כוחן של מצוות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אנחנו תלויים בתורה הקדושה.

קלטת מספר 129, כוחן של מצוות.

אנחנו,

אנחנו, ורפואתנו תלויים בתורה הקדושה.

אנחנו והתגברותנו על האוימים תלויים בתורה.

אנחנו, ואורך חיינו, תלויים בתורה.

הכל תלוי בתורה.

התורה זה הכנע מדש על פיו. אתה חי כפרט והאומה חיה ככלל.

שונה עם זה מכל אומות העולם.

אומה זו אומה בתורותיה.

אין אומה זו אומה בלי תורותיה.

תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

כך אמר רבנו סעדיה גאון לפני כאלף שנה.

אין עם יהודי בלי תורה.

אנחנו ורפואתנו תלויים בתורה הקדושה.

תלויים בתורה הקדושה.

תלויים בתורה הקדושה.

תלויים בתורה הקדושה, תלויים בתורה הקדושה, תלויים בתורה הקדושה, תלויים בתורה הקדושה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

ובכן, יהודים יקרים,

נשתדל הערב לתת לכם אפשרות לשאלות ותשובות,

אבל לפני כן נשאל כמה מן הציבור כאן עדיין לא שמעו אותי בכלל,

לא בקלטת, לא בהרצאה, לא בטייפ.

אם אפשר להרים את היד.

חצי מניין.

איפה הייתם עד עכשיו?

טוב, יהודים יקרים,

אנחנו נתבשרנו לפני מספר ימים על גילוי חדש מאוד,

והעיתונות יצאה בכותרות גדולות מאוד,

המטרה עולם בלי מחלות.

המרוץ לפענוח הקוד הגנטי הגיע אתמול לסיומו,

הפרויקט המדעי השאפתני,

אחד החשובים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי,

יסייע לאנושות לסלק מחלות ולשלוט על עיצוב תכונות האופי.

התחילו לפני עשר שנים במיפוי הגנום האנושי,

והיום סיימו את המלאכה, כך אומרים. בתוך שלוש שנים בערך סוברים שכבר יוכלו לקחת גן מסורטן,

להוציא אותו ולהחליף בגן בריא,

ותמו כל המחלות.

והביאור שנאמר כאן,

יש שתיים בגוף האדם,

הרוב הגדול של 100 ביליון תאים בגוף האדם מכיל גרעינים,

ובהם 46 כרומוזומים, 23 מכל הורה.

כל כרומוזום בנוי משרשרת ארוכה ומפותלת של מולקולות DNA. בכל שרשרת כזאת שמגיעה ל-1.80 מיליארד זוגות בסיסיים,

אלה הן האותיות המהוות הצופן הגנטי של החיים.

רק שניים עד שלושה אחוזים מ-3 המיליארד של הזוגות הם גנים,

אותן הוראות מקודדות ליצירת חלבונים הנדרשים לבניית רקמת עצם,

שריר ותאים אחרים בגוף האדם.

זאת אומרת, לפי הנתונים שאנחנו שומעים כאן,

הרי זה פה לפלאות ואיך אפשר לומר שכל זה נעשה במקרה.

אני חוזר עוד פעם.

גוף האדם מכיל כמאה ביליון תאים.

מאה ביליון תאים.

בכל תא יש גרעינים.

הגרעינים האלה יש בהם 46 כרומוזומים שמתחלקים ל-23 לכל הורה.

זה העברת התורשה שעוברת בכל תא ותא שיש בגוף האדם.

כל כרומוזום כזה מה-46 האלה הוא בנוי משרשרת ארוכה ומפותלת של מולקולות דנ.איי.

וכל שרשרת כזאת מה-46 שנמצאת בכל תא, אחד מה-100 ביליון תאים,

האורך שלה 1.80 מיליארד זוגות בסיסים בכל שרשרת של 1.80 מיליארד.

ואלה האותיות המהוות את הצופן הגנטי של החיים.

אתם שומעים על מה אני מדבר?

וכל זה נעשה בפוקס מהפיצוץ,

מהפצצה שהתפוצצה פעם.

יכול להיות דבר כזה?

אותם מדענים שמשתאים לגודל הפרסום של החשיפה שנעשתה במשך עשר שנים, שרוב מדעני העולם התעסקו בזה,

והם קוראים לגילוי הזה אחד מן החשובים בהיסטוריה של המין האנושי.

זה יכול להיות באקראי מפיצוץ.

100 ביליון תאים, כל תא 46 כרומוזומים,

כל כרומוזום זה שרשרת של 1.80 מ' שיש בה 3 מיליארד זוגות בסיסים.

אש אדם.

כל זה במקרה.

וכשמסיימים את המחקר לא אומרים ישתבח שמו לעד.

אז בואו אני אגיד לכם, יהודים יקרים.

לפני אלפיים שנה היה יהודי במערה.

קראו לו רבי שמעון בר יוחאי.

ורבי שמעון בר יוחאי לפני אלפיים שנה אמר בזוהר הקדוש שכל חלק באדם מכיל את כל האדם.

כל חלק באדם, תיקח את החלק הכי קטן אתה,

כל חלק באדם מכיל את כל האדם, ה-DNA.

איך ידע רבי שמעון בר יוחאי לפני אלפיים שנה במערה את מה שגילו אחרי אלפיים שנה רוב מדעני העולם בקושי?

אלא מאי?

חושבים שגילו משהו.

זה יפה מאוד, אנחנו שמחים על הגילוי.

אבל הכותרת יותר מדי יומרנית.

המטרה עולם בלי מחלות.

והם לא מבינים בכלל שכל עניין המחלות זה מתנה מהקדוש ברוך הוא.

מתנה, אתם שומעים?

מתנה.

מה פירוש?

נגיד שאדם יש לו חלילה מחלת הסרטן והצליחו למצוא את הגן שהוא הגורם, יבודדו אותו ויכניסו במקומו גן בריא.

נו, אז הוא לא ימות כבר מתאונת דרכים.

הוא לא יחליק מבננה.

זהו.

כריש דם בראש לא יכול להיות לו.

זה הבעיה.

עובדים על הקדוש ברוך הוא, מוציאים את הגן מפה, מחליפים משם.

מי שגוזר שאדם יחיה,

גם אם הוא חולה סרטן,

יכול לחיות שלושים שנה, כמו אסד.

ואם הוא לא רוצה, אז גם שלושה חודשים לא יחזיק מעמד.

וגם בלי מחלה אפשר למות בין רגע, מהתקף לב ומדום לב.

אז רוצים לרפא את המחלות?

צריך לשאול קודם כל למה יש מחלות.

אז קודם כל בואו נחזור אחורה בהיסטוריה.

עד יעקב אבינו,

שהתפלל לקדוש ברוך הוא שיהיה מחלה בעולם, הוא היה החולה הראשון שהתורה כותבת עליו,

יעקב אבינו ביקש שתהיה מחלה בעולם כדי שיוכל אדם לצוות את בניו.

כי עד יעקב אבינו,

מי שהיה צריך למות היה הולך בשוק, מתעטש ומת.

יוצאת הנשמה שלו בחיתוש.

היום אומרים, אסותא לבריאות, חיים.

למה?

פעם אדם היה מתעטש, מת.

חזקיה המלך, בדורות יותר מאוחרים, התפלל לקדוש ברוך הוא שבן אדם לא יחלה רק יצווה את ביתו וימות,

אלא שיוכל לחלות,

להתרפא ולחזור עוד פעם לחלות.

למה?

שיהיה סיפק בידו לחזור בתשובה.

חזקיה, כתוב בו שהוא היה חולה והוא נתרפא ממחלתו.

וזה היה נס גדול בעולם עד שמעלות אחת דאז חזר עשר מעלות אחורנית,

ונבוכדנצר הרשע כל כך התפעל, שהיום התארך בעשר שעות, שאל מי עשה זאת?

אמרו לו אלוקי חזקיה,

חזקיה נתרפא ממחלתו עד שהוא מוציא איגרת שלומים מיוחדת, שולח לו.

נס שנאמר, ויישב חזקיה את פניו אל הקיר ויתפלל.

חזקיה התפלל ונשאר חי.

זאת אומרת, מחלה יש בה תועלת לעורר את האדם בשביל שיוכל להתעורר לשוב בתשובה.

פעם היו נביאים בישראל,

אדם היה חולה או היו באים עליו צרות,

היה הולך לנביא ושואל את הנביא מה קורה.

והנביא היה אומר לו בדיוק מה הן העבירות שהוא עושה,

יתקן אותן וירפא,

וכך היה.

בדורות יותר מוקדמים היו כערורות ירקרקות מופיעות על האבנים של הבית בקיר,

והיה כתם, נגע פתאום מבצבץ מתוך הקיר, והיה בא הכהן ואומר אם זה טמא או טהור,

ואז היו סותרים את האבנים, האדם היה חוזר בתשובה והנגע נעלם.

אבל אם הוא לא היה חוזר בתשובה,

הנגע היה מתקרב אליו ופוגע בבגדים,

ואם גם לא חוזר בתשובה,

היה פוגע על נגע בו,

עד שהיה צריך לצאת מחוץ למחנה.

והיה מלאכת טיהור שלמה אם האדם הזה יוכל לחזור למחנה או לא.

אז ההנהגה פעם הייתה מן השמיים ברורה,

אדם הולך לנביא או רואה נגעי בתים,

והיה יודע מה הוא לא בסדר.

היום,

כשאין נביאים,

התדרדרו הדורות שאיננו רואים לנביאים,

המחלות הן הנביאים שלנו שאומרים לנו במה אנו חוטאים.

זאת אומרת,

היות ויש תרי״ג מצוות, 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא תעשה,

והיות והתורה קדמה לבריאת העולם,

הקדוש ברוך הוא ברא באדם בדיוק אותו דבר.

248 איברים בגוף האדם,

ו-365 גידים בגופה אדם.

רמ״ח מצוות עשה כנגד רמ״ח איברים,

שס״ה מצוות לא תעשה כנגד שס״ה גידים,

ביח״ד תרי״ג.

וכנגד האיברים הגופניים יש בנשמה גם כן איברים רוחניים מקבילים לה.

אם אדם לוקה בידו צריך לבדוק מצוות שיש ביד.

צריך להניח תפילין, הוא מניח תפילין?

תפילין כשר או פסול?

הוא גוזל בידו או לא גוזל? הוא נותן צדקה או לא נותן?

יבדוק את המצוות עשה ולא תעשה שיש ביד.

אם כולם בסדר, לא ילכה בידו.

אבל אם במה שהוא לא עושה או רפוי בה,

כפי זה הוא ילכה.

וכן בראשו וכן ברגליו, כל המצוות כנגד איברים וגידים.

זאת אומרת,

ואם אדם לא יודע,

לא יודע כנגד מה האבר,

אז כתוב שהתורה היא מרפא לכל בשרו.

אם אדם לומד תורה כמו שצריך,

היא תרפא את כל גופו.

והגאון מווילנה אומר שהאומר וידוי באמת,

עם חזרה בתשובה אמיתית גמורה,

על המקום מתרפא מכל חוליו.

ואני, כשחזרתי בתשובה בתחילת דרכי,

למדתי שבהלקות שמע ישראל כתוב שיש בשמע ישראל רמ״ה תיבות, מילים.

שמע ישראל, השם אלוקנו, השם אחד זה שש.

ברור שם כבוד מלכותו לעולם ועד, עוד שש.

ואהבת את וכולי. תספור את כולם.

יש רמ״ה.

לכן מוסיפים בסוף עוד שלוש תיבות.

השם אלוקיכם אמת, יש פעמיים,

להשלים רמ״ח.

וכתוב שמי שאומר את כל רמ״ח תיבות בכוונה בחום,

מרפא את כל רמ״ח איבריו.

ולא עוד, אלא שמצננים לו גיהנום.

כיוון שהוא חימם את עצמו לצורך המצווה,

כנגד זה יורידו מהחום של הגיהנום, אם חלילה הוא יצטרך להגיע לשם.

יצננו לו בהתאם.

אני קראתי את זה, חקקתי את זה פה.

יום אחד אני מגיע להרצאה בבית סרון,

ויהודים יקרים,

האישה שהייתה עושה את השיעור שם, השם ירחם, פתאום הפה שלה הלך הצידה, וכל הצד ככה התחיל לחלש לה חצי גוף. הלכה לרופאים, אמרו לה, תשמעי, צריך זריקות מיוחדות.

אם זה לא דבר חמור, יכול להיות שאיזה עצב יתקרר לך,

ויכול להיות שזה תהליך של חצי שנה עד שזה יסתדר.

אבל בינתיים הפה שלה בצד,

יש לה בעיה.

ביד שלה היא מרגישה, עם הרגל, מתחילות ללכת ככה בכבדות.

מה עושים?

הגעתי לשיעור, אמרתי לה, תשמעי, אני למדתי שכתוב רמ״ח תיבות של שמע ישראל כנגד רמ״ח איברים.

תשמעי, לפני שאת הולכת לישון,

תגידי קריאת שמע כמו שצריך, ככה תגידי.

שמע ישראל,

השם אלוקנו,

השם אחד,

ברוך,

שם כבוד מלכותו לעולם ועד,

ואהבת את השם אלוקיך, בכזה קצב,

ותביני רק מה את אומרת.

בעזרת השם תגמרי השם אלוקיכם אמת,

תהיה בריאה.

היא עשתה את זה, היא סיימה, השם אלוקיכם אמת,

הפה חזר למקום.

שלושה אנשים כאלה, כבר היו לי מקרים איתם.

אחד שהתייבש כל הגוף שלו והיה מרותק, היו נותנים לו זריקת מיליון ומאתיים פניצילין,

בשביל שהוא יוכל, חוץ מכבודכם, ללכת לאנשהו.

וזה לא עזר הרבה,

וכשהוא עשה את זה הוא היה חילוני, הוא לא היה מאמין.

וכשאמרתי לו את העצה הזאת, הוא צחק עליי.

אמרתי לו, למה אתה צוחק? מה יש לך להפסיד?

תקום פעם אחת רציני, תקום בבוקר, תטול ידיים שחרית, תשים את התפילין עליך,

תגיד מה שאני אומר לך, בעזרת השם נתברך, אם לא תצחק עליי.

וככה היה.

ובאחד הסמינרים היה לנו מקרה דומה,

שאדם גם כן דיסקוס והתייבש, לא יכול לזוז,

עשה את זה ורקד איתנו עוד באותו ערב בסימפוזיון.

זאת אומרת,

שמה שמרפא באמת את הבן אדם זה מצוות התורה הקדושה.

ולמעשה החולי לא מתחיל בגלל הגוף,

אלא החולי מתחיל מהבעיה הרוחנית.

לכן השם אומר, ויאמר אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני השם רופאיך.

שימו לב, כל המחלה אשר שמתי במצרים,

מי שם את המחלות?

הקדוש ברוך הוא.

לא אשים עליך כי אני השם רופאיך. אבל מה התנאי?

שמוע תשמע,

והאזנת ושמרת כל חוקיו, אז זה מתקיים.

דבר נוסף, והסיר השם ממך כל חולי, שימו לב, והסיר השם ממך כל חולי.

הקדוש ברוך הוא אומר, אם בא עליך חולי,

אני זה שיכול להסיר ממך את החולי.

ואני לא אסיר ממך רק את החולי, כל חולי.

מה זה כל חולי?

כשאדם הולך לרופא, אפילו הוא נרפא,

עדיין נשאר לו רושם המחלה.

אדם עושה ניתוח,

עדיין הוא סובל בקור וחום את הניתוח.

אי אפשר שהאדם יהיה רפא ולא יישאר לו רושם. היה לו נקע, עדיין הרגל הזאת תהיה חלשה. היה לו שבר, סובל שם.

אבל אם השם מרפא אותו,

אומר השם, והסיר השם ממך, כל חולי,

שום רושם לא יישאר כאילו היית בריא מעולם.

השם אומר,

אני מחצתי ואני ארפא ואין מיידי מציל.

אני זה שמוחץ ואני זה שמרפא,

ואין מיידי מציל. אם אני מחליט,

גם אם יבוא האמבולנס,

יעשה תאונה, וגם זה מהאמבולנס יכול ללכת,

כמו שהיו מקרים כאלה.

זאת אומרת,

שהאדם צריך לדעת שלמעשה הקדוש ברוך הוא אומר,

הכל נמצא בידי.

אף אחד לא יכול להזיק את רעהו ואף אחד לא יכול להושיע את רעהו בלי גזירת השם.

ומה שהתורה אומרת, ורפא יירפא,

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות. ניתנה לו רשות, זה לא אומר שהוא יצליח.

יש רופאים שתחת ידיהם מתים,

ויש את תחת ידיהם ניצולים, הם רק שליחים.

אבל את הישועה אתה צריך מהקדוש ברוך הוא. לכן אנחנו אומרים, רפאני השם וארפא.

אם השם ירפא אותי, זה רפואה.

רפאני השם, זה נקרא וארפא.

הושעני אתה ואבשע, זו ישועה אמיתית.

אבל בלעדי זה אין רפואה אמיתית ואין ישועה אמיתית.

יוצא שהכותרת המטרה, עולם בלי מחלות,

זאת התיימרות סרק.

ואם נראה את הניסיון שלנו,

היה פעם מחלת החולרה,

היא הייתה מכה מגפה קוטלת מיליונים.

אבעבועות שחורות, הרגה מיליונים בעולם.

הוציאו נסיוב, ריפאו את זה.

הצליחו להתגבר. היה צפדת, שיתוק ילדים.

הוציאו, והיום, ברוך השם, נתמעט, נכון?

אבל הגיעו מחלות יותר קשות.

הגיע הסרטן עם עשרות סוגים של סרטן.

ומה המצב?

שמרחם כמה היא קוטלת.

חשבו שיתגברו והנה ימצאו, הגיע איידס,

שאין לזה עדיין תרופה בכלל.

חשבו שנגמור עם העניין של איידס, הגיע החיידק הטורף, שתוך שעות גומר בן אדם לגמרי.

אז כמה שאתה מתקדם ומתגבר ומתפתח ומשתכלל,

הקדוש ברוך הוא, ממחלות חדשות.

ורק הווירוסים, השנה מתו 166 איש משפעת.

שפעת.

אז יש שפעת אריזונה, מוצאים לזה את הנוגדן,

בשפעת טקסס.

בא טקסס, אוקלהומה.

וכל פעם וירוס אחר,

והם מתגברים, הם כבר יודעים מה הכינו להם משנה שעברה,

והמצב הולך ומחמיר משנה לשנה, מי שעוקב אחרי השפעות, המצב הרבה יותר חמור.

אי אפשר לברוח ממחלות, רק דבר אחד.

אם אדם הולך בדרכי השם,

אם הוא הולך בדרכי השם,

אפילו מצינים פחים, הקדוש ברוך הוא שומר אותו. כתוב,

הכל בידי שמיים חוץ מצינים פחים.

אם אדם הולך עם חולצה פתוחה בחורף, הוא יתקרר.

אם אדם נשאר בחמה, הוא יכול לקבל מכת שמש.

זה אין מה לעשות. הקדוש ברוך הוא אומר, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

אתה מחויב לשמור את עצמך.

אומר הקדוש ברוך הוא, אבל אם אתה הולך בדרכי,

במאה אחוז, אפילו מצינים פחים, אני אשמור אותך.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר,

אני בראתי את הטבע ואני קובע מה הגבולות שלו ומה לא,

במי הוא יכול לפגוע ובמי לא.

אתה תלך בדרכי, אני אעשה את שני.

אז כל הפרסום הגדול של הגנום האנושי, יפה מאוד. אז היום יודעים כמה הקדוש ברוך הוא,

כמה הקדוש ברוך הוא ברא בתחכום את האדם,

ובמקום לעמוד מתפעלים מהבריאה שהבורא ברא,

לוקחים את הכותרות לעצמם.

מאה ביליון תאים, 46 כרומוזומים בכל תא.

כל תא כזה מכיל שלוש מיליארד אותיות בתוך אורך של מטר שמונים מקופל.

46 כרומוזומים של מטר שמונים מקופלים בתא אחד מתוך מאה ביליון בכל תא, מיקרונים של המיקרונים.

ולמי שייך כל הכבוד על זה?

מי עשה את זה?

דוקטור בגריס?

דוקטור מנדלסון?

מי המציא את גוף האדם?

דרווין?

גן חיות התנכי?

מי המציא את גוף האדם?

איך מטיפונת שרוחה נוצר בן אדם? מתפתח.

מתפתח. אני אקח בקבוק קוקה-קולה,

אני אשים טיפה אחת במעבדה ואני אחכה תשעה חודשים שיצא עוד בקבוק.

יצא עוד בקבוק?

לא יצא.

אז איך העולם לא עומד ומתפעל מהבריאה האלוקית?

יש תאים שמרכיבים את העין, שזה פלא אדיר, עין, עין, איזה פלא אדיר.

ויש תאים שמרכיבים את האוזן ואת משאבת

הלב שמפמפמת בלי הפסקה.

אתם יודעים, עמדו את הכוח שעושה המשאבה הקטנה הזאת,

היא דוחסת בשעה

7 טון ו-200 ליטר.

אתם יודעים מה זה?

המשאבה הקטנה.

במשך כל החיים, 70 שנה,

הכוח של המשאבה,

להרים בניין גורד שחקים לגובה של 10 מטר למשך תקופה ארוכה.

זה הכוח של המשאבה הקטנה הזאת שעושה טינג טינג טינג טינג טינג טינג, ודוחפת לנו את מחזור הדם כל הזמן.

פלא פלאות. למי מגיע יישר כוח?

לדוקטור מנדלסון

או לסטיבן הוקינג?

כן, מה אתה רוצה לשאול, חמודי?

איך זה שרוצים לשפר בני אדם? איך זה שרוצים לשפר בני אדם?

לשכפל, לשכפל. אה, לשכפל. גם זה לא פטנט חדש.

יעקב אבינו שכפל כבשים עם המטה והפצלות שפיצל בהם,

והראה ללבן, אפילו שהוא עובד עליו, הוא עובד עליו בריבוע.

הבנת?

כי הוא ידע את סוד הנפש של הבהמה.

ואת כוח הראייה.

אתה שומע?

נכון שלבן ולבן, לבן ולבנה מביאים לבן, נכון?

אבל לא יכול להיות שלבן עם גנים לבנים ולבנה עם גנים לבנים יביאו כושי. נכון שלא יכול להיות?

נכון?

אבל הגמרא מספרת

שהיה מקרה כזה שהגיע לבית דין,

שלבן ולבנה הביאו כושי.

אתה יודע למה?

כשהיא יצאה מהמקווה היא הסתכלה בכושי והיא נתנה דעתה בכושי באותו זמן ויצא לה ילד כושי!

למה?

כי יש כוח בראייה של האדם לגרום.

גם פה במחקר הזה אמרו שלא כל מה שהתברר פה במחקר הזה זה סופי.

הם אומרים שיש הרבה שינוי בגנים על פי הסביבה שנמצא האדם בעל הגנים,

ואיך הסביבה מתייחסת אליו.

זה גם משפיע על הגנים.

אתה שומע?

את הסודות האלה בכוח הנפש של האדם והבעל חי ידעו ריבותינו וחכמינו זיכרונם לברכה בלי לקחת מעבדה ורוב מדעני העולם, פשוט בפרשת השבוע. תקרא.

הבנת, עיוני?

יופי.

עוד שאלה, בבקשה. יש לי שאלה, אם אתה רוצה שכולם יהיו חרדים,

אם הגיעו עולה, זאת אומרת, להחזרה בתשובה.

כן.

מי יילחם?

מי יילחם? שאלה יפה. אגיד לך מי יילחם.

אתה יודע, עם ישראל לא נוצר לפני 52 שנה. רק מה הזמן דפוק?

עם ישראל 3,300 שנה קיים, אני רק יסכימו. גמרת?

תן, אני אענה לך. בסדר. 3,300 שנה העם הזה שאתה קורא לו דפוק קיים,

וכל אלה שהיו לא דפוקים אינם.

נעלמו.

אתה מבין?

אותנו סידרו כמה פעמים ונשארנו. אותם אפילו פעם אחת לא היה צריך לסדר, נעלמו. נקודות תחנונים.

בוא אני אסביר לך.

היה רב אחד גדול, קראו לו הרב קהנמן,

שהוא פעם אחת ביקש שייקחו אותו במיוחד לאיטליה,

לשער הניצחון ברומא של טיטוס. טיטוס, שהחריב את בית-המקדש,

עשה ברומא שער הניצחון.

כולם מכירים את זה, קוראים לזה שער הניצחון.

הוא הגיע לשם,

עמד מול השער,

יהודי מבוגר בן 70 פלוס, באמצע החורף,

שלג,

מעיל,

עומד מול השער בלילה,

לא מבינים מה הוא רוצה.

הוא אומר, תעצור לי כאן.

עוצרים. הוא עומד מול השער,

מותח את גבו, מסתכל לכיוון השער ואומר,

טיטוס, טיטוס,

אנחנו כאן, ואתה איננו כבר.

אתה חשבת שניצחת את היהודים כשכבשת את בית-המקדש?

שחררת אותו?

חשבת שאתה דגמור עליהם?

הנה אני עומד פה אחרי אלפיים שנה.

אנחנו כאן, ואתה אין לך זכר בכלל,

חוץ מהשער חרטה הזה שמזכיר עד כמה הגאווה שלכם לא הועילה לכם.

העם הקטן הזה יש לו הבטחה אלוקית.

אתה שואל, אם כולם יחזרו בתשובה, מי יגן עלינו?

אם נקיים את התורה וכולם יחזרו בתשובה, כמו שאתה אומר,

אותה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא בתורה,

אם בחוקותיי תלכו,

ושכבתם ואין מחריד,

וחרב לא תעבור בארצכם.

בכלל לא תעבור חרב ולא תהיה מלחמה.

זו הבטחה אלוקית. אבל אם,

אבל אם לא,

אתם תנוסו לכל עלי נידף.

איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה,

אם לא קיצורם מחרם.

אם השם ימכור אותנו, חס ושלום, ביד האויבים,

אתה רואה, 300 חזבאללה גירשו את צהל הגדול.

אבל אם הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו ננצח,

שישה מכבים ניצחו את האימפריה שנקראת יוון.

שישה.

זקנים.

ראשי ישיבות.

שומע?

איך זה?

ככה הקדוש ברוך הוא אומר,

אם בחוקותיי תלכו,

בזמן חזקיה המלך,

ירושלים הייתה מכותרת על ידי סנחריב,

ששלט בכל העולם,

והוא בא עם כל צבאות העולם והקיף את ירושלים.

נו, לא היה אפשר להילחם אתו.

גם לא היו סוסים אפילו לרכב עליהם.

והוא שלח, הוא אמר, זה ביזיון בשבילי שאני צבא כזה גדול ואילחם בירושלים הקטנה הזאת.

אומנם היא מבוצרת בחומה רצינית,

אבל כל חייל שלי מחר עולה על החומה, כל אחד מוריד אבן קטנה.

אנחנו מפוררים את כל העיר.

הוא בא עם מיליונים למלחמה.

חזקיה המלך היה ערב פסח,

אמר לכל העם לא לדאוג.

לא לדאוג.

למה לא לדאוג?

משום שהוא קיים את ההסכם עם הקדוש ברוך הוא. כתוב על חזקיה המלך שהוא נעץ חרב בבית המדרש,

ואמר, מי שלא ילמוד תורה יידקר בחרב.

תוך שלוש שנים

כל היהודים למדו תורה וחיפשו אחרי שלוש שנים.

בכל הארץ לא מצאו נער ונערה שלא היו בקיאים בכל התורה כולה.

כשהוא בא עם דבר כזה, הוא לא מפחד מסנחרין.

כתוב בתנ״ך

שהקדוש ברוך הוא אמר למלאך גבריאן,

כשאתה יורד למטה לברך את הפירות,

פשוט מגלך על מחנה סנחריב.

בלילה ההוא ירד המלאך והכה 185,000 ראשי גייסות ממחנה סנחריב. כולם נפלו פגרים מתים.

אם היום היה קורה כזה דבר, מה היו אומרים? וירוס.

היה וירוס.

אבל הקדוש ברוך הוא השתבח והתעלה שמו.

אומר, השם יילחם לכם, ואתם תחרישון.

זאת אומרת,

אם אנחנו נעשה רצונו יתברך,

לא נצטרך לזה כלל וכלל.

יתרה מזאת,

אם עם ישראל היום חוזר בתשובה,

אנחנו נגאלים מייד, כי אנחנו הדור האחרון.

ומה כתוב שיהיה?

בכניסה לאו״ם כתוב פסוק מישעיה הנביא,

וכתתו חרבותם לעתים בחניתותיהם למזמרות,

לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

מה אני צריך יותר מזה?

יש עניין להילחם?

אין עניין להילחם.

אתם רואים, השמאל רוצה לעשות שלום ולהחזיר שטחים והכול בשביל שלום.

אומר הקדוש ברוך הוא, שלום לא יהיה.

מתי יהיה שלום? רק כשיבוא מלך המשיח, כמו שכתוב במיכא,

הנביא פרק ה',

זה יהיה שלום.

רק בזמן שיבוא מלך המשיח יהיה השלום האמיתי. הפסקת אש?

כן, יכול להיות.

אבל שלום אמיתי,

כמו שכולם מייחלים, לא יהיה.

רק על-ידי מלך המשיח.

אז לכן צריך לדעת שאנחנו מצווים אכן לקרוא לשלום,

אנחנו מצווים להשתדל לא לפתוח במלחמה,

אנחנו מצווים,

אבל אנחנו יודעים גם מה יהיו התוצאות.

כמו שאנחנו מצווים לרפא בן-אדם,

אף-על-פי שאנחנו יודעים שהוא ימות בסוף.

אנחנו מצווים לעשות שלום, אף-על-פי שאנחנו יודעים שתהיה בסוף מלחמה. ואני אומר לכם,

תהיה מלחמה עקובה מדם,

והמוסלמים ישלטו עלינו תשעה חודשים,

ואחרי זה תהיה מלחמת גוג ומגוג,

שכל העולם יהיה עלינו ואנחנו קרובים לעוד,

אחרי זה יהיה שלום סופי אמיתי,

מלך המשיח,

בספני לפקטיה.

וזה אני כבר אומר הרבה זמן,

ומי ששמע את הקלטת שלי, שלום עם ערפאת,

שיצאה לפני שמונה שנים,

שבה ציטטתי את ישעיה הנביא מפרק כה, שהוא אומר, ושלמכון דעים חבלה לא יתקיים,

השלום עם המחבלים לא יתקיים.

הרי מחת שנאה תתה עליכון כנחל מגבר,

רק יבואו מכות יותר קשות מפעם לפעם, כמו נחל המתגבר.

וכמו שאנחנו רואים, מהאינתיפאדה,

איך הלך והתפתח כל המהלך

עד המצב שבו אנחנו נמצאים.

אז דעו לכם,

אנחנו מחויבים להשתדל לעשות כל מה שבידינו,

אף על פי שאנחנו יודעים שבסוף זה לא יועיל.

כן.

אתה אומר שאין טעם להילחם?

לא אמרתי שאין טעם להילחם.

במקום שצריך להילחם,

חייבים להילחם. שנאמר הבעל אורגך, השכם לא אורגו.

אם אנחנו רוצים להילחם, ודאי שלא.

אבל אם בחוקותיי תלכו?

אבל אם נהיה במצב של בחוקותיי תלכו,

לא נצטרך להזיז עפעף. במדבר, למה הקדוש ברוך הוא אמר למשה שיבקש מיהושע לאסוף חיילים למלחמה?

למה הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע לאסוף חיילים למלחמה?

אז קודם כול אתה צריך לדעת שהייתה מלחמת מצווה,

שהיו צריכים להיכנס. וכיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה להנהיג את עולמו בדרך הטבע,

לכן הוא מצווה להתכונן ולעשות הכול בדרך הטבע.

יריחו נפלה שלא בדרך הטבע, לדוגמה.

הקיפו אותה עם שופרות, שופרות לא הורגים.

אבל בכל אופן, ככה החליט הקדוש ברוך הוא,

אז ככה עושים, על פי נביא.

עכשיו, כשהיו ישראל במדבר גם לא היו כל כך מאה אחוז, לכן נצלחו בכלל למלחמות.

אם הם היו בסדר,

הם היו באים לארץ, אם לא היו חוטאים,

והיו נכנסים בלי זה.

כיוון שהם חטאו,

ויחנו מרפידים,

כיוון שרפו ידיהם מן התורה, ויבוא עמלק.

נהיה מלחמה.

המלחמות שנגזרו היו פועל יוצא של מעשיהם,

לכן היו צריכים ללכת בדרך של טבע.

השם רצה לתת להם גם את הארץ, בלי שום בעיה.

אפילו הרג את הגויים.

כל הזמן שם רגלים, הסתובבו בארץ, 40 יום ו-40 לילה, הסתובבו.

כל מקום שהלכו, אנשים מתים. למה?

שיהיו עסוקים בקבורה, כדי שהם יוכלו לרגל את הארץ.

והם לא הבינו שזה נס מהשם יתברך,

ואמרו, ארץ אוכלת יושמה. בדיוק הפוך הבינו.

הוא אמר, ארץ טובה, מה אתם צריכים לרגל? אני אתן לכם אותה בלי מלחמה,

בלי יריות.

אה, אתם רוצים לרגל? אתם רוצים על דרך הטבע?

בסדר, תיכנסו, תלחמו שבע שנים, בבקשה.

פשטייס?

זהו.

כן, בבקשה.

סליחה, למה פעם הקב' ברוך הוא התגלה לאנשים והיום הוא לא מתגלה? ויש לי עוד שאלה.

רגע, אבל אני לא יכול כל כך מהר לענות על שתיים.

למה הקב' ברוך הוא פעם התגלה לאנשים והיום הוא לא מתגלה? תראה, אחרי שהקב' ברוך הוא התגלה,

הוא לא צריך עוד פעם, כי הקב' ברוך הוא לא צריך להופיע פעם אחר פעם. אתה מבין? אחד יגיד, אני לא הייתי בקטע שאתה התגלית. בוא עוד פעם רגע, אני לא הייתי.

אתה מבין?

ואם הוא החליט שהוא מודיע שהוא מתגלה באשדוד ואתה לא הגעת, הוא אומר, למה לחצב לא באת?

אלא מה?

לא צריך יותר מפעם אחת. הרי נפוליאון לא צריך לחזור עוד פעם בתחילת המתים, שנדע היה נפוליאון.

מספיק שיודעים שהוא היה,

נגמר.

לא צריך לחזור על זה עוד פעם.

הייתה מהפכה צרפתית? היית שם? לא.

למה היא לא חוזרת? די, הייתה.

כולם יודעים שהייתה מהפכה צרפתית. לא צריך לחזור עוד פעם.

דבר שהיה, היה, לא צריך יותר.

הבנת?

זה אחד. שתיים,

הקדוש ברוך הוא מגלה לך את עצמו, תקשיב,

מגלה לך את עצמו בכל רגע.

הקדמתי בהרצאה והסברתי לך שהגוף שלך אומר,

כולו יש אלוקים.

מבשרי אחזה אלוקה. אני לא צריך לראות אותו.

עצם זה שאני רואה איך בנוי הגוף שלי,

אני מבין שיש בורא לעולם.

אם ראיתי אותו או לא, זה לא משנה לי.

אני אתן לך דוגמה.

אם אחד נותן לך, לדוגמה, אתה מגיע הביתה, נותן לך צ'ק,

אתה פותח את המעטפה, כתוב 1,000 דולר מהדוד מאמריקה.

אתה מבסוט? אתה שואל אם יש לך דוד? אומרים, לא, לא מכירים את הדוד. אבל הוא חותם, הדוד מאמריקה.

אחרי חודש אותו תאריך, אתה מקבל עוד צ'ק, 1,000 דולר מהדוד מאמריקה.

מה אתה אומר? אתה מבסוט או לא?

פעם שלישית אתה מקבל 1,000 דולר מהדוד מאמריקה. אתה מתחיל לאהוב אותו או לא?

אה? כן. עכשיו, לפסח הוא מביא לך 2,000 דולר, מהדוד מאמריקה. אתה אוהב אותו או לא אוהב אותו?

חייב לראות אותו.

לא, העיקר שהצ'ק הגיע.

אותו דבר, הקדוש ברוך הוא שולח לך נשימה כל רגע, ראייה כל רגע, שמיעה כל רגע, מפמפם לך את הלב כל רגע,

הכל הוא עושה לך, למה לא תאהב אותו? לא מכיר אותו, לא ראיתי אותו.

אז מה?

המיילדת שילדה אותך, אתה מכיר אותה? לא, אפילו לא שאלת עליה.

בזכותה אתה פה.

אם לא הייתה עוזרת לאימא שלך, הייתה נשאר בפנים.

אז מה, זה אומר שלא הייתה מיילדת?

לא חייבים לראות את הקדוש ברוך הוא,

כמו שלא חייבים לראות את החמצן בשביל לנשום.

תאר לך, אחד יגיד כל זמן שאני לא רואה חמצן לא נושם.

אנשים לא יודעים להעריך את המעריה. אייבה, לא יודעים להעריך אנשים את מה שיש להם, הוא רוצה רק לראות.

כן.

אתה,

אם יעצור אותך שוטר ויגיד לך שאתה עברת עכשיו עבירה כך וכך,

אז אתה תגיד לו, אדוני, כל זמן שהמחוקק לא יבוא לפה ויגיד לי, הוא בעצמו,

שזה החוק שלו ואני חייב לשלם,

לא מתייחס אליך.

תגיד כזה דבר.

אתה צריך לראות את המחוקק בעצמו בשביל לשלם את הקנס?

אתה צריך לראות את הרמטכ״ל בשביל להתגייס?

אה? נציב מס הכנסה צריך לבוא אליך הביתה לקחת את המסים?

למה איך בורח צריך לרדת במיוחד בשבילך לחצב?

כי אתה אסלון.

אתה לא רוצה לקרוא בתורה ולא רוצה להתבונן, אה?

מטריח אותו, אה?

בוא, בוא עוד פעם.

כן, מוטי, שתהיה יותר טובה מהראשונה. יש לי עוד שאלה.

למה פעם הקדוש ברוך הוא לא עזר בשואה?

למה הוא לא עזר? למה הוא לא עזר? מתו שש מיליון יהודים. הבנתי.

קודם כול, אל תגיד שהוא לא עזר.

חלק, קודם כול, ניצלו.

מה ניצלו? אלף איש.

אלף? אז וכמה? עשר אלף. שש מיליון יהודים מתו.

הבנתי. זאת אומרת, אם אתה נמצא במונית והיו שישה נוסעים וחמישה נהרגו ואתה יצאת,

אז אתה אומר, מה זה? זו לא פונקציה, רק אחת. אני מצטרף אליהם. אני לא נשאר פה לבד.

זה בשבילך כלום.

הבנתי, אני אענה לך.

הקדוש ברוך הוא אמר, אם בחוקותי תלכו,

אז כל הברכות.

אבל אם לא תלכו,

כל הקללות,

ובקללות כתוב מה שהיה בשואה.

אקח פרשת כי תבוא, אותו דבר.

כל הברכות, ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה, ברוך תנאך ומשארתך, ברוך, ברוך, ברוך, ברוך, ברוך, בלי הפסקה.

