קלטת מס' 134 - מודיעין

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו לא בסדר, כבר שלושת אלפים שלוש מאות שנה, יש עליות ומורדות. כשהיינו בסדר, הייתה לנו הצלחה גשמית וגם רוחנית.

ארבע מאות ועשר שנים ועוד ארבע מאות עשרים שנה בית המקדש

עם ניסים גלויים לעיני כל העולם.

אבל מה נעשה? עם ישראל יורד מדי פעם, וככה זה הולך עד לאחרית שאנחנו קרובים מאוד.

מה שאנחנו מתעודדים עכשיו בדור הזה, הדור האחרון,

זה שאנחנו רואים את הגל הגדול של התשובה,

וזה בדיוק כמו שכתוב בפרשת ניצבים,

ששם הקדוש ברוך הוא מבטיח שבאחרית הימים, כשעם ישראל יגיע לארצו,

כתוב שיהיה גל של תשובה גדול,

ושבת עד השם אלוקיך ומל השם את לבבך ואת לבב זרעיך.

זאת אומרת, ההצלחה הזאת לא תהיה אנושית,

אלא היא תהיה מן השמיים,

וזה רוח טהרה ממרום שהיא תרד, וליבות האנשים יהיו פתוחים לשמוע ולקבל מה שלא היה מעולם.

48 נביאים ושבע נביאות עמדו לעם ישראל ולא החזירו אותם למותר, לא חזרו בתשובה.

את יודעת מה זה ישעיה הנביא נמצא בדור, מדבר,

ורואים שכל הנבואות שלו מתקיימות,

כל הנביאים, לא עזר.

ובדור הזה, פה רק בארצנו הקדושה, מיליון בעלי תשובה.

קלטת מס' 134, מודיעין

ערב טוב, לעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

תודתנו,

לתושבי מודיעין, על קבלת הפנים החמה.

תודתנו על הכנסת האורחים.

ברוכים הבאים לכל הקהל הקדוש.

לפני זמן הגיע למשרדנו אחד מהמפקדים הבכירים בחיל האוויר

בשאלה בפיו,

האם ניתן להוכיח לוגית

את מציאות הבורא?

לא במשלים, לא בדוגמאות,

לוגית.

אמרתי לו, כן, ניתן.

אם אתה מבין, מהר, תוך חמש דקות

תוכל להבין

שיש בורא לעולם.

מה ההוכחה?

אמרתי לו, אתה ההוכחה.

אני הוכחה?

אמרתי לו, כן.

אם אתה נברא ולא אתה בראת את עצמך,

מוכרח

שמי שקדם לך, ברא אותך.

זאת אומרת,

אם אתה נברא

ולא אתה בראת את עצמך,

אז מוכרח שמישהו שקדם לך, ברא אותך.

אמר לי, כן.

אמרתי לו, אתה בראת את עצמך?

אמר לי, לא.

יש לך הוכחה לוגית שאתה לא בראת את עצמך?

אמר לי, לא.

אני יודע שלא בראתי את עצמי.

אמרתי לו, בוא אני אוכיח לך שלא אתה בראת את עצמך.

יש שתי אפשרויות.

או שקדמת לבריאתך,

או שלא קדמת לבריאתך.

אם קדמת לבריאתך,

לא צריך שתברא את עצמך,

כי כבר קדמת לבריאתך,

ואתה קיים תמיד,

ואתה לא קיים תמיד,

אז לא ייתכן.

יש אפשרות שנייה,

שאתה לא קדמת לבריאתך,

וממילא לא יכולת לברוא את עצמך,

כי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

מוכרח שאתה לא בראת את עצמך,

אלא נבראת על ידי מי שקדם לך.

מובן?

מובן?

לא מובן.

מובן?

מי יכול לחזור על זה?

אז אני אחזור עוד פעם.

שתי אפשרויות יש.

או שאתה בראת את עצמך,

או שמי שקדם לך ברא אותך.

שתי אפשרויות.

כשאתה לא בראת את עצמך, ניתן להוכיח.

כיצד?

יש רק שתי אפשרויות.

או שהיית לפני שנבראת,

או שלא היית לפני שנבראת.

אם היית לפני שנבראת, לא צריך שתברא, כי כבר היית.

אם לא היית לפני,

לא יכולת לברוא את עצמך אחרי,

כי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

מוכרח

שאתה לא בראת את עצמך.

נקודה.

מה כן?

מי שקדם לך, ברא אותך.

זה נכון

לא רק למפקד בחיל האוויר,

זה נכון לכל נברא,

ולא רק אדם.

כל נברא בעולם,

קדם לו מי שברא אותו.

אם כן,

כל הנבראים כולם,

נלך אחורה, אחורה, אחורה, נגיע לנברא הראשון,

מוכרח שהיה לו בורא שקדם לו וברא אותו.

נבראים

בלי בורא אי אפשר,

כי הנבראים לא בראו את עצמם.

נבראים יש, זה ודאי, אנחנו רואים.

אם כן, הנבראים מעידים שיש בורא שקדם.

אז יש בורא שברא לכל הנבראים.

ואם נשאל,

ומי ברא את הבורא?

לבורא אין בורא.

כי אם לבורא יש בורא, גם הוא נברא.

אז יהיה לנו כל הזמן נבראים בלי בורא.

נבראים בלי בורא אי אפשר.

זה כבר הוכחנו קודם.

בורא שיש לו בורא אי אפשר, כי גם הוא נברא ויש רק נבראים.

אלא מוכרח שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים כולם.

עוד דבר.

כל דבר מוגבל, יש לו מקביל.

הכוס הזה מוגבל, יש לו גבולות,

מישהו הגביל אותו.

השולחן מוגבל, הנגר הגביל אותו.

האולם מוגבל,

הקבלן הגביל אותו.

כדור הארץ מוגבל.

השמש והירח מוגבלים.

מישהו הגביל אותם.

כל המוגבלים בעולם, יש להם מגביל.

המגביל לכל המוגבלים אינו מוגבל.

שאם הוא היה מוגבל, היה לו מקביל שקדם לו.

ומגבילים בלי ראשון מקביל לכולם, אי אפשר.

מוגבלים בלי מגביל, אי אפשר.

ושלמגביל הראשון יהיה מגביל, אי אפשר.

אלא מה?

הבורא הראשון שברא לכל הנבראים הוא המגביל לכל המוגבלים.

הרמב״ם

אומר את זה בשורה אחת בפתיחה שלו

לספר המדע.

יסוד היסודות

בעמוד החוכמות

לדע שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

זאת אומרת,

אי אפשר להעמיד שום חוכמה,

שום דבר, בלי ידיעה אחת ברורה שיש ממציא לכל הנמצאים.

ניקח את תורת האבולוציה ונראה האם יש לה התחלה, לא.

ניקח את המפץ הגדול, יש לו התחלה? לא.

מה היסוד לכל ההתחלות האלה?

אין תשובה.

מה הפיזיקה אומרת לפני הזמן? אין תשובה.

איך התחיל הזמן? אין תשובה.

שיש זמן, יודעים. שהחומר יש לו זמן? יודעים.

לפני? לא יודעים.

אם כן,

בחמש דקות ניתן להבין לוגית שמוכרח שיש לבריאה בורא.

יתרה מזו,

לא רק שיש בורא,

אלא שיש מתכנן.

לדוגמה,

לפני כחודש ימים ביל קלינטון הודיע לכל האנושות,

בשמחה, בשורה משמחת,

שסוף סוף פוצח הקוד הגנטי על ידי מאות מדענים בעולם שחקרו במשך עשר שנים,

וסוף סוף יכולים להגיד לנו כל אות ואות ב-DNA,

מה התכונה שלה.

לא עכשיו, בעוד שלוש שנים.

אבל לפחות לדעת כמה יש כאלה אותיות, יודעים.

מה הוא אמר?

גוף האדם מורכב מ-100 ביליון תאים.

כל תא מורכב מ-46 כרומוזומים,

שמחולקים בשווה 23 לאב, 23 לאם.

כל כרומוזום מורכב מ-3 מיליארד אותיות,

שפרוסות על מטר ושמונים סרט שמקופל בצורה מיקרונית בתוך הכרומוזום.

2% עד 3% מה-3 מיליארד אותיות יודעים לזהות,

וה-97% הנותרים נקראים ג'אנק DNA.

מה שלא יודעים קוראים לו ג'אנק,

וככה פותרים את הבעיה.

בעוד שלוש שנים מתכוונים להגדיר כל אות ואות,

ואז ידעו בדיוק

בכל אות ואות מה התכונה של האות הזאת.

יש אדם שיש לו נטייה להקרחה,

וככה זה עובר בתור השעה,

יאתרו את האות שמגדירה זאת,

יחליפו אותה באות אחרת של שעיר,

ויהיה לנו קופיקו.

זאת אומרת,

לא תהיה שום בעיה לחלץ גנים שהם לא טובים,

לבחירתנו, ולהחליפם בגנים אחרים בריאים או יפים.

זה החזון לעוד שלוש שנים.

זה אמר ביל קלינטון.

אני הייתי מצפה ממנו שיגיד,

השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים,

והוא לא אמר זאת.

למרות שהוא אדם מאמין,

הוא לא אמר זאת.

למה? למה שיגיד?

משום שאני לא מבין.

האם יכול להיות באקראי, באקראי,

שייווצר אדם שמורכב מ-100 ביליון תאים,

שכל תא בדיוק, 46 כרומוזומים חולקים לאב ולאם בשווה,

וכל אחת מהן 3 מיליארד אותיות,

שכל אחת מגדירה תכונה באדם, וכל זה בפוקס,

הכול התאסף מפיצוצים?

האם ייתכן?

באחת ההרצאות הגיעה עיתונאית ושאלה אותי,

אני לא מבינה.

הרי זה דבר פשוט וידוע,

שכולנו ממוצא הקוף.

אמרתי לה, לי לא ידוע.

אמנם למדתי בבית ספר חילוני ולימדוני כך,

אבל לאחר בדיקה התברר לי שזה לא כך. גם

דרווין לא סבר כך.

הניח שאולי כך הייתה ההתפתחות של האדם,

אבל את נקודת המוצא לא הייתה לו.

ומתיאוריה שנסתרה כבר רבות פעמים,

אי אפשר לבנות מזה במקום הלוגיקה המחייבת.

אמרתי לה, בואי, אני אגיד לך דבר פשוט.

אם אני אפרוס מפה על שולחן

ואני אקח כסף דיו שחור

ואני אשליך אותה באקראי כלפי מעלה והדיו יישפך על המפה,

כמה פעמים אצטרך לזרוק עד שתצא לי אות א'

בכתב מרים,

בלי ריטוש,

סימטרית, כמו בדפוס?

כמה פעמים, לדעתך?

אמרה לי,

מאות מיליונים.

ואחרי זה תצא לי אות א'? היא אומרת, סביר להניח שכן.

אחרי מאות מיליונים,

סביר להניח שתצא אות א' בכתב מרים.

אמרתי לה, טוב,

כמה פעמים אצטרך להשליך שוב את הכסף דיו בשביל שתצא לי האות מ'

ליד הא',

בלי למחוק את הא'?

כמה פעמים?

אמרה לי, זה כבר צריך טריליונים.

אמרתי לה, סליחה, את שמעת מה שאני שואל?

אני רוצה שתצא האות מ' ליד הא', בלי למחוק.

אז זה חייב שייצא בפעם הראשונה.

אם המ' לא תצא בול ליד הא', היא תמחק את הא', עד שעשינו את הא', מאות מיליונים,

נצטרך להתחיל מחדש עוד פעם לעשות את הא'.

לעולם לא נוכל להצמיד מ' ליד הא'.

ואם תרצי עוד להאמין,

כמה פעמים אצטרך לזרוק את הכסד יושוב בשביל שליד האלף מ' תצא נ',

בלי למחוק את האלף והמ'.

שוב פעם, פעם ראשונה.

וזה אי אפשר,

כי את אמרת, בשביל פעם אחת צריכים מאות מיליונים.

זאת אומרת, לא ייתכן כלל וכלל.

אמרתי לה, עכשיו חשבי,

אלף מ' נ', אי אפשר,

אלף מ', נ', ו', נ', אבנון, חמש אותיות, ודאי אי אפשר.

אמנון,

מאה ביליון תאים עם כרומוזומים ודנ״א, הכל מסודר, זה כן אפשר?

איך אפשר?

נו,

אבל כנראה שאני לא מפותח מספיק,

ומי שבא מהקופים יותר מפותח ממני,

וזה פשוט לא.

אתם יודעים,

בישיבת וולוז'ין

למדו פעם שניים

מאוד מפורסמים.

אחד קראו לו חיים נחמן ביאליק

ואחד קראו לו אחד העם.

שניהם היו בחורי ישיבה בוולוז'ין,

אבל הם התעברו למשכילים דאז,

וכבר בתוך הישיבה היו להם שאלות אפיקורסיות,

והם אחזו מאוד מהתיאוריה שהייתה אז חדישה יחסית של דרווין,

והם הקשו קושיות בישיבה.

אז סיפרו לי מזקני העדה החרדית שהכירו אותם,

שכשניטש הוויכוח הזה,

אז הם אמרו,

מה הראייה שהאדם מוצאו מן הקוף?

שיש לו את עצם הזנב.

כיוון שלאדם יש את עצם הזנב,

זה סימן שהוא היה פעם קוף.

אז הקשו עליהם בישיבה ואמרו להם, רגע, ואיפה הזנב עכשיו?

