"איך יודעים אם מישהו עושה את רצון אביו שבשמים?"
תורה ומצוות צריך להיות בשלימות ממש, ורק אז זה לרֵיחַ נִיחוֹחַ, זה דבר לא קל לכוון לרצון ה' בשלימות שיהיה נחת רוח לפניו. כמו שאמרו ז"ל;
"יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" איך יודעים אם מישהו עושה את רצון אביו שבשמים? אם רואים שהוא עַז כַּנָּמֵר, לעשות את רצון אביו שבשמים!
לא עם חששות: "זה... ומה יגידו?... וזה וזה..."
עַז כַּנָּמֵר! הנמר כשרואה את הטרף לא מעניין אותו 'מה יגידו? ומה לא יגידו...' הוא טורף את מי שהוא כיוון עליו וזהו. "וְקַל כַּנֶּשֶׁר", צריך להיות מהיר וזריז, וקל בקלות בלי עצלות בלי כבדות בקלילות של הקלילות. אדם צריך להיות גם "וְרָץ כַּצְּבִי", ממהר למצוות לא ככה 'לאט לאט... יש זמן...' מותח זמן מושך זמן ניגש לסטנדר לאט לאט, מתעכב בפינת הקפה והתה, בריצה! בריצה "וְרָץ כַּצְּבִי". "וְגִבּוֹר כָּאֲרִי" - אין יצר הרע! אין אנשים, אין מפריעים; אם הוא החליט לעשות משהו? אין מי שיכול לעמוד מולו! זהו. אם רואים את התכונות האלה בבן אדם - יודעים שהוא עושה את רצון ה'.
"הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם!" כל זה כדי לכוון לרצונו של הקב"ה צריך את המעלות האלה; עזות, קלילות, זריזות גבורה צריך את המעלות האלה.