קלטת 42 - על כל נשימה ונשימה

- - - לא מוגה! - - - 

אבא,

בוא נתקצר לשפה ונשאל אם יגיעו הקלטות החלטות.

מעשה באדם אחד שקיבל קלטת בצומת וחזר ממנה בתשובה ומסרה לחברו שהחזיר בה את אשתו שמסרה לשכינה שחזרה גם היא בתשובה ונתנה לבעלה שחזר עמו גם בנה

שמסר לידידו שהחזיר את מורתו שהודיע למנהלת שהיא חוזרת למסגרת והמנהלת הודיע לידיעות אחרונות והרב עמו יצחק שליטא הגיע לכותרות והסיפור כמובן נמשך אך הג'ינגל עכשיו נגמר.

לכן יהודי עקר יצטרף גם עתה עוד עכשיו למבצע הגדול ביותר בעולם 3 מיליון קלטות טייפ כיהודי בעד יהודי יהיה שותף גם עתה לקירוב הלבבות 3 מיליון קלטות בעשרה תשלומים של הרב עמו יצחק שליטא

אלף קלטות באלף שח במקום שלושת אלפים פרטים נוספים בארגון שופר טלפון רב-קווי ראשון 03 אזור חיוב 6 7 7 7 7 7 בסוף תשע או בקצרה 6 5 פעמים 7 בסוף תשע שופר

אם באנו לעולם הזה בשביל לחיות,

למה אנחנו מתים בסוף?

אם באנו בשביל למות,

בשביל מה אנחנו חיים?

זאת אומרת, דבר ברור,

אנחנו צריכים להבין מהי התכלית שבבריאת האדם לעולם זה.

לא ייתכן שהאדם בא לעולם,

יחיה במשך זמן קצוב ויסתלק מן העולם כלא היה.

כמו שלא ייתכן

שאדם יבנה את כל בו שלום,

ישקיע 10 מיליון דולר,

7 שנים בנייה, וביום הפתיחה יפוצץ את הבנייה.

מה הייתה המטרה אם כן בכל ההכנה?

אדם 70 שנה הוא רק נבנה.

הוא מתחיל מ-0, מתחילים ללמד אותו,

להדריך אותו, קונה קניינים, מסיק דברים, מתבסס, קונה לו מעמד,

כשהוא מגיע לגיל 70,

הוא הכי מסודר, כבר יש לו נכדים,

יש לו פרנסה קבועה, יש לו בית, הכל מסודר.

עכשיו תתחיל לחיות, עכשיו לוקחים אותו.

בשביל מה באת?

בשביל מה הוא בא? טרח, הכין, בישל וכו', ובסוף

הופך להיות עפר.

האם ייתכן,

אומרים לי אימא,

כדאי לך להיכנס להיריון?

למה? כי תקבלי אחרי תשעה חודשים שקית חול.

האם יתעסקים להיכנס להיריון ולקבל שקית חול?

מה נשאר מכל האדם לאחר פטירתו?

אפשר לאסוף ממנו את רגבי העפר, קבל שקית חול.

יש כאלה שמקבלים את זה בחייהם, יש כאלה, לא, לאחר מותם. אבל בסך הכול, מה נשאר מכל האדם הזה?

חול.

זה ייתכן.

כל המלחמות, כל מסירות הנפש, כל האידיאלים, כל ההצלחות, הכל בשביל כלום, שנהיה בסוף מאכל לתולעי?

זה לא הגיוני.

ויש להאריך בזה הרבה, אבל אנחנו נקצר.

נאמר כך,

התורה הקדושה מסבירה לנו את התמיהה הזאת שלמעשה זה לא כמו שאנחנו חושבים.

התורה אומרת שהאדם

מורכב משניים.

וייצר ה' אלוקים את האדם

עפר מן האדמה, זה הגוף.

כל הגוף עשוי, עפר מן האדמה.

ויפח באפיו נשמת חיים.

בתוך הגופה הזאת הכניס נשמה שהיא נשמת חיים.

אז אנחנו שומעים שהאדם עשוי משניים.

גוף הוא מנשמה.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים שלושה שותפים באדם.

הקדוש ברוך הוא, האבא והאימא, כל אחד נותן חלק.

הקדוש ברוך הוא נותן נשמה, האבא והאימא נותנים בשר, עצמות וגידים, שותפים.

יום אחד מחליט הקדוש ברוך הוא לפרק את השותפות,

הוא לוקח את חלקו, זו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן, השם לקח, היא שם השם וורך.

אין מי יגיד לו מה תעשה,

ואין מי יאמר לו מה תפעל, כי הכל מעשה ידיו.

פירושו של דבר,

השם נתן את הנשמה, והוא לקח את הנשמה. ההורים נתנו את הגופה, קחו את הגופה.

נמצא שהאדם מורכב מגוף ומנשמה.

נשאלת השאלה, מי זה האדם?

האם אדם זה הגוף, או אדם זה הנשמה?

אז לדוגמה, אם נתבונן,

אם נשאל אדם,

במה אתה רואה אותי?

יאמר, אני רואה אותך בעיניים.

נשאל אותו, תגיד לי, אם אתה חלילה מת

ונפקח לך את העיניים,

האם תראה אותי?

הוא יגיד, לא.

מה חסר לך?

יגיד, נשמה.

אם כן, מי ראה קודם?

הנשמה ראתה, לא העיניים, כי אדם מת,

יש לו עיניים, והוא לא רואה.

כשהייתה הנשמה בפנים, הוא ראה.

כשהיא יצאה, הוא לא רואה.

אם כן, מי רואה?

הנשמה, לא העיניים.

אדם מת, יש לו אוזניים.

תצעק לו באוזן,

לא שומע.

לפני כן,

היה שומע.

כשהייתה הנשמה, הוא שמע, כשהיא יצאה, לא שומע.

אז מי שומע?

הנשמה, לא האוזניים.

והדבר הוא ברור, כיוון שאוזן זה בשר,

ובשר לא שומע.

עיניים זה בשר

ובשר לא רואה.

מוח זה בשר

ובשר לא חושב.

זה כמו השניצל שאכלתם בצהריים, בשר זה בשר.

מה כן?

החלק הרוחני שנמצא בפנים.

רק מה?

הנשמה רואה דרך העיניים,

שומעת דרך האוזניים,

חושבת דרך המוח.

כל זה רק עכשיו,

כל זמן שהיא מוגבלת בגוף.

אבל כשהיא יוצאת,

היא רואה ושומעת ויודעת וחושבת בדיוק אותו דבר,

רק בלי מגבלות של הגוף.

בדיוק אותו בן אדם.

נמצא שהאדם זה בעצם הנשמה, והנשמה אומרת,

ראיתי אותך,

שמעתי אותך, הבנתי אותך. מי אומר את זה?

הנשמה אומרת.

אם אין נשמה,

יש מי שיגיד את זה?

אין מי שיגיד את זה.

בואו נבין עד כמה שאנחנו לא מבינים בעניין הזה.

גוף האדם,

הנה אני שואל אתכם שאלה פשוטה.

אתם רואים את הידיים שלי?

יד אחת, אתם רואים עכשיו?

האם היד הזאת לדעתכם עכשיו היא חיה או מתה?

חיה?

מה אתם אומרים?

