קלטת 145 - מועדון ה"צצה" ברמת השרון - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

חילונים ודתיים פורסים את אותה המצווה,

השכר של המצווה שהם עשו.

זה אותו דבר, זה שיקול או שבגלל שהוא דתי,

זה שכר שהוא בגבוהו יותר?

קודם כל, אין מושג אצל הקדוש ברוך הוא חילוני ודתי,

זה שני יהודים שחייבים במצווה.

אתה יודע, היה כאן,

התחיל לעבוד בבריטיש מוזיאום.

התחילתי שם דינזאווי,

הוא שניים, אחד חמש עשרה מטר ואחד שש.

הוא התחיל לעבוד, אז כל מי שזה, הוא אמר לו, תשמע, זה,

אתה רואה אותו? זה חמש עשרה מיליארד שנה.

ככה.

אחרי שבועיים נכנס אחד, שאלתו, תגיד לי, מה זה? בן כמה זה? אומרים לו, זה חמש עשרה מיליארד לשבועיים.

כאן יש לך איזושהי להקת מעודדים, שכל מילה שאתה אומר מובאים כפיים. כן. אז ילד יכול להבין את זה אחר כך. קודם כל, אתה רואה פה ילדים? כן. איפה? בבקשה, תסתכל. איפה? נסכם, כאן. איפה? אני רוצה שיעמוד רגע הילד. בבקשה, תעמוד אתה ותראה. איפה הילד? אני רוצה לראות ילד אחד.

תראה, תראה, תראה. איפה? זה הילד? זה דתי.

איפה הילד? תראה לי ילד חילוני.

ילד, תראה לי. ממה אתם מוועדים?

איפה הילדים החילונים המתוקים?

הם רואים עכשיו סרטי אימה בווחד בצפון פלוויזיה.

איזה ילדים?

איזה ילדים? איזה ילדים?

איזה ילדים?

חלטות מספר 145 146. איפה הילדים החילונים המתוקים? מועדון צצה, רמת השעון.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

לפני שנתחיל הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן לא שמעו הרצאה שלי בכלל, אם אפשר להרים את האצבע.

תודה.

אנחנו נלך בסדר כרונולוגי לברר שאלות יסוד.

האם ניתן להוכיח את מציאות הבורא?

נשאלתי שאלה זו בעבר והשבתי שניתן.

ההוכחה למציאות הבורא היא האדם עצמו.

יש שתי אפשרויות.

או שהאדם נברא או שהאדם ברא את עצמו.

אם הוא נברא, אז יש בורא.

אם הוא ברא את עצמו, אז הוא הבורא.

מי מאיתנו חושב שהוא ברא את עצמו?

אף אחד.

יש מי שיכול להוכיח שהוא ברא את עצמו?

אף אחד.

אפשר להוכיח שאף אחד לא ברא את עצמו, אפשר.

אם אדם ברא את עצמו, יש שתי אפשרויות.

או שהוא היה לפני,

שהוא ברא את עצמו.

או שהוא לא היה לפני, שהוא ברא את עצמו.

אם הוא היה לפני,

הוא לא צריך לברוא את עצמו, כי הוא היה לפני.

ואם הוא היה לפני, כמה זמן הוא היה לפני?

תמיד הוא היה לפני.

שאם הוא לא היה תמיד לפני,

אז באיזה שלב הוא נברא.

ואנחנו נמצאים כל הזמן.

לא.

אז זה ירד.

אם הוא לא היה לפני שהוא ברא את עצמו,

לא יכול היה לברוא את עצמו.

כי הוא לא היה בשביל לברוא את עצמו.

עד פה זה ברור?

מה, זה גלגול ישר?

לא, זה גלגול מילים בינתיים.

נחזור עוד פעם.

אני אשאל אותך, יהיה לך יותר קל.

האם את בראת את עצמך או לא?

זו השאלה.

אם לא בראת את עצמך,

סימן שנבראת על ידי מי שקדם לך.

אם בראת את עצמך, יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני, או שלא היית לפני.

דוגמה, אם זה את,

אז אנחנו שואלים.

זה את.

זו השאלה.

אם היית לפני שבראת את עצמך,

לא היית צריכה לברוא את עצמך, כי כבר היית לפני.

נכון?

אם לא היית לפני,

איך תבריא את עצמך אם לא היית בשביל לברוא?

אי אפשר.

אז ברור שהאדם הוא נברא.

מה שאמרתי כרגע זה לא נכון רק לאדם,

זה נכון לכל נברא.

מה זה נברא? גם גרגיר יכול.

גם כדור הארץ.

כל דבר הוא נברא.

ויש מי שקדם לו.

אם כן, כל נברא מוכרח שהיה לו בורא שקדם לו.

אי אפשר נברא בלי בורא.

למה? כי הוכחנו שהנברא לא יכול לברוא את עצמו.

עד פה זה ברור?

ברור? כן. ברור.

בורא אם כן מוכרח שיהיה.

שהוא ברא את ראשון הנבראים, ואחרי זה הנבראים

בראו כבר אחד את השני,

כמו שאנחנו למשל, כמו הזרעים שנמצאים בתוך הפירות וכולי.

אז יש בורא ראשון. נשאלת השאלה אם לבורא עצמו יש בורא.

ובכן, לבורא עצמו אין בורא.

למה לבורא עצמו אין בורא?

כי אם זה הבורא,

והוא הראשון.

ואנחנו שואלים אם היה לו בורא.

ונגיד שהיה לו בורא,

אז מה הוא?

נברא.

אז זה לא הבורא.

אבל כל נברא חייב שיהיה לו בורא.

ונבראים בלי שום בורא, אין דבר כזה.

כי נברא לא ברא את עצמו.

מוכרח

שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים, ואין לו בורא.

עד פה ברור?

ברור.

דבר שני,

כל נברא הוא מוגבל.

הנה, הכוס מוגבלת, יש לה גבול.

מישהו הגביל אותה.

השולחן מוגבל,

מישהו הגביל אותו.

האולם מוגבל, מישהו הגביל אותו.

כדור הארץ מוגבל, מישהו הגביל אותו.

זאת אומרת,

המגביל לכל המוגבלים, כל מוגבל יש לו מגביל,

נלך אחורה אחורה, מי יהיה הראשון שהגביל את כל המוגבלים?

נגיע לבורא,

שהוא יכול להגביל את כל המוגבלים.

והוא לא מוגבל.

כי אם הבורא עצמו היה מוגבל, אז היה צריך להיות מישהו לפניו שהגביל אותו.

ואם היה מישהו לפניו, הוא כבר לא היה בורא, הוא היה נברא.

מוכרח,

שיש בורא שברא לכל הנבראים והוא לא מוגבל,

והוא המקביל לכל המוגבלים.

עד פה ברור?

ברוך השם.

שלב ג',

הבורא הוא כל-יכול,

שאם הוא לא כל-יכול,

הוא מוגבל.

אם הוא לא הכל-יכול, אז הוא מוגבל.

אם הוא מוגבל, אז הוא לא בורא, הוא נברא.

מוכרח שהוא הכל-יכול.

אבל אולי נאמר שיש שניים הכל-יכול.

אז קודם כל שניים,

מעצם היותם שניים זה מוגבלות.

כי דבר המתחלק הוא מוגבל.

דבר נוסף,

אם זה הכל-יכול וזה הכל-יכול, נשאל כך.

האם הכל-יכול הזה יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל, לא הכל יכול.

אם הוא לא יכול להגביל את זה, אז הוא בעצמו מוגבל, הוא לא הכל-יכול.

לכן מוכרח שיש הכל-יכול אחד.

איזה פלא פלאות.

כל מה שהעולם מתחבט,

אנחנו תירצנו פה בדקות ספורות.

יש בורא אחד,

הוא הכל-יכול,

הוא המקביל לכל המוגבלים והוא הבורא לכל הנבראים.

כל מה שהסברתי בדקות סבורות,

הרמב״ם בפתיחת ספרו, ספר המדע, אומר את זה בשורה אחת.

יסוד היסודות

ועמוד החוכמות לדע

שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים.

בלי היסוד הזה אי אפשר לבנות כלום.

בלי העמוד הזה אין לי שום חוכמה על מה לשען.

אז הנה דבר פשוט, יש בורא לעולם נקודה.

זה מוכרח,

זה הוכחה לוגית.

זה בלי אמונה. אתה לא צריך להיות דתי, אתה לא צריך להיות יהודי.

אתה יכול להיות

גוי באוסטרליה, באפריקה.

תחשוב טוב, תחשוב נכון,

תגיע לזה שיש בורא.

אברהם אבינו הכיר את הבורא בגיל שלוש שנים.

איך הוא הכיר את הבורא שלוש שנים?

הוא ראה יום אחד את השמש ונתעורר.

אמר, אם השמש עולה

ומאירה את כל העולם כולו,

אז זה מלך העולם.

הנה הוא שולט מעל כולם, הוא מאיר את כולם, מחיה את כולם, מחמם את כולם.

זה מלך העולם.

אבל כיוון שהוא ראה שבערב השמש נעלמת

והירח עולה,

אז הוא אומר,

אם השמש נדחתה מפני הירח,

בירח בכוחו לדחות את השמש,

סימן שהירח הוא השולט בעולם.

אבל כיוון שעברה היממה וזה שוב חזר,

אז הוא אמר, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד.

אני אעבוד את זה שמניע את שניהם ומכריחם בסיבובם ומהלכם.

זה אברהם אבינו בגיל שלוש הבין.

ועוד דבר הוא אמר,

אי אפשר לבירה,

להעיר בלי מנהיג.

תאר לך, אתה נכנס למטרופולין,

אין אנשים, אין בני אדם, אין כלום. אתה רואה רק בתים, בניינים, חדרים, תאורה,

הכול,

כל מה שיש בעיר.

אבל אין אף אחד.

ואתה נכנס,

מה אתה שואל דבר ראשון?

של מי זה?

מי בנה את זה?

מי עשה את זה?

לא תעלה על הדעת שזה נעשה מעצמו.

ודאי יש מנהיג לבירה.

אומר אברהם אבינו, אם אני רואה עולם כזה,

אני רואה שמש, ירח, כוכבים, מערכת נפלאה, גלקסיות,

ומה שאני רואה כאן למטה בכדור,

חייב להיות מנהיג לבירה.

זכה והציץ עליו בעל הבירה.

בסופו של דבר,

בגיל 75 התגלה אליו הקדוש ברוך הוא.

לא צ'קצ'ל, 75 שנה,

ואברהם אבינו זה היה מספיק לו בשביל להילחם

מול כל הדעות הכוזבות שהיו בעולם.

איזה דעות כוזבות היו בעולם?

אדם הראשון שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא היה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

הוא היה יחידי בעולם.

הוא ידע שהוא יחידי בעולם,

והוא ידע מי ברא אותו.

לא הייתה לו אימא.

הוא ידע.

אדם הראשון הוליד לאחר מכן בנים.

הם ידעו שהם הבנים של האדם שנברא על ידי בורא עולם.

בורא עולם נגלה אליו אחרי שעה מאז שבראו,

הספיק כבר לגרש אותו מגן עדן,

כשהוא חטא ואכל מעץ אדם.

אז הבנים שלו ידעו בדיוק,

פרעו ורבו וכולי.

בין הנולדים היה למך.

למך היה אבא של נוח,

נוח של הטבע.

למך חי הרבה שנים,

אדם הראשון גם,

930 שנה חי אדם הראשון.

ולמך גם כן.

ונוח,

נוח היה שלישי לאדם.

נוח לא ראה את אדם הראשון,

אבל שמע מהאביב, מלמך,

שאני והאדם הראשון, אנחנו היינו בשכונה.

מכירים אחד את השני.

אני מכיר את האדם הראשון שנברא יציר כפיו.

נוח פוגש את אברהם אבינו.

אברהם אבינו רביעי מהאדם הראשון.

