ניתוחים, הקרנות, CT... כיסוי ראש, לא יותר פשוט?
איפה הקב"ה גר? באיזה בית שמוכנים לקבל אותו. אז זאת אומרת: אחרי כל זה אנחנו צריכים להבין שאנחנו יכולים לתת את אהבתנו לקב"ה, ומזה הקב"ה משרה שכינה!
אז אם אדם כל עשייתו ומחשבתו וכל רצונו זה להביע אהבתו, ולקיים אהבתו בה' יתברך בכל דרך שיהיה; בדיבור, במחשבה, במעשה, בתרומה, בעמל, ביגיעה בכל דבר - ה' ישרה שכינתו עליו. שווה או לא שווה? ומי שיש לו השראת שכינה - יש לו סיעתא דשמיא! ומי שיש לו סיעתא דשמיא - אז הקב"ה עוזרו בכל דבר!!
אתמול שלחו לי, אשה שעשתה הרצאה לרפואת אמא שלה, שאמא שלה...
היא כותבת לי ככה: "אמא שלי כבר שנה וחצי אחרי אירוע מוחי חזק במיוחד, חצי גוף משותק! ולא דיברה בכלל, ארגנו הרצאה שלך, ובקשתי ממך: 'לברך אותה!',
אתה אמרת: 'שתשים כיסוי ראש!'
ואני לקחתי ממך ושמתי לה על הראש, יום אחרי ההרצאה - אירע הנס!
היא התקשרה אלי וביקשה אותי מבעלי, הייתי המומה! ושמחתי, כי ידעתי שה' עשה איתי נס! ידעתי: שאתה השליח לכך, ההוכחה ישתבח שמו לעד, הרב! אנחנו שמחים שיש לנו אותך בדור הקשה הזה ומודים לה' יתברך על כך".
שנה וחצי היתה מרותקת לא מדברת, שיתוק חצי גוף! רק שמה לה את הכיסוי ראש, יום אחרי זה היא מצלצלת בעצמה ומבקשת אותה. יש פה גם תמונה של האשה ששמה את הכיסוי ראש – ומזה והיא התעוררה! {כב' הרב מראה אותה} זה שלחה לי הבת שלה.
אתם רואים? ''פִּתְחוּ לִי פֶּתַח" מה היא עשתה בסך הכל; שמה חתיכת בד על הראש! זה הכל, לא ניתוחים! לא הקרנות, לא רנטגן, לא סי-טי לא אם-אר-אי לא בטיח ולא שום דבר, מצווה אחת! מצווה אחת - והכל בסדר, ''פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כחודו שֶׁל מַחַט - וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם''. לא חבל על שנה וחצי? היו עושים לפני (הרצאה) - לא היו צריכים אתכל הריצות והכסף והבזבוזים וללכת לבתי חולים ולחכות ולהמתין ותרופות ורופאים ויועצים ופה ושם, כמה בזבזו? בסוף - בלי כסף! קיבלה מטפחת,
- 'תתני לאמא ושימי לה על הראש – שלום!'.
''פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כחודו שֶׁל מַחַט וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם" אתם תראו! היא לא דיברה? אני אפתח לכם היא תדבר,
- 'הלו! היא רוצה את הבת שלה...'
אה אה מה קרה? ''פִּתְחוּ לִי פֶּתַח".