הגנום האנושי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מיפוי הגן ומהאנושי,

אותה רשימה של כ-3 מיליארד זוגות בסיסיים,

וזיהוי של 80 עד 140 אלף הגנים המטוהרים במילים אלה.

טעים,

טעים,

טעים, טעים.

הרוב הגדול של 100 ביליון הטעים בגוף האדם מכיל דרעינים,

ובהם 46 כרומוזומים,

23 מכל הורה.

הכרומוזומים, כל כרומוזום בנוי משרשרת ארוכה ומפותלת של מולקולות DNA.

DNA. בכל שרשרת כזאת שאורכה מגיע למטר ושמונים יש כ-3 מיליארד זוגות בסיסיים.

אלה הן האותיות המהוות את הצופן הגנטי של החיים.

קלטת מספר 130

הגנום האנושי

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת חיים אוריאל בן רבקה,

מנוחתו עדן,

ולרפואה וזיווג טוב לשי בן מרים.

ובכן, יהודים עיקריים, אתמול התפרסם שפוענח הקוד הגנטי של הגנום האנושי,

וידיעות אחרונות כותב המטרה, עולם בלי מחלות.

המרוץ לפענוח הקוד הגנטי הגיע אתמול לסיומו.

הפרויקט המדעי השאפתני,

אחד החשובים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי,

יסייע לאנושות לסלק מחלות ולשלוט על עיצוב תכונות האופי.

מיפוי הגנום האנושי,

אותה רשימה של כ-3 מיליארד זוגות בסיסיים,

שהם האותיות של ההוראות הגנטיות,

הושלם.

עכשיו ניצבים הגנטיקאים בפני המשימה העצומה של מציאת הפירוש,

למיליארד מילים בנות שלוש אותיות כל אחת,

בזיהוי של 80-140,000 הגנים המתוארים במילים אלה.

תאים,

הרוב הגדול של 100 ביליון התאים בגוף האדם מכיל גרעינים,

ובהם 46 כרומוזומים,

23 מכל הורה.

הכרומוזומים,

כל כרומוזום בנוי משרשרת ארוכה ומפותלת של מולקולות DNA. בכל שרשרת כזאת,

שאורכה מגיע ל-1.80 מיליארד זוגות בסיסיים,

אלה הן האותיות המהוות את הצופן הגנטי של החיים.

גנים, רק 2-3 אחוזים מ-3 מיליארד הזוגות הם גנים,

אותן הוראות מקודדות ליצירת חלבונים הנדרשים לבניית רקמת עצם שריר בתאים אחרים בגוף האדם.

הגנום הוא טקסט,

והמשימה שלנו היא לקרוא אותו מתוך ה-DNA שבתאים,

מסביר לנצט,

זה כמו אנציקלופדיה של 46 כרכים

שהם הכרומוזומים, והיא כוללת 3 מיליארד אותיות.

כשמדובר בגוף האדם,

כל כרך כזה הוא שרשרת אחת ארוכה של DNA שמתחלקת לערכים שהם קבוצת אותיות או מלים.

כל ערך כזה הוא גן

ועוסק בנושא מוגדר בתכונה שלנו.

אלא שבניגוד לאנציקלופדיה,

בגנום הברדק חוגג.

הגנים לא מופרדים זה מזה בצורה ברורה,

ויש הרבה ג'אנק-DNA,

כלומר טקסט שלא אומר לנו דבר.

החוכמה היא לזהות בגן ואת הגנים,

לקרוא אותם ולחבר את החתיכות לכדי טקסט משמעותי.

אדם שנולד עם פגם גנטי,

הרפואה תוכל לפתור את בעייתו באמצעות התערבות גנטית ושינוי המערך הגנטי בגופו.

לדעת מומחים,

במרבית המקרים נוכל לפתור את הבעיה עוד לפני הלידה באמצעות התערבות גנטית בשלב העוברי של האדם.

השאלה היא,

היכן נציב את הגבול?

האם זה נכון מוסרית לאפשר להורים לעצב את תינוקם?

הורים נמוכים, למשל, יבקשו להאריך את קומת ילדם העתידי,

אב קרח יבקש לנקות את העובר מגן ההתקרחות,

הורים כהים יבקשו שילדיהם יהיו בהירים,

והורים טיפשים, שבנם יהיה גאון.

האם היכולת של האנושות לעצב את עצמה היא דבר טוב או רע?

עד כאן מידיעות אחרונות, 27 ליוני 2000. ובכן,

כולם משתבחים בזה שהצליחו לפענח את הקוד הגנטי.

לידיעתכם, יהודים יקרים, בזוהר הקדוש

נאמר שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם.

אין חלק אחד באדם

שהוא לא מכיל את כל האדם, ה-DNA, מה שנקרא היום.

זאת אומרת, הזוהר הקדוש כבר לפני כאלפיים שנה,

מזמן רבי שמעון בר יוחאי,

אומר שלמעשה כל האדם נמצא בכל חלקי האדם.

היום רק מפרקים את זה ובודקים למצוא את הדברים ולהבין כל דבר,

וחושבים שזה יהיה הפתרון.

לא יודעים מה יהיו האסונות שיבואו בעקבות זה, ועל זה נעמוד.

התפרסם שוב פעם בידיעות אחרונות,

לפני כמה זמן,

ילד שלי מושלם.

זוגות בישראל עוברים במהלך ההיריון יותר בדיקות מבכל מדינה אחרת, וממהרים לעשות הפלה גם אם מדובר בחשד קל בלבד למום בעובר.

אם הם ייסעו לאמץ ילד בחו״ל,

הם תמיד יעדיפו בלונדיני עם עיניים כחולות.

וכך כותבת הכתבה.

הרצון בילד בריא הרבה יותר קיצוני בישראל מאשר בעולם,

ויש דרישה לכל בדיקה חדשה,

אומר פרופסור זלוטוגורה.

נשים ישראליות יעשו את כל הבדיקות האפשריות ויפסיקו הריונות גם בגלל פגם קל הרבה יותר מאשר נשים בארצות אחרות.

החיפוש אחר האדם המושלם הוא רעיון עתיק יומין,

שהגיע לקיצוניות בספרטה כשהשליכו תינוקות לא מושלמים מראש ההר.

בסוף המאה ה-19 התפתחה במערב האו־גנטיקה,

מדע השבחת הגזע,

שהגיע לשיאו האפל בשימוש שעשו בו הנאצים שהשמידו מפגרים ובעלי מום.

היום כבר לא צריך תאי גזים כדי לסלק את הלא-רצויים מהאוכלוסייה.

אפשר לעשות הפלה בשלבים מוקדמים.

היעד שיושג יהיה אותו יעד,

כך אומר דוקטור דן גראו מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב.

התפרסמה פה סטטיסטיקה שנעשתה.

68% מהיועצים הגנטיים בישראל אומרים

שלידת ילד עם מום אינם מעשה הוגן.

שימו לב.

בשנת 1995 נערך בארצות-הברית מחקר עמדות בין יועצים גנטיים מ-37 מדינות.

עמדותיהם של היועצים הישראלים

לעומת אלה של הקולגות שלהם ברחבי העולם מבהירות

למה נערכות בישראל כל כך הרבה בדיקות.

להלן דוגמאות לשאלות שהוצגו ליועצים ולתשובותיהם הנשאלות כרגע בסקר,

ישראל, ארצות-הברית וגרמניה.

שאלה, ללדת ילד עם הפרעה גנטית חמורה אינו מעשה הוגן כלפי החברה. מסכים?

בישראל אמרו 68% של ללדת ילד עם הפרעה גנטית חמורה זה לא הוגן כלפי החברה, משמע להפיל אותו,

לרצוח אותו.

בארצות-הברית רק 28% הסכימו עם זה,

ובגרמניה רק 8%. ללדת ילד עם הפרעה גנטית חמורה אינו מעשה הגון כלפי אחיו.

מסכים?

בישראל הסכימו עם זה 59%. בארצות-הברית 22%. בגרמניה רק 10%. ללדת ילד עם הפרעה גנטית חמורה אינו מעשה הוגן כלפיו.

מסכים?

ישראל אומרים 68% מסכימים, צריך להפיל אחד כזה.

ארצות-הברית 40% וגרמניה רק 18%. מטרתה של הגנטיקה היא לנקות את מאגר הגנים האנושיים מפגמים.

מסכים?

ישראל 14%. ארצות-הברית 0.5%. גרמניה 2%. אנשים עם נכות קשה עושים את החברה המגוונת והעשירה יותר.

מסכים?

בישראל רק 10% מסכימים,

בארצות-הברית 24% ובגרמניה 38%. האם תסכים לבדוק את מין היילוד

כשקיים חשד שמטרת ההורים היא להפיל עובר ממין לא רצוי להם?

זאת אומרת, אם יהיה זכר או נקבה.

בישראל 68% בארצות-הברית 34% ובגרמניה רק 13%. נתחלפו הגרמנים ביהודים והיהודים בגרמנים.

מה זה?

לאיפה הגענו?

מתערבים בתהליך הבריאה ורוצים לשנות הכול.

בואו אני אשאל אתכם שאלה.

אתם חושבים באמת שאם אדם יגיע למצב שיוכל לבודד את הגן של סרטן ולשתול גן בריא,

נגיד שהגיעו לזה בזמן מן הזמנים,

הוא לא יכול למות יותר מתאונת דרכים?

הוא לא יכול למות מחנק במיטה?

הרי אנחנו יודעים מההיסטוריה. כשהתגברו

על הבעבועות ועל החולה רע,

באו מחלות אחרות יותר קשות.

אחת המחלות שמנסים להתמודד איתה,

וקשה מאוד,

סרטן.

התחילו לגלות קצת

דברים ואומרים שאחד מתוך שלושה ניתן להציל אם מגיעים מוקדם.

נו, אז לא בא אחרי זה איידס

ולא יודעים מה לעשות עם זה?

מנסים למצוא איידס, אז מה, לא הגיע החיידק הטורף, מה שלא היה קודם?

הרי מחלות זה צורך.

מחלות נבראו לצורך.

לטובת האדם.

הבורא ברא את המחלות לטובת האדם.

אומנם לא לכתחילה,

רק במקרה שצריך לעורר את האדם

ולהביא אותו להכרה שמשהו לא בסדר במעשיו,

באה המחלה לעורר אותו.

אז אי אפשר לבטל את המחלות.

תתגבר על כאלה, יביאו אחרות.

כמו המעשה הידוע בזמן שלמה המלך,

כשהיה אדם שבא אליו ואמר לו,

אני מבקש ממך שתלמד אותי את שיחת הציפורים.

אז שלמה המלך לא הסכים, אבל לאחר הפצרות רבות הוא הסכים, ולימד אותו.

אותו אדם יצא החוצה מאושר,

והנה הולך בדרך,

ובאחד מן הימים הוא שומע שתי ציפורים שאומרות אחת לחברתה,

מסכן אדם זה,

מן השמיים גזרו שתישרף לו התבואה.

שמע זאת שמח,

הלך וקצר את כל התבואה והכניס אותה למתבן.

יום אחד הוא עובר, הוא שומע שתי ציפורים אומרות,

אחת לחברתה,

מסכן אדם זה,

עומד להישרף לו המתבן,

עמד ומכר את כל התבואה וקיבל מעות בעבורה.

עבר בדרך, שמע שתי ציפורים אומרות אחת לחברתה,

מסכן אדם זה, ימות השנה.

נכנס ללחץ, רץ לשלמה המלך, מה אני עושה?

שאל אותו, מה קרה? סיפר לו.

אמר לו, לא אמרתי לך שלא כדאי שתדע את שיחתן.

אתה נגזרה עליך גזירה שתמות,

רק הקדוש ברוך הוא אף פעם לא ממית אדם ישר בלא התראה,

אז הוא פוגע באדם בממונו קודם,

ממרחק,

מראה לו שיש בעיות איתו,

אבל הוא ראה שאתה מרחיק ממנו את האפשרות,

מכניס אותה למתבן.

מכניס למתבן, אמר, טוב, נשרוף לו את המתבן.

אתה התחכמת עוד והחלפת את זה למעות.

אמר הקדוש ברוך הוא, אם כך,

האדם ילך ולא תהיה לו כפרה.

אתה רוצה לברוח מהגזירה?

הגזירה צוחקת עליך.

אם יש על אדם גזירה שיעשה כל מה שיעשה, לא יעזור לו שום דבר.

המטרה של מחלה זה לעורר את האדם לחזור בתשובה.

יעקב אבינו התפלל לקדוש ברוך הוא בשביל שיהיו מחלות.

עד יעקב אבינו לא היה חולים.

אדם היה צריך למות, היה הולך בשוק, מתעטש ומת.

למה אומרים שאדם מתעטש לבריאות, לרפואה,

חיים ולשלום?

למה?

משום שפעם זה היה מיתה.

יעקב אבינו התפלל, ולמה התפלל שיהיה חולי?

כדי שאדם יוכל לצוות

לביתו לפני שהוא נפטר.

שיספיק לאסוף את בניו, כמו שהיה מיעקב אבינו, חולה,

קרא לבניו,

היאספו והגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.

ואז הוא יכול להדריך אותם, מה לעשות וכו', להשאיר צבא.

חזקיה המלך

התפלל שאפשר יהיה להתרפא מהמחלה.

חזקיה המלך היה חולה ונעשה נס,

וחזרו מעלות אחת אחורה עשר מעלות,

והיה נס בכל העולם כולו.

חולה ראשון

שנתרפא ממחלתו ולא מת.

למה?

כדי שאדם יוכל לחזור בתשובה.

המחלות

הקדוש ברוך הוא ברא אותם לטובה.

והנה אני אראה לכם מה כתוב בתורה הקדושה.

כי עם קדוש אתה לשם אלוקיך,

בך בחר השם אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה.

לא מרובכם מכל העמים חשק השם בכם

ויבחר בכם,

כי אתם המעט מכל העמים.

כי מאהבת השם אתכם ומשומרות השבועה אשר נשבע לאבותיכם,

הוציא השם אתכם ביד חזקה,

ויפדך בבית עבדים מיד פרעה, מלך מצרים.

וידעת כי השם אלוקיך הוא האלוקים,

הכלא הנאמן, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור,

ומשלם לשונאיו אל פניו,

להאבידו,

לא יאחר לשונאו אל פניו, ישלם לו.

ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים

אשר אנכי מצווך היום לעשותם,

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה,

ושמרתם ועשיתם אותם,

ושמר השם אלוקיך לך את הברית ואת החסד

אשר נשבע לאבותיך.

באהבך וברכך,

דהרבך,

וברך פרי בטנך ופרי אדמתך,

דגנך ותירושך,

ביצהריך,

שגר אלפיך ועשתרות צונך על האדמה שנשבע לאבותיך לתת לך.

ברוך תהיה מכל העמים,

לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך.

שימו לב עכשיו.

והסיר השם ממך כל חולי,

וכל מתווה מצרים הרעים אשר ידעת לא יסימם בך ונתנם בכל שונאיך.

