קלטת 99 - בנייני האומה – ערוץ 2

- - - לא מוגה! - - - 

בנייני האומה, ערוץ 2, קלטת מספר 99. החינוך המצוין של החברה החילונית.

היום איפה יש צניעות?

בכל תוכן.

יש מישהו שעומד, מפקח ממשרד החינוך שאומר, ילד,

אתה אסור לקנות חוברת תועבה כזאת?

כי אסור מתחת לגיל 16?

האם יש מישהו שעומד ושומר על הנוער וחשיפה בפני כל הפגעים

ותחלואי החברה הישראלית? אין.

רק אם הוא עלול להיחשף ליהדות אותנטית ועלול בגלל זה לחזור לשורשים,

זה אסור.

מאיפה הבאתם את זה?

התקשורת אובייקטיבית אתמול צלצלו מעובדה לחבר כנסת יצחק וקנין מש״ס.

והיא מדברת איתו 25 דקות ומנסה להוציא ממנו שאמנון יצחק מפחיד.

אני מפחיד או מצחיק?

התקשורת ממש אובייקטיבית.

אבל אל תדאגו,

בתוכנית עובדה אתם תראו שאני גורם להתאבדויות,

אני גורם כנראה גם לסמין בדרך עקיפה וכן על זה הדרך.

בנייני האומה, ערוץ 2, קלטת מס' 99. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

קלטת זו ניתן להציג גם בווידאו.

קלטת מס' 52,

בנייני האומה.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמיו ירוויח.

תודה רבה לכל הקהל הקדוש שהצטופף כאן

לשמוע דברי תורה.

יהי רצון שייצא קידוש השם מערב זה.

לפני חודשים מספר

הגיע למשרתנו אחד מהמפקדים

של חיל האוויר,

ובפיו הייתה שאלה

אם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם.

אמרתי לו, אפשר להוכיח בתוך 20 דקות

ובתוך חמש דקות

למי שמבין מהר.

אמר לי, בלי משלים, אמרתי לו, בלי משלים.

אני אדבר איתך על הוכחה לוגית.

שאל אותי, מה ההוכחה?

אמרתי, ההוכחה זה אתה.

אמר, אני ההוכחה למציאות הבורא?

אמרתי לו, כן.

כיצד?

אמרתי, אם אתה נבראת ולא על ידי עצמך,

מוכרח שהיה בורא שקדם לך.

אם נבראת ולא על ידי עצמך,

מוכרח שהיה בורא שקדם לך.

ומה ההוכחה שנבראת?

יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני שנבראת,

או שלא היית לפני שנבראת.

אם היית לפני שנבראת,

לא נבראת, כי היית.

ואם לא היית לפני שנבראת,

איך נהיית?

הרי לא היית.

אמרתי לו, זאת ההוכחה שיש בורא לעולם.

היה לו קשה קצת לתפוס.

הוא רגיל בטיסות, לא בדיבורים.

אז חזרתי עוד פעם.

ההוכחה שאני ואתם נבראים

היא שאנחנו לא בראנו את עצמנו.

איך נוכיח שלא בראנו את עצמנו?

יש שתי אפשרויות.

או שהיינו לפני שנבראנו,

ואז, אם היינו לפני שנבראנו,

לא נבראנו, כי היינו.

והיינו תמיד,

זה בלתי אפשרי,

כי אנחנו בעלי זמן.

אם לא היינו לפני שנבראנו,

איך נהיינו?

הרי לא היינו מוכרח כשהיה מישהו שקדם לנו שברא אותנו.

עד פה זה פחות מחמש דקות.

הבנתם כן או לא?

הבנתם כן או לא?

מי יכול לחזור על זה?

ובכן,

אם מוכרח שאני נבראתי,

מוכרח שיש בורא.

כל נברא מעיד על בורא.

דבר נוסף צריך לדעת,

כל מוגבל יש לו מקביל.

הכוס הזה מוגבל.

יש לו גבולות.

מישהו הגביל אותו.

השולחן הזה מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

האולם הזה גדול,

אבל מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

השמש מוגבלת.

הירח, הכוכבים,

מישהו הגביל אותם.

הגלקסיות,

גם הן מוגבלות.

מישהו הגביל אותן.

מי שגדול מהן

הגביל אותן.

לכל מוגבל יש מקביל.

המקביל שהגביל את כולם הוא הבורא,

ולו אין מקביל,

כי אם לא היה מקביל, גם הוא היה מוגבל.

ואם הוא מוגבל,

אז זה שהגביל אותו הוא הבורא.

מוכרח שיש בורא,

ומוכרח שהוא מגביל ולא מוגבל.

מוכרח שהוא הכול-יכול.

אם הוא לא הכול-יכול, הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל,

אז הוא לא הבורא.

אם הוא הכול-יכול,

אולי נאמר שהיו שניים,

שניים הכול יכול.

הנה, יש לפנינו שניים.

אם נגיד ששניהם הכול יכול,

נשאל,

אם זה הכול יכול, האם הוא יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל,

אז זה לא הכול יכול.

אם הוא לא יכול להגביל את זה,

אז הוא מוגבל, אז הוא לא הכול יכול.

מוכרח

שיש הכול-יכול אחד,

מגביל ואינו מוגבל,

והוא בורא לכל הנבראים.

אחרי שעברו פחות מעשר דקות,

נראה את הפתיחה של הרמב״ם בספר המדע.

הוא אומר בשורה אחת את כל מה שאמרנו.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות

לדעת שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים.

אי-אפשר להעמיד שום דבר בעולם

אם אין לך יסוד.

את הבניין הזה העמידו על יסודות,

אבל גם ליסודות האלה יש יסוד, זו הקרקע

שעליה עומדים היסודות.

היסוד לכל היסודות

והעמוד לכל החוכמות

זה לדעת,

לא להאמין, לדעת

שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים.

בלעדי זה אני ואתם לא יכולים להיות כאן,

כי אנחנו לא עשינו את עצמנו.

מוכרח שיש בורא לעולם,

לוגית.

אם יש מישהו שיכול לסתור את מה שאמרתי,

אשמח לשמוע.

כן.

כן, בבקשה, תעמוד.

נא לגשת אליו עם המיקרופון.

כל מי שיש שאלה שירים את היד, יגשו אליו עם המיקרופון. תודה.

אתה הוכחת את זה באופן לוגי,

שלא יכולים להיות שניים, כי אז אחד יגביל את השני.

אבל אם יש אחד

שהוא כול יכול, הוא יוכל להגביל את עצמו.

זו סתירה.

זו לא סתירה,

משום שהכל יכול,

אינו מוגבל,

אפילו להגביל את עצמו-עצמו.

להגביל אחר,

זאת אומרת שהשני אינו יכול למנוע בעדו להגביל את עצמו.

אם הוא יכול להגביל את עצמו,

זאת אומרת שהוא מוגבל.

לא.

איך זה לא? מוגבל על ידי אחר.

אני יכול להגביל את יכולתי עכשיו.

אני יכול להרים 50 קילו ואני מגביל את עצמי עכשיו להרים רק 3 קילו.

זה לא שאני מוגבל לגמרי על ידי אחר שלא אוכל לעולם להרים סך כזה,

אלא זו הגבלה של כול יכול.

האם אתה יכול להגביל את ההגבלות שלך?

האם אני יכול להגביל את ההגבלות שלי ככל יכול? כן.

כי אני עצמי,

כאותו אחד,

אם אתה מגביל את ההגבלות שלך,

אז מעתה אתה מוגבל, ואם אתה, איך?

ואתה אתה מוגבל. מאז שאתה מגביל את עצמך, אתה מוגבל. לא, זו לא הגבלה. אם אתה לא מוגבל, אז זו עובדה שאתה לא הגבלת את עצמך. אין זו הגבלה קבועה,

משום שהגבלה זו היא כפי רצוני, לאורך זמן, לתמיד, באופן זמני.

הגבלה של אחר בלי יכולת להתנגד,

זוהי הגבלה.

לזה אני מתכוון בהגבלתי.

טוב, לדעתי אתה מרחיב את הנוסחה של אתה בעצמך ניסית להוכיח משהו בצורה לוגית,

ואתה בעצמך,

על פי מה שאתה אומר, אתה מגיע פשוט לסתירה. אני פשוט מעמיד לך את מושג ההגבלה. כי אז אתה מתחיל להגביל את המושג הגבלה.

לכן אני אומר לך שמושג ההגבלה שבו אני משתמש הוא באופן הזה.

תודה.

ובכן,

אם יש לנו בורא שברא לכל הנבראים, אנחנו שואלים לאחר מכן אם הוא חכם,

מן הבריאה אנחנו רואים שהוא חכם.

חוכמה מניין לנו?

החוכמה שלנו נובעת מהנתינה שהוא נתן בנו.

אם כן,

אם אנחנו רואים שיש חוכמה בבריאה, ובכל פרט ופרט שבבריאה,

אנחנו יודעים שהוא חכם.

חכם עושה דברים לתכלית.

הבורא ברא נבראים.

מהי התכלית

שהבורא ברא את הנבראים?

אם תכליתו לא תצא לפועל,

אנחנו רואים שלמעשה החוכמה לא מתממשת.

אלא מה?

הוא צריך להודיע לברואיו מהי התכלית,

מהן הדרכים העומדות לפניו.

או שהוא יציג את עצמו ויגיד מה הוא רוצה,

או שהוא יכתוב ויפרסם את המכתב,

או שהוא ישלח שליחים.

בשלושת הדרכים האלה נתגלה הבורא לברואיו.

במעמד הר סיני,

לעיני מיליונים,

כולל אומות העולם,

הופיע הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות ואמר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים,

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

הוא כתב מכתב, והמכתב, מכתב אלוקים, חרוט על הלוחות,

וגם שלח ביד עבדיו הנביאים

את אשר עתיד לקרות גם לאורך אלפי שנים.

לאורך ההיסטוריה שעברנו,

יש לנו כבר מספיק ראיות

שמה שהקדוש ברוך הוא שלח ביד עבדיו הנביאים,

שהתקיים לטובה,

התקיים.

הוצאנו על זה כבר כמה קלטות שמדברות בעניין,

ביניהן נבואות שהתגשמו, קלטת מס' 12 בטייפ,

השלום עם ערפאת, קלטת 35,

גוג ומגוג, 51, מה שעתיד להיות,

וכן, על זה הדרך.

אם כן,

נותן התורה במעמד של מיליונים להינק

באי עולם,

אומר בתורה מהי התכלית שרוצה מברואיו.

ואנחנו צריכים לקיים את רצונו,

כפי שהוא אומר,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

אני נותן לפניכם שתי דרכים,

דרך אחת

של טוב, דרך אחת של רע,

אחת נקראת חיים ואחת נקראת מוות.

ואני אומר לכם, ובחרת בחיים.

כרגע הבחירה נתונה ביד כל ברור וברור האם לעשות רצונו או לא.

והקדוש ברוך הוא יוציא את תכליתו.

אם הבוחר יבחר בדרך לא טובה ויישאר בה,

תינתן לו אפשרות נוספת לבוא בגלגול עד שלוש פעמים כאדם,

ולאחר מכן, בדרך רביעית,

על ידי צומח דומם או חי, כשהנשמה כלואה בתוכם,

ואז

אותו אדם ישלים את תיקונו בדרך זו.

