מצוות אנשים מלומדה - מלחמה עולמית תמידית
חיקוי בלי עצמיות נהפך לשקר. זה לא אתה, זה חקיינות. זה מצות אנשים מלומדה. זה חקיינות. השקר העיקרי בעבודה הוא קיום מצוות בדרך מצות אנשים מלומדה. על זה ידוו כל הדווים. כי איננו ניצולים ממצוות כאלה כל היום. עושים חקיינות.
רבנו יונה בשערי תשובה כתב: "ונאמר על אנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה', זה חוזר לנקודה שהתחלנו, ותהיה יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. יש להם יראת שמים, אבל מלומדה. חקיינות.
הרשב"א בתשובותיו בעניין קריאת שמע שצריך לקרוא בכיוון הדעת שהוא יתברך אחד ושהוא אלוקינו ושנסכים על זה בהסכמה מוחלטת! לא אמירה שגורה בפה. בלי שנסכים בהסכמה מוחלטת, כאשר קוראים קריאת שמע בעקימת שפתיים בלבד זה מלומדה. אפילו את הכוונות הבסיסיות לא אומרים. וגם אם מתכוונים צריך להפנים את מה שאומרים.
תפילה ודיבור בענייני אמונה, בלי וודאות, היא מלומדה. המלחמה נגד המלומדה זו מלחמה עולמית תמידית. עובד אמיתי יחפש תמיד מחדש עצות איך להתחדש בוודאות העבודה. שהוא עובד את ה' ולא עובד על עצמו. שקר. אין תוכו כברו. בינו לבין עצמו אין תוכו כברו! מה שהוא מבין פה (במח) לא עובד כאן (בלב).
"כי ידעת היום ושהשבת לבבך כי ה' הוא האלוהים". אין עוד מלבדו! כמה אנשים מרגישים את זה כל יום, כל יום, כל רגע? כמה אנשים? עכשיו שדיברתי על זה נזכרים. בעוד דקה נשכח. אז מה?! זה נקרא לחיות בסתירות. בשקר. אדם צריך שיהיה תוכו כברו.
נחזור על דברי הקדוש הרמב"ם: אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי. גם אדם משקר את עצמו, מחליק את עצמו, מחליק לשון. ולא יהי אחד בפה ואחד בלב, אלא תוכו כברו. והעניין שבלב הוא הדבר שבפה. ואסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעת הנוכרי. כיצד? לא ימכור לנוכרי בשר נבלה במקום בשר שחוטה. ואפילו מילה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת, אסור. אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות.