יהודים ללא שינוי - חלק א (קלטת טייפ מס' 104)

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת 104-105, יהודים ללא שינוי.

מה זה יהודי?

איזה מין יצור מיוחד הוא זה,

שכל שליטי העולם מכל העמים העליגוהו,

דיכאוהו, גרשוהו,

רמסוהו, רדפוהו, שרפו וטביעו אותו, ואילו הוא על אפם וחמתם,

ממשיך לחיות ולהתקיים.

יהודי הוא אדם שמדכאיו ורודפיו הציעו לו הכול,

ובלבד שהתכחש לדתו ולגוש את אמונת אבותיו,

אך לא הצליחו.

יהודי הוא סמל הנצח,

הוא שלא יכלו להשמידו.

לא טבח ולא עינויים,

לא אש ולא חרב האינגויזיציה הצליחו להרחידו.

הוא אשר בישר ראשון את דבר השם.

הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה.

עם כזה אינו יכול להיעלם.

יהודי הינו נצחי, הוא התגשמות הנצח.

תקלט את 104 105. יהודים ללא שינוי.

כמה אנשים יש כאן שלא שמעו עדיין הרצאה שלי, אם אפשר להרים אצבע?

תודה.

כמה אנשים יש כאן שלא מאמינים במציאות הבורא?

שירימו יד.

אין פה.

כמה לא מאמינים שהתורה מן השמיים? שירימו אצבע.

יש אחת פה.

אין כיפה.

כמה מאמינים שהתורה לא מן השמיים?

אין.

אז מה אני עושה פה?

היו צריכים להכניס לפה את החבר'ה של מרצ.

טוב, יהודים יקרים,

אם ככה,

אז בואו נדבר ישר לעניין.

אם יש בורא לעולם ויש תורה מן השמיים,

וזה מחייב,

למה אנחנו לא מקיימים מצוות

כפי שכתוב בתורה בדיוק?

זאת השאלה.

כל אחד מאיתנו, בין אם החילוני, בין אם הוא דתי,

יש לו מה להשתפר.

למה אנחנו יודעים את האמת

ולא מקיימים את האמת?

צדיק באמונתו יחיה.

צריך לחיות באמונה בדיוק כמו שמאמינים.

אם אתה מאמין שיש בורא ויש תורה מן השמיים,

זה מחייב, צריך לחיות על פי זה.

מה הנימוק של אדם מאמין כזה שלא לקיים את מצוות התורה?

ובפרט שהתורה אומרת, חוקת עולם לדורותיכם

ואינה ניתנת לשינוי.

ולא תוסיף ולא תגרע.

זאת התורה לא תשתנה לעולם,

זה אחד משלוש עיקרי האמונה שחייב כל יהודי להאמין בהם.

איך זה שאנחנו לא מקיימים מצוות

כפי שכתוב בתורה בדיוק?

מה ההסבר שלנו?

אם יש למישהו מה להעיר, אני מוכן לשמוע.

כן.

אני בעל תשובה

מערך שנה אחד הדברים שאולי ששואלים זה למה בעצם הקושי שיש בעשייה

למה יש קושי בעשייה? אחד הדברים שרואים בעשייה של המצוות זה הקושי של הדבר. זאת אומרת, המוגבלות זה מה שמגדירים את זה.

מה אתה מוגבל למשל לעשות? לא, אני כיום לא רואה את זה כהקבלה.

אז מי טוען?

מי שלא ניסה. מי שלא ניסה.

שינסה, אחר כך יגיד שזה מוגבל.

אחד בא לעבודה, עוד לא התחיל את העבודה, כבר מזיע.

נכון שמי שיתחיל לעשות מצוות בהתחלה זה יהיה לא קשה, כי הוא צריך לזכור כל דבר ולא לשכוח,

וזה מצריך אותו חריגה מן השגרה,

אבל זה רק בהתחלה, כמו שאדם מגיע לכל מצב, למקום עבודה חדש או למקום מגורים חדש.

או לצבא, או לכל מסגרת כלשהי.

יש כללים חדשים, אז השוני גורם לקשיים.

אבל אחרי שמתרגלים וזוכרים מה צריך לעשות,

אין שום דבר קשה. להניח, תפילין זה לא משקל כבד?

זה לא אורך הרבה זמן?

זה נותן יותר ממה שזה לוקח?

אין שום קושי. לנוח בשבת זה תענוג?

מחכים לזה כל השבוע?

מה קשה? להדליק נרות חנוכה?

לאכול סופגניה זה בעיה?

מה הקושי?

מועדי ישראל, איפה יש עוד עם בעולם שיש לו כל כך הרבה חגים?

כל כך הרבה חגים,

כל כך הרבה אפשרויות.

נפלא.

יהדות זה עולם נפלא.

רק מציירים את זה שחור, אלה שרחוקים.

אתה יודע למה הדבר דומה?

בעל מדרגת האדם אומר,

כשאחד עוצר את חברו ואומר לו, אתה רואה שם,

בשמיים הטחולים,

קופסה שחורה.

הוא מסתכל בעיון ואומר לו, כן, אני רואה.

היי, והיא זזה.

הוא אומר לו, אתה יודע מה זה?

הוא אומר לו, לא, אני לא יודע, לא ראיתי דבר כזה.

הוא אומר לו, זה מטוס.

הוא אומר לו, מה זה מטוס?

הוא אומר, זה דבר גדול עם כנפיים,

שבפנים יושבים 700 איש

על כורסאות מרופדות עם שטיחים,

ויש דיילים שמגישים להם אוכל ושתייה,

והם רואים גם סרט שם.

הוא אומר לו, מה, אתה צוחק עליי?

מה קרה לך?

בתוך הקופסה השחורה הזאת, 700 איש,

זה נס גלוי.

הוא אומר לו, לא, זה לא נס גלוי, אתה רק לא מקיא, לא ראית,

אבל תדע לך זה ככה. הוא אומר, אני לא מאמין לדבר כזה.

הוא אומר, אתה מוכן להתקרב לזה?

הוא אומר לו, כן, איפה אפשר לראות את זה מקרוב?

הוא אומר לו, בוא נראה, תכף זה ינחת.

לוקח אותו לשדה התעופה,

והנה הם רואים שהקופסה השחורה מתקרבת לאט, לאט, לאט, לאט, לאט. הוא רואה איזה גדול, גדול, גדול.

ופתאום הוא רואה שנפלטים משם 700 איש.

והוא נכנס לבפנים, הוא רואה קורסאות ושטיחים והכול,

ורואה את דיילים וחליפות שיוצאים.

הוא אומר לו, פלא, פלאות, בחיים שלי לא הייתי יכול לשער

שבתוך קופסה שחורה כזאת כל כך הרבה תכולה יש.

ומערכת חיים כזאת מפותחת.

הוא אמר לו, אתה יודע מה הייתה הבעיה שלך?

מעולם לא התקרבת לקופסה שחורה.

אומר אותו דבר בעל מדרגת האדם.

יש אנשים שרואים אנשים שחורים,

נבושים שחורים,

כמו קופסאות שחורות שעוברות ממקום למקום.

הוא אומר, אבל אף פעם לא התקרבו לדבר עם שחור כזה,

נשמע אותו,

ניכנס אליו הביתה,

לראות את אורח חייו,

את קירון עור פניהם של בניו, של בנותיו.

לא ראו מעולם מה זה תא משפחתי בהרמוניה.

אף פעם לא התקרבו, חשבו שזה שחורים, גטו,

זה מזכיר את השואה, זה מה שהם מבינים, זה השחורים.

אף פעם לא התקרבו. מי שמוכן להתקרב,

פתאום מגלה עולם אחר.

והיום מזדמנה לידי חוברת מאוד מעניינת,

שבה מסופר על אחד, קוראים לו ליאור הראל,

הוא חניך הקיבוץ,

והוא חזר בתשובה.

לקח לו שלוש שנים להשתכנע סופית,

והוא אמר, לי לא ישטפו את המוח ולא ימכרו לי לוקשים.

והוא נתקל בדרך כלשהי שייתכן שיש דבר כזה תורה.

חינכו אותו בקיבוץ, הוא אומר,

לא להתקרב לחרדים.

והוא אומר כך, את הקיבוץ אי אפשר להאשים בחזרה בתשובה של ליאור. מערכת החינוך הקיבוצית טרחה לה שטריש במוחם של חניכיה,

שאת התורה כתב בן אדם,

ושיש לשמור מרחק מכל חרדי.

עד גיל 25 לא עמד מעולם ליד חרדי ולא שוחח אף פעם עם שומר תורה ומצוות.

לאורך כל שירותו הצבאי בחיל האוויר לא נתקל אף פעם ברב היחידה.

נשלחתי מטעם החברה שעבדתי בה,

מספר ליאור,

כדי לספק מחשב לביתו של לקוח.

כשפתחו לי את הדלת חשכו עיניי.

ראיתי פרצוף של חרדי עם זקן.

רציתי לברוח,

אבל צריך פרנסה, אין ברירה.

נכנסתי פנימה בפחד,

הרכבתי את המחשב,

טענתי אותו והסברתי כיצד להפעיל אותו.

איכשהו נפלטה מפי שאלה על אלוקים.