חיה.

אני מודיע לכם שהיא מתה.

מה פירוש?

ומה עשוי גוף האדם?

מהעפר. שמים בן אדם בקבר, מתפורר אחרי כמה זמן, והופך להיות עפר.

אז ממה עשוי כל הגוף שלנו? עפר.

עפר זה דומם

או חי?

דומם.

דומם זה חי או מת?

מת.

מת. אז למה אמרתם חיה?

הנשמה הייתה כפוף.

או, אז הנשמה חיה, אבל שאלתי על היד.

היד מתה, הנשמה חיה.

זאת אומרת, הגוף הזה לא ימות פעם.

עכשיו הוא כבר מת. עכשיו, עכשיו הוא מת.

עכשיו הוא מת. מה עושה אותו עכשיו חי?

הנשמה.

אם תצא עכשיו הנשמה, מה יקרה לזה?

דומם.

מת.

זה כל הזמן מת.

מה עושה את זה חי עכשיו? נשמה. תצא מה יהיה מת?

עוד להבין.

נראה אם הבנתם טוב.

מה יותר חי?

היד שלי

או הבגד שלי?

בנהל ביחד. אותו דבר.

זה מת

וזה מת.

זה דומם

וזה דומם.

מה שמזיז את זה, מזיז גם את זה.

אם הנשמה תצא, שניהם יפלו.

זאת אומרת, אין פה חי רק דבר אחד, נשמה.

אם אין נשמה, אין פה כלום.

עד פה ברור.

נשמה לא מתה.

נשמה היא נשמת חיים, כמו שכתוב בתורה.

היא המעניקה חיים,

היא חיה בלעדי הגוף,

היא באה לפני הגוף, נכנסה לגוף, והיא יוצאת מן הגוף.

נמצא שהיא חיה כל הזמן, היא נצחית.

היא חלק אלוקה ממען,

רק היא נכנסה בגוף לזמן מוגבל.

למה? נבין עוד מעט. אבל קודם כול, הנשמה זה אני.

אני ואתם זה נשמות בתוך גופות.

אם פעם מישהו אמר לך, תאמין לי, אתה נשמה,

הוא צדק, רק הוא לא התכוון על מה שאני אמרתי.

זאת אומרת,

אנחנו רק נשמות בתוך גופות.

אני רק אמחיש לכם את הדבר עוד קצת.

יש תיאטרון בובות.

יש במאי,

אני אענה לכם רגע, אם תרצו לשאול גם כן.

תיאטרון בובות, הבמאי מכניס את האצבעות

בתוך בובה מבד.

מה זה בובה? חתיכת בד.

והוא עושה ככה, ככה.

הילדים שצופים בהצגה חושבים שמה? שהבובה הזאת חיה ורוקדת, נכון?

נגמרת ההצגה, הבמאי שולב את האצבעות,

והבובה,

חתיכת הבת, שוכבת על הבמה.

מה אומרת אימא ליוסלה?

יוסלה,

הבובה הלכה לישון, עכשיו גם אנחנו נלך לישון.

מה הוא חושב? שבאמת הבובה הלכה לישון, מחר היא תקום להצגה עוד פעם.

אנחנו המבוגרים מבינים שאין פה שום בובה, יש פה חתיכת בד. ואלמלא הבמאי, שום דבר לא זז, נכון?

הנה הערב, אתם רואים, יש פה בובה, הנה היא זזה, אתם רואים?

בגלל שיש במאי בפנים, הנשמה.

אבל אם תצא חלילה הנשמה, כל הבובה הלכה לישון,

אבל היא לא קמה.

זאת אומרת, הנשמה זה האדם.

הגובה זה רק כיסוי ולבוש לנשמה, בית לנשמה, ותו לא.

עכשיו אני מבין.

שאלתי, אם באנו לעולם הזה בשביל למות,

למה אנחנו בחיים?

ואם באנו בשביל לחיות, למה מתים?

אז זה באמת לא מובן.

אבל עכשיו כשאני שומע מה שהמשנה אומרת,

שהילודים למות והמתים לחיות,

עכשיו אני מבין.

המשנה אומרת,

כל הילודים סופם למות,

אבל כל מי שמת מתחיל לחיות.

איך מתחיל לחיות? קברו אותו.

אותו לא קברו.

אותו, את האדם, את משה, את דוד, את נוח, לא קברו.

הנשמה חיה תמיד.

את הגופה קברו.

את התרמיל, את הלבוש, זה מה שעשו.

אבל הוא חי, הוא קיים,

הוא נצחי, הוא שומע, מבין, יודע,

רק אין לו רשות כרגע להתגלות, זה הכול.

תוך שהוא הגוף,

אז הוא יכול לדבר איתנו,

יוצא מן הגוף, אינו מורשה,

אין לו כלי דיבור, אין לו איברים כאלה.

תיקח בן אדם,

תוריד לו לסטחד, גם הוא לא יכול לדבר, אפילו שיש לו נשמה.

צריך את האיברים בשביל לעשות את הפעולות, להשמיע קול. צריך לשון,

שיהיה חיתוך אותיות.

אין את האיברים, הנשמה לא יכולה לדבר האחד עם השני.

זאת אומרת,

אין רשות לנשמה לדבר מחוץ לגוף,

למעט מקרים שהם יוצאי דופן מופתים שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם.

אבל סך הכול, ככה כוונת הבריאה.

עכשיו מובן,

למה כשמלווים את הנפטר,

אז פונים אליו ישירות?

נכון, עושים הספד.

נכון, אומרים לו, תמחן לנו, תסלח לנו, ואנחנו מבקשים,

עם מי מדברים?

חתיכת בשר?

בשר לא שומע, בשר לא ממין.

תצעק עליו, הוא יזוז, תדרוך עליו, הוא מרגיש, כלום,

חתיכת בשר.

אז עם מי מדברים?

עם הנשמה מדברים.

היא לא בפנים כבר,

היא בחוץ, היא מרחפת מעל לגופה.

שבוע ימים

נמצאת בבית,

משבוע עד שלושים מן הבית לקבר הולכת וחוזרת,

משלושים עד שנה עולה ויורדת, עולה ויורדת,

משנה עולה ואינה יורדת.

לכן יש שבעה, יש שלושים, יש שנה.

זה על הציונים של הזמנים שהנשמה מועתקת ממקום למקום.

אבל דעו לכם

שהאדם קיים,

רק מה? הוא כבר לא יכול לעשות דברים,

הוא לא נמצא בגוף שעושה פעולות.

אבל הוא קיים בדיוק אותו דבר, שומע, רואה, מבין, והרבה יותר ממה שהיה בגופה.

כי בגופה הכול היה מסונן דרך המוח.

עכשיו אנחנו מתחילים להבין דבר.

זאת אומרת, החיים לא נגמרים, אלא החיים רק מתחילים.

יום המוות

זה יום הלידה של הנשמה.

כשנולדנו מהבטן של אמא, זה היה יום הלידה של הגופה.

כשאנחנו נפטרים מן הגופה, אז אנחנו מה?

מתחילים, נולדים לחיי העולם הבא.

עכשיו יהיה מובן לכם גם למה אומרים ביהדות שני מושגים.

אומרים מת,

ואומרים נפטר.

מה ההבדל בין מת לנפטר?

