תאריך: י"ב אב ה'תשע"ו, 16.08.2016
"אחינו המסו את לבבנו".
שחזרו המרגלים וסיפרו על ההרים הגבוהות והבצורות ובני ענק והראו את הפירות המשונים בגודל כדי לתת מושג על מפלצות הענק, נתנה כל העדה קולה בבכי.
משה רבנו עומד ואומר: "לא תערצון ולא תיראון מהם, השם אלוקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם. במדבר אשר היית אשר נשאך השם אלוקיך, כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם. עד בואכם עד המקום הזה ובדבר הזה אינכם מאמינים בהשם אלוקיכם. ההולך לפניכם באש לילה ובענן יומם".
כבר הבטיח הקב"ה לשלוח את הצרעה לסמא את עיניהם של האמוראים ואת הכנענים, וכי יוכלו לעמוד בפני עקיצת הצרעה? מה יכולים להולל לבני ישאל ענקים שהם סומאים? ומי שהכה את המצרים בעשר מכות וקרע את הים לפניהם, יהיה קשה לו לגבור על הכנענים? אז מה הפחד? אבל זו עובדה. מדברים עם דור דעה וזה לא פועל מאומה, אלה שהתנסו בכל האותות והמופתים ומתבהלים ומתפחדים ובכו בכייה של חינם שבעבורה אנחנו בוכים בכייה לדורות. בשני חורבנות ועוד בתשעה באב. איך אפשר להבין דבר כזה?
אומר הרב: גלינסקי אני אספר לכם מעשה שממנו תוכלו להבין. שהגענו לסביר, בישרו לנו שנקצבו לנו 25 שנים להיות שם. כמובן בלי משפט, אפילו לא למראית עין.
מפקד המחנה הודיע: "אתם רואים את השער מאחוריכם? איש לא יצא ממנו חי".
האמת שנשארו שם שנתיים. פחות מעשירית הזמן, אבל גם זה די והותר. ששוחרנו,
אומר הרב גלינסקי, תפס בידי חברי ולחש לי בהתרגשות: "אין לי ספק שמה שהשתחררנו זה בזכות הספרים. בזכות כבוד הספרים".
מה היה הסיפור? בסביר שרר מחסור נורא בהיום בנייר. ניירות היו יקרי מציאות. אותו חבר התמזל מזלו, במקום לצאת לעבודת פרך מידי בוקר, לצעוד שישה קילומטרים ולכרות במשך 14 שעות עצי ענק בקור המקפיא, מינהו להיות ספר. היה מגלח כל בוקר את זיפי זקנם של הממונים, משפר את תסרוקתם. אומנות נקייה וקלה. לשם כך היה עליו לנקות ולקנח את התער והמספרים, אבל צריך בשביל זה ניירות. והיו מביאים לו צרורות של ניירות. ואמרו לו תתחיל בזה ותביא לך עוד. שהסתכל על הניירות, חשכו עיניו. אילו היו דפים של ספרי קודש.
בערב שחזרנו מעבדות הפרך קונן באוזניי בקול חנוק: "מה אעשה? איני מסוגל! איך אוכל לעשות זאת?!"
אם ישתמש בהם בביזיון, אוי לו! כדי לקנח את התער, אבל גם אוי לו אם לא ישתמש. ייענש ויודח. מה יעשה?
אמרתי לו: "דבר ראשון תירגע. נמצא מוצא".
- "איך? אי אפשר אין ניירות!".
חייבים להרגיעו, להסיח את דעתו שלא ייבהל.
אמרתי לו: "הסכת ושמע: אספר לך פרשה מן הנביא מלאכים ב, ו. מלך ארם טמן מארבים למלך ישראל. תמיד ידע מלך ישראל להיזהר מהם.
אמר מלך ארם לאנשיו: "יש כאן מרגל, איזה קרייזי סמוי שמסגיר את סודותינו".
אמרו לו: "אין למלך ישראל צורך המרגלים. יש להם נביא, אלישע שמו. והוא יודע בנבואות את כל סתריך".
שלח לברר היכן הוא ונמצא בדותן. שלח את כל הצבא ללכוד אותו.
בבוקר יצא משרת אלישע וראה שהם מוקפים, קרא: "אהה! אדוני, היכן נעשה?"
ענהו אלישע: "אל תירא כי רבים אשר איתנו מאשר איתם". ביקש השם יפקח את עיני הנער וראה נער גדודי מלאכים סביבות אלישע.
ביקש אלישע: "הכה נא את הגוי הזה בסנוורים". הוכו בעיוורון ואלישע נהגם ומסרם בידי מלך ישראל.
ונשאלת השאלה: מאחר והוא ניצל על ידי שהוא הכה אותם בסנוורים, מדוע היה עליו להזעיק גדודי מלאכים ולפקוח את עיני הנער לראותם? הרי בסופו של דבר לא נתנו חלק בהצלתו.
"מה דעתך?" שאל הרב גלינסקי את חברו.
"תמה, אכן שאלה!".
ואז אמרתי לו: "הנער היה מבוהל. בהלה מחלה מדבקת.אילו היה מדביק בבהלה את אלישע, היה יכול אלישע להיתקף ברפיון וביאוש ואין הנבואה שורה מתוך יאוש או דאגה, אלא מתוך שמחה, שמחה של מצווה. לכן בראש ובראשונה ראה להרגיע קודם כל את הנער. וכשנרגע וראה שרבו מוקף מלאכים שישמרוהו, כיוון אלישע דעתו ביקש להכות את חיל ארם בסנוורין". החבר הבין, נרגע
ועכשיו אמרתי לו: "בוא נחפש מוצא".
וברוך השם מצאתי. לא אכלנו מתבשילי הטרפה. ומנת הלחם הזעומה לא הספיקה לנו. ובודאי לא הספיקה שנדרשו מאיתנו כוחות רבים לעמוד במכסת כריתת העצים המפרכת. קשרתי קשרים עם הממונה על אספקת הלחם ושחדתי אותו בזוטות. והיה נותן לי 10 מנות לחם יתרות שחילקנו בין כולם.
עכשיו פניתי ואמרתי לו: "שפורסים את הכיכרות למנות, נופלים פירורים, חבל עליהם. תצרף אותם גם כן למנות הלחם וכך נתגמל אותך שוב פעם כמו שעושים בסביר- בזוטות".
תמה הגוי: "איך אקבץ את הפירורים?".
עניתי: "תפרוס את הלחם על ניירות. הפירורים יפלו עליהם ואז תעטוף את זה עם המנות בניירות".
צחק: "איפה אני אשיג פה ניירות, בסביר?"
אמרתי לו: "אתן לך עצה, תפנה לממונה על ניקיון של חדרי ההנהלה, הם מקבלים באופן סדיר עיתונים, אחרי שהם קוראים בהם, אין בהם חפץ. אל תשליכו אותם, אלא תביאו את העיתונים הישנים. ותחתוך עליהם את הלחם". ההצעה נשאה חן בעיניו. למחרת היום זכינו במנת פירורים נכבדה ואין לזלזל בה בסביר. כל פירורו לחם שווה משקלו בזהב. וחברי הגיע עם העיתונים וסיפר שהם סופגים את התער והמספריים טוב יותר מדפי ספרי הקודש. ואת דפי הספרים שנתנו לו לנקות בהם, העביר לנו כדי שנלמד והיו לנו למשבי נפש. ככה הרווחנו מכל צד. כי אין מצב שאין ממנו מוצא. ובלבד שלא נתקף בדכדוך ויאוש.
אבל כשמבוהלים, מפוחדים, חרדות, הפחד הוא מחלה מדבקת. פסוק מפורש הוא: "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו". לוחם אחד מבוהל יכול להדביק צבא שלם. ועם ישראל יכול להיות מבוהל. לכן אם הוא ירא ורך לב, ילך וישוב לביתו. ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. זה הדבר שקרה עם המרגלים. המרגלים הדביקו את עם ישראל בפחדם. כתוב מפורש: "אחינו המסו את לבבנו". וכשהלב נמס דבר לא ישכנע. ניתן להוסיף לרשימת המשנה "אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפני. ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו". אפשר להוסיף למשנה עוד: "ואל תרגיעו בדברי טעם בשעת פחדו".