אז קודם כל צריך להבין דבר אחד,

מה זה והסיר השם ממך כל חולי?

זה כל חולי הנהוג לבוא בעולם, אומר הרמב״ן,

כי בעשותם המשפטים ינצלו מהם,

ואם לא יעשו אותם,

יבואו עליהם כאשר באו על המצרים.

אם עם ישראל שומר את המצוות,

השם מבטיח שהוא מסיר מעליהם כל מחלה,

אבל אם לא, הוא מביא עליהם את המחלות, כמו שכתוב, והשיב בך את כל מתווה מצרים.

זאת אומרת, המחלות

זה כלי ביד הקדוש ברוך הוא,

לומר לנו אם אנחנו בסדר או לא בסדר.

המחלות בייסורים היום

זה במקום הנביאים של פעם.

פעם, כשאדם היה חולה,

לא היה הולך לרופא,

היה הולך לנביא.

הנביא היה אומר לו מה התיקון שהוא צריך לעשות,

והאדם היה מתקן את חטאיו והיה מתרפא.

כשלא היה נביא,

היו אורים ותומים,

היו הולכים לכהן,

והכהן עם החושן היה אומר לאדם מה הבעיה שלו.

וככה דורות הלכו אבל וירדו,

אז נסתלקו מהם גם כל ההטבות האלה של נביא ואורים ותומים וכולי.

היום המחלות והייסורים

הם הנביאים שבאים להגיד לאדם את אותו תפקיד.

אתה לא בסדר,

והפגמים תמיד באים באיברים שחוטאים בהם.

אדם חוטא באוזניו,

נפגע באוזניו,

חוטא בידיו,

גוזל ודברים מן הסוג הזה, לוקה בידיו.

לא מקיים מצוות בהם,

לוקה בהם.

אץ ברגליים, חוטא.

אדם רץ לדבר עבירה, לוקה בגופו, ברגליו,

וכן על זה הדרך. זאת אומרת,

הגוף שלנו משמש איתות

יותר משוכלל ממה שיש היום במכוניות,

לראות מאיפה הבעיה בתוך המכונית.

הנורית נדלקת על ידי הכאב,

על ידי הייסורים,

כדי שאדם יוכל להתבונן ומזה להבין מה עליו לתקן.

אדם רוצה להתגבר על המחלה?

אין בעיה. פעמים שהתיקון שלה זה הריצות, הדאגה,

הפחד והממון שאתה משקיע בשביל להירפא.

אבל הביטחון שלך, גם כשאתה הולך לרופא,

צריך להיות הביטחון בשם יתברך,

ולהתפלל שייתן לרופא את האפשרות להיות שליח נאמן.

כי יש ששוכבים אצל הרופא ולא קמים ממנו,

ויש כאלה שאצלו וקמים ממנו. לכן התורה אומרת,

ורפא יירפא.

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא,

אבל הוא רק שליח.

זאת אומרת, אדם צריך לדעת.

אם תתקן,

כמו שאומר הגאון מבין נא את עצמך על ידי וידוי ממש,

ותחזור בתשובה אמיתית,

תרפא מכל חולי על המקום. אבל אם זה יהיה אמיתי,

אם לא,

אז המחלה תמשיך ותתפתח,

ואפשר שתצמיח בעיות נוספות.

ובואו נראה מה כתוב.

אומר בעל הטורים,

והסיר השם ממך כל חולי.

כל חולי בגימטרייה זה צדיק ח',

ויש צדיק ח' קללות,

בפרשת כי תבוא.

זאת אומרת, 98 קללות שכתובות בתורה יכולות לבוא על האדם,

אם הוא לא שומר את מצוות התורה,

אבל אם הוא שומר,

מבטיח השם, והסיר השם ממך כל חולי, את כל הצדיק ח'.

יתרה מזאת, כשאדם מתרפא אצל רופא,

תמיד נשאר רושם במחלה, אפילו אם יש רפואה.

אבל השם אומר, אם אני אמרפא אותך,

אז והסיר השם ממך כל חולי,

אפילו את הרושם של המחלה.

כל החולי נעקר כאילו לא היה.

אנחנו אומרים, רפאני השם וארפא.

אם הרפואה באה מהשם יתברך, אני בוטח בו ועושה את מה שצריך,

אז זה וארפא גמור.

אבל אם לא,

נותנים לך כדורים לרפא את זה,

ומסבכים אותך בתוצאות לוואי מזה.

אין רפואה שלמה,

כשהיא לא נעשית על ידי התיקון הרצוי על ידי הקדוש ברוך הוא.

ואיזה חולי?

אפילו אלה המאורגנים לבוא מצד המערכת, ואפילו חוליים המדבקים,

כך אומרים המפרשים.

עכשיו בואו תשמעו עוד קצת.

ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה, כי מרים הם על כן קרא שמע המרה.

וילא נועם על משה לאמור מן נשתה,

ויצעק אל השם, ויורהו השם עץ,

וישלך אל המים,

וימתקו המים,

שם שם לו חוק ומשפט, ושם נישאו. התורה מספרת

שעם ישראל מגיעים למרה,

שם המקום נקרא כך, על שם המים המרים

שהיו שם, שלא יכלו לשתות.

הם צעקו אל השם,

והקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו לזרוק עץ מר לתוך המים,

והמים הומתקו על ידי העץ המר.

ומה כתוב על זה?

אחרי זה כתוב, ויאמר, אם שמוע תשמע

לכל השם אלוקיך,

בהישר בעיניו תעשה,

בהאזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני השם רופאיך.

זאת אומרת, יש פה התניה ברורה.

מחלות, יש.

השם אותן, זה השם יתברך.

אני מחצתי,

ואני ארפה, ואין מיידי מציל.

השם ממית ומחיה.

מוריד שאול ויעל.

הוא עושה הכול.

אבל הוא אומר, אתה רוצה להיות בריא?

אני כרופא טוב, כרופא נאמן, רוצה לומר לך, לפני שתחלה,

מה עליך לעשות שלא תחלה?

ואם תחלה,

אני רוצה לומר לך איך תרפא.

אז קודם כול,

רבנו בחיה אומר לנו על המקום,

כל המחלה אשר שמתי במצרים,

מה היו המחלות שהיו שם?

עשר מכות היו.

כמו שאומרים בהגדה, דצח,

עדש באחאב.

דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין,

ברד הרבה, חושך, מכת בכורות.

אם תחשבנו את זה,

יצא לכם דצח, עדש באחאב,

501,

כמניין המילה אשר.

כל המחלה אשר שמתי במצרים, זה עשרת המכות, לא אשים עליך,

כי אני אשם רופאיך.

מהם המצוות שאתה צריך לעשות?

מצוות עשה, מצוות לא תעשה,

וגם משא ומתן באמונה,

ושרוח הבריות תהיה נוחה ממך.

אם אתה שומר על שלושת אלה, כמו שאומרים המפרשים,

לא יהיו לך מחלות לעולם.

יהיו מחלות מידבקות, לא יקרה לך כלום.

אפילו אם תתקרר,

מה שכתוב, הכל בידי שמיים,

חוץ מצינים פחים,

שאם אדם יושב בקור,

הוא מתקרר, או יושב בחמה,

והוא מקבל מחלה,

אומר הקדוש ברוך הוא, אני אשם רופאיך אפילו מזה,

בתנאי

שאתה שומר את מה שאני ביקשתי ממך.

יש לזכור, אומר אבן עזרא,

כי בעיניך ראית את המחלה והנגעים והמכות אשר שמתי במצרים בעבור שהם מרדו בי,

המצרים כמובן,

ואם אתה תשמור חוקיי,

תימלט מהם שלא אעשה לך כאשר עשיתי להם,

ועוד,

כי אני אהיה רופאיך מכל מחלה שגזרתי להיותה על הארץ.

אין לך צורך לרופא,

כאשר ריפאתי המים המרים,

שאין יכולת ברופאים לרפאם.

כמו בימי מרא,

שמים מרים הפכו למתוקים על ידי השלכת עץ, שזה דבר לא טבעי.

והנה דבר מרא הוא ההפך המכה הראשונה שהייתה במצרים. במצרים היה יואר מים מתוקים,

והשם אמר להכות את המים, והם הפכו לדם, למרים.

ומימי עור היו מתוקים ולא יכלו לשתות מהם, וכאן המים המרים

שבו להיות מתוקים.

והנה השם עשה דבר והבקעו.

על כן יש לך להישמר שלא תמר בו,

לא תמרה את פיו של הקדוש ברוך הוא,

ולאהוב אותו,

כי הוא יטיב לך.

הקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב לנו,

בעוד וברך את לחמך ואת ממך בהסירותי מחלה מקרבך.

אם תקיים את התורה, אומר רבנו בחייה,

לא תחלה לעולם בשום חולי,

לא בכל איי הטבע שהם מצד המאכלים הנכנסים בגוף,

ולא בכל איי המקרה שהם באים מחוץ לגוף.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא אומר, אשמור בריאותך שלא יבוא שום חולי עליך כלל.

ומי מרפא, אתם חושבים?

המצווה היא רפואה לאדם,

שנאמר,

ולכל בשרו מרפא.

יש כאן עוד דברים בגו,

אבל אני רוצה לומר לכם, יהודים עיקרים.

מה שכתוב כאן, שהמצווה היא רפואה לאדם,

שנאמר, ולכל בשרו מרפא,

פירושו של דבר.

גם אם יגלו את הגנום האנושי, ויפענחו אותו,

וידעו להזיז מכאן לכאן ומכאן לכאן,

זה לא יועיל לגזרות השם יתברך.

כי גם אדם בריא יכול למות,

וגם אדם בריא יכול ללקוט.

אבל צריך לדעת דבר אחד.

התורה אומרת,

שהרפואה והמחלה בכלל לא תלויה בטבע ליהודי.

אם היהודי שומר תורה ומצוות, הוא מעל לטבע.

ומי מבטיח לו את זה? הקדוש ברוך הוא אומר.

כל המחלה אשר שמתי במצרים,

לא אשים עליך, כי אני שם,

ואני ה' רופאיך.

ואם אני לא אחליט שאתה תרפא,

לא יעזור לרופא שלך,

הוא בעצמו,

תוך כדי זה שהוא מנסה לרפא אותך,

הוא בעצמו יכול לחלות,

הוא גם יכול למות.

ואם מישהו יכול להסיר ממך חולי, זה רק אני אומר, הקדוש ברוך הוא. והסיר ממך השם כל חולי וכל מתווה.

אז יהודים יקרים, אנחנו קיבלנו כוחות מעל לטבע.

הקדוש ברוך הוא נתן לעם היהודי דבר שעל פי שכל לא ייתכן.

מה פירוש?

אם אדם יעשה מצווה פלונית, הוא יתרפא?

יכול להיות דבר כזה?

ייתנו לו זריקה, אני מבין.

ייתנו לו כדורים, אני מבין. יעשו לו ניתוח, אני מבין. ככה כולם מבינים.

אבל יכול להיות שבן אדם יתרפא על ידי מצווה רוחנית?

הוא עושה מצווה רוחנית?

הוא ישים תפילין

והיד שלו תרפא?

הוא יתעטף בציצית והגוף שלו לא יכאם?

היא תשים כיסוי ראש והיא תוליד ילדים?

מה הקשר בין זה לזה?

אלא כך כתוב,

המצווה היא רפואה לאדם

שנאמר ולכל בשרו מרפא.

זאת אומרת, מה שאני מחדש לכם היום על פי התורה,

זה יותר חידוש מכל פענוח הקוד הגנטי שאמרו אתמול,

וקלינטון אמר את זה בשידור לעולם.

מה שאני שידרתי לכם עכשיו,

יותר חידוש מהפענוח של הקוד הגנטי.

ובואו נראה דוגמה קטנה איך מצווה

מרפאה.

בבקשה, דוד.

ברוך תוהדונוי,

הנוהינו ומלאכו עלום, שהכל נהיו בדבורו.

אמן.

היה לי בית מסורתי.

שמרתי שבת.

שנתיים לפני שהכרתי את הרב, לקחתי על עצמי חצאית.

ואני חושבת שהייתי בדרך הנכונה.

אנחנו התחתנו ורצינו לשמור בית עתיד, בגולה במיוחד הילדים.

התארצנו בארץ ובאתי לכאן והתחתנתי כאן.

וידעתי שזה מאוד קשה.

אני הייתי פה בעולם זר.

זה כל הגויים סביבך, ואם את לא מחזיקה את הבית בקדושה וטהרה,

אין סיכוי.

את מגדלת ילדים ואת רוצה שהילדים שלך יהיו בבית

עם תורה ומצוות.

שמרנו שבת כמו כולם, אבל זה לא היה,

לא היה הדוק.

הייתי הולכת עם מכנסיים.

ניסיתי, השתדלתי. לא כמו שרציתי, לא כמו שהיה צריך להיות.

זו הייתה החלטה של שנינו, שרצינו בית,

רצינו לשמור,

רצינו בית, ציוטי, רצינו...

כי כמו שאמרתי,

בן אדם נמצא, זה לא שהוא נמצא בארץ שלו,

שיש בית כנסת בכל אזור, או שיש בית ספר דתי, שיש החלטה, אתה רוצה בית ספר דתי או לא.

פה זה לא רק בית ספר חילוניים, זה בית ספר פאבליק.

ואני לא רוצה לשלוח את הילדים שלי לבית ספר חילוני,

במיוחד שיש חול הגויים סביבנו.

וזו הייתה החלטה שלנו.

רצינו לשמור את הערת המשפחה, רצינו לשמור את השבת,

אבל כמו שאמרתי, זה לא היה כמו שצריך להיות.

היום אני מרגישה שאני נעשה הרבה יותר,

ואני מרגישה את האטון פה.

ברוך השם אנחנו עכשיו בקהילה יותר חזקה,

יש חזרה בתשובה,

אבל לפני עשר שנים אנחנו היינו המשפחה הערדית ברחוב שהיינו יהודים.

אה...

זה, זה לא קרה.

אנחנו כאן משפחה עם שתי ילדים.

הילדה הקטנה שלי בת שש,

ורציתי מאוד עוד ילד,

וזה היה מאוד קשה להיכנס להיריון,

וכשנכנסתי להיריון הייתה לי הפלה.

זה היה מאוד קשה.

אני...

להיות אימא זה דבר נפלא,

וכשלבן אדם,

הקדוש ברוך הוא נותן הריון ואחר כך יש הפלה,

זה דבר מאוד מאוד קשה.

וזו לא הייתה ההפלה הראשונה, זו הייתה ההפלה השנייה,

וזה דבר שלא לוקחים בקלות.

אני הייתי במצב לא הכי קל בכלל.

לא פיזית, ולא מוכנית, ולא רוחנית, והאשמתי את כולם.

לא רציתי לקבל את זה. למה לי? למה דווקא לי?

ועד שבסופו של דבר קיבלתי את זה, ואמרתי, אוקיי,

הקדוש ברוך הוא רוצה את זה,

היה לי מאוד קשה לקבל את הרעיון, שאני רוצה להיכנס לרעיון עוד פעם, כי היה לי את הפחד.

