הסיכוי והסיכון | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 09.10.2016, שעה: 18:44
מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה. ונפסקה חומה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. ופירש המהרש"א שצריך תפילה ורחמים מרובים לפני המקום שיפתח מנעול השער ההוא. ורש"י כותב בסוטה ל"ג שצריך שמלאכים יסייעו לתפילה להתקבל. וזהו שאמרו בסנהדרין מ"ד: "לעולם יבקש אדם רחמים שיהיו הכל מאמצים את כוחו". פירש רש"י: שיסייעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים. אבל נאמר: "הן אל כביר ולא ימאס. כביר כח לב". פסוק באיוב ל"ו. ודרשו בו: בברכות ח' שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים. ו"המנחת שי" מפרש שהתפילה היא עבודה שבלב. ואם כביר כח לב דהיינו, רבים מכוונים את ליבם בתפילה לא ימאס תפילתם. כולם לומדים "הן אל כביר ולא ימאס", אז לומדים שלא ימאס בתפילתם. אבל מכח מה הוא לא מואס? מההמשך של הפסוק: "כביר כח לב". ו"המנחת שי" אומר שהתפילה היא עבודה שבלב ואם כביר כח לב, אם כביר, הרבה כח לב, פירושו של דבר, רבים מכוונים את ליבם בתפילה, לא ימאס תפילתם. וכתב רש"י שאז אין צורך בסיוע מלאכים בתפילה. איפה אומר רש"י? בסוטה ל"ג, עמוד א'. יתרה מזו, נאמר: "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם". פסוק בתהילים ק"ב. פירושו בזוהר הקדוש: שהיחיד הוא כערער בערבה. עץ יחידי בערבה. אז מישהו יחיד והוא כערער בערבה, אין תפילתו מתקבלת אלא אחרי בחינה מדוקדקת של מהותו של המתפלל, של מעשיו של המתפלל. זה מה שכתוב "פנה אל תפילת הערער" לבחון אותה. אבל תפילת הרבים מתקבלת כמו שהיא. גם אם אינה בכוונה ורצון הלב כראוי, על זה כתוב "ולא בזה את תפילתם". אז מזה שכתוב שהוא לא "בזה את תפילתם", משמע שהיא לא כראוי. היה ראוי לבזות אותה, אבל הוא לא בזה. למה? כי זה תפילתם. זה תפילת רבים.
והמשילו הדבר לאדם שבא צ'אנג'ר, מה שפעם היו קוראים "שולחני" שפורט כספים ומטבעות. ובאו אצלו לפרוט מטבע. אז אם הוא מביא מטבע, בפרט שהיו אז מטבעות שהן היו בערך הכסף, היום שישי לך מטבע הוא לא בערך הכסף. משקל החומר הוא לא שווה את מה שכתוב עליו. אבל אז זה היה ככה. אז היו בוחנים את זה, אם זה באמת במשקל המתאים, והערך המתאים. אז היו בוחנים. אז אם אתה מביא מאה אחת, בודקים אותה. אבל אם אתה בא עם ש' של מאות, לא מדקדקים בכל מאה ומאה. מסתכלים בערך פה ושם, רואים שהכל אותו הדבר, אז מעבירים. אז אותו הדבר בתפילה. אם בא בן אדם לתפילה לבד, תפילת יחיד, הוא אומר 'מה הבעיה, לא קמתי, לא נורא. אפילו שהחליטו שאני חזן, לא נורא, לא קמתי, אני אתפלל יחיד'. בתקווה שזה לפני סוף קריאת שמע ותפילה וייאלה חנג'ורי!. אבל אומרים הלו! בו, בוא נבדוק את התפילה. היה עבודה שבלב? היה כוונה? היה פה...? אם לא, זה לא טוב! זה לא טוב! אבל אם זה בתפילת ציבור, אז לא מדקדקים כל כך. "ולא בזה את תפילתם".
ואמרו בגמרא בראש השנה י"ח מניין נגזר דין של ציבור שאף על פי שנחתם ככתוב: עוונך לפניי" (בירמיה ב'), מניין נגזר דין של ציבור שאף על פי שנחתם, נקרע. אפילו שנחתם אפשר עוד לקרוע. שנאמר: "מי כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו". זאת אומרת "בכל קוראינו"- בכל מצב, בכל זמן שנקרא אליו, עדיין אנחנו יכולים לפנות לקב"ה, אפילו שכבר נגזר הדין.והכתיב: "דרשו ה' בהימצאו (פסוק בישעיה נ"ה) קראהו בהיותו קרוב"- כשאומרים "דרשו ה' בהימצאו" מה אני שומע? שהוא לא מצוי תמיד. מתי תדרשו אותו? בהימצאו. שהוא נמצא. אז סימן שהוא לא תמיד נמצא. על מה מדובר? ביחיד. של היחיד הוא לא נמצא תמיד. ומתי הוא מצוי גם ליחיד? בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. זה עשרת ימי תשובה. שה' ממציא את עצמו גם לכל יחיד ויחיד. אז הדברים הם נפלאים ומרגשים. בכח הציבור לבקוע שערי שמים בתפילתם ולעלות אותה למרום. אבל בעשרת ימי תשובה הקב"ה כביכול יורד אלינו ושוהה עמנו ומאזין לתפילתנו. "דרשו ה' בהימצאו קראהו בהיותו קרוב".