אחרי התשובה הפשוטה והברורה,

שאלתי עוד שאלה.

אחרי שעתיים צלצלו מן החברה לשאול מה קורה איתי.

את הבית של החרדי הזה עזבתי אחרי שמונה שעות של שיחה נעימה ומחכימה,

בה נשרו כל סיפורי האגדות על החרדים המגעילים,

אטומי המחשבה,

ובה נפקחו עיניי לראשונה לדעת מהי היהדות.

זו הייתה ההתחלה.

שלוש שנים למדתי ובדקתי,

שמעתי וביררתי.

הסכמתי לדברים רק אחרי דרישה וחקירה.

בסופו של דבר,

השאיפה לאמת

והסלידה מן הריקנות הרוחנית

גברו על השקרים

ועל מוסר השוויון המזויף.

עוד ארבעה צעירים מן הקיבוץ שגדלתי בו מצאו אף הם

את הדרך אל האמת.

כן,

אפשר לומר שאני חרדי,

בהחלט.

קיבוצניק

על ידי מכירת מחשב,

נתחרד,

לא כדאי לעבוד במחשבים,

מסוכן.

כנראה יצאו הוראות חדשות בקיבוץ בעקבות הסיפור הזה.

בכל אופן, זאת הבעיה,

שאנשים לא ניסו מקרוב.

אין קושי, בפרט כשיודעים שזה אמת.

גם משימות בצה״ל קשות לפעמים,

אפילו דורשות סיכון של חיים.

המשימות האלה, כיוון שאתה מאמין שמה שאתה עושה זה נכון,

מקלות עליך את השירות.

אבל אם אתה לא רוצה להיות שם,

גם לעמוד במסדר קשה.

זאת אומרת, הכל תלוי עד כמה אתה יודע את האמת וכמה אתה מוכן לקיים אותה.

עוד שאלה.

אני בשנה האחרונה התחזקתי ככה,

כי נפל בחלקי להיות עם רב שמלמד בישיבה בחדרה,

השם ישמור אותו,

רב מאוד ענב,

שמעניק ממש חום לחוזרים בתשובה.

אני לפני שנה וחצי חזרתי והייתה לי את הנסיגה מאותן סיבות שאמרתי כרגע.

הקושי,

אני גדלתי בבית מסורתי,

גדלנו על שבת,

אבל ההורים תמיד הרשו לעשות, כל אחד, איש באמונתו יחיה.

אתה רוצה לשמור שבת, אתה לא רוצה, אל תשמור שבת.

אבל היום, כשאני הולך ואני מתחרד,

אז יש המון חילוקי דעות, דוגמה בבית.

למה אתה ככה, ולמה אתה ככה, ולמה אתה לא קצת מרפא, ואתה לא קצת...

זה אחד הקשיים.

זאת אומרת, הקושי לא נובע מהמצוות,

אלא הקושי נובע מהסביבה. האמת. טוב, זה דבר ידוע.

כל בן אדם,

תמיד מתבוננים עליו בעיניים מבקרות.

גם בן אדם חילוני, במעשיו היום-יומיים יש חלק שמסכימים עם דרכו,

וחלק שלא.

חלק מסכימים עם התנהגותו, וחלק שלא.

בכל עניין.

השאלה היא, האם אתה יודע ברור שזו האמת?

אם כן, אפילו אם יהיו אנשים שלא יסכימו עם הדרך,

בכל מקרה,

אתה מחויב לאמת,

ולא מחויב לחברה שסובבת אותך.

זאת אומרת, כל שעליך לעשות

זה להחליט מה עדיף.

האם האמת

או החברה.

עכשיו בוא אני אתן לך עוד דוגמה מאותה חוברת שנזדמנה לידי,

מאוד מדהימה.

פרופסור רדקובסקי, מבכירי המדענים של ארצות הברית,

היה המדען הראשי בפרויקט לאנרגיה גרעינית של חיל הים האמריקאי

והממונה הישיר על תכנונו ובנייתו של הכור הגרעיני בצוללת האטומית הראשונה,

הנאוטילוס.

הוא פיתח את הכור הגרעיני המסיע את הצוללת רבבות מינין מתחת לפני הים,

בלא צורך בחמצן לבערה.

לזכותו פרסים מדעיים על המצאות בעלות חשיבות עליונה בתחום הגרעין,

אחת מהן האריכה את הזמן בין תדלוק לתדלוק של הכור האטומי בצוללת

משישה שבועות ל-12 שנה.

תארו לעצמכם מכונית

שמספיק לה תדלוק בנזין פעם בשנתיים.

הוא בנה יותר כורים מכל מהנדס אחר בעולם.

מעניין לשוחח עם הפרופסור, יהודי דתי החי כיום בארץ,

שהתורה ומצוותיה הם תוכן חייו ואישיותו,

אינו מחסיר תפילה בציבור בבית הכנסת

ומתייעץ בהרבה בעיות עם גדולי התורה.

בסביבתו

ודאי שיש יותר מתנגדים

מאשר בביתך המסורתי.

ואף על פי כן,

תשמע קצת מסיפור חייו.

הדף היומי,

אתם יודעים שיש מושג כזה, נקרא הדף היומי, לימוד הגמרא.

בכל העולם יהודים לומדים אותו דף.

וככה זה הולך, תוך שבע שנים גומרים את כל התלמוד הבבלי,

את כל התורה שבעל פה של העם היהודי.

הדף היומי,

ההחלטה שאותו דף גמרא יילמד באותו יום על ידי כל יהודים בכל רחבי העולם.

וכל דף אחר דף, יום אחר יום,

רעיון גאוני גנוז בה.

היש לך דבר נפלא מן הדף היומי,

שהוא מכשיר המאחד את העם על כל שכבותיו סביב,

סביב התלמוד הנצחי?

משלומת הדף מרגיש שהוא מתאחד עם חכמי ישראל

למין מחברי המשנה דרך חכמי הגמרא,

המפרשים הראשונים והאחרונים עד גדולי זמננו, שכולם כמוהו

למדו אותם דברים שהוא עוסק בהם היום.

זהו עוגן הצלה לאדם המודרני מן הבדידות הרוחנית.

ובצד האיחוד, מעניק הדף את תחושת הייחוד.

האם יש עוד אומה בעולם שהמאפיין אותה הוא דף של גמרא?

מה יכול לטהר ולזכך אנשים יותר מאשר לימוד תורה?

אני מתחבט בחלוקת הזמן בין עיסוקיי במדע באוניברסיטה

לבין עיסוקיי בלימוד תורה.

קבעתי לי כלל,

אומר פרופסור רדוקובסקי,

חוק ולא יעבור.

כל רגע פנוי מזמני מנצל אני ללימוד תורה.

כעת,

תלמוד ירושלמי,

לאחר שיעורי הקבוע שנים רבות בדף היומי,

שבמסגרתו סיימתי כמה פעמים את התלמוד.

מדור לדור הולך המדע וחושף את נפלאות הבריאה וחוכמתה ביסודותיה האטומיים.

כמדען דתי אני רואה בכך גילוי הולך

וגדל של כבוד השם בורא כל אלה.

ברצוני גם לציין את ההשגחה העליונה שדאגה לכך

שסודות האטום לא יתגלו לגרמניה הנאצית.

המדען האיטלקי הדגול פרמי,

שגילה את תופעת הדהייה הגרעינית,

היה שבוי בידי מוסוליני,

שותפו של היטלר,

אך הצליח לברוח לאמריקה.

המדענית היהודייה ליזה מייטנר,

שידעה את התגלית,

הוגלתה מגרמניה על ידי היטלר,

וכך ניצל העולם מאסון איום.

באשר לתורת דרווין,

אני אומר בהחלטיות כי תורתו אינה מדעית כלל,

זו תיאוריה בלתי מבוססת

שאפשר לראותה לכל היותר כאמונה.

לגבי התיאוריות על גיל העולם,

כולן מתבססות על ההנחה כי חוקי הטבע הקיימים כיום היו גם בעבר.

זו אינה אמת מדעית.

מדען בר-סמכא, דירק,

כבר קבע כי ערכו של הקבוע הגרביטציוני היה שונה בעבר.

אנו אין לנו אלא תפיסתנו היהודית השורשית.

לאחרונה התכבד פרופ' אדקובסקי ומשפחתו בביקור של כבוד במוזיאון הצוללות של חיל הים האמריקאי בגרוטון,

קונטיקט,

שם שוכנת כבוד הנאוטילוס הראשונה,

פרי כישרונותיו הברוכים של הפרופסור.

צאצאי המשופרים משייטים ברחבי האוקיינוסים.

חייל מיוחד עוצב לשירות נכדיו הישראלים,

חובשי הכיפות של הפרופסור.

אך הפרופסור אינו נח על זרי הדפנה של העבר, הוא סיים עכשיו המצאה מהפכנית,

גדולה יותר מהמצאת הכורים לצוללות ולנושאות מטוסים.

המצאה שעתידה לפתוח את התגובה הגרעינית השנייה

בתהליך רדקובסקי יופעלו כורי הגרעין

מספקי החשמל של העתיד לא באורניום

אלא בתוריום.

את היתרונות מסביר הפרופסור.

