קלטת 108 - החלטה אחת אמיצה

- - - לא מוגה! - - - 

החלטה אחת אמיצה,

אדם לא יודע מה טמון בגורלו.

לא יודע.

כל זמן שהוא לא עשה את הצעד הוא לא יכול לדעת מי הוא ועד איפה הוא לא יכול להגיד.

ואין אחד שלא טמון בו

כוחות רוחניים נעלים שהוא יכול להיות גדול בישראל,

מזכה הרבים, צדיק, ירא שמיים, אין אחד שלא,

כי כולנו נצטווינו באותן מצוות.

צריך כוחות נפש.

אדם צריך לעשות את החשבון האמיתי.

בסופו של דבר, יום אחד אנחנו נצא מכאן ונצטרך לתת דין וחשבון

מה יעזרו כל התירוצים.

אז תדחה את עצמך בתירוצים ותגיד עוד מעט, ואני כבר בדרך, ואני חושב על זה, ואני עומד לעשות, ואני חושב,

ורבות מחשבות בלב איש,

ועצת השם היא תקום.

קלטת מספר 108. החלטה אחת אמיצה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח. הערב הזה יהיה לעילוי נשמת איין ויצמן בן זהבה,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

ובחיים גיא בן רבקה,

זיכרונו לחיי העולם הבא.

לפני שנתחיל את הערב, הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן

ראו קלטות וידאו, אם אפשר להרים את היד.

תודה.

כמה היו בבנייני האומה, אם אפשר להרים את היד?

תודה.

כמה לא שמעו אותי בכלל, אם אפשר להרים את היד?

גם תודה.

יהודים יקרים,

אנחנו נמצאים בתקופה מאוד רגישה,

בעם ישראל

ובפרט בארץ.

יש צומת דרכים כרגע מאוד חשובה

לאן פנינו מועדות.

יש שמצדדים במדינה חילונית לחלוטין,

ללא הווי דתי בכלל,

כפי שהתכוונה הציונות בתחילתה,

להקים עם שמתערטל מן היהדות והופך להיות,

ככל העמים,

דוגמת אירופה.

ועל זה שומעים את הצד השמאלי ביותר

שדוחף לכיוון.

יש כאלה שרוצים לשלב

גם דת

וגם מדינה ביחד,

ואין מי

שחושב שרוצה פה מדינה שהיא רק תהיה של דת

ולא במתכונת הקיימת.

רק רוצים לצייר שמחפשים לעשות פה מדינת הלכה,

ואם תהיה פה מדינת הלכה, הלכה המדינה.

קוראים לזה גם בשמות אחרים,

מלחמת תרבות.

אומרים שיש פה מלחמת תרבויות.

מה הן התרבויות?

יש התרבות היהודית,

המסורת היהודית של 3,300 שנה,

וזה נחשב בעיני כמה כתרבות עתיקת יומין שנס לך וצריך

להדיחה מן העולם.

לעומת

התרבות האוניברסלית, העולמית,

המתקדמת, המערבית, האירופית,

שרוצים לאמץ כאן.

תיאטרון, בתי קולנוע, אצטדיונים, כתורגל, כדורסל, אליפות, אליפות עולם, אליפות הארץ, אליפות אירופה.

תרבות,

קונצרטים וכו'.

זו תרבות מיובאת,

תרבות שזרה לדרך התורה והמצוות.

ואומרים שיש פה שתי תרבויות ומלחמת תרבות.

מי שמתערטל מהיהדות, אין לו בעיה,

הוא רוצה להיות בתרבות של גויים.

אבל מי ששייך במשהו עדיין ליהדות,

אינו יכול לקבל תרבות חליפית

ליהדות המקובלת

ממעמד הר סיני.

אז, כמובן, התהליך הזה לא התחיל היום, היום זה הסימנים האחרונים, כמו שאומרים,

אבל המטרה הייתה, מתחילת

הקמת המדינה בכיוון הזה,

כמובן שנקטו את כל האמצעים

בשביל להביא לזה, אבל זה לא צלח.

התכוונו לעקור קצת יהדות,

מצוות,

לזלזל קצת בעולים החדשים שהגיעו

להגיד שהם פרימיטיביים, הם מדינות נחשלות.

הכניסו הרבה חילוניות

בבתי הספר הממלכתיים,

מלמדים קוראן ונצרות,

מבקרים את המקרא,

מביאים שיטות שדוחות

את אפשרות הבריאה על ידי בורא,

וככה לאט-לאט קיוו שתוך זמן קצר, כמו שאמר ראש הממשלה הראשון, תוך 30 שנה לא יהיה פה דתי אחד.

אבל הנה, אחרי 50 שנה רואים שפתאום

כל אלה שחשבו שכבר זנחו את הדת,

פתאום מתעוררים כמיליון בעלי תשובה

והם החילונים שהיו פרי המאמצים של עשרות השנים הראשונות של המדינה.

ואני אחד מהם.

למדתי בבית ספר חילוני,

באתי מבית מסורתי,

זלזלו בהוריי,

באינטליגנציה שלהם.

גם בי

הייתי בצפון תל אביב, תימני יחיד בבית ספר חילוני אשכנזי,

ופתאום

היהודי מגלה את היהדות,

ודרך לא דרך,

על ידי ספרים.

לא היה מישהו בצפון תל אביב שילמד אותי תורה.

גם בבית אבא,

שמרו בעיקר על השבת,

אבל מצוות מעשיות

במשך ימי השבוע כמעט ולא ראינו.

אבא היה קם יותר מוקדם ממה שהיינו קמים,

מניח תפילין מתפלל, אבל

לא ראינו בית כמו שאני מכיר היום.

אז מסורת הייתה,

מחללים שבת קצת,

אתם בפלוויזיה חשמל,

אש לא מדליקים, לנסוע ודאי שלא,

אבל דתילוני כזה.

וככה גודלים.

עד שיום אחד מגיע לידך ספר,

קיצור שולחן ארוך, ואתה מתחיל להרהר,

ואתה בודק עוד ועוד ועוד ועוד, משווה בין מה שלמדת למה שאתה קורא,

ומתברר לך שהאמת נמצאת בצד שלא חלמת.

עכשיו,

נשאלת השאלה, האם אתה עושה את הצעד קדימה,

או שאתה ממציא תירוצים?

אני בחור קצת עם עקרונות.

החלטתי שאם זו האמת,

לא מעניין אותי כל הסובב אותי, לא הסביבה, לא החברה, לא חברים,

ואפילו לא משפחה.

מעניין אותי דבר אחד, זו האמת,

אני מוכן ללכת איתה עד הסוף. אם זו לא האמת,

אז אני נשאר במה שהייתי.

כמובן שהתחלתי ללמוד יותר ברצינות,

לקחת את הדברים, לקיים אותם,

הייתי הולך לבית כנסת

עם קוקו.

אז לא היה קוקו של היום, אז קראו לזה היפי.

היפי, תקופת ההיפיז.

קוקו.

קוקו, והייתי כבר אומר לאנשים מה נכון לעשות

ובמה הם טועים.

היו מסתכלים עליי עם קוקו,

בגלל זה אני מוריד קוקוים היום, לעשות תיקון על העבר.

היו אומרים, מאיפה אתה אומר את כל הדברים? הייתי מבין להם קיצור שולחן ערוך.

פותח להם את ההלכות ומראה להם, הנה זה מה שכתוב.

זה אתם צריכים לדעת יותר טוב ממני.

ככה ויכוחים אחרי ויכוחים.

אחר כך זה הגיע לחוגי בית,

מחוגי בית זה הגיע להרצאות, תהליך ארוך, אבל...

ואחר כך

את ההרצאות גדולות וכו', קלטות,

במה שאתם מכירים היום.

תארו לכם

שלא היה לי את האומץ לעשות את הצעד קדימה.

אז חלק מכם היו רואים עכשיו ערוץ 2 או ערוץ 1,

וחלק יכול להיות שהיו לומדים בבית מדרש.

אבל יהודים יקרים,

החלטה אחת אמיצה,

אדם לא יודע מה טמון בגורלו.

לא יודע.

כל זמן שהוא לא עשה את הצעד הוא לא יכול לדעת מי הוא,

ועד איפה הוא יכול להגיע.

ואין אחד שלא טמון בו

כוחות רוחניים נעלים,

שהוא יכול להיות

גדול בישראל,

מזכה רבים, צדיק, ירא שמיים.

אין אחד שלא.

כי כולנו נצטווינו באותן מצוות.

אין אחד שפטור.

זאת אומרת, כולם יכולים לעשות.

אין אדם טיפש שפטור,

יש שוטה, שוטה לגמרי, אבל טיפש, אחד לא כל כך מבין שפטור,

ואחד שהוא גאון שיש לו יותר.

לא, כולם אותו דבר.

כולם לומדים אותו חומש, אותן גמרות,

הכול אותו דבר.

כל אחד מאיתנו יכול.

רק הבעיה העיקרית זה הסביבה.

מלחמת התרבות,

פה הבעיה.

הרבה אנשים,

אנחנו נתקלים איתם,

שהם עדיין הם קוקו ועגילים וג'ינסים גרועים,

שהתחזקו בעקבות קלטות,

מניחים תפילין והולכים שבת לבית כנסת,

אבל לא יכולים לעשות את הצעד לגמרי.

למה?

החברה משפיעה עליהם.

זאת אומרת, הקושי העיקרי שיש היום לחזור בתשובה זה לא הקושי של להכיר את האמת,

לברר אותה, לוודא שזה נכון.

זה לא קשה בכלל היום.

היום יש יותר מכל דור שקדם לנו את כל האמצעים.

יש היום הרצאות,

יש סמינרים,

יש חוגי בית,

יש ביקורי בית,

יש קלטות טייפ, יש וידאו.

עכשיו יוצא CD-ROM,

עוד מעט יוצא CD-ROM עם מנוע חיפוש,

יש שם שתי CD-ROM שיהיו בו 105 קלטות טייפ,

שני CD-ROM,

עם מנוע חיפוש אתה שואל שאלה ואני עונה לך על המקום.

זאת אומרת, יש את כל האמצעים.

יש אינטרנט.

אתה נכנס לאינטרנט, אתה נמצא בסין,

אתה נמצא בהודו,

אתה נמצא באוסטרליה,

אתה לוחץ www.shofar.net,

ואתה בעוד כמה שבועות תוכל ללחוץ על כפתור,

לשאול שאלה ולקבל את התשובות

גם בווידאו, לא רק באודיו.

יש היום את כל האמצעים.

אז זה לא הבעיה.

מה הבעיה?

לעשות את הצעד הבא,

להתקדם.

זאת הבעיה שעומדת אצל אנשים.

יש אנשים שקשה להם מסיבה אחרת,

פשוט הם בעלי תאוות,

בעלי תאווה.

ובעל תאווה חושב שהוא לא יוכל להתמודד.

קודם כול,

כל מה שאתה יכול לעשות, עשה.

אם אתה לא יכול לעשות את הכול מראש, אתה אומר, אני לא יכול לעשות את הכול, אתה לא פטור מהשאר.

אדם צריך לעשות כל מה שהוא יכול לעשות. מה שהוא לא יכול לעשות,

והוא אומר שהוא לא יכול, זה לא נכון.

