20/02/2017 - הרה"ג חיים רוטר: חשיפות וגילויים על שחיטת הבשר – 'כשרות הבשר בימינו' אורך: כשעתיים.

 ברשות כבוד הרב, מזכה הרבים, אשר רבים השיב מעוון, ואם ירצה השם עוד רבים ישיב מעוון,

להיפטר בלא כלום - אי אפשר להימנע מלהזכיר את הגמרא על כבוד הרב, "בבא מציעה" דף פה' עמוד א' שהגמרא אומרת: "כל המלמד את חברו תורה - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (ירמיה טו, יט): " אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד", וכל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקב"ה גוזר גזרה - מבטלה בשבילו! שנאמר: "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", אם שמתם לב זה דף פה, סימן 'פה' "כְּפִי תִהְיֶה".

אנחנו נמצאים פה לפי בקשתו של הרב מזכה הרבים, שאני באופן אישי מכיר בעיר מגוריי אלעד; כמה וכמה משפחות, ראש כולל וילדים כבר כמעט דור שלישי! שבזכות הרב הקימו בתים של תורה ויראת שמים, והגמרא ודאי הולכת "כל המלמד את חברו תורה אפילו הקב"ה גוזר גזרה הוא מבטלה בשבילו וכמו שאמרנו "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", ונסתפק בזה ואריכות בזה אך למותר, ידוע לרבים - יותר ממה שאני יודע!

 אנחנו בנו לפה למעשה לדבר על העניין של המאכלות האסורות, למעשה הדבר הזה מוטבע בנפש הישראלית, ולא צריך להאריך בחומר העניין של הזהירות ממאכלות האסורות, שכל אחד יודע שאנשים בכל מצב שהוא, אפילו עד כדי פיקוח נפש! אנשים תמיד נזהרים ממאכלות האסורות.

אבל בכל אופן "להפטר בלא כלום - אי אפשר" אז אני רק יזכיר את הגמרא לפני שאני ייכנס לגופו של עניין:

הגמרא אומרת בעירובין בדף יט' עמוד א' שלעתיד, אברהם אבינו עתיד להוציא את כל פושעי ישראל, להוציא מגיהינום חוץ ממי שבא על הכותית.

אז יש בספר "חידושי רבינו מאיר שמחה" שמביא מישהו בשמו שהוא אמר, למה "מי שבא על הכותית אותו אברהם אבינו לא מוציא מגהינום? את כולם כן, אותו לא, יש בזה הרבה ביאורים,

אבל, הוא אומר ככה, הוא אומר, יש מדרש בפרשת לך לך שהקב"ה שאל את אברהם אבינו: "במה תבחר לבניך; בשעבוד מלכויות או גיהינום?"

והוא בחר בשעבוד מלכויות,

הקב"ה נתן לו אמר לו: "מה תבחר?" חייבים לעבור או שעבוד מלכויות במשך השנים של הגלות או גיהינום?

אז הוא אמר: "אני מעדיף שעבוד מלכויות".

עכשיו במדרש איכה כתוב 'גלתה יהודה' שואל המדרש עכו"ם לא גולים? מה זה גלתה יהודה, הרי יש מלחמות בעולם כמו שאנחנו רואים מסביבנו, בחסד השם לא אצלנו! ואנשים גולים ממקום למקום, אז מה זה "גלתה יהודה מעוני" כך שואל המדרש איכה.

אז כתוב: שעכו"ם אפילו כשהם גולים אין גלותם גלות, בכל מקום אוכלים מהפת אוכלים מה שיש, אבל יהודי שגולה - אז הוא מוגבל! אין לו את האוכל, אין לו את ה... הוא לא יכול להתחתן עם כל אחד שהוא רוצה,

אז באותו רגע שאחד בא על כותית וגזרו על פתם משום ביתם אז הפשט שהוא לא נזהר ממאכלות אסורות, הוא אכל כל מה שהוא רצה עשה כל מה שהוא רצה - אז גלות לא היה לו! אז ממילא אברהם אבינו לא יכול להוציא אותו מגיהינום! שהיה הסכם; או שעבוד מלכויות או גיהינום, או שעבוד מלכויות או גיהינום.

אבל אחד שהוא בגלות אבל הוא אין לו גלות שהוא 'לא מוגבל' אז הוא לא גלות, שלמעשה גם גויים בגלות, אז מה הבדל בין גויים ליהודים בגלות? ההגבלה.

אנחנו כיהודים "חרדים לדבר השם" מאוד מוגבלים! אנחנו גרים באזורים פחות או יותר חרדים, לובשים מלבושים חרדים, לומדים בבתי ספר שלנו הכל עולה כסף, כל מ.. אם פעם בן אדם ישים לב כמה הוא משלם על מצוות על הדת, על כל דבר הוא משלם כסף! הבן אדם יכול לחיות בדירה, לא מוגבל למיקום, וכל הארץ פתוחה לפניו! לא! והוא מגביל את עצמו בשביל הענייני דת. וגם במאכלות, לא הכל אדם אוכל, הוא מסתכל על התוית אם זה ההכשר שמתאים לו או לא מתאים לו, על כל פנים אם נשים לב שכולנו בלא משים לב כולנו משקיעים רבות - רבות בנושא של כל שמירת תורה ומצוות.

 בנושא של כשרות המאכלים, אז למעשה כל בן אדם הוא לא... אין לו את האפשרויות, אין לו את היכולות לדעת, הוא חייב לסמוך, הוא חייב להאמין, הכל נעשה במפעלים, זה לא כמו שהיינו גרים בכפרים, והיה כל אחד עושה בבית, אלא כל אחד חייב להיעזר.

 מסופר על הרב מבריסק, שהוא הגיע לשווייץ לצורכי רפואה, אז  המארח שלו זה  היה הרב רוזנגרטן.

אז הוא שאל אותו על המאכלים ועל החלב "ואיזה כשרות פה?"

והוא מאוד התנצל בפניו: שלמעשה הוא גר באיזה מקום ואין פה כשרות, והוא שולח את הילד לחליבה, ואשתו אופה את הלחם,

והוא שואל אותו: " בכל אופן אולי יש פה איזה כשרות של רב או איזה משהו וזה...?"

והוא מתנצל עוד פעם ועוד פעם וחוזר: "כבוד הרב אני פה נמצא באיזה מקום ואני חייב, ואין לי את האפשרויות".

ואז הרב נרגע: "אה! אין כשרות, הכל אתה? אז אני רגוע שוודאי זה כשר!".

אנחנו אבל חייבים, אנחנו לא חיים בכפר אנחנו חייבים איך אומרים לסמוך, ויש לזה תפיסה בהלכה "עד אחד נאמן באיסורים".

אבל כל הדין הזה שלבן אדם שנותן את הכשרות; הוא באמת איך אומרים 'נקי כפיים' כמו שמבואר בשולחן ערוך בסימן יח' סעיף יח': שאסור שיהיה לזה שמכשיר אינטרס לקחת מהכשרות יותר מהטריפות, שאז אנחנו בבעיה באימון של הכשרות.

אני רוצה היום אם ירצה השם לדבר על כמה נושאים, אני יתחיל על נושא שהוא נראה לכאורה איך אומרים נושא קל, אבל אנחנו נפיק ממנו כמה לקחים; איך דברים מתנהלים, ואיך... נחכים עם זה - בסייעתא דשמיא.

 בטרום קום המדינה היה ימה שנקראת אחולה, כתוב בגמרא בבא בתרא בדף עד' "כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ" אומרת הגמרא שבעה ימים, אלו הם שבעה ימים; ימה של טבריא וימה של סדום וימה. של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול.

אחולה הוא אחד משבעת הימים "כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ" מקימי המדינה בזמנו היו אנשים מאוד גאים! וחשבו שאם הם ישנו את 'מעשה בראשית' והם רצו לייבש את הימה על ידי זה יהיה עוד קרקעות לזריעה, בסופו של יום הם גילו שהם עשו נזק!!

שמה גדל שור הבר, שהשור הזה נקרה ג'מוס, באנלית הוא נקרא בּוּפּוּלוֹ, ואנשים שחטו אותו ואכלו אותו, ונהגו בו שהוא 'ספק חיה ספק בהמה', בהמה היא לא צריכה כיסוי הדם, חיה כן צריכה כיסוי הדם. וכמובן גם על החלב יש הבדל בין חיה לבהמה, ולמעשה הוא מוזכר בשולחן ערוך בסימן כח' ביורה דעה  בסעיף ד' הוא אומר: "הבּוּפּוּלוֹ נהגו שלא לכסות דמו", אומר הרמ"א: "ויש מסתפקים בבּוּפּוּלוֹ שמא חיה שמא בהמה  הוא, על כן טוב לכסותו בלא ברכה, או לשחוט עוף גם כן ואז יוכל לברך על כיסוי משום העוף

"הזבחי צדק" רבי עבדללה סומך רבו של הבן איש חי, אז הוא כותב בספרו "שזה  הג'מוס גדל בערינו לאלפים ולמאות {שנים} ואנחנו מנהגנו שאין מכסים דם הג'מוס, כמו שמרן כותב, אם כן חלבו אסור".

במלחמת 'שלום הגליל' הצבא הישראלי לקח בשבי עדרים של ג'מוסים ושחטו אותם בחיפה,

אחרי כמה שנים קום המדינה היה פה בעיה! היה צנע, והחליטו, רצו להביא שור, שור לשחיטה, שהשור הזה היה נקרא ג'אבו, ג'אב, מה ההבדל בן הג'אבו, בין מין הג'אבו לשוורים שלנו?

הפרים בעולם מתחלקים לשני זנים: יש את הפר הרגיל מה שאנחנו מכירים, ויש את הג'אבו שיש לו גיבנת על הגב, שגודל לו גיבנת כמו דבשת מסויימת, שהיא נותנת לו כח במקומות יבשים שזה מספק לו מינרלים ובתקופות של ימים חמים.

מרן "החזון איש" זכרונו לברכה ממש נלחם שלא יביאו לארץ את השור הבר הזה, את הג'אבו, מכיון שהוא למד, יש בשולחן ערוך, הרמ"א הרי לומד שעוף אסור לאכול בלי מסורת, על בהמות או חיות לא כתוב שאסור לאכול בלי מסורת, אבל החזון איש למד פשט "בנושא כלים", בש"ך שאסור לאכול גם בהמה בלי מסורת.

ולכן הוא כתב על זה כמה מכתבים מופיעים "בקובץ איגרות" ובספרים באיסור האכילה של השור הג'אבו,

אמנם הוא כותב מפורש שאין ספק בטהרתו שהבהמה הזאת היא טהורה, שהרי כולנו רואים את הסימנים: מפריס פרסה ומעלה גרה אין על זה ספק, אבל בכל אופן מכיוון שלא אכלו את זה במשך הדורות, ואין לנו מסורת על האכילה שלו - אז הוא נלחם ממש שלא יכניסו את זה לארץ ישראל.

ואני יקריא קטע מהלשון של החזון אי"ש מאחד המכתבים, הוא כותב כך:

"שמימות הש"ך ואילך יש לנו מנהג קבוע שלא לקבל שום מין חדש להביאו על שולחן ישראל מפני גדר למאכלות אסורות",

אני קורא עוד פעם: "מפני גדר למאכלות אסורות", גדר, היות שאם אין גדר אז יכולים להיכשל, כשיש גדר - אז לא נכשלים, אז הוא אומר שאנחנו לא מכניסים, לא אוכלים מין שאין לנו מסורת עליו, מפני גדר, שאם נאכל מין שאין לנו מסורת - אז אנחנו עלולים להיכשל,

והוא ממשיך הלאה: "אשר פרצה טהרה בישראל, ואין לנו לפרוץ גדר בזה ואין לי חס ושלום" הוא כותב לאותו רב שרצה להתיר, "שום נטיה לאסור את המותר, רק לבי כואב בהיתר זה, מפני שכל פירצה - גוררת פרצות אחרות".

"מפני שכל פירצה - גוררת פרצות אחרות!".

למעשה, מסופר בספר "פאר הדור" הוא מספר את הסיפור, את כל מה שהיה, אבל כמובן ספר סיפורים - הוא לא מדייק, והוא גם הודה בטעותו,

והוא כתב: שזה היה שור בעל קרן אחת, שרצו להכניס שור בעל קרן אחת, ועל זה החזון אי"ש נלחם לאיסור.

אני הרמתי טלפונים ובררתי; אצל מי לא, אצל הזקנים תלמידים של החזון איש ולא ידעו לומר ברור על מה החזון איש, על איזה סוג של בהמה החזון איש נלחם שלא יכניסו.

על כל פנים מכיוון שלא ידעו, וחלק ידעו לשחזר את מה שכתוב ב"פאר הדור", אז לאט לאט השור הזה נכנס לארץ ישראל, מכיוון שלא היה מי שיגיד שזה אסור.