אז אמרו, תשמע,

כשאדם הקוף

הבין שהזנב מיותר,

הוא פשוט ניגש לקיר,

חיכך את עצמו בקיר עד שהוא הראה את הזנב,

ומאז

יש אדם בלי זנב.

אז הקשו עליהם בישיבה.

רק רגע,

אדם שכרתו לו את היד,

האם הבנים שייוולדו אחריו ייוולדו בלי יד?

הם ייוולדו עם יד.

אם היה קופיק או אחת הוריד את הזנב,

זה לא אומר שהילדים הבאים יבואו בלי זנב.

אז הם אמרו, לא,

פשוט כל הקופים,

כל הקופים הבינו שהזנב מיותר, ממילא כבר לא גדלו עם זנב.

זה לימוד וולוז'ינר, זה לא פשוט.

אז הקשו עליהם קושייה נוספת, אמרו, רק רגע,

אם כולם שפשפו והבינו שלא צריך יותר,

אז לא יהיה יותר?

יש לנו סתירה לכך.

3,300 שנה

היהדות יודעת שהעורלה מיותרת,

ואחרי שמונה ימים מורידים לכולם את העורלה.

למה הם ממשיכים להצמיח עורלות עוד ועוד?

סימן שהתיאוריה של דרווין לא קיימת.

טוב,

אבל בכל אופן יהודים יקרים זה המצב. מי שרוצה לאחוז שהוא מוצאו מן הקופים, אין לנו בעיה.

אני לא מבין רק למה לא אוספים אותם לגן חיות.

הרי קוף שיצא מגן חיות, ודאי יעשו אותו. אז מה, אם הוא קוף מודרני אז הוא יכול להסתובב לבד?

אבל בכל אופן, ככה זה.

אבל מי שיגיד שהוא מאמין שיש בורא לעולם,

ו-75% מהאנושות היום, מהגלובוס,

מחזיקים מזה שיש בורא לעולם,

זה פרימיטיבי.

אבל אם אתה אומר שאתה מוטציה ספונטנית, או,

אתה נאור, אתה אינטליגנט, אתה מבין, כל הכבוד.

בכל אופן, יהודים יקרים,

גם אני, כשהייתי חילוני, למדתי בבית ספר תל נורדוי בתל אביב,

ולמדתי שם בדיוק אותו דבר.

אבל מה נעשה שנתקלתי אחר כך בספר שנקרא קיצור שולחן ערוך,

שהוא לא ספר מדע,

ספר חוקים,

והתחלתי להתבונן ולבדוק ולהשוות ולברר, ולא רק זה, גם להתמודד וללכת ממקום למקום, לשאול, לברר,

אולי מישהו יודע משהו אחר ממה שאני יודע, ולא היא.

אלא מה?

מי שאחז בשיטה של הקופים, יש לו סיבה.

אף אחד לא טוען,

כולל היהודים שומרי תורה ומצוות,

שהתורה ניתנה לקופים בהר סיני.

ממילא, מי שהוא קוף, פטור ממצוות.

מי שלא, חייב ממצוות.

אז מה אכפת לי לתלות באילן כמו קוף,

להחזיק שזה כך? ממילא, אני לא חייב במצוות.

אני לא חייב בבריאה, לא חייב בבורא, לא חייב בתורה, לא חייב בכלום.

אבל מה נעשה עם העובדות ההיסטוריות?

אני לא מבין.

מה נעשה עם העובדות ההיסטוריות?

שימו לב, יהודים עיקרים.

עם ישראל נוצר לפני 3,300 שנה.

אין מי שמכחיש זאת.

במעמד הר סיני, העם הזה מקבל את התורה, עשרת הדיברות,

גילוי אלוקי לא רק בפני היהודים שהיו מיליונים,

אלא גם לעיני אומות העולם שהיו מצורפים לעם ישראל.

גם ערב רע ואספסוף עלה איתנו.

והיום שלושת הדתות הגדולות בעולם,

אכן זה הבסיס לתורה שלהן.

בואו נבדוק דבר אחד.

יהודים עיקרים,

באחת ההרצאות היה מפקד במשטרה,

ששאלתי אם מישהו לא מאמין בתורה, והוא הצביע.

שאלתי אותו למה, הוא אמר כך, למדו אותי שספר תורה זה ספר היסטוריה שנכתב על ידי כמה היסטוריונים בתקופות שונות.

אמרתי לו, גם אני למדתי כך, בוא נניח את זה רגע בצד,

ואשאל אותך שאלה.

אם באים אליך שניים ואומרים לך שראו את פלוני גונב,

ואתה תופס את האיש והוא מכחיש, למי אתה מאמין? לשניים או לאחד?

אמר, אני מאמין.

אם יבואו שישה ויאמרו,

והוא יכחיש ויבכה ויתחנן,

ויהיה מוכן להיבדק בפוליגרף, בשישה האלה אומרים

שאכן הוא עשה.

זו עדות יותר חזקה משתיים?

אמר לי כן.

אמרתי לו, אם יהיו שישים?

אמר, עדות יותר חזקה.

שש מאות?

אמר, עדות מוצקה.

ששת אלפים?

אמר לי, טוב מאוד.

שישים אלף?

מצוין.

שש מאות אלף עדים,

אבל לא צריך יותר.

אמרתי לו, במעמד הר סיני היו שש מאות אלף גברים,

חוץ מנשים,

חוץ מתף,

חוץ מזקנים וחוץ מערב רב, שהיו כפול מכל יוצאי מצרים.

מיליונים מעדים,

שראו ושמעו את הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות אומר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים.

זה עדות או לא עדות?

אם שניים זה עדות ושישה יותר,

שש מאות אלף. אמרת, לא צריך יותר, אני אמין לך מיליונים עדים לאותו מאורע.

לא בעברה איש מפי איש,

מיליונים עדים לאותו מעמד.

אמר לי, כן, זו עדות,

אבל זה היה פעם.

אמרתי לו, נכון, גם נפוליאון היה פעם.

אז היה נפוליאון או לא היה נפוליאון?

אמר, כן, נפוליאון זה כתוב. אמרתי, ומה אצלנו זה מחוק? גם אצלנו כתוב.

מה, כתוב ישן

וכתוב טרי זה מה שקובע?

אמר לי, כן, אבל מי שכתב את ספר התורה,

הוא כתב שהיה מיליונים.

מאיפה אני יודע שהיה מיליונים?

אמרתי לו, או, עכשיו רואים שאתה במשטרה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה. בוא נעזוב את הספר בצד ואני אשאל אותך שאלה. תגיד לי,

שנה שעברה,

היה חג פסח?

אמר לי, כן.

אתה יודע לזכר מה זה?

אמר לי, כן, יציאת מצרים.

חג שבועות היה שנה שעברה? אמר לי, כן.

אמרתי לו, לזכר מה? אמר, מתן תורה. אמרתי לו, יפה, אני רואה שאתה יודע קצת משהו.

אמרתי לו, לפני שנתיים היה?

אמר לי, כן, היה.

אמרתי לו, שאלה יותר קשה, לפני שלוש שנים היה?

אמר לי, כן, היה.

אמרתי לו, שאלה רביעית דומה לשלישית,

תבחן טוב את המילים,

האם לפני ארבע שנים היה או לא היה?

אמר לי, היה.

אמרתי לו, שאלה חמישית תכשיל אותך.

לפני חמש שנים היה או לא היה?

אמר לי, נו דני, כל שנה יש.

שאלתי אותו, מתי זה התחיל?

אמר לי, מיציאת מצרים.

אמרתי לו, ישמעו אוזניך, מה שפיך מדבר, המרחק רק שיבר, אתה לא שומע?

זאת אומרת, אתה אומר שכל שנה עושים זכר ליציאת מצרים, זכר למתן תורה.

כל שנה, מיליונים בכל העולם עושים זכר לאירוע ההיסטורי שהיה.

עכשיו אני אגיד לך יותר מזה.

לפני שעם ישראל יוצא ממצרים ומגיע למעמד הר סיני.

היו עשר מכות במצרים,

דם, צפרדע, כנים, ערוב וכו'.

למה היו עשר מכות?

פרעה לא האמין שיש בורא לעולם.

הוא אמר,

מי זה השם אשר אשמע בקולו? אני לא מכיר. אצלי בספרים כתוב כל השמות של עבודה זרה.

השם שאתה אומר לי, משה, לא מופיע אצלי בספרים.

אין כזה.

אין כזה.

אתה לא רוצה לשלוח את העם?

לא, מותק?

טוב, חמודי.

מחר

יהיה מכת דם.

דם? כן. בכל היאורים והאגמים יהיה דם.

הקדוש ברוך הוא עושה לפרעה סדרת חינוך במשך שנה,

כל מכה שבוע ימים,

ונותן לו לנוח שלושה שבועות.

מכה ראשונה, דם.

מה מראה הקדוש ברוך הוא?

שליטה בכל העולמות כולם.

מכה ראשון, אדם.

מראה שהוא שולט בימים, באגמים ובנהרות.

מכה שנייה, צפרדע.

מראה שהוא שולט בבריות הנמצאות בתוך המים.

מכה שלישית, כנים.

מראה שהוא שולט על כל הרומס על פני האדמה.

מכה רביעית, ערוב.

שולח למצרים ברדלסים, פילים, נמרים,

כל החיות לארץ מצרים.

מכה חמישית,

דבר.

יורד,

דבר.

חיידקים בכל מצרים, מחלות ונגיפים בכל ארץ מצרים.

שחין.

מכה שישית, מכה בכל...

מצרים פצעים בכל גופם,

מכף רגלם עד קודקודם.

מכה שביעית,

ברד,

יורד ברד מן השמיים עם אש מתלקחת בפנים על המצרים.

הרבה מכה שמינית, מראה שהוא שולט בכל המעופפים.

מכה תשיעית חושך, מראה שהוא שולט במאורות.

ומכה עשירית,

אחרי שהוא מראה שהוא שולט מלמטה מהתאומות עד שמי השמיים,

מראה הקדוש ברוך הוא במכת בכורות שהוא יודע ומשגיח על כל ברייה וברייה בעולם לדעת מאיזה טיפה נוצרה,

מי בכור ומי לא.

הוא מכה את כולם בחצות לילה, בדיוק כולם מתים.

מי יכול לעשות דבר כזה?

אפילו פצצת אטום, ממן, לא יכולה ברגע אחד להרוג, ורק בכורים.

ואיך לדעת? איך אתה יודע בכל בית?

מהראשון היו כאלה שלא היו בסדר, והיו להם כמה בכורים,

וכן הלאה.

איך הוא יודע?

אחרי עשר המכות האלה מוציא הקדוש ברוך הוא ישראל ממצרים,

כורע להם את הים,

הם עוברים את הים, מגיעים למעמד הר סיני, ואז הוא אומר להם,

דיברה ראשונה,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

אני התריתי בפרעה,

אני ביקשתי שיוציא,

כשהוא לא רצה,

בעל כורחו הוצאתי אתכם מארץ מצרים.

לא אמר,

אני השם אשר בראתי שמיים וארץ, שזה דבר יותר גדול.

לא.

אני לא מספר לכם סיפורים מפעם,

בראתי שמיים וארץ, לא.

אני מספר לכם את הסיפורים שראיתם וחוויתם

ועברו על בשרכם, ובזכותם אתם עומדים פה מול ההר,

אנוכי זה זה שהוצאתיך מארץ מצרים.

עם שלם נוכח, שומע, רואה ומקבל את ספר התורה.

מה כתוב בספר התורה?

כתוב שם שהיה עשר מכות.

אם היו מחלקים עכשיו ספרים הערב,

לכל הציבור.

והיה כתוב שם,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מסעודיה והבאתי אתך למודיעין להרצאה.

אלה החוקים והמשפטים אשר אנוכי מצווה אתכם מהיום,

חתום למטה,

השם אלוקיכם אמת.

האם תקיימו את הספר הזה עם החוקים והמשפטים שחולק חינם פה בכריכה אדומה?

לא. למה לא?

כי מי שכתב את הספר משקר כבר בפתיחה.

הוא אומר, אני הוצאתיך מסעודיה והבאתי אותך למודיעין. אתה לא הוצאת אותי ואל תבלבל את המוח. קח את הספר, תעשה טובה ותלך הביתה.

מקבלים ספר תורה,

פותחים אותו, מה כתוב?

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בית עבדים. הוא הוציא או לא הוציא?

הוציא. מי שקיבל את הספר יודע שהוא הוציא אותו.

הוא מדפדף אחורה ורואה

עשר מכות שהיו במצרים. היו או לא היו? בטח היו. אם לא היו,

היה אומר, מה, על בסיס שקרים שאתה ממציא אתה מחייב אותי לעשות תרי״ג מצוות? מה פתאום?

אחר כך כתוב שהוא קרע את הים. קרע את הים או לא קרע את הים? המצרים תבעו או לא תבעו? אמרתם שירה או לא אמרתם שירה, מקבלי התורה? אמרתם או לא אמרתם?

מקבלים ספר.

אם יש בו שקר אחד,

ודאי שלא יאמצו בגין זה את כל מערכת החוקים שהם קיבלו לאחר מכן.

ואחר כך יש עוד הבטחה קדימה,

והיה כי תבואו אל הארץ.

רגע, זה עוד לא היה.

כבר אומרים להם מראש מה יהיה.

והם הגיעו לארץ?

ועוד איך?

בגדול.

והודיעו להם, יש 31 מלכים שם,

שלא ייתנו לכם לקחת את הארץ,

אבל אתם תירשו אותה,

היא שייכת לכם, היא הובטחה לאבות,

זו הארץ שלכם, וככה קורה. ומאז,

הקדוש ברוך הוא על ידי הנביאים נותן לעם ישראל מראש מה התחזית שתהיה, אם ישמרו את המצוות ואם לא.