אבל בסדר, החשבון שלך, החוב קטן יותר.

החוב קטן.

ועל זה אפשר לעשות תשובה.

אבל קודם כול, תעשה מה שאתה יכול לעשות.

אז לא להתעכב בגלל זה.

צריך כוחות נפש.

אדם צריך לעשות את החשבון האמיתי.

בסופו של דבר, יום אחד אנחנו נצא מכאן,

נצטרך לתת דין וחשבון

מה יעזרו כל התירוצים.

אז תדחה את עצמך בתירוצים ותגיד עוד מעט,

ואני כבר בדרך, ואני חושב על זה, ואני עומד לעשות, ואני חושב,

ורבות מחשבות בלב איש.

ועצת השם היא תקום.

אתה לא יודע מה גזרו עליך,

אתה לא יודע מה העתיד שלך.

השם ירחם, היום הודיעו

שחייל רצח

אישה ושני ילדים וטפל.

כל יום שומעים אסונות מהסוג הזה, רחמנא נצלן,

אבא שורף שני ילדים עם אש.

אחד שורף את החבר שלו, סטודנט, מדליק אותו.

לאיזה מצב הגענו?

רצח של ילדים ברחובות עם סכינים.

לאן הגענו? סוף העולם.

איזה מין דבר זה?

למה?

אין ערכים,

אין מוסר, אין שום דבר.

הכול מתירנות,

הכול אלימות.

חוקרים כל הזמן

למה אנשים אלימים, למה הנערים אלימים,

ולא מוצאים פתרון.

זה ייקח תהליך של שנים של חינוך.

יהודים יקרים.

מי שהולך בתרבות של הגויים,

הוא יהיה כמוהם.

מי שהולך בתרבות ישראל,

הסיכוי שלו יהיה כישראל.

לפני חמישים שנה, אתם יודעים,

נתפס הגנב העברי הראשון.

וחיים נחמן ביאליק שרי,

בעיתונות הופיע שהוא רוקד.

יש לנו גנב עברי ראשון.

סוף סוף אנחנו כמו אומות העולם.

קשה היה למצוא לפני חמישים שנה גנב יהודי.

לא היה דבר כזה רצח.

ובוודאי שלא רצח של יהודי את יהודי.

בוודאי שלא רצח של ילד את ילד.

לא היה דבר כזה.

אבל זה צמיח תרבות הגויים.

כשיש תרבות, צריכים לתת לילדים תרבות. מה זה תרבות? אתם בפלוויזיה.

זה תרבות.

יש אתם בפלוויזיה חינוכית אפילו.

מה התרבות?

פאוור ריינג'רס.

המבוגרים צוחקים, אני רואה שאתם רואים תוכניות לילדים.

אנשים עם מתכת או שמוחבאים בתוך מתכת וכל הזמן יורים.

יורים, יורים, יורים, יורים, ושורפים,

והורסים, והורסים, ושורפים, ויורים, ויורים.

לא התחילה התוכנית ולא נגמרה, היא רק יריות. טח, טח, טח, טח, טח, טח, טח.

נו, ילד שמקבל שידור כזה, אני לא יודע כמה זמן התוכנית,

אבל כשהוא מקבל שידור כזה בקצב,

נו, מה אתם רוצים שהוא יהיה, סבלני?

סובלני?

ישר הוא מחפש איך לבטא את זה בכוחניות שלו.

אם הוא רואה סרטים אחרים, ששם כל הסרט זה רק מכות,

אפילו שהטובים מנצחים כאילו בסוף,

אבל איך הם ניצחו?

את ההוא זרקו מהגג,

ואת ההוא דרסו, ואת ההוא העיפו מהגשר, וההוא ככה, והוא ככה.

מה ילמד הילד הזה?

חוץ מזה, זימה ותינופת

כל הזמן.

נו, אז מה אתה רוצה שהילד הזה יעשה?

אז אחר כך, אתה רואה כתבה בעיתון, ילד בן שש

אנס ילדה בכיתה א'.

יפה.

בטח.

כי לפני למעלה מעשר שנים, כשדיברתי על זה בקלטות,

אתם כבר שכחתם אולי,

אבל יצא חוק חינוך מיני חובה.

אתם לא זוכרים את זה, אתם לא יודעים אפילו מה הם מלמדים את הילדים.

מגן, מגן,

בגיל ארבע,

מלמדים ילדים חוק חינוך מיני חובה.

ילד עוד לא למד להרים את המכנסיים, מלמדים אותו להוריד.

זה תרבות.

זה תרבות. צריך להיות פתוח תרבותי.

עכשיו אומרים

שאסור להרביץ לילדים בכלל.

אסור.

זה לא חינוכי, זה לא מוסרי, זה לא כלום.

שלמה המלך כנראה לא מספיק חכם

לפסיכולוגים של היום.

איך שלמה המלך נהיה שלמה המלך?

בגלל החביד שהוא קיבל.

אימא שלו, בת שבע, קשרה אותו לעמוד

והרביצה לו מכות,

ויצא שלמה המלך.

והוא כותב,

חנוך לנער על פי דרכו,

גם כי יזקין לא יסור ממנה. תחילת החינוך זה על פי דרכו בהתחלה,

אם תדע לחנך אותו.

חוסך שבטו,

שונא בנו.

ואוהבו, שחרו מוסר.

חוסך שבטו, מי שחוסך את השבט מלהרביץ לילד,

לא כמשאלה,

לא כמטרה,

בלית ברירה כמובן, אחרי שדיבר איתו דברי מוסר,

אחרי שניסה אלפייסון, נתן לו מתנות, אסביר, לא הולך.

מי שחוסך שבטו, סופו שונא בנו.

כשיראה אותו יוצא לתרבות רעה,

כשיראה אותו בן 12 סוחר בסמים, כמו שכתוב בעיתונים,

כשיראה אותו במצבים כאלה, סופו שונא בנו.

אבל מי שרוצה להיות אוהבו,

שחרו משחר נעורה, שחרו מוסר.

והוא אומר נגד כל השיטות המתקדמות, שלמה המלך,

כי תקלנו בשבט לא ימות, אל תפחד.

לפעמים אמא אומרת, אל תרביצו, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

אומר שלמה, הוא לא ימות.

לא ימות, אל תפחדי.

אבל מה?

לא.

מודיעים אתם בפלוויזיה, לא. לא להכות, לא להרביץ.

מה אומרים לילד?

עשה מה שאתה רוצה.

למה? אסור להרביץ.

איך ילד יתחנך?

מילא בדור הקודם,

כשהיה שקט, לא הייתה אלימות, היו אומרים דבר כזה.

אפשר שזה היה מתקבל, אולי.

לא היה שום גירויים חיצוניים לאלימות.

כולם היו מתורבתים, כולם היו שקטים,

הכל היה בסדר.

התורה אומרת,

ויאמר לרשע,

למה תכה רעיך?

למה תכה?

לא למה הכית,

לא אחרי ההכאה קראה לו התורה רשע,

לפני ההכאה, רק הרמת את היד,

ויאמר לרשע, למה תכה? אתה הולך להכות אותו? אתה כבר רשע.

ופה,

אם אחד מקבל צ'פחה והוא לא מחזיר, אומרים לו פראייר.

זה חייב להיגמר באחד שוכב על הרצפה

עם ראש כמו פלטה.

אחרת מה קרה?

נו,

תרבות.

אז מלמדים אותנו איך להתנהל.

אין סמכות היום לאבא על בן.

אין, לא מחנכים לזה.

לא מחנכים לזה.

ילד עושה מה שהוא רוצה, כמו שכתוב בסוף סוטה,

במשנה,

בן קם באביו,

בת באימה,

כלה וחמותה,

אויבי איש אנשי ביתו.

הוא לא יכול לעשות כלום.

וקשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.

ילדים שהם לא טובים בתוך הבית,

יש תרבות רעה יותר קשה ממלחמת גוג ומגוג.

איזה חינוך נותנים?

עכשיו, כשהלימוד נהייתה כזאת,

ברמה כזאת,

ממיליון ושמונה מאות תלמידים שלומדים

בחינוך בארץ,

450,000, 25% הולכים עם כלי נשק לבית הספר.

450,000.

אז עכשיו, כשהיו שתי הרציחות האחרונות

של נערים,

מה היו העצות?

תשמעו עצות.

הפתרון, שק אגרוף במסדרון.

בוקסים,

שמים שק,

אבל שכחו דבר אחד,

כמה בוקסים ייתנו עד שיגיעו לשק?

כי מי יהיה הראשון?

ההפסקה,

רק

חמש דקות.

2,500 תלמידים, כמה שקים יסיימו?

לא תוכל לעבוד. תצטרך ללכת ככה אחר כך להגיע לכיתה,

כי בכל מקום יהיה סכים.

פתרון.

כך הוחלט בבית ספר דרור בירושלים, אצלכם.

במוסדות החינוך בכל הארץ נערכו אתמול שיחות על אלימות.

מחקר.

המצב בארץ חמור מבארצות הברית.

מומחה.

זה עלול להגיע לרצח המוני

אם לא יינקטו צעדים דחופים לפתרון בעיית אלימות הנוער בישראל.

המצב רק יחריף ועלול להסתיים באסונות המוניים כדוגמת אלה שאירעו באחרונה בארצות הברית,

שכמה חבר'ה רצחו 17 נערים.

המנהלים אומרים, אין לנו כלים להתמודד.

מונולוג של מורה.

אני מפחד שידקרו גם אותי.

הוצאתי קלטת

שנקראת פשיטת רגל

לפני שנתיים,

על נושא החינוך.

התרעתי.

אמרתי שהמצב, פשיטת רגל.

טוב, אבל זה אני אמרתי.

אם היו שומעים על מה שאני אומר,

היו נמנעים הרבה דברים רעים.

אבל אני לא סוציולוג,

לא פסיכולוג,

אז אני לא יכול לדבר על דברים כאלה. אתם מבינים? צריך תעודה.

אם יש לך תעודה,

אז אתה יכול לדבר, אפילו שאתה לא מבין.

אתה יכול לדבר.

יש לך תעודה? זה העיקר.

אתם יודעים כמה חשמלאים עם תעודה התחשמלו?

למה? תעודה שאומרת.

תעודה זה שאחד למד, לדוגמה דוקטור,

אחד דוקטור, דוקטור.

הוא עשה מבחנים,

והציוד שלו היה בסוף, בכל המבחנים של רפואה,

ממוצע 70. הוא מקבל תעודה, הוא דוקטור.

עכשיו, אם אתה בא אליו בתור חולה,

ואתה חולה במחלה שהיא מה-30% שהוא לא הצליח במבחן,

היה לך חולה,

עם תעודה.

אתה צריך לברר

איזה מחלות הוא יודע ב-70% בשביל שתוכל לרפץ לו.

זאת אומרת,

כל המומחים ביחד,

אם הם מביאים הצעות כגון סג אגרוף במסדרון או קורסים לחביקה,

אתם יודעים מה זה?

קורס לחביקה. יש מורים

ששולחים אותם עכשיו לקורסים לחביקה איך לתפוס את הילדים

בשעה שהם משתוללים בהפסקה.

אתם יודעים מה קורה? בואו אני אראה לכם.

