם שיודע מה יתרחש בעוד חמש דקות איתו, בעוד שנה,

בעוד שנתיים, בעוד חמש.

מה עוד?

אחד שיתחייב לאומה שלמה בין כל האומות,

שבמשך כל ימי שנות קיומו של העולם האומה הזו לא תיכחד, למרות

שתהיה נרדפת על ידי כל אומות העולם.

יש מישהו שיכול להבטיח לך?

אני בתור רמטכ״ל יכול להבטיח לך שתיכנס לכל מלחמות ישראל,

תשתתף בכולם ותצא מכולם חי?

הוא לא יכול להבטיח לעצמו.

איך יכול מישהו, מאן דהוא, להגיד

שכל מה שאני אומר, זה חייב להתקיים?

יתרה מזו,

עכשיו שנת השמיטה

מתקרבת ובאה.

הקדוש ברוך הוא אומר שמי שישמור

את השנה השביעית שמיטה בזמן שבית המקדש קיים,

שמיטה,

אסור לחרוש, אסור לזרוע, אסור לקצור.

אדם כזה, מובטח לו שבשנה השישית הוא יקבל עבור שישית,

שביעית ושמינית.

פי שלוש.

ו-1,200 שנה

שהיו מקדשים במשכנים,

לא היה פעם אחת שלא התקיים הדבר הזה,

ששומרי השמיטה קיבלו פי שלושה.

וזה ניתן לבדיקה, והוא מתחייב בתורה, מתחייב.

יש איזה חקלאי,

אומן דהוא, שיכול להתחייב לחקלאי אחר ולומר לו, שמע, עצה,

כל שבע שנים תנוח עם האדמה, אל תעשה שום פעילות,

תמיד בשישית תקבל פי שלושה. אפשר להגיד כזה?

עכשיו, כשאומרים לך כזה דבר,

ואתה מקבל תורה כזאת, אז אתה בודק,

ואתה רואה, הנה,

לא נכון.

ישר מתפרסם, לא נכון, התורה אמרה, ולא נכון.

נכון?

מי יעמיד מבחן כזה?

למה להסתבך? למה להתחייב בהבטחה כזאת, שהיא לא הגיונית?

שתיים,

הוא אומר שבזמן שיהיו רגלים,

וכל הזכרים יעלו לרגל,

כן, שלושה רגלים לבית המקדש,

כתוב, לא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה.

לא יחמוד איש את ארצך.

עממים מסביב יושבים אויבים ועוינים לעם ישראל.

מבטיחת תורה,

כשאתם, כל הזכרים,

רק הנשים נשארות עם התף,

כן?

רק הזכרים עולים לירושלים, נשארים שם שבוע.

אף פעם ב-1,200 שנה לא יקרה שהאויבים שרבים איתכם ונלחמים כל השנה יתקפו אתכם בשבעת הימים האלה.

מישהו יכול להתחייב על דבר כזה?

ואומות העולם יודעות מה יש בתורה,

ואף פעם לא עשו את זה. מה אתה אומר על זה? מישהו יכול להתחייב על זה?

זה שתיים

מהראיות שהכריעו את הרב אורי זוהר לחזור בתשובה.

בעוד כהנא יש רבות,

צריך רק להיכנס וללמוד, זה הכול.

הבעיה שלא מלמדים את התורה, אתה מבין? לא מלמדים אותו, ובוודאי שלא מלמדים אותה כפי שהיא,

אלא מבקרים אותה כל הזמן, זה הבעיה.

כי לא מעוניינים שאנשים ידעו תורה שהעם הזה לא יהיה יהודי, מקורי, שורשי, אותנטי.

הבנת, עיוני?

כן.

קודם כל, אמרת שמשה היה חמש מטר?

גובה, כן.

עשר אמות.

ושאלה שנייה, אתה, טוב, בוא נגיד באמת, קרה מה שקרה במצרים, הכול טוב ויפה,

אבל גם הנוצרים וגם המוסלמים אומרים שמרים נכנסה להיריון מרוח אלוהים,

ושמוחמד הלך לישון בנערה וקם עם חיזיון,

והרבה אנשים אמרו דברים כאלה.

למה דווקא אנחנו, זה מה שכאילו היה? שמעתי, שאלה יפה.