היום רוב השוורים, רוב הבהמות שנמצאים בארץ ישראל זה הזן הג'אבו, מה שהחזון איש נלחם נגד! עוד מעט נאמר מאיפה אני יודע את זה, וברמה שזה גם סוג וזה מעורב סוגים של הג'אבו,

למעשה מי שהתכתב בזמנו עם החזון איש זה היה הרב הרצוג הרב הראשי דאז, ויש קונטרס "פני שור" שהוא כותב שם את השאלה שהוא כותב ושמה מפורש שזה הג'אבו על זה היה...

לפני תקופה, הבעיה הזאת התעוררה, והרב אלישיב כתב מכתב בעניין,

וכמובן ועדי כשרויות אמרו: שאצלהם? מה פתאום! לא שוחטים את זה,

היה רב אחד שיאמר לזכותו שאמר "אני כן שוחט את זה", וזאת מפני שהוא אמר את האמת, והוא אמר שיש הרבה בעיות בריאות בזן הרגיל, והשור הזה הוא שור חזק והריאות שלו יותר חלקות באחוזים ניכרים משאר הבהמות, אז הוא רואה בזה שאין ברירה.

והחזון איש הרי כותב שאנחנו יכולים להסתדר בלי זה, וטוען היום אומרים שאי אפשר להסתדר בלי זה.

למעשה הרב וואזנר "בשבט הלוי" יש לו כמה תשובות בעניין, בסופו של יום הוא מתיר את זה, והוא אומר שלא על זה החזון איש התכוון.

אבל עוד פעם לפי המידה שיש לנו החזון איש כן על זה התכוון, והוא גם נגרר כנראה אחרי "פאר הדור" או משהו כזה.

אני חושב שאם הוא היה יודע שעל הג'אבו – החזון איש, שזה מה שהחזון איש אסר אז הוא לא היה מתיר את זה בארץ ישראל,

על כל פנים הוא כותב להתיר ונוהגים כמותו, ובודאי כל קהילות החסידים נוהגים כמותו ואוכלים את זה, אבל ככה התגלגלו העניינים.

יש כשרות אחת ודאי שאני יודע: שמקפיד שלא לשחוט את הבהמות האלה! על כל פנים זה עניין בפני עצמו.

 יום אחד אני רואה איזה חוברת של אחד מהרבנים בארץ ישראל שנותן כשרות, והוא כותב שלמעשה אנחנו נגררים אחרי השולחן ערוך, ובשולחן ערוך מבואר שלא צריך מסורת בשביל לאכול בהמה, אם אנחנו רואים שהבהמה היא טהורה אז לא צריך מסורת. והוא לא חש לדברי החזון איש, אפילו שהוא בן תורה, וכולנו משועבדים לחזון איש, פה בארץ ישראל ודאי. והחזון איש לא סתם כותב, החזון איש כותב ש"זה גדר למאכלות האסורות", ו"אם יהיה פירצה - זה יגרור פירצה אחרת!",

בכל אופן היה איזה יהודי אחד שהחליט לעשות איזה עדר סוג שנקרא: האיל האדום מאוסטרליה, והוא גידל את זה, ולאיל הזה יש ארבע קיבות, והוא גם מפריס פרסה, ממילא היה ברור לו שהאיל הזה הוא כשר בהמה טהורה או חיה טהורה, והוא שחט את זה בדיר אל אסאד.

והרבנות הראשית נדרשה לעניין, ואז הוחלט: מה ששחטו – שחטו, ומה שלא שחטו - יבדקו את העניין.

ואז היה ויכוח גדול בין הרבנים! אפשר לראות בשו"ת "שמ"ע שלמה", בחלק ה' יורה דעה סימנים ב' ט',

אני לא רוצה להיכנס לגוף הויכוח, היות שארבע קיבות זה עדיין לא ראייה שהוא מעלה גרה, היפופוטם גם יש לו ארבע קיבות,

אבל רק משהו אחד מעניין, שהג'אבו כל הזנים שלו מתעברים עם המינים הרגילים, והאיל האדום הוא לא מתעבר עם מינים טהורים. וטהור כתוב מתעבר עם טהורה והוא לא מתעבר עם טמאה.

טוב, זה על כל פנים כשאני ראיתי את הדברים, אז אני ממש הייתי מזועזע! מכמה נקודות בעניין הזה:

הרי בזמן שאותו רב התיר, הרב וואזנר הרי שמואל ובית דינו קיים, אז היה חי בריא ושלם זכרונו לברכה, וגם הרב אלישיב, אנחנו מדברים פה על שאלה שודאי צריכים להכריע בה גדולי ישראל כפי שמבואר בשולחן ערוך בחושן משפט סימן י' שאחד שעושה מילתא דמילתא ויש גדול ממנו אז זה ממש רשע! יעויין שמה, יש שמה שלוש סעיפים אפשר לראות בשולחן ערוך באריכות, ומדובר פה על נגד החזון איש, על דבר שהוא "פירצה גוררת פירצה!"

בסופו של יום הרב שלמה עמאר שהיה הרב הראשי דאז, הוכיח באותות ובמופתים שאותו רב נכשל!! זה היה מין טמא!! וזה בכלל לא ספק חיה ספק בהמה זה מין טמא!

וגם בשו"ת "שבט הלוי" חלק י' סימן קיד' שמה מסכים  עמו ומאריך שזה היה מין טמא.

כמה גדולים דברי חכמים! שצריכים להיזהר, כן, בודאי

א' כל: לא עושים מעשה נגד החזון איש,

וגם אם נראה לך שכן, יש זקני גדולי הדור, פוסקי הדור שצריכים ללכת ולשאול על כזה דבר, ולא כל אחד שהוא 'מנהל כשרות' אז הוא כבר נהפך ל'פוסק הדור' שהוא יכול להכריע בכזה שאלה, ואקצר בענין הזה של הסיפור הזה של האיל האדום שבא מאוסטרליה.

 על כל פנים אני רוצה לחזור לעניין הזה של הג'אבו, שהגמרא אומרת: שבהמה גסה...

 הרב אמנון יצחק שואל: רגע, אז היום לא ממשיכים לשחוט את זה?

הרב חיים רוטר עונה: לא, אני חושב שלא, איך אומרים אם הרבנות הראשית לא נתנה להמשיך לשחוט את זה, אני חושב שלא, לפי המידע שיש לי, אני מקווה שאותו רב קיבל את זה, אבל אני לא יודע, אבל את זה אפשר לראות בשו"ת "שמע שלמה", חלק ה' סימנים ב' ט' את כל האריכות בעניין, כתוב שם את כל  ה... את המתירים את האוסרים, אבל מסתמא לא, מסתמא לא. גילו שם נראה לי שיניים (?... 22:57) שלא ראו את זה קודם, גילו שמה עוד כמה דברים, אני, אני מקוה שהם גם מודים שזה מין טמא, אבל הרב וואזנר ככה אמר בגלל... הרב עמאר מאריך בזה בהרחבה!.

 (מישהו מהקהל אומר משהו ולא שומעים)

הרב חיים רוטר עונה: שעדיין נשארו בזה? עדיין מקוה שלא עושים מעשה

הרב אמנון יצחק שואל: ממשיכים לשחוט את זה?

(עונים ולא שומעים)

הרב אמנון יצחק עונה: אז הרב מחפוד ממשיך לשחוט את זה?

(עונים ולא שומעים)

הרב אמנון יצחק עונה: טוב,

(עונים ולא שומעים)

הרב אמנון יצחק עונה: השאלה אם יש לו שיניים בהלכה...

(עונים ולא שומעים)

הרב אמנון יצחק שואל: מה פירוש ראית? ... בגלל שזה המין הזה? ... הנה הוא מעיד פה: שבדיר אל אסאד, עכשיו הוא היה נוכח שחטו אחד כזה וסימנו עליו טרף בגלל היותו כזה!

(עונים לא שומעים)

הרב אמנון יצחק שואל: באיזה כשרות היית של 'קהילות'?

(עונים לא שומעים)

הרב אמנון יצחק: אז 'קהילות' ביטלו את זה, שחטו אבל לא לקחו את זה אמרו שזה טרף,

(שאלה לא שומעים)

הרב אמנון יצחק: לא, אבל היה את הסיפור הזה עכשיו! הוא אומר.

שואל: מה זה חיה, מי בכלל שוחט חיות היום?

הרב אמנון יצחק: אבל הנה אתה רואה מי שוחט, אתה אומר בעצמך שחטו,

השואל: לא, אני אומר בפרטי אדם שיש לו בחצר אז הוא שוחט...

הרב אמנון יצחק עונה: כן, הלאה

 הרב חיים רוטר ממשיך: הגמרא אומרת בבכורות בדף ח' עמוד א': "בהמה גסה טמאה לשנים עשר חודש", העיבור של בהמה גסה טמאה היא שנים עשר חודש, "טהורה לתשעה חודשים, הזאב והארי לשלוש שנים"

הג'מוס שדיברנו עליו, ההיריון שלו נמשך אחד עשר חודשים, לכאורה זה מתאים לספק שמא חיה שמא בהמה, שבהמה; היא טהורה תשעה חודשים, וטמאה שנים עשר חודש, אבל חיה - זה שונה: אז הג'מוס הזה שכתוב בשולחן ערוך כתוב שהוא ספק שמא חיה ספק שמא בהמה, לכאורה מהחודשי ההיריון לכאורה רואים פה את המציאות הזאת שזה ספק, אבל זה ודאי שאם חכמים זכרונם לברכה קבעו שאם טמאה לשנים עשר חודש לא נמצא במציאות בהמה גסה טהורה שעונה על יב' חודש. הרי ברור שזמן הריונה נותן לנו נקודה חשובה מחודשת לחוש שהוא מין אחר.

עכשיו הפרה הרגילה הריונה הוא תשעה חודשים, 277 יום. הג'אבו ההריון 285 יום, תשע וחצי חודשים, ברמה שזה גם 284 יום, אז ודאי שהנתון הזה עם שאר השינויים שבגיבנת ומקום יציאת האוזניים וגודלם - זה נותן לנו את מה שהחזון איש אומר שזה מין אחר שצריך מסורת על זה.

זה נקודה אחת.

ועל כל פנים ברור שאני הייתי אישית בדיר אל אסאד, וראיתי, אולי זה היה באותו יום שאני הייתי, אבל רוב הבהמות שבארץ לכאורה זה נראה שזה מיני; ג'אבו, ברמה, מעורב, הזנים הרגילים - הם מיעוט! אבל תלוי כנראה בכל תקופה תלוי מה שמביאים, אני לא יכול  להעיד באופן קבוע, אבל זה - זה בעיה! זה בעיה. אני לא יודע מה, אבל ודאי לפי אלה שהולכים לפי החזון איש ודאי שזה בעיה!!

 נעבור לעוד נושא: שהוא גם נושא לא רק של מסורת, אלא הוא נושא בעייתי! בעייתי מאוד!!

כידוע, בהמה היא בהמה אין לה שכל, היא אוכלת, אוכלת ללא הפסקה, ומכיוון שבחוץ לארץ יש להם מרעה הם בשדה הפתוח, אז כשיש איזה שילוב של שתי סוגי צמחים אז זה גורם לניפוח של הבטן והבהמה תוך 20 דקות יכולה למות! היא ממש מתנפחת!! אפשר לראות תמונות, ממש איזה צד, אז הבוקרים, יש כאלה שרוכבים על סוסים הם אחראים על הבהמות, יש להם איזה סוג של ברזל איזה אורך של 12 ס"מ קוטר של בין 1 ס"מ ל-1.5 ס"מ שהם עושים חור בכרס ואז משתחרר פרש, לחץ אויר, ועל ידי זה - זה מציל את הבהמה ממיתה. זאת אומרת היא מגהקת פעמיים בדקה, אבל היא לא יכולה להוציא לשחרר את כל האויר שיש לה והיא מסוכנת!

זה התגלה לפני כמה שנים,

ואז כמדומה שהרב אלישיב לא נרדם בלילות!

מה עושים?

הרמב"ם השולחן ערוך: שזה טריפה! זה ניקב הכרס - ואסור לאכול את זה!

אז יש כשרויות, וככה צריך להיות, ומסתמא כל הבדצי"ם, כל בד"ץ אומר שהוא בודק את העניין, בודקים ורואים איזה סימון בכרס, זה נקרא כמו זייגר שעון סימון של איזה זוית, ובהמה שרואים שיש בה את הסימון הזה אז יודעים שהיא היה בה נקב, ושולחים אותה לטרף.

הם אומרים שזה בערך 15% ושהם מוציאים 15%, אבל הדברים לא ברורים!

מכיוון שלפעמים מוצאים עוד כל מיני סימנים, גם לא מול המקום איפה שמנקבים, אז זה לא ברור שמה שרואים זה היה המקום, הדברים לא ברורים.

על כל פנים, הרבנות הראשית דאז, עשתה אסיפה; והם החליטו להתעלם מהעניין, להתעלם מהענין, אם מתעלמים מן הענין - אז זה 'בסדר' ככה הוחלט אז.

הרב וואזנר כתב מכתב מאוד חריף לרב הראשי דאז, הוא מודפס בחלק יא' {החלק החדש האחרון}, הוא לא כותב את השם של הרב למי הוא שלח, אבל הוא כותב ככה: ממש לא נוסח שמצוי אצלו,

הוא אומר: "זה לא חוכמה לאסוף שיטות של הראשונים, יש מחלוקת בגמרא איפה זה הכרס; האם הכרס זה החלק שפונה לרצפה, או גם החלק של הגב נותנים את זה בגב, אז זה שיטה אחת, ועוד כל מיני שיטות לצרף ולומר שזה 'בסדר', והוא כותב וגם בקומפיוטר, קומפיוטר זה במחשב, למצוא במחשב עוד שיטות ולומר שזה 'בסדר',

הוא אומר: "הרי למעשה, אם היתה שאלה על מה שהיה ואנחנו דנים אם אכלו כשר או לא כשר, אז כאן יש מקום לצרף שיטות, אבל מכיוון שאנחנו מדברים על העתיד: מה לתת לבני ישראל לאכול? ואי אפשר לקחת את הרמב"ם והשולחן ערוך שפוסקים שזה טרף!!! ולהתעלם, להתעלם מהעניין.

 עכשיו יש פה עוד נקודה: זה כל הכשרויות אומרים שהם מתמודדים עם זה.

יש עוד דבר שכולם מתעלמים מהעניין, ולא יודעים מהעניין, וגם לא רוצים לדעת מהעניין, שיש זריקות, יש זריקות, מחט דק שנותנים לבהמות אחר שנגמלו מחלב אימם, איזה חיסון מסוים, איזה סבון או משהו שנכנס לכרס, למנוע שלא ייווצר מצב שיצטרכו להגיע לנפיחות ולשים את הדוקרן הזה.

אני יודע על איזה יהודי, שניסו לעשות שחיטה באיזה מקום,

והרופא הווטרינר הגוי שאל: "תסבירו לי מבחינה דתית מה הבעיה, מה פה הבעיה?"

אז אמרו לו: "שאם יש נקב בכרס אז על פי ההלכה זה טרף!"

אז הוא צחק!

הוא אמר: "על מה אתם מדברים? הרי כל הבהמות עושים להם את הדקירה של המחט",

ודברתי פה ודברתי שמה, העדויות אמיתיות או לא אמיתיות, מוכחשות או לא מוכחשות, אין בזה דבר ברור,

היה איזה אחד שהשקיע כסף בעניין, ואיזה וטרינר אחד באורוגוואי אמר לו שהוא יביא לו חומר וההוא נעלם, כנראה הוא קלט שהוא מסכן את כל היבוא מאותו מקום,

אמר לי בן אדם שהוא היה באיזה, כמו שיש פה חנות של טמבור של כל מיני מוצרים שצריכים לבית, אז יש שמה חנויות של כל המוצרי בהמה, אז הוא ראה את הזריקה הזאת,

העידו בפניי כמה שראו את הזריקה הזאת,

אבל כולם מתעלמים מזה! אף אחד לא רוצה לדעת מזה! "והחושך יכסה ארץ!" למה? אם הדבר הזה יצא לרשות הרבים שיש כזה דבר - אז אין בשר! אין בשר.

(שאלה - לא שומעים)

לא מזריקים על הקיבה,  

(שאלה - לא שומעים)

ואמרים שלא קיים כזה דבר.

 אני רק רוצה לספר לכבוד הרב סיפור:

אני הייתי בפגישה לא מזמן עם הרב לנדא רבה של פה, רבה של העיר,

ושאלתי אותו: "האם הוא יודע משהו בעניין?"

אז הוא אמר לי: "שכן" הוא חייך והוא אמר לי: "שהוא יודע מהזריקות האלה",

שאלתי אותו: "איך הוא מתמודד עם העניין?"

אז הוא אמר לי: "שהם עושים שמה איזה שהיא כביסה לכרס במים חמים, ואז זה - זה מבליט, אם היה דקירה  אז זה נוצר בליטה ואז הוא לא לוקח את זה",

אז אמר לי חתנו, יש לו חתן הרב וינקלר, אז הוא אמר לי: "שלמעשה יש בעיה! שיש נקודות גם אם אין זריקות לפעמים אז זה יוצר יותר!",

על כל פנים הוא היחיד שהודה על כל פנים, שהוא מודע לבעיה הזאת.

 השואל: אני אישית בדקתי את זה, את מה שהיה עד לפני, קרוב לפני שמונה שנים שהיו משתמשים בזריקות האלה, בדרום אמריקה כיום, ובאורוגוואי במדינת אורוגוואי - אין אישור להשתמש בזריקות האלה, בגלל זה יש שמה את הכמויות של הכרסים יחסית יותר גבוהה מבארגנטינה או במקומות האלה, אני משגיח בכרסים כבר קרוב ל-10 שנים, מאז שהתחילה הפרשה! בגלל זה אני... הם לא משתמשים היום בזריקות, מה שהם כן משתמשים זה כדורים, שהבהמה בולעת אותם והם נפתחים בתוך הבטן זה כמו פרפר כזה, שנפתח בתוך הבטן שאין לזה בעיה הלכתית, זה פשוט יושב בתוך הכרס ולאט לאט מתנדף החומר שנמצא בתוך הכדור הזה, אז במשך תקופה ארוכה שמונע את הגזים האלה,

 הרב חיים רוטר שואל: באיזה מקומות כן משתמשים בזריקות, באיזה מדינות?

 השואל עונה: יכול להיות בפרוגבאי או במדינות האלה, באורוגוואי עד כמה שידוע לי, זה אני לא בדקתי אבל גם בארגנטינה עד כמה שידוע לי לא משתמשים בזה, לפחות לא במרכז ארגנטינה, אני באורוגוואי דיברתי עם בוקרים והסתובבתי בהרבה משקים שמה, ויש שמה הם משתמשים עם המחט הזאת מה שהרב דיבר קודם, משתמשים בזה וראיתי את המחט וראיתי את צורת העבודה בפועל,

הרב חיים רוטר שואל: את המחט של הזריקה או הדוקרן?