בבקשה.

תראה לנו את הפתיח ותראה.

נראה לנו את הקטע של הנינג'ות.

כן, במשרד החינוך עכשיו עוברים קורסים לנינג'ות.

אחרת, איך ישתלטו על התלמידים?

רק תראו מה ההבדל בין תרבות לתרבות.

החוברת הזאת, פשיטת רגל,

80 וכמה דפים,

יש בה קטעים מעיתונות,

כגון

ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ.

זה מפיהם ומכתבם.

אנחנו לא אמרנו שום דבר, רק מה שהם אומרים.

וזה מדבר בעד עצמו, פשיטת רגל.

זה לא מהיום.

רק הרציחות האחרונות העלו את זה לכותרות, זה הכול.

אם הם היו מודיעים כל יום,

כל יום,

מה קורה בבתי הספר רק,

לא היו שולחים אנשים את הילדים לבית הספר.

לא שולחים.

יש אחד,

עיתונאי,

קוראים לו מייברג,

הוא חילוני,

הוא גר בצפון תל אביב,

וכשהייתה שביתת המורים בתחילת השנה,

במשך שבועות מספר,

הוא התפלל בתור חילוני שתמשיך השביתה.

למה?

הוא אמר, אני כל הזמן חי בתחושה של סכנה. הילד יחזור בריא או לא יחזור בריא?

אתם יודעים מה? הוא צדק.

ועברו חודשים,

דקרו את הבן שלו

עם עיפרון

בעורק הראשי

של הצוואר, כי הילד שדקר רצה לראות איך יוצא שפריץ של אדם.

והבאתי את זה בקלטת בנייני האומה שהייתי בפעם האחרונה.

זאת אומרת,

המצב חמור, אמיתי.

תכף נראה. בבקשה,

נכבוד את ההון.

טוב, לאור כל הבעיות האלה, יהודים יקרים,

נקריא לכם עוד נתון אחד.

פרופסור אבי דגני כותב

בסקר

שיש היום בישראל כ-12,600 בני-נוער שהפנימו נורמות עבריינות,

והמספרים האמיתיים גדולים יותר.

עוד כ-125,000 בני-נוער מסוגלים לבצע עבירות מסוימות יותר מאחרות.

ועוד מעלה המחקר כי יותר מ-40,000 בני-נוער נשדדים מדי שנה בבית ספרם.

עוד 35,000 נפצעים מסכין ומאגרופן,

ולתופעות מתונות יותר, איומים והפחדה, אלימות מילולית מינית ומעורבות במכות רציניות,

נחשפים 135,000 עד 180,000 בני-נוער מדי שנה.

אז ועדה במשרד החינוך ממליצה להכשיר בכל בית ספר מורה

ולריסון תלמידים אלימים.

עכשיו ישלחו מורים לקורסים לנינג'ה.

מה מלמדים אותם?

קורס לחביקה.

מה זה קורס חביקה?

ילד מתפרע,

צריך להגיע אליו המורה בצעדי חתול מאחורה.

כנראה יצטרך השלמה בקורס לחתולים גם.

הוא יבוא מאחורה למתפרע ויחבוק אותו.

ומה הוא חושב? שהתלמיד יישאר ככה?

אני מתאר לעצמי איזה סלטה יעשה המורה אחרי זה.

אתם יודעים מה זה לבלום נער מתפרע?

ועוד פדיחה לפני כולם שהוא נכנע?

אז משרד החינוך הבין כנראה שזה לא מספיק,

ולפני מספר ימים, בתוכנית של שלי חמורוביץ',

בתוכנית הכול פטפטה,

היא ראיינה את תת-ניצב גינשי.

תת-ניצב גינשי הוא מהמשטרה,

והיא ראיינה אותו, והיא אמרה לו,

שמענו שיש עכשיו תוכנית

שנקראת בית הספר הבטוח.

מה זה בית ספר בטוח?

מתברר

שכבר ב-15 בתי ספר

הפקידו שוטר

במדים שתפקידו לשמור על בית הספר.

המודל הוא בעצם מודל שנותן תשובה לבעיה של אלימות וגם בעיה של סמים ועוד שני נושאים נוספים,

שזה תאונות דרכים וקורבנות לדבר עבירה,

לבתי ספר.

כל בית ספר הוא ברמה הבסיסית לבתי ספר שתהיה בהם בעיה.

יש שוטר שמעין שוטר בית ספר שהוא ילווה

את הנושאים שקשורים במניעת עבריינות.

ואני כמעט התעלפתי מצחוק.

שוטר אחד במדים בבית הספר

אמור לטפל בבעיות של 2,500 תלמידים.

איך עושים את זה?

אז הוא מסביר,

תת-ניצב גינשי,

שלא מדובר בסתם שוטר,

מדובר בשוטר טוב,

שוטר חכם.

הוא שוטר טוב, הוא שוטר חכם.

לא הבנתי מה זה אומר.

שוטר טוב,

שוטר חכם.

אולי אתם יכולים להסביר לי מה התכוון תת-ניצב גינשי

כשאמר שוטר טוב, שוטר חכם.

שהוא לא יסכן את עצמו.

אתה אומר זה שוטר טוב, שוטר חכם. רואה תיגרע, בורח.

זהו.

גם חכם, גם טוב. לא מפריע להם לריב.

טוב מאוד.

רק השאלה בשביל מה שלחו אותו. הבנתי ששלחו אותו לפתור בעיות,

לא לברוח מבעיות.

מה לגבי שאר השוטרים? לפי תת-ניצב גינשי, אתה מבין שיש רק שוטר טוב ושוטר חכם. השאר זה מצב חמור.

זה חיפשו מיוחדים, שוטר טוב, שוטר חכם.

אז אני אגלה לכם,

שלי הבינה שהוא אמר שוטר טוב, שוטר חכם, יש פה משהו. אמרה לו, רק רגע,

אתם בוחרים אותם במיוחד?

אז הוא ענה לה, תראה, השוטרים הם בדרך כלל עציף התנדבותי.

כלומר, אגב, יש חלק מהדפייסטר שהם אפילו מתנדבים,

מתנדבים של נשמע אזרחי או מתנדבים אחרים.

אז התעלומה שלי נהייתה עוד יותר גדולה.

זאת אומרת, בכל משטרת ישראל לא תמצא שוטר טוב, שוטר חכם.

רק מהמתנדבים ומהמשמר האזרחי,

והוא יפתור את הבעיות.

וזה נקרא בית ספר בטוח.

אני אומר לכם,

גם אני חושב שזה בית ספר בטוח.

בטוח שיביאו עוד כמה שוטרים אחר כך,

בטוח שיהיה שופט גם כן בתוך הבית הספר,

ובטוח שתהיה כיתת הכלאה לתלמידים מתפרעים.

איך מגיעים לדבר כזה? יהודים יקרים.

זה המצב.

תסתכלו עד איפה הגענו, כששוטרים נכנסים לבתי ספר

לשמור שם.

הם ימלאו פונקציה של מנהל,

סגנית מנהל,

כל המחנכים וכל המורים

שלא יכולים להסתדר.

תעודת עניות למשרד החינוך.

מביאים שוטר טוב, שוטר חכם, מתנדב מהמשמר האזרחי,

לאו דווקא בעל אינטליגנציה בחינוך,

לא למד את המקצועות האלה,

לא למד פסיכולוגיה,

והוא אימצא את התרופה ל-2,500 תלמידים.

הפלא ופלא.

כן.

עכשיו אומרים הצעה חדשה,

שבכל בית ספר בכניסה

יהיה גלי מתכות כמו

בנמל התעופה.

זאת אומרת,

כל ילד יכננס יעבור דרך גלי מתכות,

ואז יגלו אם יש לו סכין או אקדח.

מדברים גבוהה-גבוהה על חינוך,

ומונח לפניי

קטע מעיתון ידיעות אחרונות,

24 שעות,

מ-24 במאי 1999. הנתונים האלה הם רק קצה הקרחון.

אני לא אתייחס לבעיות שיש עם התלמידים,

אני אתייחס לבעיות שיש עם המורים.

עשרות אלפי תלמידים דיווחו על קבלת בעיטה או אגרוף מצד צוות המורים.

עשרות אלפי תלמידים דיווחו על כך שאיש צוות המורים דחף אותם בכוונה.

עשרות אלפי תלמידים דיווחו על קללות מצד צוות המורים.

אז אם המורים אין להם חינוך,

איך אתה רוצה שיתחנכו הילדים?

אחר כך כתוב, ספגו בעיטה או אגרוף לפחות פעם אחת בחודש האחרון

44% מבתי הספר היסודיים,

28% מחטיבות הביניים ו-14% מחטיבות העליונות.

בקיצור, רק אחוזים בודדים

חוזרים הביתה שלמים.

ולעבור שנה בשלום, להיכנס ולצאת בשלום,

יותר קשה מלהיכנס ללבנון ולחזור.

בית הספר היסודי, 44% קיבלו אגרוף בחודש האחרון.

אתם יודעים על מה אנחנו מדברים?

מאות אלפי ילדים מקבלים מכות בבית הספר.

נו,

זה פרי של תרבות.

תרבות אנשים חטאים.

מאיפה יש דבר כזה?

אז מחפשים עצות איך לתקן את הנוער.

מה העצות?

מחפשים בעולם.

מי

כבר יתמודד עם בעיות כאלה?

ואני יושב וצוחק,

ואומר, תראה כמה התרבות הזאת אנטי-תרבות אחרת.

מוכנים ללמוד מהגרמנים,

מההולנדים, מהשוויצרים, מכולם בעולם מוכנים ללמוד.

אבל מהדת היהודית לא מוכנים ללמוד.

אל תלך להולנד,

תלך

לרחוב השני,

תיכנס לתלמוד תורה של חרדים,

תיכנס לישיבה של חרדים,

תיכנס

ותראה מה האחוז,

אם יש אחד כזה אחוז,

שמישהו נותן לשני אגרוף.

או שיש

מאה אנשים בכל הארץ

לבני ישיבות שהולכים עם סכין.

אין דבר כזה.

על מה מדברים?

אז למה לא ללכת לראות

איך הם מצליחים בחינוך?

עכשיו רגע,

אצל החרדים לומדים יום לימודים ארוך.

ואתם יודעים שאחרי חצי יום כבר צהריים,

וילדים עייפים והכול, זה משפיע. אפילו בעבודה אדם מגיע,

שעות המשבר שלו זה צהריים.

וילדים ממשיכים ללמוד, ואחרי הצהריים הם אותם ילדים טובים כמו בבוקר.

איך זה?

אז מרצ הציעו

שהם יעשו עכשיו גם כן יום לימודים ארוך.

אוי ואבוי.

בארבע שעות כל כך הרבה דקרו, וכל כך הרבה קיבלו אגרוף.

מה יהיה בשמונה שעות?

איזה מין הצער?

הפוך, תן להם שעתיים, שעתיים בים.

ראו מה ויצמן,

אשת הנשיא

דיברה לפני כמה שבועות ואמרה

שהיא בכל אופן ראתה בכמה בתי ספר דברים חיוביים.

לדוגמה, יש בית ספר אחד, כשהם יוצאים להפסקה הם רוקדים,

ריקודי עם.

