במי לבחור

- - - לא מוגה! - - - 

אם נסמוך על מנהיגים חילונים שהם לא מאמינים באלוקי השמיים והם חושבים שבכוחם או בחוכמתם הם יביאו תשועה,

אני ממש נגעל לשמוע אותם, נגעל.

אני, תבחרו בי, אני אביא את הזה, אני, אני, אני.

חרווט, מי אתה בכלל?

אני.

מה הגובה שלך?

אני.

כל היום אני.

אני ראוי, אני אמלוך, אני ראש ממשלה, אני אנצח.

אתם תראו, אני, אני, כל המפסידים אמרו אותו דבר. אני,

אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני.

קלטת מספר 150. במי לבחור?

כשהיה ביבי,

אז אמרתי שביבי לא מנהיג.

ביבי הגה.

הגה. למה ביבי הגה?

הגה הוא שמסיע את המפונית,

אבל על הגה יש שתי ידיים, יד ימין וימן שמאל.

ביבי היה כמו הגה.

אם הימין היה לו עץ, הוא היה מסובב את ההגה ימינה.

אז שמאל היה לו עץ, והוא היה מסובב שמאלה.

הגה, לוקחים אותו ימינה, שמאלה, שמאלה, ימינה.

אין לו דעה משלו.

וזה הראש של הממשלה. אוי ואבוי. רגע, מי זה הממשלה?

הוא.

שר הביטחון, שר החינוך,

שר החקלאות, שר הדואר,

שר העגבניות.

הוא.

25 תיקים, הכול אצלו.

במי לבחור?

אז מה?

שרון?

נו.

שרון עוד לא היה. חושבים. בוא ננסה.

בסך הכול יש לנו עוד חמש מיליון אנשים לנסות במדינה הזאת, ונגמור אחר כך, נדע בסוף מה קורה.

רגע, רגע, רגע, עוד פעם.

עכשיו למדתי את השיר.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך.

הצלחנו.

הצלחנו.

קלטת מספר 150. במי לבחור?

ערב טוב, בעזרת השם. ברק התפטר.

אבל אנחנו עוד לא התפטרנו מהפלסטינים,

והפוגרומים התחילו.

בערב ראש השנה מכריז פעם נוספת ראש הממשלה ברק על המהפכה החילונית.

לא עושים שלום עם הקדוש ברוך הוא?

יש מלחמה?

לא ביבי,

לא ברק,

לא שרון

ולא שרונה.

אף אחד לא יעזור לנו משום שהגזרה היא גזרה.

הקבינט מחליט לא להחליט. וגילה,

ערבי בבית ג'אלה,

טררר.

צרור אחד משכיב את כל העיר על הרצועה וההפלה כל הנעים.

עוצרו פטור, כולם שוכבים על הרצפה.

ערב ראש שנת הש״ס, הוא אומר,

נישואים יהיו אזרחים,

למחוק את הלאום היהודי מתעודת זהות.

ארבע שעות אחרי זה,

כנגד המהפכה החילונית,

פרצה המהפכה הערבית.

אדוני היושב-ראש, אם אף אחד לא יעזור לנו למהפכה החילונית שלנו למהפכה החילונית ולמחוקה החילונית שלנו למהפכה החילונית שלנו.

התשובה שלי היא שהאנשים מתחילים בשביל ירושלים,

הקפילה שלנו הפלסטינים הפלסטינים.

להסתכל או לא להסתכל,

להסתכל להם ללכת לטוחה.

אז אמרתי לך, תהיה כאן ראש ממשלה, יש לך פה בכל העולם מנדט.

אם אני הולך להיות ראש ממשלה,

אני מבטיח לכם שתהיה אחדות בעם.

אתם יודעים למה?

אני אגיד לכם למה.

לא, אתם לא מבינים למה.

מהפחד של המפלגות.

כולם התאחדו נגדי.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו היום נמצאים בתוך המהפכה הערבית,

שהמהפכה הערבית התחילה בגלל המהפכה החילונית,

ומה שמוטל עלינו זה לעשות מהפכה יהודית.

בעזרת השם,

נשתדל לעמוד על זה הערב.

לפנינו יש ברירה עכשיו.

האם אנחנו הולכים לבחור

במנהיגים

שהמנהיגים האלה בעצם מבקשים אותו דבר?

דהיינו, מבחינת היהדות, לא מבחינת

הר הבית או לא הר הבית,

בקעה, לא בקעה, פליטים, לא פליטים.

יש גזירה משמיים כרגע.

הקדוש ברוך הוא מלחיץ את כל העם היהודי בארץ בפרט,

ובתפוצות גם כן,

כי מה שיקרה כאן ישליך על כל העולם כולו.

אנחנו כבר נמצאים כמה חודשים במצב של מלחמה,

אומנם לא עם טנקים ומטוסים ומלחמה כוללת,

אבל מלחמה שטעם הניצחון נמצא אצל הפלסטינים, לא אצלנו.

ייתנו להם את הקווים של 67'

עם טעם של ניצחון,

זה הרבה יותר מסוכן ממה שעכשיו.

אם היהו אנחנו בהבלגה

מחשש של ה-CNN, כמה מצלמות וכו', מה יהיה עוד מעט?

ולברוח מהגזירה לא נוכל רק בדרך אחת.

אם נשמע להוראות של הקדוש ברוך הוא,

נוכל לצאת מזה בצורה הטובה ביותר.

לא נשמע, נתלה ביטחוננו באדם זה או אחר,

אז לא הבנו בעצם למה קרה כל מה שקרה.

הרי לא ייתכן

כשעמד ערפאת לפני החתימה אצל הנשיא הצרפתי,

והכול היה כבר מתוכנן,

הוא כבר כמעט הניח את העט על הדף לחתום,

פתאום הוא משך את היד,

עזב את כולם והלך.

לב, שרים ומלכים ביד השם.

זאת אומרת,

ההשגחה האלוקית לא נתנה.

לא נתנה.

מה קורה עכשיו? נותנים לו כבר יותר,

ועדיין הוא מתעמר.

הוא אומר, לא, עוד לא שוקלים,

תשמע, זה לא פשוט,

העם המוסלמי לוחץ,

הוא יקבל מה שהוא רוצה.

מי שזוכר את הקלטות שלי, הקודמות, אמרתי,

מה שבא בכוח,

יחזור בכוח.

מה פירוש?

רבין,

ב-67', הביא את כל השטחים.

הרמטכ״ל דאז,

הכותל המערבי,

הבקעה,

הגולן,

הכול.

זה היה כוחי ועוצם ידי.

לא הכירו בזה שמאיתו יתברך יש הנהגה.

תלו את זה באנשים.

ככה זה עבר לכיפור.

בכיפור הבנו שזה לא כוחי ועוצם ידי.

הפתיעו אותנו למרות שהיינו מוכנים.

בקושי יצאנו בשן ועין.

אחר כך

הייתה לנו מלחמת שלג, חשבו 48 שעות,

וזה נמשך 18 שנה עד שברחנו סוף-סוף.

היה לנו בינתיים את האינתיפאדה הקודמת,

מהאבנים עברו לאקדחים, לאקדחים תת-מקלחים, אחר כך מכוניות,

תופת,

מתאבדים וכו'.

לא הבנו.

היה לנו את סדאם חוסיין,

ונסו לכל עלי נידף,

עלי נידף, גימטרייה, סדאם חוסיין.

שרחנו מכל צליל, פחדנו פחד מוות.

לא היה באפשרותנו, למרות שיש צבא גדול,

לא היה באפשרותנו לגונן על עצמנו.

היינו תלויים בחסדים של אמריקה ואירופה.

כל בית היום חייב שיהיה לו חדר אטום,

לא כלפי האויבים הקרובים,

כלפי האויבים ממרחקים.

הצבא לא מועיל בכל מצב. הנה עכשיו מלחמה,

ילדים,

ילדים פלסטינים עומדים בצמתים,

בצבא צריך להתמודד כל הזמן,

שכונות יהודיות מותקפות.

מה כוחנו?

איפה כוחי ועוד צמדי? איפה ששת הימים?

איפה ארבע שעות כל מטוסי האויב מקורקעים בשבע מדינות עוינות?

איפה?

איפה שישה ימים ובשביעי שבת?

אין.

רבין כבש,

רבין החזיר.

את הכול.

הוא השאיר ירושה, אוסלו.

זהו, להחזיר את הכול, חוזרים לאותו מצב. למה?

לא קיבלנו עדיין את ארץ ישראל מהקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא הבטיח את הארץ לאברהם ולזרעו אחריו.

אני אתן לכם ארצות גויים.

בעמל לאומים יירשו.

עם ישראל, שיצאו ממצרים,

היו צריכים להגיע תוך ימים ספורים לארץ ישראל.

הגויים, שידעו

שיש הבטחה שישראל ייכנסו,

והם כבר ראו מה זה עשרת המכות, כל העולם שמה,

הלכו וקיצצו את כל האילנות,

סיתמו את כל הבארות,

הפכו את ארץ כנען

לשממה. למה?

כי הם ידעו שיש הבטחה שניכנס אל ארץ זבת חלב ודבש.

והם ידעו שהקדוש ברוך הוא מקיים.

אז הם מנעו את זבת חלב ודבש,

ואכן ישראל יצטרכו להתגולל ארבעים שנה במדבר עד שהכול יחזור מחדש, ואז נכנסו לארץ.

פלא פלאות.

אנחנו, כביכול, כבשנו שטחים,

טיפחנו אותם,

הכנו אותם,

נטענו עצים,

סללנו כבישים,

ייפינו את המפה.

בשביל מה?

לתת לפלסטינאים מוכן,

ואנחנו נפנה את הקרקע.

למה?

כי עדיין יש שליטה לישמעאל בארץ ישראל, כמו שאומר הזוהר הקדוש,

בזכות הברית מילה.

אברהם אבינו קיבל הבטחה שבזכות הברית מילה יקבל את ארץ ישראל.

אז גם ישמעאל לימול, לא רק יצחק.

אבל הזוהר אומר שישמעאל,

הזכות של המילה תפוג בסוף,

והאחיזה בארץ ישראל תילקח ממנו ותינתן לי ישראל.

אבל על ידי הקדוש ברוך הוא.

למה יש לו זכות המילה, ולמה היא תיפסק?

משום שזאת הייתה הברית, על הברית מילה.

ולמה היא תיפסק?

משום שהם דוחים את המילה לגיל 13 ולא עושים אותה שמונה ימים כמונו,

וגם כיוון שהם לא עושים אותה בשלמות,

לכן האחיזה בארץ ישראל לא תהיה בשלמות,

כיוון שאינם עושים פריעה.

אז בינתיים יש להם אחיזה. וראו פלא,

הר המוריה שלנו,

מהר הבית, איפה שבית המקדש?

שלנו.

ומה קורה, יהודים יקרים?

למרות שיש לנו על זה קושאן וטאבו,

בכל מקרה, מה אנחנו רואים ביהודים יקרים?

הם אומרים שזה הקודש,

ואנחנו לא מזכירים כלום.

איזה קודש?

ירושלים לא כתובה בקוראן בכלל.

פעם אחת היא לא מוזכרת.

בתנ״ך כשבע מאות פעם.

ואנחנו אומרים שהם ייתנו לנו אולי זיקה,

זיקה.

מי שאומר זאת צריך לקבל זריקה.

מה זה, מחליפים מילים?

מהם הערכים היהודיים?

אין.

מהפכה חילונית.

רוצים מדינה חילונית?

רוצים שתהיה פה תרבות הגויים?

מערב הפרוע.

נו, אז הקדוש ברוך הוא אומר, רבותיי, יש התחייבות, שכחתם?

אתם התחייבתם להיכנס בברית?

אתם קיבלתם את התורה?

אתם צעקתם נעשה ונשמע.

כשחזרתי על אומות העולם, אמרו, לא, לא רוצים, לא רוצים.

מי קרא לי?

אתם.

אמרתם נעשה ונשמע.

באתי,

נתתי לכם את התורה.

התורה ציווה לנו משה מורשה, קהילת יעקב. זה ירושה רק לקהילת יעקב.

גוי ששומר שבת,

גוי שלומד תורה, חייב מיתה.

לא נתתי את זה לאומות העולם, רק לכם.

אז זה מחייב אתכם.

על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם.

והעם הזה,

העם הזה, יש לו בעיה.