כמו שאמרתי, הבת שלי בת שש.

זה מדובר בשנים,

של ניסיון ואחזת רעת, וכל פעם את חושבת שהנה עכשיו את נכנסת להיריון, והנה החודש הזה וזה לא הסתדר,

ובסופו של דבר את יודעת שאת בהיריון,

ואני נפלתי,

התינוק נפל, וזה דבר מאוד קשה, מאוד קשה, וכל אישה שעברה את זה היא יודעת.

לא ידעתי מה זה, לא רציתי לדעת מה אני עושה.

רציתי לדעת למה זה קורה לי,

ולא הבנתי למה.

אי אפשר רק.

אפילו הרב שלנו,

כשניסיתי לשאול אותו למה, אז הוא אומר, לא אפשר למה.

זה בידי הקדוש ברוך הוא, צריכים לקבל את זה.

אבל אחרי מה שבחורה עוברת,

היא רוצה לדעת תשובה למה.

זה לא כל כך קל להגיד, אוקיי, בסדר, הקדוש ברוך הוא עשה ונגמר,

אבל קיבלתי את זה.

זה לקח זמן, אומרים, עם הזמן,

מקבלים את החוק.

והזמן עשה את שלום, וברוך השם, קיבלתי את זה.

אבל לא חשבתי בכלל שבאתי להרצאה בשום פנים ואופן.

זה שמיים בארץ. אמרתי, אני, כי לא, לא ציפיתי לזה.

אלא לי את הרצון תת-מודע, כי כן רציתי,

אבל פחדתי.

מה יגידו האנשים?

במיוחד פחדתי מבעלי,

כי לא ידעתי איך הוא יגיב.

העליתי את הנושא הזה בעבר,

והתגובה שלו הייתה,

מה את מתכנת לעשות פה?

שנייה, חכי רגע. לא הולכים, לא רוצים.

וזה לא יסתדר.

לא חשבתי שאני אעשה את זה.

בשום פנים ואופן. לא ציפיתי לזה.

כעיקרון בעלי היה צריך לבוא איתי, ואותו ערב אני לא יודעת מה קרה, והוא לא יכל לבוא.

זה היה הפחד שלי,

כשהוא קרא לכולם לבוא ולקחת על עצמם את הכיסרוש.

לא ראיתי את הקלטת של הרב.

אני שמעתי רק הסתטות שלו,

ואני ידעתי עד כמה החוזק שלו.

וכן, זה היה דבר גדול בשבילי.

לראות אותו כאילו פנים אל פנים,

אבל בשום פנים ואופן לא חשבתי שאני אעשה את זה.

ההרצאה הזיזה אותי בצורה מפליאה.

הוא היה לו,

יש לו, יש לו כוח.

מה שהוא אמר, הוא,

אין, אין לשנות את מה שהוא אמר.

זה אמת.

הוא ענה תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת, וקיבלנו תשובות נכונות.

כל הרעיון,

והזיז אותי מאוד.

אני,

אני, אפילו אי אפשר להגיד את זה במילים, אי אפשר, אי אפשר.

ישבתי ובכיתי, כי ראיתי מה היא עברה, ואני יודעת שכל בנות ישראל צריכות לעשות את זה.

מה אני עברתי?

וישבתי ובכיתי, פשוט שאני יודעת שאני רוצה, ואני מפחדת מבעלי.

אני מפחדת מהציבור, אני מפחדת מחסר של הממשלה, שלא תחשב, הוא לא מפלצת.

אבל, יונו, את נשואה ואת רוצה שלום בית.

את רוצה שכולם ירגישו שאת נורמלית, את לא חיצונית,

את לא אחת מאלה שהשתגעו, כמו שאומרים.

אני לא השתגעתי.

וחברה שתהיה בריאה לקחה אותי ביד ואמרה, אנחנו עושים את זה.

ויהיה מה שיהיה, כי הפחד היה שם.

אני פשוט תחדתי.

ביקשתי מכבוד הרב שידבר עם בעלי. יותר נכון, הוא הציע לי, הוא אמר, אם אני אדבר עם בערך,

את תהיי מוכנה לקחת על עצמך.

ואמרתי, כן,

אבל זו התרגשות, וזה אושר, וזה הכול ביחד.

וידעתי שאם אני לא קחת, אני לא קחת.

השוואה תמיד יש, אם אתה פה, או אם אתה בארץ.

אבל זה קשה,

כל צעד שאתה עושה, אם אתה, בוא אני אדבר על עצמי.

עשינו צעד לכיוון התורה.

אז ההתחזקות בתורה זה היה צעד,

אי אפשר להגיד חריד,

אבל עשיתי צעד יותר,

ואנשים לא קיבלו את זה בצורה כל כך קלה.

כן, היה לי תומכים, ואמרו לי, כן, וכל הכבוד לך,

ואנחנו גאים בך.

אבל כשמדובר באנשים סביבה, במשפחה,

בקרובים, בזרים,

בשכנים,

שלא היו כל כך אדוקים בתורה, והסתכלו עליהם, אמרו, מה את עושה?

הלחישות, ההתלחשויות מאחורי הגב, כשאת הולכת ברחוב, אנשים מסתכלים עלייך ומדברים עלייך,

זה לא היה קל.

בכל זאת החזקתי מעליו.

היהדות זה דבר מפלא,

צריך לקחת אותו מכל הלב,

ואם לוקחים את זה, צריכים לקחת אותו, ולא לחזור אחורה ולהגיד,

אוקיי, אני לוקחתי את זה לתקופה מסוימת, ואחר כך,

בגלל שהאי אמרה, או הוא אמר, לא מסתדר לי, אני מורידה את הכיסוי.

אני לקחתי ונלחמתי, נלחמתי בשמיים.

ידעתי למה אני נכנסת,

אבל עשיתי את זה.

חבל על הזמן, באמת חבל על הזמן.

כמו שאומרים, ואימות המשיח, אנחנו בעזרת השם נגיע לגאולה, וכל משפחה, אם תיקח על עצמה משהו,

אם את לא מכסה את הראש, תכסי את הראש, אם את לא מביא כנורות, תביא כנורות,

אבל תעשי את זה מכל הולך,

והקדוש ברוך הוא יעזור לך ולכל המצב שאת נמצאת בו.

תהילים זה דבר עולמי.

אני חושבת שזה רק לקרוא תהילים.

כל דבר, כל דבר שבן אדם עושה,

הוא מקבל משהו כנגד איזה.

אומרים, אתה הולכת לחנות, את חונה משהו,

את משלמת בכסף אבל את מקבלת מה שרצית.

אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בקורת ובמצוות,

וברוך השם, אנחנו מקבלים מה אנחנו עושים.

ערכנו ראיון עם בעלה של נחמה בן זקן.

הוא סיפר לנו שהוא לא הצליח לבוא עם אשתו באותו ערב,

וכשאשתו חזרה ועל ראשה כיסוי הראש,

הוא היה בהלם.

אך עם הזמן הוא הבין שהצעד היה נכון,

והיום הוא מודה לשם שאשתו התעקשה על כיסוי הראש.

אני רוצה להיכנס עכשיו.

הוא לא יכול לקבל מישהו להישאר עם החילונים, אז אני אמרתי לה להיכנס לבוא, כי בעצם הוא היה מדבר בעברית,

ואני לא מבינה כל כך הרבה זמן.

אז היא הולכה,

והיא קיבלה כל כך הרבה

מייקפים, והיא הולכה למחלקה.

ואני הייתי מקווה שהיא התעסקה לאחרונה.

אני הייתי מקווה קצת גדולה שהיא התעסקה לאחרונה,

ואז היא התעסקה עם

הכסף עליה,

והיא החליטה אותי עכשיו יותר גדולה בגלל שזאת הייתה מרגישה.

אני יודעת שאנחנו הולכים,

אנחנו עושים פעם אחת, אבל זה היה מתעסקה גדולה,

וכל פעם זה עזור לי להם.

ואני לא חושב שהיינו עכשיו

בנוכח השם, היא נסיתה.

ואני אראהבת שאני הייתי בטוח,

אני לא אוהב לומר שזה לא טוב, אבל אני הייתי בטוח.

עכשיו שאני לראה, זה צערעי, כי כדי להיות יותר רליגיוני צריך לעשות,

ולכן אתה צריך לעשות, ואחר כך תראי, ככה, נעשה בנשמה.

וזה מה שהיא עשתה, שהיא עשתה את זה,

ואז אנחנו נסעים יותר ושאתם מכירים את זה ומכירים את זה,

אבל היא צריכה לעשות את זה.

זו הפעם הראשונה שחברת הכנסת

שתתפתח לי את הכסף לכל הקרדיט.

הוא כל הזמן אומר לי שאני עקשנית.

זו הפעם הראשונה הוא אומר, עקשנית, וכל הכבוד לך.

כי אני, אני ממש, אומרים, את עושה צעד ואת

חוששת ואת לא יודעת, והנה, מדובר שנה אחרי, את הדברים באמת, ברוך השם, הסתדרו מכל הכיוונים, כמו שהוא אומר, אם זה עבודה ואם זה ילדים ואם זה, ברוך השם, ההיריון.

ובעלך פתאום נותן לך מחמאה, שכל הכבוד לך, את עשית את זה, ואני גאה בך.

אני חושבת ששלום בית שלנו היום מתחזק.

בזכות זה,

ואני מאחלת על כל בנות ישראל, זה משהו, זו הרגשה עולמית.

ואם היא הולכת בצניעות ומכסה את ראשה,

זוכה לה להביא קדושה בבית,

מביאה עשירות בבית וגורמת שבניה יהיו גדולים גדול,

שנאמר, אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך,

בניך כשתילי זיתי סביב לשולחנך,

הנה כי כן יבורך גבר ירא השם.

זה מצחיק. זה היה בג'ולי תשע עשרה, כשהיינו בלשתות.

ולקחתי על עצמי, וידעתי שאני עושה את זה מכל הלב, וידעתי על קשיים, והגעתי הביתה,

והיו קשיים.

זה מצחיק, אבל כשהגעתי הביתה, הוא אמר לי,

כל עוד אסמארט יוצא לו ראש, אני לא מדבר איתך.

זה היה יומיים של טרור.

אנחנו גרנו מתחת לאותו קורת גג, והוא לא דיבר איתי, פשוט.

זה היה מאוד קשה, מאוד מאוד קשה.

והחזקתי את עצמי, ואמרתי, הרב ידבר עם בעלי, ויהיה בסדר,

ובעזרת השם יהיה בסדר, וברוך השם.

אני עכשיו בחודש ה-80, ואני, בעזרת השם,

בחודש הבא אני, בעזרת השם,

אני אביא ילד לעולם, וזה דבר שאני כל הזמן רציתי, זה דבר שאני,

כל בנות ישראל שתבורכנה עם ילדים, אמן, זה דבר שהדבר הכי יפה בעולם, שאמא מחזיקה את התינוקו היה, אז אומרת, עשיתי את זה. יותר נכון, הקדוש ברוך הוא עשה את זה, אבל את חלק בזה,

את רוצה את זה, ואת רצית את זה כל כך הרבה זמן, וניסיתי, והשתדל, וברוך השם, לינור, ידעת שאם תעשי צעד אחד קדימה,

אומרים,

אם תעשה מצווה אחת ותחזיק אותה קצת יותר, אז הקדוש ברוך הוא יותן לך קצת יותר.

ואני לקחתי את זה לעצמי, ואני מאושרת שעשיתי את זה.

נחמה בחדר לידה.

יש בעיות.

הרופאים גילו שחבל הטבור כרוך על צווארו של הילד.

הם מרימים טלפון מבית החולים לישראל.

הטלפון בשופר מצלצל.

הם מבקשים ברכה.

We are very thankful to the Rabbi for coming to our rescue, to have listened to us when we called him to tell him about our son, that he had problems and that we needed somebody to pray for him.

He was there, he listened,

and he called back to various times to check and to see how things are going and to make sure that everything was OK.

We really really appreciate it and we really don't know how, how we can thank him. We thank him,

ברוך השם,

that he listened to him and to us and to all the people that prayed for for his health.

מאיר, בעלה של נחמה,

מודה לרבה שבא על עזרתם,

ותמך בהם בשעות הקשות כשהיו הסתבכויות במצבו של התינוק.

הרב התקשר שוב ושוב לוודא שהכל בסדר.

ברוך השם שעזר לנו אומר לצאת מהמצב הקשה הזה,

וברוך השם שנענה לתפילותינו.

הרב, הרב התקשר שוב וברוך השם שנועדנו לו, ברוך השם שנועדנו, הליכוד להמשיך, ברוכים שוב. גברתיים, ברוכים, שוב. אבייו. הליכוד. נעזר לנו, שוב. פירוק.

דיברנו כותב לאלוהים ולכל האנשים.

כיאנו וכימנו וכיאנו, כיאנו וכיאנו וכיאנו, כיאנו וכיאנו.

אני באמת רוצה להודות לרב,

ולכל עם ישראל שנתן ועזר וניסה לעזור לכולנו.

לקחתי על עצמי דבר שאני מאחלת על כל בנות ישראל,

ויש לנו היום, ברוך השם, ילד בריא ושלם, שרק הקדוש ברוך הוא ייתן לכל נשות עם ישראל שדורשות ילדים ואין להן ילדים וחשוכות ילדים.

הקדוש ברוך הוא ייתן לכם, ותיקחו על עצמכם, זו מצווה,

ואני מקווה שבעזרת השם באמת אנחנו נזכה לראות את הבר מצווה של הבן שלנו ואת החתונה שלו.

וכל מי שרוצה,

בזכות הברית הזו,

את כל הבקשות של כולם שביקשו היום ומבקשים שיתקיימו.

כבוד הרב, אני מאחלת לך הצלחה בכל מה שאתה עושה. אתה עשית המון בשבילנו במיוחד.

אני ממש מודה לך מקרב ליבי. אני לא יודעת איך פשוט לומר את זה במילים.

אני חושבת שביני לבין מאיר אין הרבה מילים כדי להודות לך. תודה על הכול.

היום, ברוך השם, אחרי שנה נוספת, היא מועברת שוב.

זה כוחה של מצווה,

ישראל מעל הטבע.

אם עושים רצונו יתברך,

הכול מתנהג מעל הטבע.

אם לא עושים רצונו יתברך,

פחות מן הטבע.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן.

ידוע שכל אדם בא לעולם בשביל לעשות את התיקון שלו ולחזור לעולמו,

כשהוא חוזר בתשובה.

מה התיקון של ילד שנולד ואחרי שעה נפטר?

במספר קלטות התייחסתי לנושא הזה.

ילד,

שנפטר פחות מגיל 13 שנה,

זה לא על עכשיו, זה על גלגול קודם,

כיוון שעד גיל 13 הוא לא חייב במצוות בכלל ולא ניתן לענישו.

רק חשבון קודם מגלגול קודם

הוא הגורם.