נפטר זה לא מת.

אומרים כך,

לפנינו מוטלת גופת המת,

ועתה נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר.

מה ההבדל בין מת לנפטר? נפטר זה לא מת.

היה אחד עובד בבנק לאומי,

פיטרו אותו, עבר לבנק דיסקונט.

הוא מת?

לא, הוא רק נפטר מהבנק ההוא, הלך לבנק הזה.

מה זה נפטר? עזב.

זאת אומרת, אומרים קדיש לעילוי נשמת הנפטר,

כי נשמה לא מתה.

היא רק נפטרה מן הגופה, עזבה את הגופה, אבל היא קיימת.

מת זה שם ששייך על גופה בלבד.

נו,

אחרי שאנחנו מבינים קצת עכשיו מה שהתורה אמרה, וייצר ה' אלוקים את האדם

עפר מן האדמה,

וייפח בעפיו נשמת חיים,

ויהי האדם לנפש חיה, עכשיו שאני מבין את המורכבות שלנו,

ואני מבין שאני לא מת בסוף, אלא אני רק מועתק ממצב זה למצב אחר.

נשאלת השאלה, אם כן, למה באנו לעולם?

מה המטרה?

בסדר, לא מתי.

לא מתי.

רק באים והולכים. למה באנו?

זאת השאלה.

על זה עונה הרמחל,

רבי משה חיים לוצתו, זכר צדיק וקדוש לברכה, מקובל לאלוקי לפני 250 שנה לספרו דעת תבונות.

הוא מסביר,

אומר כך, הקדוש ברוך הוא הוא טוב,

שנאמר טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו.

ומדרך הטוב להיטיב,

דרכו של טוב להיטיב, הנה אדם טוב, מגיש, נותן, עושה טוב לאחרים, נכון?

הקדוש ברוך הוא, שהוא טוב,

רצונו מה?

להיטיב.

בשביל להיטיב

צריך שיהיו מי שיקבלו את ההטבה, נכון?

אני רוצה להיטיב, צריך מישהו שיקבל.

מה עושה הקדוש ברוך הוא? בורא ברואים, כמונו, בני אדם,

ונותן להם את ההטבה.

וכך יוצא לפועל רצונו להיטיב לברואם.

עכשיו, להיטיב לברואים,

מה פירוש?

פירושו של דבר, יש הטבה,

ומי מרגיש אותה?

מי שחסר אותה.

תן לאחד שבע לאכול,

אתה לא עושה לו טובה.

תן לרעב לאכול, אתה עושה לו טובה.

מי מרגיש את הטובה? מי שחסר אותה.

כדי שנרגיש את הטובות של הבורא, ברא אותנו בעלי חסרונות.

תשאל כל אחד,

אתה רוצה שמשהו חסר לך?

לא, ברוך השם, הכול בסדר.

תשמע,

שמה מחלקים עכשיו 5,000 דולר לכל מי שבא. אתה רוצה ללכת? או, פתאום הוא מתברר שחסר לו, חסר לו 5,000 דולר.

יש אוטו, עכשיו יצא מודל חדש, מחלקים בחינם, אתה בטח רוצה.

אדם מלא חסרונות, כל הזמן הוא רוצה להשלים את חסרונותיו.

זאת אומרת, האדם נברא בעל חסרונות.

מתי הוא מרגיש את הטובה?

כשממלאים את חסרונו.

אבל יש הבדל בין טובה לטובה.

מה ההבדל?

יש טובה וחסד,

ויש טובה בזכות.

אם אתה היית צריך לבוא לדלת ולבקש מכל אחד לאכול,

והיו נותנים לך לאכול,

עשו לך טובה.

אבל אתה תתבייש, נכון? יש עם זה בושה.

אבל אם אתה תבוא לאיזה דלת,

או לאיזה קיוסק, ותבקש לאכול,

וייתנו לך, אבל אתה תשלם כסף על זה,

עשו לך טובה, אבל אתה לא מתבייש.

אני שילמתי על זה.

ועוד אם אתה יכול לתת טיפ, עוד יותר טוב תרגיש.

לא חייב לאף אחד כלום.

הקדוש ברוך הוא, שרוצה לתת לנו טובה גמורה,

אז הוא אומר,

אני אתן לכם אותה בצורה כזאת שאתם תקנו אותה בזכות ולא בחסד.

לא כאוכלי חינם,

כמו שאומר הזוהר הקדוש, נהמה דכיסופה לחם חינם,

אלא בדרך של טובה שאתה קונה אותה בזכות.

על זה אמרו חכמים,

רצה הקדוש ברוך הוא

לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

מה רצה הקדוש ברוך הוא? לזכות את ישראל, שיהיה לנו זכויות,

שלא נאכל בחינם ונתבייש.

אז נתן לנו תורה ומצוות שעל ידי עשייתן נקנה זכויות.

כל מצווה שאתה עושה, זכות.

עוד מצווה, זכות. לומד תורה,

מיליונים זכויות. עוד זכות, עוד זכות, עוד מיליונים. עוד זכויות, אוסף, אוסף, אוסף, אוסף.

כל מה שיש לך זכויות,

על זה הקדוש ברוך הוא ישלם לך טובה.

יש חלק מהם בעולם הזה שאוכלים את הפירות,

והקרן קיימת לעולם הבא,

ויש מצוות שמקבלים רק בעולם הבא.

אבל בורא עולם רוצה להיטיב לנו בשני עולמות,

כאן ובעולם שלאחריו.

אנחנו רק צריכים לאסוף זכויות, שזה התשלום שעליו נקבל ולא נבוש.

על זה אומרים שלא נבוש

ולא ניכלם

לעולם הבא.

פירושו של דבר, אדם יבוא עם זכויות שלו.

אבל יש אומרים, רק רגע,

אם בורא עולם רוצה כל כך שיהיה לנו טוב וזכויות,

למה ברא לנו יצר הרע?

היה נותן יצר הטוב, והיינו עושים רק טוב.

באמת שאלה יפה.

אבל אם היה לנו רק יצר הטוב ולא היה יצר הרע,

הייתה לנו ברירה אחרת?

היינו יכולים לעשות רע? לא, רק טוב.

אז למעשה, מי עושה את הטוב?

לא אנחנו.

מוטבעה בנו עשיית הטוב.

זאת אומרת, אנחנו למעשה לא עשינו כלום,

ולנו לא מגיע כלום, ואין לנו זכות במעשה,

כי לא מרצון ומדעת עשינו.

מוכרחים לעשות.

אבל אם יש לנו את האפשרות גם לא לעשות,

ואנחנו בוחרים לעשות,

על זה מגיע לנו.

או,

כמו רובוט להבדיל.

האם רובוט שיפתח את הדלת, ניתן לו טיפ?

מה הוא עשה?

הוא מתוכנט ככה.

זה לא אדם שקם מהכיסא בשבילך והלך והיה יכול לשבת באותה שעה,

אחד שהגיש לך וערך לפניך, זה רובוט.

מתי אתה שווה משהו שעשית מרצון ומדעת שהייתה לך אפשרות אחרת?

זה כתוב מפורש בתורה.

אומר הקב' ברוך הוא, ראה אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

כמו שולחן, הנה, יש פה דברים מתוקים,

יש חמוצים, יש מרים, יש מלוחים.