יש אפשרויות נוספות,

אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

זה קיצור הבריאה,

וכל מה שנברא בעולם נברא לצורך האדם.

זאת אומרת,

כל מה שיש בבריאה זה כלים כדי שאדם יוכל להשתמש בהם ולהתעלות

רוחנית ולהגיע למדרגות הנישאות,

שיהפוך את החומר שלו עד למדרגת רוחנית, שזה השיא בעולמנו זה.

ואם לאו,

הוא ממשיך בעולמות עליונים, כגון גן-עדן,

לאחר מכן בעולם הרביעי, בתחיית המתים,

והאחרון בעולם החמישי, בעולם הבא,

להרים את עצמו עד אין תכלית.

זאת הבריאה, בקיצור.

עכשיו אנחנו צריכים להתבונן.

מה עומד ממול?

מעבר למה שאמרנו כרגע,

מנסים בכל מיני דרכים להסביר הסברים שונים ומשונים איך נוצר העולם.

איך נוצר העולם?

יכול להיות שזו שאלה מעניינת.

מי שהיה לומד מעשה בראשית

והיה זוכה לדעת סודות התורה היה יודע איך נוצר העולם.

מי שהיה זוכה יותר היה גם יודע מעשה מרכבה.

אבל לא זאת השאלה איך נוצר העולם.

לשם מה נוצר העולם?

מה התפקיד שלי בעולמי?

האם ייתכן שאני באתי לעולם

במשך 70 שנה לאכול, לשתות, לעבוד,

לנוח ולמות?

האם זו תכלית?

אם כן, במה אנחנו שונים מן הבהמות?

ובשביל מה האדם נחול בשכל?

בשביל מה האדם מפתח ומשכלל כל הזמן,

כשבעצם מזה לא יישאר לו כלום?

ואם זה כהכנה לאחרים, שגם הם עתידים להסתלק,

אז למי התכלית של כל הבריאה הזאת?

שאלות כאלה חייב כל אדם מאתנו לשאול ולהתבונן בהן תדיר,

בשביל לא לפספס את החיים שבעצם ניתנו לו.

זה למעשה דבר שאדם היה צריך לשאול שאלה ראשונה בפתיחה,

ברגע שהוא מתפקח

ממעשי הילדות,

ולהגיע למסקנה מחייבת.

אין שום דרך חיים אחרת

שמסבירה את תכלית החיים ואת סיבת הבריאה.

ואם אני טועה,

אני מוכן להיתקן על-ידי אחד מן הקהל.

כן.

נתת פעם דוגמה בסרט וידאו של מגדל שלום,

תכלית החיים, כדי להסביר למה נולדנו.

ואמרת שלא הגיוני שבן-אדם יבנה מגדל וביום הפתיחה שלו, אחרי שהוא עבד כל כך קשה, יפוצץ אותו.

אותו עיקרון כמו אלוהים, שלא יכול להיות שהוא נתן לנו לגדול,

להגיע לפנסיה,

לדעת מה לעשות, ניסיון,

ופתאום ייקח אותנו וכאילו כלום.

לפי דעתי זה לא נכון.

ראה דוגמה. אני אומר שאנחנו יכולים לבוא,

באנו לעולם בשביל תענוג של הבריאה עצמה,

כגון ילד. אתה יכול לראות ילד קטן שבונה בלגו,

בונה מגדל, מתאמת,

בונה חצר,

בונה בית, בונה דלת,

נגמר הבריאה, נגמר המגדל, המגדל יפה מראה לאמא,

לנו, אנחנו אולי לא בונים מגדלים, כי אין לנו את האמצעים,

אין לנו את הכסף,

אבל איך תראה אנשים עשירים כמו דונלד טראמפ.

ראיינו אותו בטלוויזיה,

אז ראיינו אותו, אמרו לו, תגיד לי, מה?

ראיינו אותו בטלוויזיה ושאלו אותו, מה אתה מתכוון לעשות עם כל הבניינים שאתה בונה?

אז הוא אמר, לא אכפת לי, העיקר שזה יפה,

נהניתי לבנות,

נהניתי להראות לעולם שיש לי כסף לבנות.

טענו בבריאה עצמה.

אני שואל אותך, אותו אדם שבנה

והוא נהנה בבנייה שלו,

אם הייתי בא בסוף הבניין שהוא בנה ומפוצץ אותו,

הוא היה מצטער או לא? שאלו אותו את זה והוא אמר שלא.

שלא.

יש לו כסף להגיד שלא. שמעתי. אני הייתי מצטער מאוד.

אם הייתי מפוצץ לו את כל הבניינים וגם לא נשאר לו כסף, הוא היה נהנה?

אני מניח שלא.

לא היה נהנה. אני מניח שלא, בגלל זה אני לא מבין את תכלית מבול נוח.

לא, למה הוא לא נהנה? הוא היה צריך להיענות עוד פעם. תראה, הוא צריך בית לגור.

תן, אני אסביר לך.

הוא היה צריך להיענות בכפלי כפליים,

כי סוף-סוף, אחרי שפוצצו לו את הכול ושרפו לו את הכסף,

הוא יכול להתחיל להיענות מחדש.

אז אתה טוען שמבול נוח נעשה כדי שיהיה לברום מחדש.

אני אסביר לך.

אם זה היה כמו שאתה אומר,

ואדם באמת היה חושב כמו שאתה אומר,

אף אחד לא היה בוכה על מת.

לא היו מדברים ברדיו על מקרים טרגיים, כמו שאנחנו שומעים, חדשים לבקרים, שמישהו נהרג או מישהו נפטר או מישהו נדרס.

הוא נהנה עד הרגע האחרון, ומת, אחד מת בדיסקוטק. איזה כיף. אין דבר יותר טוב מזה.

בשיא הנאה הוא הלך.

לא נשאר לו את העמר אפילו מזה.

אבל אף אחד לא חושב כך.

כשזורקים פחית אחרי ששותים קולה,

לא בוכים.

למה?

כי זה מבינים היה לתכלית מסוימת,

וזה נועד בשביל זריקה.

אבל כשאנחנו זורקים אדם לקבר,

אנחנו מבינים שפה היה פספוס,

משהו פה נעצר,

משהו נבלם,

משהו נלקח מאתנו.

מה היה יותר פשוט לחשוב כמו פחית?

נגמר, זרוק לפח.

כן, אבל אנחנו לא הבורא.

אולי הוא לא בוכה כשאתה מת.

לכן הבורא נטע בך את הרגשות האלה

ואת הידיעה הזאת.

אפילו אם אתה לא יודע את זה בהבנה,

אתה מרגיש את זה.

אדם נלחם על חייו,

הוא רוצה להישאר.

מה אכפת לך אם תמות עכשיו או בעוד 70 שנה?

אם אין המשך אחר כך,

הרי לא תרגיש את החסרון של השנים האלה.

אז מה אכפת לך?

אלא לחימה על החיים.

יצר הקיום הוא יצר שהוטבע בך על-ידי הבורא בשביל שתשאל את עצמך למה בעצם אני נלחם להישאר ולמה כן אני עומד ללכת ביום מן הימים.

זו הסיבה

שנובעים בך מעיינות חיים בלתי פוסקים,

ואתה מבין בתוך-תוכך,

אפילו בלי הידיעה הברורה,

שזה לא נגמר,

שיש המשך.

ואם לא, חבל.

החבל הזה בא להגיד לך, תתבונן.

זה לא סוף הדרך.

יש לי הערה נוספת מקודם בקשר למקביל והמדובר. רגע, הראשונה בסדר? מצוין. מצוין, ברוך השם.

בקשר להערה הקודמת, שנתת ציטוט מספר העמדה של הרמב״ם,

ואתה מזכיר אותו הרבה, הרמב״ם וכולם לומדים משנה תורה, היד החזקה, 14 ספרים.

תראה, הספר הזה שהוא כתב,

הקבוצה של הספרים,

בזמנו כינו אותם ספרי המתייוונים,

רבנים עצמם, האם אני אבא מרי,

ורבנים בזמנו, הראב״ם.

הראב״ם כתב בזמנו השגות, שזה כתוב,

ועשו בישיבות,

שהוא השיג השגות על הדברים שהוא כתב.

היו שלוש טענות כלפי הרמב״ם. אחת, שהוא לא הלך לפי התלמוד. מכיר, מכיר.

אז מה השאלה? השאלה היא,

איך היום יודעים? הטכנולוגיה עזרה להבין שהספרים שהוא כתב אז טוב? לא, בוא אני אסביר לך.

כשהראב״ם כתב השגות על הרמב״ם,

הוא כתב אותן מסיבה אחת.

הרמב״ם היה צעיר ביחס לראב״ם, שהיה זקן בין דורו והיה גדול לדור.

וכשהוא כתב, הוא כתב בהקדמה, הרמב״ם, שמי שילמד בספרי אלה לא צריך לשום ספר אחר.

נכון. הם פחדו שיצטמצם התלמוד בתורה. לא. והתורה שלנו, אין דבר כזה בעולם שהיא תגיע לדרגה סופית ולא צריך. הרמב״ם לא התכוון לומר,

באמת שלא ילמדו יותר ספרים.

אלא אם אדם רוצה להיות בטוח שאם הוא יעשה את כל מה שכתוב פה, תהיה לו התכלית הנצחית,

הוא יכול לסמוך עליו ולא יפחד.

אבל שלא ייתפס חלילה כאלוקה, כדמות רוחנית, אתה מבין שאין עליה חולק.

הראב״ם ישתדל לחלוק עליו במקומות רבים.

הוא כותב, הוא בעצמו, שזאת היתה מטרתו במחלוקת שלו,

ולכן אפילו יש ביטויים חריפים שהוא משתמש כנגד הרמב״ם בשביל שלא יחזיקו ממנו יותר מדי שאי-אפשר לחלוק עליו בכלל.

כן. ובאו רבים אחרים וגם עשו קרבה. שרפו את הספרים שלו, רבנים, בזמנו. נכון. שרפו את הספרים שלו. החרימו את הספרים שלו. נכון. מורה נמוכים וספר המדע. נכון. אבל שם זה מסיבה אחרת, בגלל הפילוסופיה.

כן, זה עודד ללמוד תורות מחוץ לתורה. יפה. הוא גם כתב את כל הספרים, לא במטבע.

מטבעה ראשון שנהוגה באותו זמן הייתה. מטבעה ראשון U.T. זה היה מטבעה ראשון של הפילוסופים היוונים. מסכים, מסכים. טוב. מה שאתה אומר ידוע, אבל אתה צריך

לדעת

שהיו הרבה מחלוקות

בדורות הקודמים,

והכול היה מאותה כוונה טהורה של שמירת התורה,

וחלילה שלא ינהו אחרי אדם או ספר מסוים בלי לחלוק עליו.

ככה דרכה של התורה, ולכן זה נקרא מלחמתה של תורה.

אז אתה אומר שכל הפסיקות,

כל ההלכות, אין אחת שסותרת את השנייה. תדע לך, אין היום בדורנו אדם שיכול ללמוד את הגמרא בלי להסתכל ברמב״ם,

והוא עמוד התורה שעליו נשען השולחן ערוך. כן, אבל הוא לא נתן מקורות לספרים שלו.

מאיפה הוא נתן את התשובה? לא כמו בגמרא, לא כמו במשנה.

עמדו אחריו ונתנו מקורות על כל המקורות.