אז הוא בא לעולם וחי עד גיל מסוים עד לפני גיל 13 ואז נפטר? כן. זה הזכון שלו? כן. אתן דוגמה. שמעתם בתקופות האחרונות

שיש אנשים שהרגו ילדים בגלל שהפריעו להם לראות טלוויזיה,

שברו להם את הראש.

שמעתם שיש ילדים שזרקו אותם לפח.

שמעתם שזרקו ילד מקומה שנייה.

שמעתם כל מיני דברים כאלה.

סביר להניח שההורים האלה יבואו בגלגול ויערע להם כדומה לזה.

תיקון על הקודם לזה.

כי הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

אחד שעשה הפלה,

פירושו של דבר, אמרו לו בבית חולים שיש חשש סביר וגדול אפילו שהילד יצא בעל מום.

אז הוא אמר, מה פתאום אני אקח ילד בעל מום?

אז הוא אמר, תרצחו אותו.

מן הסתם גם יעשו לו אותו דבר אם הוא לא יחזור בתשובה על כך.

אני זכיתי להציל כמה ילדים כאלה שפסקו,

הרופאים שהם יצאו עקומים ותלושים,

וברוך השם הם בריאים ושלמים.

בשבוע שעבר הייתי סנדק לילד כזה, שאימא שלו רצתה להפיל אותו, וצלצלה למשרד אחרי לחץ של אחייה,

ואמרתי לה, בשום אופן לא.

אם היה לך ילד עם מום,

היית יורה בו?

זה רצח.

אם היית רואה מישהו יורה באחד בעל מום, היית יורה בו?

איך את עושה את זה לבן שלו?

וזה ספק.

ואפילו אם אומרים לך,

אולטרסאונד, או בכל דרך, אין היתר לרצוח אדם.

וגם מי אמר שזה כך?

ובהרבה מקרים הרופאים טועים בגדול בזה.

אחותי,

ילדה תאומים,

באולטרסאונד,

במשך כל חודשי הריונה ראו רק אחד.

לא ידעו בכלל שיש שניים,

והייתה סכנה לשני.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

יש יהודי שעבד איתנו,

שבחודש השמיני להיריון אמרו לה רופאים שצריך להפיל.

למה?

כי הוא יצא פגוע לחלוטין.

וכמעט זה בוצע עד שהתערבנו, ועד שהרב עמדיה יוסף התערב, וכמה שזה, וזה לא עזר.

רק כשהיא ישבה על שולחן הניתוחים כבר מוכנה,

באותו רגע בעלה נתעשת והחליט שלא מבצעים,

וברוך השם, נולד להם ילד בריא ושלם לחלוטין.

פצועים.

הוצעו להם 10,000 דולר

שלא יהרגו את הילד.

אם הוא יצא בעל מום, ייקחו אותו,

הם לא יראו אותו ויקבלו 10,000 דולר,

ואם הוא בריא, יקבלו אותו.

גם לזה הם לא הסכימו.

רק ברגע האחרון מן השמיים חמלו על אותה נשמה שתצא לאוויר העולם.

אז לא להסתמך רק על רופאים,

להתייעץ תמיד עם גדולי החכמים,

ויש מומחים אצלנו בתחומים האלה.

כידוע, הרב פירר,

גדול ומפורסם בעניין,

הרב גרנמן בבני ברק, ויש עוד כמה בירושלים ובמקומות אחרים שידועים.

לא למהר להחליט בחיי אדם.

ואם לא נשקפת סכנה לאישה,

אז אין בכלל שאלה. צריך להביא את הילד איכשהו.

אסור לרצוח.

לא תרצוח, זה אחד מעשרת הדיברות.

כן.

יש שאלה שהיא נשאלת הרבה... בכל אופן, אני מאמינה לאנשים שהם רואים אותם דתיים ברחוב. אני נשאלתי כמה פעמים על אותה שאלה.

אתה אמרת מקודם

שאפילו אם בן אדם,

אם הוא שומר את המצוות שהקדוש ברוך הוא מצפה שנקיים אותן,

אז אפילו הוא ישמור אותו ממכת שמש או מקור וזה.

יש צדיקים שמתו ממחלה קשה מאוד.

נכון,

כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא,

ואם הוא לא חזר בתשובה על הדבר, ובפרט שלא נודע לו הדבר,

זאת אומרת, הוא לא ידע בכלל שחטא, זה היה בשגגה,

בסחת דעת, בלי ידיעה,

כדי לנקות אותו לחיי העולם הבא,

ושיצא מפה זך ישר לגן עדן,

אז חביבין איסורין בעולם הזה למרק אותו לחיי העולם הבא, שאם לא כן,

יצטרך להתמרק בעולם העליון לפני היכנסו לגן עדן.

ועדיף איסורים בעולם הזה

לזמן קצר מאשר קשים יותר ולזמן ארוך בעולם ההוא.

כי פה,

בייסורים קלים יחסית,

הקדוש ברוך הוא מוחל על איסורים קשים בעולם האמת.

גם שמעתי מכמה רבנים שהם טענו שאותו צדיק לא סובל איסורים בגלל מעשים,

או בגלל דבר שהוא לא עשה חטא בו,

והוא בא למרק את הדינים שעליו,

אלא הוא סובל בגלל עם ישראל.

האם יש דבר כזה? כן. יש מציאות כזאת, זה נקרא איסורים של אהבה,

שצדיקים מוכנים לקבל עליהם איסורים של הכלל.

כי מפני הרעה נאסף הצדיק, אומר הפסוק.

פעמים הוא נאסף מפני הרעה שצריכה לבוא לישראל,

והוא הופך להיות כפרתם.

יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו.

ואז הקדוש ברוך הוא נוטל נשמת צדיק ומציל בזה אלפים ורבבות מישראל,

ופעמים נאסף הצדיק מפני הרעה שצריכה לבוא,

וכדי שלא ייראה ברעה,

מסלקים אותו לפני כן,

כמו שאברהם נסתלק

חמש שנים לפני שהיה צריך להיפטר מן העולם,

כדי שלא ייראה את עשיו יוצא לתרבות רעה.

כן, מי עוד רוצה לשאול? בבקשה, שם.

אמי היא אישה אלמנה כבר למעלה מ-20 שנה,

והיא סובלת רבות מכאבי ראש.

ניסיתי לדבר איתה לגבי כיסוי ראש,

כמו שמחויב מן התורה, גרושה, אלמנה ונשואה כמובן.

ולא הצלחתי לשכנע אותה עדיין שזה הדבר, למרות שהיא מכסה את הראש כשהיא קוראת תהילים וכשהיא מתפללת וכו',

בית כנסת כמובן,

אבל באופן קבוע עוד לא הצלחתי למצוא את המילים המתאימות.

האם אפשר לגבי...

אולי תקחי לה קלטת שנקראת יהדות זה עולם נפלא בטייפ שמדברת על הנושא הזה ספציפית,

וגם סרט מהסוג הזה, או כוחה של מצווה הקודם,

יוכל לעורר אותה לזה.

אבל אפשר שהיא צריכה להשתפר בעוד דברים,

כי בראש תלויים כל האיברים,

ואם יש לה מחשבות אוון,

מחשבות לא טובות וכל מיני דברים, זה גם כן יכול להיות גורן,

לא רק הכיסוי ראש.

אדם צריך לנסות להתקן בהרבה דברים שהוא עושה ולהתבונן.

האם לא חוטא בלשונו,

בראייה,

בשמיעה,

בכל הדברים הקשורים בראש.

היא מכירה את הקלטות שלך ושומעת אותך,

ושומעת את ערוץ הקודש, אישה דתית בעיקרון. ברוך השם, חבל שהיא מטפסת על הסולם ולא מגיעה לשלב האחרון.

בעזרת השם יעזור לה בכל עם ישראל. אמן.

כן, שאלות?

בבקשה פה.

אני עובד מסגר.

השבוע נכנס לי שבעה לעין,

וקיבלתי גבייה בעין,

ובשעה אחת בלילה, ביום ראשון, הייתי בבית חולים.

ממש לא ראיתי טוב, אז שמו לי טיפות. לפתוח את האישונים. כן, לפתוח את האישונים.

בזמן ששמו את הטיפות הייתי צריך להמתין 20 דקות במסדרון.

אז אני מסתכל,

פתאום אני רואה תמונה של הצלוב,

וטלית מכסה את ערוותו.

בבית חולים בארץ ישראל,

איך ייתכן שיש דבר כזה בארץ ישראל?

אין שליטה על הדברים האלה?

דווקא משתדלים להפיץ דברים כאלה כמה שיותר בארצנו הקדושה.

אתה לא ראית איזה כבוד עשו לפאפה שהגיעה לפה?

אמרו כבר אדמת הקודש פעם ראשונה, ברק אמר שזו אדמת הקודש.

אם לא היה בא פאפה, לא היה אומר אדמת הקודש.

וגם הוד מלכותו, הוד קדושתו, מילים מילים.

אתה מבין, גוי עם כיפה לבנה, מקובל מאוד.

רב עם כיפה שחורה, לא מקובל בכלל.

אם יש לנו כל כך הרבה חברי כנסת דתיים,

שלפחות תהיה להם השפעה על הדברים האלה. אין לי מושג, צריך לשאול אותם.

כן, שאלות?

בבקשה פה.

כבוד הרב, פעם ראשונה אני רואה אותך.

היה לי ויכוח בדרך לפה עם חבר שלי שבאתי איתו.

רציתי מאוד שהוא ישמע את הדברים שלך.

היה לנו ויכוח על נושא של תכלית.

אני, ברוך השם, מאוד מתחזק,

והוא לא כל כך...

אז רציתי, אם אתה יכול, בקצרה, כי אני יודע שזה לא קשור לנושא,

בעניין התכלית.

אני הסברתי לו שתכלית זה על עולם הזה,

ושיש פה מטרה לבנות את החיים הנצחיים בעולם הבא.

הוא טוען שהתכלית זה לממש חלומות בעולם הזה.

שהוא גם כן, יש לו איזה חלום שהוא רוצה לממש אותו בעולם הזה, לא משנה מה זה. תודה. תן לו בבקשה את המיקרופון.

נגיד שאתה גמרת את החלום, סיימת אותו בהצלחה, ונתעוררת מהחלום.

מה קורה אחרי החלום?

חלום בלהות.

בוא, אני אלך איתך יותר מהחלום.

אוקיי. קיבלת את אמריקה, היא שלך בטאבו,

יש לך אוניות מלאות כסף,

אתה נראה צעיר בגיל 80,

אבל יום אחרי זה אתה צריך לעזוב.

מה שווה כל החלום?

אבל בעצם זאת לא הנקודה.

אתה תמות, נכון? לא, החבר שלי פשוט שאל את השאלה. לא נכון.

לא, הוא שאל... מה התכלית? כן.

הבנתי, אני יודע, אני אענה לך, אני רק שואל.

אתה אמרת לו שזה לא התכלית, כי התכלית זה חלומות. אז אני רוצה להבין, אולי אני אצדיק אותך ואני אהיה כמוך?

אז תסביר לי...

עזוב, אל תתערב. לא, אני רוצה להסביר משהו רגע. לא, תן לו. לא, הכוונה לממש חלום. הבחור הזה... הבנתי, מימש. לא, אני אסביר לך רק, הבחור הזה הוא מתופף.

החלום שלו זה להגיע, להיות מתופף,

מפורסם וכולי, ולהצליח בגדול בנושא הזה. אמרתי יותר מזה. ספציפי.

כבר בזכות הטיפוף קיבל את אמריקה ואוניות מלאות כסף.

לא רק מתופף,

גם קיבל את כל מה שאפשר לקבל.

ובעדין...

ברור שבלי אהבה אין שום טעם לחלומות שלנו.

יהיה לך אהבה עד השנייה האחרונה.

ובעדין...

אני לא יודע, כאילו,

אני לא חושב שאנחנו צריכים לחשוב קדימה. הבנתי, אתה לא חושב שצריך לחשוב, אז למה אתה חושב להיות מתופף?

אני יודע, כאילו, מה אני רוצה מעצמי.

כרגע, אבל אל תחשוב קדימה.

תופף עכשיו, לך לישון, מחר אולי תקום זמר.

אז אם אתה חושב ליום-יומיים קדימה, תחשוב עד הסוף. אני לא חושב שנייה אחת קדימה. לא חושב. הוא אמר לי שאתה רוצה להיות המתופף הכי מוצלח, זה לא ייקח מהיום להיום.

נכון. אז זה ייקח זמן.

אוקיי. אז אתה צריך לעשות חזרות.

נכון. תרוץ ממקום למקום. כנראה.

וכולי, היי ואולי.

וכל זה, ואולי זה יתגשם.

ואם לא תצליח בחלום, הלכו החיים.

אבל אני לא חושב שיש דבר כזה אם, כאילו.

אם אנחנו נגיד כל הזמן אם ואם,

אנחנו לא נדע מה אנחנו רוצים מעצמנו בכלל.

אז מה, נלך רק על הוודאי.

אני חושב שכל בן אדם צריך להקשיב ללב שלו, כי רק הלב מחליט, ולא שום דבר. הבנתי, כל הרוצחים אומרים כמוך.

הקשיבו ללב, והקשיבו לעירייה, והקשיבו לשופט,

והקשיבו לסורגים שנסגרו.

אלא אם כן, כמובן, אתה מאבד שליטה על הראש או פעם. יכול להיות שבטיפוף גם תאבד שליטה, ואחד המקלות יעוף על ה...

יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא.

נו, אז מה זה? איזה מין דבר זה הלב?

אדם יכול לעמוד מול שופט ולהגיד לו, תשמע, ליבי אמר לי?

בעיה.

צריך לחשוב קדימה.

אם באת לעולם בשביל לחיות,

למה אתה מת?

אם באת בשביל למות, בשביל מה אתה חי?

אני לא חושב שבן אדם צריך לשאול יותר מידי שאלות, כי אחר כך הוא יכול לסטות מהנתיב שאלוהים כתב לו בדרך. אה, אתה כבר יודע שאלוקים כתב לו בדרך,

ולבך אומר לך שהוא כתב לך שתהיה מתופף,

ולכן אתה לא שואל שאלות.

אני לא שואל שאלות, כי אני לא רוצה לדעת את העתיד.

אתה ממש כמו שלמה המלך שיעץ לאו עם הציפורים.

משהו אתה.

אבל אני רוצה להבין דבר אחד.

אתה לא שואל שאלות לעתיד, אני מבין. אני שואל בשבילך,

מה יקרה שנייה לאחר מכן?

אם אין המשך,

אז אתה לא תזכור אפילו שהיית מתופף.

אם יש המשך, מה טוען לך המוזיקה?

לא הבנתי.

אתה עסוק בתיפוף.

עוד פעם.

אם רגע אחרי המיתה

לא יהיה המשך,

אין הישארות הנפש,

אין עולם הבא.

אדם הופך להיות עפר,

מת.

לא מרגיש,

לא יודע, לא זוכר.

אז מה התועלת הייתה בכל החיים?