הוא אומר, אבל אם לא תלך בדרכי ה' ארור, ארור, ארור, ארור, ארור, ארור, וכולי וכולי, שידפון, ירקון, דלקת,

ערעור,

גלולות 98 קללות,

אם לא הולכים בדרך השם.

אז אתה צריך להבין,

הקדוש ברוך הוא תמיד מחכה,

הוא לא נותן מכה בהתחלה.

אבל אם אתה יודע קצת היסטוריה,

אז בגרמניה ובאירופה בכלל פסטה המחלה והנגע המר של ההשכלה,

שהיו שם אנשים משכילים,

שהחליטו, יהודים שהיו בחיידר והיו עם פאות והכול,

והחליטו ללכת וללמוד מהגויים באוניברסיטאות, גימנסיות וכו',

ורוח ההשכלה שהתפתחה פסטה כמו נגע בתוך המחנה היהודי והתחילו לצאת לתרבות רעה,

ובגרמניה לבדה 60% כבר היו מתבוללים.

מתבוללים.

אז הקדוש ברוך הוא, כשהוא רואה דבר כזה,

שחלילה כבר הנגע פוסה והוא יכול להדביק, אתה יודע, כשהנמק מתפשט אז הוא מחסל את כל הגוף.

אין ברירה, כשיש נמק צריך לכרות את האיבר המת המדולדל עם קצת מן החי בשביל שלא יתפשט ויגמור על הכול.

לכן שארית הפליטה נשארה והחלק הנכבד הלך.

זה לצערנו הרב.

זו אחת מן הסיבות הידועות שהיו שם,

ויש למעלה מעשר סיבות שמנויות על-ידי רבנים גדולים שיצאו מן השואה,

שאמרו בספר בן-כסל לעשור מה היו הסיבות שעם ישראל היה ראוי לאותה גזירה נוראה.

אבל להזכיר לך, היו גזירות יותר קשות מהשואה. רק זו, כיוון שהיא קרובה אלינו,

אז אנחנו מתרגשים ומתחרדים ממנה.

אבל בהרוגי ביתר מתו 8 מיליון והיו נחלי אדם לאורך שלושה מינים בתוך הכינרת,

ובגובה שמגיע לצוואר של הסוסים נחלי אדם.

ובחורבן בית ראשון ושני מתו מיליונים יהודים,

ובכל ההיסטוריה עקובת הדמים מתו מיליארדים יהודים.

ובוא אני אעשה לך חשבון קצר שתבין.

בשבעים נפש ירדו אבותינו למצרים.

שבעים נפש. יעקב ובניו, שבעים נפש.

תוך 210 הם היו 15 מיליון, 210 שנה. אתה יודע מה זה מ-70? להגיע ל-15 מיליון?

ארבע חמישיות מהן מתו במכת חושך.

רק חמישית יצאו ממצרים,

וחמושים עלו בני ישראל מארד מצרים. חמישית.

החמישית היו שלוש מיליון, שישים ריבו גברים,

חוץ מנשים טף וזקנים שיצאו ממצרים. שלוש מיליון בערך.

עכשיו תקשיב טוב.

אם היו ממשיכים בקצב גידול זה,

כמו שהבטיח הקדוש ברוך הוא, שעם ישראל ילכו בדרכי התורה,

אז מספרם יהיה ככל הים אשר לא יימד ולא ייספר וכוכבי השמים לרוב.

אז אם שלוש מיליון באותו ריבוי שהיה קודם,

ימשיכו עוד 210, הם היו צריכים להיות מיליארדים,

כי אם מ-70 נהיה 15 מיליון,

מ-3 מיליון ב-2010 היו צריכים להיות מיליארדים,

בעוד 210 ממיליארדים היו צריכים להיות טריליונים.

אבל ראה פלא,

מאז, מיציאת מצרים,

עד היום עברו 3,300 שנה, היינו 15 מיליון ונשארנו 15 מיליון.

אתה שומע דבר כזה? קטסטרופה כזאת?

התורה אומרת, ונשארתם מתי מספר בגויים,

תחת היותכם ככוכבי השמים לרוב.

למה?

כי לא עבדתם את השם אלוקיכם.

אתה שומע? אבל אנחנו לא 15 מיליון, עכשיו אנחנו 6 מיליון.

פה. אבל בעולם 15. בעולם 15? כן, עיוני.

הבנת מתוק?

אז לכן שתדע,

אנחנו והצלחותינו תלויים בתורה הקדושה.

אנחנו ורפואתנו תלויים בתורה הקדושה.

אנחנו והתגברותנו על האויבים תלויים בתורה.

אנחנו ואורך חיינו תלויים בתורה.

הכול תלוי בתורה.

התורה זה הקנה-המידה שעל-פיו אתה חי כפרט והאומה חיה ככלל.

שונה עם זה מכל אומות העולם.

אומה זו אומה בתורותיה.

אין אומה זו אומה בלי תורותיה.

תורה שבכתב ותורה שבעל-פה.

כך אמר רבנו סעדיה גאון לפני כאלף שנה.

אין עם יהודי בלי תורה.

ומה שרוצים לעשות עכשיו עם ישראלי, לא יהודי,

עם חוקה ולא תורה,

זה מה שמבטיח את חיסול החלק שאינו מצטרף אלא מתרחק.

ותראה, ימים יגידו אם אני צודק או לא.

מי שלא ילך בדרכי התורה,

לא יישאר לו קיום.

ובמלחמת גוג ומגוג, כתוב בגמרא,

יישארו רק מי שיחזיקו בתורה ובגמילות חסדים בלבד.

כל השאר, רחמנא לצלן, יכחדו.

כמו שכתוב בזכריה הנביא, פרק יג וי ד',

ששני שלישיות העולם ימותו ורק שליש יישאר.

וגם את השליש הזה,

והבאתי את השלישית באש,

וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב.

זאת אומרת,

המצב לא פשוט, יוני.

תתכונן.

מאיפה אתה בטוח שזה יהיה?

אל תאמין לי, תראה עוד מעט. אני אראה.

אבל אז יהיה מאוחר לגביך.

לא, לא, לא. תן, יוני.

הבנת? זה ההבדל. עד שזה יהיה, כבר לא יהיה פה.

אהה, מידת הדין,

מידת הדין תופסת כל אדם בכל מקום.

בסקאדים של סדאם היו 39 טילים.

היה רק אחד שנהרג מטיל ישיר, זה שברח למקלט תפס אותו במדרגות.

והחבר שלו, שהחליט לא לרדת איתו הפעם, נשאר למעלה, לא קרה לו כלום.

הם תמיד היו יורדים שניים.

יפול מצדך אלף,

ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש אם אתה הולך בדרכי השם.

אפילו מסביבך ימותו אלפים ורבבות,

אתה גם כי אלך בגיא אצל מוות לא יירא רע, כי אתה עימדי. זה התנאי.

לא,

אל תדאג.

הטיל אחריך.

איפה שתלך.

זה גורל.

בטח. את הגורל אתה קובע במעשיך. לא נכון.

לא נכון. מה שרשום למעלה יקרה. זה מה שאני אומר. ואיך רשום למעלה?

לפי מעשיך. הוא אומר מה שאחראי עליך, אתה אחראי על עצמך, זה מה שהוא אומר. אתה חושב שהקב' ברוך הוא זורק אבנים, מי שפגע פגע?

לא.

לכל כדור יש כתובת.

הבנת, עיוני? לכל כדור יש כתובת.

אין דבר כזה פגע וברח.

הכל מכוון מאיתו יתברך על המיני מיני מיני.

אם הוא יודע לעשות את הכרומוזומים שלך בתוך 100 ביליון,

לשים שם 46 כרומוזומים,

ובתוכם 1.80 מיליארד, שיש בו 3 מיליארד אותיות,

והוא לא מפספס,

כי כל גן יש לו תכונה בגוף שלך והוא לא מתבלבל,

גם בך הוא לא יתבלבל אם צריך להציל אותך או ההפך.

לא מתבלבל.

איוב חשב שהקב' ברוך הוא אולי מתבלבל לגביו כי הוא צדיק.

אז הוא אמר, אולי הקב' ברוך הוא החליף בין איוב לאויב.

אויב. איוב זה אותו דבר.

אבל אחר כך הוא חזר בו ואמר,

מי שם שטף לתעלה?

יש לך אלפים של שערות בראש,

ולכל שערה יש מעיין קטן שממנו היא יונקת את החיות שיהיה לך צבע שחור ורענן.

מי שם שטף לתעלה?

הערות שלך או לא מתבלבל עם הג'ל?

אתה רוצה שהוא יתבלבל לגביך כולך?

כן, עוד שאלה.

בבקשה.

אני רוצה לשאול שאלת חלום.

שאלת חלום, אני לא קוראים לי יוסף, אני אמנון.

חלומות זה רק בלילה, עכשיו מוקדם.

זה די ברור, רק דבר אחד.

אם ברור לך, אז פתרת לעצמך.

חלמתי על הרבי ונגמרתי.

אני לא ממין בחלומות, אבל מה אני אעשה?

בקושי בעקיץ אני ממין.

כן.

הדתיים שהולכים בכנסת, חותמים הכול בשביל הכול ביזנס,

חייבים על הכול החטוף בגלל ביזנס.

אתה אומר שש״ס הולכים לכנסת בשביל ביזנס.

ומה אתה חושב,

שברק הולך בשביל מה? בשביל פטטות? אבל הם מוכנים לחתום על הכול. מה זה לחתום?

בהתחלה לא רצו, לא קיבלו, לא חתמו על כלום. עכשיו שהם רוצים... רגע, אני רוצה להבין.

מישהו הולך, אתה חושב, לכנסת לשם שמיים?

לא, אני רוצה להבין. אנחנו הדתיים, אז לא, אבל זה מה ש... אתה רוצה לחתום. רגע, אנחנו הדתיים, אתה אומר. אנשים רוצים ככה. שמעתי, אנחנו הדתיים. נכון. אנחנו הדתיים, מגיע לנו שיהיה לנו חינוך תורני?

זה עולה כסף?

מגיע שהילד שלך, אם תרצה,

יהיה לו גם כן גיר, לא חצי גיר, גיר שלם,

מגיע לו.

למה ילד של ש״ס צריך לקבל רבע לפי יוסי שריד מילד חילוני אחר? למה?

אבל לא מדובר על זה. רגע, למה, תסביר. אני אומר, לא מדובר על זה, מדובר על זה. למה רשת החינוך, לחתום על הכול, הם מוכנים לחתום על הכול. הם נכנסו לקואליציה עם תנאים,

תקשיב,

הם נכנסו לקואליציה עם תנאים א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י'.

חתם ברק, חתם.

חתם, מה חתם? שהוא ישלם, שהוא ייתן, שהוא יעשה.

למה? הם באו עם ציבור של מיליון, מיליון בוחרים.

מיליון, זה ציבור שיש לו צרכים.

הציבור הזה שלח אותם כנציגים,

תביאו לנו, שיהיה לנו חינוך לילדים, שיהיה לנו זה. אנחנו גם כן בני-אדם, נכון?

גם אנחנו, החרדים בני-האדם, הלכו,

סיכמו שזה יקבלו, על זה הם נכנסו לקואליציה.

ברק הבטיח, חיכו לו, חודש, חודשיים, שלוש, ארבע, חמש, שש,

שבע, שמונה, תשע, עשר, אחד עשרה.

מה?

לא, מינהל תקין, מינהל ג'דתי.

אתה בכלל חשוד בעמותות, חשוד רשי.

אתה בא להגיד לנו מינהל תקין?

נשיא המדינה שלך, מיליונים.

אבל מה? זה כבר ישן, הוא כבר ותיק בעניין.

ומה עם זה יד מרדכי?

גם כן, יד מרדכי, גם הוא.

וזה מה? וזה מה?

אלה בשביל מה נכנסו?

כל המדינה הזאת, היום אין במדינה, זו הממשלה היחידה שאין בה שר בלי תיק.

לכולם יש תיק במשטרה.

אז אני שואל אותך.

באים היהודים האלה ואומרים, שמע, סיכמת? תשלם.

לא סיכמת? לא צריך.

אז מה, אסור לו לתבוע?

תראה, עמיר פרץ, שני מנדטים ושפם,

רצה להשבית את כל המדינה.

שמעת?

בשביל שישמעו לו שיורידו את מה שביקשו לקחת מהעובד, 125 שקל. שמעת?

ואלה, 17 מנדטים, עם זקן,

לא יכולים לבקש את מה שמגיע להם.

איפה נשמע כדבר הזה?

אלא מה?

אתה שומע תשקורת,

וזה, אתה מבין, בראש נכנס.

סחטנים, סחטנים, רק כסף, רק כסף, רק כאילו אחרים חיים באוויר.

רק אין כסף.

הקיבוצים קיבלו הסדר חובות 17 מיליארד.

אתה שומע?

17 מיליארד.

פי-680 ממה שש״ס מבקשת ב-25 מיליון.

פי-680. לפי זה היה צריך להיות כוח בכנסת,

11,650 חברי כנסת.

11,650 חברי כנסת.

ואת זה בשקט קיבלו בלי שאף אחד ידע.

ועכשיו הולכים גם להפשיר את הקרקעות ולתת להם את מיליוני הדונמים לרכוש פרטי שלהם.