שלוש מאות שנה אחריו נתנו. לא נורא, לא נורא. הוא לא הלך לכתוב את כל המקורות, הוא רצה פשוט ספר שאדם יקרא ויקיים. אוקיי, אז אני, יש לי עוד שאלה אחת, שקשורה בנושא. עוד שנייה, שנייה.

ניתן עוד הזדמנות לאחרים שלא יכעסו עלינו.

כן,

בבקשה, שם, כן.

כן, שם.

לא, לא, תימני, תרים את היד.

זה מכוחותינו.

כבוד הרב, אם אתה זוכר, אני הייתי ברמות.

השם זיכה אותי. הייתי ברמות ושמעתי שם את ההרצאה שלך.

איפה? בשכונת רמות, ברחוב רקנתי. כן.

מאז שהייתי בהרצאה שלך, בבית שלי חברים שלי כבר לא יכולים לראות אותי.

אני מסתגר בחדר, אני שומע את הקלטות שלך.

עכשיו, ברוך השם, אמרתי לך שאני גם, אני גידלתי בחינוך חילוני.

אדרבה, בתקופה מסוימת התחלתי אפילו להיות כופר.

הורדתי פאות, אכלתי לא כשר.

עכשיו, אני בוגר יחידה קרבית, ואמרתי לך שגם נלחמתי בלבנון,

ראיתי דברים.

עכשיו, אין לי היום שמץ של ספק, אני גם ניצלתי מהפיגוע בקו 18 ועוד הרבה דברים.

עכשיו, אין לי היום ספק שיש לנו אבא בשמים,

ומי שרוצה באמת רק צריך לפקוח עיניים ולראות.

אבל יש לי בכל זאת שאלה.

זה שיש לנו אבא בשמים, ההיסטוריה מוכיחה את זה. הזוהר הקדוש, הקבלה, עצם העובדה שאנחנו עומדים פה מול כל ארצות ערב, מלחמת השחרור.

אני רק פותח ספרים, אני פשוט נדהם. איך ניצחנו בששת הימים,

אמרו לי שפה הכינו בכלל מחסנים,

פחדו שישמידו אותנו, הכינו גברים המוניים.

רק את זה התקשורת באמת, התשקורת לא רוצה להראות.

מה שאני מנסה לשאול,

אם הקדוש-ברוך-הוא השתבח שמו שהוא באמת גדול כל כך וזה,

אז למה הוא היה צריך לברוא את כל העולם הזה, את כל הבריאה הזאת, את כל הדברים המופלאים האלה?

בשביל מה הוא שם למעלה? האם הוא בורא וזה? למה הוא צריך את כל כאב הראש הזה, לברוא יצירה, יציר טוב,

לבחון אותנו, להעמיד אותנו?

זה כמו שעולים לטסט,

אתה עובר, אם אתה עובר אתה מקבל את הראשון,

אם אתה לא עובר אז תעבור לטסט הבא.

אז תחזור בגלגול, תחזור בגלגול, תחזור בעוד אלף גלגולים, בורא פה, בורא שם. למה הוא צריך את הכאב-ראש הזה?

שמעתי, תודה.

ובכן,

הסברנו בקלטת

2930 את השאלה שלך באריכות. אני אחזור על זה בקצרה.

הקדוש-ברוך-הוא, אין לו צורך,

אין לו משהו שמחייב אותו להצטרך.

אלא מה?

ההגדרה שלנו,

כשעלה בדעתו יתברך לברוא את עולמו,

המטרה שלו, או אחת המטרות שאנחנו נוכל לדבר בה,

היא להיטיב.

מטרת הבריאה להיטיב.

ואתה רואה שכל הבריאה בעצם היא הטבה לאדם, אם האדם לא יקלקל את הבריאה.

זאת אומרת,

אם היינו מתנהגים לפי דפוסי ההתנהגות שרצה הקדוש-ברוך-הוא,

אין לך עולם יותר מושלם.

מה זה להיטיב?

היות שהקדוש-ברוך-הוא הוא טוב, טוב גמור,

הוא מציאות הטוב,

היות שהוא טוב גמור כשהוא ברא את ברואיו, ברא כדי להיטיב להם.

כדי להיטיב להם.

כדי שאדם

ירגיש את הטובה,

הוא צריך להיות חסר אותה, כדי להרגיש אותה.

כשאדם מקבל את החסרון,

הוא מרגיש את הטובה.

עכשיו, יש הבדל בין טובה לטובה. יש טובה שהיא בחסד ויש בזכות.

טובה בחסד זה שאני בא ונותן לך משהו בלי שפעלת כלום בעבור זה.

זה מה שנקרא אוכל חינם.

כשאתה עושה משהו ובתמורה אתה מקבל,

אתה מרגיש שאתה מקבל בזכות, בזכות מעשיך,

הרגשה הרבה יותר טובה.

זאת הטובה הכי מקסימלית שאתה יכול לקבל. מה אתה יכול לתבוע יותר מאשר את מה שמגיע לך?

רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל לפי כך חרבה להם תורה ומצוות.

בשביל שאתה תהיה בעל זכות

ואתה תוכל לקנות זכויות שבעבורן תקבל את הטובה שהוא ייעד לך לנצח נצחים,

הוא נותן לך את האפשרות לזכות,

מה הזכייה, על ידי קיום המצוות.

אבל אם לא יהיו לך שני צרים שאחד פועל כנגד השני ואתה תצטרך לבחור ביניהם כדי שתהיה אתה בעל הזכות,

אם, לדוגמה, יהיה רק יצר טוב, לא יהיה יצר רע,

אז אתה תהיה מוכרח לעשות רק טוב, כי אין ברירה אחרת,

אין משהו אחר.

אם תעשה מוכרח את כל הדברים טוב,

אתה אוכל חינם,

כי אתה לא עשית כלום, הוכרחת.

לכן יש את הצד השני שמתנגד לצד הטוב.

אמרו לך מה טוב ומה רע בתורה, זה תעשה וזה לא תעשה.

כשתחליט להישמע לתורה ותשמור את מצוותיה, תקנה לך בזה זכויות שעליהן תקבל את הטוב.

זאת אומרת, אם נסכם,

מטרת הבריאה להיטיב לברואים בדרך של בחירה,

שיהיה בזכות ולא בחסד.

זאת הטובה הגמורה ביותר.

ועוד טובה,

שמשך הזמן שאתה צריך להתנסות כאן הוא כל כך קצר,

70 שנה, שמתוכן 13 שנה אתה פטור ממצוות,

ומתוך 53 השנים יש לך שמונה שעות שינה,

שמונה שעות עבודה,

ועוד שעתיים אכילה, כמה כבר נשאר לך בכלל?

אחרי שתעמוד במשך כל הזמן הקצר שנותר במצוותיו של הקדוש-ברוך-הוא,

תקבל שכר לנצח-נצחים.

תודה. עכשיו, יש לי עוד שאלה.

רגע, זה טוב? זה מעולה. בגלל הטוב והמתים.

זה טוב.

תודה.

יש לי פה שאלה אחרונה, ואני באמת אסתפק בזה.

היום הייתי בהר-הרצל. ביקרתי חבר שלי שזיכרונו לברכה נהרג בפיגוע בקו 18. הוא היה בן יחיד,

ועד כמה שאני מכיר, הם היו משפחה מסורתית,

הם היו משפחה שטובה.

שלוש שנים אחרי זה אני מסתכל על אמא שלו,

אני מסתכל על הסביבה.

היום הסתכלתי על המצבה ואמרתי,

יש כל כך הרבה רשעים בעולם הזה שרוצים להשמיד את עם ישראל והכול.

למה דווקא אותו,

שבאמת הכרתי אותו אישית והוא היה בן-אדם טוב, שהיה אוהב לעזור,

למה היה צריך ללכת בגיל 22, בחור כל כך צעיר?

למה הקדוש-ברוך-הוא לא נתן אולי עוד הזדמנויות, עוד מסרים,

שהוא יחזור בתשובה? למה היה צריך לקטוע אותו? ועוד במיוחד כשהוא בן יחיד, ושלרון שלו אין עוד ילדים.

השאלה שלך היא לא קלה.

שאל אותה משה רבנו, את הקדוש-ברוך-הוא, אמר לו, הראני נא את כבודיך,

את דרכי טוביך. איך אתה פועל בעולם? למה זה ולמה לא זה? ולמה זה הרבה וזה מעט?

ולמה ולמה ולמה?

אין סוף.

אי-אפשר בעולם הזה להבין את כל דרכי ה' יתברך כלפי היחיד.

בכללי כתוב מה דרכי ההנהגה,

אבל כלפי כל אחד ואחד אי-אפשר להצביע בדיוק. מדוע?

כיוון שאנחנו, לדוגמה,

גלגולים היום.

אין היום נשמות חדשות שיורדות לעולם.

אנחנו בסוף כבר, לקראת סיום האלף,

להיכנס לאלף השישי האחרון.

זאת אומרת, סליחה, לשביעי.

אנחנו צריכים להבין דבר אחד.

אם היינו רואים את הסרט מההתחלה עד הסוף,

היה ברור לנו שהקדוש-ברוך-הוא עושה הכול בדקדוק.

כיוון שאנחנו באים באמצע הסרט,

אנחנו לא יכולים לתפוס את התמונה.

למשל, הודיעו לאחד שדודו נמצא בחדר ניתוחים,

והוא ממש נבהל, נסע במהירות לבית-החולים,

והתחנן שייתנו לו להיכנס.

אז הביאו אותו קרוב לחדר הניתוחים. הוא הסתכל דרך חלון וראה שעומדים שם ארבעה אנשים רעולי פנים,

לבנים,

כמו מלאכים קפואים עם סכינים,

מבשילים לו את הבגדים וחותכים לו את הבטן.

הוא משתולל מזעם, הוא צועק, רוצחים.

האם זה מוצדק מה שהוא צועק?

אם הוא היה בא קודם,

הוא היה רואה שאותו חולה, הדוד שלו, התחנן

במשך שמונה חודשים שכבר יקבלו אותו לניתוח,

כי הוא לא יכול לסבול את הכאבים שיש לו במעיים.

והם, פשוט תפסו אותם בקטע שעושים לו את הטובה.

וגם אחרי הניתוח, אם הצליח,

אז הוא שולח להם עציצים ונותן להם תודה וברכות עם תמונה.

אתה ראית פעם תלוי בבתי-חולים.

מי שבא באמצע הסרט לא יכול להבין מה שקדם.

אם היית בא לפני הגלגול של אותו חייל ורואה מה הסיבות שהוא היה צריך לרדת לעולם ולהגיע ולהיכתף בדמי ימיו,

אפשר שהיית מודה ומשבח ומהלל על החסד שנעשה איתו.

תודה רבה.

אם אפשר, להעביר לפה את המיקרופון.

אחד הדברים שהוא שאל,

עם העולם ואיך העולם,

שלוש פעמים ביום אנחנו אומרים לתקן עולם במלכות שדאי. העולם נברא

לא הכי שלם, והתפקיד שלנו זה לתקן.

זה אחד מהדברים שאנחנו מנסים לעשות. מי שיתקן להגיע למצב של גמורה מגיע לעולם הבא.

הדברים שאנחנו מדברים עליהם הם מאוד כבדים. מדברים על גלקסיות והכול.