אנחנו,

3,300 שנה אחרי נטינת התורה,

בודקים את התורה לאורכה ולרוחבה,

כל מה שנאמר בה מראש, מתקיים.

והוצאתי קלטות,

לא נביא אני ולא בן נביא,

אבל על פי הנביאים,

קלטת מספר 12 נבואות שהתגשמו,

אמרנו מראש מה יקרה וכן קרה.

קלטת שלום עם ערפאת לפני שמונה שנים,

אמרנו שלמחון דאם מחבלה לא יתקיים, השלום עם המחבלים לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותגבר.

ככה אמרנו לפני שמונה שנים, הקלטות מחולקות, ניתן להשיגן.

על פי מי? ישעיה הנביא, פרק כה.

ואנחנו רואים לעינינו את הדברים.

וכן הלאה.

קלטת גוג ומגוג,

שיצאה כבר לפני כמה שנים, מספר 51, אני אומר שם,

ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה,

כתוב בזכריה הנביא, פרק י״ד,

הנה אנחנו רואים

מה עכשיו המחלוקת, ירושלים.

מי רוצה אותה?

כל העולם. רוצים לעשות אותה בין-לאומית, רוצים כל מיני הצעות?

המלחמה תהיה עליה.

לא אני אומר, הנביא אמר מראש,

מה יהיה באחרית? גם אמרתי שם.

הכל כתוב מראש בתורה,

והיא עברה בכור המבחן

3,300 שנה.

אז אני שואל שאלה, יהודים יקרים,

אם עברנו את הכול, קיבלנו את התורה,

אנחנו רואים את כל מה שנאמר בה בראש מתקיים.

יש בורא לעולם,

עם ישראל קיבלו תורה במעמד הר סיני.

התורה הזאת ניתנה לנו לטובתנו להיראה שני עולמות, עולם הזה ועולם הבא.

למה אנחנו מתכחשים לספר הספרים שלנו שעליו מסתמכות אומות העולם בעצמן?

למה אנחנו מתביישים בספר הספרים

שהביא את החידושים של כל הציוויליזציה העולמית?

למה?

בגלל שאתה צריך להיות דתי, אל תהיה דתי.

תהיה חילוני שומר מצוות.

המצוות לא שייכות לאורתודוקסיה,

המצוות שייכות לכל יהודי, אפילו כשהוא נמצא באוסטרליה לבד.

זו המתנה שלך, אתה קיבלת.

אתה בן יורש לתורה הזאת, זכית בה.

כמו שכל אומה ולשון מתגאה בתרבות שלה,

שהתרבות הזאת חוברה והומצאה במשך השנים על ידי קומץ אנשים ונתקבלה כמנהג מתלווה לעם,

וזו הגאווה של העם.

ספר הספרים הזה,

שלא היה מי שיכול לכתוב את כל החוקים הסוציאליים האחרים שנמצאים כאן,

למה אנחנו מתביישים בו?

למה לא מקיימים אותו?

מה יש? בגלל שאמרו שזה חרדים, דתיים? לא.

התורה הזאת נתונה לכולם.

תורה ציווה לנו,

כל מישהו מזרע ישראל,

תורה ציווה לנו, משה,

מורשה קהילת יעקב. זו ירושה שניתנה לכל קהילת יעקב

שהוא ישראל אבינו.

אנחנו, כל היהודים במודיעין,

גם החילונים,

כולנו אחים,

דם אחד זורם לנו בעורקים,

כיוון שאנו שונים מכל העמים.

העמים האחרים זה אסיפת אנשים בקרקע,

במקום ובטריטוריה כלשהי.

אנחנו בני אב אחד נחנו.

היה לנו אברהם אבינו, הוליד את יצחק, יצחק את יעקב, יעקב את 12 השבטים,

ירדו למצרים ב-70 נפש, נתרבו למיליונים, יצאו ממעמד הר סיני,

והעם היהודי הזה הם בני משפחה אחת

של ישראל אבינו.

אז איך זה קורה שאנחנו כביכול נלחמים אלה באלה ויוצאים אחד נגד השני וכאילו יש פה כמה תרבויות?

אין כמה תרבויות, יש תרבות אחת ליהודים,

זו התורה הקדושה שניתנה,

ויש יהודים שהחליטו לאמץ תרבויות זרות מעמים אחרים ורוצים להנחיל את הערכים של אומות העולם ליהודים במקום התרבות המקורית.

זכותך,

אתה רוצה להיות כמו אומות העולם?

יש בחירה.

הקדוש ברוך הוא נתן לך בחירה, תבחר בין טוב לרע,

אתה קורא לזה טוב ולשני רע, אין בעיה,

תעשה מה שאתה רוצה.

אבל צריך לזכור דבר אחד,

תרבות יהודית זה רק ספר התורה הקדוש הזה שניתן לנו.

תרצה להתקבל, לא תרצה להתקבל.

אבל לא תוכל לברוח מזה,

זה מה שמחייב אותך.

כשם שאני בן לאבי,

אפילו אם זה לא מוצא חן בעיניי,

ואפילו אם אני אקרע את תעודת זהות,

ואפילו אם אני אשנה את שם המשפחה,

את המציאות שאבי זה אבי, לא אשנה.

את המציאות שאתה יהודי, בן לעם היהודי,

וזאת התרבות שלך,

לא תוכל לשנות.

אתה יכול לא להסכים,

אתה יכול להתנגד,

אתה יכול מה שאתה רוצה לעשות,

אבל מזה לא תוכל לברוח.

זה מה שמחייב אותך.

זאת אומרת, אחרי 120 שנה,

בין אם אתה מאמין שיש הישארות הנפש ובין אם לא,

זה מה שיחייב אותך.

זה לא אומר שאתה פטור מלקיים את החוקים שנמצאים במדינה שבה אתה נמצא, כמו שאתה נמצא באמריקה, אתה נמצא בישראל.

על זה אנחנו לא מתווכחים.

אבל לשלול את הזהות היהודית מהעם היהודי זה איום ונורא,

ואין סיבה.

אני רציתי להגיע לפה, למודיעין,

בגלל שהזמינו אותי.

אז הסכמתי.

למרות שידעתי שיהיו כאלה שהתנגדו, לגיטימי.

אבל לנסות לבטל את ההרצאה מסיבה של שלום הציבור,

שמעתם בעיתון, במודיעין, כתבו,

למה אני לא אגיע לפה? שלום הציבור. מה אני עושה?

אני בא עם טנקים, עם תותחים, עם אקדחים? מה אני עושה?

איזה שלום ציבור? מה, הציבור פה לא שלם?

עשיתי משהו בכניסה?

לא. אז למה שלום ציבור?

נו, עם טענה כזאת

ניגשנו לבית המשפט השלום,

וסגן נשיא בית המשפט פסק שהטענה הזאת לא מקובלת עליו,

ואמנון יצחק יופיע במודיעין, למרות שהמועצה החליטה לא.

אז שלוש פעמים כבר ניסו למנוע ממני להגיע למקומות אחרים, ולא למדו מוסר. אם היו לומדים תורה, היו יודעים

שאחרי שלוש פעמים זה כבר חזקה.

ואם אחרי שלוש פעמים לא הצלחתם, פעם רביעית, ודאי שלא.

אבל מי שלא לומד תורה צריך לטרוח,

ובית המשפט, אני מצטער,

אבל הוא חייב את המועצה בתשלום 4,000 שקל לעורך דין,

פלוס מע״מ.

אבל המועצה יכלה לרכוש בזה קלטות ולחלק חינם.

אני לא יודע למה הם צריכים לשלם לעורכי דין.

כן, זאת הפתיחה שלי לרגע, למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, בבקשה.

אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים וראו את כל המכות שהקדוש ברוך הוא נתן,

למה הם הקימו עגל בכל זאת?

למה הם? הקימו עגל. הקימו עגל, כן.

ובכן... אם הם ראו, ברור. פרעה בשביל... כן, כן.

משה רבנו עלה להביא את התורה 40 יום ו-40 לילה,

והוא נתאחר שש שעות.

בושש משה לבוא.

בשש שעות הוא איחר.

ואז העם היה מאוד מתוח, 40 יום ו-40 לילה בלי המנהיג.

הוא עולה למעלה והוא מאחר, וכשהוא אומר, הוא אומר. כל מה שהוא אמר תמיד התקיים, פתאום שש שעות.

והיו שם כאלה מהערב רב, מהאספסוף,

שלא היו מאה אחוז לשם שמיים, באו עם ישראל ורצו להתדבק. רק הם ראו את ההצלחות של עם ישראל,

נדבקו אליהם.

רואים עם שלם שהקדוש ברוך הוא משגיח עליהם, המצרים שותים דם והם שותים מים,

רואים שהוא עושה חושך אצלהם ואור אצלהם.

ראו, נדבקו.

אבל הם לא התכוונו להיות עם ישראל.

ואז הם התחילו ככה, את יודעת, להסיט את הציבור וכו' וכו'. וכשהם בנו את העגל, אז הם אמרו, אלה אלוהיך ישראל.

מי אומר, אלה אלוהיך ישראל? מישהו לא ישראל.

מישהו ישראל היה אומר, אלה אלוהינו ישראל, נכון?

אז הם אמרו כך.

מה הם עשו?

כשהם יצאו ממצרים,

כתוב שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.

כשנפקע הים,

נפתחו השמיים והם ראו מראות אלוקים,

וכתוב שהם זכו כולם לנבואה,

והם אמרו, זה כלי וענווהו.

והם ראו שם

את הכיסא,

ובכיסא יש

דמות אדם,

שור, נשר ואריה.

אלה המלכים,

כן?

אריה, מלך החיות, שור, מלך הבהמות, נשר, מלך העופות והאדם.

ואז כשהם ראו שהמנהיג בושש לרדת,

אז הם הבינו שהערב רב, שמתכוון למה שמתכוון, הם לקחו את זה על הצד הטוב, לא על הצד השלילי, ואמרו,

כיוון שהקדוש ברוך הוא יכול לדבר עם בשר ודם, עם משה רבנו, ודרכו להעביר לנו את ההוראות,

אין לו בעיה לקדוש ברוך הוא גם להעביר אותם דרך מתכת. מה הרווח במתכת?

שמתכת לא מתה,

והיא תמיד תחיה לנצח, והמנהיגות הזאת תהיה דרך האמצעי הזה.

וכיוון שראו שור למעלה,

אמרו שיעשו בתבנית שור.

וממילא בדרך כישוף זה נעשה על ידי הערב רב,

עלו איתם שני קוסמים מצרים, שנקראו יונוס ויומברוס,

והם ידעו לכתוב שמות קודש, ועל ידי הכישוף הזה יצא העגל הזה, יצא, לא בנו אותו, יצא.

ולא עוד,

אלא שהיה אומר, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומבית עבדים. ולא עוד,

אלא שהשטן הראה לעם ישראל את מיטתו של משה כביכול,

והוא שוכב בתוכה ומלווים אותה מלאכים כמי שמת ונושאים אותו בשמיים.

אחרי הטעיה כזאת ודרגה של נביאי שקר שעשה אותם השטן,

אכן הם הסכימו, עשו מה שעשו,

וכשירד משה,

ניפץ את הלוחות וכל מה שקרה.

מעבר לזה, זו הייתה טעות.

בטעות הזאת, דוגמה, מתו כשלושת אלפים איש,

אבל כשהייתה להם טעות יותר חמורה,

שהם נכשלו בבנות מואב,

מתו 24,000 איש.

זאת אומרת, היה צד לקולה במקרה של העגל,

ולא במקרה של בנות מואב,

כן?

זאת אומרת, עם ישראל נכשל מדי פעם, נכון.

כי תמיד יש מסיתים כאלה שבאים ואומרים, ניתנה ראש, ונשובה מצרימה, על מה אנחנו מסתובבים במדבר, וכולי.

האמת שהם יכלו להגיע תוך 11 יום כבר לארץ ישראל,

אבל כיוון שהם חטאו,

הם שהו שם 40 שנה, ולא עוד,

אלא שתמו כל הדור ההוא במדבר על החטא של המרגלים וכו'.

אבל בסך הכללי, שתביני,

הדור ההוא היה הדור הכי גדול שהיה בעם ישראל. דור דעה זה היה.

והמכשלה שהייתה יכולה להיות,

היא הייתה קרובה מאוד,

כי מי שנמצא בדרגה הגבוהה ביותר,

כשל קטן, זה איום ונורא.

אבל למרות כל זאת,

הקדוש ברוך הוא נתן את התורה לעם הזה ובחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ירושה וכל אומות העולם מתקנאים בתורה הזאת ואין לה תחליף.

אנחנו לא בסדר, כבר 3,300 שנה יש עליות ומורדות. כשהיינו בסדר, הייתה לנו הצלחה גשמית וגם רוחנית.

410 שנים ועוד 420 שנה בית המקדש עם ניסים גלויים לעיני כל העולם,

אבל מה נעשה? עם ישראל יורד מדי פעם, וככה זה הולך עד לאחרית שאנחנו קרובים מאוד.

מה שאנחנו מתעודדים עכשיו בדור הזה, הדור האחרון,

זה שאנחנו רואים את הגל הגדול של התשובה,

וזה בדיוק כמו שכתוב בפרשת ניצבים,

ששם הקדוש ברוך הוא מבטיח שבאחרית הימים שעם ישראל יגיע לארצו,

כתוב שיהיה גל של תשובה גדול,

ושבת עד השם אלוקיך ומל השם את לבבך ואת לבב זרעך.

