יניב מרחיק משיח מוחרם? בוקר טוב לתשקורת...
- - - לא מוגה! - - -
תשמעו מעשה מצחיק קצת,
אבל יש בו מה ללמוד.
מעשה בחברת מבלי עולם ריקים ופוחזים שהיו שוטים ומשתכרים בחבורה ומבלים ימיהם בליצנות ובטלה.
יש עכשיו גם כן ליצן זמר פסול בשם יניב מרחיק משיח שהוציא שיר חדש חילוני,
הראש בעננים, משהו כזה שהוא מעודד להתמסטל לקחת עוד כוסית ועוד כוסית ולשבת וזה בסוף שבוע באופן קבוע מסטול כרוני בקיצור.
והוא שר וזה ופה ושם. עכשיו פסלו אותו אפילו קול בעורמה פסלו אותו ואמרו שלא ישמיע אותו כי הוא עבר כבר את הקו האדום.
עבר את הקו האדום.
אז זה סיפור,
סיפור שמתאים.
היחידים שהזכירו שהראשון שיצא נגדו ואמר שהוא חובלי זה היה אתר קוקר, קוקר,
שפרסם שהיינו הראשונים שאמרנו שהוא מרחיק את המשיח
ולא כשמו יניב משיח.
מכל מקום הסיפור הזה מתאים לו ולחברים שלו והוא מצטלם, עשה קליפ עם כוסות קוניאק, וודקה, מדרימה, וויסקי.
בקיצור, יחיה סטלה.
כשהיינו בכרם התימנים היו שואלים אחד את השני יעקופ, יעקופ.
מה זה יעקופ?
יין ערה קוניאק בירה.
יעקופ.
כאילו אם הוא הולך לשם איפה שהם זעתתים, יש מקום כזה שהיו באים,
שותים כוסית זה, יושבים שם. היום הרוסים עושים את זה עם בירות וזה.
אבל יש כזה.
בקיצור, יום אחד
תהו ואמרו אותם ריקים ופוחזים שהיו שותים ומשתכרים בחבורה ומבלים ימיהם בליצנות ובטלה.
יום אחד תהו ואמרו מה יהיה? הלא פעם נצטרך למסור דין וחשבון על מעשינו.
מה נצטדק ומה נאמר?
נבוכו.
הסכימו בתקיעת כף
שהראשון מבני החבורה שיעלה למרום
יתגלה לחברה ויספר להם מה נעשה בדינו.
כך יוכלו להתכונן לקראת הבאות.
סמכתם? אחד יהיה כפרה על כולם.
מי שילך ראשון הוא כבר לא יוכל לתקן.
הוא רק יוכל לספר להם
מה היה בדינו.
לא עבר זמן והראשון מת משחמת הכבד.
אתם יודעים, מי ששתיין בסוף הכבד הולך
אז הוא מת.
מחלת השיכורים.
כעבור כמה ימים התגלה לחבריו,
כנראה שכבר נהיה סאחי,
והפנים שלו היו שחורים כשולי קדירה מפויחים מהאש של גיהנום.
מה קרה? נבעטו.
חבר'ה,
הכל בסדר.
תמשיכו לבלות ולשתות.
רק וויסקי אל תשתו.
וויסקי?
אה, וויסקי?
שיכר סקוטי מר וחריף
לשמו ולזכרו תאוות נפש.
הכל נשתה חוץ ממנו, מדוע?
אומר לכם, הסביר בעגמימיות,
עליתי למרום.
התייצבתי בפני בית דין של מעלה.
השאלה הראשונה הייתה, עסקת בתורה?
הקדשת לה עיתים.
עניתי לו,
וכי מדוע היה עליי לעסוק בתורה?
לקבוע עיתים ללימודה.
בבית דין תמהו לתמיהתי.
מה פירוש?
אני לא חייב היית לחשוב על עתידך בחיי נצח.
אמרתי להם, עזבו אותי.
וואלה, העניין זה הרגע.
לא חשבתי על העתיד כי כל מעייניי היו בהווה.
השתהו.
שאלו בעניין, כגון מה?
מה כל כך נהנית מההווה ושלא אפשר לך להתעסק בעתיד שלך בחיי הנצח?
עניתי להם, ביליתי בחבורה, שוחחנו בענייני אהביי, שתינו להנאתנו.
מה שתיתם?
יין?
עניתי ודאי, יין מכל סוג, אדום, לבן, מתוק, יבש.
אה, יין.
מה עוד?
אמרתי, ליקר, ערק, וויסקי.
אמרו לי, מילא יין טעים,
ליקר מתוק.
גם הערק טעים.
אבל הוויסקי?
פוי.
מרירו.
איך יכולת לשתות?
הצחיקו אותי, מה הם מבינים בוויסקי?
אמרתי להם, נכון, בהתחלה מרו.
אבל אחר כך, אה...
אחר כך נעשה חם בכל הגוף,
והנפש מתרוננת,
והתחושה נפלאה.
ואז נתנו עליי בקולם.
אם כך,
חשבת על העתיד.
מוכן היית לשתות וויסקי מריר?
בשביל ההרגשה שאחר כך.
אז מדוע לא הקצבת שעת לימוד?
בשביל העולם שאחר כך.
ממעשיו תפסו אותו על מעשיו,
וקצבו את דינו לגיהנום.
לכן אני אומר לכם, חבר'ה,
תמשיכו לשתות.
רק לא וויסקי.
הוא עדיין בסטלה.
איי איי איי. הוא לא מבין שלא דנו אותו על הוויסקי.
דנו אותו על הסתירה במעשים.
אתה מוכן לשתות מר?
שבעוד כמה זמן אתה תרגיש פנאן.
אז דאגת לעתיד.
למה לא דאגת לעתיד? שאתה הולך לצאת מכאן.