ואברהם אבינו,

חוץ ממה שהוא משיג בדעתו שיש בורא לעולם,

הוא מכיר את נוח ששמע מאביו שחי עם האדם הראשון, שהוא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, אבא שלי,

אבא שלי סיפר לי שסבא חי עם האדם הראשון.

כל כך קרוב הדבר, תבינו עד כמה זה.

עכשיו, כל העולם, כל הנבראים שהיו,

ידעו שיש בורא לעולם, ידעו מי ברא את העולם הכול.

והיו מכירים בבורא עולם. במשך הזמן התחילו להגיד כך, יש שמש, יש ירח,

אלה שמשים של הקדוש ברוך הוא, אלה עושי רצונו.

אז מכיוון שהם עושי רצונו, ולנו יותר קל לעבוד דבר שאנחנו רואים מאשר דבר שאיננו רואים,

יותר קל לעבוד דבר כזה.

אז אנחנו נחלוק כבוד למשמשיו וממילא זה כבודו.

אם המלך שולח אליי שליח, שר,

ואני מקבל את פניו, כשאני מכבד את השר, אני מכבד את המלך.

כפי שאקבל את השר, ככה ההתייחסות שלי כלפי המלך.

ממילא כך התייחסו אותו דור.

אבל הם ידעו שכשהם עושים את מה שעושים כלפי השמש והירח,

זה כלפי הקדוש ברוך הוא בעצם.

רק יותר קל לעבוד את המגושם הנמצא לפניהם.

לאחר מכן הידרדרו הדורות, והדורות פשוט מאוד כבר שכחו את זה,

והתחילו לעבוד לחמה וללבנה

כעבודה בפני עצמה.

זה מה שנקרא עבודה זרה.

וככה זה התפשט בעולם, עד שבא אברהם אבינו. אבל לפני אברהם אבינו היו כמה צדיקים שהכירו את הבורא,

והמסורת הזאת עברה אצלהם ברורה.

אבל הם היו מעטים.

כמו אדם,

כמו מטושלח,

כמו למך, כמו נוח, כמו שם, כמו עבר.

אלה היו כאלה שהעבירו, אבל הם לא עשו מזה פרסום, הם לא הפיצו את הדבר.

הם אחזו במה שאחזו, וזהו.

אברהם היה הראשון שעמד מול העולם כולו והסביר להם,

אתם טועים.

אתם צריכים להבין.

יש בורא, יש מנהיג, זה לא נוצר.

סתם, זה לא נעשה מאליו.

קראו לו אברהם העברי.

הוא עמד בעבר האחד של הנער,

וכולם עמדו מהעבר השני,

והוא הפיץ את האמונה שיש בורא לעולם, מה שנקרא המונותואיזם.

זה אברהם אבינו הביא את המתנה הזאת לעולם,

שאומות העולם משבחים את אברהם אבינו על כך שהביא את הדת בכלא אחד.

אחר כך השתלשלו הדברים, שאברהם הוריד את יצחק, יצחק את יעקב, יעקב נקרא ישראל, ישראל הביא 12 שבטים, זה 12 השבטים שנקראו בני ישראל.

הם ירדו למצרים, במצרים נתרבו,

יצאו ממצרים, קיבלו את התורה במעמד הר סיני, נכנסו לארץ,

ואחרי גלות וכולי, אנחנו פה.

עד פה בקצרה.

אבל הטוענים שהעולם נברא בדרך אחרת,

כגון

דרווין על ידי קופים או סטיבן הוקינג על ידי הביג בנג,

הדברים לא מסתדרים.

את השאלה היסודית הם לא פותרים.

את ההתחלה אין להם.

עכשיו עוד דבר צריך להבין.

למי שרוצה לטעון שהדברים יכולים לקרות באקראי,

קשה מאוד להסביר זאת.

הסברנו את זה פעם באחת ההרצאות שהייתה לנו,

הייתה עיתונאית ששאלה,

מה,

אתה לא מאמין שבאנו מהקופים?

אז אמרתי לה, לא.

אבל כל אחד יודע שבאנו מהקופים.

אז אמרתי לה, טוב, אני יכול להסביר לך משהו אחר?

אסביר לך.

אמרתי לה, תגידי לי,

אם אני אקח כסף דיו ואני אזרוק אותה על מפה לבנה,

כמה פעמים אצטרך לזרוק אותה עד שתצא לי האות א',

בכתב מרים,

כמו בדפוס,

נקייה, סימטרית, הכול.

כמה פעמים?

אמרה לי, מיליונים פעמים.

אמרתי לה, וייצא פעם אחת ככה כמו שאני מבקש? אמרה, כן, פעם אחת כן.

כמה פעמים אצטרך לזרוק,

שוב פעם, את הכסף דיו,

לזרוק בשביל שתצא לי האות מ'

בכתב מרים, סימטרית,

ליד הא'.

אמרה, זה טריליונים.

אמרתי לה, לא, זה חייב לצאת פעם ראשונה,

כי אם לא נמחק את הא'.

אם נמחק את הא', ייקח לנו עוד פעם מיליונים עד שנעשה אותם מחדש.

ואני צריך את המ' ליד הא'.

אפשר או אי אפשר?

התחילה לגמגם. אמרתי לה, בוא ואני אעזור לך.

כמה פעמים צריך לזרוק עוד פעם שתצא הנ' ליד המ',

בלי למחוק את המ'.

פעם ראשונה, שוב פעם.

אפשרי?

אמרה לי, לא.

אמרתי לה, אם א', מ', נ',

ו', נ',

אמנון,

חמש אותיות,

לא יכול להיות במקרה בפוקס באקראי. לא יכול להיות.

לא יכול להיות.

איך אמנון,

מורכב ממאה בניון תאים,

טועמים,

יכול להיווצר מהביג-באנג.

היה פיצוץ ונהיה אמנון.

איך יכול להיות?

אמרתי לה, קחי כל פצצה שאת רוצה, כל חבלן שיש.

אם יצליחו כל חבלני העולם לפוצץ אפילו את שני פגזי המרגמה שנתגלו היום,

ומפיצוץ יצא כוס חד פעמי,

אני מודה לשיטתך.

אפשר עם פיצוץ לעשות לא דבר מורכב, כוס חד פעמי.

אפשר לעשות מפיצוץ כוס חד פעמי.

אז איך יכול לצאת עין? איך יכולה להיות עין?

איך יכולה להיות עין?

יש לנו את בית ברבור הקדמה פה?

תבדוק.

יוצאת קלטת חדשה עכשיו בווידאו, קוראים לה בית ברבור.

שם התמודדנו עם הסוגיה הזאת ועשינו מזה איזה קליפ יפה.

אבל בכל אופן צריך להבין,

אדם צריך להבין, הרי הדברים לא ייתכנו.

ואני מתפלא,

לומדים באוניברסיטאות

כדבר ברור מאליו.

צ'יק צ'אק, מסתדרים עם זה, מקבלים תואר, מקבלים תעודה, ממשיכים הלאה.

ומי שלא חושב כך, הוא פרימיטיבי.

איך זה?

אם כן,

אנחנו רואים שזה לא פשוט להגיד דברים מן הסוג הזה.

בכל אופן, מה שברור,

שיש בורא שברא לבריאה,

אנחנו נבראים שלא בראנו את עצמנו,

אם כן, יש מנהיג לבירה.

טוב,

אנחנו ממשיכים.

האם לבורא,

האם לבורא נוכל לייחס חוכמה או לא?

נוכל לייחס לו חוכמה.

ודאי, למי נייחס אם לא? לא.

מי שברא אותנו,

אם יש לנו קצת מנת משכל,

קצת חוכמה, אם יש לנו טיפה אפילו, הטיפה הזאת ממנו.

ואם יש לנו הרבה חוכמה, זה גם ממנו. מי ברא אותנו?

הוא. אז מה הוא נתן לנו? כל מה שיש לנו.

כל מה שיש לנו זה ממנו.

ממילא, אם יש לנו קצת חוכמה, זה ממנו. אז הוא ודאי חכם.

עכשיו,

חכם עושה דברים ללא תכלית?

חכם עושה דברים עם תכלית.

ילד לוקח פלסטלינה, משחק,

בלי תכלית. יצא, יצא, לא יצא, לא יצא.

אבל אחד שעשה מחשב,

אפשר להגיד שהוא עשה את זה בלי תכלית?

ודאי.

מיקרופון עם תכלית.

זה מראה על חוכמה? מראה.

מצלמת וידאו מראה על חוכמה? מראה.

אפילו כיסא כתר. מראה.

זאת אומרת,

אם נברא אדם כמוני,

עם כל המורכבות,

זה מראה שהושקעה פה חוכמה.

אני שואל,

מי שברא את המכונה הזאת,

ברא אותה סתם,

שתתהלך,

יהיה לה עיניים,

יהיה לה את כל הכלים,

יהיה לה חוכמה,

ודבר אחד היא לא תבין, למה היא כאן?

למה היא כאן?

הייתכן?

אדם מסתובב, הוא חכם, הוא מבין כמעט הכל, כמעט הכל. אם ילמד עוד, ידע יותר.

מבין, רק דבר אחד הוא לא מבין. למה הוא פה?

אם באנו לעולם הזה בשביל לחיות,

מי שברא אותנו, הביא אותנו לחיות,

למה אנחנו מתים?

אם הוא הביא אותנו בתכלית למות,

מה התועלת בחיים?

זו שאלה שחייב כל אחד, אפילו מרמת השרון, לשאול.

למה הגענו לכאן,

ומדוע עלינו לצאת מכאן?

ואם יוצאים, לאן?

מה התכלית? סבל? צער? אהבה?

חיבה?

בעיות?

פתרונות?

חיים מורכבים מאוד.

מורכבים מאוד.

מה התועלת בהם?

להביא עוד כמונו ועוד כמונו ולהסתלק בינתיים?

רגע,

אז כולנו מכשירים בשביל מישהו שיהיה אי פעם והוא לא ימות.

הוא גם ימות.

מה התכלית?

תארו לכם שהיו מייצרים כוס חד פעמי,

שהוא היה מייצר כוס חד פעמי,

אבל ברגע שהוא מייצר אחר, הוא מתאדה.

וככה עובר תהליך, תהליך, תהליך,

הם מייצרים מיליונים שבסוף נשאר אחד.

הגיוני.

אז איך זה שאנחנו כולנו באים לעולם, מתמודדים עם בעיות, רוצים לחיות, שואפים להאריך את החיים,

עושים דברים טובים, הכול? פתאום יום אחד אדם פשיח, הולך,

נהיה כמה גרגירי חול, וזהו, נשכח, לא נודע, כי היה.

שלום.

אולי שמים איזה מצבה, כותבים משהו.

לא יודע מי מישהו הולך לקרוא את זה.

זהו.

חידת החיים.

מה אנחנו עושים כאן לפי סטיבן הוקינג?

מה אנחנו עושים כאן לפי דרווין?

לפי דרווין ברחנו מגן חיות.

לפי סטיבן הוקינג, אני לא יודע איך התחברנו.

אבל מה התכלית?

שאלה, אם יש למישהו תשובה, אשמח לשמוע.

ברוך אתה ה' אלוהינו,

מהלך העולם שהכל נהיה בדבורו.

אם אדם בא לסבול, אפשר להפסיק את זה.

אחד קפץ במקום הרביעית, אחיו הרגיש אותו, אמר, חלאס, לא סובל, קפץ.

למה באנו? מה התכלית?

שאלה, אה?

תיקונים.

מה זה תיקונים?

מישהו נגר פה?

להמשיך את השושרת.

להמשיך את השושרת כבר דיברנו.

מה, תעקוס חד פעמי? שמתאדם.

מה התכלית של החיים?

מה שחמור כשלא יודעים את התשובה,

זה שאנחנו נצטרך להביא ילדים ולא נדע להסביר להם.

ואם ישאלו מה נגיד להם,

אין לי זמן עכשיו, תשאל את אמא.

זה הולך לאמא, ומתי אין לי עונה תשובות? תשאל את אבא.

אז האבא יגיד, תשמע, בשביל מה אני משלם שכר חינוך? תשאל את המורה.

