קלטת 93 - לאט לאט

- - - לא מוגה! - - - 

לאט, לאט, לאט, רגע, רגע, מה זה לאט, לאט?

לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, כמה זמן את עוד חשבת לחיות?

לא, יש לך ביטחון, נראה לי שיש עוד הרבה זמן, לאט, לאט, מה לאט, לאט?

לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, על עשרים.

כולם מצפצפים, לא? אומר, הלו, לאט, לאט, רק שלושה ימים רשבים, הלו, סע מצד ימין, תלד מהכביש, תתאמן במגרש, מה אתה עושה לי באותו פרדה, לאט, לאט, לאט, לאט,

לאט, לאט, שיחכו!

רגע, רגע,

מהר או לאט?

הוא מדבר.

אבל החג שמאמין, אין כזה דבר מאמין,

לשדיש ולרוויח,

או אתה מאמין ועושה הכל,

או שאתה לא מאמין.

הוא מתפתח. אבל שם הם לא התאצלמו!

הערבים היו איתנו טוב מאוד.

מה קשור? אבל לא התאצלמו!

למה בוקר? הוא מצחיק. מצחיק. ראית צבי צורף?

ראית עכבר חשמלאי?

לא, למה הם לא עובדים?

הרב אמנון יצחק, בקלטת מספר 93. לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט, רק תעשו את זה כמה שיותר מהר.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

אנחנו נמצאים ימים ספורים אחרי ראש השנה,

יום כיפור.

ניתנה הזדמנות

לחזור בתשובה.

מה זה אומר?

שאם אדם היה לו

עוונות פשעים, רדים,

על פי התורה הקדושה,

כלפי חברו,

או כלפי המקום,

הייתה לו הזדמנות

שיום הכיפורים יכפר על העוונות שלו במידה שהוא חזר בתשובה אמיתית.

דהיינו, התחרט על העבר,

חרטה אמיתית,

קיבל לעתיד לא לחטוא יותר,

והתוודה.

זה לא מכפר על הכל,

זה מכפר על עשה ולא תעשה,

שבתורה, שאין בהם דין של מיתות בית דין או כרת,

שזה עבירות הרבה יותר חמורות.

אמנם אין היום בית דין, סנהדרין,

שמוציא לפועל את המיתות האמורות בתורה,

אבל אף על פי כן, אף על פי שסנהדרין בטלו,

ארבע מיתות בית דין לא בטלו.

ואם אדם היום מתחייב סקלה,

כתוב בגמרא,

או שנופל מראש הגג,

או שהחיה דורסה טוב.

היום חיות לא דורסות, מכוניות דורסות.

אם מתחייב שרפה,

אז אנחנו רואים, רחמנא לצלן, מנר אחד,

גם אם זה דתיים,

שומרי תורה ומצוות, יכול לקרות מקרה ששני ילדים ישרפו,

ויכול להיות שרפה בקנה מידה, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים.

אבל דין שרפה קיים, רק מה, הוא היום מן השמיים.

לא בית דין מבצע את זה.

אם חייב חנק, או טובע, או בגז,

ואם זה הרג,

אז זה בסייף, או בירי, או בדברים כאלה.

בקיצור, על זה יום הכיפורים לא מכפר.

יום הכיפורים מכפר על מצוות לא תעשה רגילות,

שאין בהן מיטות, בית דין וכרת.

מה קורה עם אחד שיש לו עבירות כאלה?

אז אם הוא עשה תשובה,

ועבר יום הכיפורים, כתוב שעדיין הן תולין,

וצריך שיבואו עליו ייסורים

עד שיכפר.

זאת אומרת, אפילו הוא עוזר בתשובה.

זה לא...

פטנט, חוזרים בתשובה, טק, הכל נמחק.

עדיין צריך שיבואו עליו ייסורים עד שיכופרו לו כל העוונות האלה.

והוא עומד בתשובתו כמובן.

ואם היה מצורף לזה חילול השם,

שהוא חילל שם שמיים בשעה שהוא עבר את העווירות, נגיד שהוא חילל

את יום השבת בפרהסיה.

זאת אומרת, הוא לא עשה חילול שבת בבית,

אלא הוא יצא לרשות הרבים

ועשה חילול השם בפרהסיה.

הדין שלו, שאפילו יקבל ייסורים,

רק יום המיטה יכפר לו כפרה גמורה, בתנאי

שהוא עשה תשובה.

יום הכיפורים, מספר פעמים עד שהוא ייפטר,

כיפרו כל אחד את מה שצריך,

קיבל ייסורים,

ויום המיטה רק יכפר, ישלים את הכפרה.

מי שניצל את יום הכיפורים האחרון,

לפחות יתפטר מכל העשין ומכל הלא תעשה.

מי שלא עשה גם את זה,

המצב שלו יותר גרוע ממה שהיה לפני יום הכיפורים.

משום שאם נותנים לאדם הזדמנות של חנינה

והוא מצפצף עליה,

פירושו של דבר שהוא מורד ויודעין, מכיר ומורד, לא עושה חשבון, לא מפחד.

חכמים מביאים דוגמה.

חבושים בבית הסוהר,

חתרו מחתרת וברחו.

נשאר אחד.

בא סרב בית הסוהר ורואה חתורה מחתרת לפניו, והוא יושב בפנים.

אומר לו, למה לא ברחת?

ונותן לו מכות במקל.

אלה פלאות.

זה צריך לקבל פרס.

לא ברח.

אסיר חשוב זה.

צריך לשחרר אותו עם תעודה.

צריך לרדוף אחרי אלה שברחו.

ופה כתוב שלא, הוא מקבל את המכות.

למה?

כשהוא נשאר,

הוא בעצם ראה

מה זה כלא,

מה זה בית סוהר? קטן עליי.

לא מפחד. סבבה, אוכלים, שותים על חשבון.

מה אני צריך לצאת? שם היה איש מיתון בחוץ עכשיו, יש בעיות?

אני צריך להסתבך? הדולר עלה?

פה אני יושב מבסורד בתא שלי, קינג.

אחד כזה מקבל בלעוסיה עוד יותר.

אלה שברחו לפחות הראו שהם פוחדים מהעונש, שפוחדים מהמלך.

אבל אלה שלא,

אומר הקדוש ברוך הוא, אני חתרתי לכם, אני חתרתי לכם חתירה

מתחת כיסא כבודי.

נתתי לכם אפשרות לברוח אל התשובה,

שהיא המוצא, היא החנינה,

ואתם מצפצפים.

מה אני צריך לברוח? מה קרה?

המצב שלו יותר גרוע.

שופט שיאמר לאדם שצריך להיכנס 25 שנה,

אתה מתחרט על מה שעשית?

יש סיכוי שהוא יקל לו קצת, קצת.

אומר לו, לא, ואם תיתן לי הזדמנות אני אעשה עוד פעם.

זה חביבי, כל מה שהחוק אומר שצריך לקבל, יקבל, ואם אפשר להוסיף לו תוספת, יוסיפו לו.

עכשיו בואו נבין.

אדם שהוא רחוק,

מתורה ומצוות, לא למד, לא יודע,

תינוק שנשבע,

קיבוצניק,

לא מאלה שנלחמים נגד הדת ויודעים כבר מה צריך שם להילחם, עשו בדיקה.

כאלה שבאמת, תינוקות שנשבו, לא יודעים, גדלו בבתים שלא לימדו אותם כלום.

כאלה יש עליהם תביעה פחות בהרבה מאחד שיודע.

אלה שיודעים יותר,

מגיע להם עונש יותר מאלה שלא יודעים.

אתה מכיר ומורד.

מה יגיד אדם שיש לו אמונה בבורא והכול? מה התירוץ שלו? למה אתה מחלל שבת?

כיפור אתה הולך לבית כנסת,

חגים לפעמים אתה כן זה,

מזוזה אתה שם,

ברית ודאי שאתה עושה לילדים.

כמה מצוות אתה תופס, חמץ, חס ושלום, לא אוכל בכלל.

חזיר,

חלילה וחס.

מה עם השאר?

מתחיל ככה, אם אתם רוצים לגמגם.

מה עם זה?

או אתה מאמין או אתה לא מאמין.

אם זה אל אחד ותורה אחת,

אז זה הכול. אתה לא יכול להגיד לשוטר, תשמע, החוקים האלה, אני מקפיד מאוד בתנועה.

אלה, מה אני אגיד לך? זה תלוי. יש חניה, אין חניה, יש כניסה, אין כניסה, ממהר, לא ממהר.

לא יודע, זה תלוי.