מצד אחד זה נפלא כל כך. מצד שני, זה מטיל אחריות כבדה כל כך שהרי רבי ישראל מסלנט זצ"ל הזכיר את דברי הגמרא ביומא פ"ז: קצב אחד התחצף לרב. המתין רב שיבוא ויבקש סליחתו. לא בא. בערב יום הכיפורים אמר רב: אלך אני ואפייסו. פגש בו רב הונא ברב. שאל אותו: "לאן הולך מר?". אמר לו: "לפייס לפלוני". אמר רב הונא: "רב הולך להרוג את הנפש?". הלך רב, עמד לנוכח הקצב. הקצב עסוק היה בוויתור ראשה של בהמה. נשא עיניו וראה את רב והפטיר: "לך מפה! אין לי עסק איתך!". בעודו מבתר העצמות בקרדום, ניתז ריסס עצם ושיסף את גרגרתו ומת. רב הונא ידע מה הולך להיות פה. כנראה ידע את אופיו של הקצב והבין מיד את ההשלכות. תמה רבי ישראל מסלנט: בשעתו שהוא התחצף לרב, הוא לא מת. מאין כל השנה לבקש מחילה ולא מת. מדוע עתה מת? השיב רבי ישראל: עד עתה הייתה כלפיו הנהגת אריכות אף, אבל שרב המציא את עצמו לפניו, קירב את עצמו אליו, סלל לפניו את הדרך והוא מאן, גדול חרון האף, התעצמה ההקפדה ונענש בכל החומרה. ואמר רבי ישראל: "בכל השנה רחוק ה' מרשעים". פסוק במשלי ט"ו. "בכל השנה רחוק ה' מרשעים", רחמנא ליצלן. מחיצה של ברזל מפסקת. אבל בעשרת ימי תשובה בא הקב"ה וממציא עצמו כביכול, "דרשו ה' בהימצאו, קראהו בהיותו קרוב", ולא מנצלים זאת אז זה הרבה יותר גרוע ממה שרב המציא עצמו לקצב. כמה תגדל ההקפדה אם בן אדם לא מבקש מחילה וסליחה בחזרה בתשובה!
וכשתמצא לומר, זהו שאמרו במסכת ראש הנה י"ח כתוב: "ויהי בעשרת הימים ויגוף ה' את נבל וימות". עשרת הימים מה הם? אלו עשרה ימים שבין ראש הנה ליום הכיפורים. רש"י מפרש: שהמתין לו הקב"ה לנבל שישוב בתשובה. ולא שב. ואם הקב"ה ממתין ולא שבים, גדולה ההקפדה שבעתיים! והקב"ה כועס כמו שכתוב בברכות ו': "מדוע באתי ואין איש. קראתי ואין עונה. הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל" (פסוק בישעיה נ'), אז יש לפנינו שתי דרכים בעשרת ימים אלו: אחד: לחזור בתשובה, לבקש מחילה וסליחה באמת מהקב"ה ולזכות באהבתו או לעורר את זעמו ולהצית הקפדתו. במושגים שלנו כמובן. אז האם נהיה חלילה כאותו כקצב שאמר לרב "לך מפה! אין לי עסק איתך".
אני אתן לכם דרשה הבאה, בלי נדר על הדין של בינוניים. כתוב על הבינוניים שבינוניים תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים. אומר הרמב"ם: אם עשו תשובה, לחיים. אם לא עשו תשובה, למיתה. מה זה תלויים ועומדים? יש שחושבים תלויים ועומדים עוד לא נגזר דינם. צדיקים נגזר לאלתר לחיים, רשעים נגזר לאלתר למיתה. אבל בינוניים תלויים ועומדים, מבינים שמה? שהם עדיין במצב שלא נגזר דינם עד שיראו אם יחזרו בתשובה או לא וביום הכיפורים יחליטו. יש שמה מפרשים לא כך. תלויים ועומדים זה העמידו אותם על שרפרף, שמו אותם כבר את החבל, הם כבר תלויים ועומדים, ויצאה נגדם פסק דין מוות. יש כבר פסק דין מוות. עכשיו ממתינים לראות אם יעשה תשובה או לא. ועל זה יש שאלה. ה"לחם משנה" ואחרים, רבי יצחק בלזר ועוד, שואלים שאלות: רגע, אם הם בינוניים, מחצה למחצה, אז מה הבעיה? שיוסיפו מצווה ויכרעו את הכף. למה זה תלוי רק בתשובה? אם עשה תשובה, לחיים, לא עשה תשובה, למיתה. איזה מערכה יפהפייה ללמוד אותה ולהבין אותה. זה ממש חנג'ורי בסטרי. בדרשה הבאה.
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות