קלטת מס' 110 - חבל על כל רגע

- - - לא מוגה! - - - 

השעון מתקתק.

תיק-תק,

תיק-תק,

תיק-תק,

תיק-תק,

תיק-תק.

כדי להבין את הערך של שנה אחת,

תשאלו תלמיד שנשאר כיתה.

כדי להבין את הערך של חודש אחד,

תשאלו אימא שילדה פג.

כדי להבין את הערך של שעה אחת,

תשאלו את האהוב שמצפה לאהובו.

כדי להבין את הערך של שנייה אחת,

תשאלו את האיש שהרגע נחלץ מתאונה.

כדי להבין את הערך של אלפית שנייה,

תשאלו את הסיפורוטאי שזכה במדלית הכסף.

טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי-טי.

אתמול זה היסטוריה,

מחר בלתי צפוי,

היום

הוא מתנה,

לכן הוא נקרא הווה,

הוויה.

אתם מהווים את חיי הנצח שלכם בכל רגע שהוא עומדת או לא.

הביטו הוא כמה גדול עוון שנאת חינם וכמה טובה מתעכבת על ידם.

ותבינו, תראו איפה סוד הגאולה שלנו טמון ומה הכוח של כל יהודי שיושב כאן בקהל.

אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבת נפש אמיתית.

מתי ויהי בישורון מלך, מתי יהיה בעם ישראל כשנקראים ישורון?

מתי יהיה להם מלך, מלך המשיח,

להתאסף ראש העם, יחד שבשתי ישראל, שתהיה אחדות.

ואם אנחנו נתחבר באחדות, שזו הבעיה שלנו, שאין אחדות,

אם היינו מתחברים אנחנו באחדות,

היינו גואלים את כל העולם כולו,

בן רגע.

כל בוקר

מפקידים לכם 86,400 שניות ביממה.

כל ערב

נמחקות מחשבונכם

אותן שניות

שלא הקפדתם להשקיע כראוי.

איך מנצלים את החיים?

העולם הזה זה מתנה גדולה.

אדם מחזיר יהודי בתשובה,

ויחיה מתים!

מה אתם עושים בכל תיק-תק?

תיק-תק,

תיק-תק,

תיק-תק,

תיק-תק, תיק-תק, תיק-תק, תיק-תק.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשים ונצליח, והשם עלינו בנחמה וירוויח.

הערב יהיה לעילוי נשמת חנה בתיעודית,

נוחתה עדן, ולעילוי נשמת רויטל בת-חנה,

נוחתה עדן.

מסורת אשר יש להם לתת חנה, אין משפטות. אמן.

מה הייתם עושים

אם היינו מפקידים לכם כל בוקר ב-20

בבנק

86,400 שקל,

ואומרים לכם,

מה שתנצלו,

תבזבזו,

תשתמשו,

הרווחתם.

מה שלא,

חוזר לבנק.

יום לאחר מכן, ב-08 בבוקר,

שוב פעם 86,400 שקל.

בזבזתם?

נהניתם.

לא בזבזתם?

חזר לבנק,

וחוזר חלילה.

מה אתם עושים?

מפקידים את זה בשופר.

ישר, אה?

מה עושים עם 86,400 שקל כל בוקר,

נטו,

בלי לעבוד,

בלי להתאמץ,

מוכן בחשבון.

אבל אתה צריך לעשות עם זה שימוש. לא עשית, הפסדת.

תסובך, אה? הרבה כסף.

מסתדרים חודש עם 4,000 שקל, 86,400 בעיה,

כל יום,

מכה-מכה.

טוב,

אז אני אבשר אתכם בשורה משמחת.

כל בוקר

נרשם לזכותכם

זכות

של 86,400 שניות.

כל בוקר

מפקידים לכם 86,400 שניות ביממה.

כל ערב נמחקות מחשבונכם

אותן שניות

שלא הקפדתם להשקיע כראוי.

אין העברה של היתרה.

אין שום אשראי.

כל בוקר נפתח החשבון מחדש,

כל ערב נשרפת היתרה של אותו היום.

אם נכשלתם לנצל את יתרת הזכות,

ההפסד הוא שלכם.

אין דרך חזרה.

לא ניתן להשקיע על החשבון.

אתם יכולים רק

לחיות על ההפקדה בהווה.

תשקיעו כדי לנצל את המיטב בבריאות,

אושר והצלחה.

השעון מתקתק.

טיק-טק.

טיק-טק.

טיק-טק.

טיק-טק.

אתם צוחקים,

אבל השעון צוחק עליכם.

טיק-טק.

טיק-טק.

טיק-טק.

טיק-טק.

הוא זורם,

ואתם מפסידים בינתיים.

מה אתם עושים בכל טיק-טק?

אם ניצלת את הטיק-טק,

הרווחת. אם לא ניצלת, הפסדת.

טיק-טק. כדי להבין את הערך של שנה אחת,

תשאלו תלמיד

שנשאר כיתה.

כדי להבין את הערך של חודש אחד,

תשאלו אמא שילדה פג.

כדי להבין את הערך של שבוע אחד,

תשאלו עורך שבועון.

כדי להבין את הערך של שעה אחת,

תשאלו את האהוב שמצפה לאהובו.

כדי להבין את הערך של דקה אחת,

תשאלו את האיש שיאחר את הרכבת.

כדי להבין את הערך של שנייה אחת,

תשאלו את האיש שהרגע נחלץ מתאונה.

כדי להבין את הערך של אלפית שנייה,

תשאלו את הספורטאי שזכה במדליית הכסף.

תברכו כל רגע שברשותכם,

ותזכרו שהזמן לא מחכה לאף אחד.

טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק.

אתמול זה היסטוריה,

מחר בלתי צפוי,

היום הוא מתנה.

לכן הוא נקרא הווה,

הוויה.

אתם מהווים את חיי הנצח שלכם

בכל רגע שעובר,

או לא.

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק,

טק-טק.

כן יהודים יקרים, זה מלחיץ.

86,400 שניות זה הרבה יותר מ-86,400 שח.

וכשאמרנו 86,400 שח,

אנשים לא ידעו מה לעשות עם כסף.

איך מבזבזים כסדר?

יהודים יקרים,

יש אנשים שיודעים לעשות

מטיק-טק.

ואני מכיר כאלה שבתוך טיק-טק אחד מכניסים,

טררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר צריך רק להיות חכם.

העולם הזה זה מתנה גדולה.

קיבלנו הזדמנות

שבדרך כלל לא חוזרת.

איך מנצלים את החיים?

איך מגיעים למקסימום?

איך מרוויחים אותם?

הרי ברור שלא באנו לכאן, לעולם,

בשביל לאכול לשתות ולמות.

באנו מטיפס רוחה והולכים אל מקום עפר רימיו ותולעה.

פה זה לא התכלית.

פה זה מעבר.

התכלית היא חיי נצח.

השאלה, איך זוכים?

איך זוכים?

ובכן, יהודים יקרים, אני אגיד לכם, יש גמרא בסנהדרין שאומרת כך,

גדולה לגימה

שמרחקת את הקרובים,

מקרבת את הרחוקים,

מעלמת עיניה מן הרשעים,

משרה נבואה על נביאי הבעל,

בשגגתה עולה זדון.

גדולה לגימה.

מה זה גדולה לגימה?

הכנסת אורחים.

אדם מכניס אורח לביתו,

נותן לו לאכול פיתה,

נותן לו כוס מים, הכנסת אורחים.

גדולה לגימה.

כל כך גדולה לגימה,

שהיא מרחקת את הקרובים.

עמון ומואב,

קרובים שלנו.

צאצאיו של לוט,

בן אחיו של אברהם.

ארבע מאות שנה.

לאחר אברהם,

לא הרבה זמן,

הם כבר שכחו

הכרת הטוב לזרעו של אברהם שהציל את לוט מסדום.

וכשעם ישראל יוצאים ממצרים, עוברים במדבר ורוצים להיכנס לארץ ישראל, הם צריכים לעבור דרך,

ועמון ומואב לא יוצאים לקראתם

לקדם אותם בלחם ומים.

עם ישראל לא היו זקוקים ללחם ומים שלהם, כיוון שהיו אוכלים את המן,

ובעירה של מרים מתגלגלת איתם.

אבל התורה אומרת,

על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים, לפחות לקדם.

בגלל שהם לא באו לקראת ישראל עם פיתות ומים,

נדחו מלהיכנס תחת כנפי השכינה,

לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם.

עד עולם לנצח נצחים הם בזרעם אחריהם.

לא יכולים לבוא בקהל ה'.

לא יכולים להתחתן עם יהודים, עם ישראל.

מה יש?

פיתה ומים.

הם לא יצאו לקראת ישראל?

לא מגיע להם.

כפיות טובה כזאת.

הרי אתם קיימים בזכות זה שאברהם

הציל את לוט.

אם הוא לא מציל את לוט, אתם לא נמצאים.

אז צריכים לזכור טובה לאברהם ולזרעו אחריו,

ובפרט שזה רק טרי, 400 שנה,

ולצאת לפחות לקראתם, לקדם אותם ולהם במים. לא עושים את זה.