זאת אומרת, ההצלחה הזאת לא תהיה אנושית,

אלא היא תהיה מן השמיים,

וזה רוח טהרה ממרום

שהיא תרד וליבות האנשים יהיו פתוחים לשמוע ולקבל מה שלא היה מעולם.

48 נביאים ושבע נביאות עמדו לעם ישראל,

ולא החזירו אותם למוטב, לא חזרו בתשובה.

את יודעת מה זה? ישעיה הנביא נמצא בדור, מדבר,

ורואים שכל הנבואות שלו מתקיימות.

כל הנביאים לא עזרו.

ובדור הזה,

פה רק בארצנו הקדושה,

מיליון בעלי תשובה.

אתמול חזרתי מאוסטריה,

ואני רוצה להגיד לך עכשיו, התעוררות אדירה.

לפני שלושה שבועות הייתי בשווייץ, התעוררות אדירה.

יהודים חוזרים בכל העולם בתשובה.

כשדיברתי באצטדיון טדי,

למעלה ממיליון איש אמרו שמע ישראל באותו ערב.

את מתארת לעצמך דבר כזה?

אם במלחמת המפרץ, אמרתי באחת הקלטות,

בשעה שהיו נופלים סקאדים,

בחדשות היו מבקשים שכל עם ישראל יקראו תהילים ביחד,

היינו נגאלים באותה שעה.

אבל במקום זה אמרו לנו, שירים עד נפילת הטיל.

אז מטי כספי שר לנו, יש לי ציפורים בראש.

זהו, ואחר כך כל טיל היה סבבה.

כן,

שאלתך, רגע, מיקרופון.

ראשית כול, אני זה שדיברתי איתך היום ושאלתי אם ההרצאה תתקיים היום בשעה 1400,

והרב ענה לי אכן בחיוב שההרצאה תתקיים.

עכשיו, שאלתי היא, כשאני רואה מסקירה כללית שטחית על כל פני הקהל הקדוש הזה,

אני רואה שרוב הקהל הוא רובו ככולו משלומי אמוני ישראל.

המגמה של כבוד הרב היא לבוא להוריד את הזנב מהראש ולא את הזנב מהאחוריים.

אז מה הועילו?

מה הועיל, כבוד הרב? הרי רוב הציבור הוא שלומי אמוני ישראל.

שמעת. שאלה שנייה, אם כבוד הרב ירשה לי, הרב אומר

שהמגמה היא שכל עם ישראל, באמת, אפילו שיהיו חילונים, העיקר שיהיו מקיימי מצוות.

נכון. איך זה מתיישב אחד עם השני? אם אני מקיים מצוות ואני מאמין בתורת ישראל, ושומר את כל המצוות,

אז אני כבר אדם דתי.

אז איך זה מסתדר, הדבר הזה? הבנתי.

שתי שאלות קשות. אחת, תשמע, רגע, רגע, תן לו, תן לו שנייה.

לא לגמור עם זכות הדיבור כל כך מהר.

כן.

אתה נחשב למשלומי אמוני ישראל? אני מקווה כך. אתה מקווה.

למה באת לפה היום?

נכון. עכשיו, למה באת? אני אסביר לכבוד הרב למה באתי. אה, תסביר לי.

א', ברוב המקומות, כשאני שומע, כבוד הרב מופיע בכל מיני מקומות, אני לא מגיע,

כי אני מעדיף לשבת וללמוד ולא לבטל את שיעור התורה. למה באתי לפה מסיבה פשוטה?

כי אני כעת תושב חדש במודיעין,

ואני יודע שזה גובה האריות,

וכבוד הרב הגיע לפה, ואני יודע שיש הרבה הרבה מתנגדים,

מסיבה שהיא עדיין אינה נהירה לי ולא ברורה מדוע, ובאמת הם מתנגדים. כי אני כהן, שיבואו ויתווכחו, שיבואו וישמעו, אדרבה.

ושינסו לסתור את דברי הרב, אין בעיה. גם אני אומר.

אבל אני באתי רק מסיבה סולידרית.

הבנתי. ואולי גם להתחזק.

הבנתי.

אני לא, לא, גם אני מתחזק.

החלק האחרון,

החלק האחרון של דבריך מסביר גם את החלק של האחרים.

יש הרבה אנשים שנמצאים פה, גם כן שומרי תורה ומצוות, שבאים להתחזק.

דבר נוסף, אתה צריך להבין, יש הרבה אנשים שלא יודעים להשיב תשובות לחילונים.

הם יודעים למה הם שומרים.

בשבילם מספיק מה שהם יודעים.

אבל לפעמים הם נתקלים בשאלות כאלה או אחרות שקשה להם להשיב.

והם באים גם ללמוד מה החילונים שואלים ומה משיבים להם.

ויש כאלה שבאים מאותה סיבה שלך, סולידריות.

ויש כאלה שבאים סקרנים.

ויש כאלה שבאים לשמוע דברי תורה.

ויש, ויש, ויש.

לא אלמן ישראל.

עם ישראל צריך להיות ביחד. גם חילונים, גם דתיים.

כולנו ביחד, על הכיפאק, כמו באצטדיון. עם ישראל בגדול, למה לא?

מה,

חילונים צריכים להיות לבד?

לא.

חוץ מזה, רוב הציבור שנמצא כאן, חילונים לשעבר. מי שהיה חילוני והיום הוא שומר מצוות, שירים את היד.

תסתכל מה זה.

-מחיאות כפיים ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים. הבנת?

זה לשאלתך הראשונה.

השאלה השנייה ששאלת הייתה?

כשהרב אומר שהוא בעד זה שרוב החילונים... שיישאר חילוני, אבל... שלא ישכחו תורת ישראל את המחויבות לתורת ישראל. לא, לא. שאלה שנייה שלך היתה,

איך יכול להיות חילוני שומר תורה ומצוות?

שהרי בשעה שהוא שומר תורה ומצוות,

כן. בהגדרה הוא עדיין בחילוני. אני גם כן חילוני שומר מצוות.

תסביר לי. אני מוכן לסתכל. איך זה מסתכל? אני אסביר לך דבר פשוט.

אדם, חילוני זה הגדרה.

ההגדרה הזאת לא פוטרת אותו מלשמור מצוות.

אני לא יכול להגיד, לדוגמה,

אני חילוני כלפי חוקי המדינה,

לא רוצה לקיים עוד. אני חילוני. אני כופר בחוקי המדינה.

אני יכול להגיד כזה דבר?

יגיד לי השוטר, תהיה כופר, אבל אתה חייב לשמור את חוקי המדינה.

אתה רוצה להישאר עם הגדר חילוני, כופר בחוקי המדינה? תישאר.

אבל את החוק אתה צריך לקיים.

אז מה אכפת לי שהחילוני יישאר עם ההגדרה חילוני וישמור מצוות?

חילוני שומר מצוות.

מה אכפת לך? אתה חייב להגיד לו דתי ומפחד מהמילה דתית.

כן, הנה מה, חבר'ה של מודיעין, שמה, בבקשה.

טוב,

זו שאלה פילוסופית,

שמישהו שקראו לו שפינוזה, אני מתארת שמי שאתה מכיר אותו,

אז הוא ראה לו את השאלה הזאת.

האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? רציתי לדעת מה התשובה שלך לזה.

הבנתי. שפינוזה לא שאל את זה, אריסטו שאל את זה, ושפינוזה העתיק את זה ממנו.

השאלה אם אתה יכול גם לענות לי על זה, ולא רק... אענה לך.

ובכן,

את צריכה להבין שהשאלה היא היפותטית, אבל יש לה גם תשובה אמיתית.

האם אתה יכול להיות בשעה שאתה איננו,

או האם אתה יכול להיות איננו בשעה שאתה ישנו?

זו לא שאלה.

רגע,

אבל למרות זאת אני אענה לך תשובה.

התשובה היא כך,

בעל היכולת

יכול להגביל את יכולתו, וגם זוהי יכולתו.

הגבלה חיובית ולא הגבלה שלילית.

לדוגמה,

אני מסוגל להרים 50 קילו.

כרגע אני מגביל את עצמי להרים 10. האם אני מוגבל? לא.

אתה לא אלוהים.

נכון, אבל מה שאני יכול לעשות, גם הוא יכול לעשות.

אתה לא ענית לי על השאלה. לא הבנת תשובה.

כנראה שלא. אני אחזור עוד פעם.

ביכולתו של הקדוש ברוך הוא להגביל את יכולתו,

וגם זוהי יכולתו.

זה כן הבנת? אני הבנתי, אבל לדעתי זו עדיין לא תשובה מלאה.

תחזרי על מה שאמרתי.

אמרת שאלוהים יכול להגביל את יכולתו, וזוהי יכולתו.

זאת אומרת, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל הוא יכול להגיד גם,

אני רוצה לעשות רק עד מידה מסוימת, ומעבר לזה אני לא רוצה. נכון, מה הבעיה?

זו יכולת.

זו יכולת.

טוב, אני עדיין לא חושבת שזו תשובה, אבל בסדר.

תודה.

Thank you very much.

כמה יש כאן מתושבי מודיעין, אם אפשר להרים את היד?

או, ברוך השם, לעין הרע,

לעין הרע.

ברוכים תהיו.

פחדתי שכבר הכול ייוו.

עוד שאלה, בבקשה.

תן לו את המיקרופון.

יש לי רעיון לדוגמה,

שאולי תבין את מה שהיא שאלה. בבקשה.

ממציא השחמט, אם אפשר לקום ותפנה אליהם.

זה שהמציא את המשחק של השחמט הגביל את זה למספר כלים שכל כלי יכול לנוע לאן שהוא יכול לנוע,

וכל כלי יש לו את הצורת ההליכה שלו.

הוא היה יכול ליצור את המשחק גם בצורה אחרת. זה שהוא יצר את זה בצורה כזו,

זה לא מראה על חוסר היכולת שלו. הוא החליט שכרגע הוא מעוניין שהמשחק יתנהל בצורה כזו, שכל כלי ילך כך.

אבל אם הוא היה רוצה, הוא היה יכול לעשות את זה גם אחרת. זה עדיין לא מגביל את היכולת שלו ליצור עכשיו משחק

שונה שכל כלי יוכל ללכת אחרת.

עוד שאלה, בבקשה.

כן, הנה שם מרימים את היד.

עם ישראל שנקרא עם סגולה,

אנחנו רואים שלאורך כל הדורות הוא,

לצערנו, היה תמיד עם נרדף,

שמאוד סבל,

ואיך אפשר להסביר את זה, שאלוהים,

שהוא בחר אותו כעם סגולה,

הוא נותן לו ככה לסבול לאורך כל הדורות,

ועד היום

הוא עדיין סובל.

זאת השאלה.

ובכן, עם ישראל

קיבל את כל הפריבילגיות שרק אפשר לקבל,

והקדוש ברוך הוא עשה לו אותות ומופתים מה שלא

עשה לשום גוי אחר בעולם.

אני אמרתי בחמש דקות את עשרת המכות,

אבל אם אתה היית רואה, לדוגמה,

ניסים גלויים גדולים כאלה, כמו שהעם הזה עבר,

אז ההקפדה עליו הייתה ודאי גדולה.

לדוגמה, תאר לך,

תאר לך שהיו מטוסי אויב נכנסים פה לארץ בכמויות אדירות שהיו כמו הרבה,

ולא יכולת לעשות שום דבר, כן?

והיה עומד איזה חכם

ואומר איזו סיסמה או איזה שם קדוש,

וכל המטוסים נופלים למטה.

מה היו צועקים כולם?

השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.

ברור.

אחר כך, חס ושלום,

היה משהו אחר, יותר גרוע, ושולחים לפה טילים עם חיידקים ביולוגיים,

ומתחילה להיות, חס ושלום, מגפה.

ובא בן אדם אחד אומר שם, וכולם קמים לתחייה מהמיטה.

מה היו אומרים כולם?

השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.

עם ישראל במשך כל ההיסטוריה ראה מאות ואלפים של מקרים כאלה.

אליהו בהר הכרמל,

היו שם הנביאה הבעל, והיו שם אלה שמאמינים, והם היו פוסחים על שתי הסעיפים,

והוא אמר להם, חבר'ה, המשחק נגמר,

בואו נבדוק, הבה נתמודדה.

תבואו אתם עם כל הכלים שלכם, אני אבוא עם שלי, בבקשה.

אז העמידו שם מזבח,

הביאו לשם שור,

צריכים לשחוט אותו לעיני כולם,

ובואו נראה מי יוריד אש מהשמיים,

והאש הזאת תאכל את הקורבן.

אם אתם תצליחו,

אז הבעל הוא האלוקים,

ואם לא תצליחו, אז השם הוא האלוקים.

נו,

וזה נעשה לעיני כולם,

ואז נביאי הבעל רוקדים, רוקדים, רוקדים מסביב עד עלות המנחה,

ואליהו אומר להם בצחוק,

אולי האלוהים שלכם ישן,

אולי הוא עכשיו עסוק, יש לו טלפונים, קיבל זה, לא יודע מה.

הוא צוחק עליהם, אומר להם, חבר'ה, נו, נו, נו, הגיע הזמן,

זהו, ניסו, הקיזו דם,

הרגו אחד את השני, שום דבר.

ומתחת למזבח,

היה שם אדם שהיה לו אש להדליק מלמטה, והוא היה מתוכנן להדליק, ולא נדלק לו.

למה לא נדלק לו?

כי הקדוש ברוך הוא שלח לשם נחש שהקיש אותו מתחת.

זאת אומרת, הם ידעו שהם רמאים,

הם ידעו שהם לא יכולים להוריד שום אש,

ואף על פי כן רצו להטעות את העם.