האחיין שלי התאבד לפני חודשיים,

והדברים שאנחנו מדברים עליהם כרגע הם מאוד כבדים,

מאוד מאוד כבדים.

דיברת על מישהו, קצין בחיל האוויר שהגיע לפני כן, בהתחלה, בפתיח,

והבחור דיבר פה על דברים מאוד גבוהים.

אני חושב שהשיחות האלה כרגע הן גבוהות לאנשים מבוגרים, ויש הרבה נערים. אחד התיקון שאני רוצה להביא לעולם,

שהשיחות שלך היו ברמה של אנשים גדולים וחזקים

ולא ברמה של קטנים, כי אני חושב שזה עושה להם לא טוב.

הבחור אמר שהוא הסתגר, וכל זה הוא בחור שעבר הרבה,

והוא מצליח איכשהו לצאת מזה

ולהתעשר אולי ביכולות שלך וביכולות של הסביבה.

קטנים זה בעיה,

ואני חושב שבהרצאות מהסוג הזה אנחנו צריכים לעשות מבוגרים לבד

וצעירים לבד

וקטנים לבד. בהרצאות, עם כל דבר לפי הגיל, כמו שביהדות יש 13 למצוות,

בי'-ח'

לחתונה וכאלה וכאלה. שמעתי.

ובכן,

אני מכיר אותך, ראיתי אותך בטלוויזיה כשאתה דיברת על המנוח שהתאבד אצלכם במשפחה,

וניסיתם להאשים אותי בהתאבדות שלו.

יש לי גם חומר שמראה בדיוק מה היו הסיבות להתאבדות.

לא הוצאתי אותו משום כבוד המשפחה וכבוד הנפטר.

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

אם יש טענה שמישהו שהוא צעיר או קטן יכול להיות מושפע בגלל חומר כזה,

כשמדברים על חיים לאחר המוות או שמדברים על דברים שאדם מתוודע אליהם פעם ראשונה,

אני חושב שמה שמתוודעים בטלוויזיה יום-יום ילדים ונוער זה הרבה יותר גרוע והרסני,

והתוצאות ברורות.

דבר נוסף,

אצלנו, בתלמודי תורה, לילדים הקטנים שלנו מודיעים שיש שכר ועונש,

שיש גן עדן, מקום טוב לצדיקים,

יש גיהינום, מקום לא טוב לרשעים.

משתדלים להסביר שכדאי להיות בגן עדן וכדאי לא לעבור עבירות.

אין בזה שום פסול.

היהדות לא המציאה את זה.

זה קיים בכל הדתות האחרות, גם כן בנצרות, באסלאם.

דברים של שכר ועונש מודעים להם בכל העולם.

שישים וחמישה לנו.

חת, חת, חת, חת, חת,

למה זה לא עובד, דיטן? חת, חת, חת, אה, אה. עופר, עופר,

עד שתיים.

עופר,

מגבירים.

חת, אה,

אה, אה, ברוך השם.

עוד שתיים.

ובכן,

נתבקשתי על ידי הנהלת המקום ומנהלי הערב הזה שמי שנכנס שלא כדין ולא נכנס ברשות,

הרי זה גזל גמור ומתבקש לצאת החוצה ולמנוע חילול השם.

אנחנו ממשיכים.

לצערי הרב, השואל נעלם.

איפה השואל? איננו.

ובכן, יהודים יקרים,

אני מאוד מצטער בסוגיה הזאת שנשאלתי כרגע.

אחרי 20 שנה שאני מדבר בשיחתא דשמיא ודורש לרבים,

והקלטות הגיעו כבר למיליונים יהודים בעולם כולו,

עוד לא שמענו דבר אחד,

שיהודי התאבד בגלל זה.

שמענו שהתאבדו, לצערנו הרב, מכל הסיבות האפשריות האחרות.

ראינו מאות אלפים של חוזרים בתשובה שזכו לחזור בתשובה.

ראינו אלפים של חוזרים בתשובה שזכו לחזור על ידי קלטות.

אני רוצה לשאול פה בציבור הקדוש שיושב כאן,

אם יש אנשים שזכו לחזור בתשובה

דרך קלטות

או הרצאות שלי, אם אפשר, להרים את היד בבקשה גבוהה.

תודה רבה.

לפי מה שאני יודע,

מאות אלפים של משפחות מאושרים שהילדים שלהן חזרו בתשובה.

מאות אלפים של משפחות.

אבל התשקורת לא יודעת להתווכח תרבותית,

והיא משתדלת להכפיש.

לכן היא מחפשת כל פעם עלילות שונות ומשונות.

לדוגמה,

היום סיפרו לי על-ידי מנהלי הערב שבשעה 1400 כבר היום בערך בצהריים היו מערוץ 2 כאן

וביקשו להיכנס לערב. דרך אגב, הם נמצאים גם כאן, אומנם בלי המצלמות,

אבל הם ניסו למנוע את הערב הזה ולומר איך נותנים לאדם כזה לבוא למקום כזה.

אחר כך צלצלו למארגן הערב ואמרו לו שמדברים מערוץ 2, מבקשים להיכנס עם מצלמות לעשות כתבה חיובית על הרב.

אתם מאמינים להם, נכון?

מאמינים או לא?

לא.

איך קוראים להם?

עוד פעם?

יופי.

ביום שני הקרוב

רבי יעקב אחימאיר,

מהתוכנית פוליטיקה, פופוליטיקה, משהו עם פוליטיקה,

אמור לזמן כמה הורים של חוזרים בתשובה שנפגעו מהחזרה

בתשובה של אמנון יצחק.

אז הולכים לעשות תוכנית להביא הורים שיבכו שלקחו להם את הילד ומה הם יעשו,

וצריך לעצור את זה.

ככה עשו כבר בתוכניות שונות.

לא הביאו אף פעם הורים מוכי סמים בשביל שיוציאו את הסמים מבתי-ספר,

לא הביאו הורים שילדיהם נפגעו על-ידי סכינים,

לא הביאו הורים כאלה, לצערנו הרב,

לא הביאו אנשים שיבכו על מערכת החינוך הכושלת ועל פשיטת הרגל,

ובעצם לא מביאים שום דבר,

רק הכול נגד החרדים.

ובכן,

יש עוד הרבה מה לדבר בסוגיה הזאת.

תוכנית עובדה,

גם כן, אילנה דיין כבר עושה תחקיר שלוש שנים עלי,

שלוש שנים תחקיר,

והתחקרנית שלה נמצאת פה, מצולמת גם על-ידי הצלמים שלנו.

היא כבר פעם שנייה בהרצאות.

אתמול צלצלו מעובדה לחבר הכנסת יצחק וקנין משס,

והיא מדברת איתו 25 דקות ומנסה להוציא ממנו שאמנון יצחק מפחיד.

אני מפחיד או מצחיק?

מפחיד או מצחיק?

אני לא מבין איך מפחיד מצליח להביא אלפים.

תודה.

אני רוצה להגיד לכם עוד דבר.

אז כשזה לא הולך להם בדרך זו, הם מנסים דרך אחרת. והיא מקשה ושואלת את חבר הכנסת,

תגיד לי,

איך זה שאתם הולכים אתו ביחד?

הרי ייתכן שיש קשר, שאתם למעשה עובדים ש״ס עם אמנון יצחק

בשביל להרבות קולות בשביל ש״ס?

כולם יודעים וכותבים גם בעיתונים שאנחנו לא מתעסקים עם פוליטיקה ולא מדברים על פוליטיקה. זה לא ענייננו,

מתייחסים רק לנקודות ששייכות ליהדות.

אני עצמי לא בוחר אפילו בבחירות,

לא מקבל כסף מהמדינה בשום דרך כלשהי.

נעזר בזכות תרומותיכם ועושה את כל מה שאפשר במקום משרד החינוך.

אבל אל תדאגו,

בתוכנית עובדה אתם תראו שאני גורם להתאבדויות,

אני גורם כנראה גם לסמים בדרך עקיפה,

וכן, על זה הדרך.

הדרך הזאת היא ידועה ומפורסמת.

ערוץ 2 תמתין.

עוד רגע.

סומכי,

מעולם לא חיפשו דבר טוב,

שנמצא ביהדות,

מעולם.

מחפשים רק דבר שיכול להיות שחור, מכפיש.

גל ההסתה הפרוע שנראה בימים האחרונים ברחבי הארץ,

22 חיילים נהרגו בלבנון ואף אחד מאלה שיושבים בישיבות לא נהרג באוהלה של תורה,

כותרת אנטישמית כזאת מדברת בעד עצמה.

אבל לצערנו הרב יש גיבוי לכל הקיצונים האלה על-ידי התשקורת,

ואין ביטוי לציבור שרוצה בעצם לשמוע גם את הפן האחר.

האם אתם חושבים שהתשקורת נותנת ביטוי ליהדות האותנטית?

כן או לא?

לא. כמה חילונים יש פה? האם אפשר להרים את האצבע?

נו, ברוך השם, יש פה גוש נכבד, לפחות בהתחלה.

יהודים יקרים,

תדעו לכם,

מה שאנחנו רוצים לעשות זה רק דבר אחד,

שהיהודים יכירו את היהדות ויבחרו את הדרך שהם רוצים ללכת בה.

מעולם לא כפינו על אדם את הדרך שלנו.

מעולם היהדות בהיסטוריה שלה לא כפתה על עמים אחרים את התורה.

הנצרות כפתה על-ידי האינקוויזיציה,

האסלאם, על-ידי ג'יהאד.

היהדות מעולם אפילו מסרבת,

משתדלת שלא לקבל גרים שעלולים להיות כספחת

ולא יהיו גרי צדק.

אם הם יהיו גרי צדק,

אנחנו מברכים עליהם בתפילת 18 גם על גרי הצדק.

מברכים אותם בבקשה.

אז יהדות אינה כופה,

אלא מה? רוצים לאיים על הציבור שנמצא בארץ ישראל כאילו עומדת להיות מדינת הלכה.

ואז הדתיים יכניסו את החילונים לגטאות,

זה התסריט,

שם יושיבו אותם עד זקנה ושיבה ולא ייתנו להם לצאת.

זה מה שרוצים לצייר.

תשכחו מזה, לעולם זה לא יהיה,

ואין דרך היהדות כזאת,

ואין אנו כופים את חיינו.

מי שרוצה לחיות כמו שהוא רוצה שיחיה,

אנחנו מבקשים זכויות במינימום,

מה שניתן לקבל ביחס שנמצא בציבור.

כמו שהציבור הקיצוני השמאלי,

מרץ,

רוצה לבטא את מה שהוא רוצה וצועק את זה בחוצות.

אנחנו רוצים, באחוז הקטן שלנו,

לבטא את מה שאנחנו מאמינים בו.

אם קראתם למשטר כאן דמוקרטיה,

אז תשתדלו להתנהג לפי מה שאתם הכתבתם,

אבל גם זה לא נובלים פה.

לסיום הקטע הזה אני רוצה להקריא לכם דבר שהתפרסם בעיתונים בימים האחרונים.

זה אתמול התפרסם,

קצת סבלנות. ותשמעו פעם בעיתון יתד,

עיתון חרדי,

חבל שהוא מתפרסם רק

אצל חרדים ולא מתפרסם אצל חילונים.

אם היו שומעים את האמת לאט-לאט, אולי היו מתעוררים.

ותשימו לב, הדברים מדברים בעד עצמם.

הכותרת היא מיהו בריון.