עם מידות כאלה רעות אי אפשר להתקרב לעם ישראל,

כיוון שעם ישראל ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים.

ואם יש מידות כאלה שהן אי-הכרת הטוב, כפיות טובה,

לא יכולים לבוא בקהל ה'.

תראו מה זה לגימה, כמה גדולה לגימה.

גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים.

יתרו,

אין לו שום קשר לעם ישראל.

יתרו היה כהן און,

היה עובד כל עבודה זרה, ניסה עבודה זרה זו וזו וזו, ראה שאין בהם ממש, עבר את כולם,

והיה לו קהל חסידים ומאמינים גדול שהלכו אחריו, ויום אחד הוא החליט שהוא פורש מעבודה זרה.

כל כך שנאו אותו על זה, שהוא הביא אותם לידי כך,

שיהיו מאמינים בעבודה זרה, ואחר כך לא,

שיתנכלו לבנותיו.

בדיוק מגיע משה רבנו, שבורח מפרעה ממצרים

אל הבאר,

והוא מציל את בנות יתרו מן הרועים.

לאחר מכן הן נכנסות אצל אביהן ואומרות לו

שאיש מצרי הצילנו מיד הרועים.

אז הוא אומר להם, קראנה לו

ויאכל לחם.

למה אתן לא קוראות לו שייכנס לאכול לחם?

בזכות הפיתה שיתרו נתן למשה רבנו לאכול,

זכה להיות חותן משה,

זכה שתיכתב פרשה על שמו בתורה, פרשת יתרו,

וזכה שמבני בניו ישבו בלשכת הגזית בירושלים בבית המקדש.

בגלל מה? פיתה.

כמה עולה פיתה?

שני שקל.

בעולם הזה, עם שני שקלים, עם קמח ומים, עם קמח ומים,

אפשר לזכות להיות חותן משה.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

מישהו היה מעלה על הדעת שבפיתה הוא יכול להגיע לכזה מעמד?

גדולה לגימה

ששגגתה עולה זדון.

דוד ויהונתן,

הנאהבים והנחמדים אשר בחייהם ובמותם לא נפרדו.

אהבה שאינה תלויה בדבר,

אהבת דוד ויהונתן, אהבת נפש אמיתית.

יהונתן מסכן את נפשו למוות

בזה שהוא מעלים מאביו את בריחתו של דוד ומסייע לדוד לברוח מאביו שאול.

שולח לו יהונתן

אות עם החצים,

אם קלטה אליו הרעה לדוד, שיברח

או שהוא יוכל לשוב בחזרה.

שאול בעצמו פוגע כמעט ביהונתן על זה שהוא עוזר לדוד.

יהונתן אוהב את דוד אהבת נפש,

שמוותר על המלכות שלו בשביל דוד.

יהונתן בנו של שאול צריך למלוך אחריו.

והוא מוותר על המלכות בשביל דוד,

וגם מוותר על המלכות של זרעו אחריו בשביל דוד.

אהבה אמיתית

שאינה תלויה בדבר.

כשהוא מודיע לא לברוח,

הוא שוכח דבר אחד,

שדוד המלך לא אכל כבר ארבעה ימים אוכל.

שכח.

שתי כיכרות היה צריך לתת לו לפני שהוא בורח.

ולא הייתה נהרגת כל נוב עיר הכהנים,

ולא היה דואג האדומי

מפסיד את העולם הבא,

ולא היה מת שאול ושלושת בניו עם יהונתן בגלל זה.

הכול בגלל שתי פיתות.

שגגתה עולה זדון, כל כך גדולה לגימה,

כל כך שני שקלים של הקמח האלה חשובים,

שזה יכול לגרום שעיר שלמה נהרגת.

למה?

כי דוד היה רעב,

ונכנס לנוב וביקש לאכול,

ונתנו לו לאכול,

נתנו לו פיתות לאכול.

אבל הם היו מורדים במלכות,

כי שאול מחפש אותו ומבקש להם איתו,

והם שיתפו פעולה עם הנרדף.

דואג שהלשין עליהם, גרם למיתתם של הכוהנים,

אבל הוא נדחה מחיי העולם הבא.

ושאול ושלושת בניו מתו

בגין שני הכיכרות האלה כעונש, כולל יהונתן מתוכם.

האם יהונתן התכוון?

הוא שכח.

אם הוא הפקיר את מלכותו בשביל דוד,

שני שקלים זה היה הבעיה? ארבעה שקלים?

אלא, כל כך גדולה לגימה, אמר רבי יוחנן,

עד ששגגתה עולה זדון, כאילו במזיד לא נתנו לאכול.

גדולה לגימה שמעלמת עיניה מנרשעים.

כשעם ישראל יוצא ממצרים, הקדוש ברוך הוא עושה עשר מכות,

העולם משתומם, נדהם,

קורע להם את הים,

מוציא אותם ממקום שאי אפשר לצאת, מצרים מוקפת כשפים,

מעצמת-על,

עם של עבדים,

יוצא בגאון,

בזרוע נטויה,

אותו כניסים ומופתים, בלי דוחק,

הקדוש ברוך הוא לגוזר ים סוף לגזרים, 12 גזרים לכל שבט ושבט.

בין הניצולים שיוצאים משם,

בין הגאולים שיוצאים משם,

יש אחד שקוראים לו מיכה,

שמעביר פסל של עבודה זרה לארץ ישראל.

מנצל את הגאולה

להעביר פסל

בשביל להחטיא את ישראל.

כשעם ישראל מגיעים לארץ ישראל,

הוא מעמיד אותו בגרם,

והוא מקטיר ומנסח עליו,

ותופס פתאים ומפתה אותם לעבודה זרה.

וכתוב שמגרם ועד שילה, מרחק שלושה מילים,

בעשן המערכה שעולה מהמשכן,

ועשן פסלו של מיכה,

מתערבים זה בזה.

איזה חילול השם.

עמדו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ורצו לטורדו מן העולם.

את מיכה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, הניחוהו

שפיתו מצויה לעוברי דרכים.

אל תיגעו בו.

מה יש?

הוא מחלק פיתות לעוברים משווים.

פיתו מצויה לעוברי דרכים. עובר דרך, אין לו מה לאכול רעב,

מכניס אותו,

מאכיל אותו,

אפילו שמחטיא אותו,

אבל תראו כמה גדולה לגימה.

גדולה לגימה שמשרה נבואה על נביאי הבעל.

היה הנביא עידו,

שהשם ניבא אותו ואמר לו

לא ללכת ולא לשוב יותר לבית אל.

בדרך פוגש אותו נביא שקר,

כמו עובד, זה שברח עכשיו לחוץ לארץ.

כשאמר שבכף זן בתשרי

יהיו טילים,

ואנשים שהאמינו לו שמו אהלים בים המלח, כי הוא אמר להם שהמלח מתמזג טוב עם הטילים וזה מגן,

חרבש להם את המוח.

מכרו דירות בשבילו.

מי שהיה רואה אותו, יראה טמבל מהלך על שתיים

עם קוקו, עם מגפיים, עם ג'ינס,

עם ליפסטיק על השפתיים.

הוא מחלל שבת וקורא לעצמו נביא והעפיל אנשים.

לא העפיל רק חילונים,

העפיל גם דתיים.

מכרו דירות, התגרשו, נתנו לו את הכסף, מי יודע אם לא כל זה היה רק לצורך הונאה בשביל שייקח את הכסף יברח.

אבל דור חלש,

פתי האמין לכל דבר.

כשלא מחוברים לגדולי דור אז נופלים, נופלים בפח.

אז היה נביא שקר,

כשבא לעידו הנביא ואמר לו, עכשיו קיבלתי נבואה מאת השם,

שאתה יכול לחזור לבית אל,

כל הגזירה התבטלה.

והוא שמע לו,

וחזר בחזרה,

והושיב אותו בביתו,

והאכיל אותו,

האכיל אותו פת.

באותה שעה שרתה נבואת אמת על נביא הבעל.

פלא פלאות. עד איפה זה יכול להגיע?

הכל

בסוד הפיתות.

שני שקלים קמח ומים, תראו מה אפשר לעשות.

לא רק חובס,

לא רק פיתה עיראקית, סלופה.

אפשר לעשות עם זה דברים גדולים,

ואפשר להפסיד דברים אדירים.

מה היה עושה אברהם אבינו?

עשה אשל,

אכילה, שתייה, לינה,

וגם לוויה היה מלווה את האנשים אחרי שאוכלים אצלו.

וככה הפיץ אמונה בכל העולם.

ממי למד אברהם אבינו?

משם בנו של נוח.

הוא שאל אותו, אמר לו, תגיד, בזכות מה ניצלתם מן המבול?

אמר לו, בזכות החסד שעשינו עם החיות,

העופות והבהמות במשך 12 חודש,

בטבע.

היינו מאכינים אותם יומם ולילה,

ונותנים לכל אחד אוכל בעיתו,

בזכות החסד.

אמר אברהם אבינו,

ומה אלו שניצולו מן המבול?

בזכות שהאכילו חיות, עופות ובהמות.

אני אלך ואפרנס ואזון את בריותיו של הקדוש ברוך הוא, את בני האדם.

זו מעלה יותר גדולה.