ובכן, אתה צריך להאמין.

הוא אומר, למה אנחנו מאמינים למה שכתוב בתורה שלנו? למה לא נאמין? כמו שהנוצרים מאמינים שמרים הרתה מרוח,

מהאווה, מדעי הרוח,

ומכל מיני סיפורים כאלה, למה לא נאמין?

מה קרה? הוא חצה את ים סוף.

חצה את ים סוף, עלה, ירד, עלה, זה, כן.

עכשיו בוא, אני אסביר לך, אני אגיד לך מה ההבדל.

אנחנו לא מסתמכים על ניסים.

אנחנו לא בונים את התורה שלנו על אותות ומופתים.

לא.

מעמד הר סיני היה לעיני מיליונים.

מה שישו סיפר לשנים עשר השליחים שלו,

זה הוא בא מאחורי ההר וסיפר להם שהיה ככה וככה וככה.

הוא סיפר, אחד סיפר.

מוחמד סיפר, סיפר, שבמערה היה ככה וככה.

ואני מספר, להבדיל,

שעכשיו, לפני שהגעתי לפה,

קיבלתי במעלית את תורת הטנדו.

סיפור, גם סיפור.

שהסיפור שלי לא יותר חזק ולא יותר חלש משלהם.

אבל הסיפור של היהודים, אין סיפור כזה.

בשביל להפקיע את הסיפור של היהודים,

אתה צריך סיפור יותר חזק.

שאם במעמד הר סיני היו מיליונים,

וה' נתן להם את התורה, וזה מסכים עם הנוצרים והמוסלמים,

אם הם רוצים להגיד שהקדוש ברוך הוא החליף את האומה שלנו ובחר באומה שלהם,

אז הקדוש ברוך הוא היה צריך לעשות פרסום יותר גדול כדי להפקיע את המעמד הקודם,

ולא לבוא, ולא לבוא בגניבה,

בחושך,

ולהגיד לישו, אתה שומע? עוד גדולה ורוחה?

אתה מבין?

מה קרה? פתאום הוא מפחד ממישהו?

היה עושה לפחות פי שתיים ממה שהוא במעמד הר סיני,

ומודיע אנוכי השם אלוקיך אשר בחרתי בך ולא בהם.

אם לפרעה חצי מטר הוא יכול לתת כמה חמועות, אין לו בעיה.

נכון?

למה הוא לא עשה?

חרטא.

כל רוצה לשקר ירחיק עדיו.

אפילו עדים, שניים, שניים אפילו לא היו,

לא לישו ולא למוחמד.

אז אתה רוצה שאני אאמין?

אני יהודי, אני לא טמבל, אי אפשר לעבוד עליי.

ויש אנשים שאחרי המיליונים שהיו, עדיין לא מאמינים, אתה מבין?

אבל קופצים על העגלה של הנצרות והאסלאם להתחזק אצלהם,

ולא אצלנו.

אתה מבין מה הבעיה?

כי נוח יותר,

תורה שלא מחייבת כמעט כלום, למה לא?

גם אריקרישנה,

תיקח כמה פעמונים מצלצלים ותלך, תשאיר.

ארי ארי, אריקרישנה, ארי ארי, אריקרישנה.

אריקרישנה.

אתה רואה אותו מתנדנד ככה,

עוד מעט הוא כמו הכוסות.

תבין, זהו, זה דת.

יש כאלה יושבים, אתה יודע, עם רגליים שלו ועוד,

מחכים מתי הם יחופו.

מוכנים להמראה.

אתה עושה לו ככה?

אין תגובה.

צריך זריקה,

איך קוראים לזה? יש לאנשים?

אפדמול, מדרימה.

מה? פדורל, אפדורל.

זה זריקת זירוז.

כן.

הוא יושב, לך תדע, אולי הוא מחכה להוליד משהו.

כן, מה השאלה?

כבוד הרב, מה זה נשמה?

מה זה נשמה?

חי, יודע, מרגיש. רגע, כשהנשמה יוצאת מהגוף, מה זה רוח? מה זה הנשמה שלך? חי, יודע, מרגיש.

אתה עכשיו גוף?

כן, נכון.

הגוף לא חי, לא יודע, לא מרגיש. נכון שאתה חושב שאתה מרגיש?