אין תירוץ כזה.

זה בעצם מה שאומר אחד,

אחד שלא שומר כלום.

בסדר, אני מבין.

או שהוא כופר אפיקורוס,

או שהוא מסכן, לא יודע.

אבל אחד שמאמין, אין כזה דבר מאמין לשליש ולרביע.

או אתה מאמין ועושה הכול,

או שאתה לא מאמין.

או שאתה מאמין מסכן.

מה התירוץ של כל אחד שיושב כאן שמאמין לא לקיים את כל מצוות התורה?

יש לך ספק אם זה אמת? אז אל תקיים כלום עד שתברר.

גם לא כיפור, גם לא חזיר, כלום.

אין.

לא ברור לי.

ואם אתה הולך מחמת הספק,

אתה אומר, תשמע, אולי זה נכון, אולי יש באמת גן עדן וגיהינום, ואולי יש ככה וככה, אז למה להסתכן?

אז מה הרווחת?

אם אתה עושה חלק מהחלק השני אתה לא עושה.

מה התירוץ שלך? איך אתה מתרץ לעצמך?

בואו, תעזרו לי להאמין.

מי יכול לעזור לי להאמין?

כן.

יש מישהו שרוצה להסביר לי?

מה השאלה? עוד פעם.

אתה לא צריך לענות.

גודל, אתה רוצה לעצמך?

מה פירוש כל דבר מפני עצמך? כל דבר שאני עושה.

זה מה שאני מאמינה בו.

יום כיפור אני שם.

כי אני יודעת שאני אכפה על המעשים שעשיתי כל השנה.

זה יפה. אני שואל אותך, מאיפה את יודעת שיום כיפור מכפר?

הם ככה חינכו אותי.

מההתחלה של יולדתי, עד עכשיו. הבנתי.

זאת אומרת, עכשיו אני שואל אותך שאלה בטור חילוני. אני חילוני ואני לא מבין אותך.

אני שואל אותך, תגידי לי, סליחה, את מקיימת כיפור? את אומרת, למה? חינכו אותי.

עכשיו אני שואל אותך שאלה

אולי זה לא נכון מה שחינכו אותך?

ככה אתה אומר, אני אומרת שככה חינכו אותך. או, תביאי לי ראיה שאת צודקת. אני גם רוצה עכשיו גם כן לשמור יום כיפור, תשכנע אותי שצריך לשמור יום כיפור.

אני לא מורה.

אם את לא יכולה לשכנע אותי, סימן שגם את לא משוכנעת.

לא, אני משוכנעת יום כיפור אני משוכנעת. איך את משוכנעת? בגלל שיש לך מורה ופחד כבר מהיום הזה?

השרישו בך את זה?

אז תהיי אינטליגנטית לצורך העניין, ותעמייני.

למה שתצאו מי שיכפר לך

אם יומיים אחרי זה אתה עושה עבירות? אני לא עושה עבירות, אני לא חושבת שאני נוסעה. לא? לא, אני לא נוסעה בשבת.

זהו.

מאוד מאוד. אבל אתם בטלוויזיה את רואה. רק.

אז אני שואל אותך שאלה.

אחד בא הביתה,

בוכה בדלת. אבא שלו פותח את הדלת, אומר לו

שלום בני, מזה שבע שנים לא ראיתך.

מה מעשיך כאן? אומר, אבא, החלטתי לשוב בתשובה, אני חוזר הביתה.

אני יכול להיכנס?

אומר לו, אבא, בחפץ לב, אבל תאמר לי משהו.

אתה תהיה מוכן, אבל מהיום והלאה, לא להרביץ יותר לאמא כמו שעשית?

אתה תהיה מוכן לא להרביץ לאחים שלך?

אז הוא אומר לו, כן, אבא, די, אני חזרתי בתשובה.

הוא אומר לו, טוב, תגיד לי, בני,

ועד מתי תהיה כך?

הוא אומר לו, עד מחר בארץ.

הוא יכניס אותו?

לא.

שאבא כן.

שאבא כן, אה?

בשביל מה הוא הוציא אותו שבע שנים?

אז הוא אומר לו, הבן, רגע, אבא, מה, בעיתות זה עבירה?

נגיד לאמא לא לשמור את הכיסא בראש, אני מבין, אבל בעיתות לאחים? למה לא אבא? אצלי זה לא עבירה.

איך אני אתאמן למשחק בשבת?

ספרד נגד ישראל. זה רע, אני לא יכול להגיע לרמת גן.

נו,

זה תירוץ.

בעיניי זה בכלל לא נקרא עבירה.

או שאת מאמינה,

ואני בטוח שאלה שחינכו אותך שמרו קצת יותר ממך.

לא, דווקא עכשיו אנחנו שומרים יותר.

לא, אבל אלה שחינכו אותך, זאת אומרת שחינכו אותך מהבית.

אבל עכשיו אני יותר. את בסדר, אני שואל, אבל אלה שחינכו אותך מהבית,

שמרו יותר.

לא, אני אומרת לך, שלא נסעו בשבת.

אני לא נוסעת בשבת. רגע, נסעו בשבת וחינכו אותך לשמור קיפור. כן.

יפה מאוד. זה מה שאין. אז באמת זה חיזוק גדול.

אבל הקצב איתי,

כי בת מצווה עברת מזמן.

מה דעתך לברר אם זה נכון או לא?

אכפת לך אם זה נכון או לא?

עכשיו קצת אכפת לי, אני יודעת. בואי נגיד שאני אומר לך שמה שאת עושה,

שאת מדליקת הטלוויזיה,

זה עבירה.

כתוב בתורה שהדברים האלה אסורים, לא תבערו אש, חשמל זה אש על פי ההלכה.

את עוברת איסור, את עוברת איסור,

כמו שאת נוסעת בשבת, גם שם זה בעירה.

מבעירה אש, נוסעת באוטו, יש מצת,

יש שם בעירה,

זה וזה אותו דבר.

נכון שכמה שאת מפחיתה בעבירות זה יותר טוב בשבילך, אבל זה עדיין עבירה.

אחד אומר, תראה, לא כל אדום אני נוסע, יש כמה, אבל הרוב זה ירוק.

שווה בדיקה?

שווה. תהיי מוכנה לכן לסמינר.

לא פעם.

לאט-לאט, אני לא רוצה לבוא.

על חשבוני.

לא, זה לא רק כסף פה מדובר, בתגובה שאני לא יכולה, אני מפחדת להיכנס.

לאט-לאט. רגע, רגע, מה זה לאט-לאט?

כמה זמן את עוד חושבת לחיות?

לא.

יש לך ביטחון? נראה לי שיש עוד הרבה זמן, לאט-לאט.

מה לאט-לאט?

אני לא יודע מה יהיה איתי מחר, איך את סומכת על לאט-לאט?

אני כל כך ממהר לעשות מצוות מהפחד, אולי זה היום האחרון.

מאיפה אני יודע?

מאיפה אני יודע מה יהיה מחר? מישהו נתן לי ערבות שמחר אני אחיה?

יש מישהו פה שיש לו הבטחה?

אה, שאני רגיל שכל יום אני קם? זה נכון, עד שלא קמים.

אבל אין הבטחה. ואם מדובר בחיים נצחיים שאני עלול להפסיד,

איך אני לוקח כזה צ'אנס?

הרי אי אפשר אחר כך לבוא ולהגיד, רגע, רגע, סליחה, תחזיר אותי, עכשיו הבנתי.

אין דבר כזה.

אז מה נעשה?

הוא בעל יחזיר אותי בתשובה לאט-לאט.

גם הוא לאט-לאט.

לא, לא לאט-לאט, הוא חוזר כבר.

טוב,

שמענו גרסה אחת.

מה אתם אומרים?

אם אתם חושבים שהיא צודקת, יש בעיה גם איתכם.

אם אתם חושבים שהיא לא צודקת, אתם צריכים להשתנות.

כן, מי יכול לתת לי תירוץ?

אולי אני הייתי פזיז שחזרתי בתשובה.

אני הלכתי על כל הקופה מההתחלה.

אולי עשיתי טעות.

בשביל מה לרוץ, אם אפשר לאט-לאט?

מה בוער?

הכרמל בוער, הנרציון בוער, אבל לי מה בוער?

מה אתם אומרים? מה יותר הגיוני?

שאם זה אמת ללכת על הכל,

או שללכת לאט-לאט?

ללכת על הכל. ללכת על הכל, נכון?

אני יכול להבין רק דבר אחד.

אני הולך על הכל,

אבל אני לא יכול לקיים הכל בבת אחת.