עשה לו אוהל,

פתוח לארבעה כיוונים, אחר כך פתח לו מלונות כאלה.

והיה מאכיל עומרים גשמים.

נותן להם לאכול, כשמסיימים היום אלהם תברכו למי שזה שלו.

היו מברכים את אברהם, אומר לו, לא אני.

זה שהעולם שלו, שברא את הפירות, ברא את המאכלים, ברא את הכול,

תברכו לו.

מי שברך, שחרר אותו בלא כלום.

מי שלא, אמר לו, תשלם.

ככה הפיץ אברהם אבינו האמונה.

וברוך השם,

כל המאמינים בעולם היום, בזכות אברהם אבינו,

יחידי,

אברהם העברי,

כולם עומדים בעבר אחד,

והוא מהעבר השני נגד כולם.

אחד.

אחד.

אחד שהכיר את בוראו,

תראו מה עשה.

עם פיתות.

אל תשכחו את הפיתה.

אבא חלקיה היה צדיק גדול.

כשהיה בצורת, היו באים אצלו

ומבקשים שיתפלל.

וכשהיה עולה,

הוא היה עולה לעלייה למעלה ואשתו הייתה עולה איתו, הוא מתפלל בקרן זווית והיא בקרן זווית,

והעננים היו עולים מהכיוון שלה.

שאלו למה?

משום שהוא היה נותן צדקה לעניים, נותן להם כסף.

אבל היא הייתה נותנת להם פיתות.

הם לא היו צריכים לטרוח עוד ללכת למכולת לקנות,

היו מקבלים את זה ישר.

אז הבעלה שלה הייתה גדולה מאוד.

תארו לכם מה זה. העננים היו באים מהכיוון שלה.

מה אפשר בעולם הזה לעשות עם קמח, מים ושני שקלים?

עד כאן, אם יש שאלות, בבקשה.

לפי דעתי, החילונים יכולים להגיד על ית הפיתות ומה זה הם רואים.

הם יקנו פיתות ויש לנו בני אדם בגלל הפיתות.

היא צודקת, היא אומרת, חילונים יכולים לנצל את הפיתות

ולעשות עם זה מעשים גרועים.

נכון, כתוב שבדור הפלגה

כולם היו שפה אחת ודברים אחדים.

כשמתחברים אפילו הרשעים לדבר עבירה ביחד,

באחדות גמורה,

אז הם מסוגלים לפעול דברים גדולים ואין מי שיקטרג עליהם בשמיים.

עד שהקדוש ברוך הוא אמר, נרדה ונבלה שפתם.

זאת אומרת, אם מתחברים, אפילו רשעים, אבל באחדות,

יכולים לפעול דברים גדולים.

כתוב חבור עצבים אפרים הנח לו.

אפילו אם מתחברים

עם ישראל לעצבים, שזה עבודה זרה,

הנח לו.

אי אפשר לגעת בהם, כי הם מחוברים באחדות.

ואם אנחנו נתחבר באחדות, שזו הבעיה שלנו, שאין אחדות,

אם היינו מתחברים אנחנו באחדות,

היינו גואלים את כל העולם כולו, בן רגע.

כתוב, ויהי בישורון מלך,

ויתאסף ראש העם,

יחד שבטי ישראל.

מתי ויהי בישורון מלך,

מתי יהיה בעם ישראל שנקראים ישורון?

מתי יהיה להם מלך, מלך המשיח?

מתאסף ראש העם, יחד שבטי ישראל, שיהיה אחדות.

שאה רבי עקיבא את רבי אליעזר רבו.

אמר לו, אבל אם יחזרו בתשובה פה, הכול תלוי בתשובה, אם יחזרו פה, פה לא יחזרו, ואם יחזרו פה, פה לא יחזרו.

אז מה יועיל?

אמר לו, אפילו אם כנישתה חדה יחזרו בתשובה,

מייד בא גואל לישראל.

אפילו אם תהיה כנסייה אחת,

בית כנסת אחת,

קבוצה אחת של אנשים,

שיהיו מחוברים בחיבור אמיתי,

כמו שהיה בדור הפלגה שהתחברו לרע, התחברו לטוב,

אפילו קבוצה אחת מייד ובא לציון גואל.

זאת אומרת, עד עכשיו אנחנו לא מסוגלים להתחבר בחיבור אחד אמיתי.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

לא יאומן כי יסופר.

כן, בבקשה.

הארי ותלמידיו,

הם היו מסופרים,

ממוקדים,

עד השנייה האחרונה, אז למה לא באה הגאולה?

בבקשה. פעם אחת הארי הקדוש יצא עם תלמידיו לקבל שבת

ואמר להם,

נעלה לירושלים?

זה היה לפני כניסת שבת. אמר להם, נעלה לירושלים?

הכוונה בסוד קפיצת הדרך.

חלק מהם אמרו, נשאל את נשותינו.

אמר להם, איבדנו את הגאולה.

אתה שומע?

אחדות זה אחדות,

לא חלק ככה, אחדות.

יש ראש, יש מנהיג, יש משהו, יש זה, לא משנה.

או שכולם מחליטים אותו דבר, או שאחד מחליט בשביל כולם.

אחדות, בלי פירוד.

אפילו כניסתא חדא.

זאת אומרת, אדם צריך לדעת,

פיתה,

שני שקלים,

קמח ומים,

דברים גדולים.

נעבור לקלטות.

למה נעבור לקלטות? כי זה בשקל.

שקל, קלטת בשקל.

אם פיתות

יכולות לעשות כך,

קלטות, אחת כמה וכמה.

למה?

כי אם לאחיות נפש,

של אדם רעב,

של אדם עני,

של אביון,

זה יכול לגרום לדברים כאלה.

אדם שמחיה נשמה של בן אדם,

לא מחיה את גופו לחצי יום ליום,

מחיה את נשמתו לנצח נצחים.

על אחת כמה וכמה

מה הוא יכול לזכות.

אתם שומעים, יהודים יקרים?

בואו אני אקריא לכם

מה כתוב בספר יערות דבש

של רבי יונתן אייבשיץ,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

אחד מגאוני ישראל.

הוא נתן דרשה,

ואני אקריא לכם רק קטע מתוך הדרשה שלו,

ותבינו, תראו איפה סוד הגאולה שלנו טמון

ומה הכוח של כל יהודי שיושב כאן בקהל.

הביטו וראו כמה גדול עוון שנאת חינם,

וכמה טובה מתעכבת על ידה.

ובעוונותינו הרבים פשטה נגע צרה עד בקרב ישראל,

דהיינו, חס ושלום לומר שלא יאהוב איש את גופו של חברו.

חס ושלום.

ואם יקרה לו נזק או שיעליל השררה על יהודי,

תהיה מלשינות כלפי יהודי,

הלא כל ישראל זריזים להצילו בהשתדלות בנפשם ובמועדם.

עם ישראל הולכים ומשתדלים, יאספו כסף, יצילו ויפדו נפש,

ודאי וודאי.

ואין צריך לומר להצלת נפשות,

הלא אחפדו יפדה,

ויתקעו עצמם ממש בנפשם ומאודם יום ולילה, לא ישבוטו.

וכי יהיה חלה אחד?

הלא כולם מתפללים ומבקרים,

וכל העזר האפשרי לא יאצל מהם,

בא אפילו לרוץ קילומטרים בשבילו.

וכאשר אישה תהיה מקשה ללד,

ויבוא חבל לה, הלא כל הנשים שאננות ועשירות יקומו באישון לילה,

וילכו להיות נעור לעזור, כולם שמים יד וכתף.

היש לך אהבה ואחווה ורעות גדולה מזו?

זכו חולקחון עמה קדישה קמא מלכה קדישה. אה, איזה זכות

יש לעם הקדוש הזה,

לפני המלך הקדוש, בזכות המעשים האלה,

שאיש את אחים יעזורו.

וזוהי תפארתנו נגד הנוכרים.

כשהגויים רואים את זה,

איך שאנחנו מתנהגים בעזרה לזולת,

זאת תפארתנו נגדם.

אשר יספרו מאהבת ישראל זה לזה.

אך זהו באהבת הגוף.

אומר רבי יונתן, כל זה באהבת הגוף.

אבל באהבת הנפש,

שהיא עיקר אהבה,

אהבה נצחית,

באהבה שסופה להתקיים,

בעוונותינו הרבים אין בינינו אלא מעט,

מעט אנשים שמוכנים לעזור לנפש של הזולת.

כי אם יראה איש את רעהו הולך שובב בדרך ליבו,

לא ייסר אותו ולא יאמר לו, אל אחי,

לא טוב המעשה,

ולא זו דרך החיים אשר דרך הקודש היא קראה לה.

ואדרבה,

ייתן כמעט שמחה בליבו,

כי חברו שנואה שמועתו.

ואם יראה חברו מדבר בבית הכנסת

במקום שאסור לדבר,

לא ימחה בידו.

אם יראם את לוצץ ומרבה שיחה עם נשים,

מדבר דברי ניבול פה בדברי נרגן ולשון הרב, וכדומה,

לא ימחה בידו כלל.

אוי ואבוי,

היש לך שונא גדול מזה?

רואה חברו טובע בנהר ואין מוחה?