שמעת?

שוד הקרקעות בישראל?

זה אף אחד לא מצפצף.

אבל החרדים סחטנים, בטח סחטנים.

יש תפוז, תפוז, באו המערך,

באו מרץ, הכניסו קש לבבנים, שתו את כל המיץ.

באו ש״ס אחרי חצרי חודש,

סוחטים, סוחדים, אולי ימצאו טיפה, טיפה,

סוחטים, אין.

אם היו נותנים להם לשתות מיץ מההתחלה לא היו צריכים לסחוט,

אבל אם משאירים להם את הקליפות,

איך לא יסחטו?

מה נשאר?

תפיל אותם לגמרי.

או, השבוע תראה,

השבוע תראה,

עד שבוע הבא מקסימום,

ש״ס יוצאת מהממשלה וברק הולך לבחירות.

זה בסדר.

זה בסדר. ואני לא ש״ס, ואני לא בוחר,

ואני א-פוליטי.

אבל זה שמצליחים לעבוד עליכם ולתת לכם באמת לחשוב,

הרי זה עוול,

עוול שאין כדוגמתו.

הרי שריד אמר שהוא מוציא 280 מיליון עכשיו בשביל לסגור את תלמודי התורה של ש״ס.

מתווכחים חודשים על 25 מיליון, הוא אומר אין לו,

אבל 280 מיליון בשביל לסגור את תלמודי התורה, יש לו.

ללכת לדימונה ולתת אוכל חינם ושתייה חינם ועד ארבע והכול והסעות והכול חינם בשביל לסגור תלמודי תורה,

זה יש לו, זמן וכסף והכול.

לעשות אפליה מתקנת לטובת הערבים, זה יש לו.

אבל ילדי ישראל,

יהודים כשרים,

זה אין לו.

למה?

הוא רוצה להרוס את הרשת,

שהילד שלך לא יזכה ללמוד שהוא יהודי מקורי.

הוא מעדיף שהבן שלך ילמד שהוא קופיקו ממשפחת בבון,

ושילמד שירה של מחמוד דרוויש,

לא של רבנו יהודה הלוי,

של מחמוד דרוויש.

והוא מדבר על צדק ושוויון, מרץ, הצדיקים של המדינה.

הנה,

הייתה הצעת חוק בכנסת.

חבר הכנסת אזולאי הגיש הצעת חוק לשוויון בתקציבי חינוך.

אם אומרים שש״ס מקבלים הרבה יותר,

הוא אומר, בואו נשווה את התקציבים.

אדרבה, אם אנחנו מקבלים יותר,

אני רוצה להעביר חוק שכולם יקבלו כמונו.

שוויון תקציבי.

מי הצביע נגד? כל הצדיקים ממרצ. יוסי שריד, שר החינוך.

אמנון רובינשטיין, שר החינוך.

פריצקי.

פינס-פז.

שוחד.

לנדבר. לפיד. מאור. מי לא? מה סלחה?

היי.

אפליה מתקנת, אצלו הוא רוצה.

אבל אלה לא.

גלאון. וילן. זנדברג. חזן. רן כהן.

ברעם. ג'ברא. גילאון.

וכולי וכולי. 21 חברי כנסת שואפי צדק

אומרים שוויון בתקציבי חינוך, לא.

למה לא?

אדרבה, תשתוו לסחטנים.

כי זה שקר, רמאות. הנה, חוק. הנה, זה הפרוטוקול של הכנסת.

אתה מבין מה רמאות?

ואתם תמימים.

בטח, אם תשמע כל היום שאומרים לוקחים, לוקחים, לוקחים,

בסוף, אם אתה כבר אין לך למכולת, אתה אומר בגלל ש״ס. תאמין לי, אלה ש״ס לקחו לי, היה לי בארנק, לא נשאר כלום.

מי אשם? ש״ס.

ש״זרקו את הממשלה״.

ש״זרקו את הממשלה״.

אל תדאג אם יזרקו את הממשלה, אבל קודם תן את ה-25.

למה ללכת בלי ה-25?

כן.

אין לי משהו, מקבלים כסף.

או, ברוך השם, יש יהודי אחד שלא אכפת לו שמקבלים. זה לא חושב שזה נורא, אבל למה הם משנים הסכמים קואליציוניים שימחו את המדינה?

משנים הסכמים קואליציוניים למגור את המדינה. עכשיו אני נהייתי פוליטי הערב.

רגע, אני רוצה להבין, מה הם שינו? איזה הסכם? הם מכרו את המדינה, ש״ס. למה מכרו את המדינה?

איך הם מוכרים את המדינה? הם יושבים בכנסת. בכמה? בכמה מכרו?

בכמה מכרו?

לחליפות.

לחליפות, לעטיבה. רגע, מה, כואב לך שיש להם חליפה? אתה רוצה שלחו כמו הקיבוצליקים עם מכנסיים קצרים, ונעליים ושטטטט? הם לא כמו דגל. אני לא מבין.

מה אכפת לך מהחליפה עכשיו נתפסת לחליפה? הם לא כמו דגל התורה.

דגל התורה גם הולכים עם חליפות וגם מגבעות. וגם מגבעות. מי משלם את המגבעות? מגבעים, לא כמו שסניקים דורגים את הוולבו שלהם. איזה וולבו? מי ששר, מחייבים אותו בוולבו. אז מה אתה רוצה, שילך ברגל? התנדב. מברק אתה לא מבקש. שס ניגע עוד 17 מנדטים שהליכוד גם בחר בהם. בזכות מי? בזכות אנשים שלא אוהב שקיבלו. בזכות מי? בזכות זה שאנשים האמינו שהמפלגה הזאת בסדר.

נכון?

לא בוחרים ממי שחושבים שהוא לא בסדר, נכון?

עכשיו אני שואל אותך, אלה שבחרו בברק,

מרוצים ממנו? הוא אמר שהוא ראש הממשלה של כולם.

היום יודעים שהוא של אף אחד.

הוא ראש הממשלה של עצמו בלבד.

הוא קיים משהו?

הוא אפילו צעק, חרדים לצבא, פם פם פם. איננה מחר הוא הולך להעביר את החוק, חרדים לישיבה.

איזה מחריד.

אז אני שואל אותך, אתה מדבר על מפירים הסכמים?

הוא אמר לסטודנטים לימוד חינם,

לא נתן להם שום דבר. אמר דיון ציבורי חינם, לא נתן שום דבר. כל מה שהבטיח, שום דבר.

שום דבר.

וזה קיבל 67%. תאר לך מה זה.

אז אני שואל אותך, מה אתה רוצה מהפרת הסכמים?

אתה לא יודע מה היו ההסכמים. אם היית יודע,

היית רואה שהם שומרים בדיוק הכול. הוא לא שומר.

למה שהם נצרכים אחרי שנה, כזאת התאפקות?

אני אומר שבאמת הם לא בסדר.

למה הם חיכו 11 חודש?

לא נתנו לך בחודש הראשון, תקום ותלך.

למה צריך לחכות 11 חודש? חמישה פעם הם נהנים.

זה מראה שהם אחראיים. למה?

אדם, אם היה עצבני, אמר, אתה לא נותן, אני קם ולך.

אבל יש להם אחריות כלפי הציבור, כלפי המדינה. אז מה הם עושים?

ממתינים, מנסים.

אומרים, אולי זה רק שריד, הוא הבעיה.

נראה איך נעשה אתו.

כולם עומדים ביחד, הכול מסחרה,

הכול חרטא, אתה מבין? לא רוצים שהציבור החרדי יגדל.

לא רוצים שיהיו תלמודי תורה, כי הם יודעים שאם אין גדיים אין טיישים.

הם רוצים שלא יהיו גדיים, שלא יהיו הקטנים האלה שילכו, אז ממילא לא יהיו הרבה שסניקים אחר כך.

זה מה שהם רוצים. לכן הם רוצים פה לעקור את הכול,

כמו לבן הארמי.

ביקש לעקור את הכול. פעם זה היה לבן הארמי, היום זה לבן הנאור.

ארמי ונאור, אותה גימטריה.

גם אתה קוראים לך נאור, עם חולצה שחורה בלי עניבה.

זאת אומרת, זה המצב, לכן מביאים גם גויים הרבה. הרבה מרוסיה גויים שיודעים שהם גויים, בשביל שהמאזן הדמוגרפי ישתנה לטובתם תמיד,

ושהמדינה חלילה לא תהיה יהודית אותנטית. הבנת?

זהו, זה המצב.

כן, בבקשה.

אני שמעתי שבהנהגה של ימינו, שזה יקטן המשיך מה זה, לפי איזה מזל כללי,

שהקב'ה צריכה ללמיד את העולם לתיקונו,

ובעצם זה לא שאדם לא צריכים לסבור של עובדיה, שהוא צריך לזרום לתשובה,

אבל הדין הוא לפי מידת הדין ולא לפי מידת העולם, לפי מידת החלפונות ולעמדת הרחמים.

זה היה ההסבר למה אברכים ואנשים שמראי שמיים בימינו באמת,

קשה משמור, יש אסונות כאלה גדולים.

רציתי רוצה להבין מה זה נקרא מזל כללי ולא המזל הפרטי,

כי נאמר לה שישראל זה מעל המסך.

אז איזה מן הנתקה יש בימינו אנו, שזה באמת כל כך משער?

תראי, לפני הגאולה יש בירורים אחרונים,

לברור את כל הניצוצות ולסיים את כל החשבונות ואת כל הגלגולים,

בשביל שהעולם יגיע לתיקונו ולא יידחמנו נידח.

אז לכן

יש את כל המקרים שקשה לנו להבין, כשאנחנו רואים מקרים קשים וכו',

כיוון שהחשבון לא מתחיל עכשיו, אלא הוא סיום של כל החשבונות שהיו במשך כל הגלגולים.

ממילא הדברים נראים כתמוהים,

אבל יש להם הסבר.

מי שראה את כל התסריט מתחילה ועד סוף מבין,

אבל כיוון שאנחנו תקועים רק באמצע הסרט, אנחנו לא יכולים להבין. מי שלא רואה את ההתחלה לא יכול להבין את הסוף.

רק אנחנו מאמינים באמונה שלמה שמי שמנהיג את העם היהודי והבטיח לו שהתורה לא תישכח מפי זרעו, למרות שניסו לעקור אותה אלפי שנים,

שהעם הזה יישאר עד הסוף, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם,

מי שהבטיח את זה עמד באבטחה במשך אלפי שנים,

מי שהבטיח שנגיע לארץ הקודש ואחרי אלפיים שנה אנחנו כאן, עומד באבטחה,

מי שהבטיח שאנחנו ניכנס לארץ ויבוא משיח,

יעמוד באבטחה.

כל הנבואות יתקיימו.

נשארה זאת.

אנחנו מחכים ומייחלים ממש בכל רגע לגילוי אלוקי זה.

כן, בבקשה.

אני רוצה לשאול כמה שאלות.

אבל שאלה ראשונה,

דוח לא עושים סטטיסטיקה ומוציאים לאור לכל העם,

הכוונה שלי, כל אלה שמאחזים בעגב, יודעים את כל הפרטים מהעיתונים ומהספרים והכול,

את ההבדל בין אלה שמדברים עליהם שהשתחררו בגלל שהם דתיים מטעמי דת, באיזה סטטוס הם נמצאים מבחינת הילדים, מבחינת העינוך, מבחינת הפשע, מבחינה זאת.

ויקחו מצד שני את כל אלה שהשתחררו,

מה הם, מה הם עושים,

מה עתידם, הם יתחתנו, לא יתחתנו, יש להם ילדים,

הם מפרנסים את עצמם או שהם נשארים תלויים על החברה?

שמעתי. קודם כול עשו, הנה, זו חוברת שמה שאתה אומר כתוב פה, קוראים לה חוברת פשיטת רגל,

52 שנה למדינה.

פה כתוב בדיוק מה שאתה אומר, מה ההבדל בין החינוך הזה לחינוך הזה, בין זה לבין זה, מה הסטטיסטיקות לפשיעה פה ופה.

לגבי שירות צבאי, יש קלטת וידאו, חילקנו חלק פה,

גם כן, נקראת פשיטת רגל, קלטת וידאו. מי יש לו כזאת אדומה?

שירים רגע.

תרימי, תרימי. הנה, הנה, אתה רואה?

תסתכל בקלטות האלה ואתה תראה שאני מביא כמה משתמטים מצה״ל חילונים וכמה דתיים שמשוחררים על-פי חוק.

פי עשרה.

זאת אומרת, לא אני אומר את זה, אני מביא מגד שאומר את זה, אני מביא נתונים סטטיסטיים שהתפרסמו, עיתונות בידיעות אחרונות.

תראה בדיוק מתוך כתביהם ומלשונם ומפיהם שהם מודים,

ולא עוד,

אלא שהם מודים שלא צריך בכלל את החרדים.

יש יותר מדי חיילים.

אלא מה?

הם אומרים שזה עניין חברתי, לא ביטחוני. זה, במילים אחרות, דווקא, זה פרינציפ.

פרינציפ שהחרדים לא יהיו משוחררים. וזה לא סתם פרינציפ,

כי הם רוצים לעקור את הישיבות בשביל שלא יהיה המשך לעם ישראל.

