קלטת 30 - האם יש תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם ? - ב

- - - לא מוגה! - - - 

אז בשביל מה?

בשביל מה אתה בעל שכל,

הוא בלי שכל, יש לו יותר ממך.

אתה עם שכל לא מגיע למה שיש לחתול.

עכשיו תקשיבו טוב למה שאני אומר, זה חזק.

אם אתה קיבלת שכל רק להסחיג את הדמעים

של החתול,

סימן שאתה נחות ממנו.

כי אתה צריך עוד עזר נוסף להגיע למצבו, ואתה לא מגיע.

אתה לא יכול להגיע בחיים שלך לשלווה של חתול.

זאת אומרת שזה גירעון אצלך, לא יתרון.

אז איך יכול להיות שעם כל השכל שלנו אנחנו לא יכולים להשיג את המצב של חתול?

צב.

מה רע לצב? אחרי שלוש מאות שנה, ארבע מאות שנה.

מה רע לו?

למה הצב הולך לאט?

לא בוער לו.

לאן הוא מבוער?

לא מספיק היום? עוד שנה, עוד שנתיים.

יש לו בעיות של דיור?

משרד השיכון, משכנתאות, הוא והבית שלו גודלים ביחד.

לא טוב?

רע לו?

לא רע לו.

למה אתה צריך שכל?

להשיג אוכל?

בשביל לישון?

מסרון פראדייס אתה צריך? אמינח?

עד שאתה יכול לישון ועד שאתה יכול זה?

מה זה? הם איפה ששמים את הראש הם נרדמים. יש כאלה בעבידה, יש כאלה נשענים, יש כאלה שוכבים, כולם מבסוטים בלי שום בעיה.

אני שואל אתכם שאלה, מה היתרון של השכל? אתם יודעים מה?

הבדל אחד.

השכל לא ניתן בשביל שנשיג מזון,

בשביל שנתלבש יפה ושל כל הדברים, ולא בשביל זה.

השכל ניתן מסיבה אחרת.

ומותר האדם מן הבהמה אין,

אין לנו יתרון מהבהמה כלום, לבד מן הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. מה הפירוש?

השכל ניתן לנו להכיר את מי שעבר והיה עולם ולדעת למה הוא ברא אותנו ומה המשימה המוטלת עלינו,

לבצע עבודה ולקבל את מה שמגיע לנו, שזה כי בנוסח. לכן,

אתה נברא לעולם אפס,

לא יודע כלום, לא מבין, לא יודע לדבר, לא ללכת, כלום.

בכל החיים שלך הנשמה שלך הייתה ריקה ואתה מקליט עליה את הרשמים, את הידיעות, הכל, ואתה בונה את האני שלך כל רגע.

מה אתה בונה? אתה בונה את האני שלך.

אתה כל רגע נבנה על ידי עצמך וקלט את החיים שלך מתמלא תוכן.

חתול ביום שנברא,

ביום שהוא נפטר, מת מן העולם, בדיוק אותו דבר, הוא אותו חתול.

חוץ מממדי הגוף הוא אותו חתול. שור בין יומו ושור ביומו האחרון הוא אותו שור.

לא יתוסף בו כלום בדעתו, אין לו כלל.

רק אנחנו מטחינים מאפס וגומרים באיזה רמה שהיא. למה צריך את זה?

כי לפי מה שבנית את עצמך, לפי זה תקבל את שכרך.

מה שאתה החלת בעצמך יותר,

ככה אתה שווה בעולם האמת. כמו פה בעולם הזה.

את מי מעריכים יותר? מי שלמד יותר. מי שהשכיל יותר, ככה הערכה שלו יותר?

בעולם האמת גם כן. כל מי שלמד יותר תורה ומצוות,

כל מי שעשה יותר,

האישיות שלו השתנתה יותר לטובה.

אכן הוא יגיע לעולם האמת ויקבל שכרו לפי זה.

זה העניין שבשבילו האדם נברא בעולם לבוטו.

אתם מבינים עכשיו?

יש בורא,

יש ברואים, יש הוראות יצרן.

אנחנו נבראנו לטובתנו.

אם נלך בדרכי השם יתברך נזכה בכל הטובה.

לא נלך חלילה.

אנחנו נפסיד את עצמנו לבד.

עכשיו תחשבו, כל רגע אשר חיים, למה הוא חשוב?

כי כל רגע אתה יכול לעשות מצווה.

כל רגע.

אם אתה לומד שולחן ארוך ויודע את ההלכות,

כל רגע אתה יכול לעשות מצווה. כל רגע מה פירושו? אתה בונה את חייך.

עכשיו זה הסוד של הזמן. שימו לב, חצי דקה, סוד של זמן.

רגע שמילאת אותו תוכן רוחני,

הרגע הזה חי לעולם.

רגע שמילאת אותו תוכן גשמי, מת באותו רגע.

עוד פעם.

רגע שעשית בו מעשים רוחניים, הרגע הזה חי לנצח. למה? כי רוחניות לא מתה, היא קיימת.

רגע שעשית בו מעשה גשמי,

הרגע הזה מת באותו רגע.

לדוגמה,

ישנת?

זה מת.

אכלת?

זה מת.

עבדת?

זה מת.

כל מה ששייך לגוף מת.

כל דבר ששייך לנשמה חי.

מה פירוש?

תחשבו אם אתה חי 72 שנה ואתה יושן 8 שעות ביממה בממוצע, אתה יושן 24 שנה.

ומי שיושן 14 שנה?

אז הוא קרוב ל-40 שנה יושן.

40 שנה לישון. נתנו לו חיים 70, הלך לישון 40. נפוליאון היה ישן שעה אחת ביממה.

שאלו אותו, למה? אתה קיסר? יש לך עבדים משרתים? למה?

אמר להם, תראו, כשאני ישן,

אני כמו כולם.

רק כשאני ער, אני נפוליאון.

עד שנהייתי נפוליאון אני הולך לישון.

הוא הבין מה המשמעות של חיים.

אתם, עד שזכיתם להיות יהודים ולהיות בנים של הקדוש ברוך הוא,

אתם הולכים לישון?

במקום שתנצלו את החיים שניתנו לכם, אתם מבזבזים אותם עליהם. בשביל מה נתנו לכם חיים? לקבור אותם?

להמית אותם? לבזבז אותם? בשביל מה?

אתה לא יודע מה לעשות איתם? תעלה לגג, קפוץ, תגמור.

נתנו לך חיים בשביל לחיות, לא בשביל למות?

אבל אם אתה, רבותיי,

עושה מצווה, אותה מצווה קיימת לנצח. כשמלווים תלמיד, מה אומרים?

והלך לפניך צדקיך,

כבוד השם יאספיך.

צדקיך, מה שאדם עשה מצוות.

עכשיו בואו אני אגלה לכם סוד שאתם יודעים.

אתם בעצם מאמינים לא פחות ממני,

וכבר הייתם מאמינים לפני שהגעתם לסמינל,

רק מה אתם צריכים בעצם? את הפוש,

את הדחיפה לזוז קדימה.

למה?

אני בטוח במאה אחוז

איך אתם התנהגתם לפני שנה בדיוק.

לפני שנה בדיוק, מי שזוכר,

לפני שנה בדיוק היה משהו בדומה לזה.

נחש צבע, נכון?

לפני שנה בדיוק.

גם אז כולם התעוררו אלה שישנו.

ואז זאת תראו, התחילה מלחמה,

והתחילו עכשיו סודה והטרופין, וזה, ותמיד התעשו את המנסים שם, וזה, והתחיל לעש ילדים בממ״ד.

ואיזה בלאגן, איזה בלאגן. וכל הגברים, פחדנים, תפסו אותם על חם.

פתאום כולם עם מסכות ולא בפורים. איזה פדיחות, איזה פדיחות.

אה, כל אישה ראתה את הג'באק שיש לה בבית.

איי איי איי.

אז אני שואל אתכם שאלה, באותם רגעים שהיו,

מה אדם רצה לתפס?

באמת, על מה שמחתם אז?

עם מי דיברתם? עם הסלוטיפ?

אה?