זו שנאת חינם בלי מצוות

שהיה בזמן בית שני,

כי רבוה עוברים ולא מחו.

היו רבים שעברו על דת

ולא מחו בידם,

ובשביל זה נעשו פרצות רבות בבית שני,

שהיו כת צדוקים,

ביתר כיתות,

שפקרו בדברי התורה שבעל פה,

ומראו פי בית הדין הגדול שבירושלים.

וזה יותר עוון מכל העוונות. כשלא נשמחים לדעת תורה,

אין עוון יותר גדול מזה.

כי זו בכלל כפירה

בדרך זרה היא,

דרך זרה היא, מי שאומר,

בבית שני לא היה עוון גדול נמצא ביניהם כלל.

אומר מי שאומר דבר כזה,

זה דרך זרה.

היש עוון גדול מאפיקורסים שכפרו בתורה שבעל פה ובהוראת סנהדרין שיושבים על כיסא השם

ואלוקים ניצב בעדתם?

ובזה רבו, כמו רבו בשיטות צדוקים, ביתוסים, כת יהודה גלילי,

וכת שהיו שוכנים ביערות ומדברות.

והכול היה נגד רצון חכמי ישראל הפרושים,

כי לא קיימו מצוות רגלים ומועדי השם.

ורבים מכיתות שלא נשאו נשים כלל,

והתנהגו כמשפט אחים מהחיות אצל הנוצרים ועודי כוכבים ומזלות קדמונים,

כי מאיתם למדו

עבודת כוכבים ומזלות לעשות כמותם.

ורוב מהכיתות שפקרו בהשארת הנפש בתחילת המתים,

היש לך המון גדול מזה?

ומה צריך חול לירה אומר יותר?

עד אשר הכהן הגדול שהיה בשנה ההיא שנחרב הבית

היה איש צדוקי,

כמו שכתוב בספר יוסף בן-גוריון בספרו לרומיים,

טיפח רוחי דהיה כהן און יימח שמו, אשר כך עלת בשנתו.

ואיך היה צום נבחר? איך יום הכיפורים עובר עם צדוקי בתוך בית המקדש?

עת רצון להשם להתמלא רחמים על ישראל ולהנחם מהרעה.

אם איש צורר ומתעב כזה, בא קודש פנימה.

ולכן,

מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כי בבית שני היה עוון שנאת חינם,

תשמעו טוב,

מה שאמרו החכמים,

כי בבית שני היה עוון שנאת חינם,

הכוונה, כי זהו שורש המרי,

כי על ידי כך באה כל הרעה הזו,

וזהו החולי,

כי היו שותקים עוברי עבירה,

על ידי כך יסובב,

כי פשתה רעה מרעד רעה יצאו,

וגברו מינים וצדוקים ואפיקורסים ממח שמם.

זאת אומרת, כששותקים,

רואים אחרים עוברים עבירות,

אין שנאה יותר גדולה מזאת. על זה נאמר שבית שני נחרב בעוון שנאת חינם.

מהו השורש של שנאת חינם?

אין מוכיחים זה את זה.

כמו שאומר המדרש,

היו שריה כאיילים,

כמו אייל שהולך, דוחף ראשו תחת זנבו של חברו ולא מסתכל מה קורה קדימה,

כך היה בבית שני.

אין תוכחת.

לא מוכיחים אחד את השני.

מזה הסתובב שנהיה כל מה שהיה.

ועד היום לא נגאלנו.

בגלל מה?

שנאת חינם.

חושבים,

שנאת חינם זה אחד לא אוהב את השני.

לא, יכול לאהוב, הנה, שמענו תיאור בענייני גוף.

עוזרים לחולים, מצינים את זה, עוזרים לזה, יש כל מיני גמחים, הכול עוזרים, כולם עוזרים לכולם.

אין בעיה, עם ישראל נבחר בזה.

עוזרים לטורקים, עוזרים ליוונים, עוזרים לכולם עוזרים,

חוץ מאופקים.

אבל עוזרים, עוזרים, עוזרים, עוזרים.

נו,

לא, הוא אומר, אבל שנאת חינם.

אתה רואה את חברך טובע בנהר, אתה יודע שהנשמה שלו שוקעת,

ואתה לא עוזר לו ואתה שותק,

ואתה עומד מנגד?

הם היו בטורקים.

כן.

אז מסביר לנו

רבי יונתן הייבשיץ,

מה עושים?

תשמעו מה הוא אומר פה לכל יהודי שיושב כאן.

באמת רוב המוני עם,

הן לומדים, הן אינם לומדים,

חושבים

כי לא יאות להוכיח

רק לרב ומורה.

מי יכול להוכיח את הציבור?

אחד שהוא רב, שהוא מורה צדק, אדם כזה,

בעל מעלה, יכול לבוא, להגיד דברים,

ישמעו לו.

הוא אומר, כך חושבים.

כך חושבים.

אבל איש אחר, לא נאה לו להוכיח לעמיתו.

אומר רבי יונתן, זהו שקר.

כאשר דרשתי פעמים רבות,

טועים אתם בזאת.

אדרבה, אם רב יוכיח,

יאמרו, אין כל אדם יכול להיות רב ומורה,

ומי כמוהו עושה. מה אתה מביא לי דוגמה מרבי יונתן מאייבשיץ, שהוא אומר מה שהוא אומר?

מה, אני יכול להיות מלאך כזה?

זה גדול עליי. עזוב, תראה מי מדבר, תראה מי מדבר. אני יכול להיות כזה?

אז אם הוא אומר משהו,

אז הציבור אומר, זה לא, אני לא יכול.

אומר רבי יונתן, לא.

אומר,

אבל אם איש כערכו יוכיחו,

אם יבוא אחד וידבר עם חברו בגובה העיניים,

ויאמר לו, מה תחשדני?

גם לי לבב כמוך להיות כמוך.

גם אני בדיוק כמוך, אותן מחשבות, אותן רצונות, אותן תאוות, בדיוק אותו דבר.

רק הדבר רע על השמיים.

יבוא אליו ככה, יסביר לו, הדבר רע על השמיים.

לא תחוס על נפשך?

למה תמרה את פי קונך?

ידעתי כי דברים כאלה יותר יפעלו מכל התוכחות שלי מימים ימימה,

אומר היערון דבש.

אם תאסוף את כל הדרשות שלי שאמרתי כל ימי חיי.

ודיבור כזה בין אחד לשני יכול להועיל פי כמה וכמה יותר מזה.

ולכך אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, עשה לך רב

וקנה לך חבר, כי חבר יותר צריך מרב עד שתקנה אותו בכסף מלא,

וחס ושלום יתחבר לרשע.

חבר פועל יותר מעשרה רבנים.

והמוני עם נמנעים מזה.

חושבים פן יצחקו עליהם ויאמרו,

מי שמך לרב מוכיח?

כאשר באמת רבים מתלוצצים ואומרים לאיזה דבר חדש זה נעשה מוכיח בן-לילה.

דברי ליצנות ושטות מלגלגים עליו.

אומר לו רבי יונתן, תשמעו,

אבל מי האיש החכם יבן את זאת,

שיותר שישחקו עליו צעירים, יותר שכרו מרובה,

וסוף דבריו לעמוד, ודבריהם יהיו כעלי נובל.

הנה, פה יש ציבור יקר.

יש פה עשרות רבות של חוזרים בתשובה בצפת.

לא צחקו עלינו בהתחלה?

לא לגלגו עלינו בהתחלה? מי צוחק היום?

מי אומר היום?

תאמין לי שאני מקנא בכם.

תאמין לי, הלוואי שהייתי יכול.

תאמין לי.

תאמין לי, אה, יא מחרית.

מה תאמין לי?

תעלה לצפת, תשב בישיבה שבת,

נראה אם תרד.

תגיד לאלה בתל אביב, ואחר כך תאמין לי, אני רוצה לרדת, אבל לא יכול.

אבל מה?

ככה זה, כי התפקיד של היצר לקעקע, להטעות, לבלבל.

אמר עקביה,

מוטב שאהיה שותה כל ימי ואל אהיה רשע אחת לפני המקום.

ואין הסחוק שווה

כשבח ושכר שיש לו אצל הקדוש ברוך הוא.

תשמעו, יהודים יקרים, מה אומר רבי יונתן הימשיץ.

אם יש מכם פה יהודי אחד

שיהיה מוכן לסבול את הביזוי ואת הסחוק שסוחקים עליו,

אם יהיה מוכן לסבול את זה,

לעומת

השבח והשכר שיש לו אצל הקדוש ברוך הוא,

אני אקריא לכם קטע מהזוהר הקדוש,

מה קורה בשמיים

בשעת נפילת אפיים אחרי תפילת שמונה עשרה.

אלה שמוכיחים אחד את השני ומקרבים אנשים לחזור בתשובה,

מה כתוב בזוהר הקדוש?

תשמעו.

זוהר הקדוש,

בפרשת תרומה,

מביא כך

כרוז הנפיק וכארי,

יוצא כרוז בשמיים וקורא ואמר,

אלעין ותתאינה סידוס סעדותה,

עליונים ותחתונים תעידו עדות

מן איהוד עביד נפשן וזכי לחייו היה.

מי זה שעושה נפשות

ומזכה את החוטאים.