כי בתקופה האחרונה,

ב-52 שנה האחרונות,

המנהיגות של העם הזה ביד החילונים,

דהיינו ביד אלה שלא רוצים יהדות מקורית שורשית.

ממילא הם מובילים אותנו לתסבוכת שבה אנו נמצאים.

אין להם לא דעת ולא דעת תורה.

אין להם סייעתא דשמיא,

וממילא אנחנו מופקרים.

למה?

אנחנו, העם, מסתכלים עליהם ואומרים, הוא יותר טוב מזה.

הוא יותר טוב מזה. מה, בינתיים, שאלו אותי באחת הרצאות האחרונות, מה?

יש לנו רק שניים שמסוגלים להיות שניים? זהו.

או זה, או זה.

עם שלם, זה מה שהוא יכול להעמיד? רק שניים?

זה כל האוצרות שנשארו לנו.

זהו.

מה זה אומר?

מהפכה חילונית. ומה השני אומר? שותק.

כשאמרו הר הבית, שרון אמר לא.

לא מוכן.

בקעה, לא.

פליטים, לא.

אמרו מהפכה חילונית? לא אמר לא.

לא.

אמרו, ועדת טל, גיוס בני ישיבות. אמר כן.

הוא יותר טוב מברק מבחינה יהודית?

לא.

יש לו כניסה אצל אדמו״רים יותר.

הוא יודע פשוט לנצל את זה.

לא שהוא יותר טוב מבחינה יהודית.

פעם הוא אמר

באחד העיתונים, בלי הישיבות

לא יהיה עם ישראל.

אחר כך, מה קרה?

ישב עם שני הבנים שלו והחליט להצביע בעד גיוס בני הישיבות.

טוב, עם שני ילדים, אם יושבים,

ודאי

מועצת החכמים החליטו שצריכים לגייס את הישיבות. זה מה שחסר לעם ישראל.

משחררים הרבה, כיוון שיש יותר מדי.

מדלגים על גיוסים,

רק החרדים חסרים. לא, הם לא חסרים.

פשוט לא רוצים אותם בישיבות.

אם הם יהיו בישיבות,

אז העם היהודי המקורי ימשיך.

אם הם לא יהיו בישיבות,

אז כמו הנחל החרדי,

נהפוך אותם לאט לאט, חילונים.

אני הייתי בצבא,

אומנם לא הייתי אז דתי,

אבל כשהגעתי לשם ראיתי איך זה עובד, כור ההיתוך הישראלי.

אם אתה נמצא באוהל עשרה חבר'ה ונמצאים איתך עוד תשעה,

כמה מקיבוץ ואחרים מהעיר,

ואתה בא לשם תמים, יהודי טוב, שומר מצוות,

בושה וחרפה.

אתה צריך להתמודד עם דעות

של אחרים

שהם פתוחים לעולם ומלגלגים עליך כי אתה פרימיטיבי, לא יודע כלום, אתה לא זה.

ולאט לאט, בשביל ככה, להיות מעורב עם הבריות.

לעולם תהיה דעתו של האדם העורב עם הבריות.

אז אתה עובר את כור ההיתוך

באחוזים של האנשים שיורדים,

לפחות

25% 30% כמפורסמות.

אני מאמין שזה הרבה יותר, כי בסקרים לא כולם מודים על מה שהם הגיעו.

אבל בכל אופן, זו המטרה.

המטרה היא שהעם היהודי הזה יפסיק להיות יהודי מקורי.

אפילו את הלאום כבר מפריע להם שיהיה בתעודת זהות.

החליטו להוציא מתעודת זהות את הלאום היהודי.

בושה וכלבה.

מי זעק?

אף אחד.

העם צעק?

שום דבר.

העם מחכה כמו צאן לטבח.

מה שיעשו אתו, מה אני אעשה?

מה אני אעשה?

מה נעשה?

שותק.

רגע, אבל מדברים על עצם היותנו. אנחנו בחנוכה.

נר שביעי.

מה קורה?

מה יהיה?

יוונים נקבצו עליי.

אזי בימי חשמנים?

לא אזי. עכשיו.

על הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל הנחמות

שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

אנחנו צריכים אותו דבר, אישועות, נחמות,

נפלאות, בזמן הזה.

מה עושים? עוד מעט לא יישאר מאתנו שום דבר.

עוד מטר, פחות מטר, זה לא הוויכוח.

האויב,

הוא יכול להיות אוהב,

והוא ברגע יכול להיות אויב.

מי מחליט?

מי שזורק אותו עלינו.

אשור שבט אפי.

מעולם

התרה בנו הקדוש ברוך הוא.

לא תעשו את מה שאני אומר,

כי לי בני ישראל עבדים,

עבדי הם.

אם אתם עבדים לי, אני שומר עליכם. אם לא, אתם של נבוכדנצר וחבריו.

לא שלי,

של ערפאת.

למה?

אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מהיות עבדים לפרעה.

עבדים שלי, ככה הסכמתם, לא?

ככה רציתם.

שחררתי אתכם.

מה נתתי לכם?

כמה מצוות שתעשו,

ובזכות זה תרשו את העולם הזה וגם את העולם הבא.

לא מתאים לכם?

לא טוב לכם?

אז רגע, מה הפריבילגיה שמגיעה לכם?

הקדוש ברוך הוא מתפאר בישראל, ישראל אשר בך אתפאר. למה הוא יכול להתפאר? שאנחנו צועקים מהפכה חילונית?

או שאנחנו שותקים כשצועקים את זה?

ומה מתפאר הקדוש ברוך הוא?

המקטרק עומד למעלה עם כל חילותיו ואומר,

אלה הבנים שבחרת, זה ישראל אשר אתפאר. ככה זה נראה.

ואז נוחתות גזרות.

בפעם האחרונה שהייתי כאן בירושלים, הקראתי מיחזקאל כ'.

הוצאתי קלטת שנקראת המהפכה החילונית.

שם מצוטט

העולה על רוחכם, היו לא תהיה.

אשר אתם אומרים, נהיה כגויים, כמשפחות הארצות.

אתם רוצים להיות כמו כל הגויים?

כמו משפחות הארצות?

מטוסים יטוסו בשבת,

אוטובוסים בשבת,

זה מה שאתם רוצים.

ככה אמר ברק ערב ראש השנה.

מטוסים יטוסו בשבת.

היום לא רק שמטוסים לא טסים בשבת, גם ביום חול לא טסים.

היחידי שטס זה רק ברק.

ממקום למקום הוא טס.

פעם אחרונה הקדוש ברוך הוא עשה לו מסע כפרות.

הוא טס לוושינגטון, ממהר, ממהר. אמר לו, רגע, רגע.

חטפו מטוס, תחזור.

חזר באוויר, אמרו לו, שוחרר. חזר עוד פעם.

בטח הוא לא אמר את הנוסח, זה תהיה כפרתי, זה יהיה חליפתי.

אוטובוסים ייסעו בשבת.

לא רק שלא נוסעים בשבת, גם ביום חול.

אין לאן לטייל.

עוד מעט לא יצטרכו בכלל אוטובוסים. אם קורקינט יגיעו מהמזרח למערב,

מה נשאר? עניבה.

נישואים יהיו אזרחיים.

אפשר היום להתחתן? יש שמחה?

תלוי איפה אתה עושה את זה. יש מקומות שאתה עושה את זה, שאתה אומר, צריך לשכב באמצע הריקודים.

אנשים לא מבקרים אחד את השני,

שולחים סופגניות בדואר.

סכנה לצאת.

הכותל המערבי שומם ליתום,

בקושי 30-40 איש.

שדה התעופה ריק כמעט.

ריק.

סיפר לי אחד מהנוכחים שיושב כאן, הוא טס לתאילנד.

הוא אומר בטיסה שהייתה לו במוצאי שבת,

שניים טסו לתאילנד.

הוא ועוד אחד.

הכול היה ריק.

ועיכבו את הטיסה,

בכמה שעות אולי יגיע עוד אחד לפחות,

שלא יוציאו עוד טיסה בשביל אחד.

שתיים, לא נורא.

המלון הזה, רמדה, שאנחנו נמצאים, 400 עובדים פוטרו.

אין.

תעלו לבניין, אין.

אני לבד עם עוד אחד בקומה.

וגם זה נתנו לנו בחינם.

מי בעיה עולה כסף, אני הייתי בא.

בקיצור, המצב על הפנים.

ואנחנו צריכים להבין, הקדוש ברוך הוא אומר,

חי אני נאום השם אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם.

הקדוש ברוך הוא אומר, תזכרו, זה לא משחק כי אנחנו כבר לקראת הסוף.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני נשבע לכם,

חי אני נאום השם אלוקים, שבועה.

אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה,

זה פסוק מפחיד.

ביד חזקה ובזרוע נטויה, אני מכיר את זה כבר,

בעשרת המכות שהיו במצרים נאמר שהשם הוציא אותנו ממצרים,

ביד חזקה ובזרוע נטויה.

בזה הוא נתן עשר מכות למצרים.

אתם יודעים מה זה מכות?

אתם רוצים לראות אחת המכות.

אתם רוצים לראות אחת המכות?

יש לנו את המכות.

בואו נראה את המכות. כבות האור

זה סרט חדש באנימציה שאנחנו עושים עשרת המכות במצרים.

זה רק דוגמה קטנה בשביל שנראה.

בבקשה.

מכת ארבה.

מיוחדת הכלכלה

זה יעני,

זה רק ההתחלה.

אתם מתארים לכם מה היה שם?

אנחנו לא יכולנו למנה את המסך בהרבה,

כי אז היה חושך, לא הייתם רואים כלום.

אז עשינו את זה קצת בתפזורת.

זה רק בהכנה, רק התחלנו, זה עוד לא המכות.

אבל שתראו את המכות, זה באמת מפחיד.

יהודים יקרים, זה היה ביד חזקה ובזרוע נטויה.

פה כתוב שיהיה גם בחימה שפוכה.

אמלוך עליכם.

אתה יודע מה?

אם אתם חושבים לצאת מתחת ידי,

זה מה שמבטיח הקדוש ברוך הוא.

לא לגויים,

ליהודים.

נשאלת השאלה?

אנחנו מחכים לרעות,

אנחנו מאמינים,

או שאנחנו נקדים תרופה למכה?

עוד כמה ימים

יהיו בחירות.

יבחרו

או בזה או בזה.

ומה אתם חושבים?

אם יש גזירה משמיים, אז זה משנה מי עומד בראש.

ואם קלינטון יהיה בראש, אז מה?

קלינטון לא יותר חזק מפרעו שהיה,

לא יותר חזק מנבוכדנצר,

לא יותר חזק מטיטוס.

ודאי שלא ברק, ראינו.

מומחה לאולטימטומים.

אז מה?

שרון?

נו,

שרון עוד לא היה. אז חושבים, בואו ננסה.

בסך הכול יש לנו עוד 5 מיליון אנשים לנסות במדינה הזאת, ונגמור אחר כך, נדע בסוף מה קורה.

אבל, יהודים יקרים, זה לא יעזור.

כתוב שתהיה מלחמת גוג ומגוג.

מלחמת גוג ומגוג יילחמו כל אומות העולם בישראל.

אני שואל אתכם שאלה,

לא שרון, לא ברק ולא ביבי. שלושתם ביחד

ראש ממשלה אחד.

שלושתם אותו ראש, ביחד יושבים,

והם מחליטים.

אמריקה מכריזה בתאריך כך וכך.

אנחנו הורגים את כל היהודים בכל העולם.

הסינים שומעים את זה אומרים, גם אנחנו מצטרפים.

האירופאים אומרים, גם אנחנו.

המוסלמים לא צריך לשאול.

וכן הלאה.

כל העולם אומר בתאריך כך וכך, היהודים,

זהו,

להשמיד, להרוג ולאבד,

מין נער ועד זקן, תו ונשים, ביום אחד.

מה עושים שרון,

ברק וביבי?

נו, מה עושים?

נותנים אולטימטום לעולם.

מה?

נתוקים את הזנב. לאן תקפל את הזנב? גם כשאתה מקופל ייהרגו.

מה זה בונקר?

איזה בונקר?

מי יעזור?

מה עושים? אני שואל. יש לנו, נגיד, צבא.

הצבא הזה יכול להילחם נגד כל העולם, אין לו תחמושת אפילו בשביל הערבים.

יש אטום.

יש אטום. מה זה אטום? ולהם אין אטום.

עד שהם, בטח, אז אתה, ברור, אתה תישאר לבד. מה זה?

פשוט.

מה זה? הרי היהודים חכמים, הם ישר שולחים ראשונים.

הם יודעים שאם הם יחכו,

אז מה יהיה?

מתפללים?

מתפללים? מי יתפלל?

אנחנו צריכים לפתוח את הזנבים. שלושתם לא אומרים ברוך שאמר והיה העולם בבוקר,

והם לא יודעים להגיד מודה אני בעל פה.

אז מה?

למד אותם. מי יתפלל?

עם ישראל. איזה עם?

זה ששומע מהפכה חילונית ולא עושה כלום?

הוא חלק קטן בעם.

חלק קטן בעם.

אנחנו הרוב.

אנחנו הרוב. כן, אנחנו הרוב. כן, באולם הזה, כן.

אבל אני שואל שאלה היהודית, מה יעזור?

אז אני אגיד לכם.

יש לנו, אנחנו, היסטוריה.

ההיסטוריה שלנו הכי עתיקה בעולם,

ועמדנו כבר במצבים האלה.

המן החליט להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מ-127 מדינות ביום אחד,

וקיבל חתימה של אחשוורוש המלך,

וככה היה צריך לצאת לפועל.

באותו זמן

הייתה לנו אישה חשובה מאוד,

שהיא עמדה בראש העם.

איך קראו לה?

גולדה. אה, אסתר.

אה, סליחה, טעיידה.

שכחת.

גולדה הביאה את המחדל

במלחמת יום כיפור,

אבל אסתר המלכה,

בת 70,

היה לדוד, קראו לו מרדכי.

מרדכי היה ראש הסנהדרין, תלמיד חכם היה, לא אסטרטג.

הוא לא עבר את פום, פיקוד ומטה.

גם דרגת רבט לא הייתה לו.

הוא למד בישיבות, במסלול הרגיל.

והיה בטח עם זקן ועם פאות.

והוא אמר לה, תשמעי, אולי לעת כזאת הגעת למלכות.

עכשיו זה המבחן.

מה צריך לעשות?

להיכנס

לאחשוורוש, לשים את נפשך בכפך

ולבקש על עמך.

אבל מי שלא מוזמן לבוא למלך,

יכול להיות שזה אחת דינו למות. אין דבר כזה. אצל אחשוורוש

באים מתי שרוצים.

אצל אחשוורוש, אם לא באים, הוא הורג.

אישה אחת הוא הרג ככה. אמר לה, בואי.

אמרה לו, לא. אמר לו עוד פעם, בואי, פעם אחרונה, לא בא.

הרג אותה.

איך נבחרה אסתר?

בזכות זה שהיא לא באה.

אבל

היא אומרת, רגע, אם אתה רוצה שאני אכנס,

היא לא הזמינה את השב״כ

שייתנו לה מה המצב, מה קורה בתוך הזה.

לא היו מסתערבים אצל אחשוורוש, לא היה כלום.

פשוט מאוד,

צומו עליי

שלושה ימים.

לצום.

לצום?

אז נהיה יותר חלשים. אם נצום שלושה ימים,

צ'יק צ'ק יהרגו אותנו.

לא יהיה כוח אפילו להתנגד שעה.

לא. צומו.

ולאסוף את כל הילדים בתלמוד תורה,

וללמוד,

ולהתפלל להשם יתברך,

ובעזרת השם,

אנחנו בנים הרי של הקדוש ברוך הוא, בכל אופן.

אבא,

כששולח עלינו את האויבים והגזרות,

לא מתכוון באמת שאנחנו נמות.

הוא רוצה שנתעורר, שנבין.

שנבין.

הבעיה, אנחנו לא מבינים.

אבל הם הבינו באותו דור.

הבינו.

הבינו.

ועל מה הייתה הגזרה בכלל?

שהשתחוו לצלם

כמה שנים לפני,

בגזרה הבאה אחרי. השתחוו לצלם. וזה היה רק לפנים, כאילו, לא שבאמת השתחוו לצלם.

אבל זה כבר היה מספיק.

וגם שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. לא נעים, אחשוורוש מזמין.

וזה היה כדת.

אין אונס. היה בדץ, כל הבדצים היו כדת, אין אונס.

אבל נהנו מסעודתו של אחשוורוש.

להיות עם הפוליטיקאים ביחד, עם השרים, עם החכים.

להתחכך איתם.

להיות בחתונה כזאת, בחסנה, איי, איי, איי.

דבר כזה זה לא פשוט. הזדמנות.

גדולי הדור.

נו,

נהנו, אה? נהנו.

אומר הקדוש ברוך הוא,

גזרה להשמיד, להרוג ולאבד.

הם הבינו מיד מה קורה.

חוזרים בתשובה, פונים לקדוש ברוך הוא, צמים,

לומדים תורה,

תינוקות בוכים לאביהם שבשמיים.

מה קורה?

ונהפוך הוא,

אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

באותו אחשוורוש,

שכל הרואהו חש בראשו,

אותו אחשוורוש חותם

הפוך על הפוך,

ואומר לתלות את המן

ואת עשרת בניו,

ונותן, אוקיי,

להרוג באלה שזממו.

ביהודים הורגים 75,000 ועוד כמה מאות.

ונותן להם עוד אורכה להרוג בשושן עוד קצת,

שיירגעו.

ונהיה מזה חג פורים שמח,

ואוזני המן.

אמרתי, אם אתם רוצים שיהיה לנו עוד חג אחד,

חג פלסטין,

ואוזני ערפאת,

אז צריך

לצום,

לבקש על נפשנו מהקדוש ברוך הוא,

להתפלל,

ללמוד תורה כמו שצריך,

ומה שהיה אז, בימים ההם, בזמן הזה,

נפלאות, תשועות, נחמות, הכול.

אבל צריך לעשות אותו דבר.

זה כשבאה גזרה על הגופות, על הגופים.

זה מן השמיים.

אבל יש גם גזרות שבאות מהסטרא אחריה.

זה ברוחניות.

זו הייתה מלחמה אחרת. זה היה בזמן יוון.

מה היה?

בחנוכה.

מה רצו היוונים?

הם אמרו, כתבו על קרן השור,

שאין לכם חלק באלוקי ישראל.

חייבו את היהודים,

כלום, לא מלחמה, לא כלום, לא איומים,

בלי אינתיפאדה.

כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.

למה על קרן השור?

כי הבקבוק,

הבקבוק של התינוק פעם זה היה שופר,

קרן השור.

היו שופכים את החלב

מלמעלה והוא שותה אותו מלמטה.

אז כתבו על קרן השור שכל תינוק יהודי שייוולד כבר מקטנות

יראה מול העיניים כשהוא שותה,

אין לי חלק באלוקי ישראל.

כבר לוקחים את הילדים מקטנות ומחנכים.

אז לדור הזה יש עדיין חרדים,

אבל דור הבא, עוד שני דורות, לא יהיה.

זה מה שחשבו לעשות לנו פה במדינה.

רק לא חילקו בקבוקים כאלה,

חילקו פנקס אדום

של ההסתדרות, תרצה לאכול, מה מי?

יש חג 1 במאי,

1 במאי, חג הפועלים,

קומוניסטים, דגל אדום.

עד היום יש תימנים שפוחדים שיקחו להם את העבודה, בני 80,

הולכים ב-1 במאי במצעד,

מהפחד של אז, תארו לכם, מקרן השור של פעם.

מיליון ו-800 ילדי ישראל לומדים כפירה,

לא לומדים יהדות מקורית שורשית,

לא נותנים להם את הזכות.

כבר מקטנות מלמדים אותם,

ולא מסתפקים בזה.

גם טמפלוויזיה עומדת לרשותם,

גם רדיו עומד לרשותם,

גם ספרות רחבה,

גם עיתונאות,

כולם עומדים במערכה כדי לגרום שילדי ישראל ילמדו תרבות,

יהיו אוניברסליים,

ידעו מה קורה בעולם,

חוץ

ממה שקורה אתם.

זה מלחמה רוחנית.

מלחמה רוחנית זה מצב אחר.

מלחמה רוחנית צריך מסירות נפש.

מה זה מסירות נפש?

היה מתתיהו.

עם שלם גם כן ישב בשקט.

עם שלם ישב בשקט.

שקט.

היוונים גזרו גזרות,

אסרו שבת, ברית מילה, ראש חודש.

פתאום קם מתתיהו,

איש זקן,

ואומר, עד כאן.

יש לו חמישה ילדים.

הוא אומר להם, אנחנו יוצאים להילחם נגד יוון.

מה זה יוון?

מה זה שכונה?

מה זה אבו-דיס?

יוון!

מעצמת על.

זקן וחמישה ילדים יוצאים להילחם?

מה זה?

זו בדיחה.

תארו לכם עכשיו,

משפחה פה ירושלמית,

אומר האבא, בניי,

ואנחנו הולכים להילחם באמריקה.

יאללה,

קחו את הפספורט, נוסעים.

מה, אתה צוחק עלינו, אבא? מה קרה לך?

אמריקה זה קטן, יוון שלטה בכל העולם.

יוון!

יוצאים למלחמה?

איך אפשר לנצח? אי אפשר לנצח. אי אפשר להסביר. אי אפשר להסביר. איך אפשר לנצח?

אבל יש לנו סוד גדול

שמופיע הרבה במקורות.

בתיה, בתיה.

הבת של פרעה.

רעתה את התיבה של משה רבנו, ותשלח את אמתה.

שלחה את האמה שלה,

הושיטה אותה.

כמה זה אמה? 60 סנטים.

אבל הוא היה במרחק 15 אמה.

רחוק, אי אפשר להגיע. נהר, נילוס.

זה לא נחל קטן.

נו, אז בשביל מה היא מושיטה את היד? הרי היא לא יכולה להגיע.

כתוב שהאמה שלה נתארכה ל-15 אמה, והיא תפסה את התיבה בהחזירה.

נס נעשה לה.

כן, אבל מה היה ההבה המנה שלה בכלל להושיט?

מה זה להושיט?

זה כמו אני אומר, רגע, תביא לי את הכוס תשע, מה? הנה, מושיט. איפה כוס? איך אני אגיע לכוס תשע?

היא אמרה, אני צריכה לעשות

מה שאני יכולה לעשות.

אני מגיעה עם האמה עד פה.

מעבר לזה, זה הקדוש ברוך הוא יעשה אם הוא רוצה.

היא עשתה את זה, השם רצה,

ועם ישראל נגאלו בזכות אותה הושטת יד.

אותה הושטת יד, עם ישראל נגאלו ממצרים בגלל שהיא הבינה שהיא יכולה לעשות עד איפה שהיא יכולה לעשות.

מעבר לזה, הקדוש ברוך הוא יעשה.

מה עשתה אסתר?

מה שהיא יכולה לעשות.

זה שהיא נכנסת למלך וסיכנה את נפשה,

זה אומר שהיא כבר תצליח להפוך את הגזירה או לבטל?

זה אומר שהיא מסתכנת ועושה את כל מה שהיא יכולה.

אבל הקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה, בוודאי הוא רוצה,

אז מה לנו לעשות יותר ממה שאנחנו יכולים?

מה אנחנו יכולים? להילחם עם העולם? לא יכולים, זה ברור שלא יכולים.

מה כן בידינו לעשות? את מה שאנחנו יכולים. לצום יכולים? כן. להתפלל? כן? ללמוד תורה? כן. זה אנחנו יכולים.

אם נעשה את זה ונושיט את הידיים האלה עד הסוף,

כמה שנאכל,

זאת הגאולה שלנו.

יותר מזה לא ביקשו מאיתנו אף פעם.

תמיד היינו מעטים מול רבים,

חלשים מול חזקים,

וניצחנו, ברוך השם. אם לא, לא היינו פה. ולא היה לנו,

לא היה לנו 3,300 שנה לא ברק, לא שרון ולא ביבי,

וניצחנו

3,300 שנה.

ועכשיו יש לנו ברק, שרון, ביבי וכולם, וכבר עברנו כמה מלחמות פה,

ואנחנו הולכים ומפסידים מפעם לפעם.

אנחנו הולכים ומידרדרים,

מסתכלים עלינו עולם, צוחקים. פעם המילה חייל ישראלי הייתה מפחידה

את דיין לקחו כיועץ

לענייני מלחמה אמריקאים.

היום,

כלום.

אפס אפסים.

יש לך את הכוחות, כאילו,

ואתה לא יכול לעשות כלום. הידיים כבולות.