הם יודעים שאם יהיו ישיבות,

יהיה המשך לעם ישראל.

לא יהיו ישיבות,

לא יהיה המשך לעם ישראל.

זה מה שהם רוצים.

דבר נוסף, הרב, בקשר לקיבוצים שהרב הזכיר,

הם קיבלו בהתחלה את כל עתודות המדינה, את כל השטחים, נכון. בכל חלקה טובה, בכל מקום במרכז הארץ, באזור תל-אביב,

במיליאת תל-אביב, בקיבוצים שהם מחלקים את רחובות, לא אי אפשר לסגור אותם, אי אפשר לעשות איתם כלום.

מה הם עושים?

עכשיו, בתוך אותם השטחים כבר הם לא חקלאים.

הם לא חקלאים ולא לולים,

אלא עשו תעשיות עצומות בריהוט ובאלקטרוניקה בכל תחום,

והרסו ונקלו לכל המפעלים בערים לפשוט רגל בגלל ששם יש להם עבודה זו, יש להם מתנדבים מחוץ לארץ, יש להם ערבים,

עומדים בזבזות,

עומדים בגול. מתנדבים מהולנד. בכל המקומות שהם עובדים,

ואז לא ראיתי בקיבוץ, איזה מפעל בקיבוץ שפשט רגל.

עכשיו בוא אני אשמיע לך.

נכון.

הם השתלטו על המדינה,

ואני הוצאתי קלטת בטייפ עם קטע קטן שקוראים לו שלום לך ארץ נהדרת.

בוא תשמע, זה משקף את כל מה שאתה אומר.

בבקשה.

אה, של ביאליק.

של ביאליק, חיכוי.

זה ביאליק תימני.

עד כמה הדברים כואבים, עד כמה הדברים כואבים.

יש פה כמה שאולי יבינו מה שנאמר כאן, שימו לב.

זה שלח לי אחד,

אחרי ההפגנה, והוא כותב כך

שלום לך ארץ נהדרת.

זה לי כמה שנים בארצנו הקטנטונת לאחר אלפי שנות גלות בארץ ניכר.

התארחתי אצל בנימין זאב מרחוב הרצל,

השכן של זאב מרחוב ז'בוטינסקי,

דודו של נחמן מרחוב ביאליק, אח של סבא אליעזר מרחוב בן יהודה,

שכן של יצחק מכיכר רבין שהכיר את אדון דוד משדרות בן-גוריון ואת מנחם מרחוב בגין, בן דודו של ברל מרחוב כצנלסון שהיה שכן של חיים מרחוב הרצוג ושל יצחק מרחוב בן צבי, גיסו של הירקן שאול מרחוב צ'רניחובסקי,

חבר טוב של אחד העם,

עד שהגענו למנדלי מוכר ספרים ואמרתי לו שלום עליכם.

אך כאשר ביקשתי לדעת היכן רחוב משה רבנו,

שעל פי תורתו חונכתי אני ואבותיי מדורי דורות,

אז הוא לקח אותי לרחוב משה שרת,

משה סנה,

משה הס,

משה דיין ועוד הרבה מוישנה.

אך את רחוב משה רבנו עדיין אני מחפש.

וכך אני ממשיך לטיין עם ידידי היקר בדרכים,

דרך פתח תקווה,

דרך יפו,

דרך השלום, דרך בן צבי,

דרך נמיר, דרך ההגנה.

אני שואל את ידידי,

היכן דרך התורה?

אז הוא ענה לי,

מכאן עד הסוף שמאלה, זה דרך ההלכה.

בכך מן הדרכים הגענו להרבה כיכרות,

כיכר המושבות, כיכר דיזנגוף, כיכר מוגרבי, כיכר העצמאות, כיכר ההסתדרות, כיכר ויצמן.

ואז שאלתי,

האם יש גם כן כיכר המסמל את היום המיוחד שלנו, של עם ישראל?

והוא עונה לי, ודאי, ודאי, כיכר ה' באייר.

לא, אני אומר,

כוונתי ליום השבת שלנו.

ואז הוא עונה לי, אה,

יש איזה רחוב קטן, בו מתגוררת קבוצה קטנה מימי הביניים,

קבוצה פרימיטיבית בלב העיר ירושלים,

והם קוראים לה כיכר השבת.

אבל ה' באייר?

זה אחד הניסים הגדולים שלנו, שהוא יום העצמאות.

ואז שאלתי, האם יש גם כן כיכר י״ד באגר?

זכר לאורי?

או כיכר כה בכסלו?

זכר לחנוכה?

כיכר יציאת מצרים?

כיכר מתן תורה?

אז הוא לקח אותי לכיכר המדינה ואמר,

זה כולל הכול!

כך הוא אמר.

וכך, בטרם יצאנו לכיוון ירושלים,

והנה אני צופה בהרבה בניינים מפוארים.

בית ברל,

בית אשכול, בית ההסתדרות,

בית המהנדס, בית הסופרים, בית האיכרים, בית החקלאים.

שאלתי את ידידי,

האם יש גם זכר לבית המקדש?

אז הוא ענה לי, החוק היום זה בית המשפט!

וזה מאוד קדוש לנו!

שאלתי, מה זה כל כך קדוש?

אז הוא ענה לי, מה?

לא ראית את אלפי האנשים שהיו בגן סאקר שהזדהו עם בית המשפט?

אז שאלתי אותו,

ומה עם החצי מיליון שהיו מנגד?

אז הוא ענה לי,

זאת הקבוצה הקטנה מכיכר השבת.

סליחה, אדוני, אני עוצר ושואל,

כמדומני שחצי מיליון זה קצת יותר מכמה אלפים.

אז הוא אמר לי, לא,

החצי מיליון הם לא אנשים,

הם רק קינים בעלוקות!

אבל אנשים הם אלה שהיו בגן סאקר.

שאלתי אותו,

אבל החצי מיליון היו נראים כמו אנשים.

אז הוא אמר לי, לכן יש לנו שופטים ובגצים,

והם קובעים מי אנשים ומי קינים.

לכן אנו קוראים למדינה שלנו מדינה דמוקרטית,

מדינה ליברלית, מדינה חופשית,

חופש הדת, חופש הביטוי.

כאשר חזרתי סוף סוף הביתה, אחרי יום טיולים ארוך,

שאלתי את עצמי,

האם היה זה טיול בארץ ישראל במדינת היהודים,

או שאני עדיין באמצע החלום?

זה המצב, יהודי מקרא.

שבמדינת היהודים,

יהודים נלחמים נגד יהודים,

מוכנים לעשות שלום עם ערבים, מוכנים לעשות שלום עם כל מדינות העולם,

משלימים עם תופעות חברתיות מגונות שהיו לפני 10 ו-15 שנה.

יהודים נלחמים נגד יהודים.

זה המצב.

שמעת שיש שתי אימהות לילד אחד?

שמעת?

במדינת ישראל הבג״ץ פסק לפני שלושה שבועות

שתי אימהות לבן אחד.

שמעת שנשים יכולות עם טלית להתפלל בכותל?

זה רק במדינת ישראל.

שמעת?

זהו.

שמעת מה רוצים להעביר ביום רביעי?

שיהיה כתוב בתעודת זהות יהודי,

אפילו אם עבר גיור שהוא לא גיור בכלל,

בשביל לבולל את העם.

שמעת?

לא הגויים עושים את זה,

היהודים עושים את זה.

את הקרקעות לקחו,

את הגוף וגם את הנשומו.

זה במדינת היהודים.

למה?

ראש הממשלה הראשון

רצה שיהיה פה טיפוס חדש, צבר ישראלי,

אבל לא יהודי מקורי,

מנוחתו שדה בוקר.

עוד שאלה, בבקשה.

כן? עוד חלום?

זה משהו שהתחלת את ההרצאה שלך בקשר לנוחחנות.

עמדת כמו על אספרטן, שיש לביותר ולויום.

אני רוצה לדעת, למה שלי חלה בלוקמיה בדם בגוף.

ואני רוצה, ומה זה מתבטא, כשאתה אומר שכל חלק בגוף וכנגד משהו מסוים?

מה זה יכול להיות?

יש עבירות שהן כלליות.

לדוגמה, אם אדם לא מאמין בתורה או כופר או לא מקיים מצוות,

זה שייך לכל הגוף.

אם אדם מדבר לשון הרע,

אז הוא לוקה בכל הגוף,

כי מוות וחיים ביד הלשון.

יש כמה עבירות ששייכות לכל הגוף. אם אדם מבטל עצמו מתורה,

אז כל הגוף לוקה, וכן, על זה הדרך.

אם הוא אוכל מאכלות אסורות, לדוגמה, זה נוגע לדם.

כי אם הוא לא מקפיד על כשרות,

ממילא אדם מטמא.

ועוד כהנה וכהנה מצוות התלויות בכל האיברים שבגוף או בדם.

צריך לבדוק אחת לאחת בשביל לדעת.

בכל מקרה, שמו לי פה פתק,

וכתוב שיש פה יהודי רוסי. הרב מלכה פה, כן?

יש פה יהודי רוסי. הוא נמצא פה?

הוא נמצא.

הנה, תשמעו סיפור-דוגמה.

בבקשה.

ערב טוב כאן, חבר הכנסת נכבד, ציבור יקר,

הרב בתחילת דבריו דיבר על הנושא של כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך.

אני הייתי נוכח וראיתי מקרה של הרב אמנון יצחק,

של אשה שקמה בין הקהל

ולא היו לה ילדים. היא אמרה, למה

אני יהודייה, נשואה ליהודי,

ויש יהודיות שנשואות לערבים, ויש להם ילדים, ואני, שהיא יהודייה ושומרת, אין לי.

זה ממש ריגש אותי,

ראיתי את זה בשידור חי,

איך שאותה אשה, הרב בירך אותה,

הרב אמנון יצחק,

וכולם ענו אמן,

קיבלה עליה כיסוי ראש,

ומייד, ברוך השם,

נושעה. וזה גם מוקלט בסרטים של הרב.

זה ממש רושם עצום ביותר, אין יותר ממחזה עיניים. לפעמים כשמדברים, מדברים, אומרים,

אולי הוא מוסיף,

מטבלן,

אבל כשרואים בעיניים,

אין יותר מזה.

אני, ברוך השם,

מקבל אצלי קהל בבית,

וכל יהודי שבא,

לא משנה ייעוץ, ברכה, עניין,

אני מחייב אותו לקבל עליו משהו ביהדות.

אם אדם מחלל שבת,

אין לו ישועה.

לא יכול להיות שהוא יחלל שבת והוא יבקש רפואה,

וכן עד זה הדרך.

המקרה החם ביותר שהיה לאחרונה, לפני כמה חודשים,

הגיע אליי רוסי בשכונה,

ואותו רוסי, כמובן, כמו כולם,

הם לא יודעים מה זה כשרות,

מה זה מאכלות,

מה זה תפילין בכלל.

וכשהגיע אליי עם עגלה משותק,

מאה אחוז משותק, והרופאים אמרו, אין סיכוי.

אמרתי לו, תפילין.

תפילין. הוא אמר לי, לא יודע מה זה תפילין.

באמת, לא יודע מה זה תפילין.

אמרתי לו,

אתה מוכן שנעשה לך בר-מצווה בגיל 48?

אמר, מה שתגיד אני מקבל.

כמובן שעשינו לו בסעתא דשמיא את הבר-מצווה, קיבל עליו כיהודי בגיל 48,

והיהודי הזה, בתוך כמה ימים,

ברוך השם, עמד על הרגליים.

אני, בכוונה בערב זה,

כשהרב דיבר על רפואות,

הלכתי ממש, בשביל זה איחרתי, אני לא תיאמתי כלום.

ברגע האחרון רצתי, ומהר, ואני הולך ומביא אותו רוסי מבית הכנסת, כי ברוך השם, הוא חזר בתשובה וירא שמים.

הבאתי אותו,

והערב הוא יספר את הסיפור שלו ככה עדות חיה.

בבקשה, יבגני.

ברשות הרב,

אני עשר שנים בארץ-ישראל,

וכשהייתי ברוסיה אז ידעתי שאני יהודי רק בזכות דבר אחד, שקראו לי ז'יט.

זו קללה בין הגויים, ככה קוראים לרוסים,

שבעצם יהודים.

כשבאתי לארץ-ישראל אז בטח המשכתי להיות אותו גוי כמו שהייתי,

למרות זאת שכתוב אצלי יהודים,

וכנראה היתה איזו נקודה שבלב שרב מלכה ראה אותה.

קרו לי כמה דברים ממש גרועים, שאשתי עברה ניתוח ממש קשה, וביליתי איזה שבועיים בבית-חולים, ולא הספקתי להביא אותה הביתה,

אז נפלתי בתאונת דרכים, והייתי ממש משותק.

היה ניתוח בראש,

היה שבר באגן,

והרופאים אומרים ככה כנראה זה המשיך להיות.

אז התחלתי לחפש דרכים אחרים,

ופניתי לכבוד הרב ליד בית-הכנסת. הייתי בכיסא גלגלים,

ובת שלי דחפה אותי,

כי לא יכולתי לזוז לבד,

ושאלתי אותו אולי יש איזושהי דרך לכוון את חיי,

ורק זכות הקדוש-ברוך-הוא, בעזרת כבוד הרב מלכה,

אני היום קם, והיום אני מדבר אתכם.