ההודי תחזילה עטרלה בעיטרא דמלכותה על ראשה,

זה שראוי שיעטרו אותו בכתר של מלכות על ראשו.

ההוא,

אני אקריא בלי תרגום, ישר תרגום, ההוא

שראוי לעלות כאן לפני המלך, מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,

והמלך שואל עליו בעולם העליון.

באותה שעה מזדמנים שני עדים

מאותם מלאכים שנקרעים עיני ה'

שהם שוטטים בכל העולמות

ומתקיימים מאחורי הפרגוד,

והם מעידים עדות

ואומרים כך

אנחנו מעידים על פלוני בן פלוני שהוא עושה נפשות למטה,

נפשות החייבים

שהן מהסטרא אחרא.

ואז הקדוש ברוך הוא משתבח בשמחה שלמה

זכאה חולקיה,

אשרב

של מי שזוכה שיאמר לפני הקדוש ברוך הוא,

עליו דבר זה.

ועוד זכאי אביו שמזכירים אותו בזכותו,

כי אומרים פלניה בר פלניה.

באותה שעה מזדמן ממונה אחד שהוא הגזבר על כל הצורות הדיוקנין של הצדיקים,

ורומז הקדוש ברוך הוא לאותו ממונה ומביא את אותו דיוקן של אותו איש

שעושה נפשות של החוטאים,

מחזירם בתשובה,

ומעמיד לו לפני הקדוש ברוך הוא.

ואני מעיד עלי שמיים מארץ,

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

שבאותה שעה מוסרים לו את הדיוקן,

שאין לך כל צדיק בעולם הזה שלא חקוק הדיוקן שלו למעלה תחת ידו של אותו ממונה,

ומוסרים בידו 70 מפתחות של כל הגנזים

של הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא קורא לאותו דיוקן

ומברך אותו בכל הברכות שבירך לאברהם כשעשה נפשות של חוטאים.

והקדוש ברוך הוא קורא לארבעה מחנות עליונים,

נוטלים את אותו דיוקן

והולכים איתו,

והוא עולה ל-70 עולמות גנוזים שלא זוכה בהם שום ברנש

חוץ מאלה שהם גנוזים להם,

שהם עושים נפשות,

מחזירים בתשובה.

ואילו היו יודעים בני האדם כמה תועלת בזכות,

והם זוכים בזכות זה שמחזירים אותם בתשובה,

היו רודפים אחריהם

כאילו רודפים אחרי חיים.

עכשיו הוא אומר, מה ההבדל בין פיתות

לקלטות?

מסכנה, זה זוהר בתרומה,

מסכנה זכי לבני נשה וחמת אבן.

אדם עני,

כשנותנים לו צדקה,

הוא מזכה בזה שהוא לוקח את הצדקה לבני האדם בחמה טובות,

בכמה גנזים עליונים,

אבל אינו כמי שמזכה לחייבים, לאלה שחוטאים.

חוטאים.

מה בין היי להי? מה ההבדל ביניהם?

אלא מי שמשתדל אחרי העני,

הוא משלים את חייו,

הוא גורם לו להתקיים,

והוא זוכה בזכותו לכמה טובות לאותו עולם.

אבל מי שמשתדל בתער החייבים, אחרי אלה החוטאים,

הוא משתלם יותר מהם,

יותר מזה שנותן לעני.

הוא גורם לסדרה אחרה של אלוהים אחרים,

שלא תשלוט,

כופה אותה שלא תשלוט,

מעביר אותה מש...

גורם לקדוש ברוך הוא להתעלות על כיסא כבודו

ועושה לאותו חייב, אותו חוטא, נפש אחרת.

זכה חולקי אשריו ואשרי חלקו.

זה קורה בנפילת אפיים בכל יום אחרי תפילת שמונה עשרה.

אתם מתארים לכם מה כל יהודי מפה יכול לזכות?

זה אומר,

הזוהר הקדוש

שולח אותנו לשם,

היערות דבש.

נחזור עכשיו להבין

מה אומר היערות דבש.

אז הוא אומר,

מוטב שיהיה שותה כל ימיים ואלה יהיה רשע אחת לפני המקום, ואין השחוק שווה

כשבח ושכר שיש לו אצל הקדוש ברוך הוא כמבואר בזוהר,

כי כאשר ישראל מתפללים בציבור ומסיימים ברכת מחיי מתים,

כרוז יוצא ואומר מיהו האיש שמשגיח להוכיח

חוטאים ולהחזירם לעבודת המלך הקדוש.

ובא מלאך הוא מביא דמות דיוקן של איש כזה.

עיין שם שמפליג בגודל השבח

בעיקר

ושכרו הרבה מאוד.

ואם כן,

מה חשוב השחוק והביזיון שיש לו בעולם הזה?

ומה ערך יש לו נגד השכר ועשיית רצון קונו ונחת רוח ליוצרו,

אשרי אדם

מייחזיק בו.

עכשיו תשמעו את ההפתעה.

יש פה כמה אנשים כאלה שאני יודע שנמצאים כאן בקהל,

שמה שאני הולך להגיד

זה נאמר עליהם גם.

ויאמר זאת לאחר סיום מרכז מחיי מתים,

כי גם זה בכלל מחיי מתים,

להחזיר בתשובה רשעים

כי הם מתים אמיתיים,

ועל-ידי תשובה הם חוזרים להיות חיים,

וזוהי תחיית המתים אמיתית.

אדם מחזיר יהודי בתשובה,

הוא אחיה מתים.

אחיה מת.

וכמו שתחיית המתים תהיה מהשם ועל-ידי טל,

כן קבלת רשעים בתשובה היא על-ידי הקדוש-ברוך-הוא שחותר חתירה,

כי מלאכי השרת מקטרגים,

ומחיה אותם על-ידי טל אורות שלו לחדש נשמתם,

אשר היא מסואבת ופגומה,

ועל-ידי טל ירחץ צואת בת ציון,

וישוב לראות פני אלוקים, וזוהי תחיית המתים.

יהודים יקרים, פה לפלאות.

להבדיל, אני אקח חמור, אני אשים לו כתר על הראש.

הוא יהיה מלך?

לא, הוא יהיה חמור עם כתר.

בא אדם, עובר כל העבירות שבתורה, יושב בהרצאה.

עולה,

הוא בגדר רשע על-פי התורה, עולה לבמה, שם ציצית.

מה הוא עכשיו?

רשע עם ציצית?

לא, הוא לא רשע עם ציצית.

הוא אדם שנברא עכשיו מחדש.

עכשיו ירדה נשמה חדשה עליו, תחיית המתים,

הוא נהפך לאדם אחר.

מרגע זה שהוא יוצא מכאן, הוא הפך להיות אדם אחר.

המבט שלו על החיים,

הרגשות שלו, הרצון שלו, הפעולות שלו,

אתם לא יכולים להעלה תשובה איך שמתחילים.

פתאום רוח טהרה, והוא כבר רואה את הכול עקום בחוץ,

הוא מתחיל ליישר את כולם, הוא כבר מטיף ומוכיח, והוא אומר,

מה נכנס לו? מה קרה?

מה קרה?

חתיכת בת שמו עליו, מה יש?

לא, מחדש את נשמתם.

הקדוש ברוך הוא מוריד עליו טל, כמו טל תחייה שיהיה בתחיית המתים.

מי עשה את זה?

מי שהוכיח אותו, מי שהביא אותו לכך.

ממשיך ואומר, היערות דבש, לכן

אחי ברעי.

כמה יקר בעיניכם לומר,

תארו לכם שהייתם הולכים ברחוב,

ומישהו פתאום היה מצביע על אחד והיה אומר, אתה יודע, אתה יודע מי זה? זה, זה, זה, זה, זה בחיי מתים.

לא,

לא, הגזמת.

לא, לא יכול להיות.

חזר מה אתה צוחק.

תארהו רזהו, לא?

איך היינו אומרים, אם היינו מצביעים על מישהו ואומרים,

זה מחייה מתים.

אם לא הייתי מגלה לכם את כל זה והייתי אומר לכם שפה בקהל אני מכיר אחד שהוא מחייה מתים, כולם מסתכלים לכל הכיוונים.

הוא אומר,

מעשה אליהו ואלישע הוא ממבחר שבפלאים,

שיחיה מתים.

אחד מהפלאים הגדולים שהתורה, התנ״ך, מספר לנו,

זה על אליהו ואלישע, שיחיו מתים.

ודבר זה בידכם לעשות כל רגע ושעה,

להשיב רבים מעוון ולהחזיר אותם הטועים לדרך הישר,

וזוהי תחיית המתים המובחרת.

כי מה נפקא מינא בגוף אשר תחילתו מטיפה סרוחה,

בסופו למקום רימה ותולעה?

החיית מת. מה זה החיית מת? היה אדם שכב,

מת,

מת.

החיית אותו, מה זה החיית?

לקחת את הגוף שבא מטיפה סרוחה,

החיית אותו, החיית אותו, מה יקרה איתו? הילך למקום עפר רימה ותולעה.

מה עשית? מה נפקא מינא?

הוא אומר, אבל,

עיקר התחייה לנשמת האדם אשר היא נר אלוקים וכבתה

חושך ולא אור בעוברות מצוות ה'

ויש לה מיטה עצמית, הרשעים קרויים מתים.