ארגידי.

בתי ספר על גלגלים.

יוצאים מהלימודים,

רוקדים, מתעייפים, חוזרים לספסל, אחר כך עוד פעם רוקדים.

ומה יהיה עם הוויכוחים?

מי ירקוד עם מי?

את זה לא הביאו בחשבון.

ויש בתי ספר שעושים מחזאות

על אלימות.

יפה,

דברים טובים. זה ישנה את החינוך?

זה לא ישנה.

כמה חודשים אתה יכול לרקוד כל פעם בהפסקה?

כמה?

מילא, פעם בשבוע הולכים לטראנס.

דקה, דקה, דקה, דקה, דקה, דקה, דקה, דקה,

טראנס, שלוש, ארבע שעות, פעם אחת גומרים עם זה.

אבל כל הפסקה, דקה, דקה, דקה, דקה,

מדינה של רקדנים.

והיא מבסוטת, מרעיון,

משהו.

אני לא יודע מה קורה פה.

תעברו לרחוב השני, תציצו, תציצו.

אל תבואו בשער, שלא יגידו שבאתם ללמוד.

תציצו.

תסתכלו מה קורה שם.

איך יכול להיות שילדים

לא מרימים רגליים עד הראש של השני?

אין כזה דבר בית ספר חרדי.

למה? מה הוא מחפש?

מה, הוא כביש?

תלך לו על הראש?

לא.

הם לא יציצו, ייסעו להולנד.

איזה מצב, השם מרחם.

עד כדי כך לא אוהבים את דת ישראל?

אחד כתב עכשיו ספר,

גוי,

באמריקה.

קוראים לספר מתת אלוקים.

הוא כותב בהתפעלות רבה

שהתורה של היהודים הקנתה לכל העולם

את מושגי היסוד

של בן אדם לחברו.

אין מערכת של מוסר

כמו המערכת היהודית של בן אדם לחברו.

התורה מצווה לא תיקום

ולא תיטור את בני עמך.

תשמעו, זו מצווה.

לא תיקום.

מה זה לא תיקום?

בא אחד אצל חברו ואומר לו, תן לי בבקשה פטיש.

הוא אומר,

לא נותן לך.

אחר כך ההוא נצרך לו,

בא אצלו ואומר לו, תן לי בבקשה פטיש.

הוא אומר לו,

לא נותן לך.

זו נקמה.

התורה אומרת, לא תתקום.

תן לו.

אבל הוא לא נתן לי.

תן לו.

אם לא, אתה עובר על עבירה.

לא תעשה מן התורה כמו אכילת חזיר.

לא תיקום.

איזה חינוך.

לא תיטור. מה זה לא תיטור?

תן לי בבקשה פטיש.

לא נותן לך.

אחר כך הוא נצרך לו.

תן לי בבקשה פטיש.

אומר, קח.

אבל תראה, אני לא כמוך.

נותן לו.

אבל נטר לו.

שמר את זה אצלו.

זוכר לו את המקרה.

ונתן.

אומר את התורה, אתה כמו אוכל חזיר.

לא תיטור.

איזה תורה השתבח שמו לעד.

ואהבת לרעך כמוך.

מה זה, ואהבת? אני יכול לאהוב אחד כמוני?

בדיוק כמוני?

אפשר שאדם יאהב את השני כמוהו?

הרמב״ן אומר,

לא כמו שאנחנו מבינים, כמוני.

אלא מה?

כמו שאתה אוהב את עצמך בהצלחות שלך,

כשאתה מצליח,

תאהב את החבר שלך בהצלחות שלו גם כן.

תאהב אותו כמוך.

טוב לו, תשמח במה שטוב לו.

כמוך, בדיוק כמוך. כמו שאתה שמח בדברים שקורים לך טובים,

תשמח גם בשבילו.

אבל כשמגיע בן אדם והוא יודע שהשני יעלה מעליו,

מה?

הוא לא נותן לו.

לא.

אתה היית רוצה אבל לעלות למעלה אם היית מתחתיו?

נכון שהיית רוצה לעלות?

אתה צריך לשמוח שגם הוא, אם הוא למטה, יעלה.

וכמו שרצית לעלות מעליו,

תשמח גם אם הוא יעלה מעליך,

כמוך.

איזה תורה. אז אין קנאה,

ואין תחרות,

ואין צרות עין,

ואין מלשינות,

ואין את כל הצרות.

אין.

טוב לו, אני שמח בשבילו.

כל המשמח חתן וחלה זוכה בחמישה קולות.

מצווה לשמח.

ההוא מתחתן ואתה עוד רווק?

לא משנה, מצווה לשמח.

הגיע היום, ישמחו אותך?

בא עני.

נתון תיתן לו,

פתוח תפתח את ידך,

הענק תעניק לו.

התורה אומרת בלשונות כפולים,

תיתן ותיתן, נתון תיתן, נתון פעם אחת ותיתן עוד פעם אחת. אל תגיד נתתי לך פעם.

התורה מלמדת אותנו ערכים,

השבת אבדה.

כל ילד, תלכו ילד בן ארבע, חמש,

התחיל תלמוד תורה,

מוצא משהו.

מה קורה אם מוצאים משהו?

הוא ישר אומר, השבת אבדה, ילד בן חמש.

תשאל ילד בן עשר, בית ספר חילוני,

אם אחד מוצא משהו,

מצא ארנק, מה עושה?

הוא אומר, המוצא בשבילו.

הוצאתי קלטת שנקראת, הגונב מגנב גנב.

אתם יודעים כמה אנשים ששמעו את הקלטת החזירו גנבות שגנבו?

הם לא ידעו בכלל.

אחד נכנס אצלנו למשרד, יום אחד

רוקד ושמח.

מה אתה שמח? הוא אומר, גנבו לי את האוטו.

אז מה אתה שמח? גנבו את האוטו?

אז הוא אומר, אני אגיד לכם מה הסיפור.

הגנב שגנב את האוטו,

בפנים התפ הייתה קלטת שלך, שמע את הקלטת, החזיר את האוטו.

אפשר להשיג את האוטו של ילדי ישראל בבית ספר חילוני שייתנו לי ניסיון, אני אוכיח להם שייתנו לי ניסיון,

הייתי מלמד אותם רק פרקי אבות.

פרקי אבות זה הכול, משנה באבות. הייתי מוציא אותם, כולם צדיקים.

כולם צדיקים.

כשאני התחלתי בחזרה בתשובה,

כל פרקי אבות, משנה, משנה, לאט, לאט, ולקיים.

איך הגעתי לזה שהתחלתי להסביר לאנשים? אתם יודעים?

היה כתוב, ודע מש תשיב לאפיקורוס.

ואני קיבלתי על עצמי שכל מה שאני לומד מקיים.

כתוב, דע מש תשיב לאפיקורוס.

לא ידעתי מה זה אפיקורוס,

פתחתי את המילון,

המילון הסביר לי.

אמרתי, טוב, מה אני אשיב לו? אני לא יודע מה הוא שואל.

התחלתי לברר על מה שואל אפיקורוס

בשביל שאני אוכל להשיב לו.

וככה התחלתי.

היה אחד שסיפר לנו, הוא עשה חוג,

פתח חוג באוניברסיטה,

סטודנט.

הוא החליט ללמד פרקי אבות, כתב חוג לפרקי אבות.

שיעור ראשון הגיעו עשרה סטודנטים,

שיעור שני שבעה,

שיעור שלישי נסגר.

לא התייאש.

פתח חוג.

חוכמה סינית.

חוכמה סינית, אולם מלא.

מה הוא לימד? פרקי אבות.

אבל הוא לא אמר פרקי אבות.

במקום להגיד רבי אלעזר בן הכפר אומר,

רבי אלעזר הכפר אומר,

הוא אמר צ'אן צ'ונצ'ין, אמר.

וככה לימד אותם פרקי אבות,

עם שמות צ'ו צ'ה, צ'י צ'י צ'י צ'ה, טי, טו, טי, טי, טי, נגמר הזה, בסוף אמר להם למדתם פרקי אבות.

למה?

אם זו חוכמה חיצונית של הגויים, אם זה הולנד,

מוכנים ללמוד.

אם זו תורת ישראל, לא,

לא.

זה עושה עלינו סטיגמה.

אתם מבינים איפה המצב?

אומרים לי מלחמת תרבויות.

מה צריך להילחם בכלל? התרבות הזאת גומרת על עצמה לבד.

על מי נלחמים?

אנחנו לא נלחמים עם אף אחד.

אנחנו, 3,300 שנה לא זזים ימין ושמאל.

עכשיו,

כתבו,

ישראל רוצה שינוי.

הוצאתי קלטת חדשה עכשיו, יהודים ללא שינוי.

יהודי לא צריך שינוי.

תורת ישראל לא צריכה שינוי.

שינוי צריך מי שלא היה בדרך נכונה קודם,

הוא צריך שינוי. כי אם הוא היה בדרך הנכונה, למה הוא משתנה?

סימן שטעו, ובגדול, 50 שנה טעתה המדינה,

ועכשיו, אחרי 50 שנה, היא רוצה שינוי.

מה שינוי?

אז אתם יודעים שטעיתם.

אנחנו לא רוצים שינוי.

למה?

3,300 שנה לא טועים.

למה אני צריך שינוי?

הדברים ברורים,

מזדקרים לעין, אף אחד לא שם לב.

חוקת עולם לדורותיכם,

התורה הזאת לא תהיה מוחלפת, לא תשתנה.

אין ביד אנוש לשנות בה כהוא זה.

אם יבוא משה רבנו עכשיו מן השמיים

וירד לפה,

וירד לפה,

ויגיד,

מהיום אין יותר מצוות תפילין, חייב מיתה.

אבל בספר מלאכי,

אחרון הנביאים,

כתוב, זכרו תורת משה עבדיהי,

כל 24 הספרים הקדושים בתנ״ך.

בסוף, מה כתוב? זכרו תורת משה עבדי.

יבוא משה

ויגיד אין מצוות תפילין,

חייב מיתה.

אין יד אנוש שיכולה לגעת כהוא זה, אפילו בקוץ של יוד.

כלום, לא תהיה מוחלפת, זו תורה אלוקית, לא אנושית.

זאת חוקת התורה, הייתה הפרשה.

התורה הזאת היא חוקה, חוקה חקקתי, גזרה גזרתי, ואין לך רשות להרהר אחריה.

יש לי שכל כמו השכל האלוקי?

אני נברא מסכן, מטר שבעים עפר, מוגבל לזמן קצוב,

ויוצא מכאן.

ורוצה האדם

לדעת את כל סתרי הבריאה,

ואם הוא לא מבין, לא מתאים לו.

שאל אותי אחד, תשמע, אני רוצה להבין דברים בהיגיון.

אם לא, תסביר לי בהיגיון,

חבל על הזמן.

אמרתי לו, אני מוכן.

אבל אני רוצה לשאול אותך משהו.

יש לך היגיון אבסולוטי?

אתה הכול מבין?

אבל לא, יש דברים שאני לא מבין.

אמרתי לו, אוקיי, אז תבין

בהיגיון שלך שיש דברים שלא תבין,

וממילא לא תוכל להכריע רק על פי היגיון.

חוצפה.