אומרים, הנה, הכול לפניך, שולחן ערוך.

אנחנו מציעים לך מארחים, תאכל את המתוקים.

עכשיו, אם אני אקח את המרים ויהיה לי מר, מי אשם?

אני.

כי הציעו לפני את הדברים, ואמרו לי זה לפניך,

ואמרו לי מה טוב ומה רע,

ואמרו לי תבחר בטוב,

ואם בחרתי ברע, אני בחרתי לעצמי,

ואם בחרתי בטוב, אני בחרתי לעצמי.

על זה אומר הקדוש ברוך הוא, ראה אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרוע.

אני מציע לכם, בניי,

ובחרת בחיים,

שמא תגיד. אז אני לא יודע אבל מה צריך לעשות, מה טוב, מה לא טוב.

אומר הקדוש ברוך הוא, וכי חשבת שאני אשאיר אותך בלי הוראות?

אני היצרן,

ואתה המוצר שלי.

בספר התורה הוראות יצרן שלי.

קנית פעם מכונת כביסה?

קנית מיקסר?

יש הוראות יצרן?

כל יצרן רוצה שישתמשו במוצר שלו כפי מה שהוא בנה אותו, נכון?

בורא עולם ברא אותנו.

והפקיר אותנו שלא נדע מה הוא רוצה מאיתנו?

אז איך יצא רצונו לפועל?

לא.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו ספר הוראות יצרן,

תורה קדושה.

ואמר, תקיים את זה,

את מספר ימיך אמלא, אחריות מלאה.

לא תקיים את זה, אין אחריות, עקב שבירה וקלקול.

כתוב, רשעים לא יחצו ימיהם,

אפילו מחצית ימיהם לא עוברים. אין אחריות.

מקיימים תורה,

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

אבל אם האדם, רחמנא רצלן, לא עושה מה שהיצרן יוצא,

אז הוא מקצר את חייו.

אתה לא יכול לעמוד מול בורא עולם להגיד לו, תשמע,

כמו בורג,

שלא יכול להגיד למהנדס,

תראה, אני לא מתאים לי להיות במקסר פה, שימו אותי פה עם החבר'ה כאן.

אבל לכל בורג יש תפקיד.

המהנדס תכנן שכל דבר יהיה במקום שלו לפי התוכנית.

אז אתה לא יכול לבוא ולהגיד למהנדס, לי לא מתאים, כן מתאים, אני לא בקטע הזה, כן בקטע הזה,

לא בא לי עכשיו, עוד מעט אחר כך, וזה, זה לא הולך כזה. תאר לך שהבלם יגיד לך,

אני אעצור בו עוד מאה מטר. מה זה אתה תעצור בו?

אם הוא לא מתפקד מיידית, הלך הבן אדם.

ההגה יגיד, אני לא בא לי להסתובב עכשיו, לא בקטע הזה, בקטע הבא אני אסתובב.

אפשר לנהל ככה את חייו של האדם?

אלא יש הוראות יצרן,

תעשה אותן מובטחת בכל הברכות הכתובות בתורה, לא תעשה?

שם רחם, יש שם עוד דברים אחרים שכתובים בתורה.

אבל אומר הקדוש ברוך הוא,

והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

והישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני השם רופאיך.

אומר הקדוש ברוך הוא, אתה רוצה לא ללכת לקופת חולים?

אתה רוצה לא להגיע לבית חולים?

אם תשמור את כל מה שאני אומר לך, אני מבטיח לך. את המחלות ששמתי במצרים לא שם עליך. למה?

כי אני השם רופאיך.

ואומר הקדוש ברוך הוא,

אני מחצתי ואני ארפא, ואין מיידי מציל.

גם הדוקטור צריך את בורא עולם לחיות,

גם הפרופסור צריך את בורא עולם לחיות.

אני מחצתי ואני ארפא, ואין מיידי מציל.

ואומר,

השם ממית ומחיה,

מוריד שאול ויעל,

הכל בדבר השם.

עכשיו, היות והקדוש ברוך הוא ברא אותנו לטובתנו,

לתת לנו טובה, נשאלת השאלה, והיכן מקום הטובה?

האם הטובה היא בעולם זה,

או שמא לאחר מכן?

אם תגיד שהטובה היא בעולם הזה...

מדרך סברה,

תראה שזה לא ייתכן.

כי כמה ימי חיינו בעולם הזה? 70 שנה.

ואם בגבורות? 80 שנה.

ורוחבם עמל ואבים.

כמה אנשים נהנים מהחיים שלהם?

כמה אתה יכול לספור ימים בחיים שלך שהיו מאושרים? 100%. בודדים, ספורים.

אתה תמיד בדרך לאושר, אבל לא תמיד מגיע אליו.

בדרך לאושר.

אולי עוד מעט יהיה טוב.

אני רק אקנה את זה ויהיה בסדר וכו'.

איזה דברים, על מה אתה מדבר,

איפה אתה ואיפה הטוב.

אלא מה?

70 שנה אפילו אם הייתי נותן לך להיות נשיא ארצות הברית,

ואת כל אמריקה בטאבו שלך,

וכולם עבדים שלך.

הכול שלך 70 שנה, 120 שנה, כך תחיה.

ובעדין?

נו, נגמר.

ועכשיו לחיי נצח מה תעשה?

אז איזה מין טובה?

מה זה 70-80 שנה מול נצח?

זה 0.0000 אין-סוף.

זה כלום שבכלום.

אם רוצים לתת לנו טובה גמורה אמיתית,

היא צריכה להיות בלתי פוסקת.

בורא עולם אומר, כן, אני הכנתי לך עולם הבא.

פה זה עולם הניסיון, עולם המבחן.

המבחן שלך קצר מאוד, רק 70 שנה.

וגם,

מגיל 13 מתחילים במבחן.

תעמוד במבחן,

עליו אני אשלם לך נצח.

תיכשל במבחן, אוי ואבוי לנצח.

אבל הכל תלוי בך.

והקדוש ברוך הוא אומר, ואפילו אם אתה רואה שאתה מפספס,

נתתי לך אפשרות גם לתקן בעולם זה.

איך?

תעשה תשובה,

ואני מוחק לך את כל העבר.

ואם אדם גם חלילה יצא מן העולם ולא זכה לעשות תשובה,

עדיין הקדוש ברוך הוא ברוב טובו נותן לו צ'אנס. מה?

יש, לצערנו הרב, את הגהנום למרק את העוונות.

ואם לא, יש את העניין של גלגול, שאדם מתגלגל עוד פעם לעולם וניתן לו צ'אנס נוסף.

הוא בא בגוף חדש

וממשיך לחיות עוד פעם.

כמה פעמים נותנים לו את האפשרות? שלוש.

ואחר כך הנשמה נכנסת בדומם או בחי או בצומח.

על זה נאמר בתורה,

על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו.

פירושו של דבר, ניתנת אפשרות עוד פעם, אבל רק שלוש פעמים. כי אם שלוש פעמים הוא בחר ברח כל פעם,

חזקה עליו שהוא כבר לא ייתקן עם בחירה.

אז בעל כורחו מביאים אותו לתיקונו על ידי עונשו,

ועונשו ממרק לו.