ועל ידי החזרה בתשובה ושמוע לקול מוכיח,

תשוב רוח לנדנה וחיו תחיה.

כל כך אמרו בפסחים, דף סח,

צדיקים בידם לחיות מתים כל שעה ורגע.

אתם שומעים, יהודים יקרים?

זו דרשה שרבי יהונתן אייבשיץ,

זכר צדיק וברכה,

לקהל שעומד מולו בבית הכנסת.

הן לומדים, הן שאינם לומדים.

כל אדם מאיתנו יכול להיות מחיה מתים.

היום בשקל

קלטת אחת

יכולה להיות מתים. איפה זה ביערות ואשוי, כשארה?

זה בדרוש י'

בדף קצ״ח

מחלק א'.

יהודים יקרים,

אני רוצה שתבינו דבר אחד.

כל הגאולה שלנו, מכל הצרות, מהחוליים, מהייסורים, מהאויבים,

מכל דבר רע,

הכול תלוי ביד שלנו.

אם אנחנו רוצים להיגאל,

אנחנו, הציבור הפשוט, עמך ישראל, אנחנו.

אנחנו פשוט, אם רוצים, יכולים להיגאל.

בואו אני אגיד לכם מה אומר

אחד מהגדולים,

בעל מגלה עמוקות,

בהקדמת ספרו.

הוא אומר, יהודים יקרים,

דבר מדהים.

מי שיש לו טיפה ירד שמים, קורא את זה בוכה כמו תינוק.

כמו תינוק.

הוא אומר שם

שהוא והחבורה הקדישה היו עולים לצפת,

לקבר הארי הקדוש,

ציון רבי שמעון בר יוחאי, עליו השלום.

סליחה, טעיתי. לרבי שמעון בר יוחאי, לא לארי הקדוש. זה היה בחייו של הארי הקדוש.

היו עולים לציון של רבי שמעון בר יוחאי,

וגם הארי הקדוש היה עולה.

והוא היה צדיק גדול.

אף אחד לא ידע ממנו, הוא היה שמש בבית כנסת.

ופעם אחת

הוא הגיע, הערי הקדוש והחבורה הקדושה שלו

היו רוקדים מסביב לציון, לא היו עדיין את הכתלים שיש היום והיה אפשר להקיף מסביב,

והיו רוקדים ורוקדים ורוקדים ורוקדים ורוקדים.

והנה, באחד מן המקרים,

הערי הקדוש נכנס למעגל,

ובין האנשים שהיו שם היה אדם גבוה, תמיר עם חליפה לבנה,

שהוא נכנס עם הערי הקדוש ורקדו ביחד בתוך המעגל.

רבי אליעזר הזיקרי

היה שם,

ואחרי כמה סיבובים הם פתאום משכו אותו לתוך

המעגל, והתחילו לרקוד איתו.

לרקוד, לרקוד, לרקוד.

אחרי שנגמר הכול התפזרו,

אז התלמידים של הארי הקדוש שאלו אותו, רבנו,

מה קרה ראית לקחת את שמש בית הכנסת יותר מכל האחרים?

אמר להם, אם רבי שמעון בר יוחאי רקד איתו,

אני לא ארקוד איתו?

ואז התברר מה הייתה מעלתו של רבי אליעזר, שהיה נחשב שמש בית הכנסת ותו לא.

בהקדמה שלו הוא כותב כך,

היינו עולים לציון רבי שמעון בר יוחאי,

והיינו רואים כמה הצטערו התנאים הקדושים רבי שמעון בחמירה,

וכמה היו בוכים על גלות השכינה.

וכשהם היו בוכים,

הם לא היו גרמא בן זיקין, הם לא היו הגורמים לחורבן,

הם לא היו אלה שעליהם

מוטל כל העניין.

ואנחנו,

אנחנו, מה נעשה? אנחנו.

כשאנחנו מסתכלים כמה הם בחו, מה אנחנו נגיד?

זה היה לפני 500 שנה.

יהודים יקרים, הוא אומר, היינו קוראים בתיקונים,

וכתוב שם כך

ואי להון

לבני נשה,

דקוט שבריכו

אסיר עממהון בגלותא.

אוי להם לבריות,

שהקדוש ברוך הוא אסור איתם במאסר בגלות.

ועלי דמר אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.

ועל הקדוש ברוך הוא נאמר,

אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.

ופורקנא די לב ידהון טליא,

והשחרור שלו תלוי בידם.

מהו השחרור?

איהו תשובה עימה אליה.

מה גורם לשחרורו של הקדוש ברוך הוא, כביכול, מבית כלאו?

זוהי התשובה.

זאת אומרת,

אנחנו כבלנו בעוונות את הידיים של הקדוש ברוך הוא, כביכול,

והוא לא יכול לגרול אותנו.

צור ילדך תשעי.

מתישים כוחו של מעלה על ידי העבירות,

והמקטרגים עומדים שם ולא נותנים לגאול את ישראל.

למה? הם באים בדין, הם אומרים, הנה הם חוטאים,

והקדוש ברוך הוא רוצה להשתחרר בשביל לשחרר אותנו,

ואף אחד לא נותן על לב.

ויפן כה בכה,

וירא כי אין איש.

הקדוש ברוך הוא מסתכל בכל דור ודור,

אולי יש מישהו, מישהו שמוכן לשחרר אותי?

בירא כי אין איש.

כולם מתעסקים בבצע כסף

לירש את העולם הזה.

אתם שומעים?

הקדוש ברוך הוא מסתכל,

יש מישהו שמוכן לשחרר אותי?

אף אחד.

כולם עסוקים לירש את העולם הזה.

רוצים תפקיד, רוצים מעמד, רוצים זה, רוצים זה,

רוצים רוצים רוצים, עולם הזה.

הוא אומר, ועליהם לא נאמר אנשי חיל יראה אלוקים שונאי בצע,

עליהם לא נאמר.

הוא אומר, והיינו בוכים,

בוכים בוכים כשהיינו קוראים את התיקון הזה.

והיינו אומרים,

אנחנו יורדים מהציון,

הופכים עולם.

זהו.

הוא אומר, מגיעים למקומנו והדברים נשכחים.

חוזרים שנה הבאה,

בוכים, בוכים,

יורדים למקומנו בשום פעם של חיים.

עד ששנה אחת

קיבלנו על עצמנו וירדנו,

והכרנו כל מקום שלומדים בו תורה יומם ולילה בשם סוכת שלום,

ואני, העבד, אמר על עצמו,

הייתי הולך בבתי כנסת ומדבר בעניין התשובה,

ואני אשלוח ספרים בכל הארץ,

שולחים על ענייני התשובה,

וכך הוא כתב את ספרו

והעפיץ אותו ברבים.

מאז עברו עוד 500 שנה,

והקדוש ברוך הוא עדיין מסתכל ומחכה,

מי מוכן לשחרר אותו?

יהודים יקרים, אם אבא שלנו, אמא שלנו,

בן שלנו, חס ושלום היה בכלא

אצל הגויים,

והיה צריך לשלם כסף,

חצי מיליון דולר בשביל לשחרר אותו,

היינו מוצאים את הכסף,

כמו שעושים כל הזמן, פדיון שבויים.

אין לנו כסף שלנו,

הולכים לגייס, ועם ישראל, רחמנים בני רחמנים,

עוברים לפעמים בבני ברק כרוז ואומר,

השתלת כבד, השתלת כבד, ניתוח 300,000 דולר לילד בן שבע.

יורדים, צ'יק, תוך ימים ספורים, יש 300,000 דולר, נוסעים, מטיסים,

צ'יק צ'אק.

השתלת נשמה, השתלת נשמה, השתלת נשמה, שקל,

מי מוכן לרדת?

השתלת כבד,

זה כבד,

300,000 דולר, זה מבינים.

השתלת נשמה בשקל, לא מבינים.

אומר הקדוש ברוך הוא,

שחררו אותי. הדבר היחידי שיכול לשחרר אותי בשביל שאני אשחרר אותי. אני אגאל את כל העולם.

איש תחת גפנו וטעינה תו, לא יהיו מלחמות,

לא שלום, לא הסכמים, לא Y, לא X,

לא Z, לא שום דבר.

אני אסדר את הכול. אני, אני.

שחררו אותי.

הקדוש ברוך הוא רוצה שניתן לו עוז.

תנו עוז.

תנו כוח.

תשובה.

אומר הפורקן שלי, השחרור שלי,

תשובה.

תשובה.

כמה אנשים מתחברים על זה?

מעט, כמו שאמר בעל יערות דבש. בענייני גוף!

כולם ביחד.

יגידו בית אבל? כולם הולכים לשם. כולם מנחמים, כולם מביאים אוכן, מביאים כסף, עוזרים, אין בעיה.

יגידו, יש אחד שם מסכן, ככה, מסתובב, זה מדבר שטויות,

והוא אמר, עזוב אותי, מה, אני יכול עליו? לא יכול עליו.

לא יכול עליו? לא יכול עליו.

אתם יכולים עליו? אף אחד לא יכול עליו.

ישר מתייאשים, ישר לא שייך, לא כלום.