מי עושה את זה שהידיים כבולות?

הקדוש ברוך הוא.

לב מלכים ושרים ביד השם.

ואנחנו במצב לא טוב, כי יש גזירה. אם אנחנו העם לא נבין את זה, אנחנו נהיה בעיה.

אז מה עושים כשיש מלחמה,

מלחמת אמונה בכפירה, או יותר נכון, כפירה באמונה?

מה עושים?

כל מה שאנחנו יכולים.

מה אנחנו יכולים? להושיט את היד.

להושיט את היד, זה אנחנו יכולים.

לאן להושיט?

לעוד יהודי.

לעוד יהודי.

לעוד יהודי.

לתת לו עוד קלטת,

עוד וידאו,

עוד סידי רום,

עוד יהדות. כנגד השופר שמחלקים בבתי ספר,

כתבו לכם שאין לכם חלק באלוקי ישראל,

אנחנו, מתתיהו ובניו, וחבריו, וידידיו,

אנחנו, אם אנחנו חושבים שאנחנו שייכים למכבים

ולא למתייוונים,

אז נושיט לפחות את היד.

כמה אתה יכול להושיט? אמה.

לא ביקשו ממך יותר.

תושיט את היד אמה,

והקב' ברוך הוא ישלח שאותה קלטת, אותו עניין, אותו סמינר, אותה הרצאה,

אותו ספר, אותה חוברת,

יעשו את הפעולה. יותר מזה?

אנחנו לא יכולים.

אבל זה אנחנו מחויבים לעשות.

אחרת, במה נעמוד מול האויבים?

אם נסמוך על מנהיגים חילונים,

כשהם לא מאמינים באלוקי השמיים והם חושבים שבכוחם או בחוכמתם הם יביאו תשועה,

אני ממש נגעל לשמוע אותם. נגעל.

אני,

תבחרו בי,

אני אביא את הזה,

אני, אני, אני.

אותך רועט.

מי אתה בכלל?

אני.

מה הגובה שלך?

אני.

כל היום אני.

אני ראוי,

אני אמלוך,

אני ראש ממשלה,

אני אנצח.

אתם תראו, אני, אני, כל המפסידים אמרו אותו דבר. אני

בלתי נסבל.

3,300 שנה, מי ינהיג את העם היהודי?

מנהיגות רוחנית.

ככה הגענו עד הלום.

מי מדרדר אותנו עכשיו?

מנהיגות חילונית.

אם לא היו לנו כמה יהודים טובים וכמה מנהיגים רוחניים שהיו מחזיקים כל אחד את העדה שלו,

את הציבור שלו,

אוי ואבווי, היינו מתפוררים.

הרי ראשי המדינה בתחילה אמרו שתוך 30 שנה הם מאמינים שלא יישארו יותר חרדים.

זאת הייתה התוכנית.

לא יישארו.

אבל על אפם ועל חמתם,

היום הציבור החרדי גודל בצורה לא נורמלית,

כמו במצרים.

וזה מפחיד.

באיצטדיון היו 24,000 בפנים, 6,000 בחוץ.

יומיים אחרי זה ברק הודיע,

מהפכה חילונית.

מה, פחד.

מי יכול להביא דבר כזה?

מה הלכו לשמוע? מה הלכו לראות?

דברי תורה.

דברי תורה מושכים?

אמרו לי שיש היום כנס של שרון פה,

במלון. זה נכון? מתקיים?

הביטחון נמצא פה?

לא ראיתי אף אחד.

הם רצו את האולם הזה.

אבל,

כמה באים לכנסים שלהם?

מי בא בכלל?

אותם אלה שרוצים תפקידים וכו' וכו' וכו'.

מי מחובר אליהם?

רק אין ברירה, אומרים או זה או זה.

אין ברירה.

אבל אנחנו, ברוך השם, אנחנו יכולים לבחור במשהו יותר טוב.

למה אנחנו צריכים לבחור בין זה לבין זה?

למה שלא נבחר

בקדוש ברוך הוא שישלח לנו גואל צדק?

למה?

כל פעם כואב לי מחדש.

כל פעם כואב לי מחדש.

מגיע הבחירות,

החרדים נרתמים לאחד מן הדמויות.

כל פעם.

אז שבוע-שבועיים לפני הבחירות,

לא משנה אם זה לממשלה,

הפעם זה רק לראש הממשלה,

או בחירות כלליות,

שבוע-שבועיים, כמעט כל הדתיים, החרדים, בני ישיבות, עולים, יורדים, מדרגות, תבחר זה, תבחר זה, תבחר זה, תבחר זה. מצווה.

אל תשכח להגיד, לשם ייחוד קודשא בריכו.

כן, להצביע, זה, לקחת, לקחת, לקחת.

אפילו את המתים מביאים לבחירות.

מעלים, מורידים, מורידים, מעלים, מורידים. כשכולם רצים, איזו תסיסה, איזו התלהבות.

לשם שמיים, לשם שמיים. וואי, וואי, וואי. השמיים יורדים לארץ, ממש.

אבל למה לא נעשה שבוע אחד, שבוע אחד, אנחנו, כל היהודים האלה שרצים, רצים, רצים,

למה לא נעשה שבוע אחד שכולנו נרוץ מבית לבית, נעלה מדרגות ונרד,

ונגיד לבחור בקדוש ברוך הוא, לבחור בקדוש ברוך הוא.

מזכירת הכנסת

כולם ביחד.

רגע, לאט, לאט. עוד פעם, עוד פעם. רגע, רגע, רגע, עוד פעם.

עכשיו למדתי את השיר.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. בואו נגיד ביחד.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. חזק! הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. לעמוד, לעמוד!

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא

הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך

הקדוש ברוך הוא אנחנו מוחרים בך

הקדוש ברוך הוא אנחנו מוחרים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו מוחרים בך הקדוש ברוך הוא אנחנו מוחרים בך

הקדוש ברוך הוא, אנחנו בוחרים בך

אנחנו ממליכים אותך, הקדוש ברוך הוא, אנחנו ממליכים אותך, הקדוש ברוך הוא, אנחנו ממליכים אותך, הקדוש ברוך הוא, אנחנו ממליכים אותך,

הקדוש ברוך הוא, אנחנו ממליכים אותך,

הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך פעם אחרונה חזק הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך יותר חזק הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך הקדוש ברוך הוא

הוא, אנחנו ממליכים אותך.

להגיד זה לא חוכמה, צריך לעשות.

אז אני בעזרת השם יתברך,

אומר בבוקר ברוך אומר ועושה.

בלי נדר, בעזרת השם יתברך.

אני מייצר 30,000

קלטות המהפכה החילונית החדשות,

ונותן אותן בלי נדר לישיבת תיבת נוער הצדיקים.

שיחלקו את זה בשבוע הבא בירושלים. אתמול הם חילקו 10,000 קלטות כאלה בצמתים.

אני לפני כמה ימים עלה רעיון

ברוך השם

איך לעשות

שעוד משפחות יחזרו בתשובה בקלות.

אז החלטנו, בעזרת השם, לעשות מבצע מיני-סמינר.

יש אנשים שקשה להם להגיע לסמינר,

לא יכולים להגיע לסמינר, או שזה עולה הרבה כסף.

אבל מה, נשלול מהם את האפשרות?

בסמינר לפעמים עולה גם 1,000-2,000 שקלים למשפחה, צריך לעזוב את העבודה.

לפעמים זה קשה.

יש כאלה שהולכים, זה טוב מאוד, אבל יש כאלה שקשה להם. מה עושים?

איך נגיע לכל בית?

החלטנו להוציא 10 קלטות וידאו שמדברות על השאלות והתשובות הבסיסיות של כל יהודי שרוצה לדעת.

יש פה 23 שעות

עם הוכחות מדעיות ולוגיות.

מתאים לכולם,

מהאקדמאים למטה,

כולם יכולים להסתפק

במיני-הסמינר הזה.

ועשינו לזה מבצעי עלות, 100 שקלים בלבד,

שמים כזה דבר בתוך בית,

זה האטום שדיברו עליו קודם.

זה נכנס לבית,

בעזרת השם יתברך, אם הם רק היו מעוניינים לשמוע, לברר,

זה עושה את העבודה.

אז התחלנו לעשות מבצע הצלת נפשות,

שכל יהודי ייקח על עצמו עשר משפחות להציל אותן.

יש קרובים, יש ידידים, יש שכנים, יש מכרים.

עשר משפחות.

עשר משפחות זה אלף שקל, זה עשר סטים כאלה.

זה גם עובר מיד ליד.

אלף שקל האלה בעשרה תשלומים.

עשרה תשלומים, כל אחד יכול לעמוד בזה.

אמרו לי, תשמע, האמת כולנו רוצים,

אבל אנחנו עמוסים בהוראות קבע, מה נעשה?

אמרתי, מה הבעיה? תלוו אלף שקל.

בתשלומים?

גמח.

אמר הקדוש ברוך הוא, לבו עליי ואני פורע.

אומר הקדוש ברוך הוא, אם אתם לוקחים כסף בשביל להציל את הבנים שלי,

אני אחזיר לכם, ובגדול.

שאלתי שאלה.

מה היה קורה אם חס ושלום היו אומרים לנו היום

שיש רכבות שנוסעות לאושוויץ?

ויש בפנים יהודים.

ביהודים האלה ניתן לפדות אותם בכסף.

100 שקל ליהודי להוריד אותו מהרכבת ושיגיע לארץ ישראל.

האם היינו לוקחים על עצמנו עשר משפחות או לא לוקחים עשר משפחות?

היינו לוקחים, אני מאמין שהיינו לוקחים.

יהודים יקרים, יש אנשים שלא נוסעים לאושוויץ.

מאושוויץ לפחות כולם עלו לגן עדן כהרוגי מלכות.

נכון שזה היה איום ונורא,

ואי אפשר אפילו לדמיין.

אבל אנחנו המאמינים יודעים שאלה שנהרגו על ידי גויים הם הרוגי מלכות

במדורם אצל רבי עקיבא וחבריו.

אבל אלה שנוסעים היום ברכבות,

במרצדסים,

בוולבו,

הם נוסעים, רחמנא ליצלן, לגיהינום.

ומשם לא עולים לארץ ישראל,

ומשם לא עולים לגן עדן.

יש אנשים שלא מכירים את היהדות בכלל, שלא באשמתם,

בגלל שהם ראו את קרן השור שכתוב עליה,

אין לנו חלק באלוקי ישראל.

והם לא יודעים.

ואם נגיע אליהם

שעה אחת קודם,

כמו שאמרנו, שאנחנו רוצים להמליך את הקדוש ברוך הוא בכל בית יהודי,

אנחנו רוצים לבחור בקדוש ברוך הוא שישלח לנו כבר את גואל צדק.

נמאס לנו לחכות

אלפיים שנה.

אנחנו יכולים לגמור עם זה יותר מהר.

למה אנחנו צריכים לחכות עד שהוא ילחץ אותנו שנגיע למצב כזה?

אפשר, כשאנחנו עוד במצב יותר טוב,

להשתדל ולעשות, לשלוח את האמה שלנו עד היכן שהיא מגיעה.

היכולת שלנו, 1,000 שקלים ועשרה תשלומים,

אז נשלח את האמה עד לכיס,

נוציא את העט או את הצ'ק או את הכרטיס אשראי

וניתן עשר משפחות לכבוד השם יתברך. נמליך אותו על עשר משפחות.

לא הצלחנו אפילו,

בשמיים נרשם,

רצינו להציל עשר משפחות.

נתתי כסף לעני,

זה היה מספיק בשביל ארוחה.

הוא איבד את הכסף,

או לא אכל בסוף.

אני נתתי לו או לא נתתי לו?

בשמיים כתוב, נתת לו ארוחה.

אני רוצה להציל יהודים.

אני לא יכול הכול לבד, אני משתדל.

מה אני עושה?

מזכה עוד יהודים.

אם יש יהודים שרוצים לזכות הערב איתי ביחד,

שסוף-סוף

נבחר בדבר האמיתי,

נבחר סוף-סוף במה שהקדוש ברוך הוא בוחר.

אתם יודעים במי הקדוש ברוך הוא בוחר?

במי הקדוש ברוך הוא בוחר? אם נשאל את הקדוש ברוך הוא במי אתה בוחר,

אומר הקדוש ברוך הוא, בוחר בדוד עבדו.