זה אני יכול להבין. כי אי אפשר באמת לקיים הכל ביום אחד. אי אפשר גם לדעת את כל התורה ביום אחד.

אבל מה שאני יודע שמהיום אסור, אז אני אמנע.

אבל לא שיש לי היתר בינתיים, בגלל שהחלטתי שאני נוסע,

אז לאט-לאט.

זה כמו אחד

קיבל רישיון לפני שלושה ימים,

והוא החליט לנסוע לירושלים.

קיבל אוטו חדש ורוצה לראות איך הוא נוסע גם בעלייה.

אז הוא נוסע בנתיב השלישי השמאלי לאט-לאט, על עשרים.

כולם מצפצפים לו, הוא אומר, הלא, לאט-לאט, רק שלושה ימים רישיון.

הלו, סע מצד ימין, רד מהכביש, תתאמן במגרש. מה אתה נוסע לי באוטוסטרדה לאט-לאט?

לאט-לאט, שיחכו.

שעשו כבישים למתחילים.

מה זה הדבר הזה?

אם לי לא יכולים לענות תשובה,

מה יגידו לפני בורא עולם?

בורא עולם יגיד לה, גברת,

אם הייתי נותן לך לנשום לאט-לאט,

כל שחטה הייתה לוקחת זמן?

לא, הוא נותן אוויר צח בכל מקום,

בשפע,

לא מגביל.

אפילו אלה שמורדים בו, נושמים.

לא מגביל.

הוא סבלני, בוער חפיים וממתין, מחכה הרבה זמן. יש לו זמן, לא בוער.

הרי בלאו הכי תגיע אליו עוד מעט.

הוא לא ממהר.

אבל אתה, חבל, הזמן נגמר לך.

כל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן.

אבל אם הנשמה תחבה,

והיא תצטרך לצאת,

מה אז תעשה?

וכל יום שאתה מחכה עד שזה יהיה לאט-לאט,

לא חבל על הזמן שאתה מפסיד מצוות,

שיכולת לחסוך.

בביזנס אנחנו לא רואים דבר כזה שרוצים להרוויח לאט-לאט.

אם אפשר ביום אחד לקחת קופה,

נשארות אפילו שעות נוספות.

פתאום, בדבר הכי חשוב, חיים,

לוקחים את הכול לאט-לאט.

כמה זמן זה חיים?

סך הכול 70 שנה, אם בגבורות 80 שנה.

ורוהבם עמל ואבן,

חיש גז ונעופה.

אדם עף כמו טיל מפה.

עד גיל 13 אתה פטור מהמצוות.

כמה נשאר לך בסך הכול? 50 שנה

לעשות מצוות?

שמונה שעות ממוצע אתה ישן?

אז מה נשאר לך? שני שלישים מזה?

וחלק מזה אתה בכלל

טרוד ועסוק,

וגם לא חייב.

וכל מה שאתה חייב בתור גבר זה בסך הכול שש מצוות מעשיות כל יום.

אישה אפילו פחות.

שבת פעם בשבוע לנוח

מליהנות באמת מנוחה שאתה רוצה בה.

מה הבעיה?

מה מסובך?

ראש השנה ללכת לבית כנסת לשמוע תקיעת שופט?

יום כיפור לצום?

וזה מכפר את כל העוונות?

אנשים בשביל דיאטה, בשביל עשר גרם צמים.

בשביל עשר גרם שאחר כך מזה מקבל תיאבון עולה כאילו.

פיצוי, פיצוי.

מה מסובך? אני לא מבין. מה כל כך קשה? מה רואים בזה?

טראומטי.

מה יש? תעשה כמה מצוות על הדרך. תחיין.

תאכל, תשתה, תטייל, תבלה, תרקוד, תשמח.

הנה, שתיתי מים קרים.

אמרתי ברכה לפני.

אם אני אשתה רביעית בבת אחת, נעשה ברכה גם אחרי. מה הפסדתי?

עד שזה מגיע, גמרתי את הברכה.

עד שאני מוריד, נגמרה עוד ברכה.

מה ההפסד?

שאני הולך עם כובע?

אין כיפה?

אין כאלה שהולכים עם ברט?

אין כאלה שהולכים עם כובע של קאובוי?

מה הבעיה? אני לא מבין מה הבעיה.

צבע הבגדים?

אל תשתנה. לך עם ג'ינס, לך עם חולצה, מה שאתה רוצה. איזה צבע?

עם פפיון אפילו.

אין בעיה.

זה לא חיוב להיות שחור. לא, לא צריך להיות שחור. הנה, צבעוני.

לא חייבים.

אתה רוצה עם צ'ופצ'יק? עם צ'ופצ'יק.

אין בעיה.

אז מה הכל ככה פחד? מה הפחד? להיות צדיק?

תהיה צדיק.

מה אכפת לך שיהיה גן עדן?

נו, תענו לי.

תראי, לא יותר טוב שיהיה לאט לאט מאשר בכלל?

אם יותר טוב לאט לאט מאשר בכלל, בטח יותר טוב לאט לאט.

אז אולי במשך הזמן הוא יחליט חד פעמי לחזור את זה. מסכים גם, כן.

אבל אני שואל,

אם יש סיבה מצדיקה לה לאט לאט,

אני מקבל.

אבל גם אם אני מקבל את הסיבה,

השאלה היא אם הקדוש ברוך הוא מקבל את הסיבה.

אחד היה רגיל לרצוח אלף אנשים כל חודש.

אלף.

הוא לא עשה אלף,

לא יכול לגמור את החודש.

תפסו אותו.

אמר הוא ישתנה.

אמרו לו, מיידית.

אמר, לאט לאט,

נרד.

חודש שבת 900,

אחר כך 800. אני אומר, תשמעו, יותר טוב לכם. ככה היה הורג כל חודש אלף.

אני אומר למשטרה, מה זה פשוט, בעוד עשרה חודשים הוא כבר לא הורג.

מה אכפת לכם?

אבל הם, בתור אנשי החוק, לא יכולים לאפשר רצח של אדם אחד.

אתה מבין?

אני ואתה נסתדר עם הלאט לאט.

אבל שמה השאלה אם תסתדר.

עבירה אי אפשר לעשות.

בחשבון הכללי זה יותר טוב מכלום. בוודאי זה יותר טוב מכלום.

ואם הוא יעשה בסוף גם חזרת תשובה אמיתית,

וגם יתקן אחר כך ויצדיק את הרבים, יזכה אותם, ילמד את כולם, זה לא נכון לאט לאט.

יכול להיות שהכול יסתדר בסוף.

אבל מי הבטיח לו?

מי הבטיח לו את המחר? מי הבטיח לו שזה כך יהיה?

משאלת לב?

אתה רוצה לחיות על הספק הזה?

אף אחד לא יכפה אותך לומר לך לא, רק היום, אם לא, לא שווה כלום. לא נכון.

כל מה שתעשה שווה.

אפילו תהיה רשע.

ותעשה עשר מצוות, על העשר מצוות תקבל שכר. זה ברור.

הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שום ברייה.

זה ברור.

רק מה ההבדל?

על עשר מצוות תקבל שכר בעולם הזה.

וכל העונש לעולם הבא.

העולם הזה, אפילו אם תהיה עשיר אדיר,

במדינת ניו יורק תהיה שלך, בטאבו,

אחרי מאה שנה תמות.

לא תיקח שום דבר.

ועכשיו אתה לחיי נצח עם כל החבילה הגדולה, מה תעשה עכשיו?

זו השאלה.

מי שמסתכל מעכשיו לעוד מעט,

אולי בחשבון שלו הוא צודק, אני חי את הרגע,

תן לי לענות מהרגע.

זה כבר אמרו הרשעים פעם. אכול ושתו, כי מחר נמות.

הצדיקים גם אומרים אותו משפט.

אכול ושתו מצוות, כי מחר נמות, אם אני לא אאסוף פה.

אכילה ושתייה על חיי העולם הבא,

מה אני אוכל כשאני אגיע לשם?

בזכות מה?

השאלה, מה הסיבה, אתה מבין? אם אדם לא יכול פיזית דברים לעשות,

יש לו צדקה אמיתית, נגיד, פיזית, הוא מוגבל.

יש לו הגבלה שכלית.

יש לו בעיות שבאמת אפשר להגיד שהן כאלה וכאלה. אז תשמע, קודם כל בהלכה כתוב, אם זה אונס גמור,

אז אונס רחמנא פטרי.

יש דבר כזה.