דיברתי קודם עם יהודי יקר.

אמרתי לו, כמה אנחנו היום?

חצי מיליון בוגרים

חוזרים בתשובה?

כל אחד התחייב.

חודש אחד שלם, חודש אחד שלם,

לעבוד רק על נשמה אחת, להחזיר אותה בתשובה.

תוך חודש יהיה לנו מיליון.

אחר כך, עוד חודש אחד כל אחד יתחייב על אחד?

שני מיליון.

אתם חושבים שזה לא אפשרי?

זה פשוט ככה.

פשוט ככה.

אבל מי מוכן?

אם היינו בדור של המארחו,

רבנו חיים ויטל הקדוש,

שכל ביאת הארי הקדוש לעולם הייתה בשביל המארחו,

כל ביאת הארי הקדוש לעולם

הייתה בשביל למסור את התורה למארחו, רבנו חיים ויטל.

אם היינו זוכים להיכנס אצלו עכשיו,

פה בצפת,

נכנסים אצל המארחו,

רבנו עטרת ראשנו,

תן לי דרך בעבודת השם,

תן לי דרך.

אני ניגש אליו, אומר לו בהשתחוויה,

כבוד רבנו, תן לי דרך בעבודת השם, מה לעשות?

אתם יודעים מה הוא היה אומר?

כדאי לך לרדוף 70 שנה אחרי רשע,

להחזיר אותו בתשובה.

ככה הוא כתב.

70 שנה תרדוף אחרי רשע בשביל שתוכל להחזיר אותו בתשובה,

היה כדאי לך לבוא לעולם.

חודש.

חודש.

אנחנו לא צריכים חודש, תאמינו לי.

לא צריכים חודש.

אם כל בן אדם היה לוקח על עצמו

להפריש כספים רק להצלת נפשות,

היינו יכולים להפוך את הסינים

חרדים לטורי קרתא.

את הסינים.

מה שאנחנו אומרים

זה מה שנכון לכל העולם, שיש בורא לעולם, שיש שכר ועונש,

שתורה נפנה מן השמיים. זה נכון לכולם.

רק אצלהם יותר קל. שבע מצוות בני נוח, וזה הכול.

יהודים יקרים,

שני שקל פיתה,

אפשר להיות חותן משה.

בשקל פיתה, בשקל,

אפשר להיות משה רבנו.

משה רבנו זכה וזיכה את הרבים.

זכות הרבים תלויה בו.

מה עשה משה רבנו?

זיכת הרבים.

נתן תורה לישראל.

אתה גם יכול לתת תורה,

מה שאתה יודע ומה שאתה לא יודע. קח ותפיץ ותפיץ ותפיץ,

ואתה יכול להפוך עולם.

אפשר לגאול את הקדוש ברוך הוא. השאלה אם אנחנו מוכנים.

אתם יודעים, יום אחד אני צלצלתי לכמה ידידים.

אמרתי להם, חבר'ה,

אני החלטתי, בעזרת השם יתברך, כמו שדוד המלך זכה לבנות את בית המקדש, גם אני רוצה לבנות את הבית השלישי. החלטתי להקים את בית המקדש.

אתה מוכן להשתתף?

לא. ברצינות?

אמרתי לו, אתה יודע שאני מדבר ברצינות. פעם דיברתי צחוק.

אמר, אם זה ככה, אני מוכן לתת את הדירה שלי.

בסדר.

אחד מוכן לתת את הדירה.

בא השני,

אומר לי, תשמע, אני הייתי מוכן לתת את הדירה,

אבל יש לי משכנתה עליה.

אמרתי לו, מה הבעיה? עוד משכנתה בשביל הקדוש ברוך הוא. אם בשבילך, אם כמה זה, אתה מוכן לקחת משכנתה, בשבילו אתה לא מוכן לקחת.

מי ישלם לך את המשכנתה שלך? לא הוא.

אז קח עליו משכנתה.

אמר, אתה יודע מה? מוכן.

התחלתי לעשות סבב, נהיה לי כמה דירות.

בסוף אמרתי להם, לא צריך.

כל מה שצריך בסך הכול

זה להקים מפעל

של הדפסת קלטות,

וידיאו,

600,000 דולר,

ואחר כך להדפיס וידיאו ולחלק אותו free.

ברוך השם, הקמנו את המפעל, וידיאו עובד,

ברוך השם, מדפיסים,

מדפיסים, מדפיסים, 24 שעות,

מדפיסים, מדפיסים, מדפיסים.

כולם עובדים בשבילנו שעות נוספות,

היפנים, האמריקנים, קוריאנים, כולם עובדים שעות נוספות

בשביל שאנחנו נוכל

לחלק במבצע הקרוב מיליון קלטות וידאו.

מיליון וידאו.

אין לכם מושג מה שזה עושה.

אין לכם מושג.

הכנסנו את זה בציבור של חילונים שמאלנים,

בצורן.

איזו מהפכה זה עשה שם? אנשים ישבו עד 02-03 בלילה לראות קלטות.

זה לא הוא שמדברים עליו.

בוא הנה, זה לא יכול להיות.

תראה.

ראו קלטת בנייני האומה, חילקנו שם בתיבות הדואר.

ברוך השם,

מסדרים, אתם יודעים, אצל אלה האינטליגנטים מסדרים להם תיבות דואר אחד ליד השני. לא צריך להרוס בבתים. אתה שם במקום אחד, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, חילקת על כולם.

פלא פלאות.

מדהים. איזה תוצאות.

אחד העשירים הכי גדולים ביפן, יהודי,

סוחר קרקעות גדול ביפן,

חזר בתשובה מהקלטת בענייני האומה.

ראה וידאו, חד וידאו.

לפני חודש ימים

קיבלנו טלפון מהג'ונגל באפריקה.

קבוצת כורים,

יהלומים, ישראלים, שנמצאת שם,

מצאה קלטת בג'ונגל.

לא יודע, אולי איזה פיל חטף את זה מאיזה מכונית והעביר, אני לא יודע.

מצאו אותה בג'ונגל, ביער.

מצאו אותה,

ראו שכתוב בעברית,

שמעו אותה,

נדלקו,

צלצלו, הייתה להם מזוודה קטנה עם

אנטנה כזאת עגולה קטנה, שהם יכולים לשדר דרכה דרך הלוויין לישראל, 20 ספרות, מגיע אלינו טלפון,

אנחנו נמצאים באפריקה, בג'ונגל, יש עוד קלטות כאלה?

אמרנו להם, יש.

תשלחו לנו לעיר הקרובה ככה וככה, לכתובת הזאת והזאת, קלטות,

אנחנו פה עוד כמה חודשים שנוכל להעביר את הזמן.

ימאים, ביצים,

מצלצלים מלוס אנג'לס, יש להם מפלגה לכמה חודשים, רוצים קלטות וידאו.

מאיפה לא מצלצלים?

לאיפה זה לא מגיע?

מה אנחנו צריכים לעשות?

אנחנו צריכים לעשות מלאכת העיקר.

מה עושה העיקר?

לוקח זרעים, שם בתלמים ומתפלל לה' את ברך שיוריד גשם, שזה יצמח.

הוא יודע כמה יצמח?

הוא לא יודע.

יותר ממה שהוא עשה הוא יכול לעשות?

הכול ביד ה'.

אנחנו צריכים לפזר קלטות, לפזר, לפזר, לפזר, לפזר, לפזר,

והוא עמתל תחייה הקדוש ברוך הוא,

הוא יחיה את מי שהוא רוצה מתוך זה. זה לא חשבון שלנו.

החשבון, חשבון שמיים.

אנחנו צריכים לעשות לפחות הזריעה.

זורע צדקות,

מצמיח ישועות, אדון הנפלאות.

אנחנו נזרע את הצדקות שלנו.

נזרע, נזרע, נזרע.

הוא יצמיח ישועות,

והוא אדון הנפלאות והוא עושה הכול. רק מה?

כמו שאמר רבי עקיבא לאותו מין.

אמר לו הקדוש ברוך הוא אוהב עניים.

אוהב.

אתה יודע למה הוא לא מפרנס אותם?

כי הוא רוצה שאנחנו נזכה בהם לחיי העולם הבא.

הקדוש ברוך הוא יכול להחזיר את עם ישראל בלי קלטות,

בלי מרצים,

בלי שום דבר הוא יכול. הוא רוצה שנזכה בהם.

הוא רוצה שאנחנו נזכה בהם. במה נזכה? לחיי העולם הבא.

אם נחכה לפי השכר שלנו, מה שהאדם עושה?

מי מאיתנו יכול להגיד, אני 100%?

אבל אם אני עושה עוד בן אדם, אני כבר יותר מ-100%.

אם אני עושה עוד כמה,

אז אני עושה יותר ממה שאני צריך.

הקדוש ברוך הוא רוצה שנזכה, שנזכה.

אז צריך להיות חכם לזכות.

נחזור להתחלה.

86,400 שניות,

איך ממלאים את זה? זה מלחיץ.

אבל אם מחלקים קלטות, זה

בלי הפסקה.

אני יושב איתכם כאן ומדבר דברי תורה.

בשעה זאת שומעים בכל העולם

לפחות מאות אלפים אנשים קלטות.