לא הלך להם.

אמרו, עכשיו אתה אליהו.

אליהו, בלי פוזות, בלי ריקודים, בלי כלום, עמד ואמר, לפני כן הוא אמר, קודם כל תיקחו מים,

עשה תעלות מסווים,

תשפכו מים,

עוד פעם מים, עוד פעם, תשפכו על הקורבן מים מסווים.

אמר, ענני השם, ענני, ירדה אש,

וליחכה את הכל, את כל המים, ושרפה את כל השור,

והכל עלה באש.

כולם הבינו, השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.

רדפו אחרי נביאי הבעל והרגום, וככה הסתיים העניין.

עם ישראל ראה את זה כל הזמן, ואף על פי כן.

עם ישראל לא הלך בדרכי המצוות, כי יצר הרע גדול,

וזה שרואים את מה שרואים,

זה מחייב לאותה שעה והתלהבות והכול והכול,

אבל כשמגיעים לאורחות החיים,

אז חלק גדול, בפרט ההמון,

הולך אחרי דברים קלים, וסוטה מן הדרך.

מדי פעם הקדוש ברוך הוא צריך להחזיר אותנו לקו היושר,

ונגזרות עלינו גזרות, גזרות שנאמרו מראש.

וכשהלכנו לחטוא,

ידענו מראש מה תהיה הגזרה.

כמו שאדם שהולך לרצוח אדם אחר, הוא יודע מה העונש,

ושהוא יכול לקבל מאסר עולם, הוא יודע.

באותו רגע הוא לא שט את ליבו לעניין,

אבל רגע לאחר מכן

ורגע לפני כן הוא ידע בדיוק.

אז מה הטענה על המעניש?

יש חוק,

החוק אומר שעל דבר זה מקבלים כך, ועל דבר זה מקבלים כך. מה הטענה?

תקרא את הפרשיות הבאות, בחוקותיי,

כי תבוא והאזינו.

שלושת הפרשיות האלה נקראות

פרשיות התוכחה.

ושם הקדוש ברוך הוא אומר, את הברכות לעם ישראל אם ילכו בחוקות התורה,

ואת הקללות הנוראות שיקרו את העם אם לא ילכו בחוקי התורה,

ואת הדרך לשוב מהדרך הרעה ואיך לחזור למצב טוב ותקין,

ומה שנשאר ביד העם הזה זה רק להחליט.

רוצים לחזור לדרך התקינה או רוצים להמשיך בדרך שאינה תקינה?

ממילא מתגלגל על העם מה שנכתב מראש, ואין חידוש בזה.

וזה עם קשה עורף. גם הקדוש ברוך הוא אמר שהעם הזה עם קשה עורף.

ובהר סיני הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו,

הרף ממני ואשמידם.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, שמע, אני הולך עכשיו

את כל העם הזה להרוג,

ואני אצניח ממך את כל זרע העם היהודי מחדש.

רק משה רבנו, המנהיג האוהב והאמיתי,

אמר

ימותו אלף כיוצא במשה ולא תיפול ציפורן אחת מציפורנן של ישראל.

והוא לא הסכים.

ואמר, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, אני מוכן שלא אוזכר בכלל בספר התורה ותמחה אותי בכלל. אל תיגע בעם הזה.

נכשלו, חטאו.

כמה התפלל עליהם, כמה ביקש עליהם רחמים.

כשהוא הגיע למצב של מיתה ונגזרה עליו הגזירה בגלל עם ישראל,

שהכשילו אותו,

כשהוא כעס בימי מריבה והוא נכשל,

אז מה קרה?

הוא התחנן 515 תפילות לקדוש ברוך הוא כמניין ואתחנן.

והקדוש ברוך הוא אמר לו,

אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה.

די.

רב לך.

עם ישראל, 600,000 גברים,

אחד מהם לא התפלל בשביל משה.

הוא התפלל מספר פעמים על ה-600,000.

ב-600,000 אף אחד לא הצטרף לתפילתו של משה.

אתם מבינים מה זה עם קשה עורף?

אבל למרות כל זאת,

אנחנו הטובים ביותר שיש בעולם, ובחר בנו הקדוש ברוך הוא.

וחבל שאנחנו לא יודעים להעריך את המעלה שלנו.

וסיפר לנו אחד מהרבנים,

לפני כן אני רוצה להגיד לכם רק,

מידות רעות אין דבר כזה,

מידות טובות אין דבר כזה.

יש מידות,

ואתה מחליט אם הן רעות

או שהן טובות.

גם עם קשה עורף זה מעלה,

מעלה,

אם משתמשים לטוב.

אם העם הזה עם קשה עורף,

והוא קיבל את התורה ולא זז ממנה,

והוא קשה עורף,

שום אומה ולשון לא תזיז אותו מדתו ותורתו,

זה מעלה.

אבל אם הוא מתעקש להיות עם קשה עורף בצד השני הנגדי, נגד התורה,

זה שלילה.

אפיקורוס זה מעלה.

אם אתה אפיקורוס מלקבל דעות כוזבות,

זה מעלה.

אבל אם אתה מניח את הטובות והופך להיות אפיקורוס,

זה שלילי. גאווה זה פסול בתכלית הפסול.

אבל ויגבע ליבו בדרכי ה' זה מעלה.

ענווה זה מעלה גדולה מאוד.

אבל אם היא תוביל אותך, שתראה רשע ופשע ולא תמחה,

כי אתה ענו,

זה שלילה.

צריך לדעת, התורה אומרת בדיוק איך לעבוד עם המידות שכולן יהיו טובות.

זה מה שהתורה עושה מאדם.

אם הוא נשמע לך.

אז סיפר לי אותו רבא ואמר,

כשהוא הגיע פעם למקסיקו,

קצת לאסוף כסף לישיבה,

נכנס אצל גבירים,

וכשהוא נכנס אצלהם, אז אחד מהעשירים אמר לו, אני רואה שאתה שמח.

עשית היום הרבה כסף?

אמר לו, דווקא לא.

הוא אומר לו, אז למה אתה שמח?

אמר לו, אני תמיד שמח.

אני העשיר לא תמיד שמח ואתה שמח?

תסביר לי במה.

אמר לו, אני אגיד לך.

לו יצויר שנשיא מקסיקו היה אוסף 40 מיליון מקסיקנים למרכז העיר,

והיה מחליט באותו מעמד לבחור עשרה מתוכם להיות משנים לו לנשיאות.

הוא יושב על במה גדולה,

הוא מצביע על אחד ואומר, קום, אתה סגן נשיא מקסיקו, בוא יושב פה.

איזה אושר היה לאותו אדם שנבחר?

הוא קם מתוך הקהל,

פוסע לעבר הבמה.

באותה שעה 80 מיליון עיניים קנאיות תקועות בגבו.

אם הוא לא ימות מהעין הרע עד שהוא יגיע לבמה,

הוא מאושר עלי אדמות.

עושר וכבוד, הכול.

אמר אותו רב לאותו עשיר,

אם מקסיקני אחד מתוך 40 מיליון

להיות סגן נשיא מקסיקו,

יהיה מאושר

כל כך ממעמד הכבוד והעושר שהוא יקבל.

איך אני צריך להרגיש כשמתוך שש מיליארד בני אדם בעולם,

הקדוש ברוך הוא בחר בי ואמר לי,

בנים אתם לשם אלוקיכם.

אתה הבן שלי,

לא סגן שלי,

בן שלי.

הוא אומר, לכן אני הולך כל יום מהבוקר עד הערב, שמח שאני יהודי,

אני הבן של הקדוש ברוך הוא.

ולא מזמן,

ולא מזמן

סיפר לי הרב אליעזר בן דוד, יהודי יקר מאוד,

שכשהוא היה בארגנטינה, פגש אותו שם גוי,

שמישהו אמר לו שהוא יהודי,

והגוי הזה, כשראה את הרב,

התחיל לרעוד.

אז הוא שאל אותו, מדוע אתה רועד?

אמר לו, אתה יהודי.

אמר לו, כן, אני יהודי, אבל למה אתה רועד?

אמר לו, במדינה שאני בא ממנה אין שם יהודים, לא ראינו יהודים.

אבל אני קראתי עליכם בתנ״ך,

שאתם הבנים של הקדוש ברוך הוא, וזו פעם ראשונה שאני רואה את הבן של הקדוש ברוך הוא ברחוב.

ואני רוצה להגיד לך,

אני אדם פשוט, אני מסתובב ברחוב,

ואני יודע מה אני חושב בשעה שאני הולך ברחוב.

מעניין אותי,

כשבן של מלך הולך ברחוב, על מה הוא חושב.

הרב התבייש אומר,

ואמר, הגוי יודע יותר טוב ממני איך אני צריך לחשוב.

ואנחנו, בנים של הקדוש ברוך הוא,

לא חושבים על המעלה שזכינו לה,

והולכים כשאר האדם ברחובות,

וכל מחשבותינו קטנות שבקטנות לעוד קומץ כבוד,

עוד קומץ של ממון ועוד קומץ קטן,

ומתעסקים בגוגעים ובג'ולות.

זה מה שאנחנו מתעסקים.

במה?

להרבות ממון בעולם הזה.

ואחרי 70-80 שנה מה?

יוצאים מכאן.

ומה הלאה?

אם היו לך טירות,

והיו לך קרקעות,

והיה לך ממון באוניות,

נו,

ביום האחרון אתה לוקח משהו איתך?

כלום.

אז מה התכלית של החיים האלה?

להיענות כל החיים,

לגמור אותם, וזהו, להיות נפסד חול?

אז מה ההבדל בינך לבעל חי?

גם הוא נהנה. יש לו פחות דאגות ממך.

אם הוא רוצה לדבר, הוא מדבר בכל מקום.

אין הפגנות נגדו.

פרע עושה מו בכל מקום שהיא חפצה.

אין לה בעיה.

ואילו האדם

טרוד בבעיות, בצרות, בגידול בנים, בחינוכם, הכל, הכל, כל החיים.

ובסוף מה הוא נפטר? מה יצא לך מזה?

האם זו התכלית של החיים?

תודה לאל שנתן לנו את התורה ופקח עיניים עיוורות, כדי שנוכל להתבונן מהי התכלית שלנו בחיים.

רק מה, אם תחליט שאתה לא קוף

ולא שיריים של פיצוץ,

ואתה נברא שיש לו בורא, הרווחת שני עולמות.

אם לא, הפסדת שניים.

כן, עוד שאלה.

או, עכשיו מתחילים את עורר. בבקשה.

יש לי שאלה שאני שואלת הרבה, על ידי חילונים, ואני ממש לא יודעת מה לענות.

הם לא ממש שואלים בצורה ישירה, אבל שואלים כל מיני שאלות מסביב, שבסופו של דבר אני חושבת על זה.

אומרים שמי שהולך בדרך התורה, אז החיים שלו נהדרים, וטובים, ושמחים, וכו' וכו'.

לומר לך את האמת, אני לא רואה שזה קיים. אני דתיה, אני שומרת מצוות, אבל אני לא רואה שום הבדל בין החיים שלי,

או אולי אני אומר חיים של דתיים אחרים שאני מכירה,

לחיים של אנשים חילוניים. אני לא חושבת שלי או של הדתיים האחרים יותר טוב מאשר לחילוניים.

אני מאוד עצובה שזה, שאני חושבת ככה. אני חושבת שהרבה חושבים וכואב להם אולי להודות,

כי הם פוחדים שאולי הם נכשלו בדרך שלהם והם לא מספיק מאמינים.

אני לא חושב שיש הרבה כאלה, אבל אני מאמין שיש מעט כאלה. אבל בכל אופן אני אענה לך.

אם אדם באמת לא יודע מה המהות של החיים, אז באמת אין שום שוני, ויכול להיות אפילו שהחילוני חי יותר טוב.

למה?

הוא עושה את כל העבירות בלי שום חשבון, בלי נקיפות מצפון,

והוא חי טוב, מה שהוא רוצה הוא עושה, אין לו בעיה.

דתי שלא שלם עם הדרך שלו, או שלא ברור לו הדרך שלו,

יש לו בעיה, יש לו נקיפות מצפון אם הוא עושה כמה סטיות, ימינה ושמאלה.

ונכון, זה כתוב בגמרא מפורש.

כתוב, לא ניתן העולם הזה אלא לאחאב בן עמרי,

ולא ניתן עולם הבא אלא לחנינה בן דוסא.

בינונים, אין להם לא עולם הזה ולא עולם הבא.

מה הפירוש?

אחאב בר עמרי, הוא היה מלך בישראל,

והוא היה רשע גמור,

והוא נהנה מהעולם הזה 100%. לא הייתה לו שום מגבלה, מה שהוא רצה הוא עשה,

עולם הזה 100%.

חנינה בן דוסא היה לו עולם הבא 100%,

כי חנינה בן דוסא כל מה שעשה, עשה לה עולם הבא. העולם הזה שימש לו רק כלי,

להשיג את העולם הבא.

זה לא שהוא לא נהנה מן העולם הזה,

כי בשעה שעושים מצווה, אם מבינים את ערכה, אז ודאי שזה מהנה.

כמו לדוגמה, אם תצילי אדם ממוות,

ואת מבינה את ערך החיים שהצלת לאדם,

אף על פי שטרחת ויגעת ונטלכלכת בדמו,

את תרגישי סיפוק מאוד גדול יותר מאכילת גלידה.

למה?

כי הערך של הדבר גדול בעינייך.