השואל עונה: כן זה כמו השטול שעושים (הדוקרן) כן זה ראיתי שמשתמשים בו בפועל, ואת זה מזהים בקלות בדרך כלל.

דרך אגב; גם ברבנות היום ב'חלק' הם שמים, אני לא יודע אם שמים בפועל, אבל מחייבים לשים משגיח כרסים, בחלק רבנות זה משהו חדש מהשנה האחרונה מהשנה וחצי האחרונים, שמחייבים לשים משגיח למעלה, מה שעושים בבד"צים בדרך כלל, חוץ מהמשגיח למעלה, שבודק את הכרס מיד שהוא יוצא מהבהמה עושים בדיקה נוספת לכרס אחרי שהוא הפוך למטה. וזה יש שתי שיטות: חלק בודקים את זה לפני הכביסה, וחלק בודקים אחרי הכביסה, אחרי הכביסה מה  שנכון שאת הזייגר'ס הגדולים רואים יותר טוב, את הזייגר'ס הקטנים - לא רואים בכלל אחרי כביסה! מי שבודק אחרי כביסה זייגר'ס קטנים – הוא או משקר את עצמו או מישהו אחר, אבל אי אפשר לראות את הדברים האלה!

 הרב חיים רוטר שואל: באיזה כשרות אתם?... לא משנה...

 והשואל עונה: שארית ישראל,

בכל אופן זה אנחנו לפני שמכבסים את הכרס, בודקים את הכרס באיזור, זה נקרא המשולש קוראים לזה, כי זה משולש למעשה שבין הצלעות לחלק האחורי של הבהמה, בודקים את כל האזור המשולש לפעמים קוטר של חצי מטר אולי, בודקים אותו משגיח מיוחד מהצד הפנימי וכל נקודה הכי קטנה שיש  - לא לוקחים לחלק. וכשר עובדים לפי הוראות הרבנות, ואני לא נכנס לפה...

 הרב חיים רוטר: אני ראיתי בשו"ת "יביע אומר" תשובה מ-תשמ' על פה, על ארץ ישראל על השדות על מקומות שהם מושבים שהם לא רפתות שזה פתוח שהיה פה את הבעיה הזאת, שדקרו פה מעניין! ב-תשמ',

 השואל: זה מופיע כבר לפני אלף שנה, כבר בתרומת הדשן אפילו!

 הרב חיים רוטר: לא, כן, זה מופיע פה שיש כזה דבר, ודאי, זה מפיע בכל הפוסקים שאומרים, החיי אדם הרי, החכמת אדם...

 השואל:   הוא מקל בזה,

 הרב חיים רוטר: כן, כן.

 השואל: מי שסומך על...

 הרב חיים רוטר: כן אבל למעשה...

 הרב אמנון יצחק: אבל יש כשרויות שבכלל לא בודקים כרס! בכלל,

 השואל: רשמית, רשמית  בכל הבדצי"ם היום בודקים, אין בד"צ היום שמגדיר את עצמו בד"ץ שלא בודק כרסים,

 הרב אמנון יצחק: זה רק רשמית! אבל במציאות - זה לא כך,

  הרב חיים רוטר: זה גם דרגה,

  הרב אמנון יצחק: זה גם דרגה...

 ודבר שני, לפני כמה שנים גילו שמהליקופטרים יורים על הבהמות גם כן שיש להם כרס, כי הם לא יכולים ללכת לבדוק אותם אחד אחד בדרך, יש הליקופטר שטס, כך סיפר לנו כמדומני הרב רבין, שגילו את זה בזמנו, בפעם הראשונה שגילו בכלל שיורים בהם איזה מין יריה כזו שוב פעם לניפוח של הכרס, על מנת להציל אותם, ולא היו מודעים בכלל לדבר הזה!

 השואל: אבל היריה אמורה להשאיר סימן לכאורה, לא פחות מאשר.....

 הרב אמנון יצחק: לא ידעו בכלל

 הרב חיים רוטר: לא, הוא אומר אבל היריה למעשה צריכה היתר להשאיר.....

 הרב אמנון יצחק: כן אבל אני אומר לא ידעו בכלל על עצם האופן הזה

 הרב חיים רוטר: גם על הדוקרן לא ידעו,  זה  רק בשנים האחרונות,

 הרב אמנון יצחק: גם הוא אומר שעד לפני שמונה שנים הם בכלל לא ידעו

 השואל: אז התגלה,  אני זוכר את התקופה הזאת, ומאז הם בודקים את זה.

 הרב אמנון יצחק: עד לפני שמונה שנים - היתה בעיה אמיתית ודאי! היום השאלה: מה נעשה, ומי באמת בודק?

 השואל: למעשה אם בודקים גם את הצד החיצוני וגם את הצד הפנימי, להגיד שזה התרפא לגמרי ולא נשאר שום סימן אז זה אין סיבה...

 הרב חיים רוטר: איך הם מתמודדים עם הזריקה ?

 השואל: הזריקה עד כמה שידוע לנו, ומבירור שגם אני אישית ערכתי, אני דובר את השפה הספרדית ודיברתי עם הבוקרים שמה ועם הרבה - הרבה מגדלי בקר, לא אחד ולא שתים, לא הגעתי לכל הזה יש שמה אלפים, אבל לא משתמשים בזריקה הזאת באורוגוואי כיום, אין אישור שמה וטרינרי להשתמש בזריקה הזאת,

 הרב אמנון יצחק: במדינה עצמה או במשחטות מסויימות?

 השואל: במדינה

 הרב אמנון יצחק: מה זה? איסור בחוק.

 השואל: אני לא יודע אם זה איסור בחוק, אבל המדינה לא מאפשרת לייבוא של אותם זריקות

 הרב אמנון יצחק: ליבוא או ליצוא?

 השואל: להשתמש, לא מאשרת לשימוש את אותם זריקות באורוגואי, לא יודע על מדינות אחרות,

 הרב אמנון יצחק: ומה הסיבה שיפסיקו אם זה היה טוב ומועיל?