כן. נכון שאתה מרגיש שאתה חי?

נכון שאתה חושב שאתה יודע?

זה רק הנשמה,

כי אם יוצאת הנשמה, הגוף

לא מרגיש, מת, לא מרגיש,

לא יודע ולא חי.

אז מי חי?

הנשמה זה אני. הנשמה זה אני, בדיוק.

הנשמה זה אותה דמות מואבות שלי.

אני זה רוחני, זה אתה, בדיוק צלם שלך. כשאתה יוצא מן העולם, יש לך את הצלם שלך כמו צל דק מן הדק

שהוא בבואה שלך.

כמו שיש בבואה במראה, בבואה במים,

יש בבואה שלך, זה הצלם שלך.

אבל נשמה זה דבר רוחני.

בדיוק.

ורוחני לא מת, לכן אתה רק נפטר,

עוזב את הגופה,

ואתה נשאר בדיוק כמו שאתה.

אותן מחשבות, אותן ידיעות, אותו דבר בדיוק.

ועל כן אתה,

אתה נותן את הדין. לכן כתוב, דע מאין באת ולאן אתה הולך,

ולפני מי אתה עתיד לתת עם חשבון?

מאין באת? מטיפה שרוחה.

לאן אתה הולך?

אל מקום עפר, רימה ותולעה.

ולפני מי אתה עתיד לתת עם דין וחשבון? מה זה לפני מי אתה? אם אני כבר הופך להיות עפר, רימה ותולעה, מה זה לפני מי אתה עומד לתת עם דין?

אין כבר אתה.

כי אם הפכת להיות חול.

אלא לא, כי אתה זה הנשמה.

גם אתה מביא את החוק. הבנת?

כן. בבקשה.

יש לי שאלה ש... אם אתה יכול, כן.

יש לי שאלה שלפני כמה זמן אמרו לי את זה,

ועדיין כל פעם שאני שואל אנשים,

כאילו אני מתפקפק בזה הרבה פעמים.

למשל יש, זה כמו שהבן אדם הזה אמר, למשל, יש למשל את הכתוב בתנ״ך, לא יאכל גדי בחלב עמו אם אני לא טועה. כן.

לא תבשל גדי בחלב אמו. לא, לא יודע, אם אני נוטה, אוקיי. מי, כאילו, מי קבע פרשנים וטוב, מי קבע שלא לאכול בשר וחלב, ולא נגיד לפרש את זה בדרך אחרת, נגיד לא אוכל גדי שהוא עדיין קטן והוא... כשמשה רבנו ירד מהר סיני הוא קיבל את כל פירושי התורה,

כל הכללים וכל הפרטים כולם על כל מצווה ומצווה. התורה שבכתב

היא לא כל התורה.

יש תורה שבעל פה, שמתלווה לתורה שבכתב.

לכן הקדוש ברוך הוא אומר, ואתנא לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

ואתנא לך את לוחות האבן זה עשרת הדיברות.

והתורה זה תורה שבכתב.

והמצווה זה הציווי כיצד מקיימים את התורה.

אז, גילו, אתה אומר שקיבלנו גם את התורה וגם פירושים.

וגם את התורה שבעל פה, כן. וגם את התורה שבעל פה?

ושם הקדוש ברוך הוא הסביר למשה את כל הדברים. לכן משה, כתוב בספר דברים, פרק א',

הואיל משה באר את התורה,

לפי מה שהוא קיבל מהקדוש ברוך הוא.

והקדוש ברוך הוא אמר לו, להורותם,

לך תורה אותם לפי מה שלימדתי אותך.

לכן הוא גם שעה ארבעים יום וארבעים לילה.

הבנת? אם הוא היה צריך רק למסור תורה שבכתב,

אז היה עולה, לוקח אותה ויורד.

איך זה שעדיין לא רואים את הפרק שלהם? כאילו, אומרים את הפרק, זה מה שאני אומר.

אם אתה רוצה את הדברים יותר מורחביים,

תקרא את ההקדמה של הרמב״ם לספרו משנה תורה להרמב״ם, ספר המדע. בהתחלה יש לו את ההקדמה, יש לי אותה גם פה, אני יכול להקריא לך, אבל זה ארוך.

