השקידה בתורה של הסטייפלר זצוק"ל
הסטייפלר זצ"ל, לד בישיבה ביאליסטוק. כיוון שראו גודל התמדתו והשתקעתו בלימוד עד שדילג על הארוחות כי היה לו צער לקום מהספר ללכת לחדר האוכל., זה בזבוז זמן. והוא משתגע על התורה! מתלהט אחריה. מה הוא יקום בשביל פרוסת לחם? בשביל בולבוסים? תפוחי אדמה? בשביל מה הוא יקום? אז החליטו לו להביא לו לבית המדרש. היו מניחים לו בצד, בסוף השולחן וכשהיה רעב, נטל ידיו, נטל, קם, נטל ידיו, אכל תוך כדי לימוד ולא יכול להתנתק. הוא סיפר על עצמו שבצעירותו הוא היה לומד 36 שעות רצוף! אחרי 36 כבר די, היה תש כוחו, אז הוא היה מניח ראשו על הסטנדר וכשהיה מתעורר היה ממשיך. זה היה בצעירותו. הוא אומר בזקנתו כבר לא יכול היה להחזיק מעמד, אז הוא למד רק 24 שעות רצוף. אתם מכירים סטודנט כזה? פרופסור כזה? משהו כזה? בכל אופן, יום אחד עבר ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפן, זצ"ל, וראה שהאוכל מונח כפי שהביאו לו. לא אכל. חשש לבריאות של התלמיד ושאל אותו: "מדוע לא אכלתם?". נחרד הסטייפלר ושמע את קולו של ראש הישיבה, נרעד וקם. "אכלתי". "הנה האוכל" אומר לו ראש הישיבה. תעלומה. הוא אומר שהוא אכל. והוא רואה האוכל באמת נמצא שם. "אכלתי, הנה הפירורים", הוא מצביע על הפירורים. נטל ראש הישיבה אחד הפירורים, פרור נוקשה, מעך אותו לאבק אפור. מה התברר? פיסת טיח נפלה מהתקרה והסטייפלר שהיה שקוע בספר, גישש ומצא אותה וכסס אותה, לא שם לב לטפלות שבה, כי כל מעייניו בתורה והוא חשב שהוא אוכל סנדוויץ''. אתם שומעים? אתם יודעים מי זה הסטייפלר? זה האבא של הרב חיים קנייבסקי, גדול הדור. זה להתלהט, להשתגע אחרי התורה עד שלא מרגישים שום דבר שחסר בעולם. שום דבר!