אבל אפשר הרי למחוק את הכול בתשובה כאן בעולם הזה,

אז למה צריך להגיע חס ושלום למסלול ארוך וקשה?

ומה עוד שאם אתה עושה את המצוות זה לא עונש,

אלא זה שכר, אפילו עצם קיום המצוות זה שכר.

שמירת שבת באווירה של יהדות,

יש דבר יותר נעלה, קדוש ונוח מזה?

תקנה קילו פיסטוקים, קילו גרעינים, קצת בוטנים,

תשב ליד שולחן, תאכל חלות,

נרות שבת,

תנוח עם המשפחה, תשאיר שירי שבת, קצת דברי תורה,

לך לבית כנסת, תשמע פיוטים, קצת מקהלה, קצת עניינים, תחזור הביתה, תאכל, תהיה רעב, יופי, חיים טובים.

סוף סוף אתה משפחתי מתגבש, מה רע בזה?

צריך ללכת לים, לשרף בשמש ולתת מתקות ולקבל כדור בעין?

צריך לנסוע עד לטבריה, לאכול שם כמה שיחים? אתה לא יכול לאכול בבית?

לתקע שם בפקקים? ואתה לא מגיע בדרך כלל ונתקע לאיזה חורשה?

ורק פיפ פיפ בצרות וכל הבעיות, וגם למרוד במלכו של עולם, וגם להכעיס את מי שהטיב לך,

ברא אותך לטובה, ואתה עושה לו דווקא?

מה ההיגיון?

מה העוכמה? מה הרווחת?

שישה ימים נתן לך, תעשה מה שאתה רוצה.

שבת נתן לך מנוחה כמו שהוא רוצה.

וקראת לשבת עונג.

אז תגיד, אבל רק שבת יש לי זמן. מי אמר לך, אמריקאים מזמן כבר עובדים חמישה ימים בשבוע.

היהודים היו הראשונים שהבינו בעולם, לפי התזה החילונית,

שצריך יום אחד, יום אחד לנוח. העולם לא הבין את זה, אנחנו היחידים ששברנו שבת, כל העולם עבד שבעה ימים בשבוע.

אז היה בא האדם והוא אומר לך, תשמע,

אבל אם התנח יום אחד בשבוע 15% מפריון העבודה יורד,

אז איך זה שעכשיו פה בארץ גם רוצים להנהיג חמישה ימים בשבוע 30% יורד?

אבל מבינים שאם תנוח יהיה לך כוח יותר,

המוח יעבוד יותר,

התפוקה תהיה יותר, הכול יותר.

אתה הולך ושוחק את הבן אדם, גומר עליו, תחשוב.

אתה קם בבוקר,

הולך לעבודה שמונה שעות, יש כאלה שעות נוספות, יש כאלה עוד עבודה שמרחם,

רצים רצים, אשתו עובדת משרה, או משרה, בקושי נפגשים,

שישי שבת, אני יודע, הוא זרוק, היא זרוקה, או נוסעים ונזרקים,

ואיזה מין חיים?

ילדים לא רואים, שום דבר לא זה, איפה החיים?

30, 40, 50 שנה רצים רצים,

ואז הם מקבלים את הפנסיה,

כבר אין שיניים, אין רגליים, אין שום דבר, וזהו.

והם מחכים לאוטו השחור שיבוא לקחת אותם מהבית.

נו, אז מה יצא מכל החיים? מה יצא? בשביל מה הוא בא? איפה ההיגיון?

מה ההיגיון?

היה אחד יהודי בחוף, במיאמיביץ', יושב על החוף בדק דגים עם חכה.

אז היה לו שם איזה פחית, והיה שם חצי דגים, וחצי היה עדיין ריק.

עבר שם מנהל חברת פורד,

ראה אותו שם, שאל אותו, תגיד לי,

time is money?

לא חבל על הזמן?

הוא ראה אותו שהוא שם את החכה, וככה שם את הידיים מאחורי הזה, נח.

הוא אומר לו, time is money.

הוא אומר לו, מה אתה רוצה שאני אעשה?

הוא אומר לו, תשמע,

תעבוד מהר,

תמלא את הפחית שלך דגים מלא מלא,

תיגש לשוק, תמכור את הכול, תקנה חבית,

תחזור עוד פעם לכאן,

תדוג דגים, תמלא את החבית,

תלך לשוק, תמכור, תרוויח הרבה כסף,

תקנה כמה חביות,

תחזור עוד פעם, תמלא דגים, תמכור בשוק, תקנה עוד כמה חביות, תחזור עוד פעם, מלא דגים,

תמכור בשוק, תקנה סירה,

תיכנס למים יותר עמוקים, תדוג דגים יותר גדולים,

תמלא את הסירה, תמכור אותה,

תביא עוד כמה סירות. תיכנס בפנים, תביא את החבר'ה, תדוגו דגים, תמלאו את הסירות, תלכו לשוק, תמכרו, תרביאו עוד הרבה כסף, תקנו עוד סירות, תלכו עוד פעם למים, תדוגו דגים,

תמכרו, תגיעו לשוק, תקנו עוד,

תחזרו עוד פעם, תלכו עוד פעם, תקנו בסוף אונייה.

אונייה, עכשיו תדוג לוויתנים.

עכשיו תמלא את האוני הלווייתנים,

תמכור בשוק, תמכור עוד, תקנה עוד אוניות, תחזור לפה עם כל העיר,

תדוגו דגים, תחזרו, תלכו, תחזרו את זה.

אמר אותו, חלאס, מה בסוף?

אמר לו, תשמע,

בסוף אחרי שתהיה עשיר גדול כמו אונסיס,

תאכל כל יום לנוח שעה, שעתיים, שלוש, בכיף.

אמר לו, יאכו בלי ינינה, חמש שעות פה עכשיו רק הפרעת לי, בלי לדוג, בלי דגים, בלי למכור, בלי אוניות,

אני צריך לחוות כל החיים בשביל לנוע שעתיים, אני אנוע ממך עכשיו.

ככה אנשים עושים, עובדים שישים וחמש שנה לנוע חמש שנים בנזיה,

עובדים שנה שלמה לצאת שבוע בית הבראה,

איזה מין דבר זה?

כל מה שחסך כל השנה מבזבז שבוע.

אדם לא חושב בעצם למה אתה חי.

דחילק, זה החיים.

כחתול, חי יותר טוב ממך.

אין לו בעיות לחתול, נכון, של מזון?

יש לו בעיות כל פזבל פתוח.

יש לו בעיה לעמוד בתור? אין בעיה.

דוחף את הפח, אוכל מה שהוא רוצה.

יש לו בעיה של ביגוד, אופנה,

פנים, מבוגלות, מוסים, אין לו בעיה, נכון?

חורף קיץ יש לו בעיה? אין לו בעיה.

לאוניברסיטה יש לו בעיה להיכנס?

לא. עם הדלת פתוחה ובפנים.

אתה ראית פעם חתול רודף אחרי פרופסור? לא. אבל פרופסור אחרי חתול? כן.

אז מה רע להיות חתול?

ואם הוא נולד להיות חתול משפחת סיאם,

בכלל לא מסודר. חתול סיאמי, קונים אותו בכסף, שמים אותו על השטיח,

פוצי מוצי כל היום, חלב על הקיף קיבט.