הקדוש ברוך הוא רוצה את מלך המשיח.

הוא רוצה גם להיגאל.

הקדוש ברוך הוא בעצמו תקוע איתנו.

הוא רוצה להיגאל.

שכינה וגלות איתנו ביחד.

רוצה הקדוש ברוך הוא להיגאל.

שובו אליי, הוא אומר, ואשובה עליכם.

שובו אליי

ואשובה אליכם.

שמעתם דבר כזה? שובו אליי ואשובה אליכם?

בואו נשאיר את זה.

שובו אליי ואשובה אליכם.

שובו אליי בשובה אליכם,

שובו אליי בשובה אליכם,

שובו אליי.

שובו אליי בשובה אליכם,

שובו אליי בשובה אליכם,

שובו אליי בשובה אליכם,

שובו אליי.

היי, רוצים לשוב לקדוש-ברוך-הוא?

רוצים לשוב לקדוש-ברוך-הוא?

כן! רוצים שעוד ישובו לקדוש-ברוך-הוא? כן! הנה ההזדמנות, בעזרת השם. יעברו עכשיו בין הציבור,

מי שרוצה שישובו עוד עשר משפחות, ימלא הוראת קבע, בעזרת השם יתברך,

ונמשיך את הערב אחרי שיש לנו זכויות של עשר משפחות נוספות.

מי שרוצה טופס, שירים את היד, בעזרת השם.

נראה את קידוש השם של הציבור הקדוש כאן. בבקשה, הנה פה, יהודים, להרים את היד,

עשרה תשלומים זה לא קשה.

מי שקשה לו יותר, ממש דחוק,

יוכל לעשות 15 תשלומים.

הכי עני, הכי תברן,

20 תשלומים.

העיקר נציל כמה משפחות בעזרת השם נברך.

להרים את הידיים בעזרת השם, להרים, לא להתבייש.

אפשר בצ'קים גם, אפשר בכרטיס אשראי, אפשר בהוראות קבע ועדיף במזומן.

כן, בבקשה.

נשים שמוכנות לעבור בין הנשים, שירימו את היד.

אם יש נשים שמוכנות לעבור בין הנשים,

למסור את הטפסים. בבקשה, לגשת לפה לקחת טפסים.

לעשות את זה בזריזות. מי שירצה והוא חותם,

יוכל לקבל גם את ה-10 סטים לחלק למי שהוא רוצה.

אם הוא רוצה שאנחנו נחלק בעבורו, אנחנו נחלק.

מי שרוצה את הסטים בעצמו, שיכתוב על הוראת קבע,

מעוניין לקבל את הסטים.

בזריזות יהודים יקרים, זכות גדולה בשעה גדולה מן השמיים.

מי שממלא, שירים את היד, ייקחו ממנו את זה בחזרה.

מי שרוצה לעשות הוראת קבע חי כפליים,

יכול לעשות גם חי כפליים.

השבתות הבאות שלנו,

שיהיו בלי כסף, יהיו במלון הייאט פה בירושלים,

לאלה שנמצאים בחי כפליים.

כן, לשבת, אנחנו ממשיכים.

אלה שאספו, אספו.

בבקשה, לשבת, לשבת.

מי שרוצה פרטים על שבת אתנו במלון הייאט, יצלצל לארגון שופר מחר,

טלפון 03-677779 ויקבל פרטים.

אלה שרוצים לצאת אתנו קבוע פעם בשנה,

יש תוכנית שנקראת חי כפליים, תורמים 18 דולר,

יוצאים פעם בשנה לבית מלון חינם,

איתנו ביחד,

ומקבלים גם קלטות וידאו וסי דירום בחינם

פעם בחודשיים. כל חודשיים מקבלים הביתה חינם. חוץ מזה, יש גם טיול לקברות צדיקים פעם בשנה איתנו חינם.

זו תוכנית חי כפליים.

תודה רבה.

כולם מתבקשים לשבת.

אשריכם ישראל.

היום באמת

בציבור הקדוש הזה כל מי שיכל המליך את הקדוש ברוך הוא. שמחה גדולה יש בשמיים.

יהודים שדואגים לאחים שלהם זה הדבר הכי חשוב.

והקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

מי שדואג לבנים של הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא דואג לבנים שלו.

מידה כנגד מידה.

לעולם הקדוש ברוך הוא לא יפקיר את בניו.

אשריכם.

למי שיש שאלה, אשמח לענות.

בבקשה.

כן, שם.

תן לו מיקרופון.

תודה.

כמובן שאני מתרגש.

אני בקצרה רוצה להעיר לכם משהו.

הזכרת את היוזמה של מתיתיהו ומרדכי,

ובטעות הזכרת את גולדה במקום אסתר.

אבל מה שרציתי לבקש ממך,

למה שאתה לא תיקח את היוזמה ואתה תהיה המנהיג שלנו,

ובינתיים אנחנו מקבלים תדרוך רק מהשדרנים בערוצי הקודש,

האם לצום או לא לצום, שלושה ימים.

אבל למה שאתה לא תיקח את זה בעצמך,

עם כל האהדה הרבה שיש לך וכל המדינה כולה?

היום אתה עושה פה כנס,

ותדע ש-90% מהמדינה בכלל לא מודעים לזה,

וגם בירושלים בקושי שמעו.

אנחנו צריכים

לפרסם את הדברים יותר,

הרבה יותר, ואולי אתה תהיה האדם הנכון,

אז אתה תהיה המתיתיהו,

המרדכי הצדיק בדור שלנו.

טוב, אני רוצה לענות לשאלתך. קודם כול, אנחנו פה לא לבד.

יש שידור ישיר עכשיו בכמה ערוצי קודש מהערב הזה.

דבר שני,

מפרסמים כרגע את הערב הזה

ברגלי מבשר,

זו הרשת של הלוויינים, רגלי מבשר,

ורואים את זה, אני חושב,

בנוסף למה שאנחנו היום מדברים כאן,

עוד עשרות אלפים לפחות של יהודים ששומעים את הדברים, זה אחד,

שתיים.

אני משתדל לתעד את הדברים שאני מדבר, כמו שאתה רואה פה, מצלמות רבות וגם הקלטה.

הדברים אחר כך מודפסים על קלטות וידאו,

סי-די ואודיו.

אנחנו מחלקים אותם לציבור בחינם כדי שישמעו.

אז ממילא כל הרצאה, אפילו כשנוכחים 1,500 כמו הערב,

אז זה מגיע בסוף למאות אלפים של יהודים ששומעים את הדברים.

זאת התקשורת שיש לנו היום.

אבל אלה, לדוגמה, שתרמו היום בהוראות קבע בשביל שיפיצו קלטות וידאו לתוך הבתים,

זה לא אנשים שבאו ושמעו אותי עכשיו רק שעה וחצי או שעתיים,

זה אנשים שישמעו 23 שעות של דברי תורה והוכחות

לכל העניינים של יהדות בתוך הבתים בזמנם החופשי, ויראו גם לאחרים.

אין דבר יותר טוב מזה.

עכשיו, לגבי מנהיגות, אתה צריך להבין דבר אחד,

זה לא אדם אומר, אני מנהיג, אני לא מנהיג.

אם אנשים מרוצים מהשיטה, מהדרך, ממילא הם משתנים בהתאם.

לא צריך הכרזות, לא צריך מינויים, לא צריך שום דבר.

אם השיטה שאני פועל מתאימה לציבור,

פשוט מאוד הם ממשיכים אותה.

ממילא זה מגיע לכל מקום, מה זה מנהיג.

מנהיג זה אדם שיכול להשפיע על הציבור לעשות א', ב', ג'.

אם הוא מצליח ולא קוראים לו מנהיג או לא ממנים אותו מנהיג,

זאת ההצלחה.

אם יש מנהיג שאומר ולא עושים,

מה זה מוחל שמינו אותו מנהיג?

מינו את ברק מנהיג.

נו, הוא הצליח להנהיג? גם את עצמו לא.

זאת אומרת, מנהיגות,

אנחנו לא צריכים למנות.

אני אגיד לך, אני מחכה רק לאחד,

מלך המשיח.

זה המנהיג האמיתי של עם ישראל,

זה יגאל אותנו,

זה מינוי, מינוי מן השמיים,

זה אליהו יבוא ויודיע לפני כן שלושה ימים,

שזה המנהיג,

זה הקדוש ברוך הוא בחר בו,

זה האיש המושלם בכל התבל,

זה האיש שיגאל את ישראל ואת העולם כולו,

ואני עובד שעות נוספות בשביל שסוף סוף נזכה לראות אותו בחיינו ובימינו, אמן כן יהי רצון.

כן, עוד שאלה, בבקשה.

כן, שלושה בבת אחת?

כן, הנה, תן לו לבחור, פה הראשון,

זכה.

יש לי שאלה כזאת.

תראה, אתה כל הזמן יוצא נגד הטלוויזיה,

אתם בטלוויזיה והתקשורת והעיתונים וכל הדברים האלה,

אבל אתה אומר שזה רע וצריך להוציא את זה מהבית ושאסור להתעסק בזה,

אבל שאלה פשוטה.

תראה, אתה בעצם כל הזמן מצטט ומתעסק בכל הזבל הזה, אז אתה מטיף לדבר אחד ועושה בעצם את הדבר האחר?

אני אגיד לך מה עושים. אתה יודע, כשאתה אוכל הרבה דברים נוצר זבל,

אבל מישהו גם צריך להוריד אותו למטה.

זה מה שאני עושה, אוסף את הזבל וזורק אותו למטה.

כן, מאחורה, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני קצת מתרגש,

כזה בפעם הראשונה בקהל כזה גדול.

המכשיר הטמבל-ויזה שלי, זכיתי להוציא אותה מהבית לפני ארבע שנים.

ברוך השם.

זכיתי להוציא אותה לפני ארבע שנים מהבית. אשתי נתנה לי את הדחיפה הקטנה לפני כן, רציתי להוציא אותה, והיו לי כל מיני היסוסים.

בקיצור, היא נתנה לי דחיפה קטנה, זרקתי אותה.

אני חושב שקטע קטן,

כבוד הרב,

ייתן בקשר למכשיר הטמא הזה,

טמבל-וויזיה,

ייתן קטע קטן ממש של חמש דקות על המכשיר הטמא הזה, וזה יעזור. ואני מבקש עכשיו

בקשה מהרב שיברך את

שרה בת סעדה לבן זכר.

תודה רבה. שרה בת סעדה תזכה לבן זכר, מהרה.

עכשיו בוא אני אסביר לך דבר אחד. יש לי קלטת שלמה רק על זה,

קוראים לה תשקורת וטמבל-וויזיה.

היא הוציאה הרבה טמבל-וויזיות, והרבה אנשים לקחו ש״ס,

במקום זה.

עשינו את הפעולה הזאת,

הרבה אנשים מודעים לזה כבר,

אבל נכון, יש מלחמה קשה להוציא. מה הפירוש?

כתוב מינות משכה.

יש כוח לכפירה, למינות, למשוך את לבו של האדם.

לכן אתה אומר כל יום לא תטורו, אחרי לבבכם זו מינות,

ואחרי עיניכם זו זנות.

זאת אומרת, זה מושך,

מושך מאוד, המינות, הכפירה, החוצפה.

כל הדברים האלה שיש שם מושכים מאוד את לבו של האדם. לכן מזהירה אותנו התורה, פעמיים לפחות אנחנו חוזרים ואומרים,

ולא תטורו אחרי לבבכם זו מינות.

זה מושך, זה כמו עבודה זרה.

זה יותר מעבודה זרה.

עבודה זרה של פעם, היו צריכים ללכת לעבוד אותה באיזשהו מקום.

היום מכניסים את זה הביתה,

יושבים ממול, והיא סוחבת את השכל של הבן-אדם.

ילדים מגיל קטן,

אחוזי הצפייה הם מדהימים.

93% מהבתים בישראל רואים אותם בטלוויזיה.

אתה מתאר לך מה זה?

בילדים מגיל קטן,

שעות הצפייה הממוצעות שלהם זה ארבע שעות כל יום.

אתה יודע איזה שטיפת מוח.

זאת אומרת,

זה כתבו לכם על קרן השור, שאין לכם חלק באלוקי ישראל.

הכול כן חוץ מיהדות.

שאלתי באחת ההרצאות.

תגידו לי אם ידפקו שני בלונדינים, מטר שמונים, עיניים כחולות, ויגידו לכם,

אפשר ללמוד עם הילדים שלכם חמש דקות?