בטח הסתכלתם על הסלוטיפ ואמרתם, אה? תעזיק חזק.

איי איי איי.

פתאום אנשים התחילו לחפש תהילים.

אנשים התחילו לחפש את התפילים בבוידם.

מה לעשות?

מה עושים? מה אפשר לעשות?

נו, מה אפשר לעשות?

התחילה מלחמה,

ממרחק אלף קילומטר שולחים עלינו תהילים,

מה אפשר לעשות?

לפני שנשלחו הטילים אמרו לנו שיש מה לעשות.

מה אמרו לנו?

אל תדאגו, אלא יגיע, ואם יגיע זה עקום,

זה יפגע בלבנון, רק לא אצלנו.

אל תדאגו, הבטיחו לנו, כלום לא יקרה. פרופסור יעבץ אמר יומיים לפני פרוץ המלחמה,

במאה אחוז אני אומר לכם, לא יקרה כלום.

לא ב-99 אחוז,

מאה אחוז. לכולם אמרו לנו, אל תדאגו, לא יהיה כלום.

פתאום בלילה.

פתאום, פתאום, תתפוצצו, מה זה?

מלחמה.

וואי, וואי, וואי.

למחרת מגיע דוד לוי, שר החוץ, לרדיו.

דוד לוי, שר החוץ, תגיד מה קורה בחוץ,

מה קרה, איך הגיעו טילים ואמרתם שלא יגיעו.

מה אומר דוד לוי?

הוא אומר, רבותיי,

אנחנו הופתענו,

אנחנו נבחר את הזמן, את העט ואת העיתוי,

אנחנו נהלוך.

הוא אמר, הוא אמר, בסדר, מחכים.

עובר יום-יומיים, טאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאט. דוד לוי, מה אתה רוצה להגיד?

מה קורה בחוץ?

הוא אומר עוד פעם, רבותיי, אנחנו נערכים, זה עניין של זמן, עניין של עיתוי, אנחנו נפגע, אנחנו נהלוך.

טוב,

עוד יום-יום הוא אומר, טאטאטאטאס,

דוד לוי אומר עכשיו אנחנו מתואמים עם האמריקאים,

זה יהיה בסדר, אנחנו נעלום, אנחנו נפגע, אל תדאגו.

שואלים אותו דוד לוי, תגיד את האמת,

מה עם שמיר?

איפה הוא רשום עוד שאלה? מה עם שמיר?

לא שומעים ממנו.

זה בעיה? הוא עוד לא יצא מהממ״ד.

עוברים כמה ימים, שמיר מגיע,

מה המצב שוויר? תגיד, היד החזקה הפטישון פוצץ, מה המצב? תגיד, מה אומר?

הוא אומר, אנחנו החלטנו לנקוט בשיטת ההבלגה.

יש הבלגה, מפציצים אותנו, אתה מבליג?

אמר, אל, עזוב אותך, זה דרדס פסימי.

מה קורה?

רבותיי, מלחמה, מפציצים אותנו?

אמרו לנו, חביבי,

פה בארץ לא צריך יותר מסלוטים, נגידי לי איזה פדיחות.

נתנו לנו, נתנו לנו מסכות, לא עוד, לא עוד, לא עוד. צעקו עלינו בעיניים.

נתנו לנו זריקות משנת רפואו.

איי איי איי, איזה צעוד. לא ידעו מה לעשות איתנו.

במקלט, בעדר אטום.

במקלט, בעדר, יצאת טומטום ולא ידענו מה לעשות.

ועוד, כל טיל שנשלח, אומרים לך,

מאה תישלח הטיל, אל תחיתתו, נשמיע עליך בינתיים מוזיקה.

במקום שיגידו לנו תהילים ושמיעים לי מוזיקה, איי איי איי איי, אני עומד לכם.

איזה מצב, רחמנא ליצלן, היינו.

אחר כך, מה?

כל החוכמולוגים האלה, כלי התשקורת, מה אומרים לנו?

זה היה נס או לא היה נס?

זה היה נס או לא היה נס?

מה אתם אומרים?

זה היה נס או לא היה נס?

זה היה נס.

נו, אז אני רוצה להסביר קצת בשביל להבין אם זה היה נס או לא נס.

אם יזרקו פה, חס ושלום, יזרקו רימון קטן, 300 גרם,

כמה אנשים יכולים ללכת?

אם ישימו, חס ושלום, חס ושלום, חומר נפץ, 50 קילו,

ממוטטים פה את הבניין.

השגרירות, כמה שמו שם?

30 קילו. 30 קילו. כל הבניין התמוטט? כמה נהרגו וכמה נפצעו?

30 קילו.

אם מגיע טיל 250 קילוגרם חומר נפץ, האורך שלו יותר מהאולם הזה, 11 מטר.

14 זה כשיוצא, 11 מטר מגיע.

תארו לכם, 11 מטר חודר בניין ברמת יד.

נכנס, מפוצץ את הבניין ועוד 1,400 דירות.

כל הבניין קורס על התושבים.

באים לפנות אותם, הם יוצאים מן הערים, את הפעילים והולכים.

מה זה, וולט דיסני?

זה נס או לא נס?

נס.

שאלו את הרמטכ״ל אחרי המלחמה.

הרמטכ״ל, זה היה נס או לא היה נס?

הרמטכ״ל אמר, זה לא היה נס.

אמרו לו, אז מה זה היה?

אמר, זה סימן שהעורף היה מוכן.

רק הוא לא המשיך לקבל הפגזות.

איך אפשר לכפור באמת רחמנא נצלן?

איך אפשר לכפור באמת רחמנא נצלן?

בן אדם

עם סכין, תראו מה עשה. סכין, סכין, לא צריך יותר מזה.

עשר טון פצצות נפלו פה.

אחרי הגנה של המעצמה הגדולה בעולם, ארצות הברית,

ועוד 27 מדינות,

כולם עוזרים לנו.

ואף על פי כן, 39 טילים חדרו כנגד לט מלכויות דאורייתא

ולט מלאכות אסורות בשבת.

42 יום המלחמה נמשכה בדיוק כמספר שנות המדינה שמכחישה את בורא עולם.

ומתי נפסקה המלחמה ביום הזה? בפורים?

ליהודים הייתה אורה ושמחה.

ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

ואף אחד לא הצליח לעזור לנו, רק בורא עולם.

לא פטריוטים, לא אמריקאים, אף אחד.

רק בורא עולם.

אז אני שואל אתכם שאלה.

מגיע להגיד לבורא עולם תודה רבה או לא?

בוש,

העיניים של המדינה היו אליו שיציל אותנו.

הוא פונה ל-250 מיליון אמריקאים שיתפללו לבורא עולם שהוא ינצח.

הוא המעצמה הגדולה, הצבא הכי גדול בעולם,

מבקש מכל התושבים, לא הוא מתפלל לבד,

הוא מבקש מכולם, כופרים ולא כופרים,

תתפללו לבורא עולם שננצח והבנים ישובו בשלום.

הוא מכיר בבורא עולם?

אנחנו לא.

הם כותבים על הדולר In God We Trust,

אנחנו מאמינים בבורא עולם?

אנחנו לא.

סדם חוסר מתחיל מלחמה, בסם אללה רחמאן אלרחים, בשם הקדוש ברוך הוא מתחיל מלחמה.

ואצלנו, אחרי המלחמה כבר, שזכינו לנסים,

לא יכולים להגיד בכלי התשקורת,

ברוך השם, תודה לאל.

לא, לא מוכנים להגיד.

לא מוכנים להגיד.

איך רחמנא דצנא, אישה אחרי המלחמה באה אליי, חודש אחרי,

אומרת לי בסוף הרצאה,

כבוד הרב,

אני מבקשת אם תוכל להתיר לי נדר.

אמרתי לה, מה נדרתי?

כמובן בזמן המלחמה פחדתי ונדרתי שאני אשמור שבת.

עכשיו נגמרה המלחמה, אני מבקשת להתיר.

אה, מה אתם אומרים?

הקדוש ברוך הוא עשה את שלו, עכשיו נותנים בחיטה עוד פעם.

כמה מכם הבטיחו לבורא עולם שיהיה בסדר, אה?