ואם הוא זכה להיות החתול של מייקל ג'קסון, הוא בכלל מסודר.

8 מיליון דולר קיבל ירושה ו-2 מיליון דולר לווטרינר. חיים טובים!

כן.

נו, והאדם מה עושה?

מה עושה הבן אדם?

אדם נמצא בעולם הזה,

וחביבי אוסף, אוסף, מחפש, מחפש, מחפש,

ושום דבר חביבי לא משיג.

זאת אומרת, אם אנחנו נתבונן,

החיות והבהמות, העופות והדגים חיים יותר טוב מאיתנו.

אתם ראיתם פעם שועל חנווני?

ראיתם פיל צורף?

ראיתם איזה עכבר נכנס לבורסה לעבוד?

אוכל מצוי להם בשפע, מקום מגורים אין להם בעיה,

צב גודל עם הבית שלו,

חילזון עם הקונכייה שלו.

לא חסר להם כלום!

רק אנחנו נולדנו אפס, צריכים ללמוד, להבין הכול, ובסוף אנחנו מתים.

אז מה יצא לנו מכל העין?

במה האדם יותר מעולה מן הבהמה?

אתם יודעים במה?

אנחנו אומרים את זה כל יום בתפילה בבוקר.

ומותר האדם מן הבהמה אין

לבד מן הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אין לנו שום יתרון על הבהמה.

אנחנו אוכלים ושותים גם היא,

אנחנו פרים ורבים גם היא,

אנחנו עובדים גם היא, אנחנו ישנים גם היא,

אנחנו מתים גם היא.

מה ההבדל?

לנו יש נשמה.

לבד מן הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון.

או,

אז לתת דין וחשבון,

יש בזה צד טוב, יש בזה צד לא טוב.

אם הכנת צד על הדרך,

חכם לוי ייקח מצוות,

אז זה טוב מאוד שנותנים דין וחשבון, נכון? הנה זה עשיתי, זה עשיתי, זה עשיתי, זה עשיתי. כל מה שאתה משיג,

מקבל על זה שכר מלא.

אבל אם חלילה בחרת בדרך הלא טובה ולא עשית, שואלים, נו, מה עשית? שבעים שנה נתנו לך, מה עשית?

אכלתי חומוס, אכלתי טחינה, שתיתי, ישנתי, עבדתי ומתי.

אבל לא בשביל זה שלחנו אותך, זה יש לי כבר, אמר בורא עולם. עכברים, נמלים, פילים, צב, חמורים, הכל יש לי.

מה, אני צריך עוד אחד כזה?

בשביל מה נתתי לך נשמה? נתתי לך נשמה, לא שתי חמור.

חמור, אוכל, שותה, עובד, הכל יושן, מת.

אתה בשביל מה באת?

אתה מכיר את מי שאמר והיה עולם?

אתה עושה מה שהוא רוצה? אתה מבין מה התוכנית בבריאה? אתה יודע למה נועדת, אם אתה לא מבין?

אמר ישעיה הנביא,

ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו,

ישראל לא ידע עמי לא התבונן?

שור וחמור מבינים יותר טוב מאדם בשביל מה הם נבראו, למה הם יעדים?

השם ירחם,

אדם מסתובב בעולם זה ולא מבין.

ופתאום בא המוות.

ואדם מתבונן, מה אפסיותו של האדם?

תראה, הכין, טרח, בנה, עשה, הנה, נגמר, הכל חרטא. כולם, מיד הקבר אומרים,

העולם חרטא, תאמיני לי, הכל שטויות, חבל על הצרות, חבל על הבעיות,

חבל על הכעס, חבל על הכול.

מתי זה טוב? חמש דקות שם. אחרי שיוצאים,

ישר, עוד פעם, כעס, עצבים, ריצה, אחרי כסף, זהב,

ממון, ועוד פעם, מחדש.

עד שבא עוד פעם, חס ושלום,

עוד פעם מתעוררים,

עוד פעם שוכחים,

עוד פעם מתעוררים,

עד שעוד פעם יגידו עלינו את מה שאמרנו עליהם.

בשביל מה בעד?

נתנו לך חיים, זה הדבר הכי יקר.

חיים זה הדבר הכי יקר. אתה יכול לקנות חיים?

אי אפשר לקנות חיים.

ואם היה אפשר, כמה היית מוכן לשלם בעבור החיים?

כל מה שיש לך.

אז עכשיו שיש לך חיים בחינם, למה אתה לא מנצל אותם?

עכשיו החיים לא עולים לך כלום.

בשביל לנשום אתה לא משלם.

בשביל מים אתה משלם,

בשביל אוכל אתה משלם.

בורא עולם נותן לך נשימה בלי לשלם.

אז אולי לפחות תודה לבורא עולם על כל דבר שהוא נותן לך?

מה קשה לך?

אם לא היית רואה חס ושלום בעיניים, בכלל לא רואה, זהו.

אבל אומרים שיש מנתח דגול בארצות הברית,

50,000 דולר יכול לסדר את העיניים ב-95% הצלחה.

אתה תשקיע 50,000 דולר או לא תשקיע 50,000 דולר?

ועוד איך.

נו, ואחרי זה, אם יצליח הניתוח.

אתה תודה לו או לא תודה לו?

אם היה לך כסף לתת לו עוד טיפ, היית נותן לו.

נו,

מה הוא עשה?

נתן לך לראות.

אז אני שואל אתכם שאלה, האם הקדוש ברוך הוא הגזים

כשביקש מכל יהודי שקם בבוקר

לברך ברכה אחת קצרה?

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עיוורים

על 24 שעות של ראייה חינם.

זה מוגזם?

לא דולר ולא חמש ולא חמישים אלף. בחיני חינם!

לא מגיעה לו לפחות תודה כמו לפרופסור מאמריקה אחרי ה-50,000 דולר?

מה הוא ביקש?

תודה למי שאמר בעולם, הכנת לך פיסקוויט ואתה אומר לו תודה, אני אתן לך עוד דבר ואתה אומר לו, אוי, שתהיה בריא.

אני אתן לך עוד דבר ואתה כבר לא יכול ואתה אומר לו, לא נעים לי כבר לקחת שתהיה בריא, די, בסדר, תודה רבה.

בורא העולם נותן לך ונותן ונותן ופעם אחת אתה לא יכול להגיד תודה רבה.

אתה לא הולך עם חטוטרת, אתה הולך זקוף, ברוך השם, אתה לא יכול להגיד זקף כפופים.

מה הבעיה?

מה המסובך?

אפילו באוטובוס כתוב, תגיד תודה, בבקשה, סליחה.

לא לימדתם את הילדים הקטנים להגיד תודה, תגיד תודה, הנה כך, לא, קודם תגיד תודה.

נכון לימדתם את הילדים? ולמה אתה לא אומר תודה?

הילד כאן ואתה לא?

נשימה אחת אם סוגרים לאדם את האב.

גמר.

סוגרים לו את האב וזהו.

כמה אתה מוכן שלמים שיפתחו לך את האב עכשיו לעוד נשימה אחת?

הכל.

אדם פעם היה בתחושה של טובע?

אדם פעם נקלע למערבולת, יודע מה זה להרגיש חס ושלום שהאוויר נגמר ואין אוויר?

ואתה בלי עין הרע נושם אוטוסרדה.

נושם, נושם,

ובלי רעש, בקלילות, בלי שום בעיה, לא מגיעה תודה.

למה לא?

מה רוצה בורא עולם?

תגיד תודה ואני אשלם לך על הברכה ברכה כפולה ומכופלת.

כשילד קטן אומר לאבא שנתן לו סוכריה,

תודה רבה, אבא.

איזה חשק הוא נותן לתת לו עוד סוכריה בשביל לשמוע עוד תודה אחת כזה.

אם זה אתה רוצה להעניק לילד שלך, בורא עולם שהוא לא מוגבל ויש לו את כל העולם לתת לך,

רק תגיד, תראה שהוא ייתן לך.

וייתן לך, וייתן לך, וייתן לך. איך כתוב?

וייתן לך מטל השמיים ומשמני הארץ, ורוב דגן ותירוש יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים.

כל הברכות ייתן לך.

רק תגיד תודה.

תכיר במי שאמר, בשביל זה קיבלת נשמה.

למה לא להגיד?

בסוף החיים נגמרים

ולא הלבחת כלום.

בראו אותך בשביל לתת לך שכר, תכף שתצא מכאן.

ואתה תבוא עם ידיים ריקות, אוי ואבוי.

לא חבל על החיים?

תשמעו רעיון פשוט, יהודים יקרים.

אם הייתם צריכים להיות בצריף שבוע ימים בשכירות,

ובעוד שבוע אתם יוצאים לווילה שתהיה שלכם לצניתות.

הצריף ריק והווילה ריקה.

והעירייה נותנת לכם מענק 50,000 דולר,

שתשקיעו היכן שאתם רוצים.

או בצריף,

או בווילה.

היכן תשקיעו?

בווילה.

אז למה משקיעים עד עכשיו בצריף?

העולם הזה 70 שנה זה צריף בשכירות, עוזבים פה.

אתה הולך לווילה שלך לצמיתות.

לא חבל שאתה משקיע את כל החיים שלך במקום שתעזוב במקום להכין למקום שתלך אליו?

איך אדם יכול להשקיע לדבר שלא נשאר לו ממנו כלום,

בעוד שפניו מועדות לעולם,

ששם הוא יזדקק לכל דבר ודבר?

אדם יוצא לטיול, מה אתם ממליצים לו?

שימלא את הצדנית

או שימלא את הפרישדר?

את הצדנית.

אם אתה הולך עכשיו לעולם ארוך,

אתה ממליץ את הפרישדר?

תכין את הצדנית, עוד מעט יוצאים לטיול.

והאדם לא מתכונן,

ופתאום בא המוות,

בלי הודעה מוקדמת, בלי כלום.

וזהו, האדם נעלם.

ואז אומרים חבל.

איי איי איי, חבל שלא הספיק ולא עשה ולא זה.

אז יש שאומרים חבל, על שטויות אומרים חבל.

לא הספיק לראות את הבר מצווה, לא הספיק לראות את הזה,

לא הספיק כל מיני דברים כאלה מדומיינים.

ואם הוא היה רואה, אז זה עוזר לו, הוא לא היה מת.

ואם הוא מת אחרי בר מצווה, אז הוא כבר מסודר.

אז מה ההבדל?

הרי האדם מיועד למיטה, יש למישהו ספק שהוא לא ימות?

אבל אם אתה מיועד למיטה, הרי לא באת בשביל להישאר, באת בשביל ללכת. אז בשביל מה באת?

תיקח איתך, מה ששמו אותך כאן לקחת.

אני מכניס אותך לבנק,

נותן לך 24 שעות.

אומר לך מה שתאסוף שלך.

אתה תנוח?

אתה תאכל ארוחת עשר?

צהריים תאכל? תקרא עיתון ושתיים?

אבלה, אבלה, לב, לב, בלי הפסקה.

אתה נמצא בעולם עם סטופר. יום אחד מפסיקים, צמא בנק, גמרנו. מה שאספת שלך, מה שאספת הלך, איבדת.

והאנשים פה מתרייחים לאט לאט, לוקחים את החיים, חפים דליל.

ואם תשאל את האנשים מה הם רוצים בעולם הזה,

מה אתה בכלל רוצה?

הוא אומר, אני יש לי חלום, אני רוצה שיהיה לי יאכטה.

יאכטה.

נו, רוצה בוכטה.

רוצה לקחת שחטה.

וכולו חרטה.

מה אנשים רוצים?

רוצה לטייל, לנסוע, לאכול, לשתות. מה אתה עכשיו תחשוב?

אם לא היו עכשיו פה פיתות,

אז היו נוסעים לטבריה להביא פיתות?

אבו אל-עבייה.

אתם חושבים שהנשמה ירדה מתחת כיסא הכבוד מבורא עולם לפה בשביל לאכול פיתה עם חומוס?

זה מה שהיה חסר לנשמה?

אבו אל-עבייה?

זה מה שהיה חסר לה?

אלא נתן לנו הקדוש ברוך הוא הזדמנות פז.

ברא אותנו בעלי שכל. למה מברכים ברכה ראשונה בתפילה?

אתה חונן לאדם דעת.

כי יש אנשים הולכים ואין להם דעת.

חונן ומאיתך חכמה, בינה ודעת.

ברוך אתה השם, חונן הדעת.

זה חנינה מאיתו יתברך.

יש אנשים, יש להם דעת, אבל נצלים אותה לדברים תפלים, לדברים שאין בהם שום טעם.

אתם יודעים לפני כמה שנים

נער בן 17 התאבד

והוא היה עילוי גדול.

עילוי גדול בגיל 13, הוא כבר היה באוניברסיטה.

מוח מבריק.

הוא התאבד והשאיר פתק.

והוא כתב

לא יכולתי לשאת את המחשבה

שמוחי יאכל בסוף על ידי תולעי.

יש לו מוח של גאון,

הוא משיג הישגים עצומים,

אבל כשהוא מסתכל קדימה, הוא אומר, בשביל מה אני טורח?

הרי מכל הג'לה הזה שיש בפנים,

זה רק יהיה מאכל לתולעים כמו דוגלי לכלבים.

אז בשביל מה אני חי? בשביל מה עוד נוסחאות מתמטיות ועוד ועוד ועוד,

אם בסוף זה מה שיהיה?

הוא מסכן.

הוא לא ידע שיש המשך.

הוא לא ידע שיש עולם הבא.

הוא לא ידע שיש נשמה.

אם היה מי שיגיד לו את זה, הוא לא היה מתאבד.

הוא היה עוזר בתשובה.

הוא היה גאון.

אבל הוא גדל בחברה שלא יודעת.

אז כשהוא עושה אחד ועוד אחד, יוצא לו שתיים.

אז מה אכפת לו אם הוא מת עכשיו או מת אחר כך?

הרי הוא לא יהיה בקבר ויגיד, הפסדתי או נהניתי.

הוא לא ירגיש מה היה ומה לא היה אם אין המשך.

כלום, היה חומר, נגמר החומר.

זה בגלל שהוא לא ידע שיש נשמה.

בגלל שהוא לא זכה ללמוד תורה.