אם היית יודעת שכל מצווה זה הצלת נפשות שלך לפחות,

וכל רגע שאת מצילה בחייך זה הצלה ממש,

בטח שהיית מאושרת, אבל כיוון שאין לך את ההבנה הזאת,

את לא נהנית ממש.

לדוגמה,

אני, הסיפוק הגדול שלי זה שכל רגע מהחיים אני יכול לנצל.

למה?

כי אני מבין שחיים זה לא 70 שנה, 80 שנה, ואני מסתכל כמה נהניתי וכמה לא.

אני יודע שהחיים זה רק רגע אחד.

נתנו לי רגע, אני נמצא כרגע ברגע הזה.

הרגע הקודם מת.

הרגע הבא עוד לא בא.

אז כמה אני חי? רגע.

אם יהיה לי עוד רגע, מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הבא? עוד לא בא.

אז כמה אני חי? רגע.

אם יהיה לי עוד רגע, מה עם הרגע הקודם?

מת.

והבא? עוד לא בא. כמה אני חי? רגע.

זאת אומרת, החיים מורכבים מרגע ועוד רגע ועוד רגע.

לא הרצף קובע חיים כל רגע.

למה היא נפקא מינא?

אני אסביר לך.

אם הרגע שאני חי כרגע, לא ניצלתי אותו לרוחניות,

אפילו עם הגשמיות. דוגמה, אני אוכל סעודת שבת, אני מקיים מצווה. אני חי, אוכל, נהנה, ומקיים מצווה.

אני שותה את המים, אני נהנה. אני צמא, שותה, אבל אני מקיים מצווה,

כי בירכתי לפני.

אני אברך אחרי.

כל עצם ההנאה שלי מהגשמיות בעולם הזה, מצווה.

כל רגע שאני ניצלתי אותו כמצווה רוחנית, הוא חי לנצח.

כל רגע שלא ניצלתי, הוא מת טוטלית,

ואין לי ממנו כלום לנצח.

לדוגמה,

אני אשב סתם בגינה ואסתכל על עוברים ושווים, ואני נהנה.

הרגעים האלה מתו, לא ישובו, זה ברור,

ותוכן לחיי נצח אין.

זה מוות אמיתי.

רגע שניצלתי, אני חי.

אברהם אבינו נאמר עליו, זקן בא בימים. שואל המדרש, אם זקן, למה בא בימים? אם בא בימים, למה זקן זה היינו אף?

לא, הוא גם היה זקן בין 175,

והוא גם בא בימים השלמים לחיי העולם הבא.

לא היה חסר לו רגע ב-175 שנים שלו,

שלא ניצל לעבודת הבורא יתברך.

זה נקרא לחיות.

עכשיו,

אני מניח תפילין בבוקר, אני יודע את ערך המצווה,

אני נהנה ממנה, אני נהנה מהמצווה. לא שהמצווה ניתנה בשביל ליהנות,

אבל אני אהנה מעצם העיסוק שבה,

כי אני יודע שאני מקיים את מצוותו יתברך.

יש לך הורים?

מבקשים ממך משהו?

את מצליחה למלא את שאלתם.

יש לך נאה מזה?

למה יש לך נאה? טרחת בעבורם.

ובאותו רגע יכול להיות שרצית לעשות משהו אחר את בעצמך.

אבל כיוון שאת יודעת שלהורים שלך מגיע, ולו הקצת הזה,

כהחזרת חוב על מה שהם השקיעו בך,

את מבינה את ערך המצווה של כיבוד אב ואם, ואת נהנית מזה,

אפילו שזה תרחב, ויכול להיות גם הוצאת ממון.

אם היית יודעת שכל מה שאת עושה זה לעשות נחת רוח לבורא יתברך, שנתן לך את החיים בשבילך להשיג את העולם הבא,

ולא להפסיד את העולם הזה, גם להיות בעולם הזה,

ליהנות ממנו, אבל בדרך של מצוות,

היית מאושרת בשתי עולמות.

הבנת איפה החסר שלך?

כן.

יש לי עוד שאלה.

הייתי אחות בבית-חולים,

וכמו שאתה יודע, אנחנו רואים המון המון דברים מצערים. ממש

כל יום,

לפחות שמונה שעות ביום, רואים את הדברים הכי עצובים שיכולים להיות. אתה רואה רבנים, אתה רואה אנשים

שומרי מצוות שסובלים. אני יודעת שזו שאלה ששואלים אותה בלי סוף,

ואתה לא מבין. אתה אומר, בסדר, העיקר זה החיים של העולם הבא,

אבל עדיין אנחנו חיים את היום-יום. איך אפשר תמיד לחשוב על עוד 70-80 שנה?

עכשיו אני כאן.

אתה חושב שאני באמת קמה בבוקר, ואני אומרת, עוד 80 שנה יהיה כך וכך,

אז יהיה לי טוב, בגלל ששמרתי. זה לא כך.

אני עכשיו קמה, ואני נוטלת ידה, ואני עושה זה וזה וזה,

ואני רואה שרבנים, שהרבה הרבה יותר גדולים ממני,

ואתה רואה את הסבל שהם סובלים,

אז זה עושה לך משהו, זה פוגע, והעובדה שזה עשה לי.

אז אתה מתחיל לשאול שאלות, ואתה אומר, אסביר לך גם את זה. אז מה ההבדל בין הרב הזה לבין האדם הזה? למה הוא עושה את זה? בסדר, אז בעולם הבא יהיה לו טוב, אבל בינתיים 70 שנה הוא יסבול?

אסביר לך גם את זה. קודם כל, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

והקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים יותר מהרשעים.

למה?

משום שמי שקרוב למלכות,

כל זיוף קטן שהוא עושה שם,

זה ניכר לעיני כל ומצטרף לזה.

גם חילול השם, זה אחד.

את צריכה להבין,

הקדוש ברוך הוא לא עושה איפה ואיפה.

אין הבדל בין חילוני לדתי, בין צדיק לרשע.

הקדוש ברוך הוא לא עושה עוול.

רשע שעשה מצווה אחת יקבל את שכרה המלא,

כפי ערכה שהוא עשה.

צדיק עשה עבירה אחת יקבל את עונשה מלא פלוס.

למה?

בגלל המעלה שלו גם.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא עושה לפי משקל המעשים הטובים והרעים של כל אחד.

אז אף אחד לא נפטר מקבלת עונש

ואף אחד לא מפסיד שכר שמגיע לו. אף אחד.

ממילא,

כיוון שאנחנו לא צדיקים במאה אחוז,

על מעט העבירות שאנחנו עושים,

אנחנו צריכים גם לקבל איסורים.

אם נחזור בתשובה אמיתית גמורה,

גם איסורים לא יהיו לנו.

אבל אם לא,

אז חייבים לעבור את האיסורים.

רוב צדיקים אכן מתייסרים בסוף ימיהם כדי לסגור איתם את החשבון,

כדי שיצאו מן העולם הזה זכים וברים לחיי העולם הבא.

רוב רשעים לא מקבלים איסורים,

כיוון שמשלמים להם בעולם הזה את כל שכרם עד תום על המצוות שעשו.

כיוון שהרשע לא מעניין אותו עולם הבא, והוא אומר, אכול ושתו כי מחר נמות,

על מעט מצוות שהוא עשה, מגיע לו שכר מושלם ואפילו יאריכו את ימיו כדי שיקבל את כל החשבון.

ואילו צדיק,

כיוון שמיעוטו עבירות יקבל את כל עונשו בעולם הזה,

אם לא חזר בתשובה אמיתית או לא נודע לו העבירות שעשה,

ולעולם הבא יקבל מושלם.

על זה אומר דוד המלך,

איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אבן?

הוא אומר, להישמדם עדי עד.

כיוון שהם בחרו בדרך זו, הם ישמדו עדי עד.

אבל בעולם הזה חייבים לשלם להם שכרם מושלם,

כי הקדוש ברוך הוא לא עושה איפה ואיפה.

עכשיו, תשאלי את הצדיקים האלה שאת רואה

בבית החולים,

מה הם אומרים על מצבם,

אז רובם ככולם יגידו לך,

כפרת עוונות,

השם ירחם,

השם יעזור. למה? הם יודעים לקבל את הייסורים שמגיע להם. כל אחד יודע את החשבון שלו,

כל אחד יודע מרת נפשו.

תשאלי אחר שהוא לא קרוב לתורה, הוא מלא תלונות.

למה אני? למה דווקא אני? למה זה?

זה דומה לאחד שנוסע, עולה על המדרכה,

הורג שני אנשים,

נוסע באדום,

חונה איפה שלא צריך, עושה כל עבירות התנועה, בסוף רודף אחריו שוטר, וואה, וואה, וואה,

עוצר אותו בצד, והוא שואל אותו, תגיד, למה בחרת דווקא בי?

למה דווקא? מה זה למה? אתה ראית כמה עבירות עשית בדרך, מה עשית?

והוא עדיין שואל למה.

הצדיק לפחות לא שואל למה, הוא יודע על מה גם.

ויש כאלה שחוזרים בתשובה ויוצאים, יש כאלה שלא ומסיימים.

חוץ מזה שיש אנשים שצריכים למות גם, את יודעת שכולם בסוף מתים.

אז כולם מתים, והרוב מתים בבית חולים.

למה?

כי יש גם לנקות את הסוף.

צריך להכיר את דרכי הבורא.

דרכי הבורא הן חסד, אנחנו לא בסדר.

חברת חשמל עשר.

תראי, נתנה לנו תאורה, מיזוג, הכול, כוח,

אנרגיה, מה שאת רוצה, תשתמשי לטובה, והיא גם מזהירה.

יש לה סימן של זץ.

למה? היא אומרת,

הכול טוב,

רק לא להתעסק בחשמל.

אם תכניס את היד לשקע, זה ידגדג,

אבל מתים מזה.

תיזהר.

חשמל זה טוב, אבל יש לו גם מינוס אחד, הוא הורג.

תורה זה מצוין,

אבל אל תתעסק איתה, אל תנסה אותה,

כי לפעמים זה נותן זץ.

ושתהיסט?

גוט.

כן, עוד שאלה.

אחרי זה, רק שנייה,

אני אראה לך סרט שיסביר לך כמה הכוח של מצוות בעולם הזה, אם באמת עושים מצוות כמו שצריך.

תדעי לך שמצוות,

צריך לעשות אותן עם הכרה בבורא עולם,

ובדרך כלל צריך לעשות אותן בהכנעה.

לא עושים טובה לקדוש ברוך הוא, אנחנו עושים טובה לעצמנו.

כשאדם משלם מיסים,

הוא עושה קודם כל טובה לעצמו,

שלא יסתבך עם החוק.

כשהוא עושה את מה שהחוק מבקש, קודם כל זה לטובתו.

מעבר לזה, זה גם מועיל לכלל הציבור.

אם הוא עושה בהכנעה,

ועוד זוכה לעשות משמחה, אשריו אשרי חלקו. ואני אראה לך

דוגמאות של אנשים שהיו רחוקים,

ושקיבלו את העוצה הזאת,

זכו לדברים גדולים בזכות מצווה אחת שהתחילו,

שהתחילו רק.

רק תדעי לך, יש כוח גדול בתורה הקדושה,

רק צריך לקבל אותה באהבה.

כן.

כבוד הרב, תשים לב, מה שנעשה בחוץ,

בעצם כל הוויכוחים וכל ההתלהמויות וכל האי-נאומויות האלה,

אני חושב שבעיקרם מתבססים על מה שקשור באמונה.

באמונה זה אומר, זה לראות כדי להאמין.

עכשיו, אם בעבר, לפני אלפי שנה,

לא ידענו על התגלותו של הבורא,

אז היינו אומרים, אוקיי, הוא לא התגלה אף פעם,

וככה אנחנו צריכים לקבל ולהאמין.

אבל מכיוון שאנחנו יודעים שלפני אלפי שנה הוא התגלה למשה רבנו ולנביאים שבאו אחריו,

למה היום בדורנו הבורא לא מתגלה? אם הוא היה מתגלה, אני חושב שהוא היה פותר הרבה הרבה הרבה בעיות בעם הזה.

שמעתי את השאלה.

קודם כול, הבורא התגלה, כמו שאתה אומר, ואף על פי כן חטאו לאחר מכן,

ואפילו עגל עשו צ'יק צ'אק.

שיתגלה שוב פעם.

מה?

שיתגלה שוב פעם.

או,

אי-אפשר לטרטר את הקדוש-ברוך-הוא בשביל כמה אנשים עצלנים שלא מוכנים לקבל את ההיסטוריה.

אז אם הוא יתגלה במודיעין, אז יגידו מבת-ים, תשמע, אצלנו הוא לא התגלה.

הוא יבוא למודיעין לשמור עליו בבת-ים. אז הוא יבוא פה בארץ-ישראל, יגידו האמריקאים, אצלנו הוא לא התגלה.

ואלה שייוולדו מחדש, הוא יצטרך לעשות גילוי מחדש. הוא הכל יכול, שיתגלה בעת הומוריה. אז אני אגיד לך מה הוא עשה.

הוא עשה דבר פשוט, הוא שלח אנשים שיסבירו,

שיוכיחו, שידברו, ואתה עם שכל שנתנו לך,

מספיק בשביל לגלות את הבורא בלי להטריח אותו.

אני לא צריך שיראו לי את הרמטכ״ל בשביל שאני אבין שמאחורי כל הצבא העצום והגדול הזה יש רמטכ״ל. זה טרחה בשבילו?

איך?

זה טרחה בשבילו? לא טרחה.

אתה לא תקבל את השכר.

אתה לא תקבל את השכר, כי אם אדם יודע שיש בורא לעולם בראייה חושית,

מאחורי זה הוא רק יתחייב בצורה קשה ביותר.