אני הולך לישון,

השם סידר שגם כשאני ישן,

באמריקה ישמעו.

אני יושן ויש לי זכויות שם.

אני מתעורר ויש לי זכויות כאן.

איזה כיף.

אתם מבינים מה אדם יכול לזכות בעולם הזה?

נתנו לנו את כל האפשרויות.

שקל,

שקל, חצי פיתה.

חצי פיתה אפשר לעשות בן אדם וחצי.

אתה חצי ועוד בן אדם.

אם אדם רוצה לשחרר את הקדוש ברוך הוא ולגאול את עם ישראל מהעולם כולו,

זו הדרך הכי קלה,

הכי זולה, הכי מהירה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא השתבח מתעלה שמו בדורנו.

אפשר לעשות את זה, ובגדול.

אני רוצה להראות לכם

איך זה עובד.

בבקשה.

שלום, קוראים לי אום קריאה שם, אני חודשיים חוזר בתשובה.

ברוך השם.

באתי לפה לשמוע את הדברים שלך, ואני מבין כמה שאתה חכם.

אבל אני רוצה להביא לך עוד הצעה אחת.

נכון שאתה מעלה, כאילו אני אשאל אותך, נראה אם אני צודק במה שאני אומר.

מה המטרה שלך, אמרנו שכל העם ישמע את הדברים שרמתי, התחזקו, לא כאילו שיעזבו אותך גדול, אתה בן אדם מאוד ענב.

תיזהר, הוא בא מאחוריך.

נכון או לא, אמרנו, אני צודק או לא, תענה לי רגע.

אנחנו לא, אל תתלהם, אל תתלהם, דבר לאט כמוני, יש זמן.

לאט, תרחיק קצת, דבר ברור לאט-לאט.

מה המטרה שלך, עכשיו שאתה מחזיק בתשובה, אני גיליתי כבר שאתה מציל נפשות, שזה דבר פי ארבע יותר יפה, למה מציל נפשות בישראל,

מציל עולם ומלואו.

אבל עכשיו,

שנייה, שנייה, רגע, שנייה.

חבר'ה, זה לא כל פעם, זה לא כל פעם, זה כל פעם. כשאני אעשה ככה, זה לא כל כך.

אבל עכשיו, תסכים איתי,

יש לאחות מאוד אטיה,

אבל היא שומעת אביב גפן,

והיא נשארה אטיה.

עכשיו, אביב גפן הוא יהודי, ורשום בתורה, עם ישראל, אחים תלווה.

עכשיו, זה שאתה צוחק עליו זה לא בכוונה, אבל אני אגיד לך, מה עשית עכשיו?

גרמת לו לפחד ממך בלי שמותה, תראה כמה שיש שיחקו עליו.

אם אתה תתחיל לחבץ את החילונים, תראה להם את הדברים הטובים שיש בהגעת. כמו שאני, איך חזרתי בתשובה? ראיתי בהתחלה את הדברים הטובים.

ראיתי את כל העבריינים בשכונה, שאיך הם חזרו, איך הם פיתחו על כל הכבוד שהיה להם.

אבל מה הם קיבלו? קיבלו אישה דתייה, כי הם נכנסו למשפחות טהורות.

זו התשובה שלך, אמנון, זה, אתה עושה עבודה מאוד חשובה, תמשיך בה.

אבל תפסיק לצחוק על החילונים, זה לא יוצא למה אני הייתי חילוני.

עכשיו אני חכם, אני יודע גם מה שאתה אומר, אתה צודק.

אבל אם עכשיו יעקב אחימייני שומע אותך, מה הוא אומר? יש לו כוח גם בתקשורת.

זו מלחמה.

אנחנו רוצים שיהיה שלום,

שכולם ישבו פה וישבו את הדברים שלך, אתה מאוד חכם.

תראה, הם מוחאים לי כפיים, סימן שאלה אמיתית.

חזרתי ברור.

חכה שנייה, לא באתי, חס וחלילה,

שלא באתי, חס וחלילה, לפגוע בך, באתי לעזור לך. הייתה רוצה, תיקחתי איתך, אני אתן לך את הנשמה.

תראה, אני אגלה לאנשים בסימנים, שנייה, שנייה, אני חייב.

אני מגבניק,

אני שלוש שנים בכותל, רק עכשיו אני רוצה שאני אשכח, חזרתי בתשובה.

אתם יודעים מה אני אשרת?

בכותל!

סימן,

סימן אחד.

אם אנשים, זה הפתרון החמוד הזה עכשיו,

אם תגיד לו על זוהר ארגוב, תלך לחזק אותו.

זוהר ארגוב, מה היה לו?

היה לו כסף, היה לו הכול.

אבל בשביל מי הוא חושב שזה?

בשביל זכות הקול שלו.

הוא לא,

הוא מת. נכון, התאבד.

אבל הוא השאיר פה את מי?

את מי הוא השאיר פה?

תן, גילי.

גילי, עכשיו אתה יודע מה? היה נרקומן מקבל את הזוות. אתה יודע מה עכשיו הוא?

חוזר בתשובה, מקווה שהוא יצליח.

אתה רואה?

תוציא לי את הדברים האלה, תראה להם שבתוך החילוניות יש שכר גם.

תראה, בן אדם בא לעסק דתי,

תראה, הוא אומר תודה,

אם הוא יצליח להגיד תודה לקדוש ברוך הוא,

ייתן לו עוד, עוד, אבל שלא ישתגע, למה הכסף יעבור הנה צדיקים?

אבל אם תראה, בעל עסק חילוני שאומר תודה רק לעצמו,

אסתא, תראה איך הוא נופל.

אני צודק או לא?

תראה, אתה מוחא לי כפיים גם.

אני כולה חודשיים דתי, תראה איזה מתנה קיבלתי, איזה שכל זה פתח לי. אם תוך חודשיים קיבלת שכל כזה, אוי ואבוי, מה יהיה עוד ארבעה?

עכשיו יש לי משהו לפני שאני יושב.

באתי לפה היום לא לשמוע את הדברים שלך, אנחנו שומעים אותם בבסיס, אנחנו כבר יודעים שאתה חכם.

באתי לראות שאני לא טועה.

אם הייתי בא, רואה פה שתי אנשים, אחד, שתיים, הייתי אומר, בוא'נה, אני מסוגע.

כל אלה, אם...

אני שואל, אתם מסוגעים?

אני טעיתי שחזרתי בתשובה?

אם אימא שלי הייתה רואה אותי...

אפשר לתת לך ציצית?

בכבוד.

הוא רוצה לנצל את הערב כהזדמנות ומאוד מתרגש.

הוא אומר כך,

הוא מבקש סליחה מאימא שלו,

שעשרים ואחת שנה רצתה להחזיר אותו בתשובה ולא הצליחה.

והערב

ברוך שהחיינו.

ברוך אתה, אדון הערב, אדון העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

כן, יהודים עיקריים, זה קטע מתוך קלטת בענייני האומה.

אפשר להשיג כבר היום

CD-ROM למחשבים עם קלטות וידאו שלנו,

אפשר לראות ולהראות לאחרים,

ואפשר לזכות את הרבים בשקלים.

אני רוצה לתת לכם את האפשרות גם כן להיות שותפים

במהלך הזה שאנחנו עושים בשביל לקרב את הגאולה.

במבצע של מיליון קלטות

החלטנו לשתף כמה שיותר אנשים

בשביל לזכות כמה שיותר אנשים שיזכו

בחזרה בתשובה.

החלטנו שלא כל אחד יתרום סכום, והסכום הזה יהיה כנגד קלטות,

שאז בעצם, אם הוא תרם 1,000 קלטות, אז יש לו 1,000 קלטות, מה שיצא פירות מזה יהיה לו,

אלא להפוך את כולם לשותפים במיליון קלטות.

כולם ביחד שותפים במיליון קלטות.

יחזרו 200,000 300,000 איש בתשובה,

כולם שותפים באותו סך של אנשים עם כל הזכויות המצטברות שיהיו

בכל הדורות.

ובשביל לזכות בזה נתנו אפשרות שתהיה קלה 500 דולר ב-20 תשלומים של 25 דולר לחודש, כ-100 שקלים לחודש,

אדם הופך להיות שותף במיליון קלטות וידאו,

שאנחנו נחלק אותן, בעזרת השם יתברך,

עד סוף השנה הזאת, מקווים כבר לגמור את כולם,

לחלק אותן.

אני מאמין שהמדינה תיראה אחרת קצת אחרי זה.

בכל אופן,

יהודים יקרים, זו הזדמנות פז,

שכל יהודי שרוצה לזכות יכול לזכות בה.

מניה,

500 דולר, 20 תשלומים,

זה לא קשה,

זה פחות ממעשר בוודאי,

ואפשר לזכות בזה בנפשות רבות

ככל שרק אפשר.

אפשר להפוך טיק-טק

לטרררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר.

מי שרוצה לזכות, בעזרת השם יתברך, שירים את היד,

יקבל גם ברכה.

הנה הראשון שזוכה, בעזרת השם, בכבוד, בוא לכאן,

מהשני שזוכה בעזרת השם יתברך

מניה לזיכוי הרבים, מיליון קלטות וידאו.