אבל אדם שמבין, אדם שברוך השם שומע,

אדם שיודע צריך לנצל את החיים. החיים הם רכוש יקר.

לכן אנחנו אומרים, כל הנשמה תהלל יה הללויה.

על כל נשימה ונשימה שאתה נושם, הווה מודה לו.

איך אדם נכנס חלילה לבית חולים,

וכשהוא יוצא, איך הוא מרגיש? אה, רווחה.

איך אומרים לו, צריך לבית חולים, איך הוא נראה,

ואיך הוא יוצא, איך הוא מרגיש.

ואתה עושה שאתה בריא, ולא צריך לעבור את התהליך, להיכנס ולצאת.

למה מהיום לא תתחיל להודות לבורא עולם על זה שאתה לא צריך?

כמה אנשים אומרים, אני מוכן לשלם ביטוח לקופת חולים,

והעיקר לא לראות אותם.

יש לך הבטחה מבורא עולם?

והיה אם שמוע, תשמע, אל תדאג, הכל יהיה בסדר.

למה יש צרות, בעיות, מחלות, איסורים, וגם לשומרי תורה ומצוות? מזייפים.

כל מי שמזייף,

מתחילות התקלות.

כל מי שעושה כל מה שצריך, אין בעיות.

רק רווח והצלה ליהודים.

לסיום, יהודים יקרים,

אני רוצה שתדעו עוד דבר אחד.

הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו מאוד מאוד,

רק אנחנו לא יודעים לנצל את זה.

אתם יודעים

שמברכים על כל אחד היושב כאן ברכה כל יום?

אתם יודעים שכל ישראל מברכים על כל אחד ברכה כל יום?

מה השם של כבודו?

יעקב, מה השם של כבודו?

אלברט,

אתם יודעים שעליכם אני ברכתי היום ברכה?

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם,

אשר בחר בנו מכל העמים,

ונתן לנו את תורתו.

ברוך אתה השם נותן התורה.

מברכים על כל יהודי ויהודי ברכה כל יום.

יש עוד ברכה.

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי.

אנחנו זכינו להיות יהודים, בנים של הקדוש ברוך הוא. אתם יודעים מה זה אומר?

מתוך שש מיליארד בני אדם בעולם,

יש כשמונה עשרה מיליון יהודים היום ידועים?

אנחנו נבחרנו הקומץ הקטן להיות בנים של הקדוש ברוך הוא.

עלינו אומר ישראל, אשר בך אתפאר.

בנים אתם לשם אלוקיכם.

כולנו.

זכינו.

היית רוצה שיהיה לך אבא עשיר כמו רוטשילד?

חכם כמו שלמה המלך, גיבור כמו שמשון,

היית רוצה אבא כזה. יש לך, יותר מזה.

אבינו שבשמיים אבא שלך.

רק דבר איתו, תבקש.

פלל לפניו.

אנשים מחפשים קופת חולים, מחפשים עזרה, סעדה, דבר עם אבא.

כל מה שתרצה ייתן לך.

מה הבעיה?

למה לעשות איתו ברוגז?

מה עשה לנו רע?

רוצה לתת לנו רק טוב, למה לא ניקח?

פתאום אנחנו ביישנים, לא רוצים.

וכל אדם מבקשים.

מאבא לא מבקשים?

אז ממי מבקשים?

לסיום, יהודים יקרים,

אפילו אם אדם חטא ועבר כל עבירות שבתורה, רחמנא ליצלן,

אם החליט לחזור בתשובה,

דהיינו, הוא מתחרט על מה שעשה.

מקבל עליו מעתה והלאה, לא לחזור לעבירות שעשה,

ולקיים מצוות.

והוא אומר לפני בורא עולם בווידוי, כמו שעושים בבית הכנסת,

אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי, ועשיתי כך וכך,

והכעסתי אותך, ואני חוזר בי מכל המעשים הרעים,

ואני משנה דרכיי לטובה,

באותה שעה בדיוק,

אפילו אם נגזר עליו מיליון שנה בגיהנום,

באותו רגע יש לו דין של צדיק גמור,

והוא מגיע לחיי העולם הבא.

מה ביקש בורא עולם?

הוא מודה ועוזב ירוחם.

אם תודה במה שעשית עבירות,

ותעזוב אותן,

הקדוש ברוך הוא מרחם עליך, כמו אבא.

אבא אפילו אם הילד היה שובב ועשה מה שלא עשה,

ברגע שהילד אומר, אבא, אני משתנה סופית, אתה תראה,

ואכן הוא משתנה, ודאי שאבא משתנה כלפיו לגמרי,

ונותן ומעניק ועוד ועוד.

כל מה שאנחנו מבוקשים מאיתו יתברך,

זה רק פשוט להגיד לבורא עולם, אבא,

טעינו,

הלכנו בדרך לא נכונה,

לא התבוננו במעשינו,

לא התייחסנו אליך,

לא הכרנו לך טובה,

אנחנו חוזרים בנו מהדרכים האלה. מהיום, בעזרת השם,

נתפלל, נקיים מצוות, נשמור שבת,

ובעזרת השם יתברך, לא נחזור לכסלה עוד.

מובטחים לנו בחיי עולם הזה, חיי עולם הבא, טובים ומאושרים. אמן כן ירצח.

יהודים יקרים,

המעוניינים מכם לשאול שאלות,

להגיע להרצאות,

להירשם לסמינרים,

להצטרף לתוכנית חי כפליים ומבצע קלטת רום,

או לצאת אתנו בסופי שבוע בבתי מלון.

כל שעליכם לעשות הוא

לפנות

לארגון שופר,

רחוב דמשק, אליעזר, 17 בני ברק,

בטלפון

03-6770071,

בין השעות

2200 עד 2100. נשמח לעזור לכם בכל מה שאפשר.

ברוכים תהיו, להשתמע ולהתראות.

אוי לה!

אוי לה!

אוי לה!

יהודים יקרים,

קלטת זו הוגשר לכם מאת שופר,

שופר, ארגון להפצת יהדות.

אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים בקלטות המדברות בכל נושא ביהדות, כגון בריאת העולם ותכלית החיים,

החיים שלאחר המוות,

האסטרולוגיה, השקר מול האמת,

השאלה הגדולה ואלה קלטת מיוחדת שעושה מהפכה בעולם התשובה,

למה באת לעולם ומה תכליתך?

אמונה וביטחון, גלגולי נשמות ועוד.

יהודי יקר, עקר את יהדותך בשופר.

וזעקנו לעשוי,

ניסוי עושה חורג, לא ישון משמור.

וזעקנו לעשוי, ניסוי עושה חורג, לא ישון משמור.

שופר, ארגון מאורגן להפצת יהדות.

רחוב מתתיה, עשר בני ברק,

תיבת דואר 2711, טלפון רב-קווי,

03, אזור חיוג 6777779,

פתוח בימים א' עד א',

בין השעות 13 בצהריים עד השעה 2100. תקע בשופר גדול לחירותנו.

ולך ואין לאמיתו של טועילו,

ולך ואין לאמיתו של טועילו,

אוי, וסציל מלבנו תעוז בהלו החור,

ובהלו,

ובהלו,

וסציל מלבנו תעוז בהלו החור,

ובהלו,

ובהלו,

תודה רבה, ובהלו, תודה רבה.