שם כתוב לך בדיוק את כל השתלשלות התורה, מהירידה מסיני והלאה עד סוף הגמרא.

כל המסורת, איך עברה, מאחד לאחד, מי, מי, מי, מי, מי, עד מי.

הבנת? תזכור מה אמרתי.

הקדמה להרמב״ם על ספר משנה תורה, ספר המדע.

דרך אגב,

אני רוצה לומר לך משהו.

כן, בעמידה אם אפשר. אוקיי. לפני יומיים,

בדיוק כשמישהו, איזה רב אחד אמר לי, לא זוכר איך קוראים לו אפילו,

אמר לי, כאילו, לדבר,

אני לא כל כך מבין בתורה, אני מאמין, אחים שלי גם חזרו בתשובה לעין הרע.

טפי טפי.

טפי טפי.

ואני מאמין, אז הוא אמר לי כל פעם, למרות שאתה לא יודע תפילות, לפחות תנסה להתחיל ככה לדבר עם אלוהים.

כאילו, לא יודעת איזה דברים,

מפנים כאילו לנסות כזה, לדבר איתה, להגיד לו מה אתה מרגיש.

אז שאלתי אותו שאלה,

שאלה איך,

נגיד, אלוהים לא נותן איזה, עכשיו, כאילו, בזמן הזה,

איך הוא לא נותן,

מין נס, לא בדיוק נס, כאילו. מה שהוא שאל, אני עניתי לך. ובדיוק השאלה הראשונה הוא שהוא שאל אותי. ראית, אז הקדוש ברוך הוא ענה לך צ'יפ צ'ק, תוך יומיים קיבלת תשובה. לא, תוך יום אחד. תוך יום אחד, עוד יותר טוב.

תמשיך לבקש, תמשיך לבקש.

לך תדע מה השאלה שלך עשתה לזה שתתפלל גם כן פה, שישמע את התשובה.

כן.

בבקשה, כן.

אתם רואים שאין בורא עולם?

אני חושב שיש בורא עולם שיכול להפתיע את כולם.

כל בוקר אתם מקבלים זרחת השמש.

כל לילה יוצא חושך. מי יכול לעשות דבר כזה?

שאל אותם.

הם הבינו את התשובה, אני חושב.

אבל גם משקפי שמש עושים את זה.

כן, בבקשה.

וואו, זה משנה וכל העשה, זה לא קשור על התורה?

בטח קשור. תורה, המשנה, אדוניות, מי כתב את כל זה? זה המשנה, זה התורש בעל פה.

התורה במשנה זה תורש בעל פה? בדיוק.

כן, מה השאלה?

כן. דיברת על עולם הבא וכל זה, נכון? נכון. שלא יכול להיות שבן אדם 70 שנה יחיה, ועד כך זה... כן.

זה יכול להיות מצב שאנחנו מתים ולא יהיה עולם הבא, זה בגלל שאדם וחווה חטאו וזה העונש שלנו? לא,

ודאי שיש, אבל בגלל זה מתים, בגלל אדם וחווה.

אבל היה אחד ששאל אותי שאלה לגבי העולם הבא, קוראים לו סמי. אתם מכירים אותו, סמי? כן.

סמי?

מארצות הברית, סמי. בואו תשמעו, הוא שאל בארצות הברית מה קורה עם העולם הבא, הוא רצה לברר כמו שהוא שואל,

ובעזרת השם יתברך בזכותו,

הרבה יהודים חזרו בתשובה. זה היה סוף שבוע בניו יורק,

היו שם מאות אנשים, וברוך השם,

חזרו 95% מהם במוצאי שבת, משישי שבת.

בואו נראה.

אם אפשר לכבות את האורות, בבקשה.

הנה סמי, סחבו. יאללה, סמי.

זה ממש סמי וסוסו.

אה, ואתה מוכן בשבילי? כן, אני מוכן.

יש לי שתי שאלות.

השאלה הראשונה,

אם יש עולם הבא, כמו שאתה אומר,

כמו שכתוב,

אבל לא כתוב באף מקום,

תראה לי בחמשת חומשי תורה שכתוב עולם הבא,

ואני אגדל זקן מפה עד ירושלים.