אדם אנוס לגמרי לעבור עבירה,

הקדוש ברוך הוא פוטר אותו. לדוגמה, יבוא אחד, גוי, יגיד לי,

אם אתה לא מחלל שבת עכשיו, אני יורה בך?

אני מחלל שבת.

למה?

כתוב שפיקוח נפש דוחה שבת.

יש שלוש מצוות בתורה שכתוב, ייהרג ולא יעבור.

שם, אם יבוא גוי ויגיד לך כך,

אתה נהרג ולא עובר.

שפיכות דמים,

שאם יגיד לך, תהרוג את חברך ולא אהרוג אותך,

אתה לא רשאי להרוג את חברך, תמות אתה ולא הוא.

או,

עבודה זרה, אם יגידו לך לעבוד, עבודה זרה.

תהרג ולא תעבוד.

או עריות,

איסור עריות, גם ייהרג ולא יעבור.

כל השאר,

יהודי לא מצווה למסור את הנפש.

תאכל חזיר ביום כיפור, תאכל.

אם לא יהרגו אותך זה פיקוח נפש, תאכל.

זה אונס, אונס רחמנא פטרי.

אבל אם זה לא אונס,

אז יש עבירות שהן נעשות במזיד, ביודעין,

ויש עבירות שנעשות בשגגה.

שכחת שבת,

שכחת שבת. מה עשית עבירה?

הדלקת את האור.

שכחת.

שגגה זה לא כמו מזיד, זה עונש,

אבל קל יותר.

מזיד

זה עונש חמור.

בפרהסיה, עוד יותר.

ואם אתה דתי,

עוד יותר ועוד יותר, כי חילול השם עוד יותר גדול.

יש דרגות.

אבל אני שואל, למה לקבל אפילו עונש קל, אם אפשר לקבל על זה שכר, אם אפשר לקבל שכר, למה צריך עונש בכלל?

למה להתמקח על עונשים אם אפשר להתווכח על שכר?

כן, מי הצביע פה?

אתה מסביר את זה,

זאת אומרת, איך אפשר להבין דבר כזה, שבקופה של פעם,

בתקופה של התנ״ך.

תמיד היה איזה שהוא מנהיג, אם זה מאברהם אבינו,

אם זה אחריו, אם זה משה,

ותמיד,

וכל הנביאים האחרים, וישועה,

ואישי הכנסת הגדולה שהיו,

צדיקים גדולים, והם מנהיגים את העם.

פה אנחנו פתאום עזובים, אלפיים שנה עזובים. ומה אתה מצפה מאיתנו? לא אתה, אבל מי שמצפה, מה מצפה מאיתנו? שלא אלפיים שנה בלי מנהיג,

בלי כלום, ומצפים לנו שאנחנו נשמור, ולא נחמוד,

ולא נראה בחורה,

ולא זה, ולא נהיה צדיקים כמו שכתוב בתורה.

איך אפשר לעמוד בדבר כזה?

בדיוק הפוך אני רואה.

אלפיים שנה

לא הצליחו להחזיר בתשובה כמעט אף אחד.

בדור האחרון הקשה הזה שאתה קורא לו קשה, יש מיליון חוזרים בתשובה. נכון, נכון. מיליון.

ידיעות אחרונות אמר 515 אלף לפי 17 אחוז שהתקרבו בשש שנים האחרונות.

אבל אתה מסכים איתי שיש כזה קושי כזה לעשות? איזה קושי? היום יש סמינר מה שלא היה פעם.

אפשר להוכיח שיש עולם הבא מדעית.

אפשר להראות את הכול בווידאו, בטייפ, בדיסקים, במה שאתה רוצה, עוד מעט ב-DVD.

הכול.

אבל עם כל זה, יש לך את ההסתר הגדול הכזה מהקודש ברוך הוא, וההסתרים האלה מראים לך עובדות, וקיים, ו...

מגודל ההסתר רואים טהור.

היום ניתן להוכיח דברים התאמין בחוש,

בעין.

פעם היית צריך להוציא דין, לדעת דין, היית צריך ללמוד את כל השס, את כל ה-20 כרכים,

את כל ה-60 מסכתות היית צריך ללמוד בשביל לדעת.

היום יש לך שולחן ערוך. אתה יודע מה זה שולחן ערוך?

זה נכתב רק לפני כ-500 שנה.

שולחן ערוך כמו שולחן, יש עליו את כל הפירות והירקות, הכול לפניך, רק תשיט את היד, תיקח.

יש לך מפתח,

אתה רוצה דין בנושא מסוים,

על המקום אתה מקבל.

היום על כל דין יש ספר.

היום על כל דין יש כבר ציורים.

היום על כל דין כבר עושים סרט.

אבל האמונה שבזה, האמונה שבזה חסרה לפי דעתי. זאת אומרת, לא חסרה, היא קשה, קשה להגיע לאמונה שבזה. אמונה היום קשה לשים. כן, אמונה קשה לשים. אמונה לא צריך בכלל היום.

היום יש ידיעה, היום יש משלה בדורות קודמים.

בדורות קודמים, מה זה, עד לפני 50 שנה,

היה צריך רק להאמין.

רק להאמין. מאיפה תביאו הוכחות?

תשמע, ככה אבא שלי אמר, כמו שהיא אמרה, ככה לימדו אותי, ככה חינכו אותי. אדוני, אני ככה.

אני מכיר ערבים,

מדבר איתם,

שואל אותם, תגיד לי, למה אתם עושים רמדאן 30 יום? אומר, מכתוב אל-קוראן.

טוב, ומי אמר זה נכון? לא יודע. ככה אנחנו קיבלנו.

ולמה 30-40 יום?

לא יודע. מוחמד אמר 30 יום.

וכמה תפילות? חמש.

אמרתי לו, אנחנו שלוש. הוא אומר, חמש.

כלום הוא לא יודע.

כלום. והם מאמינים. מה זה מאמינים?

ואלה יותר ממיליארד.

ואנחנו, עם כל ההוכחות, עם כל הידע, עם כל המדע,

הכל אצלנו, וכל העולם מעתיק אותנו ולומד מאיתנו,

ואנחנו אומרים, קשה להאמין.

אני אומר לך, לא צריך להאמין. צריך לדעת.

תיגש לסמינר, תדע.

אל תאמין. אני אומר לך, מפורש, אל תאמין. רק אם הוכיחו לך, תדע, זהו.

אתה מסכים עם שאף דור לא היה כמו הדור הזה? זה מבחינת פריצות, זה מבחינת חופש, הכל מותר. לא מסכים. זה שבת חילול שלנו. לא מסכים. אני חושב ככה, זה נראה שאני מכיר את עצמי ומכיר את ה... אבל אתה לא מכיר את הדורות הקודמים. הדורות הקודמים, שזה נגיד עשרים שנה אחורה, אחורה,

לא היה פריצות כמו היום,

אם לא ישמיר פריצות בשבת כמו היום,

אז היה עוד איכשהו את הקו הזה, את ההנחיה של העורף. אבל הייתה בעיה אחרת.

בוא נתן לך דוגמא בעיה אחרת. תקשיב, בוא נתן לך דוגמא אחרת. תקשיב. איך אתה עמוד בזה? בוא תקשיב.

קודם כל, דור המבול, אתה יודע מה היה שם?

לא, הקדוש ברוך הוא לא הביא מבול, סתם.

ודורות אחרי זה, דור הפלגה, אתה יודע מה היה שם?

בהרבה דורות אחרי זה בהיסטוריה, אתה יודע מה היה?

אתה חושב שהלכו מיליונים,

מיליונים מיליונים בני אדם לאיבוד סתם, לא הלכו סתם.

תקרא תורה,

תקרא היסטוריה כללית.

אבל אני אתן לך דוגמה, לפני 50 שנה אתה אומר לא היה, נכון?

לפני 100 שנה לא היה כזה פריצוד, נכון? לפני 150 שנה. בעם ישראל. בעם ישראל, נכון?

אני אתן לך דוגמה.

היה שמור נגיד בנקודה הזאת של צניעות יותר, נגיד, כן?

כמעט כל הנשים הלכו למקווה, לא היה דבר כזה, יהודייה לא הולכת למקווה.

היה הרבה דברים שזה טאבו.

אבל כשהתחילה תנועת ההשכלה

ופתאום התחילו להכניס לאנשים כאילו מדע, קדמה, טכנולוגיה,

חידושים והמצאות,

בגלל שהרוב היה מבוסס על אמונה בלבד,

בלי הוכחות,

60% מהיהדות באירופה נפלה.

התבוללות.

נפלה.

אתה שומע?