התוריום מצוי בעולם פי שלושה לעומת האורניום,

והחשמל שיופק מכור בשיטה זו יהיה זול בעשרות אחוזים לעומת הקיים.

פסולת הכורים של היום מגיעה ל-70 טון פלוטוניום לשנה.

המספיקים לייצור יותר מ-10,000 פצצות אטום.

בעוד כור מופעל טוריום אינו פולט כלל פלוטוניום אלא פסולת לא מסוכנת.

בכך מנותק הקשר בין כור גרעיני לבין נשק גרעיני.

ניתן להסב כל כור מאורניום לטוריום.

ההקצבה הנדיבה שניתנה לי מהחברה היצרנית הפטריוט

כדי לפתח את התהליך הוקצבה לשנתיים, מספר הפרופסור.

עמלתי כמיטב יכולתי.

המחשבים של אוניברסיטת באר שבע הגישו את מלוא הסיוע.

עברה שנה

ועוד חצי שנה

ועוד כמה חודשים,

ולא נראתה כל פריצת דרך.

בברכת עתה חונן לאדם דעת

שבתפילת שמונה עשרה הוספתי בקשה מיוחדת להצלחה בנושא הזה.

לפתע אורו עיניי.

זכיתי להשראה מעין ברק

שהאיר את הדרך לפתרון.

תוך שלושה חודשים הושלם התהליך במלואו.

כעת,

בהקצבה של מיליוני דולרים מאמריקה,

בונים מדענים רוסים ממכון קורצ'וב במוסקבה את האב-טיפוס של הכור הראשון המופעל בתור יום.

על הקיר המזרחי שבסלון

של הפרופסור

תלויה מגזרת נייר אומנותית המתארת את ירושלים,

ומרכזה המילים מקום המקדש.

זהו הכיוון אליו מתפלל כל יהודי בכל העולם.

אנו שואלים את הפרופסור,

מה משך אותך לעלות ארצה מאמריקה?

ומחייך ועונה,

אני כהן.

בחוץ לארץ אני עולה לדוכן בבית הכנסת לברך את ישראל בברכת כהנים,

רק בחגים.

חשקה נפשי לברך את ישראל באהבה כל יום,

כנהוג בארץ ישראל,

לכן אני כאן.

עד לפני שנים אחדות נהג ללכת ברגל כל שבת מביתו ברמת גן אל בית הכנסת בבני ברק,

כדי להתפלל בחברת גדולי תלמידי החכמים,

שאותם הוא נוהג לשאול בענייני תורה,

ואיתם הוא דן

במה שלומד בגמרא.

מאחר שהפרופסור צריך לצאת לעיסוקו באוניברסיטת תל אביב,

הוא מסיים את הריאיון שלנו בקצרה ואומר,

המסר השני לכל יהודי הוא

למד תורה.

פרופסור בעל שיעור,

מן הראשונים בעולם,

יהודי דתי שומר תורה ומצוות, שעבר את השס

כמה פעמים, והוא אומר,

המלצה לכל אחד שיושב כאן

ושומע אותנו

למד תורה.

אתם יודעים שהמוח,

כמו שאר האיברים של האדם,

צריך התעמלות?

מוח,

ככל שלומדים יותר, מפתחים את המוח.

אין לך עם מפותח יותר מהיהודים בחשיבה,

ובפרט אלה ששוקדים על התורה,

שמעמלים את ראשם כל הזמן בלימוד.

בבתי ספר חילוניים

יושבים ארבע שעות, חמש שעות, ואחר כך צופים ובוהים בטלוויזיה.

אבל ילד קטן,

יש לי ילדים שלומדים בתלמוד תורה,

כיתה ד', ה', ו',

הם לומדים

משבע וחצי בבוקר

עד

שש בערב.

אתם מבינים כמה המוח יכול לקלוט.

והילדים שלי בלילה, כשהם חוזרים, אוכלים,

ועוד הולכים לשיעור בן שעה.

אתם מבינים כמה המוח יכול ללמוד.

ואדם שמעמל את מוחו

זה לא אדם רגיל.

לכן אתה צריך להבין, יהודי יקר,

בחברה שאתה נמצא,

אתה צריך להחליט.

אם זה אמת,

אני הולך עליה.

אם זה שקר,

אני עוזב את הדרך.

אבל שחברה תלחץ עליך בגלל שלא נוח לה, שלך נוח,

זה כבר בעיה של עצמך עם עצמך.

אם לך נוח ולך זה נכון,

מה אכפת לך שלשני זה לא נוח?

ואם תגיד, אבל זה הוריי,

כבר אמר הקדוש ברוך הוא,

הוריך הם בניי,

ואני אבא של כולכם,

ואני מצווה אותך ואת הוריך

לקיים את מצוותיי.

כיבוד אב ואם זה מי שמקיים את התורה והמצוות,

אפילו בניגוד להוריו.

כך הקדוש ברוך הוא פוסק בתורה.

איש אמו ואביו תיראו,

ועת שבתותי תשמורו, אני השם.

אפילו שאמרתי שתירא מאבא ואמא.

ואמרתי, כבד את אביך,

ותליתי את אריכות ימיך בזה,

למען יאריכוני ימיך.

בכל אופן, אני אומר לך, אבל עת שבתותי תשמורו כולכם, אתה וההורים שלך כולם, כל המצוות.

כי אני השם

שלך,

של הוריך, של ילדיך.

מכאן אני חושב שהחלטה שלך כבר יותר קלה, לא?

החלטה כבר הגעה.

ברוך השם.

כן.

מי רוצה עוד להגיב

בקשר למה שאמרנו?

או שיסביר למה, אם זו האמת, לא לקיים את כל המצוות.

ואין הרבה.

אין הרבה כל כך מצוות.

סליחה? כן.

אני חושב אפילו שעל הבחור ההוא,

שאני יודע מה הבעיה שלו, זה...

הבעיה שלו היא כזאת, זה לא ש...

הוא לא רוצה לעשות צער להורים באיזשהו מקום, אתה מבין? כן. זה לא הקטע של כבד את אביך.

אני רוצה לגרום להם צער, כי אני מכיר את המקרה הזה גם...

אמא עצמך. לא, אח שלי חזר בתשובה. כן.

יש את המקרה הזה, שההורים שלי לפעמים באמת נפגעים בכל מיני דברים, אימא שלי בכל מקרה.

זו הבעיה שלו, אני חושב ש... הבנתי. אז אני שואל אותך שאלה.

אם הקדוש ברוך הוא אומר, אין לך בעיה של כיבוד אב ואם,

אפילו אם נגרם להם צער,

קוראים לזה כיבוד אב ואם.

כיבוד אב ואם נגרם להם צער.

דוגמה,

אם חלילה ההורים שלך היו צריכים להתאשפז בבית החולים,

נגיד שניהם חלילה, כן?

צריכים להגיע לבית החולים, הייתה תאונה, וזהו, הם הגיעו עכשיו לבית החולים.

עכשיו צריך מישהו לחתום אם ינתחו אותם או לא ינתחו אותם. הם, נגיד, לא בהכרה.

צריך עכשיו לחתום.

מחכים לבני המשפחה,

ואתה מגיע, נגיד, האח הגדול.

אומרים לך, תראה, המקרה הוא כך וכך, אנחנו צריכים חתימה של מישהו.

אתה שואל, ומה המצב?

אומרים, תראה, אם אנחנו נבצע את הניתוח,

יש סיכוי, 80% שברוך השם, הם יצאו מפה בריאים ושלמים.

אבל זה דחוף, חייבים לחתום.

מה אתה עושה, חותם או לא?

או חותם ולוקח חותם הביתה.

מה אתה עושה?

חותם. מה חותם? אבל זה צער, זה ניתוח,

זה לחתוך את הבטן,

זה לתפור, זה לא יפה אחר כך.

תראה, זה לא אותו דבר, הדברים האלה. מה לא אותו דבר?

רגע, הולכים לחתוך את ההורים שלך, מה לא אותו דבר?

סכין, על שולחן ניתוחים חותכים,

לא מצערים,

חותכים ממש.

לא אתה, לא אתה עושה להם צער,

אתה עושה להורים בגוף שלהם צער.

מותר או אסור לך? אסור. מה אסור? מי אמר אסור? פיקוח נפש.

אם לא, אתה מפקיר את הוריך.

תראה, זה נראה קל להגיד את זה. זה לא קל, אני יודע. אני אתן לך דוגמה, הוא חוזר מהישיבה, מכינה לכבודו ארוחה,

במיוחד בשבילו,

כל ארוחה בסוף לא שווה, למה לא הפטרוזיליה גוש קטיף?

אתה מבין?

הבנתי.

שואל אותך, מה יותר קשה, הצער של האימא שהוא לא אכל את הסלט בגלל הפטרוזיליה,

או ניתוח עם סיכוי שהיא לא תקום?

מה הצער יותר גדול? אתה אומר הניתוח. הניתוח.

ושם הוא מחויב, ואתה מבין שהוא מחויב, ואתה מבין אפילו בלי דת, בלי דת.

בנקודת השקפה חילונית, אתה מבין שאתה עושה לא רק כבוד לאימא ולאבא, אתה גם נותן להם אפשרות של חיים.