במקום שיש ליצר את האפשרות להטעות אותך, ואתה

נלחם בו ומצליח כנגד הטענות האוויליות שלו,

אתה מקבל שכר על זה כמאמין.

יש מצוות אמונה של אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

יש מצווה כזאת.

אם הכול יהיה בגילוי,

אתה פשוט גמרת.

זה יהיה באמת. עוד מעט, כשיבוא משיח,

יהיה גילוי,

וכתוב פתאום יבוא האדון אל היכלו,

אבל כל מי שלא חזר בתשובה עד אז, יפסיד.

לא יוכל לחזור בתשובה.

למה?

כי לחזור בתשובה אחרי שראית זה לא חזרה בתשובה.

אז בוא תתגלה עוד פעם אחת. עוד פעם אחת. הוא התגלה, אמרתי לך, אבל תספיק לפניכם. עכשיו, עוד לפני, יש לנו צ'אנס, ונחזור בתשובה עוד קצת יותר. אז אני מסביר לך עוד פעם, נשמה. מיליון איש חזרו בלי שהוא יתגלה כמו שאתה רוצה, רק אתה רוצה להטריח אותו.

אני חושב שזה טרחה בשבילו. אני חושב שזה טרחה בשבילו, כבוד הרב. בשבילך.

אתה תפסיד.

מה אני אפסיד? אמרתי לך, לא תהיה לך בחירה כבר.

הוא יתגלה.

אתה איבדת את הכול.

עכשיו תחזור בתשובה.

לנביאים הוא התגלה.

להם, והוא מסר, נכון. להם הוא מסר את מה שהוא רצה למסור. צריך להיות ראוי לזה.

אם היית נביא עכשיו... ואין בעם הזה ובדור הזה אף אחד שהוא ראוי לזה שאליו הוא יתגלה. אז אני אגלה לך יותר מזה. גלה לי. כתוב שחכם עדיף מנביא.

ויש הרבה חכמים בדור הזה,

והם אומרים לך את האמת אם תרצה לקבל ולא צריך נבואה.

אבל אם אתה רוצה אישית ספציפית,

תעבוד על נביאות,

תלמד איך נהיים נביאים,

בעזרת השם יתגלה אליך באופן אישי ויתגלה לי אחר כך.

אתה מכיר אחד כזה שהוא יתגלה אליו? תשימו את עכשיו אני שואל. אתה מכיר אחד כזה שהוא יתגלה אליו בדור הזה כתוצאה מזה שהוא ראה לי? אני אגלה לך סוד גלוי.

אליי הוא מתגלה כל יום.

איך?

איך הוא מתגלה אליי?

אני רואה את ההשגחה האישית של הקדוש ברוך הוא עליי, על כל צעד ושעל. תקשיב טוב למה שאני אומר לך.

אני 22 שנה נותן הרצאות.

ראיתי כמויות אדירות של בני אדם בארץ ובעולם.

עמדתי מולם, שאלתי שאלות.

כל שאלה ששאלו, ברוך השם, הייתה לי תשובה. ובהתחלה, כשעוד לא הייתי יודע הרבה,

אם הייתי שואל ציבור גדול של אלף אלפיים יש שאלות,

אז היו שואלים שאלות.

ואתה יודע, רק אני יודע שהקדוש ברוך הוא התגלה אליי.

למה?

יום לפני כן למדתי את התשובה.

אתה שומע?

לא פעם ולא פעמיים, אלפי פעמים שיום לפני למדתי את התשובה, יום אחרי שאלו אותי, אם לא הייתי לומד אתמול,

לא הייתי יודע מה לענות.

זה גילוי.

זה לימוד, זה לא התגלות. זה גילוי,

כי בשביל שאתה תזכה ללמוד בדיוק מה שצריך יום לפני,

זה גילוי מאין דוגמתו. זה לא גילוי של הר סיני,

זה גילוי פרטי לכל אדם. יש אנשים שזוכים לזה.

אתמול, כשהייתי באוסטריה, על השולחן,

סיפר לנו אחד, יהודי שם, שאמר שהבן שלו היה צריך השתלת כבד.

השתלת כבד.

ואמרו לו שהוא צריך להשיג 150 אלף דולר להשתלת כבד.

היהודי הזה, נותרו לו 12 שעות להשיג את הכסף.

אם לא,

הוא לא יוכל לבצע את ההשתלה.

הבן אדם, אין לו.

אין לו.

הוא אומר, הוא עמד

ברחוב מאזק, כמדומני, שם זה נקרא קופת חולים יונה, היה שם משהו כזה בתל אביב.

הוא עמד שם, עברו שש שעות מה-12, והוא עומד מיואש,

הוא בוכה לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אם אתה רוצה להציל את הילד שלי,

תמציא לי את ה-150 אלף דולר. אם לא, תעשה איתו מה שאתה רוצה.

הוא בוכה, אף אחד לא שומע מה הוא אומר, כי הוא מדבר בליבו.

ניגש אליו בן אדם, הוא אומר,

מסתכל עליו ואומר לו, תשמע, אל תבכה,

יהיה לך את הכסף, הכל יהיה בסדר.

ככה והולך.

הבן אדם לא מבין,

איך הוא יודע בכלל שאני בוכה על כסף?

הוא אומר, הוא מקבל טלפון,

חברה ביטוח אומרת שהיא מוכנה לבטח

את הילד שלו על השתלת הכבד.

ב-110 אלף דולר הם מסדרים לו את זה, הוא צריך לשלם משהו ויש לו ביטוח על 110 אלף להשתלה,

יש לך כסף.

מאיפה הם הגיעו?

איך הם יודעים שהוא צריך השתלה?

הוא לא יודע.

אחרי כמה דקות הוא מקבל טלפון

מאחיו,

יש לי 6,000 דולר לתת לך.

לא עובר כמה דקות,

עוד בן אדם מצלצל אליו.

אומר לו, השגתי לך 40,000 דולר.

בקיצור, תוך שעה היה לו את הכסף.

הוא טס במטוס,

הוא אומר, לוקח איתו שמונה מנות דם.

רופא ואחות מצטרפים לטיסה

דרך קופת חולים.

הוא נוסע.

מנה אחרונה החזיקה שעה וחצי,

אם לא הייתה המנה הזאת הספציפית מחזיקה שעה וחצי כי נגמרו המנות ולא היה להן,

הילד היה מת.

הוא הגיע לבית החולים, עשו את הניתוח,

הילד הזה עבר את ההשתלה,

הילד בריא ושלם.

הבן אדם אומר,

אני לא צריך הוכחות שיש בורא לעולם,

רק אני יודע מה אני עברתי באותן שעות,

6 שעות קריטיות.

אי אפשר להשיג 150 אלף דולר בדרך כזאת.

והקדוש ברוך הוא עשה לא בדרך כזאת.

ועכשיו אני אראה לך את הסרט שתבין עוד קצת מה זה גילוי אלוקי,

שלא צריך להטריח אותו במעמד הר סיני.

איך אני, יהודי פשוט,

אומר לאישה שיש לה שאלה קשה יותר משלך,

תשובה לא קלה גם לא קשה,

ואיך הקדוש ברוך הוא נכנס באמצע,

עוזר,

ורואים גילוי אלוקי.

בבקשה.

בואו נראה

מה זה כוחן של מצוות.

אדוני היושב-ראש, השנייה והשלכה.

רק רגע, רק. בכבוד.

תני לי להם פה פה פה פה. רק רגע פה, בבקשה.

אם אפשר לטובתו.

נברך שיחיינו, בבקשה.

עוד הרגע, יש לי שאלה.

נברך שאני שרמתי כיסוי בראש.

דעתי להתנגד מזה, לעומת זאת שיש לה ליפה, ויש לה כיסים,

ואנחנו שומרים את השבת ואנחנו שומרים את הלב במשפחה.

וכנגד מזה, אני לא תוכל להצביע או להצביע לו.

אדוני היושב-ראש, אני מתכוון.

תודה רבה.

ובכן, כמה זעשו כיסוי ראש לאישה?

יהודים יקרים ויהודיות יקרות, דעו לכם שמצוות כיסוי ראש לאישה נשואה, גרושה ואלמנה זה חיוב מן התורה.

אישה צריכה לכסות את ראשה,

כך כתוב בספר במדבר, פרק ה', פסוק 18. בפסוק כתוב, ופרע את ראש האישה,

מכאן שבנות ישראל הולכות בכיסוי ראש.

יש על זה לימוד גדול שם.

בכל אופן, צריך לדעת, המצווה הזאת היא מצווה מן התורה. כמו שאישה חייבת

ליום כיפור לצום, היא חייבת גם לכסות את הראש.

ואם היא שומרת על כיסוי ראש,

היא גורמת שתהיה טהרה במים,

עשירות במים,

ושבניה יהיו גדולים בדור.

שנאמר, אשתך כגפן פוריה וירקתי בתיך,

בניך כשתילי זיתים שמים לשולחניך,

הנה כי כן יבורך גבר, ירא השם.

זאת אומרת, הרבה... ההרצאה הזיזה אותי בצורה מפליאה.

מה שהוא אמר, אין לשנות את מה שהוא אמר.

זה אמת.

הוא ענה תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת, וקיבלנו תשובות נכונות.

ואני יודע מעשי

שהפרייה ורוויה של האישה היו תלויים בכיסוי ראש.

לצערנו הרב, יש הרבה נשים שהן עקרות

ולא זוכות להביא ילדים,

ועד היום כמעט כל מי שפגשתי

נשים שהייתה להן בעיה כזאת וקיבלו על עצמן טהרת משפחה בכיסוי ראש,

נפקדו לאחר מכן.

ואני אראה לכם כרגע קטע מאוד מרגש,

שהמעשה הזה היה באחת ההרצאות שלי,

מאישה אחת שהייתה שם ולא היה לה כיסוי ראש,

ותראו מה קרה בסוף העניין. אם אפשר לכבות את האור, בבקשה.

אני רוצה לשמור לך, כן.

אני אומרת, אני רוצה לתת לכיוון ביער, על מדינת יהודיות שלנו, של נשואות של מאה ערבים וחרות וגירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שבמשואה כדת משה וישראל, ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את השאלה אם נותן לה ולי לא?

היא שואלת שאלה,

אתגרת ביפו.

היא אומרת איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנא ליצלן, שנשואות לערבים,

עם שישה או עשרה ילדים,

וגרות בבנייני באר,

ואילו היא גרה בחולון,

והיא נשואה כדת משה וישראל, ואין לה ילדים.

אתה יודע מה? בואי נעשה עסק.

אני בלי נהדר

מוכן לברך אותה פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עליהם,

אבל אני מבקש ממנו בקשה קלה קשה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש שאני אתן לך,

אני מתכוון לצפות אותה בפרק של פרמת.

ובעזרת השם,

אני מקווה שיהיה לך ילדים יותר מערביות כולן.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר במלון שורש

בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלוש אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב, אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי.

אם היא תשים כיסוי ראש,

שתי אחיותיה נוספות ילכו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה מצווה מן התורה שנאמר ופרע את ראש האישה,

זה נאמר

בספר במדבר, פרק ה', פסוק שמונה עשרה,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העמון ללכת בלי כיסוי ראש.

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עגרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

אמרה, לא מוכנה.

בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו

הם לקבל על עצמם כיסוי ראש ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

היא פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדל ובעזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש

חצי שנה לא תורידי,

בעזרת השם ובלי נדל,

השם יזכה אותך לזרע של קיימא,

וכל הציבור ענה אמן חזק.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא

באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אליי אדם בסוף ההרצאה, הוא אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

אבל הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם.

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת למעלה.

השם יעזור, שיהיה פסולות טובות.

ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת בשתיים בצהריים,

כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד.

היא נקלטה.

ואחרי תשעה חודשים היא ילדה בת.

הם קראו לה הודיה.

ואחרי שפתיים נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו. מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטפחת מבד.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא,

נותן לך ניסיון קטן,

קח דבר קטן.

אני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן ניפגש ונהיה בברית עם הכסף?

וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו.

כבוד הלבנים תסליח,

כן?

בעזרת השם.

אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות גם כן במחמד הקדוש הזה, יש אף רצון גדולה עכשיו בשמיים.

מי שרוצה פה לשים בעזרת השם מדבריו זה שעת רצות גדולה מאוד בשמיים שתבוא לכאן, תזכרו, שעת רצות גדולה.

שיחייה וקיימת הכיבור נגמרות בגירת הזמן הזה.

אמן.

אז נראה את זה בבית הזה.

יום אנחנו חייבים כולנו לברך את הכוח של כולנו

גדול מאוד בשמיים.

מי שבירך ונותן לו קדושים, הנהלת יצחק יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הכיוות הקדושות והתאורות, הוא יברך את השם הטוב,

מיכל במיתה בת רבקה.

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיימא ומהירה.

פיצול ראש הזה, השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעומתו יברך ולחייאת שמיים כושר את הרע. אמן. כן, יהי רצון.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה? את יכולה להחזיק ילד ביד שיבגן.

איי, איי, איי, איי, איי,

איי, איי, באמת.

המצב שבכלל הזיז אותי זה שראיתי את הקלטת כשהוא דיבר עם הבחורה ושמעתי איך היא הגיבה.

וזה הזיז אותי מאוד.

רציתי, אני ממש רציתי, אבל פחדתי.

רק רגע, רק רגע.

תני להם, פה, פה, פה. רגע, פה, שנייה, בבקשה, עוד אחד פה.