כמה באמת? ככה בפנים אמרו, ואללה, מעכשיו גמרנו שבת, פילין, חביבי אני מחזיק.

עבר יום, יומיים, שלוש, שבוע, שבועיים, צ'שק, עוד פעם.

אבל בורא העולם, תראו, לא, אנחנו בזמן שנמצאים כבר בסוף.

וכבר עמדנו לפני המלחמה, ואמרנו אחרי המלחמה, אנחנו נעבור צעירים אחד אחרי השני, דחופים וחזקים יותר ויותר, אין ברירה, אנחנו בסוף.

אז לפני שנה צחקו.

הדתיים התפללו במשך חודשיים כמו ביום כיפור.

היו עושים את העניות.

היו מתפללים אבינו מלכנו, מוציאים ספרי תורה, תלמודי תורה היו קוראים תהילים כל הזמן.

מאז שלפני המלחמה ואחרי המלחמה, בגלל הגשמים שלא היו,

ובגלל המלחמה שעתידה לפרוץ.

מה קרה?

ברוך השם, לא קרה כלום.

ולא עוד.

אלא שאחרי טו בשבט ירדו גשמים.

בכנרת, אחרי שנתיים וחצי בצורת,

התמלא הכנרת בחצי מטר.

אתם יודעים מה זה אחרי טו בשבט נתחיל לרדת גשם?

כבר חשבו להביא שקיות מטורקיה.

כבר חממו בתנורים מהקיבוצים את כל העננים.

כבר שלחו טילים של כספית.

אבל הייתה בעיה, הייתה תקופה שלא אמרו, עננים כמעט המציאו את המטוס הסודי עם הרשת שהיא תנוב עננים מסוריה.

כמעט.

ירד גשם חצי מטר בכנרת.

מה אמרו כל כלי התשקורת?

אמרו זה לא מספיק.

לא מספיק. אמר בורא עולם אין בעיה, בעיה של מספיק?

לשנה הבאה תכינו אתכם לים בכבישים.

אני אשלח לכם כמה טיפות, אני אראה לכם מה זה לא מספיק.

מי שהיה בטבריה בזמן האחרון, היינו שם שבת,

המים עד הכביש.

ועכשיו אחרי שאמרו שהקיבוצים נשטפו כשהפשיר מה זה, מי יודע איפה זה קורה עליו.

לא מספיק.

בורא עולם צוחק עלינו, הוא צריך לשלוח טילים? הוא זורק עלינו טיפות, הוא קובר אותנו. טיפות. הוא לא צריך טילים עם מתכת.

טיפות של מים.

פה בדרך לאשדוד אנשים היו שקועים

בתוך המים כשהמכוניות מכוסות,

ואנשים שוחקים לעגל ירשמשות כמו באקווריום.

ואנשים צועקים, אה, בורא עולם לא נתן מספיק. אתם רוצים לשמוע איזה בושה וכלימה?

חדשות, שנה שעברה, אחרי שהתחיל לרדת גשם,

מודיעים במשרד החינוך,

בכלי התשקורת, ככה.

מבקשים מכל ילדי הגנים לא לשיר השנה אשקדיה פורחת.

מה יש? לא ירד מספיק גשם, לא לשיר.

אני דווקא שרתי, כל השנה שרתי אשקדיה פורחת.

רק שיר חדש.

תתלוו אליי בפזמון.

אשקדיה פורחת,

אוכלוסיה פורחת.

צופרים על ראש כל גג,

מבשרים את בוהסקד.

טופיש ותגיע, חג למלונות.

טופיש ותגיע, נשברו החלונות.

רבותיי, אתם מבינים?

אשקדיה פורחת או לא, זה משמעותי.

פרית לוקים ואיידס.

וירוס האהבה.

אצלנו זה נקרא חטא.

אצלהם זה נקרא אהבה. קיבלו את וירוס האהבה.

למה קוראים לו וירוס האהבה?

הוא כל כך אוהב אותם, שהוא לא מוכן לעזוב אותם בשום מחיר.

רבותיי, פה בארץ יש 35,000 נגועים במחלה, וזה מדבק.

היום אדם הולך לעשות עבירה שיודע,

מלאך המוות הולך איתו ביחד.

אפשר שזה הפעם האחרונה בחיים שלך.

בורא עולם שונא זימה.

העולם כבר התקלקל לגמרי.

זה כמו סדום ועמורה כבר.

ואתם רואים שהסדום ועמורה, מה קרה? חורבן.

רבותיי, בורא עולם לא צריך מלחמות.

הוא שם בן אדם עם שפעת על המיטה, הוא לא יכול לקום. לא פרופסור הקים אותו ולא אף אחד.

שפעת. אז מה אתה שווה?

אתה לא שווה כלום בעצם.

זה שאתה בריא, רק בריא. בלי כלום עוד. רק בריא זה שווה הכול.

וזה מי עושה לך, אתה?

מי מרפא את הדוקטור ואת הפרופסור? הוא?

אם לא בורא עולם שמחזיק אותנו בחיים ולא אנחנו חייבים את הטובה הזאת,

אוי לנו אם היה מפקיר מאיתנו לרגע אחת את ההשגחה.

אז אני שואל אתכם שאלה אחת פשוטה רבותיי.

אנחנו לפי דעתכם צריכים להחזיר לבורא עולם טובה

או חלילה רעה?

טובה?

שואל אתכם עוד שאלה רבותיי.

מה אתם חושבים שצריך לעשות בשביל להכיר טובה לבורא עולם שמתים לנו?

נו, זה כל כך מסובך.

עוד פעם,

מה אתם חושבים שצריך לעשות בשביל להכיר טובה לבורא עולם?

עוד פעם, מה אתם חושבים שצריך לעשות?

זהו?

לעבוד את השמש.

מה צריך לעשות? מה מסובך?

לחזור בתשובה.

לא, אמרתם פרט אחד.

פירושו שהאדם צריך לחזור, מה זה לחזור בתשובה?

לבוא לאבא, להגיד לו, אבא, טעיתי, התרחקתי ממך בטעות,

אני רוצה לחזור להיות קרוב אליך.

אני לא חיפשתי אף פעם צרות בחיים,

אני לא רוצה להסתבך איתך,

רוצה להיות הבן שלך.

טעיתי, רוצה לחזור.

אבא יקבל אותך, אתה חושב, או לא?

אה?

נו, אם אתם חושבים שהוא מוכן לקבל,

אתם לא חושבים שהוא כבר יקל לכם הרבה זמן עד היום?

אה?

מה אתה אומר, יוסי? אתה רוצה לתת לי אפשרות?

אה?

אה?

אה?

אולי גם אתה תעזור בתשובה?

נו?

רבותיי,

יש פה יהודים שהבינו הכול?

יש שאלות?

כן?

לגבי העולם הבא,

מה אין שום תבנית מסוימת שמוכיחה את המצב הזה. אתה מדבר איתנו כל הזמן על העולם הבא. יש.

חיים לאחר המוות לא אכנס,

יש הרצאה על זה מיוחדת, ייתנו לך הוכחות.

מתים קליניים, גלגולי נשמות, סיאנסים, מפנוזה, הכל תקבל.

עד שקופיות תראה,

תרגיש כבר ג'בה, תשתדל לחזור.

דיברנו על צפת הנפש, השבה, כל הדברים האלה.

גם לגבוהים יש מצוות שהם עושים, ויש גבוהים שכן עשו מצוות, ויש גבוהים טובים, וכל גבוהים עושים מצוות.

מה השכר שלהם? גוי ששומר שבע מצוות בני נוח,

יש לו שכר בגן עדן,

כפי מה שעשת בלבד.

יהודי ששמר תרייג מצוות או משהו חייב מהן,

יקבל שכר על פי מה ששמר. למעשה,

גם אנחנו חייבים בשבע מצוות בני נוח, רק אנחנו קיבלנו את התורה, נתחייבנו ביותר, ונקבל פי כמה וכמה יותר.

זה אומר שאנחנו נתפגש בחלק מהם ב... לא, בכלל לא. זה מדור אחר וזה מדור אחר.