אז מצד אחד היה את הכל, אבל בלי ידע,

עם אמונה,

וזה מה שנגרם.

הדור הזה התחשל.

מצד אחד, היום לא צריך הרבה אמונה, צריך ידע,

צריך רק להשתוקק לדעת.

מרגע שיש לך את הדבר הזה, טיק-טק אתה מגיע.

אבל מצד שני, יש פריצות, נכון? נפרץ במקום אחר.

יצר הרע חייב לשחק באיזשהו כיוון.

או לוגי, או תאוותני. זה לא משנה,

הוא חייב להחטיא בני האדם באיזושהי דרך.

אם אתה מתגבר בצד של הקדושה, בצד הזה,

הוא מפיל מהצד הזה.

אתה הולך בצד הזה, הוא מפיל מפה.

אתה צריך להיות חכם, אתה מבין?

לדע את התחבולות שלו, בינו שנות דור ודור.

שאל אביך ויגד לך,

זקניך ויאמר לך. תלמד מניסיון של הקודמים,

ואז תחסום אותו שהוא לא יוכל לפגוע בך עוד פעם.

אז איפה השמירה של הקדוש ברוך הוא, שהיינו,

אם היו בצורה של אמונה רק,

אז אשרי תמימי דרך. איפה, הרי היו תמימים, הרסו את זה באמונה.

אני יודע ככה, ככה אמא אמרה, ככה אבא אמרה, אני עושה את זה. אז איפה השמירה של הקדוש ברוך הוא, אל תמימי דרך. תן לך דוגמא. אשרי תמימי דרך. כל יהדות האמנית. אשרי. בואו קדושים לפה. שמעתי. בואו קדושים, הם באו, ופתאום כולם התהפכו. פתאום. אני אגיד לך, פתאום.

בוא אני אגיד לך. הם פספו את האבות שלהם. שמעתי.

הגיעו תמימי דרך לפה,

וגם הלכו בדרך, ברגליים יחפים,

והגיעו לפה.

הם לא האמינו שהם ימצאו פה כופרים,

הם חשבו שפה יש מלאכים, זה ארץ ישראל הקדושה, הם נשקו את העפר כשהם הגיעו.

נשקו את העפר.

והם חשבו פה שארץ ישראל תמיד מגדלת צדיקים. הם לא ידעו איזה אפיקורסים מחכים להם פה.

והאפיקורסים האלה לא מתוחכמים.

הם לא יתנפלו עליהם ישר אין אלוקים. תקרא פעם את המדריך של השומר הצעיר,

איך מפילים באמונה את המאמינים העולים החדשים שהגיעו.

לא אומרים להם ישר אין אלוקים.

לא.

יש שיטה, יש תדריך לשומר הצעיר איך מפילים את כולם.

תשמע קלטות שלי שמדברות בנושא ותבין.

אומרים להם,

זה פרימיטיביים, אתם באתם מארצות נחשלות.

בואו נראה לכם זה, ומראים להם זה, ולוקחים אותם לפרדס,

וכותבים להם תפוז.

הופ! המדריך כותב תפוז, אתה רואה שאני לא מת?

כתוב מחללי אמות יומת, הנה, הופ! עוד אחד.

אתה רואה איך אני חי?

וככה.

התחילו לרקוד איתם הורה.

הביאו דווקא את אלה שהם עם החצאיות הקצרות.

והתחילו לרקוד איתם. אחווה! אחים! קיבוץ גלויות!

הם לא יודעים שהביאו אותם לשמד רוחני.

וככה החטיאו אותם לאט לאט.

השתמשו בטקטיקות התמיד מתוחכמות.

שמרו עליהם. אתה רוצה עבודה?

אתה צריך לקום בארבע. אין תפילות.

אין זמן לתפילות.

אתה רוצה לעבוד?

אין הרבה לחם.

זה הולך עם כרטיסים.

מרגרינה קיבלו ככה בשנת 51'. בשר, בצמצום.

הכל היה.

מי שלא שמע למדריכים בתוך האוהלים, לא קיבל אוכל.

תקרא ספרים שנכתבו על התקופה הזאת.

ניצלו את התמימות, כמו שאתה אומר. מי שנחשב לקדוש ברוך הוא, אני שואל. אז אני מסביר.

לקדוש ברוך הוא אין שמירה בצורה שאתה מבין.

מה הקדוש ברוך הוא עושה?

הקדוש ברוך הוא נותן לאדם את הבחירה

לבחור בין טוב לרע.

מה זה לבחור בין טוב לרע?

יש אדם שנכנס למקום סכנה,

ואחר כך הוא אומר, רגע, למה לא שומרים עליי?

כי מי שנכנס למקום סכנה, לא שומרים עליו. כי כתוב, ונשמרתם מאוד נפשותיכם.

אתה צריך לא להיכנס.

המהלך מתחת לסולם רעוע,

או לגג, גמת לנפול,

הוא מסתכן בנפשו.

זו כבר סיבה שהוא יענש, ייפול עליו הסולם.

והוא שואל,

למה הקדוש ברוך הוא לא שומר עליי? נהיה מה לך להיכנס לכאן.

זאת אומרת, אם אדם מגיע לארץ ישראל, לדוגמה, כן?

והוא ראה מה שקורה,

מה הוא עשה בתימן

אם היה אומר לו המוסלמי,

אסלם,

ואם לא, אני מלקה אותך עכשיו באמצע הרחוב?

הוא היה נותן את הגב שלו והוא היה מלקה אותו.

הוא היה אומר לו, אם לא, אני לא אסתחרר איתך.

לא תסתחרר. אתה תרעב.

לא בעיה שלך.

למה כשהגיעו לפה,

כשהעמידו להם תנאים כאלה, אין עבודה, יש עבודה פה,

הלכו ונכנעו,

שם הם לא היו עושים את זה.

זה המבחן של האדם.

לא כשאתה נמצא מול גוי ואתה מבין שפה זה נקרא להיות מוסלם,

אז על זה אתה נלחם,

ופה לאט-לאט אתה מבטל ויתור קטן, יבוא עוד אחד, עוד אחד, עד שאתה תהיה מן חילוני גמור.

זה מה שקרה.

מי שוויתר זה רק הצעירים.

הבוגרים לא ויתרו.

רוב, נכון.

רוב המבוגרים... הבחורים הצעירים שלא ידעו מה היה שם,

נכון. הם שירפו, נכון. הם רקדו עורף, רקדו את כל הדברים האלה. הבוגרים לא עזרו את זה. נכון.

הרוב.

נכון, הרוב.

דאגו ודאגו, אמרו מה לעשות. נכון. יענו לארץ ישראל. נכון. זה היה צרה. נכון, הרוב. אבל אם הם היו מגיעים לשבט שהיה מאסלם את כולם בתימן,

הם לא היו בורחים משם?

הם בורחים. למה לא ברחו מפה?

ואף אחד לא נברח, לאן הם ברחו? אם הם באו אז... סליחה, סליחה. היו כמה שכן ברחו.

הקטן הזה יתבע את הגדול הזה שלא ברח,

כי הקדוש ברוך הוא יגיד לו, למה לא עשית מה שהוא עשה?

אם תגיד שאי אפשר היה לעשות, אתה צודק.

אבל רבים וטובים עשו. אמנם הם היו מעט, אבל רבים וטובים.

מאות ואלפים ברחו מהידיים שלהם.

מה הייתה, מה תגיד עליהם?

אצלהם חרדת הקודש הייתה הרבה יותר, שהם היו מוכנים להפקיר את כל ההטבות לאמת.

ואלה הצליחו להקים משפחות טובות.

וכל השאר, רחמנא לצלם, נתבעו להם.

ביום שאני מבקר קצת בחוץ לארץ,

וכשנתקלתי כבר לפני עשר שנים שמה בתימנים שמתחתנים עם גויות,

כשאבא שלו עוד סימונים פה בארץ, מבקר אותו,

זו התוצאה, שאבא לא היה נלחם עד הסוף.

היה לו קשה ללילה? אין קשה. ברגע שילד גדול אתה לא שומע לאבא? שמעתי.

זה לא היה לפני 50 שנה, סליחה.

זה לא היה לפני, זה היום, אתה צודק. לפני 50 שנה זה לא היה.

האבא, כשהילדים עוד היו קטנים, היה צריך לקחת אותם בידיים,

לקום וללכת למקום שהוא בטוח, והיו מקומות בטוחים.

היו מקומות של אזורים חרדיים שהיו בטוחים.

מי שהלך לירושלים, נשמר.

