מה ההבדל בין חכם לרשע?
- - - לא מוגה! - - -
הגאון רבי משה שמעון ליביץ, זכר צדיק ורחם פטסבורג,
הקשה
מה ההבדל בין החכם לרשע?
הרי גם החכם
אינו צדיק גמור,
כי כתוב,
כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.
אז גם צדיק אפשר שהוא יהיה חטא.
והרי גם אמרו שגם פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון.
אז מה החילוק ביניהם?
מה החילוק בין החכם לרשע?
והשיב במשל מן החיים.
תשמעו, זה משל מדהים.
בעיר מולדתו
היו שני סוגי סוחרים,
בעלי חנויות, שומרי חוק,
שלא החזיקו בחנותם אלא סחורה ששולם עליה מכס כנדרש.
אומנם
ייקר המהלך את מחיר הסחורה וצמצם את רווחיהם,
כיוון שהם הלכו על פי החוק
ושילמו מס כראוי.
אז המהלך הזה גרם שמחיר הסחורה שלהם
היה מלא וצמצם את הרווחים,
אבל הם בחרו בזה משום שהם רצו לחיות חיי שלווה ורוגע,
ולא לחיות בפחד כל הזמן.
לעומתם,
היו ששמו את נפשם בכפם
ומכרו סחורה מוברחת.
הם מכרו בזול,
וברווח נאה,
אך אוי להם,
לו נתפסו בדבר.
כל הזמן הם חיים בפחד,
כי הם מבריחים את המס.
או,
אז הייתה מוחרמת להם הסחורה,
קנס גבוה מושת עליהם ומסתכנים במאסר ממושך.
זה היו האחרים.
מפעם לפעם היו יוצאים פקידי המס מעיר המחוז אל ערי הסביבה לסייר בחנויות
ולערוך בהם ביקורת.
מה עשו הסוחרים הממולחים?
שיחדו את אחד הפקידים במשרד המושל
שימהר ויודיעם כאשר הביקורת יוצאת לדרך.
וכאשר הגיעה
הידיעה לאוזניהם,
החביאו חיש את הסחורה האסורה והותירו בחנות רק סחורה מעתה,
זאת שחתומה בחותם הממשלה לאות
שהמכס שולם במלואו.
בתקופה הזו של עריכת הביקורת
היו הסוחרים מן הסוג השני המבריחים תמיד דרוכים ומתוחים.
מי יודע,
אולי תקדים הביקורת ביומיים או בשלושה ימים.
בטרם יספיקו להחביא את הסחורה?
אולי יעלה חשדם של הפקידים
כאשר יראו סחורה כל כך מועטה בחנות ויתפלאו איך אפשר שיש לכם כל כך מעט?
אולי גם מישהו ילשין עליהם ויגלה את מקומות המחוות.
לפיכך,
כאשר עברה הביקורת בשלום,
היו הסוחרים האלה המבריחים נושמים לרווחה
באנחת הקלה.
עברו שנים מועטות,
והסוחרים חדלו לפחד
מפני הביקורת, כי התרגלו שזה עובר בשלום.
כבר לא נחפזו להטמין את הסחורה,
ולא היו דרוכים ויראים כבעבר.
הם היו מקבלים את פני הפקידים בשלווה וביטחון מופגן,
מציגים את סחורתם לראווה,
את כל הסחורה, כולל המוברחת,
ומרמים את חוקרי המכס.
איך הם עשו זאת?
האם הם שבו בתשובה שפתאום מוציאים את כל הסחורה?
לא מיניה ולא מקצתיה.
להפך,
עוד הוסיפו חטא ופשע.
מה עשו?
אם בעבר העלימו מן המכס את הסחורה הגנובה,
הרי עתה למדו לזייף
את החותמת של המכס,
והטביעו על הסחורה שלהם חותמת מזויפת.
וכשבאה הביקורת,
הציגו את זה בעזות מצח
ובעזות פנים,
כאילו זה אורגינל.
זה ההבדל בין החכם לרשע.
החכם יודע שיש לקיים את התורה והמצוות כולן.
יש לשמור על החוק, לחיות בשלווה וברוגע.
הוא צריך לקיים את כל המצוות כולן.
על כן הוא שואל,
מה העדות והחוקים והמשפטים?
הוא רוצה לדעת כל דבר. תסבירו לי מה זה עדות,
מה זה חוקים,
מה זה משפטים.
אני רוצה לדעת.
הוא חפץ ללמוד את כל עילכות הפסח
עד האחרונה שבהן,
שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
ואם הוא חטא במשך השנה,
אם החזיק בחנות שלו כביכול
סחורה אסורה,
היה לו איזה כמה עבירות במשך השנה.
הרי כשמתקרבים ימי הדין הוא ממהר לשוב בתשובה ומטביע את עוונותיו במצולות ים,
ומציג רק את המצוות שקיים.
אבל לא כן הרשע.
הרשע לא זו בלבד שהוא סוחר בסחורה אסורה ועובר עבירות
ומרקיד מעורב,
או שר בערבי שירה,
או עושה את כל ההופעות האסורות,
אלא לא רק זה הוא עושה, אלא הוא מעז פנים לזייף
ולשים חותמת של המלכות להגיד שהוא מקיים מצווה ומחזיר בתשובה.
שמעתם זייפן ורמאי כזה?
כל גדולי ישראל והתורה קוראים לו מחטיא הרבים,
והוא קורא לעצמו מזכי הרבים.
לומר שגם כך הוא יוצא ידי חובה,
להצהיר שאין צורך חלילה לשמור ולעשות ולקיים,
להכריז שהסחורה שלו כשרה וללעוג לאותם סוחרים הגונים וישרים שמשלמים את המכס במלואו.
מה הוא עושה? תקשיבו, והוא עוד לועג,
הוא עוד לועג.
הוא אומר שהסחורה שלו כשרה ולועג לסוחרים ההגונים, הישרים, שמשלמים את המכס במלואו,
אלה ששוברים את הדיסקים ולא שומעים את הזמרים הפסולים,
הוא לועג להם ואומר, מה העבודה הזאת לכם?
לכם ולא לו.
וכך הוא מוציא את עצמו מן הכלל.
שמעתם דבר כזה?
לא יאומן כי יסופר.