נברך שיחיינו, בבקשה.

יש לי שאלה.

לפני שמתחילת הכיסוי הראש,

באתי כנגד לזה.

לעומת זאת, שיש לו מיטה ויש לו פיצים,

אנחנו שומרים את השב״ם ואנחנו שומרים על המשפחה.

וכנגד לזה, אני לא צריכה להציע לו, להציע לו, אימא שלי, ועדת תשובה. אני מוכן לבוא לדבר איתו.

תודה.

תודה.

שיחי,

עימא לא בקיעה רציניות. אמן.

עכשיו הייתה היום התולכת עם ניסי ראש עוד רבעיין שלו.

אפילו אם חלילה תוגבלי,

ננשמאי תודיעים שהלב שלך נזים ועצמם כל ימי חייו.

סליחה, ברכה, אני צריך כולם גם מי שפר על התמודדות, לא רואים כל אחר בנאום, כבר עוד ראשי מקום.

נחמה בץ,

רינקה, השם יבכות אותה,

וזרע שבימי נעלם,

תגיד עלייך בקרויה ובקרויה מהירה, אמן, כדי לדאוג.

זה התרגשות, וזה אושר, וזה הכול ביחד, וידעתי שאם אני לא ככת, אני לא ככת.

אין להוריד, אין לחשוב, זה ידושה.

כשהגעתי הביתה, הוא אמר לי,

כל עוד אסמארטוטל הראש, אני לא מדבר איתך.

זה היה יומיים של טרור.

אנחנו גרנו מתחת לאותו קורת גג,

והוא לא דיבר איתי, פשוט.

זה היה מאוד קשה, מאוד מאוד קשה.

והחזקתי את עצמי, ואמרתי, הרב ידבר עם בעלי, ויהיה בסדר.

זה היה חשבון.

זה היה חשבון.

אני יודעת שאנחנו היו רלינציאלים,

אנחנו עושים אחת בכל זמן, אבל זה היה

להקים על גגג מעט גדולה,

כל פעם זאת זאת זאת זאת קצרה.

לא חושבת שאנחנו עוד נמצאים לזה עד כדי

אבל ברוב השם, היא הוספתה,

ואני מבין שאני הייתי גרועה ואני לא אוהב להגיד גרועה, אבל אני חושב שזה קצת לנשים להגיד שזה קצת,

אבל אני רוצה להגיד שאם נעשה זמן,

אנחנו לא נעשה זמן.

הם כל הזמן אומרים לי שאני עקשנית.

זו הפעם הראשונה הוא אומר, עקשנית, וכל הכבוד לך.

כי אני, אני ממש,

אומרים,

את עושה צעד ואת חוששת ואת לא יודעת, והנה, מדובר שנה אחרי, ודברים באמת, ברוך השם, הסתדרו מכל הכיוונים,

כמו שהוא אומר,

אם זה עבודה ואם זה הילדים ואם זה,

ברוך השם, ההיריון.

ופעילך פתאום נותן לך מחמאה, כל הכבוד לך, את עשית את זה ואני גאה בך.

אני חושבת ששום בית שלנו היום יתחזק.

וזכות זה,

ואני מאחלת לך לכל מדינת ישראל, זה משהו, זו הרגשה עולמית.

נחמה בית, רבקה השם יתקוף אותה בזרח שבימה אלה,

חבל על הזמן, באמת חבל על הזמן.

כמו שאומרים, זה אימות המשיח, ואנחנו בעזרת השם נגיע ליבולה, וכל משפחה, אם תיקח על עצמה משהו,

אם את לא מכסה את הראש, תכסי את הראש, אם את לא מדליק כדורות,

תדליקי נורות,

אבל תעשי את זה מכול הלב,

והקדוש ברוך הוא יעזור לך ולכל המצב שאת נמצאת בו.

היהדות זה דבר נפלא,

צריך לקחת אותו מכל הלב.

תודה.

אפשר להדליק את האור?

כיוון שאנחנו נתבקשנו לסיים את הערב,

שעה מאוחרת כבר לתושבי מודיעין,

אז בשמחה רבה אני מודה לכם קודם כל על הערב הנפלא שהייתם שותפים לו.

אני מקווה שאתה, השואל,

אני רואה את הקדוש ברוך הוא כל ערב,

כל יום, בבוקר ועד ערב.

אם תרצה להתבונן, תראה אותו גם כן.

נכון שלפעמים מקבלים מכה פה ושם,

אבל זה בשביל לקרב את האדם למורא עולם.

גם אני מדי פעם מקבל תזכורת כזאת או אחרת.

טומי גם כן מזכיר לי מדי פעם, יוסי גם כן.

יש כמה חבר'ה שמזכירים לי שצריך לעבוד קצת יותר טוב,

אבל ברוך השם, עושים כל מה שאפשר.

הקדוש ברוך הוא אוהב את כולנו,

רק כשנתקרב אליו, חודש הרחמים והסליחות.

כל אחד ייקח על עצמו מצווה, שתי מצוות,

יתחיל להתחזק, ללכת קדימה.

צריך לשמוח ולהתגאות שאנחנו שייכים לעם היהודי, בנים של הקדוש ברוך הוא.

ומי שירצה כאן, בעזרת השם יתברך,

לצאת עם ציצית

כמצווה ראשונה קדימה, יוכל לבוא לכאן.

אישה שתרצה כיסוי ראש,

להתחיל אפילו שישי-שבת,

תוכל להגיע לכאן.

ומי שירצה, בעזרת השם יתברך,

להיות שותף גם כן,

שעוד יהודים יכירו את היהדות,

יוכל למלא הוראת קבע בהוראות שקיבלתם.

ונוכל להפיץ עוד קלטות, שיהודים יכירו, יראו, יבררו ויתקדמו.

תודה לכל המשתתפים.

מי שרוצה ציצית יכול לגשת לכאן בשמחה.

כן, הנה הראשון.

קצת מוזיקה.

כן, מי השני שרוצה ציצית, בבקשה.

כיסוי ראש, הנה, ברוך השם, כיסוי ראש.

תזכי למצוות. תן לה, תן לה.

כן.

אשריך, שים, שחיינו. עוד אישה כיסוי ראש? בבקשה.

כן, ציצית?

בבקשה, ציצית. כן, שחיין.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מי שברך רבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד שלמה, יברך את השם הטוב.

מה שמך? בשם האימא.

רחל בת אלגריה, השם יזכה אותה בזרע אשר קיימא מהרה.

בעזרת השם יתברך. בהצלחה. כן.

ברכה?

ברכה.

שגית בת מרסל, השמים.

שגית בת מרסל תזכה להתחזק בתורה ביראת שמים ותשמור שבת כהילכתה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו

וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

כן. מי עוד רוצה ציצית?

מי? בבקשה.

מי עוד רוצה ציצית כאן? הנה.

כן, בבקשה, קח שם.

תן לי ציציות תכף.

מי עוד רוצה ציצית, בעזרת השם?

כיסוי ראש, אם יש עוד מי שרוצה להתחיל שישי-שבת.

עוד יהודי שרוצה ציצית?

ברוכים תהיו לשם.

תזכה לרפואה שלמה ובכלל חולי עם ישראל.

כבוד הרב,

בעצם כל הוויכוחים וכל ההתלהמויות וכל האי-לאומיות האלה,

אני חושב שבעיקרם מתבססים על מה שקשור באמונה.

ואמונה זה אומר, זה לראות כדי להאמין.

עכשיו, אם בעבר, לפני אלפי שנה,

לא ידענו על התגלותו של הבורא,

אז היינו אומרים, אוקיי, הוא לא התגלה אף פעם, וככה אנחנו צריכים לקבל,

להאמין.

אבל מכיוון שאנחנו יודעים, שלפני אלפי שנה הוא התגלה למשה רבנו ולנביאים שבאו אחריו.

למה היום בדורנו הבורא לא מתגלה? אם הוא היה מתגלה,

אני חושב שהוא היה פותר הרבה הרבה הרבה בעיות באמצע.

שמעתי את השאלה.

קודם כל, הבורא התגלה, כמו שאתה אומר, ואף על פי כן חטאו לאחר מכן.

אז אני אגיד לך מה הוא עשה.

הוא עשה דבר פשוט, הוא שלח אנשים שיסבירו,

שיוכיחו, שידברו, ואתה עם שכל שנתנו לך מספיק בשביל לגלות את הבורא בלי להטריח אותו.

אני לא צריך שיראו לי את הרמטכ״ל בשביל שאני אבין שמאחורי כל הצבא העצום והגדול הזה יש רמטכ״ל.

זאת טרחה בשבילו?

לא טרחה.

אתה לא תקבל את השכר.

אתה לא תקבל את השכר, כי אם אדם יודע שיש בורא לעולם בראייה חושית,

מאחורי זה הוא רק יתחייב בצורה קשה ביותר.

במקום שיש ליצר את האפשרות להטעות אותך, ואתה נלחם בו ומצליח כנגד הטענות האוויניות שלו,

אתה מקבל שכר על זה כמאמין.

יש מצוות אמונה של אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

יש מצווה כזאת.

אם הכול יהיה בגילוי, אתה פשוט גמרת.

זה יהיה באמת עוד מעט.

כשיבוא משיח יהיה גילוי,

וכתוב פתאום יבוא האדון אל היכלו,

אבל כל מי שלא חזר בתשובה עד אז, יפסיד.

לא יוכל לחזור בתשובה.

למה? כי לחזור בתשובה אחרי שראית זה לא חזרה בתשובה.

בוא תתגלה עוד פעם אחת. הוא התגלה, אמרתי לך, אבל תספיק לפניכם. עכשיו עוד לפני יש לנו צ'אנס ונחזור בתשובה אחת. אז אני מסביר לך עוד פעם, נשמה. מיליון איש חזרו בלי שהוא יתגלה כמו שאתה רוצה. רק אתה רוצה להטריח אותו?

בשבילך, אתה תפסיק. מה אני אפסיק? אמרתי לך, לא תהיה לך בחיר רק בה.

הוא יתגלה, אתה איבדת את הכול.

עכשיו תחזור בתשובה. בנביאים הוא התגלה.

להם, הוא מסר, נכון. להם הוא מסר את מה שהוא רצה למסור. צריך להיות ראוי לזה.

אם היית נביא עכשיו... אין בעם הזה ואין בדור הזה אף אחד שהוא ראוי לזה שאגב הוא התגלה. אז אני אגלה לך יותר מזה. גלה לי. כתוב שחכם עדיף מנביא.

ויש הרבה חכמים בדור הזה והם אומרים לך את האמת אם תרצה לקבל ולא צריך נבואה.

אבל אם אתה רוצה אישית ספציפית,

תעבוד על נביאות,

תלמד איך נהיים נביאים, בעזרת השם יתגלה אליך באופן אישי, יתגלה לי אחר כך. אתה מכיר אחד כזה שהוא מתגלה אליו? סימון נוסף אני שואל. אתה מכיר אחד כזה שמתגלה אליו בדור הזה כתוצאה מזה?

אני אגלה לך סוד גלוי.

אליי הוא מתגלה כל יום.

איך?

איך הוא מתגלה אליי?

אני רואה את ההשגחה האישית של הקדוש ברוך הוא עליי, על כל צעד ושער. תקשיב טוב מה שאני אומר לך.

אני 22 שנה נותן הרצאות,

ראיתי כמויות אדירות של בני אדם בארץ ובעולם,

עמדתי מולם, שאלתי שאלות.

כל שאלה ששאלו, ברוך השם, הייתה לי תשובה. ובהתחלה, כשעוד לא הייתי יודע הרבה,

אם הייתי שואל ציבור גדול של אלף אלפיים יש שאלות,

אז היו שואלים שאלות.

ואתה יודע, רק אני יודע שהקדוש ברוך הוא התגלה אליי. למה?

יום לפני כן למדתי את התשובה.

אתה שומע?

לא פעם ולא פעמיים, אלפי פעמים, שיום לפני למדתי את התשובה, יום אחרי שאלו אותי, אם לא הייתי לומד אתמול,

לא הייתי יודע מה לענות.

זה גילוי.

זה לימוד, זה לא יתגדלו. זה גילוי,

כי בשביל שאתה תזכה ללמוד בדיוק מה שצריך יום לפני,

זה גילוי מאין דוגמתו. זה לא גילוי של הר סיני,

זה גילוי פרטי לכל אדם, ויש אנשים שזוכים לזה.

אבל ברוך השם, עושים כל מה שאפשר.

הקדוש ברוך הוא אוהב את כולנו,

רק שנתקרב אליו, חודש הרחמים והסליחות,

כל אחד ייקח על עצמו מצווה, שתי מצוות,

יתחיל להתחזק, ללכת קדימה.

צריך לשמוח ולהתגאות שאנחנו שייכים לעם היהודי, בנים של הקדוש ברוך הוא.

ומי שירצה כאן בעזרת השם יתברך לצאת עם ציצית כמצווה ראשונה קדימה, יוכל לבוא לכאן.

אישה שתרצה כיסוי ראש, תתחיל אפילו שישי-שבת,

תוכל להגיע לכאן.

ומי שירצה בעזרת השם יתברך להיות שותף גם כן,

שעוד יהודים יכירו את היהדות,

נוכל למלא הוראת קבע בהוראות שקיבלתם ונוכל להפיץ עוד קלטות שיהודים יכירו, יראו, ייבררו ויתקדמו.

תודה לכל המשתתפים.

מי שרוצה ציצית יכול לגשת מכאן, בשמחה.

כן, הנה הראשון.

קצת מוזיקה.

כן, מי השני שרוצה ציצית, בבקשה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-0367777779,

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net