הוא הולך למורה, המנהל לא נתן לנו את זה.

בתקן אין לנו תשובות על זה.

למה באנו לעולם?

זאת השאלה היסודית.

אתם לא הראשונים ולא האחרונים.

שאלתי עד היום, מאות אלפים.

אין תשובה חוץ מתשובה דתית,

תורנית, על פי תורת ישראל. אין תשובה.

היות ויש בורא שברא לכל הנבראים,

והוא חכם,

והוא ברא לתכלית,

ואם הוא ברא אותי, הוא ודאי רוצה ממני מה שהוא רצה כשברא אותי,

ואם הוא רוצה ממני ואני לא יודע מה הוא רוצה,

אז זה לא יצא.

אז הוא צריך להודיע לי מה הוא רוצה.

אם הוא לא יודיע לי מה הוא רוצה, לא ידע, מה לעשות?

אני מזמין אדם למפעל.

אני אומר לו, אני מעוניין שתעבוד כאן.

הוא נכנס למפעל, הוא רואה

38 סוגי מכונות,

וכל אחת שונה ומשונה מחברתה.

ואני אומר לו, אתה עובד כאן,

זהו, ואני יוצא.

הוא ידע מה לעשות,

הוא יודע על איזה מכונה,

אם יש שרשרת תגובות בין המכונות, מה הוא יודע?

הלו, רגע, לאן אתה הולך? תסביר, מה אתה רוצה שאני אעשה? על מה אני אעבוד? מה אני אעשה?

כמה לייצר?

כלום. אתה תעבוד. שלום.

אפשר דבר כזה?

בורא אותי, מביא אותי לעולם, לא אומר אף מילה, תסתדר. מה זה תסתדר? מה עושים?

אבל בורא עולם זה לא בעל מפעל.

הוא ברא ונתן לאדם את כל ההסברים.

במעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא נגלה לעיני מיליונים,

מסר את התורה,

הוא היצרן, אנחנו המוצר, והוא נתן הוראות יצרן.

והוא אמר, מה הוא רוצה בדיוק מכל הברואים?

איזה ברואים שהסכימו לקבל את התורה?

מי הסכים לקבל? העם היהודי.

מה היה עד אז?

עד אז היה שבע מצוות בני נוח.

האדם הראשון הצטווה במצוות, נוח שחידש את העולם על ידי זה שניצל מהמבול.

הוא המשיך את זה בשבע מצוות שהיו חייבים כולם, כל הברואים, כולם קיימו,

חלק לא, חלק כן,

אבל זה עבר, זה היה חיוב שחייב הבורא את כל הברואים.

מהם האיסורים?

איסור שפיכות דמים,

איסור עבודה זרה,

איסור גילוי עריות,

אסור לגזול, לגנוב וכו',

חייבים להעמיד שופטים ודיינים,

אסור לאכול אבר מן החי, זאת אומרת לשחוט בהמה,

ולאכול אותה טרם מיטתה, או לתלוש אבר ממנה בחיותה ולאכול,

ועוד דבר אחד, אסור חס ושלום להתריס כלפי מעלה.

זהו, שבע מצוות.

אבל זה לא הייעוד המקסימלי מהברואים,

הייעוד המקסימלי זה התורה,

עם כל החוקים, המשפטים והמצוות שיש שם.

וכשהקדוש ברוך הוא חיזר על אומות העולם מי רוצה לקבל, אנחנו היחידים שהסכמנו לקבל.

אז קיבלנו את התורה, יש בתרי״ג מצוות,

אין בתרי״ג חיוב לכולם,

כיוון שיש חלק שהן רק בזמן בית המקדש,

יש חלק שהן מיועדות רק לכהנים,

יש רק ללוויים,

יש רק לנשואים,

יש רק

למעבידים,

יש לשכירים, יש כל מיני מצוות.

בסך הכללי אין הרבה לעשות בפועל, מצוות עשה ביום, זה שש מצוות,

הנחת תפילין,

טלית,

קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה,

כשאוכלים מברכים ברכת המזון וקובעים עיתים לתורה, ללמוד תורה בכל יום זמן סביר,

כדי שאדם יוכל לדעת, להעמיק ולהתקדם.

שמירת שבת פעם בשבוע, חגים פעם לפעם,

בכמה מצוות לא תעשה, שאדם צריך להימנע, כמו לא תשקרו איש את עמיתו, כמו לא תחמוד,

כמו לא תנאף, לא תגנוב, לא תרצח.

איך?

אתה יכול לחזור על השאלה של היושב-ראש, שאלה שאלה שאלה שם, עד היום, שאלה שנייה.

שש, אין.

לא, אין, התפילין ו...

תפילין זה אחת,

טלית זה ציצית, שתיים.

קריאת שמע,

תפילה זה תפילת העמידה, שמונה עשרה ברכות, מה שנקרא.

ברכת המזון, כשאוכלים.

וקביעת עיתים לתורה, לקבוע זמן ללימוד תורה כל יום, בזמן סביר, לפי היכולת של כל אדם ואדם.

לנשים יש פחות,

הן לא צריכות, הן לא חייבות

כמו גבר, הן לא חייבות, לא בטלית,

לא בתפילין.

תפילה פעם ביום, לא שלוש פעמים ביום.

אם הן יכולות, אדרבה, אם לא, אז לפחות אחת.

קריאת שמע, בשביל לקבל עול מלכות שמיים.

ברכת המזון, הן גם אוכלות ונהנות, צריכות לברך למי שנתן את המזון.

וקביעות עיתים לתורה, הן לא חייבות.

הן לא מצוות בתלמוד תורה, הן צריכות ללמוד את הדינים הקשורים

לעניינים הנוגעים אליהם,

אבל לא כחיוב של לימוד תורה,

אלא לימוד לשם ידיעה וקיום מצוות.

שבת, כמובן, כולם חייבים וכולי. יש משותפות ויש זה.

יש מצוות עשה, שנשים פטורות בכלל בגלל שהן תלויות בזמן.

מצווה שתלויה בזמן, הקדוש ברוך הוא פטר את הנשים.

כיוון שיש להן תפקיד וייעוד שהן צריכות למלא אותו,

וממילא אם הן יעשו בדיוק כמו הגבר,

לא תיתכן האפשרות של הקמת תא משפחתי באופן הזה.

זה בקצרה.

אז יש בורא לעולם שברא לכל הנבראים, והוא לא השאיר אותנו לבד בלי תשובות,

הוא נתן מערכת חוקים ומשפטים. עכשיו,

היא לא מיועדת רק לחיי חברה בעולם הזה,

היא מיועדת גם בשביל להשיג את חיי העולם הבא.

זאת אומרת, העולם הזה למעשה לא מסתיים.

אם חשבנו שאדם הגיע לגיל 70-80,

הוא נפטר, נגמר הסיפור, זהו, זו אותה כוס שהתעטתה,

לא.

כשם שהעובר בבטן אמו זה רק הכנה ליציאה לחיי העולם הזה,

כך העולם הזה זה רק ההכנה ליציאה לעולם הבא.

אם היינו שואלים תינוק בבטן אמו,

אמור,

יש חוץ?

יש אבא?

יש אמא?

יש עצים? פרחים? שמש? ירח? יש?

אין, הוא אומר.

הנה, אני פה, אני לא רואה שום דבר.

שאלו את האפרוח בתוך הביצה, יש משהו בחוץ?

מאיפה הוא יודע? הוא לא יצא החוצה, הוא לא ידע שום דבר. אין כלום בחוץ.

אז איך נכנסת לתוך הביצה?

שאלה?

שאלה?

שאלה.

איך נכנסת? לא יודע. שאלה?

איך הגעת לעולם הזה?

לא יודע.

למה הגעת?

תתבקע בצעי המחרד?

לא יודע.

עד שלא יקרה לו מה שיקרה, הוא לא יודע.

אבל אנחנו, ברוך השם, כן יודעים.

זאת אומרת, האדם נברא,

הוא לא מת, הוא נפטר.

אבל אנחנו שומעים ביהדות שתי מילים.

מת, נפטר.

מה ההבדל?

מת מתייחס לגופה.

מת מתייחס לגופה. נפטר מתייחס לנשמה.

לפנינו מוטלת גופת המת.

ועתה נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר.

מה ההבדל?

מת זה דומה.

גופה,

בשר, כמו בית ליז. בשר.

מת.

בשר גם מת עכשיו.

גם עכשיו הבשר מת.

מה שאתה מרגיש כאילו חי זה בגלל שהנשמה בפנים.

אם היא יוצאת,

תיתן מכה חמש קילו על היד, אתה לא מרגיש.

שום מת שייתנו לו מכה לא יעשה איי.

אם הוא יעשה איי, זה שישמע מת.

נפטר. מה זה נפטר?

נפטר זה עזיבה. לשון פיטורין, עזיבה.

הנשמה נפטרה מן הגופה. עזבה.

איך זה מורכב?

התורה אומרת.

בייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים.

בייצר ה' אלוקים

את האדם עפר מן האדמה, זה הגופה,

ובתוך הגופה ויפח באפיו נשמת חיים. זו הנשמה.

שלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא שנותן את הנשמה,

האבא והאימא שיוצרים את הגופה.

שותפים.

יום אחד מחליט הקדוש ברוך הוא לפרק את השותפות.

הוא לוקח את חלקו, זו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן, השם לקח, יהיה שם השם מבורך.

אין מי יגיד לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל כי הכל מעשה ידם.

נתן נשמה, לקח נשמה.

ההורים הביאו גופה, קחו את הגופה.

עכשיו,

הנשמה הזאת, כמו שאמרנו, היא רק נפתרת. מי זאת הנשמה?

זה אני השומע, המדבר,

החש.

זה אני.

חי,

מרגיש, יודע. זו ההגדרה של נשמה. מה זה נשמה?

חי,

מרגיש, יודע.

זה דומם.

זה לא חי,

לא מרגיש,

לא יודע.

כלום.

היחידי

זה הבעל חי.

אנחנו בעל חי בדרגה יותר גבוהה, אנחנו גם בעל חי מדבר עם אינטליגנציה.

אנחנו היחידים חי, מרגיש, יודע, בגלל החלק הרוחני שנמצא בנו. בבהמות יש חלק נמוך יותר שנקרא נפש.

לנו יש דרגות יותר גבוהות גם רוח ונשמה,

ואפילו יותר חיה ויחידה.

זה האדם.

אז אנחנו פה נכנסים לגוף. למה צריך להיכנס לגוף?

היינו נשארים למעלה. למה צריך לרדת להיכנס לגוף ולחזור בחזרה לאותו מקום?

כיוון שהקדוש ברוך הוא רצה שהברואים שיבראו

יזכו לטובה נצחית,

ויזכו לטובה נצחית

בזכות ולא בחסד.

אז על ידי עשיית מצוות

והימנעות מעבירות הם יצברו זכויות,

עליהם יהיה להם זכויות,

וכנגדם יקבלו שכר והטבה כפי מה שעשו.

הייתה אפשרות גם לתת בחסד, בלי כלום.

אבל נטילה בחסד מלווה בבושה.

כשיבוא עני על הפתח ויבקש אוכל וייתנו לו, יעשו לו חסד, אבל הוא יתבייש כשהוא יקבל.

ואם הוא יצטרך להמתין עוד,

ואם יגידו, תמתין עוד רגע,

ואם הוא יבוא פעם שנייה ויצטרך, עוד יותר יתבייש וכן הלאה.

אבל אם בא אדם לקיוסק ואומר, תן לי מנה פלאפל,

והוא נותן לו והוא משלם כסף,

תן לי שיפוד על האש, נותן לו והוא משלם כסף, ועוד בסוף שם טיפ,

הוא לא מרגיש שעשו לו טובה, הוא שילם.

הוא קנה בזכות.

הקדוש ברוך הוא רוצה לתת טובה גמורה לאדם,

לנשמה,

לכן נותן לה לרדת לעולם הזה,

לעולם החומר, שפה יש חומר,

להתלבש בגוף חומרי,

לעשות את מה שצריך לעשות,

ולעלות למעלה, ושם ליטול את השכר.

זו המטרה.

מה קורה אם אדם לא עשה את הייעוד שהוא בא בשבילו?

כיוון שהקדוש ברוך הוא טוב,

נותן לו אפשרות של תיקון מה שהיא אמרה.

לא המטרה לבוא לתיקונים.

כשלא עושים מה שצריך ולא משלימים,

אז יש את האופציה של תיקון.

ואז יכול האדם להתגלגל שוב,

לרדת להיכנס בגוף אחר, זו אותה נשמה ההיא שהייתה, בדיוק אותה אחת,

אותו אדם,

נכנס בגוף אחר ומתחיל את המסלול מחדש.

למה הוא מתחבר למשפחה זו ולא אחרת?

יש לקדוש ברוך הוא את השקלול של כל המערכת כולה.

שלוש פעמים יכול לבוא בגוף אדם,

ואם הוא לא תיקן שלוש פעמים ולא השלים את מה שצריך,

מפעם רביעית והלאה הוא מתגלגל או בדומם או בצומח או בבעל חי.

ואז נשללת ממנו אפשרות הבחירה כי הוא כבר לא בחירי,

הוא נמצא שם לצורך התיקון למשך זמן שייקצב לו,

ואחרי זה הוא יעלה מתוקן לעולם העליון.

אבל יש גם מקרים שזה יתארך הרבה,

הרבה,

הרבה, הרבה יותר משנים, עשרות שנים.

יש דרך אחרת שהקדוש ברוך הוא נתן, קוראים לה תשובה.

אומר הקדוש ברוך הוא, אם אדם חטא ועבר עבירות והכול,

ויום אחד נודע לו שהוא היה במסלול הלא נכון.

לא ידעתי, לא ידעתי, לא לימדוני.

אני למדתי בית ספר חילוני,

לימדו אותי שאני קופיקו,

פתאום התברר שאני אדם,

שיש בורא לעולם, לא ידעתי.

מה עושים? מה עם כל העבירות?

אומר הקדוש ברוך הוא, עשה תשובה

ואני מוחל לך.

אבל מכאן ואילך,

אל תחזור לעשות שוב.

זאת אומרת, תתחרט על מה שעשית,

תקבל עליך מהיום ועל הלא לעשות.

ויש עוד מצווה שנקראת וידוי דברים, שאדם אומר, אנא ה' חטאתי, עביתי, פשעתי ועשיתי כך וכך.

אלה תנאי התשובה.

אם עמדת בהם,

הרי אתה צדיק גמור,

ובמקום שבעלי תשובה עומדים,

אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם,

ואתה בין העולם הבא.

תמשיך כך,

תצבור מצוות, וכפי מה שאתה תאסוף, כך תקבל.

זה הדבר הכי פשוט, התהליך הכי פשוט, שאני זכיתי לעשות אותו ועוד רבים כמוני.

יש את התהליך הארוך שאמרנו, שהאדם לא מתוודע אל האמת, או שמתכחש לה, או שלא מעוניין בה.

הוא יצא מן העולם, תתגלה לפניו האמת, ואז הברירות יחולו עליו.

אבל זה תהליך ארוך, מייגע,

מיותר,

ואפשר לעבור אותו בלי כל זה.

עכשיו, האם יש לנו הוכחות שיש חיים לאחר המוות? כן.

קודם כל,

המדע בעצמו מתמודד עם זה, ויש לו את הדרך שלו.

אחד, זה מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים.

שתיים, זה סיאנסים שמעלים אנשים בסיאנס.

שלוש, זה היפנוזה שאפשר להחזיר אנשים במצב היפנותי לפני אותם עוברים, והם זוכרים מלפני כן.

גלגול נשמות

שניתן להוכיח, ילדים קטנים, ילד בן שלוש, בא ומספר, אני כבר הייתי בחיים,

נהרגתי בלבנון, היה פיצוץ,

קראו לי כך, אשתי קוראים לה כך, אני מכפר כך,

ואני הייתי חייל מג״ב כשזה קרה, והמספר האישי שלי היה כך וכך.

בן שלוש לא יכול להגיד דבר כזה, נכון?

והוא אומר,

ולא עוד, אלא הוא לוקח את המשפחה החדשה ומראה להם את המשפחה הישנה,

ומספר להם את הכל, ויודע מה היה, ומה היו המקרים, והאירועים, והחגיגות וכולי.

גלגול נשמות, גם אחת מההוכחות, יש לנו אפילו סרט על זה, מופיע בקלטות וידאו, ונמצא גם כאן.

זאת אומרת, זה דרך רביעית, ויש ילדים אוטיסטים

שניתן לדעת מהם שהידיעות שלהם אינן נובעות משכלם, כי הוא פגום.

יש להם סוג ידיעות שהוא לא נובע מעכשיו, מהעולם הזה כרגע.

אלא חמשת הדרכים, קלטת שלוש וחצי שעות, חיים לאחר המוות בווידאו, ניתן לשיג, לראות

ולשמוע בהרחבה.

וכמובן, מקורות מהתורה הקדושה, מהגמרה, מהזוהר הקדוש וכולי,

מי שיקרא ספר שער הגמול של רבנו הרמב״ן, יוכל למצוא את כל המקורות לכל הדברים האלה.

אז שיש עולם הבא ושיוצאים מכאן וזה לא נגמר,

יש לנו את המדע מצד אחד, שהוא אתאיסט בעצם, הוא לא אמור להאמין, והוא לא הולך על דרך אמונה, אלא על דרך של בדיקה בחזרה.

והחלק התורני שמביא במקורות, על פי מה שקיבלנו,

ממעמד הר סיני והלאה.

עד פה סגרתי מעגל במהירות.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כבוד הרב, אנשים יוצאים מפה בסיום ההרצאה, הם פותחים ערוץ כמו national geographic והם רואים טכניות על גינוזאורים מלפני 6, 7, כמה מיליארדים שנים אחורה וזה מלא להם תהיות בראש.

אני שומע שבריאת העולם, 6,000 ככה וככה שנה.

מצד אחד אני בא, אני פותח ערוץ טבע, שזה מעשה מדע,

ואני רואה דינוזאורים שחלו לפני 60-70 מיליון שנה.

אני לא יודע את התשובה.

אתה יודע, היה אחד,

התחיל לעבוד באחד המקומות, שיש דינוזאורים,

בבריטיש מוזיאום.

יש שם שניים, 1, 15 מטר ו-1, 6. הוא התחיל לעבוד, אז כל מי שזה, הוא אמר לו, תשמע, זה, אתה רואה אותו?

זה 15 מיליארד שנה.

ככה.

אחרי שבועיים נכנס אחד,

שאלת אותו, תגיד לי,

מה זה, בן כמה זה? אומר לו, זה 15 מיליארד בשבועיים.

מאיפה הם יודעים 15 מיליארד, 6 מיליון זה?

כתוב, הרוצה לשקר, ירחיק עדיו.

כמה שתרחיק את העדים יותר, אי אפשר לברר.

מה 6 מיליארד, 8 מיליארד, 17, 15, מה זה, מה זה?

מה רוצים להגיד?

לפי התיאוריות שאמרתי בהתחלה,

כיוון שנמצאו מספר עצמות שחוברו על פי סימטריה ונוצר מודל,

ואמרו שזה אם ככה זה ככה,

אז מוכרח שזה היה מזמן.

מה עכשיו?

אבל אם אתה תיקח לדוגמה מדען

שכתב

מחקר, פרסם אותו, בדק, על פחם.

והוא אומר שגיל העולם לא עולה על 6,000 שנה.

הבן אדם הזה פרסם אותו ב-1977.

פרסם.

הקהילה המדעית ראתה את הפרסום, אפילו חלק התייחסו.

אף אחד לא סתר את דבריו מאז עד היום.

וזה נשאר כך.

יש לי את הסרט פה, אם תרצו לראות, אני אראה לכם עכשיו.

אם לא יש קלטת שלום בין יהודים בווידאו,

שם אתה יכול לראות עוד הרבה קטעים שתיבת נוח נמצאה בהרי ערערד. יש לי את הסרט פה, אם תרצו לראות, אני אראה לכם עכשיו.

אם לא יש קלטת שלום בין יהודים בווידאו,

שם אתה יכול לראות עוד הרבה קטעים שתיבת נוח נמצאה בהרי ערערד.

יש לנו פה מיני סמינר, עשר קלטות וידאו, שבתוכן תמצא את כל התשובות לכל השאלות שאתה רוצה.

אבל בכל מקרה,

יש את הדברים.

עכשיו אני אסביר לך

איך החליטו שהדיניזהור הוא דיניזהור בצורה הזאת. חוץ מזה שהיום, תדע, יש לטעות בגודל שני מטר, שלוש מטר, בצורה דומה לדיניזהורים באפריקה.

ויתרה מזאת, יש אחד,

מדען גם כן מארצות הברית, שגם הוא התמודד מול השאלה של דיניזהורים,

והוא מביא פה הוכחות שדיניזהורים, אם יש דיניזהורים, הם חיו בתקופות אפילו לא רחוקות מאיתנו.

למה?

כי נמצאו גופות בסדר גודל יותר אפילו מדיניזהורים.

מאיפה זה בא?

מאיפה זה בא? אז עכשיו אם אתה שואל אותי על פי תורה, אני אסביר לך.

אך ורק לפי תורה.

לפי תורה, תקשיב.

כשהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

ברא אותו עם כל הברואים שצריכים להיות בעולם.

אחרי טטנו באלף שנה,

שזה אלף

שמונה מאות חמישים ושש שנה, היה מבול.

במבול,

חוץ מאלה שהכניסו נוח לטבע,

נכחדו כולם.

עכשיו,

שנה שלמה היה מבול,

מים מלמטה

ומים מלמעלה,

מים חמים מלמטה, מים קרים מלמעלה.

הכל נמחה,

וימח את כל היקום.

עכשיו,

אם אתה לוקח את הדבר ובודק, אתה לוקח ובודק לפי פחמן 14, אתה בודק איזה דבר, ואתה יודע לבדוק בדיקה

על פי המדע.

זה,

כשלא היו שום שינויים שחלו על הדבר שבפניך.

אבל אם נעשו בו שינויים שאתה לא יודע מהם הגורמים ומה הם עשו, אז אתה לא יכול לבדוק.

אם אני לוקח אותך עכשיו בפרק זמן מסוים,

כן?

ואני אומר, לדוגמה,

שאתה היום,

אני לוקח אותך בגיל בין 13 ל-17,

ואני מודד אותך, שם פס על הקיר, ואני רואה באיזה גובה אתה,

ואני רואה שתוך חודש אתה עלית סנטים.

הנה,

עוד חודש,

עוד סנטים.

עוד חודש, עוד סנטים. מה אני אומר? הנה,

שלוש סנטים, שלושה חודשים.

לפי זה,

בוא נראה כמה חודשים הוא חי עד עכשיו,

בוא נראה כמה שנים הוא עוד יחיה, לפי זה אתה תהיה, חביבי, בגובה מפה עד להודעה חדשה.

למה? כי בדקנו אותך בקטע מסוים, בקטע מסוים,

שבקטע הזה זה היה ככה, אבל מי אמר מה היה לפני הקטע, ומי אמר מה היה אחרי הקטע?

כשאני מוצא רכבת שהיא טסה במהירות מסוימת,

מקטע עד קטע, אני אומר,

חמש קילומטר האלה, היא נסעה במהירות מאה עשרים קמ״ש ואני יודע שמפה אחורה עד לתחנה זה עשר קילומטר ואחר כך צריכה עוד אלף קילומטר

זה אומר שאני אוכל למדוד את המהירות?

למה נקודת הפתיחה הייתה באותה מהירות מאה עשרים?

ממילא כל מה שבודקים היום,

בודקים בפרקי זמן של החיים של החי, אני חי היום,

אני יכול לבדוק רק בתחום שאני חי, אני חי ארבעים שנה בתור מדען,

שלושים שנה וכן הלאה,

זה מה שאני יכול לבדוק וגם זה אני מסתמך על סמך מחקרים שקדמו שאומרים א', ב', ג', ד' וכולי, ואני ממשיך.