נזכיר שכידוע עם ישראל תיקן את חטא הקדמון של אדם הראשון במתן תורה, ופסק מהם מלאך המוות ויצר הרע ועליהם נאמר: "אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם". אבל בחטא העגל הכל חזר למקומו, מעין חטא אדם הראשון. ככתוב: "אכן כאדם תמותון". אני אמרתי אלוקים אתם, כבר הגעתם למדרגה אלוקית, אבל חטאתם שוב בעגל, תחזרו למות כמו האדם הראשון.
יש להבין, אבל הואיל ונעקר מהם היצר הרע במתן התורה, אז איך חטאו בעגל?
התשובה: באה שטן וערבב את העולם והראה דמות חושך ואפלה וערבוביה לומר: 'ודאי מת משה', ולכך בא ערבוביה לעולם. מה זה גרם? שכולם היו מבוהלים. ואדם מבוהל אינו אדם. למבוהל אין תקנה.
הרי נראה מה שאמרו, גמרא בברכות כ"ט, עמוד ב': תנו רבנן המהלך במקום גדודי חיה וליסטים מתפלל תפילה קצרה. ואיזו היא תפילה קצרה? רבי אליעזר אומר: "עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה השם שומע תפילה". המהלך במקום של ליסטים וגדודים, צריך להתפלל תפילה קצרה. מה יעשה? יגיד את הנוסח הזה. ורש"י מפרש: ותן להם, למי? ליראיך. מה תיתן להם? נחת רוח, שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות. כגון גדודי חיה וליסטים. שיהיה להם נחת רוח. לא מבוהלים, לא פוחדים, רואים שלא מתפללים על הצלה מפני חיות וליסטים, אלא הצלה מפחד ומבהלה. שלא יתערבב רוחם.
זה הדבר החשוב.
לא להבהל כלל.
לילה טוב!
לכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א, ב"ה רציתי לשתף את כבוד הרב בכמה מקרים מרגשים שזכינו לראות בזכות ברכותיו הקדושות: לפני זמן מה, נכדתי הקטנה אושפזה בבית מרפא בעקבות וירוס קשה (ל"ע). ביקשתי מהרב לברך אותה, וברוך השם, בזכות הברכה, היא החלה להתאושש וחזרה הביתה מוקדם מהצפוי, הרבה לפני הזמן שהרופאים העריכו. בנוסף, גיסתה של כלתי היתה במצב קשה והרופאים קבעו שעליה לעבור ניתוח דחוף (ל"ע). ביקשתי מהרב ברכה עבורה, וכבר ביום למחרת, לפני הניתוח, ערכו לה צילום נוסף. להפתעת הרופאים, הכל נעלם כאילו לא היה, והם עמדו משתאים. הם הגדירו זאת כ"נס של חנוכה"! אנחנו מלאים שמחה והכרת הטוב לבורא עולם על הניסים הגלויים שזכינו להם. תודה רבה לרב על הברכות, התמיכה, ההדרכה והמסירות האינסופית שלו למען עם ישראל. תודה לך על כך שאתה עבורנו מקור השראה אדיר, המקרב אותנו לעבודת השי"ת מתוך שמחה, אמונה ויראת שמים. אני פונה לכל אדם באשר הוא: בדור המורכב שלנו, הצמדות לרב צדיק כדוגמתך, והדבקות במידותיך, הן בדרך להתחזקות רוחנית אמיתית ולקבלת כוחות להתמודדות עם אתגרי החיים. תודה לך הרב שאתה מאיר לנו את הדרך בעצות טובות וכלים לעבוד את השם יתברך מתוך שמחה וביטחון. מתפללים ומבקשים: יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתן לך כוחות אדירים להחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלמה, ולקרב לנו במהרה את הגאולה בחן, בחסד וברחמים מאוצר מתנות חינם (אמן). בברכה ובהכרת הטוב, אוהבים אותך אנחנו וקהילות פז.