אז האימא שואלת,

בשמחה, אבל מה תלמדו איתם?

אז הם אומרים, חמש דקות מהברית החדשה.

תכניסו את הבלונדינים האלה או לא תכניסו?

כולם אמרו לי לא.

אמרתי, הם יבואו שני שחומי עור, מטר שישים וחמש.

עיניים שחורות,

חמש דקות ללמד את הילד.

יגידו, נו, מה אתה רוצה ללמד?

אז יגידו, אנחנו נלמד אותם את הקוראן.

תכניסו?

אומרים לי, לא.

אז איך הכנסתם אתכם בפלוויזיה שלא מלמדת חמש דקות על נצרות ועל אסלאם ועל דתות אחרות ורק לא על היהדות? איך שמתם את זה בסלון?

וכולם מחוברים לזה.

אלא מה זה? כוחו של הבלבול,

שאנשים נמכרים למכשיר הזה,

קשורים למכשיר הזה.

מה צריך? אומץ.

שעה אחת של אומץ.

או שבאים כמה חבר'ה ומסבירים, יושבים על בן אדם כזה שקשה לו,

ואומרים לו, אם קשה לך להתנתק ממנה,

ניקח אותה.

למה לא קשה להתנתק ממך?

בוא תראה איך היא עוזבת אותך ואפילו לא עושה ביי ביי.

בוא תראה.

ולוקחים אותה, והוא רואה, באמת, היא לא עושה לו כלום.

והיא לא אומרת לו, בוא אחריי.

אז למה קשה לך?

אם אדם נשוי לאישה, כן?

הוא נמשך אחריה, אבל היא לא נמשכת אחריו.

ברגע שהוא ידע את זה, הוא ימשיך?

הוא יעלה והוא ייפגע.

אז איך זה הוא לא נפגע, אם אתם בטלוויזיה?

אין מה לעשות, יהודי, זו המלחמה.

זאת המלחמה האחרונה.

מי שיש לו כוח ונלחם, מנצח.

מי שלא, השם ירחם, מפסיד.

וצריך לעשות מה שאפשר. הנה, תרמתי לך עשר דקות.

תהיה בריא.

זהו, אני יורד, לא?

זה ייהרג ובל יעבור, לא כבוד אגב.

לא הבנתי. עוד פעם, סליחה?

אתה שאלת אם אני אכניס.

אני אמרתי, אני אכניס להם כדור בראש. למי?

לאלה שהם היו נשים להכניס לי, עבודה זרה עליך בבית.

אנחנו לא משחקים בכדור, לא בשבת ולא בחול.

לא, עזוב כדורים. כדורים זה פלסטינים. אנחנו בלי כדורים.

אבל זה ייהרג ובל יעבור, לא?

כן, כן, אבל בלי יריות, מוטב.

אפשר פשוט לקחת את זה, אתה מבין? נשים בזבל.

אם תנסה לשבור את הראש, זה קשה בהתחלה.

הרבה ניסו לנפץ את המסך, לא הולך.

לא הולך.

זרקו לבנה, לא הולך.

אני בעצמי, כשזרקתי את הטלוויזיה שלי הראשונה,

ראה אותי השכן,

אמר לי,

תשמע, אני חושב שאתה עובר על בל תשחית.

אמרתי לו, אני חושב שאתה משאיר אותו עובר על בל תשחית את נשמתך.

ירדתי למטה, שמתי את זה בפח, לקחתי לבנה,

זרקתי, לא התפוצץ.

כשלקחתי אותה על הצד וזרקתי, התפוצץ המסך. אתם יודעים מה ראיתי?

קופסה ריקה.

אין כלום בפנים,

חוץ מבקלית ירוקה עם כמה ג'וקים קטנים.

זה כל הטמפלוויזיה.

אין כלום בפנים.

זזים, עולם, מטוסים, אוניות, הכול.

הכול חרטא, דמיון, אין כלום.

אדם יגיע למעלה, יגיד, אני נמשכתי אחריה.

נמשכתי, לא יכולתי.

יגידו, אחרי מי?

בוא תראה מה היה בפנים.

כלום.

ועכשיו אתה הולך לגיהינום בגלל זה. קופסה עם זכוכית.

שמרחם.

יש אנשים שרודפים אחרי היצר הרע ולא יודעים שאין לו מה למכור בכלל.

משל לאחד שרץ בשוק ואומר, מצאתי, מצאתי.

כולם התחילו לדבר, זה שלי, זה שלי, עצור, תפסו אותו.

שלי.

הגיעו להתחלה, תפסו אותו.

פתח את היד, פותח, אין כלום.

ככה זה. אנשים רצים, רצים אחרי מה?

אתם יודעים מה מחזיק אותנו אצל הרע?

דמיון.

כל התאוות שלנו, דמיון.

כל הרצונות,

כל החשקים,

הכול דמיון, הכול זה ציור בראש.

אנחנו הולכים קצת מהמציאות ומדמיינים ומנפחים ומגדילים.

אין כלום.

אתה יושב וכאילו אתה נהנה. ממה?

אין פה כלום.

זה סרט, זה לא אמיתי, זו הצגה.

שום דבר אין פה.

אמר פעם הרב אורי זוהר,

למה זה דומה?

אחד הלך לניתוח,

הורידו לו שתי אצבעות.

יצא מהניתוח, אמר, איזה כיף.

שאלו אותו, מה קרה?

מה הכיף?

אמר, אל תשאל, לא הרגשתי,

לא הרגשתי. שעתיים, צ'יק,

הופ, אין שתי אצבעות.

אמרו לו, אבל יא שכל.

היה לך חמש, נשאר לך שלוש.

אין שתיים. אז מה אם זה היה בכיף?

אבל אין שתי אצבעות.

אומר אנשים,

יושבים, רואים את הטלוויזיה.

רואים את הטלוויזיה, איזה כיף, איזה ערב.

כן, אבל יקוקו,

ארבע שעות מהחיים הורידו לך.

הלך, אין, לא יחזרו.

דמיון.

הלכת ראשון, קמת בבוקר, המציאות חזרה על עצמה,

אבל אתה את הארבע שעות לא תוכל להחזיר.

אתם יודעים מה המציאות היום, רחמנא ליצלן?

הנה, שלח לי מישהו היום דבר מדהים.

קצת מההיסטוריה,

איך נברא העולם ואיך הוא נראה היום בשנת 2000. כשאלוקים ברא את החמור,

אמר לו, תהיה חמור,

תעבוד קשה,

מהזריחה עד השקיעה,

תסע על גבך משקולות,

תאכל דשא,

ולא תהיה חכם.

ותחיה חמישים שנה.

אז החמור אמר, ריבונו של עולם,

אני מוכן להיות חמור,

אבל למה לחיות חמישים שנה?

חמישים שנה זה יותר מדי. אני מסתפק בעשרים שנה.

התחשב פה הקדוש ברוך הוא, אמר לו טוב, עשרים שנה.

הוריד לו שלושים.

אחר כך ברא הקדוש ברוך הוא את הכלב,

אמר לו, אתה תשמור

על הבתים של הנאורים.

אתה תהיה החבר הכי טוב שלהם.

ואתה תאכל את השאריות שייתנו לך.

ואתה תחיה עשרים וחמש שנה.

אז הכלב אמר, ריבונו של עולם, אני מוכן להיות כלב.

אבל למה עשרים וחמש שנה?

זה יותר מדי, אני מסתפק בעשר שנים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה יודע מה?

עשר שנים, חמש עשרה שנה נוריד לך.

ברא את הקוף.

אמר לקוף, תשמע, אתה תקפוץ מענף לענף.

אתה תצחיק את האנשים

ואתה תחיה עשרים שנה.

אז יעקב אמר, ריבונו של עולם, אני מוכן להיות קוף,

אבל למה עשרים שנה?

עשר שנה מספיק לי.

הסכים איתו הקדוש ברוך הוא.

בסוף ברא הקדוש ברוך הוא את האדם.

אמר לו, אתה תהיה אדם.

אתה תשלוט עם השכל שלך על כל העולם.

כל כדור הארץ יהיה תחתיך ואתה תחיה עשרים שנה.

אז האדם אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אני מוכן להיות אדם,

אבל למה שלא תיתן לי גם את השלושים שנה שוויתר עליהם החמור,

ואת החמש עשרה שנה שוויתר עליהם הכלב,

ואת העשר שנים

שוויתר עליהם הקוף?

אז הקדוש ברוך הוא אמר לו, אתה יודע מה? מוכן.

בשנת אלפיים אתה תנצל אותם.

מאז חי האדם 20 שנה בתור אדם.

אחר כך הוא מתחתן,

מביא ילדים שלם משכנתה, וחי עוד 30 שנה כמו חמור.

כשהילדים עוזבים את הבית,

אז הוא חי 15 שנה כמו כלב,

ואחר כך

נשאר לו עוד עשר שנים להיות כמו קוף,

לקפוץ מבית לבית של הילדים והנכדים, להצחיק את הנכדים, להגיד להם,

תכה, קוצ'י,

מוצ'י-מוצ'י,

מוצ'י-מוצ'י.

זה המצב.

כן, עוד שאלה בבקשה.

כן, שם.

אני רוצה לחזק את הדברים של הבחור מקודם, שדיבר על ההנהגה שלך.

על?

על ההנהגה.

כן.

קודם כול, מה שחסר לעם הזה, כבוד הרב, זה צעקה לה'

והכלי,

הכלי של קלטות וידאו הוא יפה, הוא נכון, אבל אנחנו צריכים לזעוק לה'

וצריכים מנהיג שינהיג אותנו בשביל לצעוק,

וככה לאסוף את העם ולכווץ אותו כמו שהיה בטדי,

אבל לזעוק אך ורק לה' יתברך.

מסכים.

מסכים.

מסכים.

אני חושב שעשינו את זה הערב, לא?

צעקנו לה' בחרנו בשם, המלאכנו את השם ונתנו גם לבנים של השם.

בעזרת השם. אם זה ימשיך כך,

אני בטוח, בעזרת השם יתברך,

שיותר מהר ממה שאנחנו חושבים נזכה לראות כל מבשר.

כן, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אתה אמרת שהמהפכה האזרחית,

שמה שקרה עם הערבים זה בגלל המהפכה האזרחית,

אבל כתוב בחסד לאברהם שבסוף שנת השס הקדוש ברוך הוא יעביר את רוח הטומאה מן הארץ וישבית חיה מן הארץ.

ובדיוק ראינו שבסוף שנת השס התחילה מהומות עם הערבים.

ובכן,

אמרתי, אולי זה רמז לזה.

בשנת השס חזרתי ואמרתי ששנה זו מסוגלת

לביאת גואל צדק יותר מכל השנים שבהן אנחנו נמצאים.

וזה נאמר, כמו שאתה אמרת.

ובעוד,

בעוד

גדולי ישראל שאמרו בדורות קודמים, כגון הרמב״ן, כמו ספר צרור המור,

כמו רזיה גליה ועוד כהנה וכהנה ספרים, שנכתבו הדברים שתשס מסוגלת.

אבל אמרתי,

כמו שכתוב בספרים,

שהזהירו חכמי הדורות הקודמים ששנת תח' ותט הן שנים שמסוגלות לביאת גואל צדק,

אבל

אם לא ינצלו את השנים האלה יהיו גזירות,

כך היה גזירות תח' ותט.

אותו דבר אמרתי שבתשס,

אם חלילה לא ננצל את השנה,

חלילה יהיו גזירות.

הקדוש ברוך הוא חיכה ארבע שעות אחרונות של תשס.

בערב ראש השנה התחילו כל המהומות. זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא חיכה עד הרגע האחרון.

לא ניצלנו את השנה,

נפתחו הגזירות. אז זה נכון מה שהרב,

מה שאמר החסד לאברהם נכון במאה אחוז.

אשריך.

כן.

רגע, ידידנו משכבר הקלטות,

היהודי הזה מופיע כבר בקלטת המהפכה החילונית.

כן.

שלום, כבוד הרב.

וברכה.

אני רוצה להסביר משהו.

אם לא אכפת לנו מהר הבית שישחולו את השם שם,

למה השם אכפת לנו מהבתים שלנו?

קודם,

בצומת בר אילן,

עשו הפגנות שם בגלל חילול השבת.

לא מדברים על הר הבית.

בכיכר השבת,

גם לפני הרבה שנים,

גם שם פעם היו נושאים, עשו בלאגן,

גם בעוד מקומות,

ולא אכפת לאף אחד על הר הבית.

היום או מחר הוא יכול, חס ושלום,

לצאת להר הבית, ואף רב

לא אומר שום דבר.

בוא אני אגיד לך מה אמרו לי היום, ואני אומר לך גם.

אם אתם זוכרים, לפני כמה זמן ברק,

שהוא אדם אמין,

אמין,

אפילו,

אפילו,

אפילו,

לא, לא, למה? לא מגיע לו, לא מגיע לו.

תשמעו,

ברק הוא אדם אמין. אתם יודעים אפילו מי האמין לו?

ראש העיר של ירושלים האמין לו שהוא לא יחלק את ירושלים.

יצא אפילו נגד הימין ואמר, אני מאמין לו, כי הוא אדם אמין.

הוא גם נחוש והוא נמרץ והוא בלתי לחיץ,

אבל הוא מחיץ.

מה הוא אמר?

כשהוא רצה לתת את אבו דיס,

אתם זוכרים מה הוא אמר? הוא אמר,

אף פעם לא אמרנו,

אם אשכחך אבו דיס תשכח ימיני.

היום תגידו לו,

מתחת לחופה,

אם הוא התחתן כיהודי על פי קידושין של יהודי,

הוא אמר,

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.

זה הוא אמר.

ועכשיו הוא נותן את ירושלים, לא מחלק,

נותן את ירושלים.

כשאומרים, אם אשכחך ירושלים,

לא מדברים על ירושלים החדשה,

על ירושלים הישנה. זה הירושלים, הירושלים.

שם זה ירושלים.

והוא אומר סיסמאות, אמין מאוד.

תגידו לו כל הזמן, אם אשכחך אבו דיס,

אתה עשית עלינו הצגה?

מה זה אבו דיס?

בלאו הכי זה בידם, בלאו הכי, בלאו הכי,

ועכשיו אתה נותן הכול.

באיזה רשות?

לא ממשלה,

לא רוב,

לא כלום,

קובע מציאות.

איך יכול להיות? אף פעם לא היה דבר כזה.

איך יכול להיות?

אז קלינטון אומר, שמעו, יש לי הצעה.

הוא באמריקה, יש לו מספיק אדמות.

הוא אומר, אתם יודעים מה?

תחקרו מהפלסטינים 20 שנה את חברון,

קריית-ארבע.

20 שנה, תישארו עוד 20 שנה, לא נעים להתפנות מהר.

20 שנה תתארגנו ותעברו אחר כך לתוך העניבה.

איך יכול להיות דבר כזה?

זו גזירה, רבותי, גזירה.

אנחנו צריכים להבין,

מה שקורה איתנו בתקופה האחרונה זה לא נורמלי.

זה לא נורמלי.

אבל מה?

יש כמו זריקת הרדמה.

כל הציבור בתרדמה.

זו הגזירה.

אתם יודעים מה טענו?

טענו בזמן השואה שהיהודים הלכו כסה מובל לטבח.

זו הייתה הטענה שטענו.

לא,

כשיש גזירה,

אפילו אומרים לבן אדם, תשמע, אתה עולה לרכבת,

אתה הולך למחנות שהולכים להשמיד אותך.

הוא לא מאמין,

הוא לא קולט,

כי יש גזירה.

אנחנו היום במצב של גזירה. זה לא יכול להיות דבר כזה שמה שקורה איתנו,

כל מה שיגורנו ופחדנו מבחינה מדינית, בהסתכלות חילונית,

המצביעים הגדולים ביותר מביאים אותנו לכך.

למה?

אתם חושבים שהזיגזג שלו,

זה הוא מחליט?

זה מתוכנן?

הקדוש ברוך הוא מזגזג אותו.

מה היה בהתחלה?

בהתחלה הוא אמר, כשהוא היה רמטכ״ל, לא צריך את החרדים.

רצה להיבחר,

אמרו לו יועצים, תלך על גיוס בני הישיבות. אמר, חייבים את החרדים.

רק נבחר היה צריך את ש״ס ואגודה, מה אמר?

אמר, לא,

לא צריך את החרדים, צריך לעשות להם ועדתל.

פרשו ממנו, אמר, צריך לגייס, מה פתאום ועדתל?

עכשיו, מה קורה?

הוא אומר עוד פעם,

לא, ניתן להם שהייה.

אחר כך הוא אומר, לא, ביטול השהייה.

מה זה הדבר הזה?

מה זה? תגיד, אתה נורמלי? מה, אתה לא שומע? צילמו אותך, אתה מוקלט.

איך אתה יכול לעשות ימינה-שמאלה, שמאלה-ימינה?

הגיוס יידחה לחרדים בארבעה חודשים,

והייתי אומר גאולה,

שהמוטיב המרכזי הוא הזיגזג בין שרון לאריאל שרון, בין ברק לאריאל שרון, כאשר שרון, שהתייצב באוהל המחאה של חברי תנועת התעוררות,

ויצא מגדרו, אימץ אותם,

היום הצביע בעד תחילת הגיוס,

ואילו אהוד ברק, יותר מפעם, אפילו פעמיים הייתי אומר, פעם אחת חוק טל ופעם אחת בעניין הקפאת השירות, שינה את דעתו לפחות פעמיים, והוא היום בזיג השני של המתרס הפוליטי, וזו הייתה שיחת היום בכנסת.

חבר הכנסת יוסף תומי לפיד, יושב-ראש עינוי, שלום לך.

שלום לך. בא לבכות. מי שנמצא היום בכנסת, בא לו לבכות.

השבשבת הזאת מסחררת.

אי אפשר לסמוך לא על שרון, לא על ברק. גם לא על ברק? המצפון שלהם נמצא למכירה במכבסה שהכתמים לא יורידו אותם,

כי מה שקורה פה זה ביזיון טוטאלי של אמון הציבור ושני המנהיגים. חשבתי. הרי לא ייתכן שבנושא כל כך חשוב אפשר בכל שבוע לנקוט עמדה בדיוק הפוכה

מאשר בשבוע הקודם. אבל חשבתי, חבר הכנסת לפיד, שאם ברק בעצם מצטרף סוף-סוף, שוב חוזר לעמדתו ומצטרף לעמדתך העקבית בעניין גיוס חרדי,

אולי תקרא לתמוך בו עכשיו, לראשות הממשלה.

אני לא אתמוך בו ולא אתמוך בשרון. אני באותה מידה לא מאמין לשניהם.

שניהם עומדים למכירה למי שמשלם להם ברגע מסוים יותר בעד קולותיהם,

והמצפון הלך לטייל לאלסקה.

הרי לא ייתכן שיעמוד מי שמיועד להיות ראש ממשלה שרון לפני שבועיים מעל דוכן הכנסת ואומר מצפוני לא מאפשר לי להצביע בעד חוק טל והיום הוא מצביע בעד הארכת הפטור.

זה במסגרת... ולא ייתכן שראש הממשלה שפעם התייע נגד חוק טל, אחר כך בעד חוק טל,

היום הוא נגד.

אי אפשר להאמין לשניהם באותה מידה,

ושייקספיר כבר אמר,

פליג און בוס יור האוזס,

שיכה הדבר את בתיהם של השניים.

שמעתם את יוסף טומי לפיד?

הוא לא מאמין לא לאריק שרון,

לא לאהוד ברק,

אי אפשר להאמין להם, הם צבועים,

הם משקרים, הוא אומר, הם מחליפים את דעותיהם למרבה במחיר, ובעיקר רוצים לקרות את השלטון בכסף.

אין שום סיבה שבהלוויות צבאיות יעמדו חיילים לומתי כיפות וחיילים בני עולים מרוסיה וחיילים בני ישיבות ההסדר וחיילים חילונים ולא יעמוד שם אף בן של חרדים. הוא שוב זיגזג. גם היום אני מאמין בכל ליבי שהסיסמה עם אחד גיוס אחד היא סיסמה נכונה וצודקת.

הבעיה היא שקודם כל צריך להבטיח את חלקה הראשון של המשוואה הזאת,

עם אחד,

וזאת לא ניתן להשיג בכוח ובכפייה,

אלא רק בהידברות ובפשרה. הוא שוב זיגזג. אי אפשר להאמין להם, הם צבועים,

הם משקרים, הוא אומר, הם מחליפים את דעותיהם למרבה במחיר,

ובעיקר רוצים לקרות את השלטון בכסף.

הוא מצפוני,

אינו מאפשר לי לתמוך בחוק,

ואני עם כל צערי אצביע נגדו. הוא שוב זיגזג. זה בדיוק. ברגע הזה, במצב הזה,

הדחייה הזאת לכמה קודשים, שזו תהיה בתוך מערכת הבחירות,

זה דבר נכון. הוא שוב זיגזג. האמת היא שהם לא מאמינים לאף אחד משני המועמדים, הם יודעים שבעוד 37 יום בחירות... הם משקרים,

הוא אומר, הם מחליפים את דעותיהם למרבה במחיר, ובעיקר רוצים לקנות את השלטון בכסף.

כולם זוכרים את הזיגזגזיג שעשה ברק? וזה המשחק הפוליטי הדי-מכוער, הייתי אומר, גאולה.

תארו לכם היה פוסק שהיה אומר, העוף הזה טרף.

אחר חמש דקות הוא אומר, לא, לא, כשר.

אחר כך הוא אומר, לא, לא, לא, טרף.

אחר כך הוא אומר, כשר.

אחר כך הוא אומר, רק רגע, תן לי לחשוב.

ומה עשית עד עכשיו?

לא, נשאה את זה.

לא, לא, תערב.

סופית?

רגע, אני אשום עוד רגע.

כשר.

מישהו היה הולך עוד לפוסק כזה פעם?

זה פוסק בעצמו, תערב.

לא, לא, כשר.

לך תדע מה הוא.

ראש ממשלה.

רבותי, זה הראש של הממשלה.

זה הראש של הממשלה.

כשהיה ביבי,

אז אמרתי שביבי לא מנהיג.

ביבי הגה.

הגה.

למה ביבי הגה?

הגה

הוא שמסיע את המכונית,

אבל על הגה יש שתי ידיים, יד ימין ויד שמאל.

ביבי היה כמו הגה.

אם הימין היה לו חץ, הוא היה מסובב את ההגה ימינה.

אז שמאל היה לו חץ, והיה מסובב שמאלה.

הגה.

לוקחים אותו ימינה, שמאלה, שמאלה, ימינה.

אין לו דעה בשלו.

אבל זה לא לחיץ,

לא שכיר ולא בכיר.

מה קורה איתו?

הוא בלי הגה.

הוא לבד תופס את הראש וסובב. כשר.

תערב.

תערב.

כשר.

וזה הראש של הממשלה. אוי ואבוי.

רגע,

מי זה הממשלה?

הוא.

שר הביטחון, שר החינוך,

שר החקלאות,

שר הדואר,

שר העגבניות. הוא.

25 תיקים, הכול אצלו.

זה ראש הממשלה. נו, אני שואל אתכם, זה לא גזירה?

אם מן השמיים לא בחרו לנו אחת כזה, זה לא גזירה?

זה רק בשביל שנבין שהכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים.

אנחנו צריכים להחליט

שאנחנו יראים את השם, רוצים אותו.

מלך עלינו ויסיר מעלינו את הגזירות,

ובעזרת השם יתברך יהיה לנו חג שמח עם אוזני ערפאת.

כן, מה אחורה?

רגע, יש לי עוד משהו.

זה תשאיר להרצאה הבאה.

תן לו שיזכה גם כן לשאול, בעזרת השם אנחנו ניפגש במשרד.

כן. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה שמפריעה לי.

למה החילונים הם אנשים מבולבלים?

למה החרדים שיושבים פה לא יותר פתוחים ומנסים לקרב אותם אליהם?

קודם כל, אתה טוען טענה למה החרדים לא מנסים לקרב אותך.

אני אגיד לך. אני, ברוך השם, התקרבתי, אבל החרדים מסתכלים על החילונים כאילו אנשים נגועים. מה פתאום? מה פתאום? חס ושלום.

ככה אני מרגיש.

בגלל זה אתה יושב בסוף?

לא, מה פתאום?

למה לא ישבת קרוב?

ברוך השם, כבוד הרב, ממך בהתחלה זכיתי להתקרב, לדעת

מהפעם הקודמת שהיית בירושלים.