אז אני אומר לך שעל פי התורה,

עם הפטרוזיליה הזאת,

אתה יכול להכניס את ההורים לגן עדן.

למה?

כי אם ההורים, נגיד, לא צדיקים כל כך,

לא יודעים מה לעשות, מסכנים, לא למדו, לא מבינים,

בחוץ לארץ לא היה גוש קטיף.

לא היה.

הם לא מבינים למה צריך כמו גוש קטיף.

אבל פה בזמננו יש תולעים,

יש מכת תולעים,

יש כנימות, יש כל מיני חרקים,

ואם לא בודקים את זה היטב היטב,

פירושו שאתה אוכל שקצים מורמסים, וזה איסור חמור כמו אכילת חמש פעמים חזיר.

אתה אוכל חרק קטן, בקושי רואה אותו,

וכאילו אכלת חמש פעמים כזה, התחזיר.

טוב, הוא למד, החוזר בתשובה, ההורים לא למדו.

אז הוא אומר, אני רוצה שעבר ביקורת.

רוצה פטרוזיליה שעברה ביקורת, שאין חשש כזה.

נו, מה לא טוב פה?

אז האימא נעלמת בגלל הסלט?

אבל אם היה אומר לה הבן, אימא,

איך אני תאב לאכול את הסלט שלך? אבל תדעת מה קרה, הייתי בבוקר אצל רופא,

והרופא אמר לי שאסור לי לאכול עם פטרוזיליה, למה? זה לא טוב לדם.

הייתה מחליפה לו את הסלט או לא?

על הענייה אבני בלי פטרוזיליה, אין בעיה.

סלט חדש.

למה?

הרופא אמר.

אבל אם הקדוש ברוך הוא אמר,

מה זה? מה זה? פנאטי, מה קרה לך?

בורא עולם אמר, מה, כל מה שהוא אומר לך אתה עושה?

אם הדוקטור יגיד, כן.

אם הקדוש ברוך הוא אומר, לא.

הבנת?

כן.

מה עשו לפני שהיה החסלט?

מה עשו לפני החסלט?

אני אגיד לך. כן.

מי שידע שאסור לאכול

עם תולעים,

לקח את החסה, נגיד,

ושטף אותה היטב היטב.

למה היום אסור? מי אמר שאסור? מותר.

רק יש אחד שקונה את זה כבר נקי,

ואחד קונה מלוכלך בשביל לנקות.

זאת אומרת, גם במלוכלך מותר לאכול? גם במלוכלך, כשהוא נקי,

מותר לאכול, ודאי. הוא גם יותר זול,

אבל יותר מסוכן.

למה יותר מסוכן? כי אם מתפלח לך אחד... מה היה פעם, אם הוא היה מתפלח?

לא, אז תלוי. מה תלוי? אז אני אומר. מה שונה אז להיום? אתה צודק.

מה שונה? פעם הרצפה לא הייתה כמו היום, שאתה יושב על שיש. הרצפה הייתה מעפר, והיו תתים עם תתי קש.

אז למה אתה עושה היום בלטות? לא, אני לא מדבר אז, שהרצפה הייתה עם מלחמה. אז זה לא מזמן.

אז זה לא מזמן.

כמה שנים, חסנת. ולמה אתה עושה בלטות?

בלטות היה כל החיים. נכון, חמורים, למה פעם על חמורים והיום אתה נוסע ברכב? אנחנו מדברים על חסנת. אבל עולה רכב יותר.

למה חמורים כן? בוא נדבר על חסה, לעשות חמורים. חסה וחמורים מתחיל אותו דבר. מה שונה של אז להיום? זה מה שונה. כן. מה שונה? אז אני מסביר, לא שונה, רק הבדיקה והניקיון.

אותה בדיקה של אז והניקיון של היום.

אשאל אותך שאלה, מאיזה מוצא ההורים שלך? מרוקו. מרוקו. במרוקו היה אוכל סטרילי?

לא. למה אתם קונים היום אוכל סטרילי? מי אמר לך שאנחנו קונים סטרילי? כל מה שאתה קונה סטרילי.

כל הקונסרבים שאתה קונה, סטרילי. סליחה,

מה שאתה קונה היום, כן? הוא עד רבה, הוא יותר כימיקלים,

הוא יותר מולען ממה שהיה פעם. הפוך, מי שקונה את אלה שעברו ניקיון והכול,

עכשיו אנחנו מכינים סרט על כשרות.

לא קיבלתי. שפה אתה תראה איזה תהליך זה עובר של ניקיון,

שאתה אפילו בבית לא יכול לעשות. האמן לי שאני מכיר את התהליך הזה. מאיפה?

ואני בעל האונה. אז מה?

אתה היית שם?

אני מכיר את התהליך. היית שם?

מה זה שם? בגוש קטיף.

אני מכיר. מכיר, לא היית.

אנחנו היינו.

ראינו.

זה ההבדל. לא קיבלתי תשובה. בטח שלא.

אני אגיד לך,

בתור בעל האולם, אתה מבין שלקנות גוש קטיף עולה לך פי שלושה. לא נכון. ובתור אולם, כמה שעלה פחות, יותר טוב. לא נכון. יש שייכות. מה אין שייכות?

למה רק אתה שואל על זה? כי אני שואל. למה הם לא שאלו? אני אגיד לך למה. אף אחד מהם כולם פה לא קונה חסרה.

או, רק אתה קונה. מס רגע. וזה עולה לך הרבה כסף. אני אגיד לך, מה השוני, אני לא קיבלתי תשובה, מה השוני של אז להיום?

אני אגיד לך, הנה, אמרתי לך שהיום

הסיכוי לתילוע שואף לאפס בחסאלת.

הוא אפס.

ובלי, אפס. שואף, שואף.

ואם אתה קונה מהשוק,

מגידולים כמו שהערבים מגדלים,

חביבי, שמה יש לך,

מתי שיש מכה,

עשרות על כל חסן.

אז מה אתה רוצה? יש הבדל או אין הבדל?

הבדל בין אז למה אתה רוצה? זה ההבדל.

השאלה הייתה בין אז להיום.

אז אני אומר, זה ההבדל.

זה ההבדל. עכשיו, רגע, כבר שאלת.

אני רוצה באמת לראות.

כמה פה קונים לך סלט, אם אפשר להרים את האצבעות? לא, אני אעביר לך עכשיו. אה, השתבח, הבורא. אתה רואה? אתה רואה?

לתולעים אין פרנסה בפרזס חנות.

אז לענייננו,

אנחנו הסברנו כרגע שיותר

כיבוד אב ואם כשעושים

את רצון השם.

אפילו שהאימא מצטערת ואבא מצטער, זה לטובתם.

לטובתם.

כמו שבניתוח זה לטובתם,

גם פה זה לטובתם, אפילו שהם לא מבינים את זה. מה נעשה? לא כל דבר יכולים להבין כולם,

אבל זה לטובתם.

איך?

גם עשוי שמפסידים את הבן. אין הורים שמפסידים את הבן בגלל שהוא חזר בתשובה.

יש בן אולי שמפסיד את ההורים בגלל שההורים לא רוצים להבין את הבן.

אין דבר כזה. אלא מה?

יש עקשנות.

יש עקשנות. אני אסביר לך, אתן לך דוגמה.

בשבת האחרונה פרסמו כתבה בעיתון מעריב שלושה דפים,

שאיזה בחור צעיר בן 17 התאבד באור יהודה.

ככה כתבו שהוא התאבד.

והאימא רוצה לטפול את האשמה?

עלם לא נצחק.

למה?

כיוון שהבן שלה לפני שנים שמע קלטות,

והוא שמע את הקלטות והחליט לחזור בתשובה.

והאימא התנגדה בעקשנות יתרה שהבן הזה לא יחזור בתשובה,

למרות שהאבא שלו התחזק איתו ביחד והלך איתו בד בבד,

ולא הבין את האימא למה היא מתעקשת אפילו אם ילך לישיבה.

והיא הלכה לפסיכולוגים,

ואמרו לה, תניחי את הבן,

את מכניסה אותו לפינה.

למרות כל זאת התעקשה והתעקשה,

עד שבסוף כדי לרצות את ההורים

הוא פרש מן הדרך וחזר להיות חילוני מחלל שבת,

ויושב מול הטמבלוויזיה לצפות בה.

בחצי השנה האחרונה כנראה שהיה קשה לו מנשוא המצב,

ובסוף הדרך הוא התאבד.

זה הלחץ של האימא שגרמה

לבן שלה את הקונפליקט.

הבן שלה גילה את האמת.

הבן שלה כתב שירים

שהוא שמח שגילה את האמונה שלא העניקו לו אותה מהבית,

למרות שהבית מסורתי.

אבל ההורים ציפו ממנו כנראה למשהו אחר,

והוא גילה את האמת.

גילה את האמת ולא הניחו לו, לא הניחו לו להמשיך בדרך.

התערבב בזה גם בידודו החברתי שלא היה כל כך שפיר,

אבל תסבוכת האירועים האלה גרמה את מה שגרמה.

אז האימא ניסתה לעשות מזה שעיר לעזאזל,

ופנתה לתשקורת,

והיו כאלה שלא כתבו שם, ומעריב כתב שם.