שלום, כבוד הרב שליט"א אנחנו רוצים לפרסם נס גלוי שנעשה לנו ע"י ה' יתברך בשבת קודש. יש לנו מתקן במקרר של "משמרת השבת" (השבת בעידן הדיגיטלי | הרב אליהו בייפוס shofar.tv/lessons/7123) שביום חול מציג את הספרות "00" ובימי שבת וחגים "05" ומכבה את מה שלא צריך. השבת לא שמנו לב וככל הנראה בגלל הפסקת חשמל שהיתה השבוע זה השתבש ונשאר על מצב של יום חול. הבנות שמו לב לזה רק לאחר ששבת כבר נכנסה, כשהבן הקטן פתח את המקרר ונדלק האור. כשחזרנו מהתפילה ניסינו למצוא בהלכה: מה אפשר לעשות? ונשארנו ללא פתרון וללא מזון נגיש לסעודות שבת. המקרר עם צג דיגיטלי כך שזה עוד יותר מסבך את העניין. ב"ה לחמים לסעודה הראשונה היו לנו ורק השתיה והסלטים נשארו במקרר, התחילו לצוץ כל מיני רעיונות איך "לעזור" להקב"ה לעזור לנו... תוך כדי אחת הבנות הציעה בואו נשיר: "עבדו"... ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) קמנו ושרנו במעגל (באופן המותר בשבת כמובן...) סביב השולחן "עבדו", עם כל סיבוב השמחה גברה והדאגה פחתה, התחלנו לקבל בשמחה את המצב. לאחר כמה כ-7 דקות תוך כדי הסיבובים, אשתי הביטה לעבר הצג של "משמרת השבת" וזעקת פליאה יצאה מפיה, הצג השתנה למצב שבת! ומופיעות בו הספרות "05"!!! ישתבח שמו לעד! לא יאומן כי יסופר! נס גלוי! במקום! סיימנו את ה-15 דקות שירה וישבנו בשמחה לסעודת שבת. תודה רבה לרב היקר שכל הזמן דואג לתת לנו עצות נפלאות, טובות ומועילות. תודה על הזכות להכיר את בורא עולם יותר טוב בכל פעם! בברכה והערכה רבה שבוע טוב ומבורך (אמן) משפחת טביב (הי"ו) מחשמונאים. (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
צהרים טובים. ראשית תודה על שמשתדל לעשות עבודה טובה ולעזור לעם ישראל. יש לי מטופלת שלא היה לה ילדים (ל"ע) וב"ה כשראתה סרטון של הרב אמנון יצחק על אותה אשה שלא היה לה ילדים ששמה כיסוי ראש ולאחר שנה נפקדה (ברית מילה של הנכד של מיכל בניטה מהסרט כוחה של מצוה shofar.tv/videos/16379) וככה גם היא עשתה ולאחר 8 שנים נפקדה ב"ה; היתה שמה כיסוי ראש רק בשבתות וכששמעה את הסרטון קיבלה על עצמה לשים כל הזמן ובאותו חודש נפקדה!
חזק וברוך וישר כחך כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א על כל לימוד התורה, המוסר, עבודת המידות, היראת שמים, החזרה בתשובה של המונים בכל העולם, החסד, המסירות נפש בהפצת האמת ובהשפלת השקר שב"ה כבוד הרב משפיע באהבת ישראל ללא גבולות ובהתמדה למעלה מ-40 שנה, אין מילים מספיק להביע את הכרת הטוב ותודות בלי סוף על הכל. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים: שיתמלאו כל משאלות הלב הענק של רבנו לטובה ולברכה ושנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה וברחמים רבים (אמן) בהערכה ובהוקרה רבה משפחת: סי. א.
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על דרשה מרתקת ומיוחדת. (ימי החנוכה - חלק י' 19.12.2024) יה"ר שהשם יתברך ישמור על הרב היקר בבריאות איתנה, רמ״ח אברים ושס״ה גידים ושכל משאלות ליבך יתגשמו במהרה אמן!
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת (בלשון הרב היקר: ״שיעור מאלף״). כמו גם, שיעורי הבוקר מעניינים במיוחד. (ימי החנוכה - חלק ז' shofar.tv/videos/17509) יום נפלא!
בוקר טוב ומבורך כבוד הרב. בהמשך להודעה שכתבו לכבודו זה לשון הקאמרנא זצ"ל בנוצר חסד על מסכת אבות (פרק ו' משנה ב'): 'אַל יַחְלוֹשׁ דַּעְתּוֹ עַל שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו רְשָׁעִים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, כִּי יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה וְרָמָה יוֹתֵר הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ לַהֶבֶת – יוֹתֵר יִתְגַּבֵּר עָלָיו שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים. וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא מִשׁוֹרֶשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו חוֹלֵק וְעֶרְעוּר - תֵּדַע שֶׁהוּא מֵעֶרֶב רַב! וְרוֹב הַצַדִּיקִים מִתְיַסְרִים עַל יְדֵי שְׁחוֹק הָרְשָׁעִים'.