אין כמעט יום שבו התקשורתנים החילוניים אינם עוסקים בבריונות החרדית.

כל בר-דעת המכיר מעט תאווי החילוני היומיומי צריך להעלות חיוך על דל שפתיו

לנוכח צירוף המלים הללו.

עמודי הפלילים בתקשורת המקומית קדושים מדי יום במעשי פשע חמורים,

ובריונות אלימה וברוטלית המתגברת בהתמדה משנה לשנה.

ברחוב החילוני כבר התרגלו למעשי פשע אלו,

שרק החריגים והבולטים בהם זוכים לאזכור עיתונאי.

רובם הגדול כלל אינם תופסים מקום,

ורק הציבור הרחב, שצריך לאבטח את רכושו בכל דרך אפשרית

ולהגן על חייו מפני בריונים אלימים יודע כי מדובר במכת מדינה קשה ונוראה.

אבל כאשר חרדי נחשד בפגיעה בחילוני,

מובטח לו כי התקשורת תדוש במעשה יום אחרי יום,

שבועות ארוכים,

כדי שחלילה לא יהיה מישהו במדינת ישראל שישכח שגם חרדים אלימים.

לפני כמה שבועות

פגעו כמה חרדים ברכושן של נשים נוצריות שנחשדו במיסיונריות.

הנשים עצמן לא נפגעו,

אולם עובדה זו לא מנעה מהתקשורת הישראלית להכתיר את המעשה כפוגרום נוסח ליל הבדולח,

לא פחות,

אמירה שלא זכתה לגינוי מפי כל אלה שגינו את ההשוואה שערך עיתונאי חרדי בין ההסתה נגד החרדים

לבין האנטישמיות הנאצית,

ואין יום בו לא קו איזה לבלר פוחז ומזכיר את הפשע הנורא.

כל מעשי הפשע והוונדליזם ברחוב החילוני מתגמדים ונשכחים מול מעשיהם של יחידים שאינם מייצגים איש,

והופכים בידי התקשורת למייצגי כל הציבור החרדי.

לפני ימים ספורים נכנסו שני בריונים לביתו של קשיש בירושלים,

והיכו אותו קשות.

המכים היו רעולי פנים כך שזהותם אינה ידועה,

אבל החשד הוא שמדובר בחרדים שהכו את הקשיש

על שהפעיל בביתו מכשיר טלוויזיה בשבת.

המשטרה עדיין חוקרת.

איש אינו יודע במה מדובר,

אבל דינו של הציבור החרדי כבר נחרץ,

ומעשה חריג,

גם אם בוצע על ידי מי שקורא לעצמו חרדי,

הופך לכתב אישום נגד כל הציבור החרדי.

העובדה שימים ספורים קודם לכן נפגע רכושו של צעיר חוזר בשאלה,

בהחשד כאילו מדובר במעשה של חרדים,

הופרך לאחר שנלכדו הפוגעים,

אינה מונעת מלהזכיר גם מקרה זה בנשימה אחת

עם שאר מעשי הבריונות החרדיים.

וגם אני יודע את זה מעצמי.

אותה עלילה מתועבת של אנשי התשקורת

שאמרו שאני רציתי לעשות ערב של הומור ואטרקציה על חללי 73, חללי המסוקים.

שקר וכזב שלא נברא עוד כדוגמתו, והוצאתי קלטת וידאו שנקראת התגובה שלוש שעות.

אני בכלל לא הייתי בארץ באותה שעה.

והם משתוללים במשך ימים שלמים שאמנון יצחק מארגן הערב.

יתרה מזאת,

הם מצאו את מארגן הערב,

כתוב על המודעה מי מארגן הערב, תעודת זהות ופלאפון.

הביאו אותו לתוכנית והצלילו את פניו, שלא יראו אותו,

ואני, שלא הייתי בכלל בקטע,

שמו את הפנים שלי כל הזמן לעיני כולם.

יושע פורת,

איש שמאל ידוע, מפרסם מאמר ברוח מודעות תנועת עם חופשי וכותב כך

מול גל הבריונות הזה, הכוונה לחרדים,

ניצב הציבור החופשי חסר אונים,

חסר הנהגה ומפולג,

במקום להבין כי מימון הפעילות החרדית בישיבות יוצר

תמריץ לגידול מספרם ולהפיכתם לכוח שיסכן את עצם הרקמה הכלכלית,

החברתית והפוליטית של המדינה,

ממשיכים רשם להחליף להם.

ברור לכול שמדובר כאן במסע שיטתי ומאורגן,

אשר מכוון לכפות בכוח האגרוף,

העלה והאבן את אורחות החיים המנוונים והטפילות של החרדים על הציבור כולו.

זה מה שכותב יהושע פורת,

איש השמאל מעם חופשי.

לכן,

כמשקל נגד,

נעסוק מעד על קצה המזלג, עד כמה שעיתוננו יכול להרשות לעצמנו בבריונות החילונית.

לשמחתנו ולאושרנו רחוקים אנו מאותו הבית,

וגם אם מכירים אנו את הבריונות החילונית המילולית,

אין אנו מודעים לבריונות המקומית המתמשכת,

זו שאינה באה לידי ביטוי ברבים.

לכן, עלינו להזדקק להודאת בעל דין של עיתונאים חילונים המעידים על עיסתם.

בעקבות מעשה אלימות חמור שאירע בבית-ספר יוקרתי באחד מיישובי השרון,

שמיקומו ושמו נאסר לפרסום, לא כמו אצלנו,

פרסם עיתונאי בכיר שילדיו לומדים באותו בית-הספר כתב קטרוג חמור נגד מערכת החינוך החילונית המגדלת דור חדש של בריונים חילוניים.

העיתונאי רון מייברג כותב, בין השאר,

אני אב שנתקל זה כמה שנים במעשי אלימות קשים על גבול הברוטליות הבלתי-נסלחת

המיוחסים בדרך כלל לגלוחי ראש בעיירת שדה בגרמניה או לאדומי צוואר מדרום ארצות-הברית.

אני הורה שנאבק זה כמה שנים באותו יישוב עלום שם בשרון במעשי אלימות קשים,

שגם אם טרם הבשילו לכדי פשע כה מזעזע,

הרי שחניקות,

מכות רצח, אגרופים, זריקת אבנים ודקירות,

כבר ידעתי,

כולל מקרים שבהם הוזעקתי על-ידי מי מילדיי כדי לחלצו מבית-הספר מסיטואציה שכדי להתמודד אתה בעצמו היה עליו לזנוח את מה שלימדנו אותו בבית ולהרים את הלבנה הקרובה ביותר כדי להשיב מלחמה שערה.

מדובר בנוער שאין לו נשמה,

אין לו יראה בלבו ואין שיקול דעת במוחו.

אין להם גרעין מוסרי ותרבותי,

גם לא משהו להתלקט סביבו.

לא תנועת נוער,

לא אתוס,

לא דת,

לא מסורת, לא אמונה,

לא חברות במובן האמיתי של המלה,

לא סייגים, לא משמעת ולא איפוק.

מה שהם רוצים, הם לוקחים,

ומה שהם לא לוקחים, הוריהם נותנים להם.

הם אינם שונים מהנערים בהרצליה שרצחו את נהג המונית דארק רוט.

הם אותם נערים עצמם.

הם מרושעים.

הם הרוע בהתגלמותו.

מי שרוצה לחפש את האמת צריך לחפש את התשובה אצל הורי הנערים.

הם אנשים אמידים, מבוססים,

שמכבים בכסף את חוסר האהבה והפנאי שהיו אמורים להעניק.

אלמלא הייתי חי כבר כמה שנים את הפחד והגועל-נפש המתמשכים הללו באותו יישוב אלמוני בשרון,

אלמלא הייתי מתרסק פעם אחר פעם על אותם נציגים,

כל המרשימים של מערכת החינוך הישראלית הנוכחית,

שיודעים להסכים עם שוועתי בקול רפא,

אך אינם מסוגלים למצוא לה מזור,

אלמלא הקילומטראז' הרב שיש לי במוסדות החינוך ביישוב החסוי בשרון,

קילומטראז' המורכב מעשרות גיחות לצורך מילוט

ילדיי מבין כותלי בית הספר המוגנים מאורח מרשים על ידי שומרים מזוינים נגד פיגועים על רקע לאומני,

אך פרוצים לחלוטין לפיגועים על רקע של אלימות לשמה בחינוך שערורייתי וקלוקל,

בוודאי הייתי כותב על צרות אחרים.

ולמה הוא כתב את כל זה?

תשמעו למה.

איי איי איי, אין צורך להכביר במילים,

כיוון שחריף יותר מאותו עיתונאי שחווה על בשרו ובשר ילדיו את החוויה הנוראה, לא ניתן לכתוב.

רק השבוע החלימה צלקת על ליסתו של בני האמצעי,

שהיה לפני כחודש שפן ניסוי של ילד בשכבה שלו,

שביקש לבדוק

אם ניתן לבטק את עורק הצוואר בעזרת עט כדורי ותקע את העט בלחיו של בני.

זאת הסיבה שכותב מייברג בסרקזם, מהול בזעם.

זה עיתונאי חילוני שחי את חיי הפחד האלה יום-יום.

הוצאנו קלטת חדשה עכשיו בווידאו שנקראת פשיטת רגל על החינוך החילוני,

לאחר קלטות הטייפ שיצאו בעניין בחוברת פשיטת רגל,

שאנחנו בסך הכול מקבצים את כל מה שהחילונים אמרו על עצמם בנושא חינוך.

מי שעדיין משאיר את הילדים שלו בבתי-ספר חילוניים כאלה,

משאיר אותם בסכנת נפשות, לפי מייברג.

אבל לזה אין כינויים כשיש בחורים ממקומות כאלה

שעושים דברים שהם שליליים לחלוטין.

אומרים, בני טובים פגעו,

בני טובים רצחו,

איך הם נשארו בני טובים?

לא, אלה בני טובים.

חרדי זה כבר מסביר הכול. לא צריך יותר. רק תכתוב חרדי ליד המקרה,

כולם מבינים כמה זה איום ונורא.

אתם מבינים כמה שזה הוגן.

כן.

היה לנו ערב, תרחיק טיפה. היה לנו ערב חינוך, תקריב טיפה.

אה, הנה, עכשיו זה. בסדרת חינוך, איך יכול להיות

שמשירים של אביב גפן,

נערים בישראל שמים קץ לחיים שלהם? איך זה יכול להיות?

איך ייתכן דבר כזה?

הרי אביב גפן,

שאין לי שום דבר נגדו כבן אדם,

הוא הסמל והוא הזה והוא פה והוא שם.

אני היום בחור בן 24,

גדלתי על חינוך חילוני,

אמרתי כבר קודם, הורדתי את הפאות שלי.

הוציאו ממני את הדת באכזריות.

הרי עצם העובדה, איפה שאני היום שומר,

אני שמתי יום אחד את הכיפה, אנשים נבהלו ממני,

מה, זה לא אותו איתי, הוא כבר לא יהיה נחמד, הוא לא יהיה זה.

עד שהם לא נרגעו קצת והבינו שסך הכול זו מדינה דמוקרטית, ואם אני מניח תפילין,

ואם אני אומר שמע ישראל ואני לא פוגע ולא כופה על אף אחד אחר,

אז זו זכותי,

זו לא דמוקרטיה אמיתית.