גם אם לא היית מתופף זה היה אותו דבר.

ולא תוכל לומר, מיציתי את חיי והגשמתי את חלומותיי.

אם יש המשך

ויש חיי נצח, הפסדת את הנצח לנצח.

זאת שאלה הכי חשובה

שאתה יכול לברר.

אין יותר חשוב.

ואני גם הבנתי שהתעסקת בשאלה,

כי הוויכוח בינך לבין חברך היה מהי התכלית בחיים.

רק נתקעת בחיים ושכחת שלאחריהם יש מושג שנקרא מיתה.

ואם אחרי חיים יש מיתה,

סימן שהתכלית זה המיתה ולא החיים,

כי זה הדרך לשם.

מה אתה אומר?

כדאי לבדוק או לא?

לבדוק? לא יודע מה אתה אומר בזה לבדוק. אני לא...

אתה לא מבין.

אפשר לשאול אותך שאלה? אני יכול לשאול מה שאתה רוצה.

בוא נאמר שאתה לא מאמין שיש חיים אחר המוות.

בסדר?

אני לא אמרתי שאני לא מאמין, אני פשוט...

אתה מאמין שיש חיים אחר המוות?

אני לא יודע.

אוקיי, אז בוא נאמר שאתה לא מאמין.

בוא. ואני מאמין.

עכשיו שים לב.

נאמר שאתה מאמין ב-100% שאתה צודק,

ואני מאמין ב-100% שאני צודק.

האמת היא רק אחת,

או שאתה צודק ואין המשך,

או שאני צודק ויש המשך.

שנינו לא יכולים להיות צודקים.

אני לא חושב שיש כאן צודק ולא צודק.

נכון או לא נכון,

או שאתה אמרת נכון, או שאני אמרתי נכון.

או שהתעמת מה שאמרת,

או שהתעמת מה שאני אמרתי.

אבל רגע לאחר מכן יתברר מה היה נכון.

זה ברור.

נכון? שנינו נמות. כן. רגע אחרי זה, או שנכון,

שאין כלום, או שנכון שיש.

אוקיי. נכון. נכון. אז הסכמנו על נכון.

עכשיו, שים לב,

אם אתה צודק ואין המשך,

כשאתה תיפטר מן העולם,

תהפוך להיות חול לא תרגיש, לא תדע, לא מתופף ולא תופים.

נגמר.

אם אתה צודק,

אז אתה הולך בעצם לאבדון.

כיליון גמור.

ואם אתה צודק,

אז גם אני, כשאני אפטר מן העולם, יקרני מקריך.

בדיוק אותו דבר.

כי אם אתה צודק, אתה צודק לכולם.

למאמינים ולא מאמינים.

נכון?

בדקנו את ה-100% שלך, נכון? כן.

עכשיו יש 100% שלי שאני מאמין, נכון?

כן.

אם אני צודק,

אם אני צודק,

כשאני אפטר מן העולם,

אז יש גן עדן ויש גיהינום.

וכיוון שאני הכנתי את עצמי לגן עדן,

אז אני אלך לגן עדן.

לי יהיה המשך.

אם אני צודק ואתה תיפטר מן העולם,

אפילו אם תבוא עם עשרה תופים, יתעופפו עליך שם.

עכשיו,

מבחינת הסיכויים, אתה בכל מקרה הלך עליך,

כי אם אין, אז אין לך כלום ואתה איננו,

ואם יש,

אתה רק תסבול,

ואני, אם אתה צודק,

אז יקרני מקריך,

אבל יש סיכוי גם,

חמישים אחוז,

שאני אהיה בגן עדן.

לי יש חמישים אחוז, ולך אפס סיכויים.

אז מה כדאי?

לא, אני חושב שפשוט אתה מסבך את העניינים יותר מדי.

הדברים... מסבך את החיים, לא את העניינים.

הדברים הכי פשוטים הם הכי מיוחדים.

נכון. אין יותר פשוט ממה שאמרתי.

כמו נחמן שי, זה מרגיע.

כבוד הרב. עזוב אותו. לא, אני רק רוצה,

אם אתה יכול,

קצת... נשחרר מתה?

לא.

פשוט זה קצת עמוק, עמוק קצת בשבילו כל הזמן. מה אתה מדבר? בחור מתובב. מה קרה לך? בסדר, אני אומר. אם אתה יכול קצת לתת לו הסבר קטן על הבדל בין גוף לנשמה,

כלומר, הוכחה שנשמה קיימת בתוך הגוף, שהגוף הוא בסך הכול חומר... אוקיי, תן לו את המיקרופון.

מה השם של כבודו?

יוסף חכם.

וואי, גם חכם

וגם יוסף.

תראה, התורה הקדושה אומרת

שיש שלושה שותפים באדם.

אבל לפני התורה אני רוצה לשאול אותך שאלה.

אתה שמעת פעם קלטות שני?

לא. לא שמעת.

אתה רואה אותי עכשיו, נכון? כן. האם אתה רואה אותי כרגע בנשמה או בעיניים?

בעיניים. בעיניים.

אם חס ושלום

אתה מת,

שוכב על הרצפה, אני בא,

פוקח לך את העיניים.

תראה אותי?

אה, לא הבנתי.

נדדתי לך.

בסדר.

עזוב את התופים רגע, אני פה.

עוד פעם.

האם אתה רואה אותי כרגע בנשמה או בעיניים? בעיניים.

אם חלילה אתה מת,

חלילה מת,

אני ניגש אליך,

פוקח לך את העיניים.

תראה אותי?

לא יודע.

אולי כן, אולי לא.

או, יש שתי אפשרויות, אולי כן, אולי לא, אני מסכים.

אם תראה אותי בתור מת,

יכול להיות שגם תשמע אותי בתור מת, נכון? כן. אז בשביל מה אתה מת? קום, לך הביתה.

אם נשארת אותו דבר כמו קודם,

אז אתה רק שוכב, נח.

אבל אם מת זה חידלון ואפיסה מוחלטת,

אז פירושו של דבר שאתה לא שומע ולא רואה,

נכון?

אם אתה לא מבין, אני אחזור עוד פעם.

לא, לא, אתה יכול לחזור. אני פשוט מקשיב, ומה שנכנס, נכנס. מה שנכנס, דרך האוזן, בתור חי. תאר לך, בתור חי יש לך בעיות, מה יקרה כשאתה מות?

עכשיו,

עוד פעם,

אם אדם מת,

שומע ורואה ומרגיש, זה לא מת, זה חי, תשאל כל אחד, יגיד לך זה חי, תשאל רופא, זה חי או לא חי?

הוא לא יכול להגיד מת.

מת זה לא רואה, לא שומע, לא חושב,

אין גלי מוח,

אין דביקות לב,

אין נשימה.

מת totalité.

בסדר?

הסכמנו שמת זה מת? כן. טוב.

עכשיו, אם אני אבקח לך את העיניים, תראה אותי?

אין ברירה. אין ברירה, כבר בררנו את הצד האחד, נשאר הצד השני, לא תראה אותי.

כנראה שלא. כנראה שלא, ברוך השם.

עכשיו,

אם לא תראה אותי,

אני שואל אותך, מה חסר לך?

הרי עיניים יש לך.

פקחתי לך את העיניים.

למה המת לא רואה?

מה חסר לו?

מה חסר לו?

לא, אתה חייב להבין שאני פשוט לא איתך כרגע.

בואנה, מתופף זה מקצוע מאוד מסובך, אני רואה.

שתהיה מריא.

טוב, אין דבר.

אולי אני מדבר על מוות וזה, זה מפריע לך?

בכלל לא. בכלל לא. עוד פעם אני אומר.

אם אדם מת,

פוקחים לו את העיניים, הוא רואה?

לא.

מה חסר לו?

לא. פשוט, כשאתה מדבר, אני פשוט חושב על משהו.

אבל נחזור אליך עוד מעט, אני אעבור למישהו אחר או ש... לא, לא. אתה יכול להמשיך לדבר. אני שומע. אם אתה מת, יש לך אוזניים?

אדם מת, יש לו אוזניים?

כן.

אני אצעק לו באוזן.

הו!

הוא ישמע.

אין לי מושג.

כבר ביררנו, הוא לא ישמע. כי אם הוא ישמע, הוא ילך הביתה. שכחת?

לא ישמע.

מה חסר לו?

נשמה. תגיד אחריי... אתה שומע איזה נשמה?

בקיצור, יחסר לו הנשמה.

הנשמה זה האדם,

שנאמר, וייצר השם אלוקים את האדם,

עפר מן האדמה זה הגוף,

ויפח באפיו נשמת חיים. בתוך הגוף

הוא נפח בו נשמה שהיא נשמת חיים.

שלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא, האבא והאימא, כל אחד נותן את חלקו.

הקדוש ברוך הוא נותן את הנשמה,

האבא והאימא נותנים בשר, עצמות וגידים, גנים, גן ומנושי,

והאדם נוצר.

יום אחד מחליט הקדוש ברוך הוא לפרק את חלקו מהשותפות,

זה הנשמה, הוא לוקח אותה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זה הגופה.

השם נתן,

השם לקח,

יהיה שם השם בורח. מה הוא נתן?

נשמה.

מה הוא לקח?

נשמה.

מה ההורים נתנו? גופה. קחו את הגופה.

התפרקה החבילה.

עד פה, הבנת?

לא, לא, אני לא איתך פשוט.

תהיה בריא, ממי, להתראות.

מתי יש לך קונצרט?

אין דבר, הוא ייתן לך קלטות, חבר שלך, בעזרת השם יש לי קלטת חיים לאחר המוות.

אני מקווה שתחיה מזה אחרי זה, בעזרת השם.

כן, עוד שאלות.

בבקשה, הפועל עם הכתוב. רגע, תודה רבה, יש לי שאלה לגביי.

כמו שאמרתי לך, בתקופה האחרונה מאוד התחזקתי,

ויש קצת בעיות עם האישה,

מאוד קשה בנושא הזה של דת.

היא פה?

לא, היא לא פה לצערי.

כן.

ורציתי לקבל עצה ממך. מה הקושי?

האמת, התקדמנו, די התקדמנו מאז שהתחזקתי.

אתה והיא או אתה לבד?

אני והיא. כלומר, היום אנחנו שומדים שבת, הארה, כשרות, מאז שהתחתנתי.

העניין הוא שהיא קצת פוחדת מהסביבה, מהחברות, מהחברים, מה יגידו,

איך להיראות ואיך זה נראה, והלחץ החברתי הזה הורג אותה.

ואני לא יודע איך להעביר לה את המסר.

לפעמים יש מריבות, כמעט הגענו לגירושים בגלל הנושא הזה. ואני לא יודע איך להעביר לה את המסר בצורה שתשכנע אותה. יש לי עצה, תעברו דירה,

ושהיא תבוא עם בגדים של חילונית,

ומהלחץ החברתי של החרדים היא תלבש צנוע.

אם היא מושפעת מלחץ חברתי, אז צריך לשנות כיוון.

לא, כבוד הרב, זה לא שהיא מושפעת מהלחץ החברתי כי יש לה השפעות כלשהן. בטח. זה כי ככה גדלנו. כלומר, גדלנו ככה. גם אני גדלתי ככה, ולא רק זה. המשנה אומרת שהרבה שכנים עושים.

ודאי שאדם נברא מדיני והוא מושפע מהחברה. יתרה מזאת, בגנום האנושי אמרו

שאפילו אם ידעו בדיוק את כל התסריט של כל השרשרת הזאת,

גם אז זה לא מוחלט,

כי האדם מושפע בגנום לא רק מהוריו, אלא גם מהסביבה

ומהיחס של החברה אליו. אתה שומע?

וידוע לך שאדם יכול להירפא אפילו.

אם יש לו חום וסביבה תומכת,

יכול אדם לירפא יותר מאדם שהוא מבודד בעת מחלתו.

זאת אומרת, סביבה משפיעה, זה ברור.

אז מה עושה חכם?

אם הוא מושפע שלילית, הוא מחליף חברה.

אם הוא לא יכול להחליף חברה,

הוא מתרחק מחברה רעה.

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים,

ובדרך חטאים לא עמד,

ובמושב לצים לא ישב.

זאת אומרת,

המקום משפיע, הסביבה משפיעה, זה ברור.

לכן, חלש צריך להתחזק,

או על-ידי סביבה תומכת,

שומרי תורה ומצוות,

או על-ידי התרחקות מהלחץ וההשפעה.

כן, כבוד הרב, אם זה היה תלוי בי, הייתי עובר לבני ברק. העניין שאני מנסה למנוע את המריבות, כלומר...

אני לא אמרתי לך להריג, שאלת עצה. אז אני לא יכול להחליט שאני עובר דירה פתאום, ולקחת את אשתי ולעבור דירה למקום דתי,

כי זה יגרום למריבה.

הבנתי, אבל אתה גם לא יכול להישאר בסביבה כשאשתך נלחצת.

כן, השאלה מה אפשר לעשות

כדי לקרב יותר גם כשאני בסביבה. סמינר הייתם?

היינו.

היא די התקרבה מה זה סמינר, ראוי חשבים, כלומר, זה מאוד עזר. הבנתי, שבתות. תתחילו ללכת שבתות למשפחה שהם שומרי תורה ומצוות, שהאווירה הזאת תהיה מקובלת עליה.

תביא זוגות נשואים צעירים כמוכם שיבואו לבקר אצלכם, להעביר ערבים, וישמעו את החוויות, איך הם עברו את זה וכו' וכו'.

שיתקבל חיזוק.

אין מה לעשות.

אבל אם תשאיר אותה ככה בודדת במערכה, אתה תלך לעבודה והיא תתמודד עם החברה, והשכינה תיכנס כל רגע, והטלפון יגידו לה ככה וככה,

אז קשה לה.

צריך למצוא עצות מן הסוג הזה, ובעזרת השם יש הרבה משפחות שיהיו מוכנות לעזור בשביל שתוכלו להתחזק.

איך?

מוזמנים להגיע אליהם. הנה, מוזמנים להגיע אליהם, בעזרת השם יתברך.

עם ישראל פותח את ביתו לרווחה לאשתך.

תודה רבה. לא מספיק, קח כתובת.

נניח שאני כן מקיימת מצוות והולכת בצניעות והכול,

וזה גורם לי צער, ואיסורים כל הזמן סב,

איך זה יכול להיות שהשם רוצה שיהיה לי צער בעולם הזה?

הבנתי.

זאת אומרת,

גם אני אמרתי את זה על מס הכנסה,

כשהם באים לבקש ממני מיסים,

נגרם לי צער,

ממש אני לא מאושר.

חוק שממש עושה עוגמת נפש.

אבל מה לעשות?

יש חובות.

יש כמה חובות.

הגעתי לצבא,

אמרו לי ללבוש בגדי זית.

אני לא רגיל, ג'ינס, טריקו, אני מבין.

נעליים גבוהות, אני עם נעליים, בקושי אני סוחב את הרגל, גם את הנעל.

כובע טמבל אוסטרלי.