אנשים רוצים הכול להבין בהיגיון.

נכון, יש דברים שניתן להבין בהיגיון, ומה שניתן להבין בהיגיון, צריך להגיד את ההיגיון שבדבר.

אבל זה לא סוף דבר.

ועוד דבר צריך לדעת,

שיש דברים שבפירוש אין היגיון ובדווקא אין היגיון, כמו חוקה,

מצוות שעטנז,

מצוות כלאיים,

מצוות פרה אדומה.

יש כמה מצוות

שאין להן היגיון, הן חוקות,

חוקה, חוק חקקתי, גזרה גזרתי,

אין לך רשות לערער אחריה.

רק משה רבנו ידע את כל המצוות אין סודותיהן.

שלמה המלך בכל חוכמתו את כל התורה ידע אבל פרה אדומה לא ידע

אמרתי אחכמה והיא עוד רחוקה ממני

אין לנו מושג אפילו מי היה שלמה המלך אין לנו מושג אפילו שיחת דקלימה יודע שיחת עופות היה יודע מה לא היה יודע?

מחצבים לא כמו היום עם מחקרים בלי מחקרים

איפה זורע מתחת לאדמה נתיב של פלפל?

המקור שלו, איפה השורש שלו?

בא ישר, שם שם את הערוגה, טק, יוצא לו פלפל.

לא כמו היום, מנסים בכל מיני מקומות, יוצא פעם טוב, פעם לא טוב.

ואנחנו הולכים ומתדרדרים,

הולכים ומצטמצמים כמו תמצית התה,

שמים את התה בכוס הראשון,

אדום,

בשני פחות, בשלישי בהיר,

ברביעי כבר לא רואים תה.

מהאדם הראשון עד עכשיו אנחנו רק הולכים ויורדים,

הולכים ויורדים, הולכים ויורדים, הולכים ויורדים.

תראו פלא פלאות.

באג 2000,

באג 2000,

שמעתם על הבאג, כן?

עוד כמה חודשים.

דרך אגב, היום הייתה כבר התופעה של באג 2000 לבזק,

אי אפשר היה לשוחח היום לחוץ לארץ.

בבזק נפלו המרכזיות היום בגלל באג 2000. אי אפשר, ניסינו לצלצל לחו״ל, גרמנו

בעיה.

יש בעיה.

התמוטטו מחשבים, התמוטטו כל מיני דברים, בנקים.

כולם יהיו אפס-אפס.

אין חובות.

רמזורים לא יעבדו.

והבעיה שמפחדים באמריקה מכול, באג 2000,

מה תהיה הבעיה?

כל הטילים

בעולם

יעובבו לבד.

או שיחליטו כולם לנתק אותם.

אבל אז לא יהיה כיסוי, לא נ״מ, לא מכ״ם,

לא טילים, לא כלום. זאת אומרת, כולם חשופים.

אבל אם הם מחוברים והם לא מתגברים על התקלה,

טילים.

הגאון מווילנה אומר, במלחמה האחרונה תהיה שמונה שניות.

הוא אמר את זה לפני 250 שנה.

הרוסים אומרים, תנו לנו 5 מיליארד דולר,

נתקן את העניין. לא תתנו, בלאו הכי אין לנו אוכל, להתראות.

עם כל החוכמה האנושית וכל המדענים וכולם ביחד,

שכחו ספרה אחת, תראו טעות אחת, ספרה אחת,

לא לקחו בחשבון,

עכשיו הכול הולך להתמוטט, לחזור.

עכשיו הבנתי, אמרתי, אם זה ככה, וכך יהיה,

איך שתיכנס שנת 2000, הכול ככה יהיה. אתם יודעים, אי אפשר יהיה לנסוע באוטו.

תחנות הדלק על מחשבים,

אין דלק.

עכשיו הבנתי,

כל הזמן צחקו, אמרו,

איך זה, אני אומר בהלצה,

איך זה יבוא המשיח על חמור,

יש לימוזים, יש זה, מה בטוח חמור?

לא יהיה מכוניות, לא יהיה דלק.

הוא יבוא על החמור, מה נעשה?

כדאי לקנות חמורים, למה זה יהיה המרצדס של הדור הבא?

נחזור לחמורים עם כדים, נלך לבאר, איזה יופי, חיים טובים, אין תאונות דרכים,

אין כלום, אין קנאה, אין תחרות, מקסימום יש לך חמור.

אבל מה?

בעלי התרבות האחרת

רוצים להכחיש את תורת ישראל.

אז הם המציאו, אני זוכר את זה עוד מצעירותי,

שיש עב'מים, עב'מים, אתם זוכרים?

עב'ם, עב'ם, נחתו, ראו, עשו עיגולים, זה,

הוכחות בכל העולם.

מה תסביר?

מה תסביר?

מי ששמע את הקלטת שלי, קול עב'ם עמבה,

יודע שאני מכחיש את העב'מים מכל וכול,

ואתם צריכים להבין דבר אחד.

למה הם אומרים יש עב'מים?

כי הם רוצים להגיד

שאנחנו לא נבראנו על ידי הבורא, חס ושלום,

אלא היו חוצנים כאלה, מין יצורים מדומיינים כאלה,

חייזרים, חי זר, חי זר.

זה לא חי, זה מת זר.

אין כלום, לא מצאו כלום.

היום האמריקאים הודו,

לפני מספר חודשים התפרסם בעיתונות,

שזה היו מטוסי ריגול אמריקאים,

אבל יש אנשים שרוצים להגיד, כן, זה קל, אבל יש, יש. עובדה. איך תסביר?

הגיעה לידי קלטת.

סיפרתי את זה באחת הקלטות שלי,

שזו תרמית שעושים אותה אנשים,

אבל כולם הסתכלו עליי תימהוני.

בא לו עם תיאוריות, מספר סיפורים.

קלטת וידאו, אתם רואים אותה עכשיו?

אתם לא מאמינים.

בואו תראו.

זה מתנה, הופעת בכורה.

בבקשה.

מאזין יקר, לקהל שנוכח בהרצאה הוקרא סרט שמתאר איך קבוצת אנשים בעזרת כלים רכבות שהשאירו כלי רכב מהחלל החצון.

אם ברצונכם לצפות בסרט הזה ובעוד סרטים אחרים,

נא לפנות לארגון שופר, רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 677-7779. כן, יהודים יקרים,

זו הופעת בכורה של עב״מים עם שתי רגליים.

זה נקרא אלמא דשקרא,

עולם השקר.

זה המקום לשקרנים.

וכך עושים את פרנסתם.

בקטע הזה הייתי רוצה לאפשר שאלות למי שרוצה לשאול,

ואני מוכן להשיב. בבקשה.

בבקשה, קום.

דבר.

באת בטענות כלפי המדינה היהודית, כלפי המנהיגים של המדינה היהודית.

תן לו מיקרופון, תן לו.

באת בטענות כלפי המדינה היהודית, כלפי המנהיגים שלה,

בן-גוריון והרצל וכל אלה.

בתחילת הערב.

בספר עזרא רשום,

כה אמר השם למשיחו אל כורש.

כורש היה גוי,

והוא היה משיח השם.

גם אותם חבר'ה שאתה באת בטענות כלפיהם,

הם היו יהודים,

והם עשו פה עבודה שאני חושב שאפשר להגיד שהם היו בעצם משיח בית יוסף.

הם בנו פה את מה שנקרא את הקוממיות של העם, בנו פה מדינה, את הגשמיות.

ועכשיו היה צריך להגיע למשיח בית דוד,

שהוא זה שיביא את הרוחנויות לעם.

אז אני חושב ככה שקצת זה לא כל כך בסדר לבוא כלפי כל אלה, החבר'ה האלה שבנו, ישבו את הארץ. בזכותם אנחנו כאן בטענות כלפיהם.

הבנתי.

עכשיו אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

יש הבדל מהותי בין מי שאתה מזכיר לבין אלה.

כורש עזר בבניין בית המקדש,

והם השתדלו להחריב את בית המקדש.

זה ההבדל, הדק והעבה.

זה אחד.

שתיים, אתה צריך להבין,

משיח בן יוסף

זה אחד ולא כמה.

ומשיח בן יוסף יעזור לעורר את העם לקראת הגאולה ולא הפוך.

הם הצהירו על כוונתם להשכיח את תורת ישראל.

הרב קוק, בהספט שלו כלפי הרצל, הוא קורא לו משיח,

והוא אומר כלפיו דברים נורא, שהוא היה אדם נורא דגול,

גדול ומזל. הרבה טעו בנוגע לחרצל.

לפני הרב קוק טעו גם הרב קלישר והרב ריינס,

שטעו וטעו אחרים וגרמו לכל מה שקרה עד היום.

אבל דבריו מעידים עליו.

הוא רצה לנצר את כל היהודים באוסטריה ולהעביר אותם לנצרות.

זה משיח.

הוא לא מל את הבן שלו, האנס,

למרות שביקשו ממנו המנהיגים הציונים האחרים.

הוא הדליק את עץ המולד עד יומו האחרון.

הוא לימד את בנותיו אצל נזירות.

הוא מאס בתורת ישראל

ולא אהב את היהודים,

ובפרט לא את הרבנים.

גם יוסף, שהביא את הבנים שלו. רגע, עד כאן אתה מודה?

בסדר. מודה.

תעמוד רגע,

אתה מודה בפרטים.

תעמוד.

אתה מודה בפרטים. מודה. רק רגע.

ועדיין אתה קורא לו משיח השם. לא, אני לא קורא לו משיח השם. אז הרב קוק קרא לו.

הרב קוק קרא לו. ואתה מסכים עם זה. אני חושב שהוא עשה פה עבודה די נפלאה.

עזוב, תענה על הנתונים שאמרתי. אפשר לקרוא לאחד כזה משיח השם?

לא, אבל אני חושב שהוא עשה פה עבודה...

שואל על הנתונים האלה, אפשר לקרוא למה שיש?

לא.

לא. אז הרב קוק טעה.

כן. טעה מאוד, תגיד טעה. טעה, טעה. בקשר למה שאמרת, שהוא קרא לבנים של לואנס,

גם יעקב אבינו,

כשבאו אליו מנשה ואפרים,

הוא שואל את יוסף, מי אלה?

ונשאלת השאלה למה, הוא לא הכיר אותם.

עונה רשי, בגלל שמראיהם ולשונם

לא היו כמראיהם של המצרים.

נו, אז מה אתה רוצה להגיד? שזה שם של הנץ?

אפרים ומנשה?

לא,

אבל גם אפרים ומנשה היו נראים כמו המצרים,

ובכל זאת הם הקימו את עם ישראל. איפה הם גדלו?

אנחנו טענו על הפרק שהיה לחרצל?

לא טענו על הפרק שלו.

אנחנו טענו על המהות שלו.

אין לנו טענה איך הוא נראה. דווקא אנחנו שמחים שהיה לו זקן.

בג'רבה טעו,

ראו זקן גדול,

אבל לא ידעו איפה נפלה לו הכיפה.

ככה הטעו אותם.

וקלישר וריינס

פרסמו אכן, כמו שאתה אומר,

גדולי הרבנים שהיו אז

אמרו שחרצל ומקס נורדאו

הם כמו יונוס ויומברוס.