היו תמים כולם, המוגרים. אין תמים באמונה, לא, סליחה. אם אתה אומר באו, אין תמים.

בלי נעליים הם באו, לא בגלל תמימות, בגלל ששם הלכו בלי נעליים. לא היה להם מלא גול שם.

אז מה יש? אבל שם הם לא התאסלמו.

מה? אבל שם הם לא התאסלמו.

לא התאסלמו. למה היו שהערבים היו חיים איתם בטוח מאוד? מה קשור? אבל לא התאסלמו.

למה פה כן?

לא הכריחו אותם שם.

הפוך, שם היו מכריחים חלק.

ילדות קטנות היו לוקחים אותם, ו... זאת אומרת שכן היה. ומה עשו?

מצאו את כל התצדקה אפילו להתחתן עם בנות, בנות 12 ו-10 שלא ייקחו אותם לאסלאם. זאת אומרת, מצאו עצות.

למה פה לא?

או שברכו איתם משם לפה. שמעתי. למה פה לא?

זאת אומרת

שהייתה נפילה ביראת שמים. כשאתה מתחיל לראות את הדברים ומתרגל אליהם, אם אתה לא מזדעזע ברגע הראשון ומחליט החלטות,

כשתתחיל להתרגל זה יהיה בעיה.

התימני הראשון שראיתם בפלוויזיה היה אומר, יואו! בוסו! בוא! בוא! בוא!

רואים בחורה?

גמרנו.

היום, עם סימונים, עם זקן, היי, יש לו מדע,

והוא מסתכל על טומי לפיד, על דיין,

על כל החבר'ה.

מה?

ולפעמים הוא קורא אפילו פרשת השבוע בין תוכנית לתוכנית.

איפה, איפה המחיצות?

היום תראה תימנים עם סימונים רוקדים בחתונות מעורבות.

איפה זה היה בתימן?

אבל מה?

זהו, כשמתרגלים עוד יום, עוד יום יורדים. ככה אמרו לנו חכמים.

יצר רע לא אומר לך, לך עבוד עבודה זרה,

כי מיד אתה תיסוג.

אומר לך היום, עשה כך.

למחר, עשה כך.

למחר, עשה כך. עד שהוא אומר לך, לך, עבוד עבוד עצמו, אתה תלך.

לאט לאט. גם הוא הולך בלאט לאט.

לאט לאט.

זו השיטה הפתוחה.

לכן צריך להאמין, יהודי יקר,

אנחנו צריכים להאמין.

אדם לא יכול לצאת נקי. הסברים זה הכול טוב, יפה, לא היה לי מה לאכול, כן היה לי מה לאכול.

אתה יודע שכתוב בהלכה שאם מחייבים אותך לעבור על מצוות לא תעשה מן התורה,

מצוות לא תעשה מן התורה, שאין בה פיקוח נפש,

מחויב היהודי למסור את כל ממונו ולא לעבור עליו אחד מן התורה?

אם יבוא אליך גוי, יגיד לך, תשמע, אם אתה לא תגלח עכשיו בתער

את הזקן שלך,

אני אשורף לך את כל הבית,

עם הרכוש.

ולך אין שום כלים לא להשפיע עליו ולא להתגונן מפניו,

ואין לך עצה, זה או להוריד או שיישרף הבית.

ההלכה אומרת שיישרף כל ממונך ולא תעבור עליו אחד נגד אלוקיך.

הוא מחיה אותך,

הוא החיה אותך עד עכשיו,

הוא יכול להמשיך לחיות אותך כמו שהתחלת מאפס כשנולדת,

כשנולדת בבטן של אימא עוד לא היה לך בית.

והוא דאג לך מאז, גם כשהיית תשעה ירחים בפנים,

הוא דאג לך, שם לך כריות שם, היית על מזרון מים,

הכל היה מסודר,

קיבלת תמצית האוכל הטוב של אימא,

לא הייתה שום בעיה, נכון?

גדלת הכול עד שהגעת לגיל הטיפש עשרה, ואז התחלת לחשוב, רגע, מאיפה היה לי כסף?

ועד עכשיו מי זן אותך?

מי זן את הנמנים?

מי זן את הגמלים?

מי זן את הפילים?

אתה ראית פיל חנווני?

ראית צבי צורף?

ראית עכבר חשמלאי?

לא. למה הם לא עובדים?

יש מי שזן.

הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כולו, כל הבריות בעולם.

הוא זן אותן.

למה שאותך לא יזון?

אומרים לך תעבור עליו מן התורה?

לא עובר.

ישרפו לך את הממון? שישרפו.

אתה לא אומר כל יום?

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך?

כל ממונך?

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא?

כל הממון שילך לכבוד השם יתברך.

מי שנותן לי חיים, נשימה אחת,

אם אני אשלם לו את כל הכסף שלי בשביל עוד נשימה,

זה לא ישכנע אותו.

אם הוא לא רוצה לתת נשימה,

גם אם תביא לו את כל הכסף שבעולם, לא תנשום.

ואתה יכול לשלם כל כסף שבעולם לדוקטור בשביל שייתן לך עוד נשימה,

אם הוא החליט שלא תנשום?

לא.

וכשאתה נושם חינם על חשבונו, שילמת על זה?

גם לא.

אז זה שהוא נתן לך כסף

להעמיד אותך יום אחד בניסיון. האם תהיה מוכן למסור את מה שנתתי לך תמורת

אהבתך אותי על חייך?

אתה לא יכול לעמוד בניסיון כזה?

בשביל אימא

או אבא בבית חולים,

שאתה יודע שהניתוח אם יעשה יציל את חייהם,

יכולים אנשים למכור בית.

יש כאלה.

לא כולר,

יש כאלה.

יש כאלה שמוכנים שימותו, שיקחו להם את הבית.

אבל יש כאלה.

אז למה בשביל אבא שבשמיים אתה לא מוכן לתת בית?

הוא נתן לך את הבית.

מי שלא למד

ולא מבין בכלל מה גדר ההתחייבויות בינו לבין קונו,

מי שנתן לו את החיים,

מזכיר, אני מרחם עליו.

אני מרחם עליו. כמה הוא יעמוד נבוך

מול הכל יכול,

כשאת כל מה שהיה לו זה היה ממנו.

אמרו חכמים, תן לו משלו שאתה ושלך שלו.

ואני אומר, אם לא תיתן לו משלו הוא ישיל לו.

כן, יש כאלה שאומרים הוא גם ישיל לה.

זאת אומרת,

הוא לא ביקש שתיתן לו את הבית.

הוא ייתן לך בית. בית בעולם הזה וגן עדן בעולם הבא.

מה הוא אומר? תשמור כמה מצוות.

תתעטף בטלי, תשים תפילין, תברך ברכת המזון, אכלת, שתית, אתה בריא, זה יורד?

אתה לא עם צינור מפה?

תברך.

אפילו עיוור צריך לברך ברכת האור.

למה שיש לפחות אנשים אחרים שרואים, יכולים לראות לו את הדרך?

גם זה טובה?

שהקדוש ברוך הוא ישיר פיקחים בעולם שיוכלו להדריך אותו שלא ייפול בדרכי החתחתים?

אנחנו לא יודעים להעריך שום דבר, אנחנו מקבלים הכל כמגיע לי.

מה מגיע לך?

מה מגיע לך?

על הראייה שאתה רואה שהילמת?

על השמיעה שאתה שומע שהילמת?

אתם יודעים, לפני כמה שנים בא אליי אבא וביקש ברכה.

לבן שלו בן 17. הם נוסעים לניתוח בגרמניה.

מה יש?

הוא מראה לי את האצבעות של הילד שלו ביד.

הוא נולד עם מום, בלי שלוש אצבעות אמצעיות.

רק שתיים, שתיים קיצוניות.

ובגרמניה יש מומחים להשתיל אצבעות.

וזה מצליח, אפשר להזיז אחר כך את האצבעות ככה.

והילד הזה בן 17 הוא כבר בגיל שכל אחד ניגש, רוצה ללחוץ לו את היד ואין לו אצבעות.

אז הוא מבקש ברכה כי הילד פוחד.

שאלתי אותו, תגיד, כמה עולה

הניתוח הזה?

אמר לי, חצי מיליון דולר.

אנשים הולכים לעבוד כל כך הרבה,

ויש להם חצי מיליון דולר ביד.

שילמת על אצבע אחת?

וזה לא אצבעות שהקדוש ברוך הוא נתן, זה שהגרמנים נתנו ממה שנשאר להם.

חצי מיליון דולר.