נו, מה לעשות? גרמו לי צער,

ורצו שאני עוד אהיה לוחם כמו שצריך.

יש מסגרות.

מחייבות שגם אם לא מתאים או כן מתאים, צריך לקיים אותם.

אבל הצער שלך לא נגרם מהבגד.

כי לדוגמה בחורף את מתלבשת בצניעות בעל כורחך.

אז מה, חייב להיות תמיד גשם בשביל שתלכי צנוע? לא עם חצאית.

חצאית זה הבעיה שלך?

גם. חצאית, מה הבעיה?

הפדיחה?

שנגיד אני רוצה ללכת לים ולכל מיני מקומות. תלכי לים, מישהו אומר לך, תשארי אפילו בים.

אבל בים לא מעורב.

תהיי עם בנות, עם נשים,

תיסחי מכאן עד להודעה חדשה.

מה הבעיה?

את לא רוצה ללכת לים בשביל לסחוט.

את רוצה שיראו אותך, זו הבעיה.

המדינה, מה הבעיה?

הצער לא נובע מהבגדים, אלא מהרצונות.

אם רופא היה אומר לך שאת חייבת ללכת עם חצאיות מסיבות כלשהן, רפואיות,

לא הייתה לך בעיה.

גם לא הייתה לך ברירה.

אבל אם רופא כל בשר

ומפליל לעשות, הקדוש ברוך הוא אומר,

אז אומרים לו, תשמע, אתה מצער אותי?

אבל השם לא רוצה שאני אענה מהעולם הזה עם מה שאני רוצה. בטח שהוא רוצה שתהני מן המותר,

אבל לא תהני מן האסור. אבל אני לא נהנית מהמותר.

נכון, גם אני יש דברים... נכון, את רואה, אז מה נעשה?

אז את חיה לא טוב, והתורה אומרת, תהיי נכון.

תראי, אני לא אוהב לעבוד. אגיד לך את האמת? לא אוהב לעבוד.

יותר מתאים לי לקחת כסף של מישהו אחר שעבד.

למה צריכים לגרום לי צער? אני לא נהנה מה מותר, אני רוצה לענות מה אסור.

מה את אומרת על זה?

זה לא פייר. אני לא יודע למה אמרו לנו לעבוד באופן עצמאי.

שהיו מתירים לנו, תגנוב.

מה יש? כל אחד, קפוס

כפי יכולתך.

היה סבבה.

אבל מה נעשה?

יש תורה, והתורה אומרת מה נכון,

מה לא נכון. גם החוק אומר

מה נכון,

מה לא נכון.

ויש כאלה שנקראים עבריינים,

הם אומרים, לא מתאים לי החוק,

וזו ההגדרה שלהם, עבריינים.

וגם אצלנו, מי שעובר עבירות נקרא עבריין,

עושה עבירות.

עכשיו השאלה,

האם זה משתלם?

אצל החילונים אומרים שהפשע לא משתלם.

ואצלנו אומרים עוד יותר מזה, גם משלמים על זה.

אצל החילונים, מי שנתפס רק נענש.

אצלנו אין אחד שלא נתפס.

השאלה אם כדאי לך, בשביל הנאה של רגע, לסבול לאורך זמן.

בשביל מה?

תשני חברה, תשני סביבה,

ישתנה הראש,

או תשני את הראש, ותחליפי סביבה,

ותחליפי חברה, ותהיי מאושרת.

מיליון חוזרים בתשובה יש היום בישראל.

הם חשבו קודם כמוך,

אבל היום, ברוך השם, הם מאושרים לחלוטין.

כן, בבקשה, פה עם החולצה השחורה, בחור, כן, תרים את היד, קום, קום, קום, קום.

כן, תעבירו לו.

ערב טוב לכולם. יש נזילה בחשמל.

כנראה שכן.

ערב טוב לכולם, ערב טוב לך, כבודו.

ערב טוב גם לך.

בהקשר למה שהיא שאלה,

אני רוצה לדבר איתכם על משהו שפחות משמח אותי.

אני בן לארבע נפשות במשפחה.

לפני כשנה וחצי אני איבדתי אח שלא עשה שום דבר ולא חטא שום דבר.

פתאום ביום בהיר אחד הוא נכנס לבית חולים,

חודש, ימים, נלחמו על החיים שלו והלך לעולמו.

בחור, פרח.

הגיל שלו היה בן 27. בגיל 27 זה אומר ש...

27 זו מילה זך.

זה אומר שבא דודי לגני וכתב את הפרח הכי טוב שיש במשפחה.

אם אנחנו משפחה שהכול בסדר ועובדים והכול טוב,

למה הוא בא ולוקח את הבחור הכי טוב שיש במשפחה שלא עשה כלום,

לוקח אותו לעולם הבא?

ולא נתן לו להתחתן, לא נתן לו להביא ילדים,

לא זכינו לשום דבר.

ישבנו שבעה במשפחה,

הסתכלתי על כולם, אמרתי להם, מי אתם בכלל?

אתם לא אנשים, אתם נשמות.

נשמות טהורות

שמתאחדים ביחד במצב קשה מאוד.

וככה גם אתה רואה את החברים שלך כאשר קורה לך משהו רע.

כשקורה לך משהו טוב, כולם באים אליך, אבל כשקורה לך משהו רע,

מה, אני אלך אליו, מה, אני אלך לכבד אותו.

והגעתי למסקנה וידעתי תמיד שיש בורא לעולם, גם שמעתי את הקלטות שלך ואני מכיר אותך, ואתה מוסר מסר חשוב מאוד לעם היהודי.

אבל בתוך כל זה,

כשאני נכנסתי לזה ואני שומר מצוות והכול,

אני חושב שיש משהו חסר. כאילו, עם כל הקטע הזה של לשמור מצוות והכול,

לחזור בתשובה זה קשה מדי לבחורים צעירים שיושבים פה, ואני מדבר בשם כלליות,

שזה קשה.

זה טוב אבל זה קשה.

אני נכנסתי לבדידות, נכנסתי לקטע של דיכאון. הרי לשמור מצוות והכול, ותורה והכול,

זה קטע של מחשבות על האח שהלך לך מן העולם הזה.

והגעתי למסקנה

כשאפשר להיות דתי ואני עם כיפה על הראש,

אני חילוני גאה,

שומר מצוות אני.

זה אני.

כמוני.

תקרא לזה איך שאתה רוצה. גם אני חילוני, חרדי, שומר מצוות.

ברוך השם, אנחנו מאותה מחלקה.

אני רוצה להגיד לכם שאפשר לחיות מהחיים האלו אם נשמור מצוות ביחד.

אפשר ליהנות מכל דבר ולשמור מצוות ביחד.

אני שומר מצוות, אני קם, אני מוניח תפילין,

אני מתפלל,

אבל אני רוצה להיות דתי, כי כשכולם יחזרו בתשובה, גם אני אחזור בתשובה,

אבל כל עוד צריכים לחיות מהחיים, מהטעם,

כמו שהוא לוקח את האח הכי טוב שיש לי בעולם,

שהוא לקח אותו ולא נשאר כלום,

אז מה בעצם נשאר לך?

אבל אם אתה יודע שזה סמים זה אסור, וסיגריות זה אסור,

אז מה כן מותר?

מותר ליהנות עם החיים מה שנשאר לך.

אז אני, ברוך השם, קם בבוקר, הולך לעבודה, חוזר, מתפלל קצת,

וזה נותן את כל ההרגשה של כל היום.

אני הייתי מחלק סחורה בירושלים.

רק רגע, לפי דבריך אני מבין שאתה גם עובר עבירות.

כמו מה למשל?

אם אתה אומר שאתה נהנה מכל דבר בשביל לא להפסיד וכו',

גם מה שלא מותר אתה מתן לעצמך כדי להספיק להיענות.

אמת, אבל אני מכפר את זה בתפילות שלי. הבנתי,

יפה מאוד, פטנט חשוב שעוד לא כתוב בתורה.

זה לא פטנט כמו מה שנשאר לך, כי אם אתה...

בוא אני אסביר. בוא אני אעזב את הכול, לוקח ציצית עליי, לוקח הכול, מתפלל כל יום וחוזר בתשובה שלמה.

זה לא מה שיחזיר לי את האח כמו אשר ש... גם ההנאות שתעשה לא יחזירו לך את האח,

וגם העבירות שתעשה לא יחזירו לך את האח. אבל למה הוא לקח לי את האח הכי טוב? אני אגיד לך למה הוא לקח לך. ב-27 שנות היתר? אגיד לך, אגיד לך. אם אחיך היה צדיק,

כמו שאתה אומר, לא חטא מעולם,

אז מה אתה מצטער? הוא הלך לגן עדן.

לא הייתי מצטער. נכון? אמת. אבל כמו שתיארת אותו, הוא ישר בגן עדן.

כי ככה אמרת. אני לא יודע אם הוא בגן עדן,

אם הוא בחור כל כך טוב,

שהקדוש ברוך הוא לא נתן לו להתחתן ולהביא ילדים ולקח אותו ככה סתם.

יש הרבה אנשים מדם שאתם לא יודעים מתאונות דרכים. שמעתי, ירדתי לגני ללקוט שושנים. ירד דודי לגנו ללקוט שושנים. לקח, אם אחיך היה שושנה,

והוא היה טוב מאוד, כמו שאתה אומר, זך,

100% יותר מרמי עקיבא,

אז הקדוש ברוך הוא רצה אותו לידו. מה לא טוב?

שהוא לא נותן לו המשכיות.

מי אמר שצריך המשכיות? הרי העתיד שלנו זה לא פה, זה שם.

אז מה אכפת לך אם תקבל את גן עדן יותר מוקדם?

זאת אומרת, אם אתה עובד בעבודה ואתה משתכר

ומקבל משכורת ב-30 בחודש או בראשון,

אכפת לך לקבל את המשכורת ב-20?

מקדימים לך את המשכורת, מה אכפת לך?

אם הקדימו לו את גן עדן, מה אכפת לך?

אה, אתה מצטער שהוא חסר לך, זו בעיה שלך, לא שלו.

אל תדאג לו.

אם לך חסר, זו בעיה שלך, לא שלו.

אבל אם הוא לא היה זך, כמו שאתה אומר,

אתה באמת צריך להצטער.

לא על זה שהוא הלך בגיל 27, על זה אתה צריך לשמוח.

למה?

כי לאן הוא הלך זו השאלה.

ואם היה נשאר יותר וממשיך באותו דרך שהוא לא היה בסדר,

הוא היה מקבל עונש עוד יותר גדול לאחר מכן.

זאת אומרת, ממה נפשך?

אם הוא צדיק,

תשמח, הלך גן עדן.

אם הוא לא צדיק, אז זה לא... אם חלילה הוא היה רשע,

אז גם כן תשמח שהוא לא נשאר הרבה זמן, כי אחר כך היה צריך לקבל עונש הרבה יותר גדול על אורך ימיו ושנותיו.

אני לא יודע מה אתה מגדיר את זה, רשע ומה זה צדיק. רשע, אני אגיד לך, זה אחד שעובר עבירות על פי התורה. לדוגמה,

יודע מה זה שבת ומחלל שבת, יודע מה זה כשרות ואוכל איסור,

יודע מה זה טהרה וחי בטומאה,

יודע ויודע ויודע ויודע ולא עושה.

עם סיפורים, עם סיפורים.

וככה, לא מתאים, לא עכשיו, אחר כך, זה פה, שם, התורה קוראת לו רשע.

אדם שיודע ועובר עבירה במזיד, רשע.

אדם שיודע שאסור לחבוט בחברו והוא חובט בו, רשע.

אדם שבטעות הפליק לחברו בגלל שהוא הסתובב ולא שם לב,

זה לא רשע.

זה שגגה, לא שם לב. זה גם כן צריך לשים לב. את זה אני הבנתי.

כל בן אדם יכול להבדיל בין טוב לבין רע, בין אסור לבין מותר. אפשר על פי התורה, אפשר. בלי התורה אי אפשר.

השאלה, אבל הוא בן אדם בגיל,

בכיתה א', הוא נפל במדרגות והוא קיבל חפטה בראש. זה על גלגול קודם.

איזה גלגול קודם?

אם הוא ממשיך את החיים שלו והוא לא יודע מה זה רע ומה זה טוב, הוא יודע להמשיך את החיים שלו ולחיות את החיים שלו. היה צריך לברר, כמו שאני ביררתי לעצמי.

הוא לא יכול לחזור בתשובה כי הוא לא חושב על זה. הוא בן אדם רגיל.

אין דבר כזה שאדם לא חושב, פירושו שהאדם דוחה את הדברים.

אדם חיה בשבע מצוות בני נוח כי הן שכליות.

זאת אומרת, יש לאדם מתבוננות תורה, חוזרים בתשובה, כן.

הוא ידע שיש בית כנסת, כן.

הוא לא שאל למה הם הולכים ואני לא.

למה הם עושים ככה? למה אלה לבושים שחור?

למה אלה שומרים שבת?

למה הם מקפידים על כשרות?

למה ולמה ולמה? הרבה שאלות יש לאדם. יש אחד אומר, הם סתם טמבלים, ומתפטר מהעניין.

אבל הוא דחה את העניין כשהוא אמר את זה. יש לו פיגוע שכלי קטן שהוא לא מבין בין טוב ובין רעו. אין לכאות את הדברים שלו. אם אדם יש לו פיגור שכלי קטן שעדיין מחייב אותו במצוות, זה לא פוטר אותו.

אם היה לו פיגור שכלי גמור, אז הוא פטור בכלל מן המצוות והוא טס לגן העדן.

אז זאת אומרת שהוא צדיק.

אם הוא היה פיגור שכלי מלא,

אם הוא נקרא שותה על פי התורה,

כמו שכתוב בתורה,

שותה קטן וחירש מלידה,

פטורים מכל המצוות שבתורה.

גם בני 70, זאת אומרת, שותה וחירש. קטן זה עד גיל 13. פטור.

אם היה פטור,

אז גמרנו, פטור.

אבל אם לא,

אם היה לו שכל שיכול להבין, לא שכל גדול,

אבל אדם נורמלי, ממוצע, אפילו פחות קצת מהממוצע,

אבל לא שותה,

לא שמאבד את מה שנותנים לו.

אדם שיודע להחזיק דברים,

יודע להגיע ממקום למקום,

אדם כזה לא פטור.

אני יכול להגיד דבר אחד,

לאחר מות אחי,

תמיד הייתי בן אדם כזה, כששומר מצוות והכול, אבל לחזור בתשובה זה,

לא יודע אם זה קשה או קל, אבל...

זה ויתור.

זה לוותר על משהו לטובת הנאה של משהו.

נכון, אז מה יש?

אבל זה משתלם, וזה לא משתלם.

הנאה שמקבלים עליה עונש לא משתלמת. אני אתן לך כוס ממותק,

תשתה אותו הרגע, וימתק ויערב לך.

אבל ביודעך שבעוד שנה,

בגלל הכוס הזה,

תצטרך להיפטר מן העולם?

לא שווה.