אתה יודע כמה פעמים המדע סותר את עצמו וממשיך וסותר?

למה? כי הוא החליט שזה הכיוון ממילא, לא הולך ככה, אז הוא מעקל לכאן, הולך לכאן, לא הולך ככה, הולך ככה,

הולך ככה, הולך ככה, הולך ככה, עד שהוא מגיע.

לפני שאני אראה לכם סרט קצר שאנחנו ערכנו אותו,

גם כן, מאותו מקום שאתה אומר, על המדע,

אמרנו, בוא גם אנחנו נראה מדע, למה רק שהמירו מדע? בואו נראה גם אנחנו.

13 תוכניות מדעיות,

לקחנו את המיטב של הפרופסורים המדענים,

ריכזנו אותם,

בשאלות היסודיות שאני התמודדתי פה הערב, אמרנו, בואו נראה מה הם אומרים.

זה לא שאני צריך להתמודד.

אתה מאה אחוז. הם מבלבלים אותנו, הם מבלבלים אותנו. אתה מתוק, אתה מאה אחוז. הוא סוכה. סוכרזית.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד.

אני בן אדם קצת משתדל להיות יסודי, עד כמה שידי מגעת, הלכתי ובדקתי.

אבל לפני שאני אראה לכם את הסרט, אני אספר לכם סיפור.

הרב לסרי מספר אותו, מסביר מה זה מדען בן ימינו. אני לא מדבר בדברים שהם יודעים, שימו לב, בואו נחלק.

יש מדעים מדויקים, עליהם אני לא מדבר,

שאנחנו חיים על פיהם ונהנים מהם, זה מדעים מדויקים.

אבל יש סוג מדע שהוא ספקולטיבי.

אנחנו הולכים לחפש דבר שהוא לא בתחום הבדיקה שלנו אפילו.

לדוגמה, להגיד אם העולם קיים כך או קיים אחרת, גילאים ודברים כאלה,

בתנאים משתנים זה לא דבר מדויק.

לכן, הערכות גם של המדענים שונות לגבי גיל העולם, גיל היקום וכו' וכו'. אף אחד עוד לא הוכיח מה הגיל של העולם. לא, זה אני אראה לכם, זה אני אראה לך, זה אני אראה לך.

אבל אני רוצה שתבין דבר אחד.

הרב לסרי מספר ככה.

היה מדען אחד, רצה לבדוק,

אתה יודע, כל מדען בודק משהו, יש כאלה עובדים עם וירוסים, יש כאלה זה. אחד עבד על זבוב.

הוא חוקק זבובים.

לקח זבוב, לקח סרגל,

שם את הזבוב על הסרגל,

אמר לזבוב, פוץ!

הזבוב קפץ,

ראה שלושים סנטים.

כתב המדען,

זבוב עם ארבע כנפיים קופץ שלושים סנטים.

אחר כך תלש לו שתי כנפיים, תלש שתיים, שם אותו עוד פעם לסרגל, אמר לו,

פוץ!

קפץ,

חמש סנטים. כתב זבוב עם שתי כנפיים, חמש סנטים.

תלש לו עוד אחד,

כנף אחת,

שם אותו, אמר לו, קפץ!

עשה סלטה, זבוב,

נפל אחרי סנטים.

כתב זבוב עם כנף אחת, עושה סלטות, סנטים.

תלש לו את הכנף האחרונה,

שם אותו על הסרגל, אמר לו, קפץ!

לא קפץ.

אמר לו, קפץ!

לא קפץ.

כתב, זבוב, בלי כנפיים, לא שומע.

עכשיו נראה את הסרט המדעני.

אני מקווה שזה לא ילאה אתכם,

זה נחמד,

אבל מי שיבחין במה שיש פה יבין את התשובה שאני מחזיר לך.

בבקשה.

איך נשמע חלקים מהסרט המדענים?

הסרט הופק באולפני שופר.

אם ברצונכם לרכוש סרט זה או סרטים אחרים שהופקו באולפני שופר, פרטים בטלפון

שלום.

שלום לכם.

אני שמח לפתוח סדרת שיחות בת 13 פרקים על המדע בכלל ועל מדעי הטבע בפרט,

כפי שמצטיירים לעינינו לפני סוף המילניה.

רבים ציטטו כי הגידול בידע מדעי יביא אותנו אל שערי המיתות הסופיות ולפתחן של התשובות המלאות בתחומי המדע השונים.

בפועל,

מספר השאלות הפתוחות בסוף המאה אינו נופל ממספר השאלות הפתוחות בתחילת המאה.

יתר על כעין המציאות שנחשפה לעיני הפיזיקה והביולוגיה התגלתה כעמומה ומורכבת לאין שיעור מכפי שנראתה בתחילת המאה.

הוקינג עוסק במציאת התיאוריה האחת,

זאת שתסביר איך נוצר היקום.

לפני כ-15 מיליארד שנים לא היה כלום,

כל היקום היה נקודה אחת קטנה בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם.

עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה אירע פיצוץ אדיר, המפץ הגדול,

כל החומר פרץ ונוצר היקום.

מאז הוא ממשיך להתפשט.

הוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו.

פה בעצם מגיעים נקודת המשבר שאתה לא יכול ללכת לאחור עם הפיזיקה עד אותה נקודה סינגולרית,

מפני ששם כל החוקים מרוסקים ולכן אי אפשר לגזור מאותו מקום שום דבר חדש ולכן הפיזיקה בבעיה.

אז הנה בא הוקינג ומציע פתרון. בואו נגיד שזה לא היה נקודה מנקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר להעלות על הדעת,

אלא זה היה מין איזשהו גל קטן, גוף ישות קוונטי כזאת,

ששם יש בכל זאת קצת מרחב ויש קצת זמן. זה לא כמו גל קלאסי שיש לו משמעות, אלא זה הכל פלקטואציות שבהן אי אפשר להגדיר.

פלקטואציות שבהן אי אפשר להגדיר מרחב וזמן, רק כשהפלקטואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים תחילת היקום, המפס הגדול. אחרי זה מתחילים להיווצר שם קשרים שאפשר לתאר אותם כמרחב וזמן. לפני זה אי אפשר. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר, במה הוקינג פתר בעיות, גאל את הפיזיקה, נאמר,

באיזה שהן דילמות או משם מצבים פרדוקסליים שהיו קיימים בנקודה הסינגולרית ולא קיימים במודל שלנו?

הוא לא עשה את זה, ואף אחד לא טוען שמה שהאוטי עשה זה... הוא טוען. הוא טוען, הוא טוען עוד דברים ש...

אנחנו דיברנו על בעיית תחילת הזמן, איך זמן יכול להתחיל באיזושהי נקודה, ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן, אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה. והנה הפיזיקאים אומרים לנו,

השאלה הזאת היא לא לגיטימית, היא בלתי חוקית.

הזמן, אתה לא יכול לשאול מה היה לפני תחילת היקום, כי לא היה אפילו זמן לפני זה. טוב, בוא נסכים בינינו. כן.

שאני כן יכול לשאול, זאת אומרת, אני יכול לשאול. יכול לשאול, אבל לא תקבל תשובה. בדיוק. בדיוק. הבעיה של הפיזיקאים,

תשובה לשאלה המאוד נאיבית הזאת, ועל מה היה קודם.

וזה נעזור רגע את היקום, כי אני מבין שזה נושא מאוד בעייתי.

ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתה, ובדרך פלא,

על ידי רשת של אינטראקציות הודדיות, ידעו לומר, א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל', ל', ל',

לכ', לכ', לשין, וכן הלאה, רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

צריך לזכור שמולקולות הן זעירות מאוד, ולכן בתוכנו יש מספר אסטרונומי של מולקולות, וכל המולקולות האלה בצורה כזו או אחרת מדברות אחת עם שנייה, בתוך תאים, שיחה בין תאים לבין תאים אחרים, בין איברים לבין איברים,

כהרמונים, כשלומות כימיות, וכן הלאה, התוצאה היא סיבוך עצום,

שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין רעים חיים.

בסופו של דבר,

התוכנית של אדם, ואגב, של הרבה יצורים אחרים, כולל התולעת, הנמטודה שהזכרנו קודם, וכולל צמחים, וכולל חרקים, וכן הלאה, התוכנית הזאת, שאגב, דומה מאוד בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה, באותו צופן,

ובאותם עקרונות, ברגע שנדע את התוכנית הזאת,

נשב ולמד דוחה, נשתמש במחשבי על, ננסה לחבר את החלקים זה עם זה, ננסה להבין איך החלבונים שנוצרים מתוך התוכנית הזאת מגיבים זה עם זה בתהליך הזה של מה שאפשר לקרוא לו הלבנים החכמות, הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל.

א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל', לל', לל', לכ', לכ', לשין וכן הלאה. החיים, יש להם תוכנית, אבל התוכנית נמצאת בתוכן,

והחשוב ביותר הוא שהתוכנית היא בעצם תוכנית

לייצר חלקים שיודעים לבנות את השלם בעצמם, באופן ספונטני. א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל', ל', לכ',

כ' לשין וכן הלאה. רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

באיזשהו שלב היה משבר, התברר שיש המון חלקיקים, ואז כדי להיחלץ מהמשבר הזה,

חלק מהפתרון של המשבר הזה היה להגות את קיומם של הפוענקים.

הדבר הזה ידוע.

בכל זאת עברו שבעים שנה מאז, ואנחנו עדיין עדיין עדיין מרגישים מאוד לא נורא.

קבוצה שלמה של פיזיקאים מתמקדת בדבר חדש לגמרי, במסגרת של תיאוריית המיתר העל,

מין איזשהו חלקיק, כמו שאמרתי בדברי הפתיחה, שזה מין מיתר זעיר, זעיר מאוד,

שמתנודד, מהתנודות שלו בעצם נוצרים כל החלקיקים שאנחנו מכירים.

האם אתה, באופן אישי, אתה מאמין בתיאוריה הזאת? אתה חושב שבאמת זו התשובה גם לבעיה של איחוד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית, וגם לכל ריבוי החלקיקים?

התשובה היא באותו מיתרון זעיר שחושבים שאולי הוא קיים?

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח,

וממוסר ממוסר ממוסר ממוסר ממוסר.

אתה כפיזיקאי ניצב בפני סיטואציה כמעט אבסורדית,

שההחלטה שלך מה למצוא,

היא קובעת מה תמצא.

האם אתה מרגיש נוח עם העניין הזה?

האמת היא לפעמים כן ולפעמים לא.

זה נראה פרדוקסלי לגמרי, ואני נורא מבסוט שזה נראה פרדוקסלי, בלשון וחום, שזה נראה פרדוקסלי, כי זה אומר שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן. שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן. מה זה פיזיקה?

הפיזיקה צריכה לתאר תמיד דברים על סמך דברים אחרים, אי אפשר להתחיל מכלום.

אז אנחנו צריכים תמיד להניח איזה שהם אקסיומות שבעזרתם אנחנו מסבירים דברים אחרים,

ולמה האקסיומות האלה נבחרו, זה עניינו של אלוהים, כן.

אולי אפשר לגמור את השיחה המאוד מאוד מרתקת הזאת בדברים של ריצ'רד פיינמן,

אמר בשעתו שאל תשאלו את עצמכם כל הזמן איך זה יכול להיות, כי אם תשאלו את השאלות האלה,

תיקלעו למבוי סתום. אני בהחלט מסכים. ואז אנחנו בכל זאת נמשיך לשאול את השאלה.

ג' לל', לל', לכ', לכ', לכ', לשין, וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה.

אינטראקציה פלקצואציה, אקסיומות, נקודה סינגולרית על כפי מצבים פרדוקסליים,

ברמה המולקולרית. זה הכל פלקצואציות. אינטראקציה פלקצואצית. זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח,

ואין לי מוסר.