כן, אבל יש לי, לצערי, בשורה לא כל כך,

שיש גויים שיהיו בגן עדן,

ויש יהודים שלא יזכו כנראה.

זה תלוי.

אם לדוגמה בן של שייח ג'עברי,

נוצרי,

התגייר וחזר בתשובה ויושב בישיבה בירושלים ולומד,

וימשיך ככה, הוא יהיה בגן עדן.

במדרגה גבוהה של גרים,

ועליו אנחנו מתפללים בתפילה כל יום, על גרי הצדק.

אבל אם יהודי, חלילה, ואפילו בא מבית של צדיקים ולא הלך בדרכי התורה, ונפטר בלא תשובה, רחמנא נצרי, נחריתו, מרק אל-ענא.

אז לכן יש לכם זכות, ברוך השם, שזכיתם להגיע לפה. זה לא דבר פשוט. לא היה בדורות קודמים כזה דבר להגיע למקום בתוך כמה ימים,

טאק, רואים את כל האמת, מבינים ושמחים ללכת בדרך הזאת.

אתם יודעים לאיזה משפחה אתם מצטרפים?

יש היום משפחה גדולה בארץ, ברוך השם, וגם בעולם כולו.

יש בארץ היום משפחה גדולה של בעלי תשובה שמונה כיום

רבע מיליון איש שחזרו בתשובה.

אתם רק מצטרפים למשפחה.

זה משפחה שלמעשה, עזבנו אותה קודם, אנחנו רק חוזרים הביתה, זה הכול.

יש לכם בתים חמים, בוודאי שומרי תורה ומצוות,

יודעים אתם את הכול עוד מילדות.

רק החברה הפריעה.

החברה לגלגה עלינו והיא גרמה לנו להתרחק.

היא בעצם לא ראתה לנו כלום, חוץ מרעש וצלצולים, שום דבר.

הנה, שאלתי אתכם בפתיחה,

למה אתם חיים? לא ידעתם.

תשאלו מהיום.

כל בן אדם שתפגשו חילוני,

למה אתה חי?

תראו כמה שטויות תשמעו.

תשובה אחת לא תקבלו.

אז כשיבוא מישהו ויגיד לך, מה קרה לך, התחרפנת?

תגיד לו, אתה מחורפן, לא אני.

תסביר לי למה אתה חי.

אם תראה שהוא מגמגם, שלח אותו לסמינר.

כן. סליחה, כבוד הרב.

בן אדם צדיק שהוא נפטר מהעולם הזה,

אישה צדיקה, האם בגן עדן הם נפגשים ביחד?

ביחד במושג של ביחד כמו פה לא.

אבל יש קשר בין הנשמות בעולם העליון.

זה קשר רוחני, כן.

מאחורי.

כמו שהאדם נפטר,

הגוף מייפה להיות עשו,

כשיש תחיית נתין, איך הדור חוזר, איך העשר חוזר להיות עשו.

תראי,

הקדוש ברוך הוא, כשיצר את האדם הראשון, יצר אותו מעפר, נכון?

מה הבעיה? הוא שכח את הנוסחה?

אז כמו שהוא יצר אותו בהתחלה, הוא ייצור אותו עכשיו?

רק מה, זה יותר קל עכשיו אפילו.

תראי, אם את רואה אדם, איך הוא יוצר?

אדם, דוגמה, יוצר זכוכית. ראית פעם בבית לחם איך עושים זכוכיות, איך עושים...

לוקחים מפוח ונופחים, ואחרי שנופחים, נהיה זכוכית.

אם לא הצליח, מה הוא עושה?

שם אותה עוד פעם בכור ההיתוך, מתחמם עוד פעם ומייצר עוד פעם.

אם יש חומר גלם, זה כבר לא בעיה, נכון? כי החומר ביד היוצר.

כבר חומר יש, אז מה הבעיה לעשות?

ועוד דבר,

הגמרא אומרת, מה יותר משובח,

יוצר שיוצר דמות מנוזל,

או יוצר שיוצר דמות מחומר?

מה את אומרת? מנוזל. מנוזל.

אם פסל לוקח ועושה מחמאר, פסל, או ממתכת, זה יותר קל מאשר להעמיד מים,

נכון?

אם יש יוצר שמסוגל לעשות פסל מנוזל,

ודאי שהוא יכול לעשות מחומר.

בורא עולם יצר את האדם מטיפס רוחה,

מנוזל, והנה הוא עומד.

מאחר שזה יתפורר לחומר, זה יהיה הרבה יותר קל.

יש מעט שאלה. כן.

כשהמשיח הגיע, איפה כולם, איפה כולם, מה?

יגורו?

מה דואגת? כל הרשעים יבנו את הבתים.

כתוב באיוב, רשע יחיד וצדיק ילבש.

מה אתה חושב, את גורדי שחקים בשביל מי עשו?

כל הדברים היפים מכינים לנו.

הרשעים לא היו בזמן תחילת המתים, אני מבינה.

כן. אם את חוששת מצד מקום,

אז יש מספיק מקום בעולם, כי כל המתים נקברו פה, בכדור הארץ. הם לא עפו.

ויש מקום, נכון?

אז מן הסתם גם יספיק, אפילו אם יישארו כולם, יקומו גם אלה שמתו. כן?

סליחה, האם בן אדם שנפטר מהעולם הזה, ויבוא המשיח,

האם הבן אדם הזה, שהוא מת מתאונת דרכים בגיל 5 ואחד בגיל 10,

האם הוא יקום בגיל 5 לתחייה, או שהוא... הזוהר הקדוש אומר, הוא יקום בדיוק במצבו של נפטר,

אפילו במומו.

ואחרי חצי שעה לערך הוא יתרפא ממומו.

ולמה יקום במומו?

משום שלא יאמרו שזה אחר, יחיא בורא עולם.

אלא זה אותו אחד שזוכרים אותו, אלה שזוכרים אותו, בדיוק אותו אחד.

אחרי זה יתרפא כמו במעמד הר סיני. במעמד הר סיני כולם נתרפו.

אבל זה גם יקבל אותו למשפחה שלו,

אולי משפחה קליפה של משפחה. מה הבעיה שלך? הוא יסתדר, יסתדר אתה לקום אחר כך.

כן.

אם יש גלגולי נשמות, כן. רגע, סליחה. טוב, טוב, טוב. רק שנייה, כן. אם יש גלגולי נשמות, כן. כל פעם נשמה נכנסת בגוף אחר, במשך דורות, לפי מה שאני ככה שמעתי עד עכשיו. איך בתחיית המתים יקומו כל אותם האנשים עם אותה נשמה אחת?

הוא אמר, אם נשמה מתגלגלת בכמה גופים, איך הנשמה תקום בתחיית המתים? אז ככה, יש כמה אפשרויות.

אחת מהן זה, אם התיקון הרציני נעשה בגופה האחרונה, הוא יקום בגופה האחרונה.

אם נעשה בשתי גופות, הוא יקום עם שתי גופות.

זוהינו, הנשמה יכולה להתחלק בכמה גופים. כמו,

לדוגמה, עכשיו אתה לא נשמה מושלמת, אתה ניצוץ של נשמה. גם אני.

אנחנו ניצוצות של נשמות שבאנו לתקן. החלק המתוקן של הנשמות שלנו נשאר בשורש הנשמה למעלה. החלק הבלתי מתוקן מלבד יורד למטה.

הבנת?

כן.

היא שואלת איך נדע אם אדם נמצא בגן עגל או בגיהנום אחרי שנפטר?

לא.

נכון שמי שנפטר ביום שישי והוא היה צדיק, אז אם הוא נקבר אחרי זה, אז לא יהיה לו חיבוד הקבר אחרי הצהריים. זאת אומרת, מצהריים והלאה.

כתוב בגמרא שסימן יפה לו.

יש סימנים בזה, אבל זה לא אומר, אם הוא היה רשע, אם מיטלר ימות ביום שישי, הוא יהיה בגיהנום.

אם מישהו אחר ייפטר ביום שישי,

גם כן יהיה בגיהנום.

זאת אומרת, זה לא קובע אם אדם נפטר ביום שישי זה. זה סימן יפה לו, אבל למי? למי שהיה בדרך התעורר במצוות.