מה אני אגיד לכם?

מתי שאני התקלתי להתעניין בדברים האלה,

אז ביררתי שקדוש-ברוך-הוא עוזר לבן-אדם רק אם אדם בוחר את דרכו.

אם אתה רוצה ללכת דרך אחרת, בבקשה, כל הדלתות פתוחות.

אבל מה? אין לך עזרה.

אז כשאני באמת הרגשתי שצריך את העזרה, ופניתי וקיבלתי,

ובזכות זה אני בעצם מדבר אתכם, ואני עומד פה על הרגליים,

בבקשה.

תודה רבה. השם יאריך ימיך בטוב, שנותיך בנעימים.

אם יש לך עוד רוסים שלא יודעים כלום, להביא לרב.

ברוך השם, יגדיל תורה ויאדיר.

אשריהם ישראל.

התורה, הרפואה, לכל המחלות,

אבל צריך ללמוד תורה ביראת שמיים כמו שצריך,

והאדם נושע.

אין לנו חוץ מהתורה והקדוש ברוך הוא שום דבר בעולם. כל השאר זה דמיון.

דמיון.

השאלה אם נטעה בדמיון או שלא.

החכם יודע שיש בסיס לקיום העולם,

יש מנהיג לכל הברואים,

יש מי שתכנן את הבריאה,

יש שכר ויש עונש,

יש התחלה ויש סוף, וצריך לתת דין-וחשבון.

המדומיין חי בדמיונות.

אין דין ואין דיין,

ומה שהוא רוצה הוא יכול לעשות,

ולא מתבונן על אחריתו,

וחי בינתיים.

זה ההבדל.

כן, בבקשה.

אני רוצה להגיד כמה מילים על ערכה וסחרה של האישה,

שמשלחת את בעלה ללמוד תורה.

מה ערכה של האישה ששולחת את בעלה ללמוד תורה?

אז אני אראה לכם על זה סרט מוכן בבר מצווה של ארגון שופר שנעשה לפני כמה חודשים.

אם אפשר,

נראה פה את הסיפור של רבי עקיבא ואשתו ששלחה אותו,

ללמוד תורה.

מה שכרה של אישה זו?

ולגבי כיסוי ראש, אתה רוצה גם שאני אגיד?

אז בעזרת השם יתברך, אחרי הסרט.

ואני רוצה לספר לכם סיפור

קצת מרגש,

וזה יהיה הסיפור האחרון.

אתם יודעים, הזכרנו את רבי עקיבא.

רבי עקיבא בתחילתו הוא היה עם הארץ.

רחל, ביתו של כלבה סבוע, החליטה לקחת לחתונה דווקא את הרועה,

רועה הצאן של אביה.

כמובן ששוד ושבר נפל בביתו של כלבה סבוע, אחד מעשירי ירושלים,

והוא כמובן ניסה להניא אותה,

זה לא עזר,

היא התעקשה שהיא רוצה להתחתן דווקא עם עקיבא.

ואחרי כן הוא הדיר אותה מנכסיו,

והם יצאו החוצה, הם התחתנו.

והם חיו בעניות גדולה,

היו ישנים על קש ומתכסים בקש.

עקיבא היה מבטיח לה, רחל,

הגיע עוד זמן שאני אתן לך מטבע של ירושלים, של זהב.

וכך הם ממשיכים בעניות ובדוחה, כי היא עזבה בית מלכים.

בית של אחד מעשירי ירושלים, היא מוותרת על הכל,

כי היא מאמינה שהאיש הזה, שהוא עם הארץ,

יש לו מידות טובות,

ועם מידות טובות כאלה אפשר לבנות.

מתחתנת,

נולד להם ילד,

מגיע הגיל שצריך לקחת אותו לתלמוד תורה,

ואז רחל שולחת את עקיבא עם הבן לתלמוד תורה,

ושם כשהוא לוקח אותו,

הוא לא יודע שום דבר,

והוא מתחיל ללמוד עם הבן א', ב',

את ההתחלה, את היסודות,

ופתאום התחילה נפשו לחשוק בתורה,

והבעל התאר מסייעים לו.

ובאחת הפעמים שהוא הולך,

הוא רואה דבר מטמיע,

הוא רואה טיפות של מים,

שנופלות על סלע,

ובמקום שהטיפה נופלת יש חור,

והוא עומד, משתומם ואומר,

מה הוא אומר?

אבנים שחקו מים?

אבנים, את האבנים שחקו מים?

איך ייתכן? מה כוחה של טיפה,

לעשות רושם בתוך סלע?

אז הוא עומד ומתבונן,

הוא מנסה להבין כיצד ייתכן שטיפה ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה,

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושה חור בסלע.

היה קשה לו להבין איך זה יכול להיות טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה עושים חור בסלע.

אבל הוא הבין שטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושים חור בסלע. למה?

כוח ההתמדה של טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה יכול לעשות חור בסלע.

אז הוא למד קל וחומר.

אם טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה יכולים לעשות חור בסלע?

קל וחומר בליבו של עקיבא.

ואז הוא מבין שללמוד אפילו מעט,

אבל בקביעות,

כמו שאמרנו, טיפה,

ועוד טיפה.

זה יכול לגרום שהאדם יגיע למשהו. לבוא להרצאה ולשמוע שפריץ של שעה-שעתיים זה לא עושה הרבה.

אבל קביעות של תורה כל הזמן, זה עושה.

חוזר הביתה מתפעל ומספר לאשתו,

ואשתו אומרת לו, חשקה נפשך בתורה,

אני מוכנה ליטול עליי את העול של הבית,

אני אדאג לילדים, לחינוכם,

ואתה אצא לדרך.

לך ותלמד תורה.

כשתחפוץ, תחזור.

עליי.

עקיבא יוצא לדרך.

12 שנה נעדר מביתו.

12 שנה רצופות,

לא מכתבים,

לא שליחים,

שום דבר.

ואתם תארים לכם,

בת של אחד מעשירי ירושלים,

כמה שליחים שלח לה אביה ואימה בשביל להניא אותה ולומר לה,

ראי זה עם הארץ.

איזה מידות טובות הזניח אותך, עזב אותך, השאיר אותך כאלמנה, ובנייך יתומים.

הלך, לא שליח, לא שלום, לא מכתב, לא כלום.

12 שנה?

זה תורה? ככה לומדים?

היא מתעקשת בשלה.

ואחרי 12 שנה הוא חוזר לביתו,

וכשהוא נכנס יהודים יקרים לחצר הוא שומע רשע שאומר לאשתו,

את רואה?

בעלך עם הארץ,

עזב אותך,

הפסדת את הורייך, הפסדת משפחה, הפסדת כסף וכבוד,

את חיה בדוחק ובעוני,

מה יש לך מזה?

עזבי הוא!

הוא גומר

לשומע עקיבא,

כשאשתו עונה לאותו רשע ואומרת,

לו היה שומע לי,

היה הולך עוד 12 שנה.

הוא שמע, הסתובב והלך.

עוד 12 שנה לא נכנס,

לא אמר לה שלום עליכם,

לא נתן סטירה לחיסול חשבונות לרשע,

שום דבר.

הסתובב והלך עוד 12 שנה.

אחרי 12 שנה, יהודים יקרים,

הוא חוזר הביתה,

כרבן של כל ישראל,

גדול הדור, מלאך אלוקים.

כל התורה שבעל פה שיש לנו, של רבי עקיבא,

מגיעה עם 24,000 תלמידים,

תנאים קדושים,

שקטת שבהם חיה מתים,

ומתלמידיו רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס.

הוא חוזר בחזרה לעירו.

ויהודים יקרים, כששומעים שרבן של כל ישראל מגיע,

יוצאים באלפיהם וברבבותיהם וממתינים לו.

הוא מגיע עם תלמידים,

הישיבה הכי גדולה שהייתה אי פעם.

תנאים קדושים.

הוא מגיע,

ושתבינו מה הייתה מדרגתו של רבי עקיבא באותה שעה,

כשעלה משה למרום וראה את הקדוש ברוך הוא כותר כתרים על קוצו של יוד, שאל אותו, למה זה לך?

אמר לו, עתיד להיות עקיבא בן יוסף

שידרוש תלי-תלים של הלכות על קוצו של יוד.

ואז,

יהודים יקרים,

באותה שעה

אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא,

אם יש לך אדם גדול כזה בעולם,

למה אתה נותן תורה על ידי?

מבין משה רבנו שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן את התורה על ידו לישראל.

אז שנבין,

אם משה רבנו מבין

שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן תורה לישראל, מי היה רבי עקיבא? ואכן,

משה רבנו זכה רק ל-49 שערים,

ורבי עקיבא זכה לשער ה-50.

זה רבי עקיבא, ורבי עקיבא חוזר.

בין כל ההמונים ממתינה לו אישה צנומה, קטנה,

רדופה,

בשנות סבל רבות, ביזיונות וחרפות

ועוני

ממתינה לו בין כל הקהל.

והיא נדחפת, מספרת הגמרא,

ודוחים אותה הצידה, ואומרים לה,

זה לא מקום לנשים.

והיא מתאמצת.

והוא לא שכח אותה.

ובין כל הקהל,

בין כל הקהל יהודים יקרים.

הוא מבחין בה,

והוא מסמן בידיו לאנשים שלפניו לפנות מקום.

הייתם צריכים לראות זאת כקריעת ים סוף, כולם זזים הצידה.

יש שביל,

ובקצהו עומדת אישה קטנה וצנומה שהמתינה לבעלה 24 שנה.

הוא מתקרב אליה, וכולם שואלים מי זאת, מי זאת, מי זאת.

עד שהוא עומד לידה,

וכולם שומעים משפט היסטורי קצר.

כל התורה שלי ושלכם, שלה היא.

אתם תארים לכם דבר כזה, יהודים יקרים?

כל התורה של רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר וכל התלמידים,

ורבי עקיבא,

מאז ועד סוף הדורות,

כל זה התורה של האישה הזאת שהמתינה לבעלה בנאמנות 24 שנה.

יהודים יקרים,

אני אומר לכם הערב דבר,

כל החזרה בתשובה שלי ושלכם,

של אשתי היא.

עשרים ושתיים שנה.

עשרים ושתיים שנה להמתין עד השעות הקטנות של הלילה לגדל את הילדים זה לא דבר פשוט.

אני אומר בכל יום שישי, אשת חיל מי ימצא,

והיום אני רוצה להגיד רק כמה שורות.

אשת חיל מי ימצא,

ברחוק מפנינים מכרח,

פתח בה לב בעלה,

ושלל לא יחסר.

גמלתו טוב ולא רע כל ימי חייה.

כפה פרשה לעני,

וידיה שלחה לאביון.

קמו בניה וישרוה, בעלה ויהללה.

רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.

תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיך.

כן, תודה.

אז זה לשאלה הראשונה, מה השכר של אישה ששולחת את בעלה ללמוד תורה?

ולידיעתכם, בכל יום שלישי בשעה שמונה וחצי יש שיעור בהגדה ופרשת השבוע בבית הכנסת הקטן, במושב חצב,

וגם יש שיעור על ידי הרב נחמיה בשעה שמונה וחצי,

כל יום שלישי.

אז זה לידיעת אלה שרוצות לשלוח את בעליהן,

והשכר הוא גדול מאוד, והן מקבלות בדיוק מה שהבעל מקבל.

אפילו אם הבעל נרדם בשיעור,

האישה מקבלת שכר מלא כאילו למד.

הוא מקבל שכר של תרדמה,

אבל היא מקבלת שכר של לימוד.

אז זה שכר גדול. ולגבי כיסוי ראש,

אז ראיתם כבר בהתחלת ההרצאה את הסרט על כיסוי הראש עם האישה שנפקדה.

גודל מעלת כיסוי הראש הוא גדול מאוד,

ורק בקצרה אני אומר שרבי חזקיה בזוהר הקדוש אומר שאישה שמכסה את ראשה זוכה לבנים צדיקים,

זוכה לעשירות ומביאה קדושה בבית,

ואם לא, ההפך.

זאת אומרת, הרבה ברכות יחולו על ראשה בזכות הכיסוי ראש, וזו חובה מן התורה כמו שחובה לצום ביום כיפור.

אז מי שרוצה,

יש פה יהודייה שבתחילת הערב הביאה לי לפה כיסויי ראש.

היא שמה בהרצאה הקודמת שנתתי כיסוי ראש, וברוך השם היא כבר שנתיים עם כיסוי ראש,

והיא תרמה חמישה כיסויי ראש לנשים מהודרים עם שביס עם זהב, אני רואה, וכסף.

למי שתרצנה לשים בסוף הערב כיסוי ראש,

הנה יש פה תרומה של מישהי שזכתה

ורוצה לזכות את האחרות גם כן.

כמובן, נשים נשואות

או חלילה אלמנות וגרושות חייבות בכיסוי ראש,

פרט לרווקות פנויות.

כן,

עוד שאלה אחת לסיום.

בבקשה,

שאלה.

מה ההבדל בין כיפות שחורה, סרוגה?

מה ההבדל בין הכיפות השונות, סרוגה, שחורה וכו'?

מבחינת ההלכה,

כל מי שמכסה את ראשו בכיפה שנראית מכל הצדדים,

זה כיסוי ראש.