חרווד.

ובכן, זה מסביר את הכל בעצם.

הם אומרים שלא יודעים בעצם כלום.

מנסים להסביר את הלא יודעים בכלום,

במשהו,

אבל זה מה שיודעים.

יותר מזה לא יודעים.

זה לא התחום שלהם. אני לא רוצה להיות כימאי ולא פיזיקאי,

זה לא התחום שלי, אבל שהם לא יהיו רבנים.

בכל מקרה צריך להבין דבר אחד.

לשאלתך לגבי גיל העולם,

אני לא רוצה להלאות כי הסרט הזה קצת ארוך,

אבל יש עוד איזה עשר דקות בערך של גיל העולם, אבל תוכל לראות את זה מקלטת שלום בין יהודים.

מה שאמרתי,

שיש מדען אמריקאי שהוכיח על ידי פחם שגיל העולם לא עולה אלפי שנים ואין אחד שסתר אותו מאז 77'. בכל אופן,

לא צריכה להיות סתירה בין המדע לבין התורה. הפוך, אנחנו מוצאים שהרבה דברים שהמדע הצליח סוף סוף לגלות דברים,

אז כבר בתורה נאמרו הדברים לפני כן.

בתחומים שאין להם נגיעה והם לא יכולים לברר ולא לאמת,

אלא זה בנוי על סברות, השערות וכיוון,

אז לא תמיד הם קולעים, בדרך כלל לא.

זהו.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד,

שגם אם היה גיל העולם,

לפי המדע והוא היה ברור, כל המדענים היו בודקים

את הקליפות של העצים,

את עובי הגולגולת של האדם,

לפי כל שיטות הבדיקה הקיימות היום, אם היו בודקים כולם ואפילו היו מגיעים לאותו גיל בדיוק,

עם ימים ושעות ודקות,

כולם בדקו וכולם הגיעו לאותה מסקנה,

גם לא הייתה סתירה בין המדע לבין התורה.

איך יכול להיות?

אם כולם אמרו 15 מיליארד ועוד 700 מיליון ועוד, כן.

איך זה יכול להיות אם אנחנו אומרים

שגיל העולם

5,761? איך זה יכול להיות?

אלא כתוב בגמרא, כשהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

ברא אותו בקומתו ובצביונו.

כשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון,

בן כמה היה האדם הראשון?

הוא דיבר איתו מייד.

הוא דיבר איתו מייד.

הוא הלך לאכול מעט.

בן כמה הוא היה?

כבן 20. כבן 20. בן כמה הוא היה באמת?

באותו רגע שהוא נולד.

רגע, שני רגעים, שלושה רגעים.

אבל הוא לא נברא תינוק בעריסה ווואי ווואי.

לא,

ישר אדם.

כשהקדוש ברוך הוא ברא את העצים, הוא ברא אותם ישר עצים עם פירות, כי הוא כבר הזהיר אותו ברגע שהוא נברא,

מעץ הדעת לא טוחן.

יש פירות כבר.

כמה זמן לוקח לפירות?

שנים.

איך זה כבר בבריאה? ביום הראשון כבר הכל מסודר.

כשהוא ברא בעלי חיים, הוא לא ברא אותם גם כן,

אלא ישר.

זאת אומרת, אדם הראשון נברא באותו רגע כבן 20. העץ באותו רגע כבן חמש שנים.

הבעל חי באותו רגע כבן.

וגם כדור הארץ נברא באותו רגע בראשית. ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ כבן.

חמש עשרה מיליארד ומאות מיליונים וכולי.

אין סתירה.

כי הקדוש ברוך הוא לא צריך לחכות את התהליך שיהיה עד שייבצר.

הוא יכול לברואה שם.

השם אמר ויהי,

הוא ציווה ויעמוד.

הכל נברא במאמרו, זה הכל.

אז גם זה,

אם זה היה נכון,

לא היה סותר.

מה שבטוח, שמה שאנחנו אומרים זה ודאי נכון.

זה גם המדע אומר.

כי בכלל, מתי ימנה?

אם אנחנו אומרים חמשת אלפים פלוס והם אומרים מיליונים,

אז הם מסכימים שאנחנו צודקים בחמשת אלפים.

המחלוקת זה עליהם, לא עלינו.

אנחנו ודאי צודקים.

כן,

בבקשה.

חבר הכנסת, קודם דיברת על קיבול נשמות וכל האפשרויות שיכולות לקרות לבן אדם, לפי הדברים שהוא עושה, והשיפוט של הקדוש ברוך הוא כלפי הבן אדם,

אחרי שהוא נפטר.

חשבתי לדעת אם לפי כל

ספרי הקודש של היהדות,

כל מה שאתה מכיר ומלומד פה, מלומדים אחרים יודעים,

מישהו שם יודע את הקריטריונים שלפיו הקדוש ברוך הוא שופט את אותו בן אדם?

כן, יש ספר שער הגלגולים של הארי הקדוש,

ועוד כמה ספרים שהם בקבלה,

שאומרים דברים. לא על אדם ספציפי, אבל על הקריטריונים.

לא, לא, אף אחד לא יכול להגיד. מי שיכול להשוות, איך הקדוש ברוך הוא רואה בן אדם שהלך כל החיים עם ציצית והתפלל, וזה, לעומת בן אדם אחר שאולי לא עשה את הדברים האלה? אנחנו לא יכולים לאמוד את תוכנו של האדם.

אנחנו דנים לפי מה שעינינו רואות. כתוב, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

כשבאים שני העדים להעיד בבית משפט,

חוץ ממה שהם משמיעים

את המחשבות לא קורא השופט.

מה היה מאחורי הדברים שהם דיברו? גם לא ראו, הוא לא היה נוכח.

הדיין, כל דיין, בין דתי, בין לא דתי,

דן לפי מה שעין עברות.

זאת אומרת,

להיכנס לנבכי הנפש של כל אדם, אנחנו לא יכולים.

צריך בשביל זה נביא.

אין בימינו נביאים.

דבר נוסף,

כל מעשה אפילו שיעשה, בין טוב בין לא טוב,

הוא לא נמדד רק לפי התוצאה אלא לפי המחשבה גם.

זאת אומרת, אדם חשב לעשות טובה על מנת לגנוב.

אחד עשה טובה בשביל לגנוב.

אני באתי, עשיתי לך טובה ועוד טובה ועוד טובה, מה עשיתי?

נתתי לך, שתאמין בי שאני אדם טוב.

כל זה היה תוכנית בשביל להוציא ממך אחר כך כסף.

זה לא נמדד. הטובות האלה אצל הקדוש ברוך הוא לא נמדדות כטובות,

כי הוא יודע בדיוק למה התכוונת.

לעומת זאת, אדם שרואים שהוא עשה למעשה רע,

והוא התכוון באמת טוב,

מה פירוש? יצא רע, לא שהוא התכוון לעשות רע.

הוא התכוון טוב, אבל מי יודע שהוא התכוון טוב? רק הבורא יודע שהוא התכוון טוב.

ויצא רע, הוא נמדד לפי...

בידם אבל צריך ללכת עם מה שהוא מרגיש ועם הנשמה? לא.

אם אדם צריך ללכת על משהו... יש כללים ויש חוקים. אם הוא הולך לפי החוקים... אבל השאלה, אבל יש... אם הוא נכנס בתוך המסגרת

והוא לא סוטה ממנה,

שילך לפי מצפונו, לפי... המסגרת כל כך חדוקה ורחבה. לא, לא, היא מאפשרת הרבה תנועה, לדוגמה.

אני לא חייב לעשות את מה שאני עושה פה הערב. נכון, אתה לא חייב. אתה מרגיש. אבל אני הולך בתוך המסגרת, כי זה מהדברים החיוביים שהתורה...

מתירה, רוצה ואף מעוניינת. רגע, אבל היא לא חייבה אותי.

היא לא חייבה אותי.

יכולתי להגיד לא רוצה, יכולתי להגיד כן רוצה.

זה,

יש רוחב גדול מספיק שאדם, כל אחד לפי טיבו, אופיו וכו',

באפשרויותיו לעשות.

לצאת מהמסגרת לפי מצפון, לפי רגש, שמע, כל זמן שאני לא שלם,

אני לא יכול,

אני אדם אמיתי, אני לא עושה דברים בלי להבין, בלי זה.

גם אני יכול להגיד לשוטר, שמע,

אני כל זמן שאני לא מבין בדיוק למה אדום, צהוב, כחול, זה נושא איך שאני מבין, זה אין דבר. אבל אתה מודע לזה שאתה מפספס שעות של לימוד תורה, אתה מודע לזה שאתה מפספס כל מיני מצוות שכנראה אתה לא עושה, אתה מודע לזה ואתה מרגיש שאתה... אם מותר לך לפספס מצווה בגלל מצווה אחרת, נגיד, אז לא פספס את המצווה, כי מותר לך. ואתה בטוח שמה שאתה עושה עכשיו זה מצווה? מי שלומד, כן. מי שלומד יודע מה מותר, מה אסור. מי שלא לומד אז הוא יכול לחשוב שזה מותר וע

מידע לא מכיר את התמרור בדיוק, כבר חידשו כמה תמרורים, והוא לא עבר תאוריה עוד פעם.

אז הוא אומר, נראה לי שזה הכוונה ככה.

טוב, אבל השוטה לא מעניין אותו הכוונות.

עברת על ההם, כבר לא עברת. נכון, יכול להיות, מה שאתה עושה נראה לי טוב, הכול טוב, אבל יכול להיות שאתה עדיין עושה טעויות, יכול להיות שהקדוש ברוך הוא כאילו ישבוט רוחה בדברים אחרים, ולעומת זה בן אדם אחר, והכל יכול להיות, תמתין. הכל יכול להשתנות אמרתי. לא תבייתי לא נכון, אני בן אדם מאמין.

אין בעיה, מתוק. הגן עדן הוא שלך, לא שלי. לא, לא, רק שתדע שקירוב לבבות זה הכי חשוב, וגם ההפחדה. אני מסכים.

אני הפחדתי הערב.

יכול לבוא בן אדם ולפחד.

אני מסכים ש... כי פתאום יפול לאסימון. לי לא הפלת אסימון. מה שאתה אומר, אני יודע. כאילו, לא ברמה שאתה יודע, אבל אני יודע שיש בורא לעולם, ואני יודע ש... גם אם נפל לך אסימון, אפשר להרים אותו.

לא, זה בריחה כבר.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד.

אין מטרה להפחיד.

יש מטרה להודיע.

אדם שמה יכול להחליט כן, יכול להחליט לא.

להגיד לך שכל בן אדם שיבוא וישמע מה שאני אומר, או מה שטומי אומר, או מה שיוסי אומר,

לא יפחד? יש אנשים כאילו מפחדים. אין מה לפחד מיוסי ומטומי.

לא, אני מאוד מפחד מהם.

אין לך מה לפחד מהם.

אני יודע. אתה איתו, מה יש לך לפחד? לא הבנת. אני יודע שאם הם יעלו לשלטון, יהיה פה פחד פחדים.

קדוש ברוך הוא ידאג לכולנו. זה ברור, זה מי שיש לו את הקדוש ברוך הוא, אבל אתה מדבר על כאלה שמגיעים אפילו להרצאה,

ועדיין אין להם את הקדוש ברוך הוא,

והם מפחדים, כי אם יש להם את הקבוצה ברוך הוא אומר, הם כמוני לא יפחדו.

אז אתה דואג לכל אלה ש... שהם מפחדים, כן? שלא יפחדו.

אז יכול להיות,

מבחינה אחת, מבחינת זה שאני מכיר אותם, אולי אתה חוזר בתשובה? בטח חוזר בתשובה. אז אולי, לפני הרבה זמן? 24 שנה. אז אני מכיר אותם טוב וזה, והדרך הזאת לאו דווקא תוהיל.

יש פה הרבה אנשים, הרוב נראים לי מאמינים, והרוב זה,

אבל לשבת בחילונים קשים וזה,

לאו דווקא הדרך הזאת תוהיל.

