כבוד הרב, למה לדתיים הכל אסור, אסור, אסור?!
- - - לא מוגה! - - -
כבוד הרב, ערב טוב. אהלן.
רציתי להגיד לך איזה כמה מילים שיש לי ממש בתוך הלב, באמת, בכל הרצינות.
בבקשה.
יש לנו עם יפה, אבל הוא קצת, סליחה על הביטוי, קצת טיפש, אני אגיד לך גם למה, סליחה על הביטוי.
אני הולך לחנות לקנות מצלמה.
אומרים לי, אתה דעתי אסור לך לקנות מצלמה.
אני הולך לקנות מטטל הבית, אתה דעתי אסור לך לקנות מטטל.
לא, אני מדבר ברצינות.
אני רץ ברחוב רגע לאיזה מקום, אתה, דעתי, אסור לך.
אני חוזר הביתה, אני אומר, ריבונו של עולם, מה זה, אני, דעתי, אני בבית-סוהר?
אסור לך, אסור לך, אסור לך, אסור לך, אסור לך, אני לא קולט.
חוץ מזה, הם צריכים להבין גם שיש אלוהים בשמים, המצווה זה לא בשבילם, זה בשביל מעלה. יש עוד דבר אחד שכחו להגיד לך אסור?
אסור לך להאמין להם.
שנזכה לבית-משפט כדי לדבריו ימינו אמן.
ועוד מלה אחת אני רוצה להגיד לך, תודה רבה לך על המלה הזאת, אני מודה לך, אבל רק עוד מלה אחת אני רוצה להגיד לך.
סליחה בעקבות עם ישראל, אני מתבייש לחזור בתשובה עם האסור הזה, אסור ואסור ואסור. עזבו אותי בקדוש-ברוך-הוא.
יעלי, לחילוני הכול מותר,
לגנוב, לעשות, חלילה וחס, חלילה וחס, חלילה וחס, לרצוח, הכול מותר לו.
אבל כשאני אדגי, אסור לי כלום. אסור לי זה, אסור לי זה, אסור לי להסתכל, אסור לי לקנות.
אני מתבייש בעם הזה, מבחינה הזאת אני מתבייש בעם הזה. לא, אני דווקא מתגאה.
היה פעם אחת שאמר לי, תשמע, אתם, אצלכם הכול אסור.
אמרתי לו, מה פתאום, אצלנו הכול מותר.
הוא אמר לי, תשמע, אני הייתי מת,
מת לשמור שבת, אבל אני לא יכול. אתה יודע למה?
כי אומרים שאסור את הטלוויזיה, אסור סיגריות, אסור, אסור, אסור. אז מה, איך אני יכול?
אם הייתם מתירים לי,
הייתי שומר שבת.
אמרתי לו, מי אמר לך אסור?
הוא אמר, כל הרבנים.
אמרתי לו, אני אומר לך, מותר.
אמר לי, מה, אתה רפורמי?
אמרתי לו, לא.
אז הוא אומר, איך זה יכול להיות?
אמרתי לו, מותר לו לעשן בשבת,
מותר לו להסתכל בטלוויזיה בשבת. מי אמר לך אסור?
הוא אומר, אתה עומד עלי, אתה מחליף מילים.
אמרתי לו, לא.
אני אומר לך את האמת, תקשיב.
אתה אמרת,
אתה אמרת, אני מת לשמור שבת,
רק אני לא יכול בלי סיגריות, אני לא יכול בלי טלוויזיה. מה אמרת?
אני אסור במאסר של יצר הרע שלי,
ואני לא יכול להשתחרר מזה.
אני מותר,
אני התרתי את עצמי. פעם גם אני לא הייתי יכול בלי, בלי, בלי.
היום התרתי את עצמי, אני מותר, משוחרר, ואתה נשארת אסור.
הבנת? כן. עוד סוד אחד אני מגלה לך, סוד. כן. כי אף אחד לא הולך לגדל את אשתי. אז אל תגיד בקול, אל תגיד בקול. לא, לא. אף אחד לא אומר לאשתי, אף אחד. אשתי, יש לי אישה שאני אוהב אותה, אבל מה היא, כשהיא רוצה לעצבן אותי,
כן,
אתה עם הזכן.
נו, אז מה עם הזכן?
אתה עם הזכן. אני במקומך? כן. עונה לה? כן. אה, את עם הסערות.
כן, תהיה בריא. לא, אבל זה כואב לי, זה כואב לי. עזבי את הזכן, תעזבי את הזכן, תעזבי את הזכן.
אה, בשביל זה אמא שלך אותו ככה?
אה, תהיה בריא.
טוב, קול טוב.
כל טוב.