אמונה חושית - השם הוא הנותן!
כמו שברור לך שאתה הולך למכולת וקונה חלב שיש במכולת חלב, אתה צריך בהרגשה חושית להבין שלא החנווני נתן לך את החלב מהמקרר, אלא ה' מסר לך את החלב. ככה אתה צריך להרגיש חושית שכל מה שאתה מקבל, כל מה שאתה משיג, כל מה שיש לך, זה יד ה' הנותנת, לא החנווני ולא המקרר ולא הפרה ולא אף אחד, זה ה' הוא הנותן צריך להרגיש את זה בהרגשה חושית.
והרבה יותר מזה, עד שזה יהיה בבחינת דעת, כי הדעת היא נכבדת יותר מהשגה החושית, דעת לא צריכה אפילו הרגשה חושית, כשאני אומר לך שתיים ועוד שתיים כמה? אתה אומר לי ארבע, תוכיח לי, לא צריך להוכיח, זה דברים פשוטים, זה הדעת יודעת, כשאני אומר לך שאלכסון הוא ארוך יותר משתי הצלעות שהוא חותך אותם, זה דעת, זה לא צריך להוכיח, זה ברור שאלכסון הוא תמיד יותר ארוך משתי הצלעות. אצלנו צריך שזה יהיה בבחינת דעת, שלא צריך לחפש כל פעם תוכיח לי תוכיח לי תוכיח לי, דעת. וגם אמיתתה יותר מהשגת החושים העלולים לטעות, והאמיתיות של הדעת שאדם קונה חכמה בינה ודעת, חכמה זה כשאתה למדת אז אתה מחכים, בינה זה להבין דבר מתוך דבר, דעת זה הגמירות, גמירות דעת, פירושו שאצלך זה מוחלט הדבר, אין על הדבר הזה יותר עוררין, אבל על דברים שאתה משיג בחוש אפשר להלבלבל, אפשר לטעות, אפשר שאדם רואה ולא רואה בדיוק מה שהוא רואה, שומע ולא שומע בדיוק מה שהוא שומע...