בזכות דבריו של הרמב"ם ב'מורה נבוכים' חזרתי בתשובה!
כתב הרמב"ם "במורה נבוכים" חלק ג פרק נב: אין ישיבת האדם תנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו לפני מלך גדול. ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך. ומפני זה מי שיבחר בשלימות האנושי ושיהיה איש האלוקים באמת - יעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודם. ודע כי כאשר ידעו זה השלמים, תגיע אליהם מן היראה והכניעה ופחד השם. וזה הענין אשר העירותיך עליה הוא הכוונה ממעשי התורה כולם".
עד כאן ציטוט מתוך דברי הרמב"ם רבי משה בן מימון זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, שבזכות דבריו אלה נתעוררתי לתשובה! אז לכאורה הרמב"ם החזיר אותי בתשובה. למה לכאורה? הדברים שלו החזירו אותי בתשובה! אלה הדברים שעוררוני. והזכות שמורה לרב גנצפריד זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שפתח את ספרו בדברים אלה: "שִׁוִּיתִי השם לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז ח) זה כלל גדול בתורה!". אתם שומעים? זה מספיק בשביל להחזיר יהודי בתשובה!
אני חוזר עוד פעם: כתב הרמב"ם במורה נבוכים: אין ישיבת האדם תנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו לפני מלך גדול. בבית אדם יושב איך שהוא רוצה בביתו מתנועע נע זז... עושה מה שהוא רוצה, קם הולך ו... אבל אם יושב לפני מלך הוא יכול לשבת איך שהוא רוצה?! התנועות שלו יהיו אותו דבר?! הוא שוקל כל תנועה; אם להזיז את לא להזיז את היד! אם זה יסיח את דעת המלך אם זה יפריע זה יראה יותר מידי... ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו – מרים את הקול מוריד את הקול, מרבה לדבר ממעט לדבר. כדיבורו במושב המלך - שמה הוא שוקל מילים! לא מוציא מילים מותרות, שוקל הכל רק אם זה בול קליעה.
נחזור: "אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו לפני מלך גדול. ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך. ומפני זה מי שיבחר בשלמות האנושי ושיהיה איש האלוקים באמת - יעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודם!" אם לפני מלך בשר ודם אתה לא יכול לזוז כמו שאתה רוצה לדבר מה שאתה רוצה - אז קל וחומר ועל אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה! ודע כי כאשר ידעו זה השלמים, תגיע אליהם מיד היראה והכניעה ופחד השם.
זה הענין אשר העירותיך עליו הוא הכוונה ממעשי התורה כולם. זאת היא הכוונה, כל מעשה התורה ומצוותיה מכוונים לזה, לדעת "שִׁוִּיתִי השם לְנֶגְדִּי תָמִיד" שאתה עומד לפני עומד לפני מלך, עובד לפני מלך, מדבר לפני מלך, הכל לפני מלך. לא סתם מלך! מלך מלכי המלכים!! שמביט ובוחן בכל רגע נתון מה אתה עושה.