והם לא מבטיחים שזה יצליח, אבל לשלם אתה צריך לשלם.

ואם פעם תרצה לעשות ככה וזה ילך הפוך, אין אחריות.

ואנחנו אצלנו הכל עובד, המנגנון בסדר, הכל זה,

ואפילו ברכה לא אומרים.

ברכה לא אומרים.

למה?

למה?

בגלל שאתה מתבייש מהחברה?

היום זה לא להיות חריג

בתור בעל תשובה. פעם זה היה חריג, לפני עשרים שנה בערך, כשחזרנו בתשובה,

זה היה חריג.

היו מעטים ובודדים.

היום זה לא חריג.

עוד קצת,

כל מי שלא יחזור, יהיה חריג.

היום זה כבר להיות באין.

היום מכל השכבות בפנים.

ויש הרבה מאוד על הגדר.

חוץ מהחוזרים בתשובה, יש הרבה מאוד על הגדר.

אם מבחינה חברתית היום

אף אחד לא היה מלגלג,

עוד מיליון היו נכנסים צ'יק צ'ק.

כן, אלה שהולכים לאט לאט.

בעיתונות,

כתבו שיש חזרה בתשובה שקופה.

יש הרבה אנשים שחזותית נראים חילונים גמורים,

אבל הם שומרים את יסודות היהדות. שבת, כשרות, טהרה, תפילין, תפילות.

רק מבחוץ אתה רואה חילוני גמור. אתה לא יודע בכלל שיש לך פה סמוי.

המונים כאלה.

המונים.

אבל מה, הם לא יכולים להיחשף. אחד בגלל המקצוע, אחד בגלל המעמד,

השלישי סתם בושה, וכן הלאה, זה הדרך.

לא יכולים.

אבל אני אומר, זה שווה?

מה זה בן אדם?

ממי אתה מתבייש?

ממנו, מה, הוא יותר חכם ממך?

ואם הוא יותר חכם ממך,

אז מה, אתה עד כדי כך טיפש?

כל דבר שהחכם חושב אתה עושה?

החכם אוהב קנני.

אתה אוהב מים.

בגלל שהוא שותה קנני, גם אתה תשתה קנני.

אבל אתה לא אוהב קנני.

אני לא מבין את האנשים.

מתברר, פשוט אנשים חלשים באופיים,

אנשים תלויים בסביבתם.

זה לא חדש, זה לא אני מגלה.

כתוב במשנה,

הרבה שכנים עושים.

הרבה שכנים עושים. מה פירוש? השפעת השכנים היא גדולה.

אדם לא רוצה להתבלט בהיבדלותו מן החברה. הפוך,

הוא רוצה להיות

כמו כולם ודומה.

מה זה אופנה?

הרי אופנה זה דבר שמתגלגל כמו אופן.

כל הזמן, כל שלושה חודשים, איזה צרפתי אחד מחליט

שצריך שיהיה ככה וככה.

אז כל הנשים רצות בחזרה לבוטיק להחליף בגד.

למה צריכים כולם ללכת עכשיו באופנה? מה רע בבגד שהיה קודם? לא היה מחמם?

לא היה מכסה?

לא היה יפה?

לא, עכשיו כולם כך? גם אני כך. להיות באופנה.

בשביל זה צריך להשתעבד, אתה מבין?

כל הזמן שלרוץ יש מרוץ.

אחד רודף אחרי השני.

אחד שם עגיל,

כולם שמו עגיל. אחד שם שניים, שמו שלוש. אחד שם, ראיתי אחד עם תשע כבר פה.

אני לא מדבר מה יש לו מתחת ללשון ובאצבע, ברגל ובטבור ובגב.

מה זה?

להיות. להיות כמו כולם.

מאיפה הראש?

לא עובד.

אני אראה לכם עכשיו סרט קצר,

שבו תראו

השפעה של חברה.

אישה

במשך עשר שנים

לא נפקדה.

לא נפקדה.

לחץ חברתי.

ותראו, בעזרת השם יתברך, אחרי שהחליטה החלטה נבונה, כי היא הבינה שעשר שנים זה כבר מוגזם,

והחליטה לבוא להרצאה

ולשאול שאלה נוקבת, והיא שואלת שאלה נוקבת,

היא מקבלת תשובה

שהיא לא חלמה והיא מחליטה מה שמחליטה.

והתוצאות מדברות בעל עצמן.

יש היום קלטת טייפ

שנקראת

יהדות

זה עולם נפלא.

תשמעו את הקלטת הזאת.

יהדות זה עולם נפלא.

קלטת מספר 90 בטייפ,

והיא מורכבת מעוד דוגמאות כאלה.

אם אפשר לכבות את האור, בבקשה.

הגעתי להרצאה בעקבות ניסן אחי,

שהיה לנו ויכוח קטן על כל מיני נושאים של הדעת והחזרה בתשובה וכל זה,

והוא אמר לי, תשמעי, אני שאלתי אותו את אותה שאלה ששאלתי את כבוד הרב,

והוא אמר לי, אני מוכן שתבוא איתי ונשאל את הרב,

הוא יענה לך, מה אכפת לך לשמוע את השביעה שהוא אומר?

אמרתי, אתה יודע מה, בסדר. יום אחד הלכתי לדואר,

ראיתי את הפתקים שיש הרצאה באולמי אמבר בכל אור.

התקשרתי לניסן, ואמרתי לו, תשמע, יש ביום,

לא זוכרת איזה יום זה היה, יש את ההרצאה, אם אתה רוצה, אני אבוא אתך.

ואז תראה, בוא נלך, נראה. באותו יום של ההרצאה לא רציתי ללכת.

התקשרתי אליו, אמרתי, אם הוא לא יצא מההרצאה,

אם הוא לא יצא מירושלים,

אנחנו מבטלים את הסיפור, אנחנו לא נלך להרצאה.

התקשרתי אליו, הוא כבר היה בכניסה לחולון.

אמרתי, אין ברירה, חייבים ללכת.

מאוד התביישתי לשאול את השאלה, כאילו פחדתי וזה. בסוף שאלתי.

אני אומרת שאני רוצה שתעשה סיפור ביפו.

כן. זה רק יהודיות שלנו, שנשואות שם לערבים,

וחרות ועירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שאני נשואה כדת משה בישראל, ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותן לה, ולי לא?

היא שואלת שאלה על גבי יפו.

היא אומרת, איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנא ליצלן, שנשואות בערבים,

עם שישה או עשרה ילדים, וגרות בבנייני פאר,

ואילו היא גרה בחולון,

והיא נשואה כדת משה בישראל, ואין לה ילדים.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני, בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה, לפני כל הציבור,

והציבור יחנה עליהם,

אבל אני אבקש ממך בקשה קלה קשה.

רגע, תמיד, חניסו לכיף.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש, שאני אתן לך,

אני אתן לך,

תן לי להצטרף לצפות בפרק ובאנס בפרק ובאנס בפרק ובאנס בפרק ובאנס בפרק ובאנס בפרק ובעזרת השם אני מקווה שיהיה לך ילדים יותר מערבויות כולם.

תנו לו לחשוב.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר במלון שורש בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלוש אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב, אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי עם מי תשים כיסוי ראש,

שתי אחיותיהם נוספות ילכו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה נמצא מן התורה שנאמר ופרח את ראש האישה,

זה נלמד בספר במדבר, פרק ה' פסוק 18,

שבנות ישראל היו אורחות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העוון ללכת בלי כיסוי ראש,

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכינה.

קשה לך לשים כיסוי ראש כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק ילד ביד כשיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

אמרה, לא מוכנה.

בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו הן לקבל על עצמן כיסוי ראש, ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

היא פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר, בעזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש חצי שנה לא תורידי,

בעזרת השם ובלי נדר השם יזכה אותך לזרע של קיימא וכל הציבור ענה אמן חזה.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אל יצור בנתניה בהרצאה, ניגש אל האדם בסוף ההרצאה, הוא אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלון שורש.

כן, מה אתה עושה פה?

אמר, ראיתי שיש הרצאה שלך פה, רדפתי אחריך עד כאן.

אני רוצה להגיד לך

שפעם ראשונה אחרי 16 וחצי שנה,

שבוע ימים החרנישתי.

כלומר, הייתי היום במעבדה,

ריקשתי לקבל תשובת דם.

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת למעלה,

השם יעזור, שיהיו בשורות טובות,

ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת ב-14 בצהריים כל החבר'ה שלי במשרד

רואים אותי רוקד לבד.

היא נקלטה.