 השואל: זה כנראה לא כל כך מועיל מבחינה בריאותית, זה חוזר על עצמו גם למרות הזריקה, כי החומר עצמו שמזריקים מתנדף במשך הזמן, ואם הבהמה גודלת מעבר לשנה אחרי זה, זה לא עוזר, ומצד שני יש להם את הפלסטיקים האלה שנותנים לבהמה באוכל שהיא בולעת את זה לתוך הגוף שהיא מונעת את זה בצורה יותר אסתטית ויותר נקיה מבחינת הבהמה, אז מה שמשתמשים שמה או במקומות שלא משתמשים בפלסטיק אז באמת הם דוקרים, ודקירה כזאת היא נראית לתקופה של כמה שנים אחרי זה בכל אופן לפי הבירור עד כמה שאנחנו ערכנו, זה לא בדיקה מדעית אבל לפי הבדיקה שאנחנו הגענו, ובמקומות שיש את הפלסטיקים לא צריך את הדקירות כי באמת הפלסטיק הזה ששמים זה כמו קפסולה כזאתי בגודל של 10 ס"מ שהבהמה בולעת את זה וזה נשאר בתוך הבטן, וזה נפתח כמו פרפר, וזה נשאר לשבת בתוך הכרס זה לא יכול לצאת משמה, עד שהחומר שמה נגמר הבהמה לא יכולה לבצר גזים בתוך הכרס, ובמקומות שלא משתמשים בפלסטיק הזה כי זה חומר קצת יקר גם הזריקה יקרה הבוקרים הסטנדרטים באורוגואי מעדיפים לא להשתמש בדברים האלה והם פשוט דוקרים כשהבהמה  מגיעה... אם היא מגיעה לצורך שהבטן מתנפחת הם דוקרים והולכים הלאה, אבל את הדקירה הזאת רואים וזה משאיר סימן ברור וצלקת גם בצד החיצוני של הכרס בדרך כלל, ובדרך כלל גם בצד הפנימי, לחשוב שהתרפא ולפי הפוסקים מה שאנחנו שאלנו אז לא צריך לחשוש על זה.

 שואל: (לא שומעים) זאת אומרת שעד לפני שמונה שנים כולנו אכלנו טרף ודאי?

 הרב חיים רוטר עונה: לא – לא, בא נעשה סדר, אי אפשר לומר על כלל ישראל שאוכלים טריפות, צריכים תמיד למצוא איך אומרים למצוא, להליץ טוב על ישראל.

באופן עקרוני ודאי שאם אנחנו נבדוק את העניין הלכתית כן, אז במשך הדורות השאלה הזאת היתה כבר מתקופת הראשונים ויש בזה, יש כאלה מצדדים לפה ויש מצדדים לפה יש מתירים אפילו החכמת אדם מעשה אדם מעשה ב'  ... ויש כל מיני למעשה אנחנו נוקטים להלכה: שזה טרף! ואנחנו נוקטים בודאי לכתחילה שאסור לעשות את זה,

 הרב אמנון יצחק: כן, אבל לפי הספרדים – זה ודאי שזה טרף!

 הרב חיים רוטר: לפי הרמב"ם

 הרב אמנון יצחק: יש רמב"ם ושלחן ערוך

 הרב חיים רוטר: עוד פעם, אפשר לפלפל ברמב"ם ובמחבר... מדברים: מה לעשות? להביא לציבור? ודאי שאסור!! אתה מדבר איתי 'מה היה לשעבר...?'

 השואל: עד לפני שמונה שנים לא ידעו על זה והיה אינטרנט והיה מחשב ולא ידעו כי יש והעולם מלא תחבולות...

 הרב חיים רוטר: אם אתה שואל אם צריך להגעיל כלים...

 השואל: אנחנו לא חוששים לכל הטריפות  שיש בבהמה, למרות שברור שאם יבדקו מוחות גם ימצאו, יש, כל זמן שזה לא מיעוט המצוי שזה מצריך בדיקה - אין צורך בבדיקה, בכרסים גם למרות שזה לא מיעוט המצוי צריך בדיקה בגלל שזה יש פה ריעותא שדוקרים!

 הרב חיים רוטר:  לא, עוד פעם, אנחנו לא צריכים לחשוש, מבחינה הלכתית תקח 100 בהמות, ותחפש את ה-יח' טריפות כן, תחפש את ה-יח' טריפות - אתה תמצא! ואתה לא צריך לחפש אותם מכיון שהם מיעוט המצוי. רק על הריאות חז"ל קבעו, זאת אומרת אחרי תקופת הגמרא.

אני אומר: באופן עקרוני אתה לא צריך לחשוש שמישהו עשה לך פה איזה גוי עשה לך איזה תרגיל אם אין לך איזה ריעותא, נכון, יש פה בעיה! התגלה פה דבר,

וגם מה שכבוד הרב אומר, אומר: הוא מכסה על איזה מקום, שאני קבלתי עדות באורוגואי בן אדם שראה את ה... אני לא יודע, אנחנו מדינת חוק גם, והרבה עושים גם נגד החוק...! אז גם אם החוק אסור - אני לא יודע מה קורה בפועל! וזה נמצא בחנויות, אפשר להשיג את זה גם בחנויות כנראה באורוגוואי, מישהו אמר לי שהוא ראה את זה, הוא אומר באופן עקרוני על פי חוק הוא אומר זה אסור, הוא אומר שאת הדוקרנים אפשר לזהות, את הדקירות - זה בעיה לזהות!

 השואל: אין בזה חוק שאוסר, כמו שזה הוראה וטרינרית,

 הרב חיים רוטר: הוא אומר ככה: דקירות באמת אי אפשר לזהות קשה לזהות, אני לא יודע אם בכלל שייך, אבל הוא אומר מבחינה חוקית אז שמה... אנחנו מביאים מכל העולם בהמות, אז זו נקודה; צריך לחשוש לא צריך לחשוש? זה קיים הדבר! לבדוק את זה - זה בעיה! לא יודע, אנחנו מעלים את הדברים ו...

 השואל: בכל מקרה היום בבדצי"ם, חלק מהבד"צים אני גם מכיר אני יודע איך זה מתנהל במקומות אחרים, אז על כל נקודה הכי קטנה, אצלנו בטחה ואני יודע גם במקומות נוספים, על כל נקודה הכי קטנה שרואים בגלל החשש הזה שאולי היתה זריקה שאנחנו לא מכירים את זה, אז כל נקודה הכי קטנה שנמצאת בצד הפנימי של הכרס שרואים אותה שם בבירור, כי בצד החיצוני לא יכולים לראות  את זה, אבל בצד הפנימי יכולים  לראות את זה לפני הכיבוס, מה שהרב הזכיר: לאחרי הכיבוס יש בד"צים שעושים ככה אני יודע שאנחנו בדקנו על אותו משקים אחרי כיבוס ולפני הכיבוס, יש נקודות, את הנקודות הגדולות רואים יותר טוב אחרי הכיבוס, לא שלא רואים אותם קודם אבל רואים אותם יותר טוב אחרי הכיבוס, נקודות הקטנות אחרי כיבוס לא רואים, בדק שבודק רק אחרי הכיבוס לכאורה מתעלם מדברים שהוא יודע שהוא יראה/ יזהה אותם בלי זה! אני דברתי פעם עם אחד מחברי הבד"ץ המסוימים האלה, והוא אמר לי שאצלהם בודקים אחרי הכיבוס, כי מה שרואים לפני הכיבוס זה לא דברים...

