נח בונה תיבה במרכז העיר [מצחיק]
נח בונה תיבה
מקטע 5 : (06:28)
אבל יש כאלה שמתייאשים, אומרים כן אבל אתה צריך להשקיע הרבה וזה ואני לא יודע לדבר ואני לא יודע לשכנע וזה וכל מיני תירוצים של היצר הרע, אז צריך ללמוד גם מנח. מה עם נח? הקב"ה אמר לנח לבנות תיבה, כל מי שישאל אותו למה אתה בונה תיבה יגיד לו הקב"ה הולך להביא מבול בגלל שאתם לא שומרים את המצוות של הקב"ה, זהו. יש מבול. תדעו לכם אתם לא שומעים בקול ה' - מבול, טוב כמה זמן לבנות תיבה? יש זמן? אמר לו הקב"ה כן, מאה עשרים שנה, מאה עשרים שנה לבנות תיבה? אתם יודעים איזה עבודה זאת לבנות תיבה 120 שנה, טוב אבל הקב"ה מבקש מנח ונח איש צדיק, תמים, עושה מה שהקב"ה אומר, מתחיל לבנות תיבה, איפה הוא בונה? במרכז העיר, לא בשפת הים. במרכז העיר. למה? כי בלאו הכי יהיה מבול היא תתרומם איפה שהיא תעמוד, אבל לפחות צריך לעשות את זה במקום שכולם ישאלו. אז הוא מתחיל לבנות, לוקח עצים לוקח מסמרים דופק דופק דופק וחביבי לאט לאט מתרוממת התיבה. בימים הראשונים שואלים את נח "מה אתה עושה פה?" אומר אני בונה תיבה, "תיבה? איפה הים?" אומר לא הקב"ה הולך להביא מבול, "מה זה מבול?" הוא הולך לשטוף את כל העולם, "מה פירוש?" הוא אומר לא יהיה, יהיה רק מים ותיבה. כולם צוחקים "מה קרה לזה, זה הדתי זה החרדי הזה התחרפן", הוא בונה תיבה, בונה שנה, עוד שנה, מתחילים לבוא כולם עם הילדים, אומרים "בוא תראה את נח בוא", לוקחים אותם סיבוב, מה אתה עושה נח? והוא לכולם מספר אותו סיפור מחדש, אותה הרצאה נותן אותה הרצאה כל הזמן אותו דבר חוזר, "נו מה עכשיו?" הוא אומר חכו תראו אומרים לו "מתי?" חכו אתם תראו, עברו עשרים שנה כבר התביישו לקחת את הילדים, הילדים כבר התחתנו, אז הילדים לקחו את הילדים שלהם סיבוב "בואו תראו את נח, זה כבר עשרים שנה בונה תיבה, מאיים, תראו יהיה מבול, תחזרו בתשובה". ארבעים שנה כבר הנכדים באים, שישים שנה וי וי וי אש האדה? מה זה בן אדם ששים שנה דופק מסמרים? אנשים מתו כבר, איזה מבול, מתו לבד בלי מבול. והוא עוד מאיים, מאה תשע עשרה שנה, אנשים כבר לא צוחקים, מרחמים עליו. מה קרה לו? מאה עשרים שנה, מאה עשרים שנה. אחרי מאה עשרים שנה מתחיל טפטוף, יורד טפטוף, אומר להם אתם רואים? אומרים לו "מה קרה? כל שנה יורד גשם", אבל הפעם הקב"ה נותן שבעה ימים גשם, שבעה ימים, אבל עדיין לא גשם זלעפות, גשם. אנשים מתרטבים קצת ככה קצת בריכות אבל בסדר זה עוד סביר, ואחרי זה הקב"ה אומר לנח בוא אל התיבה, נח נכנס ורוצים לתפוס אותו "הלו לאן אתה הולך?", פתאום הם מבינים שיכול להיות שזה רציני, הקב"ה הודף אותם מן התיבה, התיבה ננעלת, המים מכים, וחביבי התיבה מתחילה לעלות ואנשים בלבלבלבל טובעים, נח מהחלון אומר להם תחזור בתשובה, תחזור אני אכניס אותך, תחזור, לא חוזרים. אף אחד לא חוזר. נח הנה המבול הגיע לא חוזרים בלבלבלבל, דור שלם הלך נמחה לא חזרו בתשובה, 120 שנה. אז מה יצא לנח בסוף? דיבר דיבר דיבר, נתן דרשות, אף אחד לא חזר בתשובה, אבל מה הוא הרוויח? שלפחות הוא בתוך התיבה, לפחות הוא בתיבה. ואחרי זה הוא הקים עולם חדש. אני אמרתי אני לומד מנח, אני לוקח גם כן עצים מסמרים ודופק. מה זה עצים? יש אנשים ממש כמו עץ, אתה מדבר אליו - בוק, לא מבין, מדבר מדבר מדבר - שום דבר, מה אתה דופק בו? מסמרים. כתוב "דברי חכמים כדורבנות וכמסמרות נטועים, בעלי אסופות כולם מרועה אחד נתנו", אז דברי חכמים נקראים מסמרים, אתה דופק בראש שלו מסמר, לא הבין בסדר תמשיך, כמה? מאה עשרים שנה, בשגם הוא בשר והיו ימיו 120 שנה, 120 שנה תדבר עם כל הקרשים שיש, תדפוק מסמרים, אף אחד אפילו לא ישמע לך - לפחות תיבה תהיה לך להינצל מהקור. אחרי 120 שנה לא הצלחת כלום, כלום, תיבה לעצמך עשית? שווה היה.