כבוד הרב הדורש טוב לעם ישראל!!! מלאך ה'! שעשה עושה ויעשה רק טוב לעם ישראל!!! וב"ה מעולם לא דיבר רע על צדיקים! ומנחיל אהבת ה' ויראת שמים טהורה ומדריכנו בדרך הישר והטוב!! יה"ר שבעזרת השי"ת מהרה תתגלה האמת ויבוא גואל צדק ברחמים ויגאלנו!!! ובכל מקום ידעו את האמת לאמיתה!!! (אמן).
בס''ד שלום לכבוד הרב, לפני כשנתיים נסעתי במונית לעבודה, והנהג הציע להכיר לי בחור דתי. שאלתי: 'לפי איזה רב הוא הולך'? ציין: 'ר' יגאל...' אך אמרתי: 'שב"ה אני הולכת לפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט''א'. הנהג טען שכבודו מדבר על רבנים (ח"ו) וכו'. עניתי: 'שהם לא בדיוק רבנים'... והסברתי בקצרה מה שקרה ומה הסיבה ל: ''מחלוקת'' ושב"ה הרב עושה כדין. ירדתי והמשכתי לדרכי. לפני כשנה באחת ההרצאות בעיר, ראיתי בסוף ההרצאה את אותו נהג מונית ניגש לכבוד הרב! ולאחר מכן ראיתיו בעוד הרצאה נוספת! איני יודעת אם אני הסיבה לכך, אבל יש הרגשה שכן. למדתי מזה: כמה חשוב להעמיד אמת על תילה, גם אם לא נראה שהדברים יעשו פרי... בטוחני שאם שותלים זרע וגורמים להרהורים שבסופו של יום מוליכים את האדם לדרך אמת. כמובן רק אם הוא חפץ בזה. יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה תמיד לקיים את דרך האמת בשלמות אמן!
אם אפשר גם לספר לרב, כמה אני חייב לו את חיי. כל מה שנעשה טובה לרב - אנו עושים פי אלף להציל את חיינו! ב"ה הרב כל כולו צדיק אמת, כל כך הרבה חסד לטובת הכלל שאי אפשר לתאר. הייתי בן למשפחה דתית רגילה, חיים אורח חיים דתי בלי יותר מדי שיעורי תורה והתקרבות לצדיקים... ואיך לא, עם הגיל מגיעות השאלות והאפיקורסיות וכו' "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תהלים כה, ז). ולפני צבא (צה"ל...) הלכתי למכינות תורניות לפני צבא ולישיבה ולא מצאתי את מקומי. וכנראה השי"ת ראה את כוונתי הטובה והשתדלותי וראה זה פלא, מכמה סרטונים ביוטיוב של כבוד הרב נעשתה בריאה חדשה! ולכן כתבתי: "הייתי". ממש כל הקושיות תורצו, כל הבורות נסתמו ונהייתי "מכור" לשאלות ותשובות של הרב שליט"א ומיד תפסתי עצמי בידיים וצעקתי להשי"ת: 'היכן אני בעולם?! אוי לי על ההבל וריק! חיי השקר, עולם השקר! כל ההצלחות המדומינות והתאוות הנמאסות...' והשי"ת מרחם עלי כ"כ והיו ימים אלו בדיוק תחילת הימים הנוראים! וסיבב השי"ת לטובה שאשב ואלמד כמו שמעולם לא למדתי בכזאת יראה והשתוקקות וצמאון לאמת. ומקשיב כל יום לשיעורים של הרב וב"ה גם בתוך עזה שומעים את הרב, ומאז אין יום בלי רצון וכיסופים טובים להתקרב להשי"ת, לאמת, לצדיקים, לתורה הקדושה. אז באמת בסך הכל רציתי לבקש מהרב ברכה והצלחה למסור לו את אהבתי הערכה והוקרה אין סופית וכמובן לקבל עלי משהו להיות עבד השם ויה"ר שהשי"ת ישמור בריא ושלם בגופי נפשי רוחי ונשמתי (אמן) באהבה ויראה ושמחה עצומה.
© 2024 כל הזכויות שמורות