 הרב אמנון יצחק: באיזה שלב עושים את הכיבוס ואיפה?

 השואל: מיד אחרי שמרוקנים את הכרס מהפרש שנמצא בפנים, שוטפים את זה במים דבר ראשון ואז בדרך כלל אצלנו המשגיח,

 הרב אמנון יצחק: מי שוטף?

 השואל: הגוי שוטף את הכרס, זה שטיפה עם מים רגילים, ואז זה עובר לשלחן של המשגיח שאמור לבדוק את הכרס הפנימית, משמה זה עובר לכיבוס, זה מכונה שעומדת שם בצד מכניסים את הכרס בפנים בחום אדיר וזה יוצא לבן, הכרס מבפנים  מלוכלך מאוד, אבל אחרי הכיבוס הוא הופך לבן.

 הרב אמנון יצחק: הופכים אותה?

 השואל: כן היא כבר הפוכה, כשהמשגיח בודק היא כבר הפוכה בכל מקרה, ואז אחרי הכיבוס הזה יוצא לבן לגמרי, הוא גם הרבה יותר קטן, שהכרס הוא לפני הכיבוס הקוטר שלו הוא יכול להיות מטר, ואחרי הכיבוס זה 30-40 ס"מ, רק במקומות שיש כוכבים גדולים, הכוכבים האלה נשארים ואחרי הכיבוס הם בולטים מאוד לעין, כי הרקע הוא לבן ולפני הכיבוס הרקע הוא כהה ולכן זה פחות נראה, זאת אומרת עוד פעם אם משגיח שמומחה בזה ויודע את העבודה שלו הוא יראה את זה בכל מקרה, אין כזה דבר שהוא לא יראה ואנחנו עשינו את הבדיקה הזאת דברים שראינו לפני הכיבוס ובדקנו אותם אחרי הכיבוס, אני עסקתי בזה כמה שנים עד שהחליטו את הצורת ההתנהלות של החורים האלה בכרס.

 הרב אמנון יצחק: יש לנו פה יהודי שהולך מטעמנו לשחיטות, אני לא יגיד כרגע באיזה השגחות, לא ראה דבר כזה בכלל שעושים כיבוס ולא בודקים שום דבר,

  השואל: בשחיטות בקר בחו"ל?

 הרב אמנון יצחק: בקר פה בארץ פה בדיר אל אסאד,

 השואל: אני מכיר רק בדרום אמריקה בנושא הזה, בדיר אל אסאד מעולם לא הייתי בשחיטה, זאת אומרת הייתי אולי פעם בשחיטה אבל לא ראיתי את התהליך,

 הרב אמנון יצחק: אז פה בדיר אל אסאד לא בודקים שום דבר,

 השואל: השאלה אם פה בארץ לא משתמשים בזריקות האלה

 הרב חיים רוטר: הם בארץ לא ידעו על הזריקות האלה כנראה

 הרב אמנון יצחק: כן אבל יש את החנג'ורי שאמרת

 הרב חיים רוטר: כן זה רק במרעה פתוח.

 הרב אמנון יצחק: אבל לך תדע מה עשו ומה לא עשו?

 השואל: הבהמות שהם קונים פה הרבה פעמים ... מחו"ל והם לא נולדים פה

 הרב אמנון יצחק: יש גם בהמות שמגיעות מאוסטרליה, יש גם בהמות שמגיעות פה לארץ מאוסטרליה,

 הרב חיים רוטר: את רובם מייבאים מחו"ל

 הרב אמנון יצחק: מביאים אוסטרלים, נו, אז זה לא מקומי

 השואל: כן ושם יכול להיות שאם הם עברו בשנה ראשונה איזה שהוא דקירה אז הם כבר דקורים משמה הם מגיעים לפה כבר אחרי הדקירה. אז זה דבר שצריך לבדוק אותו אני לא יודע,

 הרב חיים רוטר: ופה למעשה מישהו בודק את ה... ?

 השואל: אין לי מושג, בדיר אל אסאד אף פעם לא הייתי בבדיקת כרסים לא מכיר את זה, גם בפולין לא בודקים

 הרב חיים רוטר: הם טוענים שבפולין אין את הדקירות האלה

 הרב אמנון יצחק: לא בודקים כבוד הרב, הוא נמצא בכמה מקומות בכמה השגחות, לא בודקים.

 השואל: במקומות היחידים שבודקים היום זה בדרום אמריקה באורוגוואי ובארגנטינה עד כמה שידוע לי במפעלים שבדצי"ם עבדו בהם בודקים, במקומות אחרים לא ידוע לי. בברזיל גם לא בודקים למרות שזה קיים,

 הרב חיים רוטר: עוד פעם זה הולך ככה יש בדצי"ם ששוחטים במדינות שלא ידוע שיש שמה את הדקירות האלה, וככה הם חוסכים את העניין הזה של הבדיקה, ואלה ששוחטים במדינות שיש את הדוקרנים האלה, אז בודקים ומקוים שהם מגיעים ל-100% של בדיקה, עכשיו יש לנו את הנושא של הזריקות שהוא נושא יותר בעייתי!

 הרב חיים רוטר פונה לשואל: ואתם אומרים שאתם מזהים את זה?

 והשואל עונה: לפי מה שידוע לנו מה שאנחנו מזהים ומה שידוע לנו זה הכל מה שיכול להיות בכרס,

 הרב חיים רוטר: את הזריקות לא את הדוקרנים?

  השואל: כן כן, בתנאי עוד פעם שהזריקה הזאת היא באזור המשולש, וההנחה שהזריקות שמה, כי זה לפי המידע הווטרינרי שיש לנו שמזריקים מזריקים באותו מקום, את המקום הזה בודקים מקצה לקצה ועל כל נקודה הכי קטנה לא לוקחים את הבהמה לחלק,

 הרב חיים רוטר: יש עוד כמה נקודות גם נדבר בנושא של הזריקות, אבל אני חושב שבגדול הציבור הבין מכבוד הרב המשגיח שבאמת צריך השגחה טובה על העניין הזה ו...

 הרב