ברוך השם.

אז החרדים מקרבים או לא?

אתה כן, אבל יש הרבה שמסתכלים על החילונים כאילו אנשים נגועים, והייתי רוצה שכולם יותר יתנו יד לחילונים ויקרבו אותם. מה עשיתי היום? לא אמרתי שישלחו טעמה שלהם לחילונים?

אמרתי או לא אמרתי? אשריך, אז עוד פעם. רגע, הם הסכימו או לא הסכימו?

ראית כמה חתמו הוראות קבע והסכימו? ראית?

אשריך, כבוד הרב. סימן שהחרדים לא מסתכלים עליכם כמו שאתה חושב, הפוך.

רק מה?

לא כולם מוכשרים לדבר לציבור החילוני.

לא צריך לדבר, כבוד הרב, להושיף יד.

תנו לו יד, תנו לו יד, בבקשה.

תראה גם מה, תראה ככה. אני, ברוך השם, קיבלתי ממך, כבוד הרב.

קיבלתי ממך הרבה.

בעזרת השם. אל תפחד. תראה, החבר'ה, אני לא.

אני רוצה שכולם פה, כל אחד מפה, תיתן יד לכל חילוני. אני מסביר. החבר'ה שלנו מחלקים בצמתים.

יש אלפי מתנדבים בארץ שמחלקים קלטות.

מחלקים זה להושיט יד.

רק לצערנו, יש כמה חילונים, כמה, מעט, אחוז קטן,

שנותנים להם אפילו בחינם, הוא עושה מה שמשה לו.

לא.

אז היהודי החרדי התקרב עד לשמשה,

הסתכן בצומת,

עזב את המשפחה והילדים,

איחר לעבודה או לכולל,

הלך, עמד בצומת לתת לחילוני,

ובכל אופן יש קצת, אחוז קטן, שאומרים לא.

כבוד הרב, אלה אנשים מבולבלים.

אנחנו, אני בתור אני, לא מבולבל היום.

הם אנשים מבולבלים, צריכים לקרב אותם יותר. מסכים.

זה מה שאני רוצה שכל יהודי ויהודי, מה אתה עושה מהיום בשביל לקרב אותם?

אני, ברוך השם, כבוד הרב, בפעם שעברה לקחתי תפילין עלי, דבר שלא הנחתי.

ברוך השם. עכשיו אני שואל, אבל מה,

מה, רגע, רגע, אבל מה אתה הולך לעשות עם האחים שלך מבולבלים?

האחים שלי, ברוך השם, לא מבולבלים. לא שלך בבית,

עם ישראל.

לקרב, לתקרב. איך? איך תקרב אתה? איך תקרב?

לשכנע, לתת את הטלטות שלך. הופה, רגע, רגע.

אתה התחלת בפעם הקודמת עם תפילין?

כן, כבוד הרב. וציצית עוד לא?

לקחתי ציצית שאני שם אותה רק ביום שבת.

לא, אז בוא תיקח אחת ליום חול. בוא, בוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שחיינו והגיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! אבל ללכת כל השבוע.

שבת את השומר?

ברוך השם, גם שבת את השומר. אשריך.

ואתה נשוי?

עוד לא.

אשרנה, בעזרת השם, יתברך. זיווג הגון!

כן, תן לו פה בבקשה, כאן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני באמת קצת מתרגש.

אני אשתדל לקצר מה שיש לי לומר.

קודם כול, כתוב בתורה שכשבני ישראל יצאו ממצרים,

גם ערב רב עלה איתם.

ערב רב היום השתלטו עלינו מבחינת השלטון. זאת אומרת, שולטים עלינו ערב רב, ואני לא יודע אם כולם מודעים לזה.

אני, רציתי גם שהרב קצת ידבר על העניין הזה,

וגם רציתי שהרב, בעזרת השם, יברך אותי.

נכנסתי לחובות קשים.

אני נמצא בדירה, ולא שילמתי שכר דירה המון המון זמן.

זה נורא קשה לי.

אני רוצה לעבור מאיפה שאני נמצא, אבל אני לא יכול, אני קשור שם.

וגם הייתי רוצה לבקש מהקהל הקדוש הזה, אם אפשר,

שכשהרב יברך אותי,

אם אתם יכולים לענות אמן חזק,

כדי שבשמיים ישמעו אותי,

יעזרו לי לצאת מזה.

מה השם שלך ושם האימא?

אברהם רונן בן איריס אסתר.

אברהם רונן בן?

איריס אסתר.

איריס אסתר, השם יזכה להסיר ממך את האסתר, ותזכה לגילוי מן השמיים,

בעזרת השם יברך של אור התורה הקדושה במהרה בימינו, אמן.

אחרי הדברים הקשים הללו, בואו נעשה קצת שמחה.

אני אראה לכם פה קטע קטן בווידאו של סמי.

סמי, סמי, סמי. סמי. בבקשה, סמי.

הנה סמי, סחבו.

זה ממש סמי וסוסו.

אתה מוכן בשבילי? כן, אני מוכן.

יפה.

יש לי שתי שאלות.

השאלה הראשונה,

אם יש עולם הבא, כמו שאתה אומר,

כמו שכתוב,

אבל לא כתוב באף מקום,

תראה לי בחמשת חומשי תורה שכתוב עולם הבא,

ואני אגדל זקן מפה עד ירושלים.

אוי, אחי. אבל זה חמשת חומשי תורה, לא בתפילה. זקן גדלתי. לא בתפילה, לא בתפילה ולא במרכד המזון.

בחמשת חומשי תורה.

תראה לי מילת עולם הבא, ואם כן יש,

למה הוא לא אמר את זה לא למשה,

לא לאברהם?

אמר להם, ירבו הבנים שלכם

כחול שפת הים וככוכבים,

ולישראל נתתי את ארץ קנען. למה הוא לא אמר על עולם הבא? למה הוא לא אמר למשה?

למה הוא לא אמר לאברהם?

למה הוא לא הזכיר את זה? שמעתי.

עכשיו תגיד לי רק רגע, עולם הבא, אתה מבין שזה גן עדן?

אני לא מבין, לא יודע מה זה בכלל.

ואם אני אגיד לך שבעולם הבא יש גן עדן?

אני צריך להאמין לך?

לא, אני לא מבין.

מה, אתה אומר, מה שאתה אומר, אתה לא יודע. מה זה עולם הבא אתה יודע?

לא.

אז איך אני אוכיח לך שיש עולם הבא? ואיך אתה יכול להוכיח לי אם אתה בעצמך לא יודע? קודם, לפני שאני אוכיח, אתה צריך לדעת מה אני הולך להוכיח לך.

האם אתה יודע שיש עולם הבא?

לא. אתה מבין את המושג עולם הבא? לא.

אז איך אני אוכיח לך שיש עולם הבא?

אתה אמרת שאין לנו מה להפסיד 50-50. אני חושב שאנחנו בסוף נהיה מוגבלים

ולא נוכל להגיע. ואם אין עולם הבא, אז אני הפסדתי את ה-50 אחוז של החיים.

כן הפסדת. איך הפסדתי? כי אתה מוגבל היום, אתה מתפלל. היום הפסדתי, היום, היום. אחר כך לא הפסדת, נו. אחר כך לא הפסדתי.

עלית למעלה. רגע, אין לבעלה.

אין לבעלה.

אין לבעלה, שכחת?

אין לבעלה. רק למטה. היי, איוא למטה.

אז רגע.

אז אם אתה מת ואין המשך,

אם אתה מת ואין המשך, לא הפסדת.

סיכמנו?

אם אתה מת ואין המשך, לא הפסדת. לא הפסדתי. מה זה לא הפסד? די. די. אוקיי. לא הפסדתי.

רבע, אם אתה צועק, אז אני צריך להפסיק. למה? אתה גם צועק.

אני לא צועק. טוב, בסדר, נו.

אבל...

אבל... נו.

נו. אם יש המשך.

אם יש הפסדנו, זה הרווחנו, הרווחנו, הרווחנו.

אבל אתה לא.

אתה תתחיל את ה-הפסדנו, הפסדנו, הפסדנו.

אז אני אתחיל, I deal with it. אחר כך, כמו שאתה אומר כל רגע, ברוך השם, בעזרת השם, בעזרת השם. גם אלה שלא מאמינים אומרים בעזרת השם. אז אני שואל אותך שאלה, וגן עדן בסלנג שלך אין?

יש, כי ככה גדלתי, למדתי את זה אמרתי. וכשאומרים בעזרת השם יש שם ויש עוזר?

אני, מה אני אגיד לך שלא? אז זה לא סתם סלנג.

אז אני לא יודע אם זה לא סתם, אבל אתה גם לא יודע.

אני לא יודע אם יש השם.

אתה אומר שכן, חס וחלילה. אבל אנחנו דיברנו, למה חס וחלילה? אל תפחד.

מה, מה חס וחלילה?

זה סלנג, חס וחלילה. בוא נגיד, בוא נגיד, לא שאני לא פוחד, לא נעים לי. לא נעים ממי?

ממנו או ממני?

לא, לא, הם לא מפחדים ממך.

אני יודע, אף אחד לא פוחד ממני.

הקדוש ברוך הוא נתן תורה,

תעשה לי טובה, משה, אתה עוד לא יודע כלום.

שב אתה,

תירגע, למה אתה לא יודע מה אני שואל בך.

אתה רוצה להתפלל, ואתה בסוף לא תגיע לעולם הבא. מה יש?

מה, אחי?

אני פורס את עצמי 35 שנים, מתפלל, מניע תפילים, עולה למעלה ואומר לי, מי אמר לך?

אמנון, כבוד הרב, אמנון, לך אליו, שהוא יביא לך עולם הבא.

מה אני אעשה?

רק רגע, אבל מי יגיד לך שמה את זה?

אם, אם אין, אז... מי יגיד לך מה? לא יהיה מי שיגיד לי. אז לא יהיה. אני לא יכול לבוא אליך. אתה רואה?

מה זה חשוב אם אני שואל? זאת מה זה חשוב לי. אבל היום זה חשוב לי.

היום, היום זה חשוב לי. אני שואל אותך שאלה.

נו, אתה כבר שואל עשר שאלות.

עוד לא הגעת לך מקום.

נו. סמי. שאל, נו, שאל. סמי, אתה יודע בשביל מי אתה עובד? מה? אגלה לך סוד בשביל מי אתה עובד?

זה עונש גדול מה שאני אומר לך עכשיו. ווילי, אל תגיד לי אז.

אל תגיד לי. זה עונש. מה העונש? בוא נשמע. בוא נשמע.

בוא נשמע, אני לא פוחד. אתה את כל הכסף שלך והרכוש שחסכת כל ימי חייך מכין למישהו אחר.

לילדים, נו, אז מה?

ככה זה טבע העולם, אז מה? ככה טבע העולם. מה אתה רוצה שאני אביא לך את זה? רק רגע.

תענה את זה לילדים.

אם יהיה המשך,

אני אסתכל עליך ואגיד לך, סמי!

ואם לא יהיה המשך... אני אסתכל עליך. אתה לא תוכל, סמי!

לא תוכל.

סמי! איפה הם מחיאות כפיים לסמי?!

בסוף הכנסת לי אותה.

לעולם הבא!

ברוך אתה ה' אלינו מלך העולם, אשים ישנו, שהחיינו, קימנו, הגיענו לזמן הזה. אמן!

סמי! איי איי איי, שם דבאן!

מה יש לך להגיד עליו אמרנו על סמי?

שיהיה בריא. ברוך השם. ברוך השם, שיצליח להחזיר אנשים בתשובה. מה איתך?

אני מקווה שגם אני אחזור בתשובה.

ברוך השם.

אמרנו העולם הבא וסמי.

נדע לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

ונגיד עכשיו קבלת עוד מלכות שמיים.

בעזרת השם יתברך. בכבוד, תן לו מיקרופון.

כולם לעמוד?

שמא ישראל,

אדוני

אלוהינו,

אדוני

אדוני הוא האלוהים.

אדוני הוא האלוהים.

אדוני הוא האלוהים.

אדוני הוא האלוהים.

הוא האלוהים. הוא האלוהים. אדוני הוא האלוהים. אדוני מלך. אדוני

מלך.

אדוני ימלוך לעולם ועד.

אדוני ימלך. אדוני ימלך. אדוני מלך. אדוני מלך.

אדוני ימלך. אדוני ימלך.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779

03-6777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net