הרשע אומר,

אכול ושתה כי מחר נמות.

מה אכפת לי? תן לי את הרגע, מתוק?

מתוק לי עכשיו?

זהו, זה מה אני רואה.

מה יהיה אחר כך? לא מעניין.

למה אתה חושב שכל דבר נהיה מתוק, וזה מר צריך להיות?

אפשר ליהנות משתי דברים גם יחד. אי-אפשר מאיסור ליהנות באיסור.

אפשר ליהנות, בעבירה.

אבל לא בדרך של מצווה.

השם מצווה אותנו לעשות מצוותיו.

לטובתנו הוא עשה את זה.

כמו שאומרים לך, תמלא את ההוראות, כך וכך וכך, תקבל מענק.

לא תמלא את כל הפרטים, לא תמלא את ההוראות, לא תקבל מענק.

אני יכול להגיד לך שביום שישי אני הולך לבית כנסת, מתפלל והכול,

ואני חילוני, שומר מצוות גאה.

מאה אחוז, כמוני.

אני חילוני,

אבל שומר רק מצוות, לא עושה עבירות.

תהיה חילוני כמוני.

תודה רבה לך. תהיה בריא עיוני. בוא, בוא, בוא, רגע, רגע. אמרת ציצית.

בוא נשים ציצית ונצא לדרך.

בכבוד.

מגיעה לו מוזיקה.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

הזכות הזאת תעמוד לאחיך לעילוי נשמתו.

משה אברהמיאן

בן מזל ודוד, מנוחתו עדן.

תהיה בריא.

כן.

לא אכפת לך שאני אשב, נכון?

לא.

אם לכיסא לא אכפת לי, לא אכפת. אני רוצה שתסביר לו, וזה רק לטובתו.

יש הרי בתורה מצב שאומר שלא מהמשפחה.

אם חלילה מישהו נפגע מהחבורה,

כולם צריכים להתעורר, משהו לא בסדר.

נכון.

את צודקת.

אני רוצה שתסביר לו.

שאם קרה אסון במשפחה, צריכה לדאוג כל המשפחה.

שאם היה ביניהם צדיק שלא ראוי לאותו עונש,

דהיינו, לרמת העונש שנגרמה לו בגלל הפטירה, היו מעכבים את מיתתו של האדם שנגזר עליו מיתה.

רק כשמתחייבים כל בני המשפחה, החברים, המכרים, הידידים, השכנים וכו',

כשכולם חייבים באותה רמה של עונש שתיגרם להם,

רק אז

הוא ימות.

אבל אם לא,

היה מתעכב.

לכן, משפחה שמת למת, תדאג כל המשפחה.

כן.

הנה, בחור שם עם שחור, כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

גם לך.

רציתי להגיד משהו. עד לפני שנה הייתי חילוני, לא הייתי מאמין בכלל,

ולא הייתי מאמין בבורא עולם, אבל לא בתורה ולא כלום.

וברוך השם, השם זיכה אותי, והיום אני עושה מצוות ומתקדם.

ורציתי להגיד לך תודה,

כי כל פעם שנפלתי,

כל פעם שנפלתי לא נתתי לעצמי ליפור, פתחתי את ה-Tap ושמעתי קלטות שלך,

וככה התחזקתי וככה לא נפלתי.

ורציתי להודות לך.

ברוך תהיה, השם יברך אותך שתתחזק מעלה-מעלה ותחזק אחרים.

ועכשיו רציתי להגיד עוד משהו לבחור הצעיר הזה.

הוא אמר שהאנשים הצעירים, קשה להם, הם חוזרים וקשה להם. כשאני גילתי את האמת,

לא חשבתי, קשה לי, יהיה לי קשה.

חשבתי דבר אחד, זו האמת, אני בא ואני עושה את זה.

בדיוק כמובן. ועשיתי את זה מאהבה,

והלכתי לבית-כנסת מאהבה, ושמעתי שבת מאהבה,

ושראיתי את כל החברים שלי יוצאים ומטפטפים ממכונית, בוא לדיסקוטק, בוא לכדורגל,

אמרתי, לא, אני אוהב את השם, אני עם השם,

אני לא עם אף אחד אחר.

ברוך השם.

לא רק אתה עם השם, גם השם איתך. תודה.

כן.

יש לו ציצית, לא?

בוא.

בכבוד.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו,

מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן. נזכה למצוות, תעלה מעלה-מעלה,

תהיה בריא.

אשריכם ישראל, אשריכם.

עם ישראל חי.

כן, פה יש שאלה.

כבוד הרב,

אני חוזר בתשובה כבר כמה שנים, כאילו, בזכותך, אבל הייתי בצבא,

ואחרי הצבא אמרתי, אני אכנס לישיבה.

עץ הרע, בסוף לא עדיין התחלתי לעבוד,

וכל פעם שאני מנסה לחזור, כאילו, להיכנס לישיבה,

העץ הרע, מציעים לי עבודה פה, מציעים לי כאן, כל פעם דברים אחרים.

ונכנסתי לפני שבועיים לישיבה, כאילו, התחלתי ללמוד לפני שבועיים.

ובשבועיים האלה הציעו לי מלא דברים, הציעו לי כרטיסים מחוץ לארץ, דברים שגם המשפחה, מכל מיני מקומות.

אני לא יודע, כאילו, זה מאוד קשה לי עכשיו, בתקופה האחרונה.

מאז אני נכנסתי לישיבה, זה היה צער רע, בכלל מתגבר עליי.

באיזה מקום אתה נמצא?

עכשיו נכנסתי לאור החיים.

וואי וואי, אצל הרב אלבז, יפה.

שום כרטיס טיסה לא ישפיע עליך. כרטיס טיסה זה להטיס אותך מהעולם הבא.

אתה צריך לטוס לעולם הבא.

וכרטיס טיסה הכי טוב זה בישיבה.

ויש כבר כרטיס לעוד שבועיים.

הכרטיס לעוד שבועיים? כן. מה הבעיה? תמכור אותו, יהיה לך גם כסף לישיבה.

תשמע לי, בעזרת השם, טיסה נגמרת,

אחר כך יש נחיתה.

אתה צריך לטוס בלי לנחות.

ההמראה מבסיס השיגור באור החיים.

משם אתה תגיע על גן עדן למעלות גדולות ורמות.

אל תוותר על הזכות שנפלה בחלקך.

יש רבים שהיו רוצים

שיהיה להם את הכוח לעשות את הצעד שעשית, ואין להם אפילו את הסטארט בשביל זה.

אתה כבר זכית להיכנס,

אתה צריך רק להיות חכם לא לצאת. זה הכול.

זה כבר הרבה יותר קר.

כבוד הרב, יש לי עוד בקשה.

אחותי חוזר בתשובה בערך שנה וחצי, יש לה כבר ילדה. עכשיו היא בהיריון,

ואומרו שיש לעובר מום בלב,

אם אתה יכול לברך אותה.

מה שמה?

רחל בצימה.

רחל בצימה.

תלד לידה טבעית,

קלה, תינוק בריא ושלם, אמן.

אמן. יש לך ציצית?

אני, כן. אשריך.

אני, אתה שמת לי את זה לפני ארבע שנים.

וברוך השם, מאז לא ראתי את זה. מה רציתי להגיד? השתבח הבורא.

אתה מכבס אותה, אבל. כן. ברוך השם.

כן.

רגע, יש שם אישה שרוצה לשאול כאן.

תן לה, תן לה רגע.

ערב טוב. גם לך.

אני רוצה לשאול שאלה שנתקלתי בה השבוע,

אבל לפני זה אני רוצה להגיד משהו.

בשנת 86' אני התחתנתי, וכך חשבתי מן אדומי של העולם, זה אחרי החתונה נכנסים להיריון, ילדים וזה.

אבל לא קרה דבר כזה, ועשר שנים לא היה לנו ילדים.

היא הייתה בשכונתנו איזה הילרית,

אז אמרו לי, תלכי אליה מסאג', כוסת רוח.

הלכתי אליה באמת, ובשורה התחתונה היא אמרה לי, תראה, את חייבת לשמור נדעה.

דרך אגב, הייתי חילונית,

ואני כיום כשנתיים חוזרת בתשובה,

ובאמת הלכתי למקווה. באותו חודש התעברתי,

וזה אחרי עשר שנים, בלי טיפולים, בלי שום דבר.

ברוך השם.

עכשיו, מצווה ושכרה. מצווה ושכרה, בדיוק.

כן.

עכשיו,

בשכונתנו יש איזה מישהי שהיא גרושה עם ילד,

היא נכנסה להיריון אחרי שהיא התגרשה,

והשאלה שהיא שאלה אותי,

אם אני לא אפיל אותו, אני אביא את הילד, בסדר,

אבל אני אמסור אותו, אני אתן אותו.

מה יעלה בגורלו?

יותר עדיף להפיל, או יותר עדיף להביא את הילד,

חס ושלום.

לא רוצחים, אז לא ידעתי לה איך לענות. לא רוצחים ילד והיא לא צריכה למסור אותו. היא רוצה, היא לא יכולה לטפל בו, זו בעיה רצינית ביותר. היא לא יכולה לטפל בו. מה היא הייתה עושה אם אימא שלה הייתה מוסרת אותה?

היא הייתה סולחת לאימא שלה?

לא, אבל הנה.

מה הנה?

הנה העובדה שהיא כן רוצה להביא, זה לא מעניין אותה. שהיא לא מעוניינת, בסדר, היא חושבת על עצמה, זה אגואיזם מאוד מכוער.

היא גם לא כשירה לטפל בילד. את הראשון היא כבר מסרה,

אז היא לא כשירה לזה, אז מה לעשות?

מה הפירוש שלא כשירה? היא לא כשירה, היא לא נורמלית.

לא שהיא נורמלית.

אם היא לא הייתה נורמלית, היא לא הייתה נכנסת גדולה. אז איך היא לא כשירה?

היא טוענת שהיא לא כשירה, היא לא יכולה לטפל בילד. זאת אומרת, היא מוכשרת מאוד להגיד שהיא לא כשירה. כנראה. כישרונית מאוד.

כנראה. הבנתי.

הדבר היחידי שאני רוצה לענות, בכל אופן,

בכל אופן היא תקבל עונש על זה, אם היא תמסור את הילד.

אבל כששואלים שאלה כזאת, מה אני אמורה לענות? אמרתי, לא לרצוח את הילד בשום אופן. בסדר, אז מה יעלה בגורלו? ושהיא תדע שחלילה יכול להיעשות לה כדבר הזה גם כן.

דבר נוסף,

מה יעלה בגורלו אנחנו לא יודעים, ואנחנו לא יודעים אם היא תמסור גם.

אבל נגיד שהיא תמסור,

מה יהיה בגורלו? מה שהקדוש ברוך הוא יקצוב לו.

אבל מה יהיה בגורלה היא צריכה לדעת.

יש כאלה שזה לא מעניין אותם. הבנתי, גם אותי לא מעניין מה יהיה להם אחר כך.

תודה. גם לך.

כן, פה עם צהוב.

סליחה, אני רק רוצה להגיב לבחור הזה, לגבי שהוא ביקש שתברך את אחותו לגבי העובר.

ברוך השם, התחתנתי בשנה האחרונה ונפקדתי.

במשך הבדיקות של האולטרסאונד אמרו לנו שהילדה יש לה מום בלב, יש בעיה,

וכדאי לנו אולי להתייעץ עם הרב,

אולי צריך,

אם יהיה צורך, להפיל.

בעלי ואני כמובן ביטלנו את זה בעיני פיעד, כי מה פתאום, זה בכלל לא בא בחשבון מי מדבר פה על להפיל. מה שהשם רוצה, ככה זה הילד שייוולד.

זו הזכות שלנו.

עם איזה מום שייוולד, זה מה שאנחנו זוכים לקבל.

וזו מעלה גדולה, לקבל. דווקא ככל שיש מום יותר גדול,

זה אומר שאותם הורים בעלי יכולת לטפל באותה נשמה.

זאת אומרת, לא נותנים ניסיון למי שלא יכול לעמוד בו.

אמת.

עכשיו אני אגיד לכם, באותה כתבה בידיעות כתוב כך, שרי בלייר,

עורכת-דין מצליחה ואשתו של ראש ממשלת אנגליה,

ידעה שבגיל 45 יש סיכוי של אחד ל-25 שהעובר שהיא נושאת ברחמה יהיה בעל תסמונת דאון,

ובכל זאת סירבה לערוך בדיקת מי שפיר שמאפשרת גילוי מוקדם.

הזוג בלייר אף ביקש מהרופאים שלא יגלו להם את מין העובר.

בשבוע שעבר חגגו באנגליה את הצטרפותו למשפחה של לאו,

תינוק בריא בהחלט.

זאת אומרת, אם הגויים,

וזה בית המלוכה,

כן?

זאת אומרת, ראש ממשלה,

זה כמו מלוכה אצלהם.

שייצא בעל מום זה גנאי מאוד גדול,

ואף על פי כן לא בדקו.

אם הגויים יכולים לסמוך על זה שהקדוש-ברוך-הוא ייתן להם מה שצריך לתת להם,

על אחת כמה וכמה יהודים.

אבל בכתבה כתוב,

קשה להאמין שאשה ישראלית בת 45

היתה נוהגת כמו שרי בלר.

ההיריון הישראלי מלווה במספר הבדיקות הגדול ביותר בעולם.

לפי הערכת פרופסור יואל זלוטוגורה,

מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות,

60% מהיולדות עוברות אבחון כלשהו במהלך ההיריון,

חסרי אמונה וביטחון,

ומנסים לשנות את הטבע.

אדם חושב שאם הוא יתפטר מעובר לא רצוי,

יוכל לקיים אחר כך עובר בריא.

פעמים יכול לבוא עובר בריא ולא להאריך ימים,

והצער יהיה יותר גדול.

אי אפשר לברוח מגזירות השם יתברך.

פשוט מאוד מתח...

כבוד הרב, הילדה נולדה בעיה ביד, חוט של מי שפיר הסתבך ביד שלה ומנע גדילה של העצמות של ארבע אצבעות.

אז קיבלנו את זה בעבר, אמרנו ברוך השם שזכינו לנשמה כזאת שאפשר, אנחנו יכולים לעזור לה לתקן.

כעבור יומיים קיבלה הילדה שטף דם במוח וקוצר בנשימה.

עמדנו לפני הקדוש ברוך הוא ותפילה ובכי ותשובה וברוך השם

כעבור שבועיים היא עזבה את בית החולים,

כעבור עוד שבועיים נעלם השטף דם מוח לחלוטין.

הרופאים לא האמינו שזו תופעה שכיחה אמנם,

אבל לא האמינו שבזמן כל כך קצר ששטף דם שממלא את כל חלל החדר ייעלם לחלוטין. כשהיא יצאה מבית החולים לאחר שבועיים אמרו לנו שיש לה גם כן לעבור ניתוח בקו המפסע. גם כן 30-40% מהילדים עוברים את זה.

אמרנו ברוך השם, תעבור את זה בהצלחה.