לא בטוח.

סליחה, רגע. זה מסביר נכון, ואתה יודע, אנחנו... אני שואל שאלה... רגע, רגע, רגע.

רגע, רגע, רגע. יותר מדי, אם היא שחור ללבן, זה מסוכן, הדברים. Just a man.

אני, ברוך השם, כל ערב כמעט מלביש 50 ציציות לבחורים צעירים, לפחות כמוך.

לפחות.

אין אחד בעולם שעושה את זה.

יכול להיות שהשיטה שלי באמת לא לטעמך,

אבל היא הכי מצליחה.

היא כל כך מצליחה, שהיא באמת מפחידה את מי?

את אלה שלא רוצים שיגיעו אנשים לשמוע הרצאה

שנאמרת בטוב טעם,

והיא גורמת לתוצאות לא רצויות לאנשים מסוימים. רגע, רגע, שנייה.

עכשיו,

אני לא שמעתי מה פסול מצאת,

מה פסול מצאת באמירת האמת,

שיכול להיות שאדם יפחד.

האמת של זה.

אם היא שלי, אתה לא חייב לקבל.

אם היא האמת שלך, עשה בה כרצונך.

אם האמת שלי מתקבלת אצלך כאמת אבסולוטית,

אשריך אתה יכול לקבל, אתה יכול לא לקבל.

אם האמת שלי אינה מדברת אליך, תשר עם האמת שלך. אז אני בעצם לא מפחיד אף אחד?

למה אתה לא מגביל את האנשים האלה שבאים, בבקשה, אל תכף ונראה את המיקרופון. כן.

למה אתה לא מגביל את הגיל הילדי,

אל תכוון אליי את המיקרופון.

את הגיל של אלה שבאים לשמוע אותך.

מה פתאום שאני אגביל? מה, אני עושה פה מופע פורנוגרפי?

אולי אתה עושה כזה מופע שיכול להפריע לילדים וקצת לשמש להם את הראשון. זאת אומרת, אם אני מספר פרשת השבוע ובסוף ישים טלית ותפילין בגלל פרשת השבוע, אז אני צריך להגביל את השיעור?

אתה מתאר את זה אולי בצורה הזאת? ככה הצורה. אבל לא, לא תמיד. מה לא תמיד? לא תמיד. מה פירוש לא תמיד? אתה בא ומספר לו כל מיני סיפורים. איזה סיפור?

יש לך איזשהם להקת מעודדים שכל מילה שאתה אומר מוחאים כפיים אז ילד יכול להבין את זה אחר כך קודם כל אתה רואה פה ילדים? כן איפה? בבקשה תסתכל איפה? תסתכל, ככה איפה? אני רוצה שיעמוד רגע הילד בבקשה תעמוד אתה ותראה איפה הילד? אני רוצה לראות ילד אחד תראה ותראה תעמוד ותראה איפה? זה הילד? זה דתי איפה ילד? תראה לי ילד חילוני ילד תראה לי ממה אתם מפחדים

עם החילונים המתוקים. למה אתה אומר ממה אתם מפחדים? הם רואים עכשיו סרטי אימה ופחד בטלוויזיה.

איזה ילדים?

מישהו מחנך אותם לשמוע דברי תרבות כאלה?

מלמדים אותם טרזן, מלמדים אותם דברים חינוכיים.

מה פתאום?

שמה לא מגבילים, שמה מראים להם את כל האמת בפנים.

שמה מראים להם שילד היום צלב את דודתו ושרף אותה כי הוא מקעת השטן.

זה מראים להם, למה לא?

אצלנו לא רואים. תגידי, בבקשה אתה מכיר רק שחור ולבן? אני מכיר גם ורות. אין דברים ביניים? בטח שיש. אין דברים ביניים? יש, אבל לא הלכת אף פעם להתלונן. שלא צולב את דודתו וגם לא כל הזמן. אני מסכים, מסכים,

אבל שמעת אצלנו שמישהו צלב את דודתו?

שמעת שאצלנו יש כת השטן?

למה אתה אומר אצלנו?

מה זה אצלנו? הרי אנחנו מדברים. מה, אתה מוריד אותי ממך? הרי אנחנו, לא, אתה הגדלת.

אתה אמרת למה אתה, ברגע שאמרת למה אתה, נשארת אני.

אמרת למה אתה, לא אמרת למה אנחנו.

אתה עושה את זה. גם אתה. נכון. נכון. אנחנו בדיוק. עכשיו רגע.

רק רגע, הסביר רגע, יש פה בעל מועדון, אתה בעל המועדון?

אתה עובד במועדון?

עובד.

ראית את היהודי הזה פעם בא לפה ואומר למה נוער פה רוקד וחלק מהם לוקחים סמים?

לא ראית.

ראית אבא פה מהשכונה ברמת השרון שבא ואמר אני מוחה נגד מועדונים כאלה שמרכידים נוער ומתמסטלים,

יש פה בירות וקוניאק,

אני רואה פה וואי וואי וואי.

זה מותר?

שום אבא אחראי לא בא, מה זה הדבר הזה? למה אתה אומר את זה? למה אתה עוד פעם אומר את זה? אתה כל הזמן לוקח... נוער זה לא ילדים?

אתה יודע מה אמר יוסי?

שכל ילד זה עד גיל שמונה עשרה. הוא מבקש ממני לא לדבר לילדים עד גיל שמונה עשרה. ילדים.

גיל שמונה עשרה. חייל,

תותח

ילדים הוא קורא להם, ילדים, בין ארבע ושמונה עשרה זה אותו דבר, לא לדבר,

כי הם לא בעלי הכרה,

לא בעלי הכרה.

מה הפחד הזה? מה אומרים?

אומרים שיש תורה, שיש בורא לעולם, מה רע בזה?

היה בא לפה אדם שמדבר על הברית החדשה ומסביר שבנצרות זה כך וכך וכך,

מה פתאום?

אתה אל תיתן ילדים לשמוע את הילדים שלכם מלמדים ברית חדשה בבית ספר ממלכתי. אתה עוד פעם אומר שלכם.

שלי, שלי, סליחה.

בבית ספר שלי מלמדים, מלמדים ברית החדשה. הרי זה בנייר תפילי כל בוקר, אתה מבין? אז מה אתה, מה אתה? לא, זה מפריע שאתה עושה את ההפרדה הזאת. אז נהיית נציג השכונה? לא. אז למה אתה טוען טענה? כי אתה זה בא ואתה מתחיל עכשיו להפריד. אתה אומר למה אני לא הגבלתי?

למה שאני אגביל?

מה עשיתי שאני צריך להגביל?

מה עשיתי שצריך להגביל? החלטת שצריך להגביל, למה החלטת?

בדיוק אותו דבר כמו שאני בא ואומר שילדים מתחת לגיל 18 שלא ישתו את זה. זה לא עשית עד היום. מה אתה אומר? הוא מעיד שלא עשית. מה אתה אומר? הוא מעיד שהוא לא רב. אתה לא יודע.

אני לא, אבל הוא יודע, הוא פה.

אני כן מטפל בילדים שיש להם אולי שלא ילכו עלילה לסמים,

ואני כן בוועד הורים של בית ספר שדואג לסמים.

רגע, רגע. אתה רוצה שלא, רגע, רגע.

אתה רוצה שלא ילכו לסמים ולא לשיעורים תורניים, זה בדיוק אותו דבר.

לא, חס וחלילה. למה אתה רוצה להגביל? חס וחלילה, חס וחלילה. למה אתה רוצה להגביל? אבל שטיפת מוח... איפה שטיפה? איפה שטיפה? לא מכאן ולא מכאן. איפה שטיפה? לא מכאן ולא מכאן. איפה השטיפה, אמרת? בדיוק מה שאתה עושה. אתה יודע מה זה שטיפה?

שאני אגיד לילד כל היום אותו דבר.

תיזהר, אתה תיכנס לגיהנום, אוי ואבוי לך, לא תניח תפילין, תיכנס לגיהנום, אני אחזור על זה, ועוד, ועוד, ועוד, ועוד, ועוד, זו שטיפת מוח,

תן לי ילד אחד,

שבוע אני אעשה לו את זה, זו שטיפת מוח.

אבל אם אני אומר דברים פשוטים,

מה שאבא שלך אמר לך,

מה שסבא שלך עשה,

במה אני שוטף את המוח?

משרד החינוך שוטף את המוח, הוא מלמד תנ״ך יותר ממני שעות.

אני לא מדבר לילדים בבית ספר,

אבל מורה לתנ״ך יכול להגיד מה שאני אומר,

וזה לא שטיפת מוח,

רק אם אני אומר את זה, זה שטיפת מוח.

מה אמרתי? לא, אבל כשזה במגוון שלם... במגוון שלם, איזה מילים, מגוון שלם? מה המגוון עושה? ספרות וגם מתמטיקה וגם אזרחות, אז זה בסדר. מאה אחוז, תבוא אליי לשיעור שאני מלמד פיזיותרפיה.

גם כן תבוא, למה לא? אתה יודע איזה תחומים אני עוד עושה?

אני כרגע נמצא בתפקיד של רב מרצה.

תבוא אליי, יש לי עוד תחומים, אני אלמד לך עוד כמה דברים אם תרצה. אני אשמח מאוד. מאה אחוז.

ברוך השם שאתה לא קטין.

לא, אתה, הנה, אתה מבין? אתה עושה יפה מאוד, ויש כמה גם שבעו כפיים.

למה, כי אתה מנסה לרדת עליי ולעשות ממני קצת יותר קטן ממך? חס ושלום!

אני קם ואני מוחל לך כפיים. אשריך. אתה רוצה גם אני קם, הנה, אני מוחל לך כפיים. מה הבעיה למחוא כפיים?

אנשים רוצים למחוא כפיים, גם זה לא ניתן להם? נגביל אותם גם בזה? לא, למחוא כפיים על החרצופים בטלוויזיה. איווה, שמה, כן? שמסתלבטים על אנשים, עושים להם סמרטוטים.

זה בסדר, זה תרבות. קוראים לזה סאטירה.

זה טוב, זה חינוך, זה טוב.

רק עם לא נצחק לו. למה?

הוא מצליח להשפיע בלי הפחדה,

בלי שטיפת מוח,

על ידי נועם וחיוך ובדיחה במחיאות כפיים.

כן,

בבקשה.

אם האדם בא לעולם ויש את כל המצב של לזכות בעולם הבא,

בחסד ולא בזכות,

וכל הלאה, זאת אומרת, בזכות ולא בחסד וכל זה. הרי למעשה בהתחלה התכלית שלנו הייתה להישאר בגן עדן, ולא היה לנו שם לא מצוות ולא חסד ולא זכות ולא גיהנום ולא כלום.

אז התכלית בהתחלה הייתה אחרת, ופתאום זה התהפך.

לא, לא התהפך. מלכתחילה אדם ירד לעולם ונברא בעולם. אדם הראשון נברא בעולם הזה ולא שם.

הנשמה שלו העליונה ירדה מהעליונים ונתחברה לגוף,

כי זה הרצון האלוקי מההתחלה.

אבל שם לא היה לו הרי מצוות, אז איך הוא היה זוכה,

מה ההמשך יפה? אז לכן אני מסביר, אז הוא היה מקבל חסד גמור כל הזמן.

בדיוק. בחסד גמור זה לא טובה.

טובה גמורה זה על ידי זה שאתה זוכה.

כן.

בבקשה, פה.

קודם אמרת שבן אדם שחוזר בתשובה והוא מקיים על עצמו מצוות, אז הקדוש ברוך הוא סובך.

אז אני יכול להגיד עוד שנה או שנתיים אני אחזור בתשובה,

אז הקדוש ברוך הוא סלח לנו גם אחר כך. אני מסכים איתך, זה יכול להיות.

את יכולה להבטיח את המחר?

לא.

לא? הבן אדם אמר, אני לוקח את הסיכון. אוקיי. מי שלוקח את הסיכון, לוקח את הסיכון. אבל מה אמרת? לוקח סיכון.

למה לקחת סיכון?