זהו עינף, אבל זה חמשת חומשי תורה, לא בתפילה.

זקן כדי להגיד. לא בתפילה ולא במפגרת המזון.

בחמשת חומשי תורה.

תראה לי מילת עולם הבא, ואם כן יש,

למה הוא לא אמר את זה לא למשה,

לא לאברהם,

אמר להם ירבו הבנדים שלכם ככחול שפת הים וככוכבים ולישראל נתתי את ארץ קנן, למה הוא לא אמר על עולם הבא? למה הוא לא אמר למשה?

למה הוא לא אמר לאברהם?

למה הוא לא הזכיר את זה? שמעתי.

עכשיו תגיד לי רק רגע, עולם הבא, אתה מאמין שזה גן עדן?

אני לא מבין, לא יודע מה זה בכלל.

ואם אני אגיד לך שבעולם הבא יש גן עדן?

אני צריך להאמין לך?

לא, זה לא קורה.

מה אתה אומר? מה שאתה אומר, אתה לא יודע. מה זה עולם הבא אתה יודע?

לא.

אז איך אני אוכיח לך שיש עולם הבא? אבל איך אתה יכול להוכיח לי אם אתה בעצמך לא יודע? קודם, לפני שאני אוכיח, אתה צריך לדעת מה אני הולך להוכיח לך.

האם אתה יודע שיש עולם הבא?

לא. אתה מבין את המושג עולם הבא?

לא.

אני לא רוצה. אז איך אני אוכיח לך שיש עולם הבא? אתה אמרת שאין לנו מה להפסיד 50-50. אני חושב שאנחנו בסוף נהיה מוגבלים

ולא נוכל להגיע.

ואם אין עולם הבא, אז אני הפסדתי את החמישים אחוז של החיים.

טוב, כן הפסדת. איך הפסדתי? כי אתה מוגבל היום, אתה מתפלל, אתה... היום הפסדתי, היום, היום. אחר כך לא הפסדת, לא? אחר כך לא הפסדתי.

ענית למעלה. רגע, אין לבעלה.

אין למעלה.

אין למעלה, שכחת?

אין למעלה. רק למטה. אייבה, למטה.

אז רגע,

אז אם אתה מת ואין המשך,

אם אתה מת ואין המשך, לא הפסדת.

סיכמנו?

אם אתה מת ואין המשך, לא הפסדת. לא הפסדתי. די. די. אוקיי. לא הפסדתי.

רוב, אם אתה צועק, אז אני צריך להפסיק. למה אתה גם צועק?

אני לא צועק. טוב, בסדר, נו.

אבל...

אבל... נו.

נו. אם יש המשך.

אם יש המשך.

כל ההפסדנו זה הרווחנו, הרווחנו, הרווחנו.

אבל אתה לא

אתה תתחיל את ה... הפסדנו, הפסדנו, הפסדנו.

אז אני אתחיל, I deal with that אחר כך, כמו שאתה אומר כל רגע, ברוך השם, בעזרת השם, בעזרת השם. גם אלו שלא מאמינים אומרים בעזרת השם. אז אני שואל אותך שאלה, וגן עדן בסלנג שלך אין?

יש, כי ככה גדלתי, למדתי, זה אמרתי. וכשאומרים בעזרת השם, יש שם ויש עוזר?

אני... מה, אני אגיד לך שלא? אז זה לא סתם סלנג.

אז אני לא יודע אם זה לא סתם, אבל אתה גם לא יודע.

אני לא יודע אם יש השם?

אתה אומר סתם כן, חס וחלילה. אבל אנחנו דיברנו... למה חס וחלילה? אל תפחד.

מה, מה חס וחלילה?

זה סלנג, חס וחלילה. בוא נגיד, בוא נגיד, לא שאני לא פוחד, לא נעים לי. לא נעים ממי?

ממנו או ממני?

לא, לא, הם לא מפחדים ממך.

אני יודע, אף אחד לא פוחד ממני.

הקדוש ברוך הוא נתן תורה. תעשה לי טובה, משה, אתה עוד לא יודע כלום.

שב אתה,

תירגע, למה אתה לא יודע מה אתה שואל אותך.

אתה רוצה להתפלל, ואתה בסוף לא תגיע לעולם הבא. מה יהיה?