קוראה את הניתוח ותודה לאל. היום בדיוק חגגנו לך חודשיים

בריאה ושלמה.

תזכה לגדול ביראת שמים ותוליד ילדים בריאים ושלמים, צדיקים וישרים.

כן, יש פה יהודי שמנופף הרבה.

בבקשה לתת לו מיקרופון.

כבוד הרב,

אני בעצמי מתעסק עם להחזיר אנשים בתשובה.

אני כבר זכיתי להחזיר איזה שלושה-ארבעה

מעניינים עם אנשים בתשובה.

אני פנסיונר שמניח תפילין לאנשים הרבה.

הנה, יש פה אנשים שבעקבות זה באו לפה לזה.

ואני עצמי, התיקון שלי הוא שאשתי יש בה רוח טומאה כבר 30 שנה,

וגדולי עולם,

הייתי אצל הרב וסאלי זכצי גדולה, הרב אשר עבי וכל הגדולים,

אמרו שהתיקון יבוא, אבל זה תלוי בזכויות.

אני מבקש שהרב יברך אותה הערב, שאולי הרוח הטומאה תעזוב אותה.

מה שמה?

דבי בת-זינת.

דבי בת-זינת.

השם ישלח לה רפואה שלמה בכלל חולה עמו ישראל,

ויסיר מעליה כל רוח רעה. אמן, כן יהי רצון.

תודה רבה. ואני חלמתי על זה שאני אבוא לפה ואני אשאל את השאלה, אני אגיד להם בקשה הזאת.

בגלל זה נופפת הרבה באצבע.

לא יודע, אולי זה ככה, זה ציור מקום. בעזרת השם יהי רצון שתחכה לך עם פרחים בבית.

תודה רבי אבל.

כן, יש פה יהודי.

בצהוב.

תודה רב, ערב טוב.

גם לך.

רציתי לשאול אותך שאלה פשוטה.

כתוב במסכת גמרות, מסכת ברכות.

אם יצר האדם משגע את האדם,

שאחשוב תחילה על יום הדין,

ואם לא, קריאת שמועה, ואם לא, אמשוך אותו לבית המדרש.

קצת הפוך, אבל בסדר.

אז זה תקן אותי, כבוד הרב.

מה השאלה? אבל השאלה הפשוטה שלי,

ברגע שלבן אדם יש באותו רגע יצרים או פיתויים,

לפי דעתי היצר הרע גובר על שלושתם ביחד.

הבן אדם לא יחשוב על יום הדין באותו רגע שהוא נמצא בפיתויים או בנצרים,

על יום הדין או על קריאת שמע או על בית מדרש.

הוא יעשה את זה במקום.

הבנתי. עכשיו, רציתי לבקש שצעם הכבוד הרב,

שיוכל להשתלט על זה. קודם כל, אתה בחור צעיר. בן כמה אתה?

27. 27. אתה לא נשוי.

לא.

שהשיר מזכה אותי. אמן.

אם אתה תרצה באמת להתחמק מיצר הרע,

אז המקום הכי טוב זה בית המדרש.

מסכים עם ניגוד הרב. רגע.

אם אתה יושב בסביבה כזאת,

וכולם כמוך, ומצליחים להחזיק אחד את השני,

אז אתה תתגבר.

זה קודם כול.

העצה האחרונה שנותנת הגמרא זה יזכור לו יום המיתה.

לא יזכור את יום המיתה. כולם יודעים שמתים.

יזכור את יום המיתה זה לא אמרה הגמרא. אמרה יזכור לו את יום המיתה.

זאת אומרת,

אתה צריך לזכור מה יקרה ברגע שאתה תמות.

אז חכמי המוסר אמרו, צייר

את עצמך,

נופל,

מת.

וכולם מבחינים וצועקים

וקורעים את הבגדים.

וואו!

וואו!

מה קורה? אתה שוכב על הרצפה,

מוטל מת,

אתה לא יכול כבר לעשות שום דבר,

אתה רואה את חרפתך,

אתה שוכב על הרצפה,

מביאים אלונקה,

מתחילים לסחוב אותך, אנשים מסביבך,

אתה רואה פעם אחרונה את הבית,

ואני לא רוצה להמשיך לתאר לך מה יקרה עד שישימו אותך שם למטה ויכסו ויהיה לך חושך וכו',

ומה יקרה אחר כך.

אם אדם יזכור את יום המיתה, מה יקרה איתו, לא עם אחר,

ויצייר לעצמו את זה,

כשיבוא היצר הרע לתקוף אותו, יגיד לו, טיפש,

אתה בא לפתות אותי בדברים כאלה?

מה, אתה חושב שאני לא יודע מה יקרה לי ביום האחרון ומה מחכה לי רגע לאחר מכן?

אם אדם יכין את הציור לעצמו,

ברגע שלא יוכל בכל מנגנוני ההגנה שאמרה לו הגמרא לפני כן,

קבלת עול מלכות שמיים ותלמוד תורה ובית מדרש וכל מה שכתוב,

אז מה,

דבר אחד ודאי,

אחרי זה כבר לא כתוב,

ואם לא יוכל לו,

זה ודאי יועיל.

אם תכין את הציור, באמת. איך תכין?

תתבונן בעצמך באמת

כאילו חלילה אתה מת.

אבל מחילה, כבוד הרב. כבוד הרב יודע, ואני יודע טוב מאוד, שיצר הרע זה אש.

ואפשר לנצח אותו, רבי עמרם.

ניצח אותו. אבל אם אתה בשר ודם, איך תוכל לנצח אש? אני עונה לך. היה ברבי עמרם חסידה,

חסיד גדול.

חסיד גדול פעם, מרוב חסידותו,

שבו שבויות, גויות.

ואיפה ישימו אותם בינתיים?

שמו אותם אצל רב עמרם חסידה,

אצלו בעליית הגג.

הבן-אדם הכי כשר,

הכי צדיק, הכי חסיד,

שמו אצלו, הכי בטוח.

הוא היה מבוגר, זקן.

כתוב שיצרו תקף אותו,

הוא הרים סולם,

שרק עשרה אנשים יכולים להעתיק את הסולם ממקומו,

הצמיד אותו מכוח התאווה שהיה בו, והוא זקן,

והצמיד אותו לעלייה, לעלות למעלה,

בגלל שהוא ראה מה שראה,

וכשהוא התחיל לטפס בסולם,

הוא הבין שהוא הלך לגמור עם העולם הבא שלו,

והוא צעק,

אש, אש, בבית אברהם, אש!

כל התלמידים שמעו את הרב צועק,

רצו.

איזה פדיחות.

רואים את הרב עולה למעלה לשבויות?

אמרו לו, אוי לנו, אוי לנו, שראינו לך בכך.

אמר להם, אוי, אם לא ראיתם אותי בכך.

אני צעקתי, אש, בשביל שתצילו אותי.

האש ליצר!

היצר,

היצר,

אש. כמו שאתה אומר, גם הוא אמר,

אתם רואים?

הוא מלאך של אש, ואני בשר ודם ויכולתי לו.

מה הוא עשה? עצה?

ראה שהיצר עוד השתלט?

צער! גילה על כולם, מה קורה?

הבנת?

תרצה להתגבר, יש עצות,

אבל המקום הכי טוב, שלא צריך להתמודד איתו,

בשבילך,

זו הישיבה איווה.

בבית מדרג.

כן.

הבנת, יוני?

כן, כבוד אולי. אתה רוצה לצאת לדרך?

בעזרתך.

מסדל לך ישיבה?

וציצית?

ציצית, ברוך השם יש, הכל יום. עליך?

אה? עליך? לא.

עליי לא. בכבוד.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמחם!

כן, אני רואה פתק פה, שיש אישה שרוצה לחסות את ראשה, לקבל ברכה לעזרה של קיימא. היכן היא?

איפה האישה שרוצה לזכות בכיסוי ראש?

איפה?

בכבוד.

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, חבר הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, השם יש, שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השם שלה ושם האמא?

תמרה, בת מזל.

תמרה, בת מזל.

השם יפקוד אותה בזרע חי וקיים מהרה.

אמן. בשורות טובות.

השם יזכה אותה לישועות קרובות ונחמות, אמן.

כבוד הרב, כבוד הרב,

היא מבקשת שידברו עם בעלה וישכנעו אותו

שכמה שזה טוב הכיסוי ראש,

הוא יקבל את זה גם בשמחה.

בעזרת השם ירון, יש לך עבודה.

אמן. בכבוד.

בהצלחה רבה.

תראי, בעלך יצמח, ובעלך ימודה, אה, בעלך יבל. בעלה כאן.

כבוד הרב, הבעל נוכח. אפשר עולה? איפה הצדיק? איפה הצדיק? איפה הוא?

איפה הוא? בוא, צדיק. בוא.

בוא, נשמה טהורה. בוא.

בוא. אשריך שזכית לאשת חיים.

ברוך השם. בוא.

בוא. בכבוד.

ברוך אתה, אדוני, אלינו מלאכו להמשיך יונה וקיימונה וגיאמון לאזמונה זה.

אמן,

שתזכו לזרע חי וקיים.

בן זכר,

שילך בדרכי התורה והמצוות.

בהצלחה.

אשריהם ישראל.

כן, עוד היהודי הזה, רק רגע, שם.

תנו לו מהר.

אני רק רוצה לברך את המארגן של הערב.

מי יגיד לי את שמו?

שי לוי בן

מרים.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה, מהרה, מהרה.

לצערנו הרב, לפני מספר ימים הוא קיבל התקפת לב.

הוא ארגן את ההרצאה ולא הספיק, לכן לא היה פרסום כראוי.

רק בארבעה ימים התחילו לפרסם את ההרצאה הזאת.

ככה היה.

המצב נראה אחרת.

אבל מה לעשות,

בגזירת שמים, הוא מאוד רצה להגיע לכאן. הרופאים לא התירו לו.

הוא לא הסכים לוותר על ההרצאה.

בערב הזה הוא לעילוי נשמת אביב המנוח שהזכרנו בתחילה.

כן.

עוד פעם.

ערב טוב.

תנער אותו, יש מים בפנים.

ערב טוב.

לאט לאט אני מתחזק, כבוד הרב.

לפני שלושה ימים הייתי אצל רב,

לא בדיוק רב, אבל הוא חיזק אותי מאוד,

ואני משתדל להתחזק כמה שיותר.

לקחתי על עצמי תפילין, להניח כל בוקר,

ואני מקווה גם לשמור שבת.

לאט לאט.

אמא שלי בזמן האחרון לא מרגישה. מה זה לאט?

לאט הכוונה כל שבוע, פעם אחת.

לא, לא, לא.

קצת קשה בעירות אחת, אבל להשתדל כמה שיותר.

בוא נעשה עסק.

אני שולח אותך לשישי-שבת,

עם חברים, שאין לך גם חברה,

לישיבת אור החיים של הרב אלבז, להרגיש

מה זה שבת קודש באווירה קדושה בירושלים.

בעזרת השם נברך, תחזור משם אדם אחר לחלוטין.

הבטחה שלי,

אחרי זה לא תרצה לוותר על שבת,

ואולי תרצה גם ביום שלישי לשבות.

מוכן?

שישי-שבת לנסות?

בעזרת השם. יפה אשריך, ירון.

יש לך עבודה?

כבוד הרב, אמא שלי בזמן האחרון לא מרגישה טוב. מה שמה?

דליה בת יזי.

דליה בת? יזי.

יזי. השם ישלח לה רפואה שלמה בכלל חולה עמו ישראל, מהרה, אמן. אמן.

אין לך ציצית, נכון? לא. בוא נצא לדרך.

בכבוד.

מי שרוצה ציצית, שיבוא לכאן,

ומי שרוצה מנשים כיסוי ראש, תבוא לכאן בבקשה.

מי שרוצה למלא הוראת כאב על להיות שותף אתנו בזכויות,

יכול לבוא לקדמת הבמה ולמלא חי כפליים. בכבוד.

האיצטדיון, מי שרוצה כרטיסים, אפשר לקנות הערב לאיצטדיון 22,000 איש בטובעה ויהודים יקרים.

אפשר? כרטיסים פה, 20 שקלים. כרטיס.

ליל טובעה, ב-15 באוגוסט. מי עוד?

כן, תכף. איפה הוא?

כן, רק שנייה.

קח.

רגע.

עכשיו.

רגע.

קח ציצית.

רבי חנניה בן עקשיא אומר,

רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל. לפי כך הרווה להם תורה ומצוות,

שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדים.

קדיש. מי יגיד קדיש?

יתגדל ויתחדש בשמה רבה ואלמא דיברקיותיה וימליך מלכותיה ועצמך ברגניה ויכרם משחה וחייכון וביום יכון וחייתי כל בית ישראל.

פך אליו בזמן קריב ואמרו אמן.

ושמאה רבה מברך לעלם ולעלמי אלמיה יתברך וישתפח מתפאר ותרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמאה דקדשה ברך הוא תהלה מן כל ברכתה שוויתה תשבחתה ונחמתה דאמירן בעלמא ואמרו אמן על ישראל ועל רבנן ועל כל תלמידי תלמידי הון תעסקין ועולתה קדישתה די בהתרעתן ותיבוך על אתר ואתר יהלה נא ולהונו נכון וחיינה וחיסתה ורחמם מן כותם מראה שמאה וארעה ואמרו אמן.

ישר אמר אבא מן שמאה חיימים וסבח ומשועה ונחמה ושזע ורפואה וכולה וסליחה וכפרה ורווח והצלה לנו ולכל עמו ישראל ואמרו אמן עושה שלום במרומיו וברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן.

רציתי להגיד משהו עד לפני שנה הייתי חילוני לא הייתי מאמין בכלל

וברוך השם השם זיכה אותי והיום אני עושה מצוות ומתקדם ורציתי להגיד לך תודה

כי כל פעם שנפלתי לא נתתי לעצמי ליפול, פתחתי את ה-Tap ושמעתי קלטות שלך

וככה התחזקתי וככה לא נפלתי ורציתי להודות לך

ועכשיו רציתי להגיד עוד משהו הוא אמר שהאנשים הצעירים קשה נעים חוזרים וקשה להם כשאני גיליתי את האמת

כשאני גיליתי את האמת כשאני גיליתי את האמת

לא חשבתי קשה לי, יהיה לי קשה חשבתי דבר אחד, זו האמת, אני בא ואני עושה את זה

ועשיתי את זה מאהבה ולכי הבית כנסת מאהבה ושמעתי שבת מאהבה

ושראיתי את כל החברים שלי יוצאים ומצפצפים ממכונית, בוא לדיסקוטק,

בוא לכדורגל,

אמרתי לא!

אמרתי לא!

אמרתי לא!

אמרתי לא!

אני אוהב את השם, אני עם השם.

אני לא עם אף אחד אחר.

לא רק אתה עם השם.

לא רק אתה עם

השם.

לא רק אתה עם השם, גם השם איתך.

עם ישראל חי.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות ונושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777770,

03-677779, או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sopar.net