זה שני אלה שעשו את העגל.

אלה שעשו את העגל

קראו להם יונוס ויומברוס.

הם קראו להם כך.

והם קראו להם

משיח יוסף, משיח בן דוד.

משה ואהרון קראו להם. הם אמרו שהם תחילת תקופה של משיח בן יוסף.

הם אמרו שהם המשיחים.

אנחנו יודעים מה היו כוונותיו של חרצל היום, לאחר שעברנו את זה.

ההיסטוריה החילונית אפילו מכירה בזה,

כותבת את הדברים. הוא יצר מקום לעם ישראל,

מדינה לעם ישראל.

סדאם

ירה טילים לפה,

כמה חזרו בתשובה.

אז מה אתה חושב, שמגיע לו גן עדן על זה?

זאת אומרת, לא כל מה שיצא טוב מזה,

זה אומר שמגיע לו עושה טובה על זה.

מי שהתכוון לרעה יקבל את הרעה, אפילו שיצא מזה טובה.

ככה הוא התכוון.

אחר הכוונה, גם מצוות צריכות כוונה.

אם אדם לא מתכוון בעשיית המצווה, זו אינה מצווה.

זה מעשה קוף בעלמק.

זאת אומרת, אדם שלא מתכוון לעשות מצווה, אני מדבר על אחד כזה

כמו שהוא לא התכוון, בכלל התכוון הפוך, רק יצא כך.

עכשיו אתה תהיה בפרשת בלק.

בלעם התכוון בפירוש לקלל את עם ישראל. מברך.

מה יצא? מברך.

אז מה אתה חושב, שבגן עדן עכשיו בלעם?

אלא מה?

אתה צריך להאמין.

הולכים אחר הכוונה, מה התכוון?

והם אמרו במפורש, מה הם מתכוונים?

השם יצרף כוונה למעשה.

איפה הכוונה? איפה המעשה? אין לאן לצרף.

אם התכוונתי לטובה,

ולא הצלחתי לעשות, השם מצרף מחשבה למעשה.

אבל אם התכוונתי לרעה, אתה החלת לו רעות.

שזה יצטרף למעשה, אז איפה הוא יהיה? אוי ואבוי.

כן.

בבקשה.

כן.

רגע, תן לו מיקרופון.

בריצה, אבל בריצה.

הרב,

אומרים שעכשיו אנחנו נמצאים בתקופה שאיזה דברים?

צריכים לקרות.

ככה מספרים כל מיני אנשים.

רציתי לדעת באיזה תאריך עומד לקרות איזה משהו גדול. אומרים שדברים מזעזעים, אומרים שעל הגאולה ממש אנחנו קרובים.

אז רציתי לדעת על הדבר הזה.

תודה.

אני לא לוח שנה.

תן לו.

אבל אני אגיד לך,

זה שאנחנו קרובים מאוד,

מה קורה כל פעם מששתנו?

זה שאנחנו קרובים מאוד זה דבר ברור,

זה אנחנו רואים בחוש.

כתוב בעקבתא דמשיחא, חוצפה ישגא,

היוקר יאמיר, הגפן תיתן פרייה, מחיר היין יהיה רב.

מלכות תהפך למינות.

היום אתה רואה? מלכות נהפכה למינות. מדברים אפיקורסות ברור,

לא בכיסויים.

בית ועד יהפך לזנות.

כל מקום שמתווחדים בני אדם סביב הנושא הזה.

חוכמת סופרים תשרח,

שונאים את כתבי התורה.

יראי חטא תימאסו, שונאים את הדתיים.

בן קם באביב,

בת באימה קלה וחמותה, אויבי איש אנשי ביתו. נערים פני זקנים ילבינו,

זקנים פני נערים יעמודו,

פני הדור כפני הכלם,

ועל מה יש לנו לשען? על אבינו שבשמיים.

זה היום אנחנו רואים.

זה לא היה לפני חמישים שנה.

כתוב, ובא לציון גואל ולשווה פשע אביעקב, נאום השם.

התורה מבטיחה

שיבוא לציון גואל.

מתי?

שיהיו הרבה שווה פשע אביעקב.

כמו שיש היום, לא היה מעולם.

זו הבטחה אלוקית.

הרמב״ם פוסק

בלכות תשובה, וכבר הבטיחה התורה שישראל בסוף גלותן עושים תשובה,

ומייד הם נגלים.

גם זה אתה רואה.

ועוד כהנה וכהנה רבים,

קח את מלאכי בסוף הספר,

פרק ג', קח את דניאל בסוף הספר,

קח את ישעיה הנביא בכף ח, כף ט', סליחה, בלמוד ח, למד ט',

קח את ישעיה הנביא ביוד ג', יוד ד'.

תראה שכל מה שנאמר,

אנחנו נמצאים בו.

וכל זה נאמר שיהיה בשעה שנהיה פה בארץ כבר.

ואנחנו נחשוב שאנחנו יושבים לבטח,

ואז תבוא עת שרה ליעקב,

שרה שעוד לא הייתה מעולם,

וממנה ייבשח.

70 אומות העולם עומדות להילחם בנו.

כמו שאתה רואה היום פתאום את האמריקאים ומדינות אירופה נלחמים ביוגוסלביה, מתערבים בעיראק,

עוד מעט כולם יהיו נגדנו.

המלחמה תהיה על ירושלים.

ואסבתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

כך מובא בזכריה, י״ג, י״ד.

תקרא שם.

תוצאות המלחמה שני שליש ימותו, שליש יישארו.

והבאתי את השלישית באש, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כמחון את הזהב.

גם אלה שיישארו יעברו צירוף אחר צירוף להיות זכים ובריאים.

מי שיחזור בתשובה,

יחזיק בתורה ויעסוק בגמילות חסדים יינצל,

מי שלא אמרחם על כל בריאותיו, הוא ירחם עליו.

זאת אומרת, זה דבר שכתוב ואנחנו נמצאים קרוב.

עכשיו, לגבי התאריך שאמרו,

יש תאריך שמצוין אצל חכמים על שנת תשס, אכן.

יש תאריך הזה שלפחות בארבעה-חמישה מקורות נכתב

אצל הרמב״ן,

שמובא בצרור המור,

שהוא אמר, הוא 200 לנוטרים את פריו,

זה 200 שנה לפני תום האלף,

השישי,

שזה שנת תו-תו,

תו-תו זה 800,

אז לפני כן,

כידוע, אז הוא אומר, תחיית המתים. תחיית המתים לפני כן, ארבעים שנה,

זה ביאת גואל צדק, כי ארבעים שנה אחרי ביאת גואל צדק יהיה תחיית המתים.

ויש גם את הסבא של אחידה,

ויש עוד ספר, רזיה גליה, מתלמידי הארי הקדוש,

ויש עוד מובאות, שמובאות לגבי התאריך הספציפי, גם הרמק,

זיו הזוהר,

על הזוהר מביא,

כמו הרמב״ן,

אבל אנחנו כבר יודעים שבעבר היו תאריכים,

שהתאריכים היו אמיתיים, כמו שאמר הרמב״ן,

אבל כיוון דלא אכשר דרא, הדור לא היה כשר,

פספסו את התאריך,

והתאריך עבר הלאה.

יש תאריכים שנקראים אחישנה,

ויש את התאריך הסופי, שאם לא ניגאל בדרך של אחישנה,

בזכות מעשינו הטובים,

אז יש בעיטה, יש את התאריך הידוע לפניו.

צריך לדעת.

הגאון מווילנה אמר, מי שיודע את התאריך,

לא אומר, מי שאומר, לא יודע.

עכשיו אתה צריך לדעת דבר אחד.

לנו זה לא משנה מה יהיה.

לנו משנה אם נהיה.

עד שאתה דואג מה יהיה, תשאל האם נהיה.

יכול להיות שמחר

אנשים עולים לשמיים, כל יום עולים.

לא אומרים, רגע, רגע, עוד לא הגיעו ימות משיח.

אין דבר כזה, זה לא מעכב.

ואם אתה רוצה להיות מוכן לביאתו,

אתה צריך להיות מוכן

לעמוד לדין לפני בורא עולם.

ואתה יודע,

כתוב במלאכי,

פתאום יבוא האדון אליך לו.

כתוב, שלושה באים בסך הדעת,

אחד מהם משיח.

פתאום יבוא האדון אליך לו.

אצל אהרון ומרים,

שדיברו על משה בעניין האישה הכושית אשר לקח,

כתוב שהשם נגלה אליהם תום.

למה? להראות להם שהם לא במעלה של משה,

שהוא היה קדוש וטהור,

והם, מייד כשהוא נגלה אליהם, צעקו מים מים.

בגלל דרך ארץ היו צריכים מקווה.

פתאום הוא בא אליהם.

למה להראות להם, אתם לא במעלה שלו?

אומר החפץ חיים,

כמו פתאום שנגלה הקדוש ברוך הוא למשה ואהרון,

ותפס אותם בקטע כזה,

פתאום יבוא האדון אליך לו.

אנחנו הולכים פה, מסתובבים,

פתאום יודיעו

שזהו, הגיע.

מה עושה בן אדם?

מה עושה בן אדם שלא הכין את עצמו?

ושלמה המלך כבר הכין אותנו מזמן ואמר,

בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

בכל עת.

הגמרא מביאה,

מלך

הזמין את עבדיו לסעודה.

לא קצב להם יום.

חכמים שבהם לבשו בגדי לבן.

טיפשים שבהם

אמרו יש עוד זמן.

ברגע שהוא הודיע מייד לבוא,

אלה עם בגדי לבן הגיעו, הכניסו אותם.

אלה ששמעו מייד לבוא, באו כמו שהם.

באו עם בגדי עבודה.

אי אפשר להכניס כאלה למלך.

הוא אומר, בכל עת יהיו בגדיך לבנים. אדם לא יודע מתי הוא יוזמן לחקירה.

הגיע הרגע, פתאום הוא עולה למעלה.

אם הוא עם בגדי לבן מוכן,

ישר לגן עדן.

אם הוא נתפס על חם עם בגדים של עבודה,

מה יעשה?

זה טיפשים שבהם.

לכן,

מתי שהוא יבוא, נשמח לקבל אותו.

אבל שנייהם מוכנים.

אם נהיה מוכנים למחר,

ודאי שנייהם מוכנים לקבל אותו גם כן.

תודה על השאלה.

כן, שם, רק רגע.

כן, כן, תן לו מיקרופון.

כבוד הרב,

אני באתי בפריון בזכות אחי.

הוא הביא אותי לפה. אני רציתי לשאול אותך שאלה.

זה פעם קושי יזכה למצואות.

אני שומע אצלו בבית גם את הקלטות וידאו, גם את הקלטות של הטבע.

הקלטת האחרונה זה היה הנעליים של שפיגלר.

בקלטת הזאת שמעתי אישה ש-16 שנה לא הביאה ילדים.

אחרי 16 שנה נתת לה ברכה, אבל בתנאי

שהיא תשים כיסוי ראש על הראש שלה.

אני היום בן 26,

גרוש פעמיים.

לפני שנה וחצי כרתו לי חצי ריאה עליונה מצד ימין.

לפני חמישה חודשים כרתו לי חצי ריאה עליונה מצד שמאל.