אבל צריך להבין דבר אחד, לפעמים זה יכול להגיע עד מצב כזה שהורים שלא משכילים להבין את נפש הבן

עלולים לגרום גם דבר כזה.

וזה לא רק בחזרה בתשובה,

גם בדברים אחרים.

יש אחד שהחליט על דרך ואורח חיים מסוים, וההורים מונחים ממנו,

ונגרם לו מצב כזה.

ויש אחרים שלוחצים עליו בצבא,

ורבים שמתאבדים לצערנו הרב בצבא בגלל לחץ, מלחיצים אותם יותר מדי.

והנפש לא מסוגלת,

אז הם בורחים מן המציאות.

ועוד כהנה וכהנה מקרים רבים לאין-ספור.

היום אומרים, לפי מחקרים, שאחד מאלף

בציבור הישראלי מנסה להתאבד

ואחד מעשרת אלפים מתאבד.

זה מחקר שפרסמנו

בקלטות האחרונות שלנו

בנושאים האלה.

זאת אומרת, לחץ לפעמים ואי-קבלת הדרך של השני

עלולה לגרום לנזקים לפעמים בלתי הפיכים.

צריך תבונה.

ילד בהתבגרות שלו,

גם בלי שום דבר,

עובר כל מיני מצבים שונים, נפגש עם כל מיני

חברות שונות,

רואה, ואתם בפלוויזיה,

חומר מסוים, רואה אלימות,

רואה אופציות של עשירות, רואה כאן, הנפש שלו נבנית

לפי מה שהוא קולט.

בבית לפעמים לא נותנים לו.

נוצר קונפליקט.

ולך תדע לאן זה מתפתח.

צריך זהירות יתרה בכל דרך שהיא עם נוער.

אבל ההורים צריכים להיות חכמים.

אותם חילונים שמתנגדים שהבן, לדוגמה, יחזור בתשובה,

צריכים לחשוב, כשהוא הופיע פעם ראשונה עם העגיל,

הם יצאו על בריקדות או לא?

יכול להיות שלא מצא חן בעיניהם.

לטעמם גם כן זה לא טוב.

אבל לא נלחמו עד כדי כך שתלשו לו את זה מהאוזן.

הוא החליט לגדל קוקו

או לעשות קרחת מהצדדים ולהעמיד את השערות למעלה עם כל מיני חומרים. נו,

הוא מבייש אותם ברחוב, לטעמם.

נו, אז מה הם עשו?

גזרו לו את השערות בלילה?

לא.

אבל מלחמת חורמה נגד התשובה

זה רק בגלל שיש הסתה מסביב של החברה החילונית

כנגד התופעה הולכת וגדלה.

הם קוראים לזה תופעה.

זה לא תופעה.

בעם ישראל תמיד היה נושא של תשובה,

וזה מעוגן בתפילה

השיבנו השם אליך.

זה דברים שידועים, זה לא חדש, זה לא פטנט של ארץ ישראל.

אומנם,

לשמחתנו, בדור האחרון זה הולך וגודל במהירות גדולה ביותר,

כיוון שאנחנו קרובים לסוף,

וכתוב שבסוף רבים יחזרו בתשובה, כמו שכתוב בפרשת מצבים.

אלה שרוצים לבלום את התופעה

לא יצליחו, כי יש לנו הבטחה אלוקית.

אבל צריכים להבין דבר אחד,

לא יעזור לאף אחד.

האמת הזאת תגיע לכל בית.

מי שיזכה,

יתפוס אותה.

מי שלא יזכה, יפספס אותה.

ואני רוצה להקריא לכם מאותה חוברת,

מה שאמר לב טולסטוי, גדול הסופרים הרוסיים,

1891. הוא שואל, מה זה יהודי?

איזה מין יצור מיוחד הוא זה שכל שליטי העולם וכל העמים העלבוהו,

דיכאוהו,

גרשוהו,

רמסוהו,

רדפוהו, שרפו וטביעו אותו,

ואילו הוא על אפם בחמתם,

ממשיך לחיות ולהתקיים.

יהודי הוא אדם

שמדכאיו ורודפיו הציעו לו הכול,

ובלבד שהתכחש לדתו וינטוש את אמונת אבותיו,

אך לא הצליחו.

יהודי הוא סמל הנצח.

הוא שלא יכלו להשמידו.

לא טבח ולא עינויים,

לא אש ולא חרב האינקוויזיציה הצליחו להכחידו.

הוא אשר בישר ראשון את דבר ה'.

הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה,

ומסרה לאנושות כולה.

עם כזה אינו יכול להיעלם.

יהודי הינו נצחי.

הוא התגשמות הנצח.

כך אומר לב טולסטוי,

גדול הסופרים הרוסיים ב-1891.

יש אנשים שרוצים למחוק את היהודים,

ולא גויים.

יהודים. יהודים שרוצים למחוק יהודים ויהדות.

מתייוונים של ימינו,

שלא רוצים שתהיה הכרה ליהדות האותנטית,

רוצים מודלים חדשים,

לא יעזור.

זה עם הנצח.

נצח ישראל לא ישקר.

הקדוש ברוך הוא הבטיח הבטחה אלוקית

שהתורה הזו לא תשתכח מעם ישראל לעולם,

למרות כל הגזרות שהיו לשרוף את הספרים, את התלמוד, לשרוף את היהודים.

לעשות הכול לא עזר לאף אחד.

ולצערנו הרב,

כמו שהוא אומר כאן, יש הורים ששמענו אותם, לצערנו הרב, בתים בפלוויזיה,

וקיבלו במה שם להשמיע את דבריהם.

כתוב כאן,

יהודי הוא האדם שמדכאיו ורודפיו הציעו לו הכול,

ובלבד שהתכחש לדתו וינטוש את אמונת אבותיו,

אך לא הצליחו.

שמענו אמהות שאמרו

שמעדיפות שהבן שלהן יהיה מסומם ולא חוזר בתשובה.

זאת אומרת, להגיע למצב כזה של שפל

זה רק בעקבות ההסתה הפרועה שנמצאת בכל אתר ואתר,

והתשקורת נותנת לה במה.

אי אפשר להגיע לריחוק כזה בדעות עד כדי כך.

לקבל את האסלאם ואת דתו ולהעריך אותה, אין בעיה.

לקבל את הנצרות ואת דתה ולהעריך אותה,

ואף ללמוד מספריהם בבתי ספר יהודיים,

אין בעיה.

לא למגר את תופעת המיסיון שמטבילה אלפי יהודים כל חודש בארץ ישראל,

אין בעיה.

אבל שמישהו יזכיר ליהודי שהוא צריך לחזור לשורשים האמיתיים שלו,

לקיים כמה מצוות,

זה אסון,

זה אסור,

זה גרוע מכול.

הרי רצינו לברוח מהיהדות, בשביל זה הקמנו מדינה,

שלא תהיה יהודית גלותית כמו היהודים מהגלות.

מודל חדש רצו, ישראלי חדש,

שייך לעולם הפתוח,

כמו המתייוונים של פעם,

שהלכו עם הרומאים,

אבל נכזבו.

מקימי הציונות נכשלו.

לא רק שלא הצליחו אצלנו,

אלא התפוררו בעצמם,

והרבה קיבוצניקים שלהם מגיעים אלינו.

זה המצב.

זאת אומרת,

לבוא ולהציג את הדברים בצורה עקומה,

זה לא בעיה.

כבר עשו את זה לפני כן אנטישמים שרצו להרע ליהודים.

אבל החכמים נותנים לכלבים לנבוח,

והשיירה ממשיכה לפסוע קדימה אל המטרה.

אנחנו קרובים מאוד לגאולה,

מאוד מאוד קרובים.

החכמים יזכו עוד להצטרף, לעלות עליה.

אלה שלא יזכו,

אנחנו מצטערים בשבילם.

אנחנו את שלנו עושים, מנסים ומשתדלים

להגיע לכל מקום, שידעו את האמת.

אבל לצערנו הרב, כוחותינו לא כמו כוחותם.

לנו אין

תקשורת להמונים,

ואנחנו משתדלים, קלטות פה, קלטות שם, הרצאות,

עצרות, כנסים,

סמינרים, ספרים, חוברות, מה שאנחנו יכולים.

אבל זה מה שיש לנו.

עם הכוחות הדלים האלה אנחנו משתדלים להגיע, לפתוח את הלבבות,

ושיכירו את האמת.

מולנו עומדים כאלה

שלא רוצים לראות בטובתו של העם היהודי עתיק היומין,

בעולם כולו.

כן, בבקשה.

איך אתה יכול לומר לי שזה אמת? אתה אומר, הכל אמת.

אתה יכול להוכיח לי?

את מה?

שחשבתי את מה שאמרת, לפתוח להם את הלבבות ולהראות להם את האמת.

כן. איזה אמת?

מה אתה לא יודע שזה אמת? לא, לא, כלום אני לא יודע. מתי באת?

אני באתי לפני חצי שעה. זה הבעיה.

כשאני שאלתי בהתחלה מי לא מאמין באלוקים, אף אחד לא הצביע.

אני מצביע.

