"לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם" - מעשה במסכן עם שכל משובש
בבני ברק מספר הרב גלינסקי, היה יהודי מבולבל, תלמיד חכם, מסכן, ששכלו משובש. קורה. קורה. יום אחד עיין בתוספות ולא הבין. והוא תלמיד חכם, הוא קורא את התוספות והוא לא מבין. החליט לקרוע את התוספות מדף הגמרא. כולם הזדעזעו. "מה אתה עושה?!". מה הוא ענה? "התוספות טועים. יש להוציא אותם". כבר אמרנו שהוא היה קצת משובש. הגאון רבי עקיבא איגר, זצ"ל, כותב בשברון לב: "לא זכיתי להבין וה' יאיר עיני", גאון הגאונים! יש מקומות לא זכיתי להבין. אם רש"י כותב לא ידעתי פירוש, בכעשרים ואחת מקומות כמדומני, אז אם גדולי עולם כאלה יכולים להגיד "לא, לא עוד לא זכיתי להבין". אז איך בן אדם כזה מסכן, משובש, קורע את התוספות?! טוב, בואו אליו, טענו לו: "אבל יש עוד תוספות מהצד השני. נגיד זה לא בסדר לטענתך, אבל בצד השני מה?". מה אמר המסכן? "אוי לרשע ואוי לשכנו".
נו, אתם צוחקים, כולם מבינים שזה שבוש, נכון? שזה נוגע לתורה ואחד עושה מעשים כאלה, כולם מבינים שזה שיבוש השכל. אבל למה לא מבינים שזה נוגע למאורעות? וכל אחד שואל שאלות על הקב"ה. לא תמיד בקול, לפעמים במחשבה, למה ההוא, למה זה, למה זה זכה ככה, למה זה מקבל ככה, למה זה ככה, למה אני לא? הנה שעיתי זה, הה התפללתי ולא קיבלתי, הנה הוא זה וכן קיבל... שואלים. אז התוספות טועים, קורעים, הא? והקב"ה מה? אם על זה אנחנו מזעזעים, אז שאלות על הקב"ה? "למה יאמרו הגוים". אנחנו לא אומרים, רק נעשה ונשמע. אצלנו אין למה. אין למה. אין! זה רק הגויים. "למה יאמרו הגוים".