עכשיו, עם כל הכבוד לאחיאנה, אם הוא מתאבד אז אני יכול להביא עשרות, אם לא מאות, של מקרים של נערים בישראל.

בצבא יש כל כך הרבה מקרים של אנשים שמתאבדים,

שהמפקדים צוחקים עליהם, אפילו נערים חילוניים. טוב, לא צריך להגיד את קלונם ברבים, הדברים המפורסמות.

רק אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אם הזכרת את אביב ג'יפה,

אז אני רוצה להגיד לך משהו.

לפני כמה זמן,

כשנה בערך,

הזמינו אותי אנשים פרטיים לערב

בבית החייל בתל אביב.

יש גם חרדים שתורמים לעמותה של בית החייל.

יש הרבה חרדים שתורמים את עצמם בזיהוי חללים למען חיילי צה״ל ואזרחי המדינה.

כל אחד תורם במה שהוא יכול,

אבל הציבור שלנו מופלה לרעה.

בית החייל החליט לא לקיים, בעקבות פנייה של עמותת עם חופשי, את ההרצאה שלי.

למה? בגלל שהחרדים לא משרתים בצה״ל.

אני שירתי בצה״ל בחיל קרבי, כחייל קרבי, שלוש שנים מלאות, וסיימתי עם תעודת הצטיינות.

זה לא מספיק להם.

אבל השכנים שלך לא משרתים, אז אתה לא תיכנס.

אבל אביב ג'יפה, חצי שנה לפניי, היה בבית החייל,

וגם אחרי שסירבו לי היה עוד פעם בבית החייל,

ובשאילתא בכנסת התחמק שר הביטחון במתן תשובתו לחבר כנסת, למה הוא כן ואני לא.

מה איפה ואיפה? הוא שרשירים נגד צה״ל,

מטיף נגד שירות ובעד ירידה מהארץ.

הוא בסדר, כי הנוער הישראלי אוהב אותו.

אני לא.

אתה מבין איפה אנחנו אחזים?

זה לצערנו הרע.

רק רגע.

כן.

אני חייב לו תשובה שם.

כן.

לעמוד.

אתה יכול לשבת.

שלום, קוראים לי עופר יאסר. אני חודשיים חוזר בתשובה.

ברוך השם.

באתי לפה לשמוע את הדברים שלך, ואני מבין כמה שאתה חכם.

אבל אני רוצה להביא לך עוד הצעה אחת.

נכון שאתה, מה, כאילו, אני אשאל אותך, אני אראה אם אני צודק במה שאני אומר.

מה המטרה שלך אמנון? שכל העם ישמע את הדברים שרבו והתחזקו. לא כאילו שעשו אותך גדול. אתה בן אדם מאוד ענב. תיזהר, הוא בא מאחוריך.

נכון או לא אמנון? אני צודק או לא? תענה לי רגע.

אנחנו לא... הרב אמנון, סליחה, מחילה. אל תתלהב, אל תתלהב. טוב, בסדר. דבר לאט כמוני, יש זמן.

לאט, תרחיק קצת,

דבר ברור לאט-לאט.

מה המטרה שלך? עכשיו אתה מחזיר בתשובה. אני גילאתי כבר שאתה מציל נפשות, שזה דבר פי ארבע יותר יפה. אתה מציל נפשות בישראל, מציל עולם ומלואו.

אבל עכשיו...

שנייה, שנייה, רגע, שנייה. חבר'ה, לא כל פעם למחוא כפיים. כשאני אעשה ככה,

תמחוא כפיים.

אבל עכשיו, תסכים איתי,

יש לי אחות מאוד דתייה,

אבל היא שומעת אביב גפן, והיא נשארה דתייה.

עכשיו, אביב גפן הוא יהודי,

ורשום בתורה, עם ישראל אחים זה לזה.

עכשיו, זה שאתה צוחק עליו זה לא בכוונה, אבל אני אגיד לך מה עשית עכשיו.

גרמת לו לפחד ממך בלי שהוא איתה. תראה כמה אנשים צחקו עליו.

אם אתה תתחיל לכבד את החילונים,

תראה להם את הדברים הטובים שיש בדעת, כמו שאני, איך חזרתי בתשובה. ראיתי בהתחלה את הדברים הטובים.

ראיתי את כל העבריינים בשכונה שלי, איך הם חזרו, איך הם פיתחו על כל הכבוד שהיה להם.

אבל מה הם קיבלו? קיבלו אישה דתייה, כי הם נכנסו למשפחות טהורות.

זו התשובה שלך, אמנון. אתה עושה עבודה מאוד חשובה, תמשיך בה.

אבל תפסיק לצחוק על החילונים. זה לא יפה למה אני הייתי חילוני.

עכשיו אני חכם, אני יודע כל מה שאתה אומר, אתה צודק.

אבל אם עכשיו יעקב אחימאיר שומע אותך, מה הוא אומר? יש לו כוח גם בתקשורת.

זו מלחמה.

אנחנו רוצים שיהיה שלום,

שכולם ישבו פה וישמעו את הדברים שלך. אתה מאוד חכם.

אני צודק או לא?

תראה, אתה מושא לי כמה פעמים. אני כולה חודשיים תקיד, איזה מתנה קיבלתי, איזה שכל, ופתחנו. אם תוך חודשיים קיבלת שכל כזה, אוי ואבוי, אם היה עוד ארבעה.

עכשיו יש לי משהו שאני יושב.

באתי לפה היום לא לשמוע את הדברים שלך, שומעים אותם אחר כך, אנחנו יודעים כבר שאתה חכם.

באתי לראות שאתה לא תורע. אם הייתי בא ורואה פה שני אנשים, אחד, שתיים, הייתי אומר, בואנה, אני מסוגע.

כל היום שומעים.

אני שורר, אתם מסוגעים?

אני טענתי שחזקתם בתשובה.

לביבא שלי הייתה רואה אותי עכשיו.

אפשר לתת לך ציצית?

מחר עוד.

לא שומעים אותך מספיק חזק.

רגע, רגע, רגע, רגע. הוא רוצה לנצל את הערב כהזדמנות.

הוא מאוד מתרגש.

הוא אומר כך, הוא מבקש סליחה מאימא שלו,

שעשרים-מאחת שנה רצתה להחזיר אותו בתשובה ולא הצליחה.

בערב

מרא שהחיינו.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלוך העולם, שהחיינו וקיימנו וגיענו,

בזמן הזה.

אמן.

הוא ישים אותה מתחת.

כן.

אני רוצה לתת אפשרות פה לידידנו. בבקשה.

תן לו מיקרופון, מגיע לו.

מחיאות כפיים.

יש לנו מצלמה פה למטה. לאט, לאט, לאט. רגע, שאני אקשיב.

בבקשה.

יש לנו מצלמה למטה.

עוד פעם.

מדוע אנחנו לא יכולים לצלם את הבחור הזה?

מדוע אתה לא מרשה לנו לצלם בתוך הערב?

ובכן, שלא...

חבר'ה.

לנו אין חלילה וחס שנאה ליהודים האלה, שעושים נאמנה את מלאכתם לפי אמונתם.

רגע.

אנחנו פשוט מאוד למודי ניסיון,

שכל חומר שהגיע למערכת שלכם סולף, קוצץ,

לפי המטרות שאתם הגדרתם מראש.

אבל בשביל מה אתה צריך את המצלמה שלך?

אני מוכן לתת לך כל קטע שתרצה

ממה שאני צילמתי והבאתי רחף מאתם בפלוויזיה

בשביל שיירחף מעליך. תודה רבה, אני מאוד אשמח.

ומה שתרצה. אתה רוצה את הקטע של הילד הזה? אני מבטיח לך שייתן לך אותו בבטא,

אין בעיה.

אבל אתה צריך להיות ג'נטלמן,

שאתה,

את אותה אווירה שאתה רואה פה,

תגדיר אותה על המסך.

אפשר לעשות את זה ככה,

אפשר להגיד, זה פחד. היו אלפים בפנים, אלפים צבעו בחוץ, שברו את הדלתות, הגיעה משטרה ולא הצליחה להשתלט עליהם בגלל המטיף חומייני שיושב על הבמה.

אפשר להגיד את זה אחרת,

אולי טעינו כל הזמן כשהאשמנו אותו ולא בדקנו למה יש אהדה בציבור לאיש הזה,

מה הוא עשה טובה לאנשים מסוימים, לחלק אולי לא, אבל לחלק אולי כן.

מה הטוב שפה?

למה לא לתת לאנשים את האפשרות לבחירה?

והביאו לי מיפעת קטע ששם היתה איזו דוגמנית שאחיה חזר בתשובה,

והיא מספרת שהוא חזר בתשובה. אחת מן הדרכים היו הקלטות שלי שהגיעו לידו והוא חזר. היה שם טומי לפיד, אתה מכיר אותו, כן?

טומי אמר, בטח איזה מיסיונר תפס אותו.

אז אמרו לי שהיה שם עורך-דין בר-און שאמר,

אני לא מבין, אם בן 17 יכול להיות אחראי לחייו ולשמור על האומה,

להחזיק נשק ולדעת מתי לירות ומתי לא,

אם זה הוא יכול להחליט,

למה הוא לא יכול להחליט מתי לחזור בתשובה?

ומה, אתה ישן ולא ארצאי?

איך?

הוא שואל, אני הבנתי את השאלה, הוא שואל,

ומה בקשר לנערים בני 14 ו-15?

ובכן,

אם נער בן 13 נוסע לאילת שלא על דעת הוריו ושלא ברצונם בגלל החינוך שהוא סופג מהטלוויזיה,

או אם נערים מחליטים ללכת לכת השטן בן 15,

או נערים בגיל 12 סוחרים בסמים בבתי ספר,

ועוד כהנה תופעות שליליות,

בגלל הפתיחות,

בגלל הפתיחות שהם חשופים לדעת את כל הדברים האלה,

אולי נגביר את זה.

ונכניס צ'יפ,

כמו שיש בארצות הברית,

בטלוויזיה שם,

שלא מאפשרת לנוער בתוכניות מסוימות להסתכל,

והשליטה תהיה של ההורים.

למה פה בארץ לא מגבילים את ההסתכלות לנערים עד גיל מסוים?

כשאני הייתי צעיר אני זוכר שהיו סרטים,

פחות מגיל 16 אסור להיכנס,

אז היו מתפלחים אחורי אחד ענק.

אבל, ידעו שעד גיל 16 אסור.

מה היה אסור?

נקודות של צניעות.

היום, איפה יש צניעות?

בכל דוכן יש מישהו שעומד, מפקח ממשרד החינוך, שאומר לילד,

אתה אסור לקנות חוברת תועבה כזאת,

כי אסור מתחת לגיל 16?

האם יש מישהו שעומד ושומר על הנוער מחשיפה בפני כל הפגעים ותחלואי החברה הישראלית? אין.

רק אם הוא עלול להיחשף ליהדות אותנטית ועלול בגלל זה לחזור לשורשים,

זה אסור.

מאיפה הבאתם את זה?

אני מרשה לך להביא מיקרופון שלכם.

תודה.

מי זה אתם?

למי אתה מתכוון?

מי זה אתם הזה שמוסיף?

אלה שטוענים כנגד אלה שמדברים לגיל 14, 15,

אצלנו יש כלל,

קשות עצמך ואחר כך קשות אחרים.