מה יהיה?

אני מורס את עצמי 35 שנים, מתפלל, מניע עצמי את זה,

עולה למעלה ואומר לי, מי אמר לך?

אמרנו, כבוד הרב, אמרנו, לך אליו, שהוא יביא לך עולם הבא.

מה אני אעשה? רק רגע, אבל מי יגיד לך שם את זה?

אם אין, אז... מי יגיד לך אבל? לא יהיה מי שיגיד לי. אז לא יהיה. אני לא יכול לבוא אליך. אתה רואה?

מה זה חשוב אם אני שומע? מה זה חשוב? היום זה חשוב לי.

היום, היום זה חשוב לי. אני שואל אותך שאלה.

נו, אתה כבר עכשיו שואל עשר שאלות.

עוד לא הגעת להם מקום.

נו. סמי. שעד, נו, שעד. סמי, אתה יודע בשביל מי אתה עובד? מה? אגלה לך סוד בשביל מי אתה עובד?

זה עונש גדול, מה שאני אומר לך עכשיו.

וולי, אל תגיד לי אז.

אל תגיד לי. אם זה עונש, מה העונש? בוא נשמע. בוא נשמע.

בוא נשמע, אני לא פוחד.

אתה את כל הכסף שלך והרכוש שחסכת כל ימי חייך מכין למישהו אחר. לילדים, נו, אז מה?

ככה זה טבע העולם, אז מה? ככה טבע העולם. מה אתה רוצה שאני אביא לך את זה? רק רגע.

למה זה לילדים?

אם יהיה המשך,

אני אסתכל עליך ואגיד לך, סמי.

ואם לא יהיה המשך, אני אסתכל עליך. אתה לא תוכל, לא תוכל.

סמי!

איפה הם מחיאות כפיים לסמי?

פלוסוף הכנסת לי אותם.

לעולם הבא!

אף פעם!

ברוך אתה ה' אלינו מלך העולם הושיב איתנו,

כי אחיינו, כי ממנו, גענו לזמן הזה. אמן!

סמי! איי איי איי, שם דבן!

מה יש לך להגיד על העולם? לא, סמי. שיהיה בריא. ברוך השם. ברוך השם, תמצא להחזיר אנשים בתשובה. מה איתך? אני מקווה שגם אני אחזור בתשובה.

ברוך השם.

אולי בעולם הבא, סמי. כדאי לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

כן,

נדליק את האור.

כן, יהודים יקרים, צריך לקחת בחשבון שלשמור תורה ומצוות זה לא דבר קשה ולא מסובך.

העיקר זה הרצון.

כמה מצוות בסך הכול יהודי צריך ביום? שש מצוות.

תפילין,

טלית,

תפילה, קריאת שמע, ברכת המזון ולימוד תורה.

שש מצוות מעשיות, מצוות עשה ביום.

בשבת לנוח, שישי שבת,

פסטוק חלבי, בוטנים, גרעינים,

שתייה.

הולכים לבית הכנסת, מקהלה,

שומעים זמירות, באים עם הילדים כמו חתנים,

האישה יושבת, שולחן ערוך, חלות, נרות,

אושר.

כל שבוע חג.

כל שבוע שבת.

מה קשה?

פעם בשנה ראש השנה,

פעם בשנה יום כיפור,

זהו, כמה חגים נוספים, מה קשה?

ועם זה קונים חיי עולם הבא.

אז לא כדאי להתאמץ קצת בעולם הזה?

מה זה העולם הזה?

תאסוף מיליונים, מיליארדים, שטחים, קרקעות, בניינים, הכול, הכול תשאיר.

מברשת שיניים לא תתנו לך.

נו,

אז מה עשית?

אבל אם אדם אסף קצת ועוד קצת,

קובץ על יד, ירבה.

עוד טיפה, עוד מצווה, עוד מצווה,

עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה, כמה אדם יכול לצאת למצוות.

זאת אומרת, אדם צריך לדעת,

הכול תלוי בו, אם הוא מבין מהי התכלית שלו,

הוא לא יבזבז את זמנו.

אני אתן לכם דוגמה. אני היום, ברוך השם,

כבר בן 25,000 שנה.

כן, הייתי 6,000 לפני שבוע,

ועכשיו גדלתי במהירות הבזק.