עכשיו,

מבחינת השקפה,

יש אנשים שרוצים להיות שייכים לזרם חרדי, הם שמים כיפה שחורה להראות שהם שייכים לזרם הזה,

ויש כאלה שרוצים להראות שהם שייכים לזרם של המפדל או המזרח, אז הם שמים כיפה סרוגה.

ויש כאלה שהם שמים כיפות סרוגות רק ליופי,

לא בגלל השקפה, אבל ככה אצלו יותר מתאים כיפה סרוגה,

אז הוא הולך עם זה.

הרבה מהתימנים הולכים עם כיפות סרוגות בגלל היופי ולא בגלל ההשקפה,

אבל יש כאלה שהם בהשקפה של המפדל ושל המזרחים, יש כאלה שהולכים עם שחורה. רוב בעלי תשובה שחוזרים בתשובה שמים ישר כיפה שחורה. יותר זול.

יותר זול? יכול להיות.

12 שקל, אני לא יודע כמה עולה כיפה סרוגה.

בכל אופן, זו כיפה מלאה בלי חורים.

כן, שתי שכבות.

אז כיפה סרוגה שתהיה שש שכבות, אין בעיה.

כן.

כן, שאלתך?

אתה ודאי זוכר את הבחור עופר ישר. עופר ישר, שהיה בבנייני האומה וחזר בתשובה ולומד בישיבה בירושלים, ברוך השם. עכשיו, הוא שאל אותך שאלה. שאל אותי שאלה.

אתה קראת לו לבמה ואוחד על הקפיים,

שיבוא לשים ציצים.

כן.

ראיתי את זה פעמיים, שמעתי את זה גם בכסף הפה וזה, ולא שמעתי את התשובה.

לא רק בן אדם שאל אותך, בכסף האחרונה או לפני האחרונה,

לוגוס, אתוס, פתוס, כן. שאל אותך למה אתה מלבא את הסימנה, ואמרתי לו, מה אתה רוצה שאני אעשה? אמרתי לו, תוריד את הסרט, ואמר כל מיני, נותן כל מיני אלף. כן.

עכשיו, אז לי גם יש עצה. זה לא בלוגוס, זה בחסר החינוך.

לא משנה.

כן.

אז הוא נותן לך את העצה להוריד את הסרט,

אז לי יש עצה אחרת. אני חושב שבמקומי שכל פעם שתוקפים את הרב,

אז שהרב יכול להגיב, אבל לא להתחיל לתקוף,

כמו בתוגמה הקסטה, חסר החינוך. למה להוציא קסטה כזה? הוא שאל שם למה להרבות את השנאה, וזה באמת עושה ככה. בוא, אני אסביר לך.

שאלת שאלה, ואשיב לך. קודם כול, לשניהם השבתי,

ואני מצטער שלא הבנת את התשובה.

אבל אותו ישר ששאל אותי למה אני אומר על אביב גפן, אביב ג'יפה,

זה הוא שאל, נכון? כן. אז בקלטת בנייני האומה, אם ראית אותה בווידאו,

אז רואים שם מי זה אביב ג'יפה.

מה הוא אומר על אמא שלו שילדה אותו,

איזה קללות הוא מקלל אותה,

ומה הוא אומר.

מעבר לזה, מה הוא אומר לבחורים הישראלים לעזוב את הארץ ולרדת מן הארץ?

מה הוא אומר לגבי השירות בצהל?

זה ג'יפה, לכל הדעות. כן, אבל ישר להחזיר אותו? עכשיו, תקשיב.

להחזיר או לא להחזיר,

אנחנו לא הולכים עכשיו להחזיר,

אנחנו הולכים להגיד שיש תופעות שליליות,

ואנחנו אומרים אותן.

כמו שאם אנשים לוקחים סמים,

אז ודאי שהם יכולים גם לחזור בתשובה לוקחי הסמים,

אבל לא לגנות את לוקחי הסמים או מוכרי הסמים שגורמים לאנשים למות בשביל בצע כסף.

עד שיחזרו בתשובה,

צריך להוקיע את התופעה.

זה לא אומר שנשללת ממנו האפשרות לחזור בתשובה.

אבל כשאני מדבר,

אני צריך גם למסור מסרים חיוביים או שליליים כלפי תופעות שליליות או חיוביות,

לכן נקטתי בדוגמה הזאת שמסבירה הכול.

אחד.

שתיים.

לשני ששאל בחסר החינוך את השאלה,

זה שני בחורים שתולים ממרצ שישבו שם באותו ערב, ואני ראיתי אותם.

ידעתי למה הוא שואל, אבל שיחקתי אותה, לא מבין.

ועניתי לו לפי ראשו ושכלו,

והסברתי לו כמה חשוב להראות את אלה שלדוגמה באים בשם הצדק והשוויון והחופש והליברליזם והפלורליזם וכל הגלונות,

שבכל אופן הם משתמשים בכל זה נגד אלה שרוצים להשתמש בחופש הביטוי.

אז ודאי שאני נזקק להוכיח מדי פעם שהרדיפה אחריי והפרעות שנעשות תמיד נגדי,

מכוונות שלא על-פי אמות הצדק שהם אומרים.

ואני אתן לך עוד דוגמה אחת, שתראה,

ותגיד לי האם צריך להראות דבר כזה או לא.

אמרו לי שאני לא מדבר לאקדמאים ואני הולך לאנשים שהם עמך יהודים טובים,

אבל אילו הייתי נתקל בציבור אקדמי והייתי יושב מולם,

ודאי שהיה להם מה לומר לי והייתי יוצא משם,

אתה מבין,

נפסד, נכון?

שמעת טענות כאלה. החלטתי שאני הולך לאוניברסיטה העברית בירושלים.

הם רק שמעו שאני מגיע, נפל עליהם פחד.

ניסו למנוע את ההרצאה.

איימתי שאני אתבע אותם בבית משפט.

חששו מהביזיונות

והחליטו לתת לי, לבצע הרצאה בתנאים מגבילים.

הסכמתי גם בתנאים המגבילים להגיע.

עכשיו, מה כולם חושבים?

שאני בורח מעימות.

לא, אני מוכן לבוא, באתי.

תכף תראו מה היה.

עכשיו אני רוצה שתבין דבר אחד.

כשאדם מותקף בתשקורת יום-יום, אין יום שעובר בלי עיתון שיוצא נגדי,

ואין כמה ימים שלא שומעים בתשקורת עוד איזה פרשוח, עמם לא נצחק, שהם בודים מלבם,

אני חייב להתגונן כנגד זה, נכון?

אבל לי לא נותנים את המיקרופון בשביל שאני אסביר איך הם שיקרו,

מה הברירה שנותרה לי, קלטות, וידאו והרצאות.

אז אני חייב מדי פעם לפזר קצת ידיעות.

אחרי שאתה תראה את מה שאני אראה לך כאן,

יבוא מישהו ויגיד לך, תשמע,

הוא הולך רק למקומו, תגיד, אני ראיתי,

הוא היה באוניברסיטה העברית,

ומה שראיתי זה כך וכך. בבקשה.

אנחנו יהודים בלי אמיתי אלוהים.

לא נראה לנו את זה.

אתה לא תשתמש בו דמוקרטיה. אל תשאל אותי שאלות, זה לא תשובה.

אתה לא תצליח לדבר כאן, אתה לא תצליח לדבר על המיקרופון שלך.

עזבו, אבל לך גאית?

לך גאית? לך גאית?

אני, תאמיני לי, מוכן לקבל אותך בסעודת פורים אצלי משהו.

זה גזענות.

אני לוקח אותך אצלי,

אני אראה לילדים שלי מה זה ליצן עמיתי.

לא נתפס שאתם, שלושה אנשים,

כובדים את הדעה שלכם על הרוב. זה ממש פאשיסטי.

מוסוליני וחברו. מה קרה לכם? שיהיו לנו לשמוע.

שפל הבלים! שפל הבלים! שפל הבלים! שפל הבלים! שפל הבלים! שפל הבלים! אני מושך לקבל את ספרים על כל המחלוקות שלו, על כל הבעיות שלו. אין לי קל דלת ספרים. אין לי! מה? אין לי! אני, אין לי! התנ״ך, לידך... זה לא שלי!

למה? לא, למה? לא שלי! אתה יודע מה אתה אומר כאן? אתה אומר כאן חידוש גדול.

אתה אומר, יגאל, אני לא מוכן להתמודד איתך דרך הספר תנ״ך. בדיוק הפוך, אני מוכן אם תגיד שיש בורא לעולם. לא. אז מה פתאום?

אז מי כתב את זה? לא עוד אין בורא לעולם. מי כתב את זה? זה אדם. אם כתבו בני אדם, זה לא שווה בשבילי כלום. אז קדימה, אז תשליך אותו. לא רוצה להשליך. אני גם לא משליך עיתון, אז למה שאני אשליך? הספר הזה כתוב הוא אינטן. הספר הזה, סליחה, בותק, אתה רוצה לחייב אותי בדבר שאני לא מאמין? אבל אתה אומר שאתה מאמין. לא מאמין.

עוד משנה, תלמוד. טעות. טעות. כל המשנה והגמרא זה רק מספר הספרים שכתב הבורא, לא מספר הספרים שכתב אדם.

אם כתב אדם, מי בכלל מתייחס אליו?

מה שראיתם פה הערב זה פרי ההסתה שנמשך במשך שנים,

והחשש לתת לנו לדבר זה משום שהאמת יכולה להתברר תוך דקות ספורות,

ומאחר שהם חוששים שאנשים עלולים להשתכנע,

לכן הם מנסים לסתום פיות.

אם אני מדבר לא לעניין, כולם ירגישו.

אם אני משתמש בדמגוגיה, כולם יבינו.

תנו לי ליפול בפח.

תרשו לי לדבר, ונראה, אולי הם צודקים, אבל תנו לי לדבר.

לידיעתכם, אני ישבתי שם שלוש שעות כך.

אתם מבינים איזה חינוך יש להם?

זה תרבות, זה חינוך.

עכשיו, באצטדיון, ב-טדי, 22,000 איש, אני מחלק 22,000 קלטות כאלה חינם.

למה? שכל המדינה תדע מי זה האינטליגנטים של המדינה.

איי, איי, איי. ממה הם מפחדים, אתם יודעים?

ממה הם מפחדים?

בואו אני אראה לכם ממה הם מפחדים.

תראה להם את השופר,

התקציר החדש,

הם רועדים מפחד.

נגד הקלטות הם לא יכולים, עם כל תחנות השידור, ואם אתם בטלוויזיה,

ועם העיתונים,

וקלטת פלסטיק בשקל, מפרקת להם את הכול.

זה מג'נן אותם.

לפני 50 שנה הגענו לפה, הפכו אותנו חילונים. אחרי 50 שנה קמתי מוני עם סימונים ועם פלסטיק, מחזיר את הגלגל אחורה. ובכן, יהודים יקרים, מזה הם פוחדים.

וזה ימשיך, בעזרת השם יתברך, עד מיד גואל צדק.

בסיום הערב אני רוצה להציע ציציות למי שרוצה וכיסויי ראש לנשים,

ומי שרוצה לתת לנו תמיכה,

להמשיך הלאה, יוכל לחתום פה הוראת קבע בכל סכום שיוכל, ובעזרת השם יתברך, נמשיך מכאן והלאה,

עד לביאת גואל צדק, אמן ואמן.

אז מי שרוצה, יוכל לגשת לכאן.

כן, ציצית, מי רוצה ראשון?

מי תהיה הראשונה שתשים כיסוי ראש בעזרת השם?

ציצית.

בוא צדיק, בוא.

בכבוד.

אשריך.

ברוך אתה ה' מרח העולם שהיינו וגאינו לזמן הזה.

אמן.

חזק ברוך.

חיות כפיים, מגיע לו.

בכבוד. בוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו וגאינו לזמן הזה.

אמן. בכבוד.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגאינו לזמן הזה.

אמן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגאינו לזמן הזה.

כיסוי ראש, מי תהיה האישה הראשונה הצדקנית שתזכה?

להתחיל שישי-שבת אפילו.

מוחמד, בואי.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן. הצדקנית הראשונה, ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מי השנייה?

וברוך אתה ה' אלהיך עולם עשה קיצון וצהיין וקיבל וגיענו לזמן הזה

השם מברך את כל הקהל הקדוש הזה בכל בלדי מיטב

יהיה בריא, תעלה מעל המעלה ברוך השם, יגדיל תורה ויאדיל אשריהם ישראל התורה, הרפואה לכל המחלות אבל צריך ללמוד תורה בירת שמיים כמו שצריך באדם נושע אין לנו חוץ מהתורה והקדוש ברוך הוא

שום דבר בעולם כל השאר זה דמיון דמיון השאלה אם נטעה בדמיון או שלא החכם יודע שיש בסיס לקיום העולם יש מנהיג לכל הברואים יש מי שתכנן את הבריאה יש שכר ויש עונש יש התחלה ויש סוף וצריך לתת דין מחשבון

המדומיין חי בדמיונות אין דין ואין דיין

למה שהוא רוצה הוא יכול לעשות ולא מתבונן על אחריתו וחי בינתיים זה ההבדל

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות צלצלו אלינו ל-036-7777-79

036-777779 או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר

www.שופר.net