אם תעשי את זה בעוד שנתיים,

למה לא תעשי מהיום? מה הרווחת בשנתיים?

שעשית עוד עבירות?

שתצטרכי אחר כך להתנקות עליהן? בשביל מה?

אם אני מבינה שבסוף זה טוב, למה בהתחלה זה לא טוב?

אם את יכולה להרוויח היום עשרת אלפים שקל, למה תאכל את זה לעוד שנתיים?

אז בן אדם אחר יגיד לך,

כרגע נהנה מדברים אחרים, אבל אחר כך אני נהנה מ...

מאה אחוז.

מאה אחוז. אני יכול לספר את זה לשוטר?

כרגע אני נהנה מדברים אחרים, אחר כך אני אהיה אזרח הגון.

אם הטענה הזאת תעבור פה, תיקחי אותה גם פה.

אבל אם לא, לא.

אם זה לא היה עבירה,

תקשיבי, אם זה לא היה עבירה ואיסור, כמו על החוק, כמו בצבא, כמו בכל תחום,

אם זה לא יעבר, אז ממילא גם אל תעשי, כן תעשי,

זה לא משנה.

אבל אם זו מסגרת שהיא מחייבת אותך,

למה שתפסידי אותה אם את רוצה ללכת לקראתה?

למה שתפסידי אותה? למה תרחיקי אותה ממך?

זאת השאלה. לפעמים זה לא קל ללכת בדרך כלל. אני מסכים שיש דברים שלא קל, נכון?

אני לדוגמה צריך לשלם מיסים, לא קל לי.

הבחירה שלכם,

כן,

בבקשה.

קודם כל, אני בן אדם שמאמין שיש אלוהים והכול, ואני לא באתי לשאול כדי ליצור איזושהי

ספקולציה או סתם כל מיני בעיות.

אני רוצה לשאול למה יש כל כך הרבה,

יש דתיים שכולם מאמינים באלוהים,

אבל יש דתיים ששורפים את הדגל של המדינה,

ויש כאלה שזורקים אבנים,

ויש כאלה שעושים דברים שבעצם התורה אומרת שאסור לעשות.

אז מה בעצם ההבדל בינינו? מה ההבדל בין הדתיים האלה לחרדים, לא יודע, לכל הסוגים האלה ש... קודם ההבדל בין דתיים לחילונים, לדוגמה, זה הבדל של אלה שומרי מצוות ואלה לא שומרי מצוות. רגע, עכשיו,

ביניהם כמובן יש מגוון שונה.

האם כל השוטרים אותו דבר?

לא.

האם יש שוטרים שלא עברו עבירה?

יש שוטרים שלא נוסעים במהירות?

יש שוטרים שלא נתפסו?

יש שוטרים שלא נחקרו?

והם שוטרים.

יש.

יש שופטים,

יש עורכי דין.

בכל התחומים תמצא שיש גם בין השומרים כאלה שלא שומרים.

גם אצלנו יש כאלה

בין השומרים שחלק לא שומרים.

השאלה האם זה מצדיק? לא. האם זה פוטר אותך? גם לא.

אם אני אבוא ואגיד, אם השוטר הזה נתפס על זה,

וויצמן נתפס על זה,

והוא נתפס על זה,

האם מותר לי בגלל זה לעשות מה שהם עשו?

לא.

אם אחד שרף דגל והשני עשה כך או אחרת, אז בגלל זה אני פטור מלהיות שומר תורה ומצוות?

וכי התורה אמרה לו תעשה?

הגנאי הוא בו, הפסול הוא בו,

והוא החלק הזניח.

אז אתה אומר שאלה ששורפים את הדגל של המדינה ונגד כל דבר ונגד להתגייס לצבא,

אז אלה אתה אומר שהם לא בסדר או שאתה... למה? אתה ראית אותי שורף דגלים? לא, אני שואל.

מה זה בסדר? אני צריך להצדיק כל דבר או להגיד שזה לא בסדר?

רק אז אני נחשב בעיניך כ... לא, אני רק שואל.

אז אני עונה, אני אומר, חבל על הגפרור.

למה לבזבז גפרור?

מה אכפת לך שהדגל יתנפנם?

אם אתה מאמין בו, מאמין? אתה לא מאמין. אז מה, אם שרפת אותו, אז אין דגל?

אז אין את מי שמאמין בדגל?

השרפה תגרום שאין פה את מה שיש?

מה זה? חבל על גפרור.

הבנת, עיוני?

כן.

בבקשה.

אני ראיתי שהבקור שהיה פה קצת נפגע,

אבל רציתי רק להגיד לך משהו. אני... קודם כל אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

הוא נמצא מאחוריך, אם אתה לא יודע. ראיתי, ראיתי. מה רופש? אני רק חושב שהוא קצת נפגע,

ואני רוצה להגיד שכנראה הוא לא מכיר אותך.

כי אני גם כן, עד לפני כמה חודשים, לא רק כמה חודשים, אולי שנה,

גם לא הכרתי אותך.

אבל לפי מה שהייתי שומע, ואני חילוני, אני עכשיו עם כיפה, אבל זה רק לאירוע פה.

אבל אני התחזקתי וכולי, אבל אני כמובן...

לא צריך למחוא כפיים, כי תחשבו שאני מתכנן את זה אחר כך.

לא, לא צריך להיות כבש.

אני באתי עם בית חילוני, עם חינוך חילוני,

לא היה לי שום קשר לדת בחיים.

אני הייתי רוכב על אופנועים במסלולי שטח כל שבת.

ההורים שלי חילונים, ועכשיו...

ואני רק לאחרונה התחזקתי.

היי, אין כמו רמת השרון.

זה תרגיל, עוד לא היה לי אף פעם.

לא, זה בסדר, זה המדחס, זהו, שחרר לחץ.

הנה, בדיוק אני מדבר, וחבר שלי בא, מכיר אותי, מבית ספר.

חבר, תחזור על מה שאתה אומר.

רגע, רגע, רגע.

יש לי ציצי ציטטים, אבל הוא שמתי כבר ציצי, תבין ציצי, זה דבר ראשון. דבר שני, יש פה חבר שהיה איתי בחטיבה,

הוא מכיר אותי, הוא בטח של עצמו מה אני עושה פה.

הוא מכיר אותי שנים.

עכשיו, אני רק רוצה להגיד לבחור שם,

אבל שאני כמוהו דיברתי,

ויותר גרוע גם, והייתי גם מקצין בנושא הזה של אבא נצחק עד לפני שנה בערך,

לפני ששמעתי וראיתי את כבוד הרב.

גם לא הייתי בקטע הזה בכלל, בנושא הזה, וגם לא הכרתי, לא הכרתי את הרב, רק שמעתי.

אבל כשאתה שומע, אתה פותח טלוויזיה, אתה רואה חדשות, אתה שומע הרב נצחק מטיף, מפחיד, מפחיד, מפחיד, מפחיד, מפחיד.

שמו לי קלטת באוטו, היא שכבה שנה באוטו, לא שמעתי, לא רוצה לשמוע,

לא רוצה להתחייב לכלום, לא רוצה לדעת, לא רוצה לשמוע, לא מעניין אותי שוב דבר.

ורק עם הקטע הפסיכולוגי כזה שהרב מפחיד, והרב מטיף, והרב הוא מסית ומדיע. ועזוב, לא רוצה אפילו, אני מתבייש להגיד את זה, כי אחרי שאני מכיר אותך כבר מכל כך הרבה הרצאות וקלטות,

ושמעתי, ובאמת התוודעתי למה שאתה אומר,

ראיתי שזה באמת, אם כבר דברים על שטיפת מוח,

לשטיפה האמיתית,

זה כשאתה שומע משהו ואתה לא בודק אותו.

כשאתה שומע אותו מכל כך הרבה אנשים ומקומות,

ואתה אומר, טוב, תשמע, אם זה אומר, והוא אומר, ושלושים, או מאה, או מאתיים, או אלף מישהו שאומרים לך, אז כנראה זה נכון.

אבל אתה לא בודק, אתה שומע, וזה כבר כשהשתכנעת בפנים,

שכנעת את עצמך כבר, שמעת ממקור עוד, בטלוויזיה, וברדיו, וסיפורים, וחברים, וזה, מופחית, מטיף, וזה, אז אתה גם כבר, אני כבר חדש מהבן-אדם הזה, לא רוצה לשמור, לא רוצה לדעת עליו, לא רוצה כלום.

אז פסיכולוגית, אתה כבר, אתה כבר, זו הייתה תמודה שלך כבר, בן-אדם הזה, מופחית, וזה, עוד לפני שאתה מכיר אותו בכלל.

אז אני במקרה שמעתי את זה. שמעת ממני מידה שאני אמרתי עליו שהוא מפחית?

אם אתה אומר להגמין, אני לא אמרתי מילה רעה, אני אותו דבר, אני אותו דבר, אני אומר, הדפה משני הסוגים, גם בטלוויזיה, גם בטלוויזיה, גם אני אמרתי, גמרנו, כי אם אתה תכיר את הרב, אז אתה תראה שאין לו, הוא לא מטיף,

מטיף זה אחד שאומר לך, אתה בסדר, אתה לא בסדר, אתה חייב, הוא לא חייב, הוא לא אומר, הוא בסרטון אחד, נותן לך עובדות, נותן לך ידע,

מראה לך מה שכתוב, הוא לא מדבר מדעתו בכלל, הוא אומר מה שכתוב, בודח, הוא אומר לך, זה יש, זה אין, זה יש,

כמו רופא שאומר לך עולה. אתה רוצה להסכים? תסכים. אתה לא רוצה להסכים? אתה רוצה לבדוק? תבדוק, אבל הוא לא מדיף. אם היה לי תואר פרופסור הדברים היו נשמעים אחרת.

בגלל שאני לא נקרא פרופסור זאת הבעיה. תודה מתוק, תודה. די, די.

כן, עוד שאלה.

יאללה, מה עשית?

הנה, עוד טענה.

למה עשית מאנשים חילונים אנשים רעים?

זה היה סרט, אמרת שהחילונים הם כופים.

מה הם?

כופים. כופים. מה הם? כופים. אמרת שהחילונים כופים? אמרת לי שיש אנשים שמאמינים שהם כופים.

כל מרצה באוניברסיטה, תשאלי אותו, יגיד לך כן.

הם היו פעם, כופים.

בסדר, אבל עשיתם, אנחנו אוהבים אנשים רעים?

ממין.

גם אם דתי יגיד שמוצאו מן הקוף,

הוא אמר שהוא קוף, אני אשם.

גם דתי, עם פאות.

אם יגיד, אני מאמין בתורת דרווין,

אז אני אומר לו, יופי.

אהלן, בבון, מה נשמע? אני האשם שהוא אוחז מזה?

אני הפוך, באתי ואמרתי,

שאין, אין את התיאוריה הזאת, היא לא נכונה ולא באנו מפיצוץ, ואנחנו בני אדם שנבראנו מהאלוקים. בשביל מה השקעתי את כל ההסברים?

בשביל שאם יש מישהו שחושב שזה כך,

שהשתחרר, אפשר לאכול גם תפוחים, לא רק בננות.

כן.

בבקשה.

לי יש שאלה קצת שונה, יותר עמוקה,

כל הדברים האלה שהם שואלים על דבר מבחינת דמות.

ובראשית, כתוב,

ויקרא אלוהים לשמיים רקיע.

רקיע זה עם עין.

בפרק אחר, זאת אומרת, בספר אחר בתורה כתוב שהם רקעו,

הגועים, לא חשוב, רקעו את ה... בשביל לעשות פסלים, את הזהב.

ודבר, זאת אומרת, וזגם בעין, מהמילה לרקוע.

עכשיו, שמיים זה אינסופי,

אז למה כתוב רקיע בעין, שזה דבר מורכז,

אתה אומר את הדברים של טעם, ענית לבד.

בגלל שהרקיע נרקע גם כן, והוא בן לבן.

תהיה בריאה.

סוף חלק א',

המשך

חלק ב', קלטת מספר 146.