אם תעמדו בקריטריון הזה לפנינו, מי זה אתם? מי זה אנחנו ומי זה אתם? מי שמעלה את הטענה הזאת בתשקורת ונותן לה את הביטוי ומביא הורים שיגידו דברים כאלה,

או לוקח יהודי כמו שהיה פה,

ונותן לו במה להאשים את אמנון יצחק בהתאבדות שנגרמה מסיבות אחרות לגמרי,

וכשהוא התאבד הוא כבר חצי שנה חזר בשאלה בכלל,

ופיצול האישיות שלו היה נובע מבדידותו החברתית,

בועות כהנה וכהנה. מי שנותן במה לדברים מן הסוג הזה,

ודאי שלא אכפת לו גם מגיל 14, 15. אז איך שואלים שאלה כזאת בכלל?

תחשוב על עוד משהו, בינתיים. לא הבנתי אבל עדיין מי זה האתם ומי זה ההם. עוד לא הבנת? לא הבנתי.

אז תאר לך שהייתי בא לראיון וקצבנו חצי שעה, זה היה נערך שעה וחצי.

שעה וחצי? היינו שמים שעה וחצי. אם אתה נותן לי שלוש שעות רצוף לומר מה שאני רוצה בערוץ 2, עכשיו אני עושה איתך עסק, אני בא.

ואני מבטיח לך עוד משהו.

אם הייתי יכול להבטיח לך שלוש שעות, בשמחה. ואני מבטיח לך עוד משהו.

אם אתה ערוץ 2, מה שמעניין אותך זה כסף.

ויהיה לך את הרייטינג הכי גדול שהיה בהיסטוריה היהודית.

שלוש שעות. עם מראיין או בלי מראיין?

איך? עם מראיין או בלי מראיין?

מישהו יראיין? אני, אחרי שאדבר את מה שאני רוצה, מוכן לתת למראיין לשאול אותי שאלות.

אנחנו לא ננהל משא ומתן כזה, למה אני לא מוסמך לנהל אותו, אבל אני אוהבים את זה.

אני מוכן לתת לך את הזכות לעמוד במשא ומתן עם אלה שמעליך.

נראה אם תעמדו בזה.

שלוש שעות, אגב, גם ראש הממשלה לא מקבל. שלוש שעות. גם ראש הממשלה לא מקבל שלוש שעות. אני יודע, אין לו מה למכור.

תודה רבה. ברוך תהיה.

יהודים יקרים, לא לבהל כשיוצאים מהאולם בסוף הערב.

יש בחוץ שש משאיות של אנשי מג״ב ששומרים על הערב מבחוץ.

זה לא פיגוע,

זה אירוע.

כן. התורה שבכתב היא כתובה לנו,

ולכן אנחנו יודעים שהיא אמת.

סליחה, עוד פעם. סליחה, עוד פעם.

התורה שבכתב היא כתובה.

לכן אין ספק שזה נכון ויש דיוקים בתורה.

התורה שבעל פה עברה מדור לדור.

איך זה שלא נוספו לה דברים,

ורב זה או אחר לא הוסיף כל מיני הלכות שהוא רואה לנכון להוסיף אותן?

ולראייה מכך, יש את המשחק הזה, טלפון שבור,

כשהם משחקים בכיתות. המורה אומרת למישהו משפט, והוא מעביר את זה הלאה,

ובסופו של דבר מספרים משהו אחר. בקיצור, אתה חושש מטלפון שבור על ידי מסירת תורה שבעל פה.

ובכן, אני אומר לך,

טלפון שבור אין. אתה יודע מה הראיה?

במשך אלפי שנים,

במשך אלפי שנים, היהודים היו מנותקים ומפוזרים בכל העולם כולו.

עכשיו נתקבצנו שוב פה לארץ, ואנחנו נמצאים כאן.

עכשיו שים לב,

אם היה טלפון שבור ממעמד הר-סיני ועד היום,

היינו מוצאים דבר שונה ממה שאני אומר.

כל היהודים שהגיעו לפה עם ציצית, לכולם יש אותה ציצית,

אותם שמונה פתילים שיש בכל ציצית,

לכולם יש אותה מזוזה עם שתי פרשיות מן התורה,

כולם אותה תפילין, תפילין מרובע, שחור,

פה זה מחולק לארבע פרשיות, פה זה כרוך ביחד.

לכולם יש את אותו חג, באותו תאריך,

את אותן הלכות, באותם גדרים, בדיוק אחרי אלפיים שנה של נתק.

פירושו של דבר שלא היה טלפון שבור.

יותר מזה,

תורה שבעל פה באה להסביר את התורה שבכתב,

וכך אמר הקדוש ברוך הוא בתורה למשה,

ואתנא לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

ואתנא לך את לוחות האבן,

זה עשרת הדיברות,

והתורה,

זה תורה שבכתב,

והמצווה, זה הציווי כיצד לקיימם,

אשר כתבתי להורותם,

אפילו כתובים ותלמוד.

כל זה קיבל כבר משה רבנו במעמד הר-סיני,

וזה רק מה שהוא עבר.

אם כתוב בתורה וקשרתם לאות על ידכם,

ולא כתוב מה קושרים, איפה קושרים, כמה קושרים,

מה תהיה סיבת הקשירה,

לא תוכל לעולם לקיים את הוראות התורה שבכתב.

כל התורה שבעל פה באה להסביר איך מקיימים את התורה שבכתב.

עכשיו, הערבים,

אברהם אבינו קיבל את מצוות המילה,

כן.

והוא העביר אותה, עשה אותה לישמעאל הבן שלו עם כל ההלכות,

והיהודים, וליצחק, שממנו יצא ישראל,

והעם היהודי.

איך זה שאנחנו, העם היהודי,

עושים ברית מילה אחרת, כולל פריאה, וערבים עושים ברית מילה דומה, בלי הפריאה?

הערבים, אצלם ירד משהו.

תראה, אין שאלה על הערבים מסיבה אחת פשוטה.

אצלנו הדברים מעוגנים בנתינת תורה מסודרת מהבורא,

איך הציווי ומה ההלכות והדינים שלה.

אצלם זה נשאר מזיכרון.

זאת אומרת, אצלם אין תורה שירדה מן השמיים והם קיבלו אותה, והם הולכים על פיה ומדקדקים עליה. לכן, אצלם יכול להיות שיבוש, ואצלנו, לא.

הבנת?

תודה.

רק רגע, רק רגע שנייה.

למעלה אין שאלות. שלא יגידו שמקפחים את הנשים. אחר כך שלי תודיע ש...

כן, הנה יש שאלה למעלה. בבקשה.

אני רוצה לדעת מה הסיבה שהרב חבר הכנסת מגניבה הוא לא שר החינוך, הוא היה להיות שר החינוך,

תראי, יש בעיה. חבר הכנסת יצחק לוי עוד לא החליט מה הוא עושה.

אבל אני אסביר לך.

כל מי שהיה שר החינוך בישראל,

בין שהיה דתי ובין שלא היה דתי,

לא עמד על היהדות האותנטית להעביר אותה כפי שעברה במשך אלפי שנה.

הוא מוגבל,

ועיניים לטושות עליו שלא ישנה כלום מהמצב, וזה רק הולך ומחריף יותר ויותר,

כמו שהבאנו, לצערנו הרב, בקלטות אחרות,

שללמד אסלאם ונצרות בכל הרצינות זה נעשה.

אבל לזלזל ביהדות,

כבר הבאנו דוגמאות רבות בקלטות וידאו וטייפ,

זה לצערנו הרב. לכן אנחנו העדפנו שנפיץ יהדות בצורה הפשוטה ביותר,

בדרך של הפצת קלטות.

כל אחד יקבל קלטת,

ישמע אותה,

יתרשם,

יחליט לעשות, יעשה, לא יחליט, לא יעשה.

ירצה להקליט עליה, שיקליט.

ירצה לבוא בעקבות זה להרצאה, שיבוא.

וכן, על זה הדרך.

אצלנו זה פתוח,

זה לא חינוך חובה,

לא כופים עליך להופיע שמונה או שבע שעות ביום.

קלטת אחת.

מצדי אתה יכול ללמוד 12 שנה בבית-ספר,

ועוד

ללמוד אחר כך באוניברסיטה.

אני חושב שקלטת אחת יכולה להתמודד עם כל הלימודים שלמדת כל הזמן,

כיוון שאמת

אי-אפשר לדחות על הסף.

והעם היהודי,

במשך אלפי שנים,

אי-אפשר להסביר איך הוא מתקיים אם לא הבטחה אלוקית שנצח ישראל לא יישקר.

ואני רוצה להקריא לכם קטע קטן,

שבו נראה עד כמה הדברים האלה הם חזקים ומרשימים.

לב טולסטוי, גדול הסופרים הרוסים ב-1891, כותב,

מה זה יהודי?

איזה מין יצור מיוחד הוא זה שכל שליטי העולם וכל העמים העליבוהו,

דיכאוהו,

גירשו,

רמסוהו, רדפוהו, שרפו וטביעו אותו,

ואילו על אפם בחמתם

ממשיך לחיות ולהתקיים.

יהודי הוא אדם שמדכאיו ורודפיו והציעו לו הכול,

ובלבד שהתכחש לדתו וינטוש את אמונת אבותיו אך לא הצליחו.

יהודי הוא סמל הנצח,

הוא שלא יכלו להשמידו.

לא טבח ולא עינויים,

לא אש ולא חרב האינקוויזיציה הצליחו להכחידו.

הוא אשר בישר ראשון את דבר ה'.

הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה.

עם כזה אינו יכול להיעלם.

יהודי הינו נצחי,

הוא התגשמות הנצח.

יהודים יקרים,

אתם צריכים להבין דבר אחד.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

לצערנו הרב,

גם בדורנו רוצים להשכיח את התורה,

רוצים להשכיח את דרך היהדות היפה,

שרבים מעמי העולם ינקו ממנה, שאבו ושמו אותה נס לדרכם.

אבל לצערנו הרב, המלחמה האחרונה,

כפי שהובטח לנו בספרים,

מה שנקרא שער ה-50,

זה שער הכפירה מול האמונה,

והדברים האלה מתחזקים בימינו לעינינו אנו, לצערנו הרב,

שעומדים ויוצאים חוצץ מול היהדות, יהודים מבינינו.

זה המצב.

אנחנו מודעים לו.

אנחנו משתדלים, באפשרויות המזעריות שלנו, לעשות את חלקנו,

מה שניתן.

ואני רוצה להראות לכם, בעזרת השם יתברך,

אחת מן הדרכים שאנחנו נוקטים בשביל שכל יהודי לפחות יזכה פעם אחת בחייו

לשמוע דברים של אמת,

של היהדות שלו, שמגיע לו לדעת,

פעם אחת

אנחנו משתדלים להראות לו במבצע ה-75,000 קלטות וידאו שחילקנו בחודש אלול מאשדוד ועד ערד,

שיהודים, קיבוצניקים,

מושבניקים, עירונים ואחרים יוכלו לשמוע לא טוב תזרוק,

אם תרצה תקיים,

ואם תחס על הממון תעביר לאחר.

אם הדרך הזאת מקובלת עליכם,

תראו את הסרט ותגידו לי לאחר מכן.

בבקשה.

את קטע הווידאו ניתן לראות בקלטת 52 בענייני האומה.

עוד רגע, עוד רגע.

לידיעתכם,

אנחנו, בעזרת השם יתברך,

התחלנו לפני כמה ימים, ביום רביעי שעבר,

לחלק את המיליון החמישי של קלטות טייפ.

מאה ה-100,000 הראשונים חולקו כאן בירושלים בשבוע שעבר.

אנחנו נראה לכם קטעים מן החלוקה שהתחילה.

אנחנו, בעזרת השם יתברך, תוך חודש מקווים לסיים את המבצע עם 100,000 נוספים בירושלים לסיום,

ובעזרת השם יתברך,

אני מקווה שזה לפחות יהיה ושווה למשרד החינוך.

את קטע הווידאו ניתן לראות בקלטת 52 בענייני האומה.

אחד, אחד,

אחד, אחד.

כן, רבותיי.

אסור שהמנגינה הזאת תפסיק, נכון?

אני רוצה להגיד לכם, לפני שנמשיך את הערב, בעזרת השם יתברך,

בשביל לזכות את הרבים צריך גם זכות לזכות,

ואני רוצה לזכות את הציבור היקר שיושב כאן. למה אין לך תחנת רדיו?

למה אין לי?

כי עד היום זה נקרא פיראטי.

ובכן,

יהודים יקרים,

מי שרוצה להיות שותף איתנו במבצע המיליון קלטות ביחד,

מי שמוכן,

תרומה של עשרה תשלומים, 100 שקל,

אלף שקל,

יעזור לנו להמשיך את המבצע ולסיים אותו בירושלים שוב.

מי אלה שרוצים לזכות, שירימו את היד, בעזרת השם יתברך,

ימסרו להם כרגע טפסים בתוך הקהל,

ובעזרת השם יתברך ניתן מי שברך לכולם בשביל שנוכל להמשיך את המבצע הזה.

שלוש דקות לצורך העניין, מילוי טפסים,

ובעזרת השם יתברך אני הולך להראות לכם דבר שצריך בשבילו כמה ניירות טישו בשביל העיניים.

שלוש דקות, יהודים יקרים. אני רוצה רק להזכיר עוד דבר.

בזן באדר אנחנו נהיה באצטדיון יד אליהו עם הרב אורי זוהר והרב ניסים יחזקאל,

אז להתארגן עם כרטיסים. שלוש דקות בלבד לפני שאנחנו ממשיכים.

כל מי שרוצה לזכות 1,000 שקל ועשרה תשלומים יכול לקחת ולמלא כאן.

אנחנו כבר עוברים להמשך שאלות ותשובות,

והסרט שמקווים שירגש אתכם קצת.

אנחנו מודים לערוץ 2000 שפרסם את האירוע הזה גם כן עם ערוצי הקודש.

הגעתי להרצאה בעקבות ניסן אחי.

היה לנו ויכוח קטן על כל מיני נושאים של הדעת והחזרה בתשובה וכל זה.

והוא אמר לי, תשמעי, אני שאלתי אותו את אותה שאלה ששאלתי את כבוד הרב,

והוא אמר לי, אני מוכן שתבוא איתי ונשאל את הרב,

הוא יענה לך, מה אכפת לך לשמוע את השמי מה שהוא אומר?

אמרתי, אתה יודע מה? בסדר. יום אחד הלכתי לדואר,

ראיתי את הפתקים שיש הרצאה באולמי אמבר בחולון,

התקשרתי אל ניסן, ואמרתי לו, תשמע, יש ביום,

לא זוכרת איזה יום זה היה, יש את ההרצאה, אם אתה רוצה, אני אבוא איתך.

ואז תראה, בוא נראה איך נראה. באותו יום של ההרצאה לא רציתי ללכת.

התקשרתי אליו, אמרתי, אם הוא גר בירושלים,

אמרתי לו, אם הוא לא יצא מהרצאה,

אם הוא לא יצא מירושלים,

אנחנו מבטלים את הסיפור, אנחנו לא נלך להרצאה.

התקשרתי אליו, הוא כבר היה בכניסה לחולון.

אמרתי, אין ברירה, חייבים ללכת.

מאוד התביישתי לשאול את השאלה, כאילו פחדתי, וזה. בסוף שאלתי.

אני אומרת שאני רוצה שתעשה סיבוב ביפו.

נראה יהודיות שלנו שנשואות שם לערבים וחרות בעירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שמרצועה כדת משה וישראל, ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותנת לה ולי לא?

היא שואלת שאלה,

אז בן אדם יבוא.

היא אומרת איך ביאבו יש נשים יהודיות, רחמנא ליצלן, שנשואות לערבים,

עם שישה או עשרה ילדים וגרות בבנייני פאר,

ואילו היא גרה בחולון,

והיא נשואה כדת משה וישראל, ואין לה ילדים.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני, בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עליהם.

אבל אני אבקש ממך בקשה קלה קשה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש שאני אתן לה,

אני אציין לך להגיד שאתה יכול לצפות אותה מוכן הסבירה הזאת.

וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו. בעזרת השם,

אני מקווה שיהיו לך ילדים יותר מערביות כולם.

תנו לו לחשוב.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר במלון שורש בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלושת אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב, אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי עם מי תשים כיסוי ראש,

שתי אחיותיהן נוספות ילכו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה נמצא מן התורה שנאמר ופרע את ראש האישה,

זה נלמד בספר במדבר, פרק ה', פסוק שמונה עשרה,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העמון ללכת בלי כיסוי ראש,

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, השכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכינה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד כשיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

היא אמרה, לא מוכנה.

בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד,

והחליטו הם לקבל על עצמם כיסוי ראש, ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

כי היא פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר ועזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש חצי שנה,

לא תורידי?

בעזרת השם ובלי נדר, השם יזכה אותך לזרע של קיימא,

וכל הציבור ענה אמן חזה.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אל העדה בסוף ההרצאה, אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

תן, מה אתה עושה פה?

אמר, ראיתי שיש הרצאה שלך פה, רדפתי אחריך עד כאן.

אני רוצה להגיד לך,

שפעם ראשונה אחרי 16 וחצי שנה,

שבוע ימים החרדישתי.

הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם,

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת למעלה.

השם יעזור, שיהיה בשורות טובות,

ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת, ב-14 בצהריים,

כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד מבט.

היא נקלטה.

תשעה חודשים היא ילדה בת והם קראו לה הוליה

ואחרי שנתיים נולד להם בן ברוך הוא ברוך שמו מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטבחת מבת

זה מה שהפריד בורא עולם אומר אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך

בוא, ניתן לך ניסיון קטן, קח דבר קטן ואני אתן לך דבר גדול

אתה מוכן?

אם אתה מוכן גם אני מוכן

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט אני אפתח לכם כפתחו של כולם אומר הקדוש ברוך הוא

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן נפגש ונהיה בברית

אני מוכן

כבוד הרבנית עשית, כן,

בעזרת השם

אם יש נשים צדקניות שרצות לזכות גם כן במחמד הקדוש הזה יש את רצון גדולה עכשיו בשמיים

מי שרוצה פה לשים בעזרת השם מדבריו זה שעת רצון גדולה שתבוא לבד, תזכרו, שעת רצון גדולה.

האמת היא שלא ציפיתי לתשובה כזו, כאילו לא ציפיתי לכיסוי ראש,

אבל גם לא ידעתי שתהיה לו תשובה חותכת לשאלה הזו,

אבל כשהוא אמר לי

אם אני אהיה מוכנה לשים כיסוי ראש אני לקחתי את זה כאילו

לקחתי את מה שהוא אמר נטו, כאילו כל מה שהוא אמר האמנתי שאני אעשה בלב שלם, וכאילו חשבתי רק על זה, לא פחדתי ולא,

חשבתי רק על זה, אמרתי

זה הצ'אנס האחרון שלי בסיפור הזה.

אני מאוד רגעת לזמן הזה.

אני מאוד רגעת לזמן הזה.

עכשיו אנחנו חייבים כולנו לברך, הכוח של כולנו הוא גדול מאוד בשחיים.

מי שבירך ונותן לו תלושים לברמת יצחק יעקב, חמשה ואהרון, דוד ושלומון וכל הקהילות הקדושות והתהורות, הוא יברך את השם הטוב מיכל בליטה בת רבקה,

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיירה ומחירה!

פיסוי ראש הזה! ונזכה אותה לגדל באים ובנות,

לעומת יפרד ולחיית שמיים קדושה ותהרה!

אמן! כן יהי רצון!

אולן אולן אולן

יא יא יא יא יא יא יא יא

עליי עליי עליי עליי.

רואה עליי עליי.

כעבור חודש ימים.

דבר ראשון, תודה עליהם.

היה לי מור כשהגעתי הבית,

לבית חילוני, בעלי חילוני.

הגעתי עם כיסוי ראש, הוא היה בהלם.

שלושה ימים הבחור לא תפקד,

ועם העידות שלי היום הוא שומר שבת.

ומתפללים, היה לי מאוד קשה, כל העולם,

מה קרה, השתגעת, מה קרה,

הרבה לא קיבלו והרבה ממש הידעדו אותי.

כל המשפחה שלי מאושרים.

קודם כל חשוב שאני מאושרת היום.

היום שבת זה שבת, אנחנו לא טלוויזיה ולא חשמל ולא סיגרות.

תפילות, ברכות, הכל השתנה.

ממש רעים שונים, חודש של רגיעה אמיתית.

אני מציעה לכם,

תחזרו בתשובה. אין, אין דבר יותר טוב מזה.

ברית המילה.

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

את יכולה להחזיק ילד ביד שיזכה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת, נתחיל את הרכבת השכינה.

תודה רבה.

ובכן, יהודים יקרים,

מי שרוצה להתקרב, להבין הוא שבשמיים.

הקדוש ברוך הוא מושיט לו יד ימין,

ימינך פשוטה לקבל שווים.

מי הערב רוצה לצאת לדרך לקבל עליו עול מצוות,

שיבוא כאן לבמה,

בעזרת השם יתברך, לשים ציצית וכיסוי ראש, בעזרת השם.

הראשונים שרוצים לשים ציצית, בכבוד.

תן לו כיפה, כיפה.

אחת, שתיים. יש לנו גם קוקו?

יש קוקו?

כבוד.

תן לי ציציות.

כן.

נשים עליכם.

בבקשה.

בבקשה. רגע.

איפה הראשונה שרוצה לשים כיסוי ראש?

איפה יש?

הנה, שם למעלה, למסור לה כיסויי ראש.

איפה?

יש פה למטה?

כן. מי עוד רוצה פה?

יש עוד קוקו! עוד קוקו!

יש כיפה. איפה הכיפה?

ציצית?

כן? מי עוד?

כן.

נגמר כולם?

נגמרו 450 ציציות.

איפה בחיאות הכפיים?

כן.

מי מהנשים כאן רוצה לשים כיסוי ראש?

יש?

הנה, תמסור שם.

תמסור שם.

עוד נשים שרוצות כיסוי ראש יש?

הנה, יש שם. בבקשה.

רבותיי,

לסיום אנחנו מקבלים עלינו עול מלכות שמיים,

רבי דוד, שלום.

איפה? בבקשה. שמע ישראל.

שמע ישראל

אדוני. אלוהינו. אדוני. אלוהינו. אדוני. אחד.

צעד קדוש ברוך הוא לזכות את ישראל

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.