אוה, עכשיו,

למה, למה,

למה שייצא, חס ושלום, שייכנס?

קודם כול, תשמע ברכה ראשונה.

ברוך אתה אדוני,

הלוהינו מלך העולם,

שהכל נהיו בדבורה.

אמן.

עכשיו אני שואל אותך אבל שאלה, מה שמך?

ארנון. אמר לך אמן. ארנון.

כן.

תגיד לי משהו.

כמה זמן אתה משרת? שנה.

שנה.

עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה.

אם אני אוכיח לך עכשיו,

תוך עשרים דקות, שאני צודק,

אתה תהיה מוכן להתגייס אלינו?

מה זה להתגייס אליכם?

אני אגיד לך, יש לנו צבא השם.

ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה.

אתה לא צריך להוריד את המדים שעליך, אתה רק תוסיף את המדים שלנו למדים שלך.

אנחנו ניתן לך ציצית וכיפה,

חוץ מהכומתה שיש לך בשכפץ.

עלינו מבטחנו, אבל אני לא מוכן לשמוע.

אני שומע נימה של בסדר.

אתה תפרש את זה איך שאתה רוצה. כן, אבל אני רוצה ממך שתהיה גבר. אתה נראה לי בריא, בלי עין הרעה.

אני רוצה שתהיה גבר. מה זה גבר? אם אני צודק,

אתה לא תפחד הרי מהאמת. האמת היא שלך ושני.

אבל האמת היא לא כל כך לא חייבת. תכף נראה.

אתה יודע מי יהיו השופטים?

מי יהיו השופטים?

אני שופט של עצמי.

לא.

אני מחליף בדרך שלי.

ונכייר את הנשוואה. בסדר, אבל מי השופטים אם אני שכנעתי או לא?

לא, אני ולא אתה.

מי פה חילוני שירים את היד?

חילוני.

יש פה חילונים.

הם,

הם לא מהצד שלי כרגע, נכון? הם חילונים. הם מגדירים את עצמם חילונים.

אני מדבר איתך עכשיו דתי מול חילוני.

אם שכנעתי אותך, גם החילונים הרי יצטרכו להשתכנע, לא?

ואם הם יגידו שזה משכנע,

אז גם אתה צריך להשתכנע.

אבל מי אמר לך שחילונים האלה לא מאמינים באלוהים?

זה לא קשור. מה שאני אשכנע, זה לא קשור לאמונה.

מה שאני אשכנע זה לא אמונה. אני לא בא אליך עם אמונה. אני בא אליך לוגית.

אם יש לך שכל, אתה תבין, אני מפחד שאין.

בגלל זה אני צריך עדיף.

לדימונים האלה שבאו לפה יש להם בסיס. אם לא, הם לא היו באים לפה.

עוד פעם, בסיס גם לך יש, חוץ מזה שאתה רוצה להתווכח.

לך גם יש בסיס. גם לך יש בסיס.

ההורים שלך מסורתיים?

לא. בכלל.

סבא שלך מסורתי?

סבא שאתה נפטר.

אבל מסורתי היה? לא, לא הכרתי. יש לך בסיס.

יש לך בסיס.

אבל לצורך הוויכוח, יצאת גבר, אתה מתווכח, אין בעיה.

אבל עד הסוף. עד הסוף.

אתה יודע מה ההוכחה שיש בורא עולם? אתה.

אתה ההוכחה.

איך מוכיחים?

אתה נבראת או לא?

טוב, אני נוצרתי.

ברור. נוצרת. אתה נוצרת או אתה יצרת את עצמך?

אבא שלי, זיכרונו לברכה, יצר אותי. אבל אתה לא יצרת את עצמך. לא. ואת אבא שלך מי יצר?

לאבא שלי. והראשון מי נוצר?

לאבא שלי.

אין לאבא שלו. לראשון אין אבא שלו.

זה אתה אמרת. ברור, זה אני אומר.

ומה אתה אומר?

אני לא אגיד לך, האדם בא מהקוף, שמעתי את הבדיחות שלך על אופיקו. אני מדבר איתך על תכלס.

תכלס. אז אני לא יודע מה היה לפני אלפיים שנה.

אני יודע מה יש היום. אתה בוא ו... אנחנו מדברים שכל עכשיו.

שכל, אפשר להגיע קדימה מיליונים, ואחורה מיליונים. שכל.

אנחנו לא מדברים אמונה, תשים לב.

רק עם שכל.

שואל אותך,

הראשון שנברא,

ברא את עצמו,

או נברא?

הראשון שנברא,

אני חושב שזה אבולוציה.

זה תהליך של זמן. גם תהליך זה מתחיל בנקודה מסוימת. התחלת התהליך,

איך נעשתה?

אני לא חושב. אני חושב שאם אני אקח את התחלת אדמה,

ואני אשים אותה בבקווים, יצמח שורש.

יופי. עכשיו אני שואל אותך אבל שאלה.

התחלת תהליך כלשהו, לא משנה מה.

אם זה התחיל,

יש לא מתחיל.

אבל זה היה תמיד.

זה לא שזה דבר שהתחיל.

או,

אתה שולל את המדענים שאומרים שיש גיל לעולם.

אין גיל לעולם.

לדעתי גם.

ככה, סתם.

אין גיל לעולם. לדעתי אין גיל לעולם.

איך קובעים

שדבר מסוים הוא כבר אלפיים שנה?

אני לא מאמין בזה.

גם זה אתה לא מאמין.

יעני, אתה דעה עצמאית

בלתי תלויה.

האם אתה פה הערב? אני פה? כן. ואני אתפיס את כן. לדעתי לא.

אם אני לא בראש שלך זה לא מה שאני לא פה. לא.

אתה בראש שלי, אבל לא פה.

מה אתה אומר על זה?

אני לא מבין אותך. מה יש להבין? לדעתי אתה לא פה. הדעה שלך חשובה לך. הדעה שלי לא חשובה לך. והאם הדעה שלי תקבע אם אתה פה או לא פה?

לדעתי? כן.

לא. גם לדעתי, דעתך לא קובעת כלום.

נכון? נכון. אבל אם אתה תתחיל איתי עם לדעתי,

ארנון, אם אתה תתחיל איתי לדעתי,

אז תהיה בעיה, כי לדעתי אתה לא תהיה פה.

מוכרח שתהיה דעה מוסכמת, אתה מבין?

הרי אתה, בלי מכנה משותף אי אפשר לדבר, אתה מבין?

אני אדבר עם תוכי, הוא עושה לי ציף ציף ציף, אני לא מבין מה הוא אומר,

ואני אעשה לו אהלן,

הוא עושה לו עוד פעם ציף ציף ציף, לא יצא כלום.

הוא יצפצף ואני אגיד וכלום לא יצא.

גם בינינו לבין הערבים הם מכנה משותף ובכל זאת יש משא ומתן.

נכון. תמיד יש, תמיד תופסים. אבל רגע,

מכנה משותף זה הדעה האוניברסלית.

זה שמאל וזה ימין.

בסדר, אין בעיה, שמאל וימין זה עדיין מאותו מחנה.

עם תגוף.

כן.

גם אנחנו מאותו תגוף. עכשיו אני מדבר עוד פעם.

לעולם יש גיל.

אני לא מאמין, זה אתה אמרת. לא שייך, זה לא אני.

תוכיח לי שיש גיל לעולם. אז אני מסביר.

המחקרים המדעיים קובעים.

איך הם קובעים? בוא תשמע.

אמרו שפעם ידעו מזל. איך הם קובעים? אני אגיד לך איך הם קובעים.

פשוט מאוד.

אם לדוגמה נמצא אדם מת,

אומרים זה מת לפני שמונה ימים,

מאיפה הם יודעים?

מצאו עכשיו, מצאו עכשיו, כן,

גופה מלפני חודשיים.

אומרים זה מת לפני חודשיים. איך הם יודעים?

אני לא יודע אם הם יודעים, או שהם סתם זורקים גיל לפי הסערות שיש בעלמות.

מאיפה הם יודעים?

זאת אומרת שיש להם בדיקות בגוף האדם, מה אמרת? עוד פעם אני אומר לך. זה הם אומרים.

שיש להם בדיקות בגוף האדם, אתה שומע?

כן. תקשיב, תקשיב.

יש להם בדיקות בגוף האדם

שהן אומרות שהזמן שעבר מאז להיום הוא כזה.

זאת אומרת, זה רק אם יש גיל.

אם החומר לא היה לו גיל, אי אפשר היה לדעת.

אל תשכח שאותם אנשים אומרים שפעם דברים הם עוזרים, ביום השב״מים. אין בעיה, נסביר את זה. אל תשכח. נסביר, אין בעיה. בינתיים אנחנו מבינים שיש גיל.

תקשיב, גם אם לא היה גיל,

ועכשיו אני, לא ברור לי אם תמיד את התרגיל.

שים לב.

אם אתה נבראת על ידי אבא,

זאת אומרת, מוכרח שיהיה תמיד מי שקדם לנברא.

מוכרח.

זאת אומרת, כל נברא בפני עצמו הוא לא ישות נצחית.

כיוון שכל נברא הוא לא ישות נצחית,

אי אפשר שתהיה בריאה של בלתי נצחיים לנצח.