עוד פעם, סימן לא יפה לו.

אבל שוב פעם, זה תלוי.

זה לא ענייננו,

כי הסימן הזה הוא לא סימן שמגלה את מצבו בעולם האמת,

כי זה תלוי במה שעשה במשך כל החיים.

רק מה, נותנים סימן כלשהו. ודאי שאפשר לחזור לו בתיקון, בנשמה שלו, להעלות אותה למעלה.

אבל אם את רוצה לדעת, בדיוק אי אפשר, בערך כן.

אם אנחנו יודעים שאדם הנפטר בו דרכי התורה במצוות כל ימיו, ואנחנו מבינים במצוות.

לא מצוות המצפון, כמו שמכירים ברחוב, אומרים, הוא היה אדם טוב, הוא היה בן אדם נחמד.

שמר תורה ומצוות, לא צדיק. שמר תורה ומצוות,

לפי מה שכתוב בשולחן ערוך,

אז ודאי שהאדם הזה מן הסתם יהיה בגן עדן.

רק מה, יש לנו בעיה, אנחנו לא יודעים את המצוות שמסורות ללב, איך הוא היה.

אם הוא היה שונא, אם הוא היה נוקם,

אם הוא היה נוטר,

אם הוא היה מדבר לשון הרע, אנחנו לא יודעים את כל המצוות על האדם, נכון?

אבל בכל מקרה, אם בסך הכול אנחנו יודעים, מן הסתם הוא שם, וגם אם ישלחו לו מצוות לשם, ודאי שהוא לא יתנגח.

אבל בדיוק אי-אפשר, למעט בדרכים האסורות, ואת זה ודאי שלא ניתן לעשות.

לא, מי שנפטר ביום שישי הוא לאו דווקא צדיק.

זה רק סימן טוב למי שהיה צדיק,

מי שהיה שם מלטר המצוות. כן.

כבר עשו כל המסגנים האלה, כל המיליונים.

אני אישי פה מכיר אחד-אחד.

גם אני מחר בוקר אחרי ארדש חזר לנסוע לירושלים,

והיא מחר צריכה לנסוע פה לים, למשחק פתאום.

למה לי מגיעה הזכות לראות את הדברים ובעיניי לא מגיעה?

קודם כל אני רוצה להגיד לך שלכולם יש זכות,

רק מה, מי בא לקחת את הזכות?

תשאל פה את כל האנשים כמה הפצירו בהם לבוא לקבל פה את הזכות עד שהגיעו לפה.

זכות יש לכולם בהיותך יהודי. יש לך את כל הזכויות של יהודים, פירושו להיות במעלה הכי גבוהה בעולמות העליונים.

השאלה אם אתה בא לקחת.

אתה החלטת לקחת אחרי שהשתדלו או לא השתדלת לבד, באת.

האחרים יש להם גם את הזכות אשר הם ירצו לקחת. יש אחד הורי שהוא לא ירושן,

מה הוא צריך לעשות? לבוא לממש אותה.

אבל למה לא לוקח?

למה הוא חטא? למה הוא צריך לעשות כזה? זה לא חטא, זה בחירה.

אם אדמני אומר לך, תשמע, יהודי, בוא הנה תשתה.

יש לך זכות לשתות?

הנה תשתה. לא רוצה לשתות.

בן אדם הגיוני ישתה איתה. לא, אדם הגיוני זה לא תלוי תמיד בהיגיון, כי יש אנשים מאוד הגיוניים, אנשים פרופסורים, דוקטורים למדו, הכול טוב, יפה, הם לא הגיונים בכלל.

זה לא קשור ללמד מקרים. זה קשור, כי אם אתה אומר הגיוני, אז מי שמפתח את ההיגיון אצלו כל הזמן וחושב ועובד איתו כל הזמן במחשבה,

הוא לא הולך עם הראש בקיר, והוא חושב וחושב, למה הוא לא חושב על הדבר הכי הגיוני למה הוא בעולם?

אין לו זמן לעשות.

אין לו זמן לעשות.

תעצור אותו רגע, תשאל אותו את השאלות.

מה הוא יעשה איתן?

אתה יודע מה? אתה צודק, וואללה, אתה צודק. אתה יודע, בלי שתשאל אותו, הוא היה פעם בלוויה,

הוא מבין שהחיים לא שווים כלום.

הוא מבין את המסקנה באותו רגע, ואחרי זה הוא משכיח את זה מעצמו.

הוא הגיוני?

מה הוא היה צריך לעשות באותו רגע?

רגע, ראיתי משהו שלא חשבתי עליו עד עכשיו, אני אלך לברר.

אני אלך לברר עכשיו, זה החיים שלי, זה נוגע אליי, גם אני בתור.

למה הוא לא הולך?

החברה עוזרת לו להיהרס, לא לחשוב.

אבל זה לא שייך לחטא.

הוא בעצמו בוחר לא לדעת.

יש אנשים, אתה יודע, ששולחים להם התראה מבית-משפט וכו', והם בוחרים לשכוח בתולם, אחר כך אני אשלם.

הוא יודע שיש אפשרות שהוא ישכח, אחר כך אני אשלם.

אחר כך אני אשלם, אחר כך דאבל קנס.

אבל הוא מסכן.

הוא מסכן. אני ארחב אתו אתך ביחד.

מה זה יעזור?

למה הוא כן ואני לא? תשאל אותו.

מה אתה רוצה שאני אעשה? אני קורא לו. כל מי שתפגוש, תגיד שאני מסכים אתך, שהוא יבוא לפה.

למה יש הבדל בינינו, וכולם פה יש שמות, כולם פה יש הבדל. יש הבדל. אתה בחרת לבוא, והוא בחר לא לבוא.

אני מסכים, אבל הוא בחר אחרת.

בואי אני אשאל אותך שאלה.

אתה מבין שאני מבין מה שאני מדבר, אה?

אתה מוכן להיות כמוני היום?

אתה מוכן להתחיל לגדל זקן מעכשיו?

אה? אתה מבטיח לי?

אל תגיד סתם עכשיו בגלל הלחץ החברתי.

אתה מוכן?

אתה מוכן להתחיל מהיום לגדל פאות?

מהיום?

כן?

אתה מוכן עכשיו לשים כובע כמו שלי?

מה, כן. לא פורים, כל הזמן.

אה?

תלמיד שהבחירה שלך פה כבר מתחילה להתערער. זאת אומרת, אם אתה ממין.

יש בחירה לאדם. לא כל מה שהוא רואה וקולט ומבין שנכון, הוא מוכן כבר מייד לעשות. זה הבעיה.

למה? כי יש לו את המין הגבלות, אם זה פיזיות,

לא בגלל שפיזית הוא לא יכול להתקדם,

אלא בגלל שהחומר עדיין טובע את שלו, והנאות הוא לא מוכן לוותר כל כך מהר,

ויש גם חברה שמלחיצה אותו, משפיעה עליו, לכן הוא מחליט בינתיים לא לבחור.

רובם מאמינים שנותרה להם האפשרות לבחור.

יש חלק שמספיקים ויש חלק שלא מספיקים. זה הבעיה.

כי שלמה המלך אמר, אל תתעלל ביום מחר, כי לא תדע מה ירד יום.

כן. רגע, עכשיו למה בסוף.

כן.

היא שמעה קלטות שלי על מלחמת גוג ומגוג. לפני ביאת. היא אומרת שכל הזמן בנושא הזה הם מתחלמים.

אני חושב שתהיה פה הרצאה בנושא של גוג ומגוג של הרב המדען ציגלר, גם כן בנושא הזה,

אחרית הימים.

זו הרצאה שמקבלת בתוכה גם את מלחמת גוג ומגוג.

כן.

כן. מה צריך לרחוב? מה צריך לרחוב? מה פירוש מה? מה תרגישי, או מה?

מה צריך לרחוב? עולם הבא.

יש חמישה עולמות, אני אגיד בקצרה,

לא אאריך בשביל שיספיקו לשאול.

העולם הזה,

עולם הנשמות,

גן-עדן וגיהינום,

שהנשמות נפתרות מפה עולות לשם.

