אדם קם לנסוע לטיול בעוד לילה על מנת לא לאחר! ולתפילה בנץ???
"רבי יוסי בר פאזי בשם רבי: "הן נקרא ולא נבעת?! איך אפשר לקרוא פסוקים אלו בלא בעיתה ורעדה; לטובה - "כֹּל נְדִיב לִבּוֹ" (שמות לה ה) פירוש; לנדבת המשכן לא הביאו כולם אלא כל נדיב לב. לרעה - במעשה העגל כתוב (שמות לב ג): "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם!" אתם שומעים?
עוד פעם: "לטובה: כשהיו צריכים לנדב ולתת תרומה טובה לבנות את המשכן! לטובה - מה כתוב? כל נדיב לב מה זה אומר? לנדבת המשכן לא הביאו כולם, אלא כל נדיב לב! רק מי שנדבו לבו לקחו ממנו, כיון שהנדבה היתה צריכה להיות "לשמי" אם כוונה "לשמה" מי שלא היה לו כוונה לשמה - לא לוקחים ממנו נדבה. אז לטובה כשנתבקשו ישראל כל נדיב לב לנדבת המשכן לא הביאו כולם אלא כל נדיב לב בלבד. לרעה - כשהם עשו את העגל; כתוב וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם! כל העם כתוב.
...
כרגע כתוב "כל העם" יש מי שאומר כן אבל כתוב כרגע, אבל כרגע כתוב בצד השווה, כמו ששם התנדבו רק "נדיב לב" ולא חילק בין העם לבין ישראל, גם פה אומר אחרת, מה אמרנו? לא אמרנו כלום,
אז הוא אומר לרעה, במעשה העגל כתוב וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אמר רבי חייא בר אבא: "אכן "השכימו – השחיתו!" כל השחתה שהיו עושין - בהשכמה היו עושין! פירש ב"קרבן העדה": "כלומר: גם הנביא צפניה הוכיחן כיוצא בזה: 'השחתה עשו בהשכמה, והטוב לא עשו בהשכמה; שלגבי עגל כתיב (שמות לב ו): "וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת" ולגבי נדבת המשכן כתיב: "וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" ולא בהשכמה ממש!". אז זאת אומרת כל דבר שהיו משכימים קום מוקדם – זה לעניין השחתה. ולעניין מצווה - בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר כמו שטיבלאך, בבקר בבקר מתי שאתה קם בבוקר אתה בא... זה גמרא ירושלמי שקלים א' א'.
אז זאת אומרת זה דברים שקשה מאוד לסובלם, אבל אנחנו רואים בעצמנו! בהשכמה לבוא להתפלל בנץ - רק מי שנדיב לבו, אבל אם היה טיול או נסיעה לחו"ל או דברים כאלה- אא אא .... לפני הוא כבר ער שמא חלילה יירדם. אז לענייני השחתה - משכימים קום! לענייני טובה...