למה?

כי בשבוע האחרון התרמתי 25 מיליון קלטות.

חילקנו עד היום 10 מיליון.

ב-22 שנה

חילקנו 10 מיליון.

עכשיו, בשבוע האחרון, השם זיכה אותי להתרים 25 מיליון קלטות.

זה מכה אנושה למרץ ושינוי.

אבל אני אגיד לכם, כנראה עשייתה דשמיא התחילה אחרי ההרצאה שהייתה לי באוניברסיטה.

הייתי באוניברסיטה,

אמרו שאני מדבר כנראה לציבור שהוא לא כל כך אינטלקטואלי,

וככה אמרו לי, יצחק מדבר עמך, סטנדאפיסט.

אמרתי, רק רגע, מה, יש אנשים אינטליגנטים? אני מוכן ללכת, איפה זה?

אמרו לי, בירושלים יש אוניברסיטה, יש שם אנשים מיוחדים, זה לא סתם אנשים.

אמרתי, טוב, איפה זה? תיקחו אותי, אני אלך לשם.

סידרו לי הרצאה,

הזמין אותי סטודנט, האוניברסיטה פחדה.

לא,

רק לא הוא,

רק לא הוא.

טוב, אבל אני פרימיטיבי, אני לא תרבותי, מה קרה לכם? אל תפחדו, אני לא נושך, לא עושה כלום.

אני אבוא, אני אצחק קצת ואני אלך.

לא!

אמרתי, שמעון, לא תיתנו לי להיכנס, אני אלך לבית משפט.

פחדו,

הסכימו, אמרו, רק בתנאי שסטודנט יזמין אותך,

וייכנסו רק סטודנטים עם תעודה.

או, אמרתי, אם זה ככה, בסדר.

אני מוכן גם כן, אפילו אם יהיה ציבור קטן,

אני מוכן, אם זה אנשים עם איכות,

למה לא? אולי נלמד משהו מהם.

טוב, הגעתי לשם

אחרי תעמולה של חודש ימים שמנעו מאנשים להיכנס, והסבירו להם שאסור לתת לגיטימציה לאיש הזה.

ואחרי שהייתה הפגנה בחוץ, בכניסה,

אני נכנסתי, ומה אני רואה?

מה אני רואה?

את האינטליגנטים במיטבם.

לא יאומן כי יסופר.

אחרי מה שעברתי שם,

הקדוש ברוך הוא אמר, אמנון,

25 מיליון, אני מסדר לך שבוע.

בואו תראו מה היה שם,

ותגידו לי אם אינטליגנט היה יכול לעמוד במצב שאני עמדתי.

בבקשה.

ובכן,

אני רוצה להגיד לכם, יהודים יקרים, כידוע לכם, ניסו לבטל את האירוע.

במתנ״ס גילה, יוסי שריד ניסה לבטל את האירוע, ובית המשפט פסק שאנחנו נהיה שם. בארנני קותיאלי ויוסי שריד השתדלו,

בלא צלחה ועדם גם כן.

ובסוף הגעתי לאוניברסיטה העברית.

הייתה שם הרצאה,

וכפי שאתם מצפים, כמובן,

אנשי האקדמיה חיכו לי,

החבר'ה הטובים, העילית של החברה הישראלית,

אנשי התרבות, הנאורים, הנחמדים והמתוקים.

כולם חיכו לי שם.

לא היו רבים,

כי הגבילו את זה לפי התקנון, שרק סטודנטים עם תעודה ייכנסו.

אבל אני,

גם לציבור קטן, מוכן לבוא, בפרט אם הוא איכותי.

וכמו שציפיתי, יגיע ציבור איכותי.

אנחנו יהודים בלי להם נגד אלוהים.

לא יפת עלינו שם, במבוקר.

מה לענות?

אל תשתפר, לא דמוקרטיה.

בוא נענות, אל תשאל אותי שאלות, זה לא תשובה.

אתה לא מצליח לדבר כאן, אתה לא מצליח לדבר על המובן של ילך, על גבול, על לך גייסא, לך גייסא, לא,

אני, תאמיני לי, מוכן לקבל אותך לסעודת פורים אצלי משהו.

זה גזענות.