ואחרי תשעה חודשים ילדה בת.

הם קראו לה הודיה.

ואחרי שנתיים נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו. מה הפריד בינם לבין הילד?

מטבחת לבת.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, ניתן לך ניסיון קטן, קח דבר קטן,

אני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחורדו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקב'

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן נפגש ונהיה בברית, אם ירצה השם?

כבוד הרבנות עשית?

כן?

בעזרת השם.

אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות גם כן במעמד הקדוש הזה, יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמיים.

מי שרוצה פה לשים, בעזרת השם יתברר, זה שעת רצון גדולה מאוד בשמיים, שתבוא לכאן, תזכרו, שעת רצון גדולה.

האמת היא שלא ציפיתי לתשובה כזו, כאילו לא ציפיתי לכיסוי ראש,

אבל גם לא ידעתי שתהיה עוד תשובה חותכת לשאלה הזו.

אבל כשהוא אמר לי,

כשהוא אמר לי, אם אני אהיה מוכנה לשים כיסוי ראש, אני לקחתי את זה כאילו,

לקחתי את מה שהוא אמר נטו, כאילו כל מה שהוא אמר האמנתי שאני אעשה בלב שלם,

וכאילו חשבתי רק על זה, לא פחדתי ולא,

חשבתי רק על זה, אמרתי,

זה הצ'אנס האחרון שלי בסיפור הזה.

כמה מילים אחר כך, אדוני היושב-ראש,

שחייב וכמעט הכיימה,

אני גאה לך, וגילת הזמן הזה.

אמן.

עכשיו אנחנו חייבים כולנו לברך, הכוח של כולנו הוא גדול מאוד בשמים.

מי שבירך ונותן את נושאים במהנת יצחק, יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והקטעות,

ואותו יברך את השם הטוב מיכל בריתה בת רבקה.

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיירה ונהרה,

פיסול ראש הזה, אמן, אמן. השם יזכה אותה לגדל באים ובנות לעומת יוא יברך, אמן, ולחייאת שמים, קדושה ודרה, אמן, כן יהי רצון, אמן,

אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי...

‫דבר ראשון, תודה עליהם.

‫היה לי מאוד איך שהגעתי הבית,

‫לבית חילוני, בעלי חילוני.

‫הגעתי עם כיסוי ראש, הוא היה בהלם.

‫שלושה ימים הבחור לא תפקד,

‫ועם העידוף שלי היה גם הוא שומר שבת.

‫ומתפללים, היה לי מאוד קשה, ‫כל העולם, מה קרה, השתגעת, מה קרה.

‫הרבה לא קיבלו והרבה ממש הידעדו אותי.

‫כל המשפחה שלי מאושרים.

‫קודם כול, חשוב שאני מאושרת היום.

‫היום שבת זה שבת, אנחנו לא טלוויזיה, ‫ולא חשמל ולא סיגרות.

‫תפילות, ברכות, הכול השתנה, ממש רעים שונים. ‫חודש של רגיעה אמיתית.

‫אני מציעה לכם,

‫תחזרו בתשובה. ‫אין, אין דבר יותר טלוויזי.

‫את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה? ‫את יכולה להחזיק ילד ביד שיזכה.

‫-כן, תודה רבה.

‫-כן, תודה רבה.

‫-כן,

זו דוגמה אחת

שיש קשר ישיר בין המצוות

לבין התוצאות.

‫אדם שמתקרב לקדוש ברוך הוא ושומע בקולו,

מכניע את עצמו לפניו,

‫אין בעיה לקדוש ברוך הוא לתת.

‫מה שאתה יכול רק לחלום, תקבל.

‫שיהיה רק בגדר של מצווה.

‫קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת.

‫רצון יראיו יעשה ואת שמעתם ישמע ויושעם.

‫זה נכון לגבי כל אדם.

כל אדם.

אם אדם מתקרב לעמים שבשמיים,

‫אין בעיה לקדוש ברוך הוא ‫לעזור לו בכל מה שרק אפשר.

‫זה האדם צריך לדעת.

‫לכן, יהודים יקרים,

‫אנחנו צריכים להסיק מסקנות.

‫מה אנחנו עושים עם עצמנו? ‫האם כדאי להתקרב

או להישאר רחוקים,

‫או להתקרב לאט-לאט?

השיקול הוא שלכם.

‫לקדוש ברוך הוא אין בעיה לתת לכם ‫גם דברים שלא חלמתם שאפשר לקבל,

‫אבל זה תלוי בקרבה של האדם לאלוקיו.

‫מה אתם אומרים, משתלם או לא משתלם?

‫משתלם.

משתלם?

את גם אומרת משתלם? ‫-משתלם, אבל זה קשה.

קשה.

נשים כיסוי ראש זה קשה?

‫היא תגיד, או איכס,

‫או איזה יופי,

‫כמה זה הולם אותה.

‫חלק יגידו כך וחלק יגידו אחרת.

‫חלק יאהבו את השמלה שאת הולכת איתה, ‫וחלק יגידו, אין, לא מצאת משהו יותר יפה?

‫אז מה, תתחילי עכשיו להתלבש ‫לפי כל מה שאחד אומר?

אם זה נכון,

‫וזה מצווה.

‫למה לא לעשות?

‫נגיד שהשכנה תלגלג עלייך ותאמר, ‫מה קרה? מה, את עושה צחוק מעצמך?

‫הולכת ביום כיפור לצום ולבית כנסת,

‫ובשבת אחרי זה את מחללת שבת, ‫אז תפסיקי לצום?

לא תפסיקי.

מה עם השכנה?

‫אז השכנה אמרה. ‫-שלא רואים, זה לא מספסל.

‫מה שההורים אמרו. ‫-בבית שלי, זה לא בית שלי. ‫-בבית שלי.

‫אז אני שואל אותך שאלה,

‫ואם תתחילי ללכת עם כיסוי ראש בשבת ‫בבית שלך,

‫זה בסדר?

‫זה יכול להיות בסדר.

‫אני לא רגילה לזה. זה קשה? ‫-אני יודע שאת לא רגילה,

‫אבל איך מתרגלים אם לא מתחילים?

‫חייבים להתחיל פעם.

מה את אומרת?

קשה להצביע.

אני רוצה, אבל זה קשה לי להגיד כן.

‫בלי להבטיח.

להתחיל.

‫איך אמרת? לאט לאט.

‫אני מתחילה ללכת לרבנית, ‫לשמוע רבנית זה. ‫-נותן לך יותר מזה, יותר מברכה מרבנית. ‫נותן לך את הברכה על הראש.

‫על הראש. כיסוי ראש, ברכה על הראש.

‫שישי שבת תתחילי.

בלי להבטיח.

מסכימה? כן, בלי להבטיח.

‫בכבוד.

‫אסרייב, הקדוש ברוך הוא יברך אותך ‫שתוכלי לקיים את כל המצוות.

‫יהודים יקרים, אני רוצה להגיד לכם,

‫נמצאים איתנו, ואתם בפלוויזיה תחקירנית של דיין,

‫בתוכנית עובדה, והנה היום זו עובדה, ‫עם ישראל עוזרים לתשובה.

‫ווליום.

כן, מי עוד רוצה לסלוט,

‫מהיום לצאת לדרך.

מעשה באדם אחד שקיבל קלטת בצומת,

‫וחזר ממנה בתשובה. ‫הוא מסרה לחברו שהחזיר בה את אשתו,

‫שמסרה לשכנה שחזרה גם היא בתשובה, ‫ונתנה לבעלה שחזר עימו גם בנה, ‫שמסר לידידו שהחזיר את מורתו,

‫שהודיע למנהלת שהיא חוזרת למסגרת.

‫והמנהלת הודיעה לידיעות אחרונות, ‫והרב אמנון יצחקי הגיע לכותרות.

‫הסיפור כמובן כאן נמשך, ‫אבל הג'ינגל עכשיו נגמר.

‫לכן יהודי יקר יצטרף גם אתה עוד עכשיו ‫למבצע הגדול ביותר.

שלוש מיליון קלטות טייפ, כיהודי בעד יהודי, יהיה שותף גם עתה לקירוב הלבבות. שלוש מיליון קלטות בעשרה תשלומים, של הרב אור יצחק שליטה. אלף קלטות באלף שח, במקום שלושת אלפים שח. פרטים נוספים בארגון שופר, טלפון רב-קווי. קחו עט ונשמור, אפס שלוש בסוף חיוג, שש, חמש פעמים, שבע בסוף, תשע.

שופר,

זה שופר,

זה שופר.

כי הם שופר.