אבל הטבע עשית הכול.

הטבע זה גם ברור. אדמה זה ברור,

אוויר ברור,

מים ברור, וגם השתיל שייצא ברור.

זה ברואים כמוני כמוך.

גם השמש ברור.

יותר מזה,

לא רק שזה ברור, זה גם מוגבל.

כל דבר שהוא מוגבל, יש לו מקביל.

זה אתה מבין?

הנה כוס, היא מוגבלת, יש לה גבולות.

מישהו הגביל אותה.

העולם הזה מוגבל, מישהו הגביל אותו.

העולם הזה מוגבל,

יש מי שהגביל אותו.

מי זה שגדול מן העולם שיכול להגביל אותו?

מי זה שכל הגלקסיות במרחקים של מיליארדים משנות אור,

היקף שהשכל שלנו הכי משוכלל לא מקיף?

מי זה שברא את כל זה ומגביל אותו ומכריח אותו להתנהג בהתנהגות שטבע בו?

אין אחד כזה.

אין?

מה? אני עכשיו יוצר כוס, אני עוצר אותו, אני קובע את הגבולות שלו. נכון.

הנה, אני אומר, אל תכווי יהיו המים, ואתם יעלו אותם עליהם, הם ישפכו. כן. במקום אין את הכוס, אני מייצר אותם. טוב.

את האדמה הזאת,

כולה, אתה לא יכול להגיד לי, תשמע, יש בן אדם ששם אותה פה, החליט שזאת תהיה האדמה הזאת. בטח שלא. אין בן אדם כזה, אני מסכים. יש אחד ששם את זה פה, כן, הוא החליט שאתה ועכשיו אני, אני אהיה פה. כן. כי אני באתי איפה שאני רוצה, אם אני רוצה יבוא, אם אני לא רוצה, הוא הולך.

כן. אתה לא יכול להגיד לי, תשמע, הכל מתוכנן ולכל יש תכנוך.

למה אני לא יכול להגיד? אתה לא יכול להגיד שזה דבר כזה, כי אתה לא יכול להוכיח.

אני לא יכול להוכיח שיש מתוכנן?

בוא, אני אתן לך פה דעה מדעית.

אז לא מדברים על מדע, אני מדבר על, לא, לא.

נדבר ברמה נמוכה קודם, אחר כך נגיע לרמה שלך. חכה, לאט לאט.

אבל קודם כול,

אסטרונום סנדייג'

המפורסם ביותר כיום בנושא גודל היקום ושנות קיומו,

נעשה אדם מאמין בבורא עולם,

לדעתו קיים אינטלקט עליון המוביל את כל היקום

וגם משגיח על ברואיו.

הוא מודה במעשה בראשית

שהתרחש לפני 5,759 שנה.

זה האסטרונום סנדייג' הכי מפורסם היום בעולם בנושא גודל היקום בשנות קיומו. אתה שומע?

הוא לא ארנון, נכון, עדיין לא.

אבל בכל אופן, זה העיסוק שלו כל ימי חייו,

וזה האדם שכל המדע אומר שהוא נאמבר וואן בזה.

הוא אומר לך, תקשיב,

תקשיב,

הוא אומר לך שהכול מתוכנן ומושגח, יתרה מזאת.

שנייה, כבוד הרב, אם הוא יגיד מחר,

כן? את האבמים יש אבמים, אתה אומר שאין, נכון? אני מתאמר איתך שאין אבמים.

אז עכשיו אתה מאמין לדעה שלו.

אם הוא יגיד שיש אבמים, תקשיב,

אני אגיד לו, אין בעיה, נשמה,

בוא תראה לי אותם.

אתה לא דואג שהוא שקרן?

לא, אם אני אראה אותם... אתה אומר לפי מה שאתה אומר ש... לא הבנת, אם אני אראה אותם... רגע, אתה תופן בתורה, אתה מאמין לבן אדם? אם אני אראה אותם ארנון,

אני מודה על האמת.

רגע, יש לך ספק שיש אבאים בו? לא, אין לי ספק. אתה הולך לראות משהו שאתה יודע ש... אתה לא הבנת. אז למה אני הולך לראות? אגיד לך למה. תגיד לי למה. בן אדם אומר, האמת... הולכים להגידו לי עכשיו אבא שלי פה?

כן. כי אני יודע שאבא שלי לא יכול להיות פה, כי אבא שלי בפנים.

אתה מבין? אז אני לא הולך לראות, כי אני יודע שהוא לא פה.

אתה אומר לי עכשיו שאין אבאים. אתה מאמין בזה אתה בעצמך. כן. אז אם אותו גוי הזה יבוא להגיד לך, תשמע, יש אבאים מביאים להם בחוץ,

אתה אומר שאתה תמצא מהעולם ללכת לראות אם יש לך... נכון. אז זאת אומרת שאתה מפקפק בספר תורה. לא. אז למה אתה לא מבדוק? אני אגיד לך למה. למה אתה לא בא באמונה שלמה? יש. אני אגיד לך למה.

אני אגיד לך למה. אתה בטוח שאין. למה אתה אוהב את זה? אני הולך להוכיח לארנון שאין.

אתה הולך להוכיח לעצמך. לא, לך. אני לא ביקשתי שתצא.

אז אני אסביר לך, אתה כן ביקשת.

שאלת מה יקרה אם יגיד המדען הזה שיש עבמי... אתה אמרת לי, אתה אמרת לי, תראה לי, שיערע לי אותה. שיערע לי, נכון? אני חושב שאני קורא את זה. תראה לי שיש עבורים.

אז אני אגיד, הנה אני אראה לך.

אתה הוכחה ארנון,

אתה, אתה. אהפת הוכחה, אתה. חמת הוכחה, מה? אתה, בוא אני אראה לך. תוכיח. אני שואל אותך,

האם ייתכן

שייווצר בואינג 747,

מרוחות שהשתוללו בחירייה?

שלילי בסדרים. אה? שלילי בסדרים. שלילי, אתה אומר.

אתה יודע מי אומר את מה שאמרת עכשיו?

בוא אני אראה לך. עוד אחד פה דיבר.

רק רגע.

אתה כבר מתקרב למדענים, לאט לאט.

הנה,

השערת ההתפתחות הצביעה על המקריות האקראית כאחראית להתפתחות צורות החיים העליונות

למן התא שבגופנו עד למוח האנושי.

זו השערת ההתפתחות.

אחד ממכירי המדענים, פרופסור פרד הויל,

אסטרונום בריטי,

חיווה את דעתו על סיכויי ההסתברות לכך.

הוא כתב,

הסיכוי שצורות חיים מפותחות יתפתחו באקראי ניתן להשוואה לסיכוי שסופת טורנדוס סוערת על מגרש גרוטאות

תגרום להיווצרות מטוס בואינג 747 מן החומרים הנמצאים שם.

אמונה בהיווצרות עצמית של יצורים חיים שווה היא, לדברי המדען הבריטי,

לאמונה כי מטוס משוכלל ומורכב

יכול להיווצר מערבוב אקראי של שאריות אשפה וגרוטאות,

מה שנקרא garbage. הבנתי, garbage.

אבל בואו נגיד לך משהו.

אותי יש מי שיצר, היה לי אבא, אתה מבין?

שיצר אותי. את המטוס אין מי שיצר אותו.

מה הבעיה?

אני אסביר לך, אתה נתקעת באבא, זו הבעיה. לא, אני נתקעתי בתכלס.

לא. אם עכשיו אני הולך להתחתן ויש לי אישה ואני שיקח...

אני עכשיו ראיתי מכונה שמייצרת את הכוסות חד פעמי,

ואני אומר לגביי,

מי שמייצר כוסות זה המכונה שייצרה.

באמת. אני אומר לך, נכון.

ומי ייצר את המכונה?

לא יודע.

אז אני אומר לך, רגע, ואתה יודע שזה שייצר את המכונה,

מישהו ייצר לו את המוח בשביל שייצר את המכונה? כן. אתה יודע מה זה מוח?

מה זה מוח?

מור זה אימר שמוצע בראש, זה אימר שמוצע לגבולות בכל האורך.

מה הוא מכיל?

מה הוא מה? מכיל.

וגים, וגידים.

זהו, כמה?

מיליארדים, טריליונים.

וזה איך נעשה?

מה זה איך נעשה?

מטורנדו.

יש טיפה, שאני לא רוצה לקרוא בשם שלך פה.

כן, יש טיפה. כן. מכזית צורפת מהשירייה.

כן. יש מכזית צורפת מהשירייה. כן. יש דיווק ביניהם חיבור.

כן? מי יצר את הפטנט הזה של הטיפה והביצית? מי יצר את הפטנט הזה? אני התאמצתי.

מי יצר את זה?

ארנון,

תתבייש!

מי יצר לך את זה?

אתה יצרת את זה? זה משהו שקיבלתי מאבא.

אבל מי יצר לאבא?

ארנון, שנה בצבא ואתה עוד לא מאמין? בוא נגיד, אתה יודע מה?

בוא נגיד שבחטא הזה אני לא רוצה להיכנס איתך

למיקרף יותר מדי עמוק, כי אני מנסה את זה בשחק.