לפני שנה ושלושה ימים אבא שלי נפטר.

כל הקללות האלה,

התשובה היחידה שיש זה אם תעשה ואם תחזור בתשובה,

יהיה לך טוב.

למה זה צריך לבוא ב-אם תחזור בתשובה,

יהיה לך טוב?

הרי כתוב, וכמו שאתה אמרת,

ואהבת לרעך כמוך.

הרי יהודי חילוני ויהודי דתי הם יהודים שניהם.

שניהם העם הנבחר של הקדוש ברוך הוא.

אז למה זה צריך לבוא בתנאי?

ובכן, אני אסביר לך.

כשאדם מקבל איסורים,

הוא לא מקבל אותם סתם.

אין איסורים בלא עוון

ואין חטא בלא מיתה.

זה הכול הולך עם חשבון.

לא עביד קודשא בריחו

דינא ולא דינא.

הקדוש ברוך הוא לא עושה דין בלי דין.

הכול הוא עושה עם חשבון, לפי מעשיו של אדם.

בין בגלגול זה,

בין בגלגול קודם.

אתה חילוני,

אתה מחלל שבת.

אתה יודע מה הדין של חילול שבת?

סקלה, תאונת דרכים.

לא עם חצי ריאה וחצי ריאה,

בלי ריאות בכלל.

זה תאונות שלא הזכרתי.

רק שנייה.

זה אחד.

אתה חיית שלא בטהרה.

העונש כרת.

אתה עושה עבירות על ימין ועל שמאל מגיל 13. לא?

מה לא? חיללת שבת?

לא שמרת טהרה? שמרת?

הייתי הולך למקווה. כשהייתי נשוי, לא אתה הולך למקווה. גם אני. טוב. גם אני, כבוד הראש. גם אני הלכתי למקווה. גם האישה. סליחה, סליחה, רק לא שומר שבת, בסדר?

לא נגזים עליו, בסדר?

עוד פעם, אמרתי, גם כשהייתי נשוי בפעם הראשונה.

שמרתי שבת,

שמרנו נידה אני ואשתי.

שמעתי. שמרנו חלות. חזרתי ממני. קידוש כל הזמן. גמרתי. אבל מה המתנה שקיבלתי מהקדוש ברוך הוא? תן לי רגע. שהיא הלכה עם גוי. רגע, חכה רגע. מה, בגלל שהיא עשתה חלות היא הלכה עם גוי?

לא, לא, לא.

אני אומר, עשיתי את כל המצוות. שמעתי, שמעתי. אבל מה שקיבלתי בתנועה של חיים גול. לא את כל המצוות, אל תגיד כל המצוות.

לא עשית כל המצוות, תמתין.

צלפחד

היה אחד מהחשובים בישראל.

הוא חילל שבת בשביל להראות לעם ישראל את חומרת העבירה של שבת,

ויסקלו אותו באבנים.

שבת אחת הוא חילל,

אחת.

אתה חיללת הרבה שבתות.

אומנם עשית כמה מצוות.

גם אני,

אם אני עכשיו אגיד ששרתתי בצבא ונתתי צדקה, יש לי תעודות הוקרה מכל מיני מפעלים, עשיתי כך וכך,

אבל יום אחד יריתי באדם בדם קר,

אז אני אבוא עם התעודות לשופט ואני אגיד לו, כבוד השופט,

חלות עשיתי, נרות הדלקתי,

במקווה הייתי הכל, אבל הרגתי אותו.

אז יגידו, אין בעיה,

מעריכים את התעודות, נשים אותך בצינוק עם התעודות.

זאת אומרת,

זה לא מקל עליך, מה שעשית מגיע לך שכר, לא הפסדת, מה שעשית מגיע לך שכר,

תקבל שכר.

העולם הזה זה לא עולם התשלום.

מקבלים פה רק פירות, קצת,

בשביל שאדם יוכל לעבוד את השם בניחותא.

זה אם הוא עושה את המצוות, כמו שצריך.

אז השם מאפשר לו.

אבל אם בן אדם עושה עבירות חמורות,

רק רוצח את השבת כל שבת,

רק, זה הכול.

ורצח,

פחות חמור,

מחילול שבת בפרהסיה.

אתה מבין?

חילול שבת בפרהסיה, אתה לא יכול להצטרף למניין.

אתה חייב להתפלל,

אבל אתה לא יכול להצטרף למניין להיות עשירי.

לא נקבר בקבר ישראל בכלל.

לא עושים לו לוויה.

לא מתאבלים עליו.

אם זה אדם שידע מה זה שבת,

ואף על פי כן במזיד חילל את השבת, זה הדין שלו.

לעומת זאת, רוצח,

שאצלנו רגשית רוצח הוא הכי גרוע, הכי שפל שיכול להיות,

במחלל שבת, סבבה.

נוסע לים קצת, מה, לא ייקח את המשפחה?

בדיוק הפוך.

הרוצח מצטרף למניין,

נקבר בקבר ישראל,

מתאבלים עליו ומלווים אותו.

אתה רואה?

כי השכל האנושי,

הוא דן לפי רגשות.

והתורה דרה לפי ערכים אחרים.

מחלל שבת,

הוא מכחיש את הבורא יתברך לחלוטין.

השם אמר בעשרת דיברות, שמור את יום השבת.

למה?

כי ששת ימים עשה השם את השמיים את הארץ.

אני שומר שבת, למה?

אני מעיד

בשביתה שאני שובת,

שהשם ברא בשישה ימים

את הבריאה, ובשביעי שבת.

זו העדות שלי בתור יהודי.

יש בורא לעולם שברא בשישה ימים בשביעי שבת.

אני לא עושה את זה.

אני מכחיש את הבריאה בשישה ימים שהוא שבת.

אני כופר בו.

אדם שרצח, הוא יכול להיות מאמין.

הוא יכול להיות מאמין,

הוא יכול להניח תפילין,

ויכול להיות שהוא רצח בשעת כעס,

ויכול להיות שהוא גם רצח בדם קר.

אבל הוא לא הפסיק

מלהאמין בשם,

רק מה זך עד דעתו.

אבל אדם שמחלל שבת זה אדם שכופר בכל התורה כולה ובקדוש ברוך הוא.

הוא הרבה יותר חמור.

זאת אומרת,

אם אתה בא לבדוק את הקדוש ברוך הוא בהתנהגות שלא כלפיך,

היית צריך לעשות קודם כל חשבון נפש עם עצמך.

מתי אני יכול לטעון טענות?

מתי שאני רואה שאני חלק.

ואתה יודע, היו כאלה שטענו פעם טענות כאלה, ולכולם הקדוש ברוך הוא ענה תשובה.

אין אחד שהקדוש ברוך הוא עשה איתו דין בלא דין,

ואני אגיד לך יותר מזה.

כתוב על הקדוש ברוך הוא שלא עושה עוול.

עצור תמים פעולו ככל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול,

צדיק וישר הוא. מה זה אין עוול?

אם חלילה,

חלילה, נגיד חלילה אתה רשע והתחייבת מיתה,

ואתה צריך להיפטר מן העולם לפי המעשים שלך.

הקדוש ברוך הוא לא יוציא את גזר דינו עליך

עד שכל הסובבים אותך יתחייבו בצער שייגרם להם

מפטירתך בגלל מעשיהם.

אם יהיה אחד מאלה שישמע על המקרה ויצטער,

ולא מגיע לו על פי מעשיו,

השם ימתין עם גזר דינך

עד שכולם.

אחרת,

זה עוול.

שופט היום מכניס

אדם על רצח 25 שנה לכלא, זה על פי החוק,

אבל הוא גוזר גם על אשתו להיות אלמנה 25 שנה, ועל בניו יתומים 25 שנה,

והם לא פשעו.

הקדוש ברוך הוא לא עושה עוול.

אחרי שכולם יתחייבו ברמת הצער,

יוציא את גזר דינו.

אתה מבין עד כמה הקדוש ברוך הוא סבלן?

משפטי השם,

אמת,

צדקו יחדיו, עם כולם.

ככה הוא עושה חשבון.

אז כשהוא כבר צריך להוריד למישהו חצי,

ואחר כך עוד חצי,

סימן שהבן אדם לא מבין את האיתותים שהוא נותן לו.

אם היית מבין אותם, היית חוסך מעצמך צרות.

ואם תגיד לי,

אבל יש גם דתיים שסובלים, נכון,

יש גם חולי סרטן דתיים, נכון?

אבל הם לא מאה אחוז.

אם הם היו מאה אחוז,

הם היו גם בריאים מאה אחוז.

אחוז אחד פחות,

זה כבר מחייב את האדם בייסורים.

ועדיפין ייסורים בעולם הזה מהייסורים לחיי נצח בעולם הבא.

ואם בהתעוררות קטנה שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם,

בתחילה נותן לו בממון,

אחר כך אתה אומר גירושין,

אחר כך עוד גירושין.

אתה אומר שהיו גם תאונות ועוד כמה מכות ועוד דברים,

ולא התעוררת.

מה אתה מצפה?

קודם כול, דבר ראשון, ליישר קו. קודם כול, אתה מבין שלא ירדפו אחריי.

קודם כול, אני מבין שרודפים אחריי. זה רודף אחריך ניידת עם סירינה,

ואתה לא מבין למה רודפים. אתה עולה על המדרכות, דורס אנשים,

עושה את הכול, ואחר כך הוא אומר, אדוני, למה אתם רודפים רק אחריי?

תסתכל כמה עבירות עברת בדרך,

תבין למה הניידת אחריך.

מתי שנסעת על פי החוקים,

אפילו אם תעבור ניידת, תעשה וואו, וואו, וואו, וואו.

אתה תעשה להם ככה.

מה קרה?

תעצור בבקשה, מה אתה רוצה? תעודות ככה. מה הטענה שלך? יש לה טענה?

לא, אין טענה. רציתי לראות תעודות. טוב, תהיה בריא, נוסעים.

אבל אם עברת עבירה,

פה מתחילה, זה אחת,

ואתה יודע כמה עברת.

נו, אז אני אסביר לך מה אתה עושה.

אתה תיתן צ'אנס לעצמך.

אתה תחליט,

אני חוזר בתשובה באמת, בלי תנאים.

כמו כשעשיתי את העבירות, לא עשיתי תנאים.

חוזר בתשובה באמת,

מתפלל להשם נתברך. תראה, אבא,

תעידי, אני חוזר אליך,

ותראה, בעזרת השם נתברך, שהקדוש ברוך הוא יעזור לך יותר ממה שהכרת עד היום.

אתה מוכן?

מוכן?

אני צריך קצת זמן.

בסדר, אני אתן לך זמן. אתה יודע מה, בזכותך אני אראה את הסרט.

אתה לא ראית את הסרט, אתה שמעת עליו.

איזה?

של האישה שנכנסה להיריון.

לא ראית.

רק שמעתי את הקלטת. בזכותך תראה אותו,

ואחרי הסרט יש לך קצת זמן, תחשוב מה אתה רוצה.

בבקשה.

עכשיו ידידנו, מה אומר?

יש פה אישה שרוצה כיסוי.

רק רגע, רק רגע. טוב, רק רגע, רק רגע.

רק רגע.

ההחלטה עדיין קצת קשה, כי השאלה שלי זה,

עוד פעם, אתה אומר,

אם תחזור בתשובה או תיקח על עצמך מצווה,

אתה תיקח בעצם את הברכה.

השאלה זה אם אתה מוכן לברך חילוני שלא רוצה לחזור בתשובה, נכון לעתה.

אם אתה כן, תברך אותו. לברך? אני יכול לברך אותך.

השאלה, מה זה יעזור?

זה כמו אחד

ששואל אותו שופט,

אתה מתחרט על מעשיך?

הוא אומר לו, תשמע, אני רוצה לראות אם אתה בתור שופט מוכן לשחרר אחד שלא מתחרט.

אני, אין לי בעיה.

אני יכול להגיד לך משוחרר, אבל זו לא בעיה שלי.

אבל אני יודע מהניסיון שלי, זה לא מקרה אחד, ברוך השם,

שאנשים שקיבלו עליהם עול מלכות שמיים, פשוט

נתנו סיבה לחנינה.

הרי כל המטרה הייתה ייסורין על מנת לעורר.

ואם אדם מתעקש לישון עוד קצת,

מה יעזור?

כשאדם מגלה חרטה,

יש מקום לחון אותו.

אם החרטה אמיתית,

אז זה כאילו נעקר כל המעשים הקודמים.

אבל אם אדם אומר, שמע, אני לא יכול כרגע להתחרט,

איך הוא רוצה שישחררו אותו?

זה לא מה שאני לא יכול. זה לא תלוי בי, אני אתן לך ברכה. זה קצת קשה. תשמע, ראיתי את זה, זה מרגש, זה נכון. בוא, בוא, תקשיב עיוני, רגע, רגע. מתי קצת קשה? עזוב את ההחלטות, עזוב, תקשיב.

אתה צריך להבין, אתה במצב לא טוב כרגע.

לפי התיאור שלך, אתה במצב לא טוב.

ואתה אומר, רק רגע, תן עוד לענות קצת מהחיים.

לא, לא, בכלל לא. אז מה? בכלל לא. אני רוצה שכשאני אבוא מההחלטה,

ההחלטה תהיה נכונה, ועם לב שלם. למה אתה מחכה?

לב שלם, אתה אומר, שתהיה בריא. השם יזכה אותך, שיישאר לב שלם,

לפי מה שקורה. בקצב הזה לא נראה שיישאר. לפי המצב, אתה רואה שהבעיה היא בעיה.

אני שואל אותך שאלה נשמה.

למה לא להקדים שעה אחת קודם?

גם גן עדן בעולם הזה, גם גן עדן בעולם הבא.

מה תפסיד אם תקדים שעה אחת קודם?

ומה תרוויח אם תאחר את זה שעתיים יותר?

מה תרוויח?

אם היה מפלט אחר, מוצא אחר, בסדר, אז אתה הולך לכיוון ההוא.

אבל אם מי שרודף אחריך זה שוטר, והשוטר אומר, לא יעזור, אני אעשה לך רפורט כל זמן שאתה עבירות,

ואני אוריד אותך מהכביש,

אז עם מי אתה מתווכח, עם השוטר?

לא אני. אני מהצד, אזרח עובר אומר, תשחרר אותו,

ותר לו,

עזוב אותו, בחייאת דינא,

כבר עשו לו יותר מדי.

הוא אומר, אדוני, מה אתה מתערב?

יש לך בעיה עם השוטר, אתה מבין? לא איתי.

אני מבין, אבל אני אומר לך את זה, אני אומר לך את זה בגלל שאני מתווכח. אתה יודע מה, בוא אני אתן לך ברכה בכל מקרה. חכה. לא, זה לא על ה... לא, על העיני, על העיני. אם אני אעבור בבום.

זה כמו לזרוק רימון לבית ולא אצליח. מה זה בום? אתה קיבלת בום בום. אני יודע. עכשיו עזוב את הבום.

עדיף בום כזה מבום כזה. אני מכיר את עצמי, אני יודע, אני מכיר את עצמי.

ואם אני אשנה את עצמי, קיצוני,

אני יודע שאני לא אצליח להחזיק מעמד.

אל תהיה קיצוני, בועז, אני אגלה לך סוד.

אל תהיה קיצוני

ואל תיכנס עכשיו לישיבה ולא כלום.

תגלה רצון כשאתה מתחיל לצעוד לקדוש ברוך הוא. קודם כל, כשהניידת תראה שאתה נוסע כמה קילומטרים בסדר ותסתובב, אחרת היא אחריך.

קודם כל, תראה נכונות שאתה מוכן לחזור בתשובה.

תקבל עליך משהו להתחיל.

שיראו שאתה משנה כיוון.

לזה כן הייתי מוכן. ואני לוקח על עצמי מהיום לצאת מפה ולשמור שבת כהלכתה. אשריך, אלחיה עולם הבא.

אשריך, אלחיה עולם הבא.

אשריך, אשריך.

אשריך.

עכשיו שתדע, שבת שקולה כנגד הלב.

כנגד הלב. ככה אומר המשנה ברורה, חפץ חיים

אומר את זה.

הופה, הכיפה גם. אשריך, אשריך ערכך.

בהקדמה שלו לחלק ג' על המשנה ברורה, הוא מבין שהשבת היא כנגד הלב.

והלב, אתה יודע, הוא מפרנס את כל האיברים.

זה חשוב מאוד, הצעד הזה.

אני רק רוצה לשאול אם אני יכול להציע לך ציצית לשבת.

בכבוד.

בוא, תזכה, ציצית לשבת.

כבוד הרב.

תברך שהחיינו על הבגד החדש,

ואני מברך אותך בעזרת השם עם כל הקהל.

אורך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה, בכל הקהילות הקדושות והטהרות, הוא יברך את השם הטוב?

אהרון בן רחל.

השם ירפא אותו רפואה שלמה בכל גופו.

אמן. ויזכה לאריכות ימים, לעבודתו יתברך. אמן. ויהיה צדיק אמיתי,

ויזכה את הרבים, אמן. בעזרת השם יתברך,

שתצליח מעתה ועד עולם.

אמן. סיווג הגון מהירה, בעזרת השם.

אמן. אני מקווה, רגע,

אני מקווה שהיא תהיה בלי קרחת, כי הטעם קוקו.

תהיה בריא.

כן, יש לנו כיסוי ראש. מי רוצה כיסוי ראש? בכבוד.

תהיה בריא.

תן לה, תן לה, תן לה.

התהליך, גם נגמרים על הפנים, התהליך, אלוהים הכבודים, התהליך, אלוהים הכבודים, התהליך,

יתברך עליה בירה, ישראל ורעך.

בבקשה, רגע, תגיד כאן.

תברכי שהחיינו.

ברוך אתה,

אדוני,

אלוהינו מלך,

העולם שהחיינו,

הקימנו,

מגיענו לזמן הזה.

אמן.

אשריכם ישראל.

מי עוד רוצה לזכות בכיסוי ראש, בעזרת השם יתברך?

שאין לה, אני אתן לה ברכה, בטח אשר תן לה. מי שברך עם מותנו,

שרה רבקה רחל ולאהו יברך את השם הטום?

ליאורה?

בתאובה?

השם יזכה אותה שבנה אמיר יחזור בתשובה שלמה מהרה.

כן.

שעבר תגדר צדיקה ויראת שמיים.

אמן.

מי עוד רוצה לזכות בכיסוי ראש, בעזרת השם יתברך?

תבוא לכאן.

ומי שרוצה ציצית יכול לבוא לכאן.

עגיל. למי שיש עגיל, בבקשה.

רגע.

כיפה?

בסדר.

ציצית.

כן. רק רגע.

רק רגע.

בסדר. בסדר. בסדר.

שששש. רק שנייה.

רק רגע. כבר. כבר. רק שנייה.

שנייה.

אני רוצה להגיד רק במילים סבורות את מעלת הציצית.

מצוות ציצית זאת אחת מן המצוות עשיה החשובות שיש בתורה,

שקולה כנגד תרי״ג מצוות.

המתהלך איתה ויש לו מזוזה בפתחו ותפילין בראשו,

מובטח הוא שלא יינזק.

ציצית, בעזרת השם יתברך,

הגאון מווילנא לפני שנפטר,

בכה.

אמר,

בזכות הציציות האלה

אני הולך לראות פני שכינה,

בזכות הציציות האלה, שנאמר, וראיתם אותו.

לא נאמר, וראיתם אותם,

וראיתם אותו.

זה הגאון מווילנא שהיה צדיק גמור.

ציצית הזאת,

מצווה של כל רגע,

ומגינה על היהודי בכל מקום שהוא הולך.

כן.

ציצית? תן לי ציצית.

רק שנייה, לא ל... רגע.

בלי שאלות, ישר, מה רוצים?

מה?

תהיה בריא.

מה השם?

לאה בת סעדה

ומאיר אהרן בן שמען זושנה,

זה מה שקיים מהירה.

שם חיים

בן יפתח.

דבקה, השם יזכה אותו לכל איתו דבר.

השם יזכה אותך, שיהיה היריון בריא, תקין ושלם.

תצליח במשפט.

יזכה לרפואה שלמה.

טוב, די, לא להפריע. לשבת.

תצליחי, והבעל יחזור בתשובם של המים.

לשבת.

לא אומר כלום.

עד שתשבו.

די.

אמרתי כבר.

הרב ניסים יגן, השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה.

אמן.

רגע, לשבת. לשבת. תכף.

תכף. לא.

די.

תכף.

כן.

טוב, עכשיו תן.

טוב, עכשיו תן.

עכשיו מי שפה.

לא.

לשבת.

יהודים יקרים, רק רגע. לא. לא יכול עכשיו כלום. אם אתם לא נותנים לי להמשיך, מה היה?

מה היה?

אמן.

השתחררו במהרה.

לשבת.

לשבת. רפואה שלמה.

השם יחזיר את הבנות.

נו.

טל בת עליזה ועדי בת עופרה. השם יזכה אותם לחזור בתשובה שלמה אמיתית.

למוריה בת ברכה.

כן. די.

עשה בן מרים רפואה שלמה.

לא עכשיו.

תגדל בתורה מראת שמיים. לא עכשיו.

תן לו ציצים.

לא עכשיו.

לשבת.

יש?

רגע.

מי שיושב רואה עכשיו גזירת קוקו. בכבוד.

איפה המספריים, דוד?

לשבת אבל.

בישיבה כולם רואים בעמידה. חלק לא.

לשבת.

החוכמה הגדולה היא לא להתבייש מהחברה. הפוך. ללכת בגאון

ויגבה ליבו בדרכי ה'

ולדעת שמתחברים לעם ישראל.

אנחנו יהודים ללא שינוי.

3,300 שנה.

אשריכם ישראל.

הצלחה, ברכה וסייעתא דשמיא מכל מעשה ידיכם.

אמן ואמן ואמן.

גיטא נאכט. גיטא נאכט.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

טרום 100 שקלים עבור 100 קלטות הוזכה בכל תוצאותיהם.

03-6777779. תודה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו עלינו ל-03

שש שש שש שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע תשע.

אפס שלוש שש שש שבע שבע שבע שבע שבע תשע.

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sofar.net