אני לוקח אותך אצלי,

אני אראה לילדים שלי מה זה ליצן אמיתי.

לא נתפס שאתם שלושה אנשים כופים את הדעה שלכם על הרוב. זה ממש פשיסטי.

מוסולימי וחבריו.

מה קרה לכם? שומעים לנו לשמוע.

שבל הבלים, שבל הבלים, שבל הבלים, שבל הבלים, אני מושך לכף ד' צפרים על כל המחלוקות שלו, על כל הבעיות שלו. אין לי, אין לי, קל ד' צפרים, אין לי.

מה? אין לי, אני, אין לי. התנ״ך ליד כאן. זה לא שלי.

למה? לא, למה? לא שלי. אתה יודע מה אתה אומר כאן? אתה אומר כאן חידוש גדול.

אתה אומר, יגאל,

אני לא מוכן להתמודד איתך דרך הספר תנ״ך. בדיוק הפוך, אני מוכן אם תגיד שיש בורא לעולם. לא. אז מה פתאום?

אז מי כתב את זה? לא, זה אין בורא לעולם. מי כתב את זה? זה אדם. אם כתבו בני אדם, זה לא שווה בשבילי כלום. אז קדימה, אז תשליך אותו. לא רוצה להשליך.

אני גם לא משליך עיתון, אז למה שאני אשליך? הספר הזה כתוב well done.

סליחה מותק, אתה רוצה לחייב אותי בדבר שאני לא מאמין? אבל אתה אומר שאתה מאמין? לא מאמין. כל ההלכות משנה, תלמוד. טעות. טעות? כל המשנה והגמרא זה רק מספר הספרים שכתב הבורא, לא מספר הספרים שכתב אדם.

אם כתב אדם, מי בכלל מתייחס אליו?

מה שראיתם פה הערב זה פרי ההסתה שנמשך במשך שנים והחשש לתת לנו לדבר זה משום שהאמת יכולה להתברר תוך דקות ספורות.

מאחר שהם חוששים שאנשים עלולים להשתכנע לכן הם מנסים לסתום פיות.

אם אני מדבר לא לעניין, כולם ירגישו.

אם אני משתמש בדמגוגיה, כולם יבינו.

תנו לי ליפול בפח,

תרשו לי לדבר ונראה. אולי הם צודקים, אבל תנו לי לדבר.

תנו לי ליפול בפרק,

ניות עם חופשי ואתם,

ניות עם חופשי,

באמתנו ארציות מחוץ בעליי.

אבו סענו,

איזה מתוק.

ובכן, יהודים יקרים זה החבר'ה האינטלקטואלים שחיכו לי,

העילית של החברה.

כן, האלה,

לא היה עוזר להם גם כד.

בכל אופן,

צריך לדעת, יהודים יקרים,

אנחנו צריכים לעשות את עבודתנו, עבודת הקודש.

הם עושים את שלהם, אנחנו נעשה את שלנו. אנחנו מפיצים יהדות, מפיצים

דרך

של תורה,

דרך

של הקדוש ברוך הוא,

והם מפיצים דרך של עצמם.

מה שהם רוצים, מה שטוב להם, הם רוצים לכפות על אחרים.

אנחנו, אף על פי שהתורה אומרת

שיהודי מחויב לעשות מצוות,

התורה נותנת בחירה,

ואדם יכול לבחור בן טוב, בן רע,

והקדוש ברוך הוא ידון אותו לפי מעשיו.

ואין אפשרות לכפות על אדם

את רצון הבורא יתברך.

ביהדות אין מושג של כפייה, כפייה היא חילונית, אין כפייה דתית.

יש כפייה חילונית.

דתי לא יכול לכפות.

יש חוק,

החוק נותן זכויות, וצריך לעמוד בזכויות זה הכול.

אבל רוצים פה לשלול זכויות, לא רוצים לתת

לציבור מסוים לדבר.

אין דמוקרטיה, אין שוויון,

אין חופש הביטוי, אין דבר כזה.

כולם שווים, כולם. רק יש שווים יותר, שווים פחות.

אנחנו מהשווים פחות.

אבל בכל אופן,

זה המצב לצערנו, יהודים יקרים.

סוף קלטת מספר 153. ההמשך בקלטת מספר 154.