הבנתי, אנחנו עוד ברדוד, אתה אומר, ברדוד.

אז בוא, בגלל שאתה אינטליגנט גדול ואינטלקטואל בכיר,

אני רוצה להזכיר לך את מה שלמדת בילדות.

תן לי להשמיע לך קטע קטן

מאותה חוברת.

אדם בוגר הוא מקבץ של 100 טריליונים תאים.

את זה למדתי.

טריליון,

אמרתי לך, אני רק מזכיר לך מה שלמדת בילדות.

טריליון זה 1,000 מיליארדים.

אדם בוגר הוא מקבד של 100 טריליונים תאים.

התא הקטן,

מכדי שתוכל לראותו בעין.

בכל תא שוכן חוט דקיק

המורכב מ-6 מיליארד שלבים של צירופים כימיים,

המהווים תוכנית מלאה ליצירת כל גופו של האדם.

חוט זה,

ה-DNA מקופל לגודל של אלפית הסנטימטר בתוך גרעינתה.

רשום בו בצופן כימי,

צבע העיניים

וסלסול השיער,

טביעות האצבעות

והרגישות למחלות.

ה-DNA מכיל לא רק את התוכניות של כל חומר הנמצא בגוף האדם,

אלא הוא גם נותן את ההוראות המדויקות ליצורו.

חלק מן ההוראות מועתק מהקוד הכימי של ה-DNA וחלק מועבר על ידי תנועותיו.

חוט ה-DNA הדקיק מתכופף ומתפתל אלף מיליון פעמים בשנייה.

כך, הוא מעביר את ההוראות לביצוע התוכנית,

וכך, הוא גם מכפיל את עצמו לקראת חלוקת התא לשני תאים זהים.

מנגנון מיוחד עורך בקרה בלתי פוסקת

כדי לזהות כל שגיאה בשכפול ולתקן אותה.

בתוך כל תא יש טחנות כוח

המספקות לתא את האנרגיה הדרושה לו.

חלקים אחרים בתא הקולטים אנרגיה זו מפיקים חלבונים,

חלקם לצריכה עצמית של התא וחלקם לייצוא.

קו הייצור של החלבונים הוא מפלאי הבריאה,

כמוהו האריזה של החלבונים לייצוא,

השינוע שלהם על שטח הפנים של התא

ומעברם המתוחכם דרך קרום התא אל החוץ.

בשנייה אחת

שים לב, ארנון,

משלים גוף האדם

ייצור של 500 ביליון עותקים מדויקים של ההמוגלובין,

שהוא חלבון המורכב מ-600 חומצות אמינו.

חומצות אמינו הן עצמן צירופי אטומים של פחמן, ממן, חמצן וחנקן.

מנגנון מיוחד מייצר אנזימים המעכלים בקטריות וחומרים לא רצויים.

הם מצליחים לחדור אל התא.

למערך הייצור שבכל תא מוזרמת אספקה שוטפת של חומרים המתקבלים במערכת העיכול ומועברים בזרם הדם.

זו מערכת שינוע והובלה מדהימה בתחכומה המביאה לכל תא ותא בכל רחבי הגוף את החומרים הדרושים לו.

מערכת איסוף גאונית ומסועפת ביותר מגיעה אף היא לכל תא

כדי לאסוף את הפסולת שנוצרה בו ולסלקה מן הגוף.

כל זה ועוד הרבה יותר מזה פועל בכל תא בצורה מושלמת מרגע הלידה

עד הנשימה האחרונה של החיים.

זאת מערכת על כשל ששום מעשה ידי האדם

אינו מתחיל להשתוות אליה.

כל תא בגוף האדם זועק.

מי שעשה אותי הוא בעל תמונה עליונה,

הוא כול יכול והוא אוהב אותך, ארנון,

ואתה האדם לא מבין זאת?

זה תא אחד.

אתה מבין בכלל?

זה נעשה, אתה חושב, מסופות טורנדו,

משלבים.

זה גם אצל כלבים, אצל חתולים.

נכון.

גברים. נכון.

ובגלקסיות כולם?

ומי שגדול מכל הבריאה כולה,

רק הוא יכול לברוא בריאה כזאת.

מי שקטן מן הבריאה לא יכול לברוא את הבריאה,

ומי שחייו קצרים לא יכול.

אנחנו עם כל חיי האנושות מאז שקיימת.

אנחנו,

כל גאוני העולם,

מאז הייצור הראשון, עד היום,

עם כל המוחות הטובים,

לא הצלחנו עדיין לפענח את מהות ה-DNA,

את התא הקטן. לא הצלחנו כולנו ביחד.

אז אתה יושב לי ארנון ואומר לי, הטבע,

אדמה, אם אני אסגור אותה עם פלסטיק יצא לי שתיל, כאילו אתה עשית את זה.

מי שעשה את האדמה ואת השתיל ואת הביצית ואת הטיפה,

הוא עשה את הכול. נכון, הוא.

ואנחנו עוד לא מבינים

אפילו איך זה נעשה,

איך הוא עשה, על אחת כמה וכמה.

אבל ברור לנו שכל האנושות כולה ביחד לא יכולה להגיע להבנה אחת קטנה שלו בבריאת החלקיק הקטן ביותר שבחומר.

הבנת, ארנון? בוא נגיד עכשיו שאלה אחרת, נתנישא. שאלה אחרת.

אומרים לצבא, אדמה, אחות טובה זה התקפה. איווה, בוא. שנייה. ארנון, שנייה. רק שנייה. רגע, תן לארנון, בבקשה. אפשר לשאול אם אלוהים עם כול יכול,

אז למה הוא לא בורא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? זה ההיגיון של השאלות שאתה מוביל. זה שאלה של אריסטו, לא שלך, ואתה לא שואל אותה לוגית, אתה רק מעתיק.

אבל אני אענה לך.

יכולתו של הכול יכול להגביל גם את יכולתו, וגם זוהי יכולתו.

כי הכול יכול, יכול בכול. אז זה יכול להיות גם לא יכול להיות.

הוא יכול להיות גם הכל יכול, וגם הכל לא יכול ביכולתו.

זה יכולתו של הכל יכול.

הבנת?

הבנת, נשמה? מה נעשה? ככה זה.

כן, ארנון, חזרנו אליך.

יש לך מספר שאלות?

לא, אני לא קולט. אתה איזה זיכרון שני?

בקושי שאלה.

אפשר לך שאלה אחרת?

כן.

אני מאמין שהקדוש ברוך הוא, כמו שאתה קורא לו, אוהב אותך.

רגע, הוא נמצא כבר?

לא יודע, אתה לא אומר, אתה רוצה לשמור עליך, נכון? כן. כמו שאתה אומר, אני, אם היית השני, אם אני הייתי אלוהים, ואתה היית דורש ככה לאנשים,

הייתי אוהב אותך, לא הייתי אוהב אותך, שיאבדו אותך. כן. יפה. אם עכשיו יקום בן אדם, יחנוק אותך, והקדוש ברוך הוא אמר, לא יאבדו אותך. אני לא מאמין שהוא לא רוצה לאבד אותך. כן. הוא לא רוצה שתמות.

זה מה אני מאמין. אם אתה דורש בשבילו כל כך הרבה, מחזיר בשבילו בתשובה, כן. ואני עושה בשבילו הרים וגבעות,

אז אתה, הקדוש ברוך הוא, לא רוצה שאתה תמות.

מי אמר לך? הבן אדם יקום,

תשמוש אותך כבוד הרב, מחילה מלכותך, כן,

ושים עליך ידיים כמו שצריך, כן,

ולא אתן לך לנשוח, כן, אתה מה?

מה? פתאום אמרת, תגיד, רגע, רגע, אין לי אמין. אני לא אגיד כבר. אתה תגיד, תעזב אותי. לא, אני לא אגיד תעזב אותי, אני כבר לא אהיה. אני אשאל אותך, אתה יודע, משהו שחבר אמרתי, אמרתי לי ואתה הולכים ביער.

רגע, רגע, בוא נגמור את התשובה הראשונה.

חכה, חכה, החבר שלך תשאיר אותו ביער רגע. חכה, חכה רגע.

רק שנייה, חכה,

חכה,

חכה ארנון, שוויה שוויה.

אני לא יכול לעמוד בקצב שלך.

אתה מהיר יותר מהבריאה.

אבל תקשיב, אם הקדוש ברוך הוא רוצה שמישהו ייגע בי,

לא יעזור לי אפילו אם יהיו כל השב״כ מסביבי כמו שהיה סביב רבין.

אם הוא לא רוצה שמישהו ייגע בי,

אפילו אם אני אלך לבד בגד צלמוות, לא יירא רע.

רגע,

הוא אוהב הרבה,

הוא אוהב הרבה צדיקים,

וצדיקים גם נפטרו, אתה יודע.

וגם רבי עקיבא סרקו את בשרו במסרקות ברזל,

ועשרת הרוגי מלכות.

הוא אהב אותם יותר ממני.

אבל אתה צריך לדעת, יש חשבונות שמיים שאנחנו לא יודעים על כל אחד ואחד.

אם היית יודע בזמן עשרה הרוגי מלכות שהם גלגול של עשרת השבטים,

היית מבין למה זה קרה.