אחרי זה יש בעולם הזה עולם שנקרא עולם ימות משיח.

זה עולם כי מנהגו נוהג. בית-המקדש השלישי נבנה, מלכות בית-ישראל חוזרת ליושנה.

דהיינו, זרע בית-דוד ממשיכים למלוך.

העולם כולם מודה, ואלוקותו יתברך.

ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

אחרי זה, ארבעים שנה תהיה תחיית המתים, יקומו כל המתים, אברהם, יצחק, יעקב, אדם הראשון, נוח, כולם, משה, אהרון,

וכולם יחיו בצוותא כאלף שנה.

אחרי זה יהיה עולם הבא, זה עולם חמישי,

עולם שהוא במדרגה שלו יותר גבוה מגן-עדן בהרבה.

זה אחרי ערב השביעי, וזה עולם נצחי.

כן, רגע, אישה פה שם, רצתה, כן.

אחריה, כן.

בבקשה.

מה עם אדם?

יש לו עוד הרבה זמן,

תודה רבה.

אדם עם כל המידות הטובות שממש מתנהג בחברה אקסלנט ומועמד לפרס נובל לאזרחות טובה,

אבל לא שומר שבת, דינו וגיהינום.

רק שנייה, אני אסביר לה, זה צריכים להבין.

היה רב אחד בעיר אחת,

שכל בני העיר אמרו לו, תשמעי, העיקר הלב, העיקר הלב, תאמין לי, העיקר הלב.

ועוד הביאו ראיה מה כתוב, רחמנא ליבא בעיא, הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב.

ראה שזה לא עוזר, אנשים טובים, לב זהב, הכול טוב ויפה,

עשה מעשה.

לקח מחצות יום כבש, שחט אותו באמצע הכביש,

חיסה אותו בסדין,

הסדין נספק בדם ועמד שם עד הבוקר, הפציע השחר.

איך שהתחיל האור הראשון, מיד התחיל לקונן ולהספיד על הכבש. אף אחד לא יודע מה יש במטה, והוא עומד וצועק.

אוי, איזה אבדה נפלה היום, נפלה עתיר את ראשינו.

אוי לנו, אוי לנו. התחילו לתאסף אנשים מתאספים עומדים ליד הזה, לא מבינים מה קורה, הרב, באמצע הכביש, בבוקר, מה קורה פה, מי נפטר.

הספק, הוא מחכה שמתאספים עוד, מתאספים הרבה, בסוף הוא אומר ככה.

הוא לא גנב,

הוא לא עשה עוולה,

הוא בוכה, בוכה, בוכה, הוא לא פתע תרדים, הוא קורא לאב,

הוא לא השיג לב רע אחד, הוא לא דיבר לשון הרע, לא רגעי, לא, לא, לא.

ואחר כך הוא ממשיך, הוא אומר וואי, וואי, וואי,

אללה נפספים זה תמיד.

הוא בוכה, בוכה, בוכה, בוכה, בוכה.

שעתיים הוא מספיד אותו.

אחר השעתיים הוא מוחא את הדמעות,

זהו, אומר אפשר לקחת את הצדיק לקבורה.

כולה, בני אחים, כל ארבעה עמוד מחליפים.

רוצים לזכור במצווה?

מגיעים עד לבית קברות,

משלשלים את הגופה, מרימים את השדים.

מה הם רואים? כבש שעות.

התחילו לרדוף ערב, הוא בורח עם הערב.

תפס אותו עד, נער אותו, שקרן, רמאי.

על אבא שלי לא בחיתי ככה, על כבש שעות הייתה יותר גדולה.

אומר לו, שקרן? למה אני שיקרתי? מה אני אמרתי?

אני אמרתי שהוא לא גנה,

הוא לא רצה,

הוא לא עשה עבודת איש, לב זר זה תמין. מה אני אמרתי? זה לא נכון.

אמר, למה עשית את זה? אמר, לא פשוט.

לכבש יש לב יותר טוב משלכם,

ועם הלב שלו עוד אפשר לשים בגריל.

עם הלב שלכם אי אפשר לעשות שום דבר.

אם זה רק לב, אז הלב של כבש יותר טוב.

צריך מעשים.

לב זה לא מספיק.

לב יש לכולם.

צריך שהמעשים ישקפו את הלב.

האמנת?

ועשרת הדיברות כתוב שמור את יום השבת.

כתוב שכל מי שלא שומר את השבת כופר בבורא עולם.

למה?

הוא אמר שמור את יום השבת לקדשו עולמה.

כי ששת ימים עשה השם את השמים ואת הארץ.

וביום השביעי שבת ואין נפש. אם בשישה ימים הוא עשה בשביעי שבת,

מי ששומר שבת מעיד שבורא עולם ברא בשישה ימים בשביעי שבת.

למה אתה לא עומד בשבת 300 אחוז מרוויחים?

בורא עולם שבת, לכן אני שובת.

אני מעיד שהוא שבת,

אני מעיד שהוא ברא את העולם.

אני לא שובת, אף אחד לא ברא את העולם.

לכן כל יום שישים מעידים בתפילה וגם בקידוש.

יום השישי, ויחולו השמים בארץ ובכל צבאים. כל זה עדות שלנו מעדים שהבורא ברא את העולם בשישה ימים בשביעי שבת.

מי שלא עושה זאת, כופר.

כן?

כל

הנשמה שלה היום נימצאה בנקס ברוך השנה,

ויכול להיות שהנשמה שלה היום נימצאות למישהו אחר,

אבל במי נמצא בעצם מכל הלפאות ומכל השינוי לישון? לחלק הנשמה שנמצא למעלה.

לא יודע, הנשמה משרתה בשתיים?

ליותר אפילו.

על-פי הסוד, נשמת האדם הראשון נתחלקה ל-60 ריבו חלקים שהם נשמות ישראל ואנחנו מתקנים אותם.

אבל זה דברים שלא צריכים לעניין אותנו כרגע, אנחנו צריכים לדעת מה מוטל עלינו. ברב הכי,

מה שתוכנן לנו יתאים לנו אם נעשה את מה שצריך.

כן.

אני. נכון. אני, בלי גלגול השמות, בלי כלום, משהו לצד. אני אימא לבורסת ילדים,

מתוכה לשישה בנים שסורגי כיפות.

ואחד מהילדים שלי הלך לבית הכנסת,

איבדנו אחר כיפה, נלכו לו פרקה שחורה.

ואם למחרת בבוקר תעתן מחפש כיפה בבית, הוא מוצא כיפה צרוגה, שם את השכנה השחורה, והלך.

הוא אומר מה אומר לבית הספר, בוא אלהד בא, מה קרה לך, מישהו נפטר לך, מה קרה,

מה קרה.

הוא בא בבית ואומר לי, אימא, לא עזבו אותי.

הוא ילד בן 18. אז האמת, גם בארץ שישי מקמים כשאני רואה את הכיפה, אני מקבלת רגשות כאלה.

עכשיו, לגדול את הסרוגה או לא לצד.

להמשיך עם השחורה או לא להמשיך. תראי, את יכולה למלא את החורים של הסרוגה.

ולצבוע בשחור.

לא הבנת אותי. בואי, בואי, אני אסביר לך מה ההבדל בין סרוגה לשחורה.

יש לי בן גבירת עכשיו שישה בנים. ברוך השם.

עכשיו, אני באמת שם אותם בבית ספר מזרחי,

וכמו שאמרתי לך, במקרא אני שם עליהם רק טיפה,

עשור אחד אנחנו משתתפים בצערך, מה קרה לכם?

בואי אני אגיד לך דברי להאב.

ההבדל בין כיפה שחורה לסרוגה ככה.

מצד ההלכה, כל מי שמכסה את ראשו בשיעור גודל של כיפה שמתאים על-פי ההלכה,

דהיינו שמכסה את רובו של הראש, זה בסדר, לא משנה מה הצבע, ואפילו אם זה יהיה עלה של חסן.

לגבי מה זה אומר,

מה אומרת הכיפה זה אומר הרבה.

מי ששם כיפה שחורה,

מן הסתם הוא מחשיב את עצמו להיות חרדי.

שמקפיל על הלכות, קלה כבחמורה,

זה לפחות מה שמסמן.

אני לא יודע אם באמת הוא עושה ככה, אבל בכל אופן זה מה שמסמן.

בעוד שהחוג ששם כיפה סרוגה, בדרך כלל, ברובו, לא אלה שהולכים עם הכיפות הסרוגות הגדולות במיוחד,

אז זה כאלה שהם פרלה כאלה, דתילונים כאלה,

לא נוסע, לא עוזר,

כלומר בני עקיבא הולכים, בנות קצת, סרטים, קצת טלוויזיה, קצת זה. אתה רוצה לתת לבנות איך הוא התחתן עם עצמו. בטח, אבל לא עכשיו, גבר'ה. מתחתנים אחר כך, לא עכשיו.

בני עקיבא,

תקשיבי, בני עקיבא, את רוצה תשובה?

בני עקיבא זה חוג שעל-פי התורה, על-פי שולחן ערוך, אסור לחלוטין.

והשם שלו מתאים זה בני עקיבא. את יודעת, עקיבא, הוא היה בהתחלה עקיבא.

ואחר כך הוא נהיה רבי עקיבא.

מה היה ההבדל?

שכשהוא היה עקיבא,

הוא היה עם הארץ.

אחר כך הוא למד, הוא נהיה רבי עקיבא, ואלה בני עקיבא שהיה לפני שהרבי עקיבא.

מה פירוש?

אסור על פי התורה שבנים ובנות יהיו ביחד, ואני לא צריך להסביר לך גם למה, כן? את יודעת למה.

והדברים האלה אסורים על פי תורה, אני מאוד מצטער.

שמה, שאסור שיהיו בנים ובנות?

את יודעת שכתוב בנביא שאפילו בזמן שיהיה המספד הגדול למשיח,

בן יוסף,

אז כתוב שיבואו משפחות בית דוד לחוד,

הנשים לחוד ונשים לחוד,

וזה יהיה בבניין בית שלישי, שימי לב,

שלא יהיה כבר יצר הרע,

ועדיין תהיה מחיצה בין גברים לנשים.

למה שסרר של יצר הרע עדיין יהיה בהם?

כתוב שנערים עם זקנים,

בחורים וגם בתולות.

כתוב שנערים עם זקנים יכולים לרקוד ביחד,

אבל בחורים עם,

לא כתוב, בחורים וגם בתולות.

זאת אומרת, יש הפרדה בכמה פסוקים בתורה מפורשים,

שאסור שבנים, בנות, גברים ונשים יהיו יחדיו, למעט

אלה שהם נשואים כשהם נמצאים במחיצת עצמם,

אבל לא ברבים גם כן.

זה העניין.

לכן,

מי שעושה דבר כזה עובר על איסור מן התורה, שזה נקרא איסור של עריות, שהוא חמור ביותר.

אלא אם הכיפות הסרוגות מקינים בזה, דהיינו אפילו הולכים מחובקים ברחובות קריה,

ונכנסים לסרט גם,

וזה אסור על פי התורה.

אז זה נקרא פרווה,

והפרווה הזה הוא לא על פי התורה.

לכן, אלה שמתחזקים,

בדרך כלל, תראי, כל מי שחוזר בתשובה שחורה, למה?

משום שהוא רוצה להיות אמיתי עד הסוף.

מחריט הוא היה עד עכשיו.

מספיק.

אמר פעם שחקן כדורגל אחד שחזר בתשובה, שאלו אותו מעיתון מזרחי,

למה הוא לא הלך ישר על כיפה סרוגה? יתחזק ואחר כך ייקח כיפה שחורה. אמר להם, שחקן הייתי פעם, עכשיו אני לא שחקן יותר.

כל אלה עם הכיפה סרוגות הסרוגות הסרוגות.

אם הם לא עושים מה שאמרתי על פי התורה,

זה אפילו עם כיפה שחורה.

אם הם עושים את כל מה שכתוב בתורה, אפילו עם עלי חסה טוב.

שימי לב, הכיפה לא אומרת כלום, אלא אם כן אני שם אותה בגלל ההשקפה שלי לא להיות חרדי.

אם זה סתם שמתי בשביל כיסוי ראש,

שיכסה את הראש, אתה אוהב צבעים? שים צבעים. אתה רוצה אדום?

שים אדום.

לא זה הבעיה.

הבעיה, אם אני מתנהג לפי מה שמבטא את הכיפה הזאת בחוג מסוים,

זה הבעיה.

נאמן?

כן, רגע, הפרו-יהודי הזה, כן.

עכשיו, הכוח שלך לענות לכל בן-אדם בין כל אלה שמשפיעים על כל שאלה.

אתה עצמך חוזר בתשובה.

השאלה שלי, כשהיית חילוני, היה לך את הכוח העצמי בתור בן-אדם לענות לאנשים על שאלות כמו שאתה עונה היום?

לא רק בבנת דווקא עניין של דת.

הרוחניות, האתר אותה ברמה כל כך גבוהה לענות לכולנו,

שגם את מזה היית בן-אדם עם רמה גבוהה.

לא יודע, אני לא זוכר. אני חושב שהייתי האדם הכי פשוט בעולם. אני לא חושב שמאז התפתחתי.

זה מידת ענווה, נראה לי. לא, לא, בכלל לא. אני אומר לך, הנה, ההורים שלי פה, שיחיו ויאריכו ימים.

אני הייתי משהו מיוחד. אני חושב, אחד מהאנשים הפשוטים ביותר.

אתה חושב שזה חוכמה, אין לך ביטחון, אבל זה מוזר כנראה, למה זה, לא, אני אגיד לכם רק דבר אחד.

אני אגיד לכם דבר אחד.

אני אף פעם לא פחדתי להגיד את האמת שאני חושב. זאת אומרת, אפילו אם חשבתי לא נכון,

נלחמתי על מה שאני חושב. מה הפירוש?

יש רק הבדל אחד.

פעם הייתי אומר דברים לא מבוסס.

היום אני אומר אותם קצת מבוסס. למדתי.

מה הפירוש למדתי?

אני, כשהייתי חילוני,

מה זה חילוני? אני באתי מבית מסורתי. רק מה?

גם כן הייתי פרווה כזה.

אז מה קרה?

כשיום אחד הקדוש ברוך הוא העיר את ליבי על ידי ספר שנקרא קיצור שולחן ערוך, התחלתי לחקור.

כשהתחלתי לחקור, היו לי את כל השאלות שכולם שואלים,

והתחלתי ללמוד.

מה זה ללמוד?

לא הלכתי לאיזשהו מקום ללמוד.

חיפשתי ספרים שעונים. אז הלכתי לספרייה של דתיים ושאלתי,

איזה ספר עונה על זה? איפה אני יכול לקבל תשובה על זה? נתנו לי. ישבתי בבית וקראתי וקראתי וקראתי וקראתי.

הייתה חסרה לי תשובה, קניתי ספר שלם בשביל זה.

וככה הייתי ממשיך כל הזמן. יום אחד למדתי משנה,

משנה באבות, והיה כתוב,

דע מה שתשיב לאפיקורס.

לא ידעתי מה זה אפיקורס אפילו.

הייתי צריך לפתוח מילון עברי, אבן שושן, לראות מה זה אפיקורס.

ואחר כך כשידעתי שזה אחד שכופר ואינו מאמין בדת,

באמונה, אז הייתי צריך לדעת מה להשיב. כתוב שצריך להשיב לו, צריך לדעת מה הוא שואל.

אז הייתי צריך ללמוד מה הוא שואל ולאפס את התשובות להשיב לו.

וכן עד זה הדרך. למה? כי מרגע שהבנתי שזאת האמת,

החלטתי בעזרת השם לקיים אותה כמו שהיא כתובה כלשונה.

לא לדלג ולהגיד זה אחר כך, וזה אחר כך, וזה אחר כך, וזה נרעב, זה נתקדם, זה לאט לאט.

מה שכתוב צריך לעשות.

זה מה שעשיתי, זה היה הכלל, וברוך השם, אתה רואה?

הגענו לאן שהגענו בזכות זה.

צריך להתמיד, אם אדם עקבי ובעל רצון, ילך, יראה מה שכתוב, מה שהתורה אומרת לו, יעשה את זה, בלי משוא פנים לאף אחד,

לא תגורו מפני איש,

החברה לא תחשוב בשבילי, לא תכלכל אותי, ואפילו אם כן, לא שווה לי, אם אני חי בשקר.

לכן צריך להקפיד דבר אחד פשוט, מרגע שאתה יודע את האמת, להצמד אליה.

אני אפילו לא ידעתי שיש ישיבות, שיש בני ברק, שיש רבנים.

מה שאני הכרתי, רבנים, זה היו רבנים שבשכונות,

כאלה שיודעים בשבת להגיד איזה פירוש על משהו ומשהו קטן, לקרוא איזה ספר קטן וזהו.

אבל לא מושגים של להעניק לך ידע וכו',

לא היה לי מושג מזה בכלל.

אחרי שנים רק אני ידעתי בכלל שיש בני ברק, עיר של תורה.

וככה, ברוך השם,

עם רצון,

התקדמנו והקדוש ברוך הוא עוזר.

מה שהשם זיכה אותי לראות במשך החיים שלי,

זה פלאי פלאות, אפשר לספר על זה שנים רבות רק.

כמה סיוע מן השמיים ראיתי במשך החיים שלי.

צריך להגיד לכם דבר אחד,

אני רציתי כל כך הרבה לדעת,

אבל קניתי ספר, אז אמרו לי שיש בספר את התשובה. נו, אז עכשיו לך תקרא ספר שלם של תשובה שזה שתי שורות.

הייתי פותח את הספר, איפה נפתח לי איפה שהתשובה.

לא פעם ולא פעמיים במשך שנה, שנתיים, ככה הייתה הנהגה.

יותר מזה אגיד לכם.

הייתי הולך אחר כך כבר להרצאות.

היו מזמינים אותי להרצאות, הייתי בא להרצאות,

היו שואלים אותי שאלות, איזה?

מה שלמדתי אתמול בספר.

פעם אחת שאל אותי אחד, תגיד לי, איך אתה יודע לענות על כל השאלות? אמרתי, שואלים אותי דווקא מה שאני יודע, מה אני אעשה?

יש הרבה דברים שאני לא יודע, אבל אני לא שואל.

ואחד שאל אותי גם שאלה, תגיד לי, יש לך על כל דבר תשובה? אמרתי לו, כן.

אתה יודע למה? כי אני יודע גם לענות שאני לא יודע.

זה גם תשובה, לא?

אז יש תשובה על הכול.

כשחוזרים לתגובה יש הרבה איסורים, למה דווקא זה היה... יש הרבה מה? ייסורים.

איסורים.

ייסורים. ייסורים, כן.

למה,

קודם כול זה לא כלל שכל מי שחוזר בתשובה יש לו איסורים. יש שתי הנהגות.

יש הנהגה של איסורים למרק את העבר,

וזה תלוי גם לפי התשובה שהאדם חוזר. אם היא יותר שלמה או מושלמת,

האיסורים מתמעטים, או אפילו בכלל לא.

אם היא לא כל כך שלמה אז מנסים לשפר את מצבו על-ידי קצת ייסורים.

זה לא תמיד בילדים, זה אפשרי, אבל שוב פעם, זה לא חשבון דווקא של עכשיו, לפעמים זה גם בגלגול קודם.

יש אחרים שיוצאים בתשובה, ומאותו רגע שהם קיבלו עליהם אור של תשובה,

מאותו רגע חייהם נהפכים לטובה.

רק עורם רואים.

הכול שפע, הצלחה, חובות מסתדרים, פרנסה, ילדים נפקדים, הכול. פלאי פלאות.

אני אספר לכם רק מקרה אחד בסמינר האחרון שהיה בירושלים.

בירושלים היה שם ציבור של יהודים, ברוך השם.

אחרי ההרצאה אנשים קיבלו עליהם עול מלכות שמים, שמו ציציות, מטפחות ראש, קיבלו עול מלכות שמים. הייתה שם אישה אחת שהיה לה קשה מאוד, קשה מאוד להחליט אם נשים כיסוי ראש או לא.

התחלתי להסביר לה את חומרת האיסור של ללכת בגילוי ראש וכו' וכו',

שזה חיוב לתורה לאישה ללכת בכיסוי ראש.

ועוד הסברתי לה מאמרי חז״ל מהגמרא ואף על פי כן אלא קשה, בעלה לא היה באותו מעמד.

וגם היא אמרה שכבר בעבר היא שמה ובעלה הוריד לה את זה בגסות.

הוא לא רצה בשום אופן.

גם לסמינר הזה הוא הגיע,

רק עשה טובה בשישי שבת.

ואני הייתי ביום חמישי,

ופתאום אחת מהאחיות שלה שהייתה גם כן שמה,

אמרה שהיא כבר 16 וחצי שנה

אין לה ילדים.

אמרתי לה בסייעתא דשמיא, זה היה אחרי שכבר כמה עשרות יהודים קיבלו עליהם עוד מלכות שהם שמו ציציות, היה רגע גדול ביותר.

הרגשנו סיוע מן השמיים.

אמרתי לה, תשמעי,

אני אף פעם בחיים שלי לא עשיתי כזה דבר,

אני אומר לך דבר אחד,

אם תסכימי לקדש את שמו יתברך במעמד זה,

על דעת שבעלך יסכים. אם לא יסכים, אני אדבר איתו. אם לא יסכים, זה עניין אחר.

אבל אם את תסכימי מרצון ובעלך יסכים,

תוך חצי שנה, בעזרת השם, תפקדי.

היא התלבטה.

אמרתי לה,

תגידי לי, מה יותר חשוב לך,

ילד

או השכנות?

אמרה לי, ילד.

אמרתי, אז מה מפריע לך? זה רק השכנות, מה יגידו?

אחרי כמה דקות בדמעות היא ביקשה לשים כיסוי ראש.

טוב, נתתי לה, בסיחתה תשמעי הברכה שתיפקד.

כולם אמרו אמן.

אחרי שלושה שבועות מגיעה בעלה

להרצאה שלי בנתניה.

אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

הייתי בסמינר בירושלים.

אמרתי לו, לא מכיר.

הוא אומר, אשתי זה זאת שאתה בירכת אותה כשהיא לא הייתה לה ילדים ושמה כיסוי ראש? אמרתי לו, נו.

אמר לי, תראה, אחרי 16 וחצי שנה,

פעם ראשונה החלה בשבוע.

היום הלכנו לעשות בדיקה.

עוד לא קיבלנו תשובה.

תעשה טובה, תברך אותה,

שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, בעזרת השם יתברך, הברכה כבר נמצאת למעלה.

אם היא תועיל או לא, זה הכל תלוי באותו מעמד.

אבל אם כן, שיתקיים הילד הזה לטובה, בעזרת השם.

מחר הוא מקבל תשובה, תצלצל אליי, תגיד לי כן או לא.

מחר אתה מצלצל, אשתו נקלטה.

זה לא שייך לאדם, זה שייך למעמד.

בשעה שיש סיוע מן השמיים, יהודים חוזרים בתשובה?

מה שתבקשו מבורא עולם ייתן לכם.

מה שתבקשו ברגע הקדוש כזה, תקבלו.

למה?

אם אבא מחזירים לו בן

אחרי שנים שהיה בשבי הסורי,

מה הוא מוכן לתת?

הכל, נכון?

מה אבא שבשמיים שמקבל ילדים אחרי עשרות שנים שעזבו אותו והם חוזרים? מה הוא מוכן לתת? הכל.

הוא יכול לתת הכל?

רק הוא יכול לתת הכל.

אז רק תבקשו והוא ייתן.

תזכרו את זה, ברגע שתתקבלו עליכם עול מלכות שמיים בצוותא בפרהסיה,

מה שתבקשו מבורא עולם ייתן לכם, בעזרת השם.

ואני מאחל לכם, בעזרת השם,

שתזכו לחזור בתשובה אמיתית, אמן כן יהי רצון.