הרב אמנון יצחק מתריע על חומרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות לפני כ-31 שנה!
דברי הרב אמנון יצחק שליט"א, בענין מאכלות אסורות (שנת תשמ"ה – 1985).
הרב: רבותי! העולם לא הפקר. אנשים לא מקפידים על מאכלות אסורים. אנשים לא בודקים אם הם אוכלים כשר. אנשים יודעים בכלל מה מותר לאכול? אנשים לא מקפידים על שש (6) שעות אכילה בזמן (זמן המתנה מחלבי לאחר הבשרי) אנשים לא בודקים תולעים בחסה, בשאר פירות וירקות, סלטים, אוכלים 'אבלע לפלף...'
תולעת, אם אתה אוכל קטנה ירוקה על חסה, זה כאילו אכלת ששה (6) חזירים! זה למעלה ממאתים (200) מלקות, על תולעת פיצית (קטנה).
כמה אנשים יודעים את הדינים האלה? כלום. העיקר: 'לאכול, טעים...'
אדם שאוכל, ומשקץ את נפשו, לדוגמא; אדם שאוכל חזיר או שאר מאכלות אסורים, זה לא משנה. מה קורה? הוא אוכל את זה, זה נכנס לו לקיבה, הקיבה טוחנת, חלק מופרש החוצה, חלק הופך להיות דם, מופרש עם הנימים במחזור הדם. הדם, עובר לו בלב, עובר לו במוח! מה עובר לו שם? חזיר, כולו חזיר, הדם שלו מחזיר, המחשבות שלו חזיר, הרגש שלו חזיר.
אז איך אתה מתפלא: 'שהוא לא מבין דברים של קדושה?!'
- חזיר! הוא טומאה! דבר קדושה, הוא לא מבין, הוא סתום, חתום, אטום, לא מבין.
ככה אומרת התורה (ויקרא יא מג): "וְנִטְמֵתֶם בָּם" - "אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם" (יומא לט.) נהיה מטומטם (אטום לחכמה ולדבר שבקדושה), נגמר.
דבר אתו משהו, לא מרגיש, לא מבין, כלום, כאילו אתה מדבר לקיר. למה זה? הוא טמא את הדם שלו, "הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ" (דברים יב כג). וכתוב (ויקרא יא מג): "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם".