קלטת 29 - האם יש תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם ? - א

- - - לא מוגה! - - - 

אבא, בואו נתקצר לשפה ונשאל אם יגיעו הקלטות החלטות.

מעשה באדם אחד שקיבל קלטת בצומת וחזר ממנה בתשובה ומסרה לחברו שהחזיר בה את אשתו שמסרה לה שכינה שחזרה גם היא בתשובה ונתנה לבעלה שחזר עמו גם בנה

שמסר לידידו שהחזיר את מורתו שהודיע למנהלת שהיא חוזרת למסגרת והמנהלת הודיע לידיעות אחרונות והרב עמר יצחק שליטא הגיע לכותרות והסיפור כמובן נמשך אך הג'ינגל עכשיו נגמר.

לכן יהודי יקר יצטרף גם עתה עוד עכשיו למבצע הגדול ביותר בעולם 3 מיליון קלטות טייפ כיהודי בעד יהודי ישותף גם עתה לקירוב הלבבות 3 מיליון קלטות בעשרה תשלומים של הרב עמר יצחק שליטא

1,000 קלטות ב-1,000 שח במקום 3,000 פרטים נוספים בארגון שופר טלפון רב-קווי רשמות 03 אזור חיוג

777777 בסוף תשע או בקצרה 6 5 פעמים 7 בסוף תשע שופר

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמת ירמיה

ננסה הערב בעזרת השם יתברך לברר

מדוע האדם נברא בעולם

עד היום אני מסתובב קצת ככה בארץ

שואל שלילה ולא מקבל תשובה אולי הערב אני אזכה לקבל תשובה סוף סוף נראה

בזכות הסמינר

השאלה שלי היא פשוטה

למה

נבראת או נבראת

בעולם

אני מבקש תשובה לא דתית

לא דתית, איך?

עד מתי ולמה?

מה יש?

לחילונים אין תשובה לדתיים יש

אולי יש ערב אני לא יודע,

עד עכשיו אני לא שומעתי מאות אלפים של אנשים, לא יודעים תשובה כן,

לא לימדו אתכם בכיתה א', ב', ג', ד', ח',

ט', י', י', ב', באוניברסיטה אף אחד לא למד למה הוא בא לעולם?

לימדו אתכם שבאתם עם הקופים?

זה כן, אבל למה באתם לעולם לא?

לא שאלו אותנו לא שאלו, אבל אני שואל על זה

עכשיו את כבר נמצאת לפחות עשרים דקות בעולם,

למה את נמצאת כאן? אדם בא וזה מתקן את הרשימה שלו. יהודי, אתה עולה לי תשובה דתית, אני מבקש תשובה חילונית זה בעמד האנושות לקיים את האנושות, אם לא תהיה, היא לא תתקיים למה אתה נבראת בעולם?

למה את נבראת בעולם?

מה?

מה, יהיה שום קולקל?

אם את מתכוונת לתקן עולם במלכות שווה, זו תשובה דתית, אני מבקש חילונית.

ואותם מי יחליט?

כן, למה אדם נברא בעולם?

עד איפה ולמה?

עד שנגמר. עד שנגמר, אז למה התחיל?

אם באנו לעולם בשביל למות,

אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה למות?

אם באנו לעולם בשביל למות, בשביל מה לחיות?

אתה אומר לקיים משימה בעולם, מסכים אותך, גלה לימה.

אה, אפשר לקיים משימה כבר עומד להיות.

איך?

של בורא עולם יש להם.

רגע, זו תשובה דתית.

לא, אני רוצה תשובה, הרי החילונים אומרים שהדתיים פנאטים,

והדתיים סתם מאמינים.

אני לא רואה שום דרך שהחילונים אוחזים בה, הולכים בה, יודעים למה, לאן.

אז מי פנאטי?

מה, הם קנו חתול בשק?

סתם חיים? חצה מחגיל? סתם?

קוקו סתם?

עם סיבה, צריך להיות איזה סיבה, לא?

חתול בשק.

לא, זה אני פה בשביל זה. אני אגיד את הצד שלי אחר כך.

אבל אני שואל בינתיים, שאין לי ברור.

כן.

אולי בגלל שזה חוסר שבע ושמה ונותר, ואין לך תשובה. מסכים. לא, יש תשובה. אם אני שואל, יש תשובה.

אולי תזכור על הטבע, אתה אמרת, הטבע הוא חזק.

מה שברור שעד היום לא ביררת, וגם עכשיו אתה אומר רק אולי.

מי כן יודע תשובה?

באנו לפה לכבוד.

ברוך השם, טוב שהגעתם.

תארו לכם, אם לא הייתי מגיע לפה, מה היה קורה?

הייתם ממשיכים בלי סימן שאלה כל החיים.

טוב,

בואו נסביר את הדברים.

אני מאמין שפה יהודים מעריכים את החיים.

אדם שמחשיב את החיים צריך להבין גם למה הוא מחשיב אותם, למה הוא רוצה לחיות. לדוגמה,

לפני כמה זמן היה יהודי בבית חולים,

שהודיעו לו לא עלינו ולא עליכם, שנשארו לו עד שבועיים לחיות.

ראיתי אותו בוכה, שאלתי אותו, למה אתה בוכה?

אמר לי, תראה, הודיעו לי שמלאך המוות צריך לבוא לקחת את הנשמה בעוד שבועיים.

וזה מודיע הפרופסור.

אמרתי לו, תגיד, אם אני אתפלל בשבילך שהשם יאריך את ימיך בעוד שנה אחת,

אז זה יהיה בסדר?

אמר לי, תעשה טובה, תתפלל עלייך.

אמרתי לו, טוב, בלי נדר, אני מוכן בלי נדר להתפלל עליך, אני לא מבטיח שזה יצליח.

אבל אני רק רוצה לדעת דבר אחד.

נגיד שיאריכו לך את החיים בעוד שנה אחת.

מה אתה מתכוון לעשות עם השנה?

זה אני רוצה לדעת.

תראה, אם אתה מתכוון לפצח גרעינים,

לאכול בוטנים, לראותם בטלוויזיה,

ללכת לעבודה, להתעייף ולבוא לנוח, תנוח מעכשיו.

אבל אם אתה מתכוון לנצל את החיים ברצינות,

אז אני מוכן בעזרת השם להתפלל בשבילך.

בשביל מה אדם רוצה חיים? בשביל לפצח גרעינים?

לאכול פסטוק חלבים? בשביל זה הוא בא לעולם. ולא תוכנית קשקשתה.

לא מספיק כל החיים קשקוש אחד גדול, עוד קשקשתה אחת.

בשביל מה אתה רוצה חיים? מה תעשה עם החיים? קח חיים, קח עוד שנה.

מה תעשה?

עוד שנה תצחק מתקות, שש בש, קלפים, תלך לעבוד, תאכת, תתחייב, תבוא, תישן.

קח עוד חמישים שנה, תכנן את החיים מעכשיו נכון. מה תעשית?

אתה לא יודע מה עושים עם חיים?

נתנו לך מתנה חיים, אתה לא יודע מה עושים איתה.

רבותיי, אדם צריך להבין, חיים זה דבר יקר. איך אני יודע?

שהרי האדם בשעה האחרונה של חייו מוכן לתת הכול בשביל לחיות עוד.

באיזה מצב לחיות? לא משנה, חצי גוף אפילו.

מוכן לחיות, תן לחיות.

כמה אתה מוכן לשלם בשביל לחיות? קח דירה, קח מכונית, קח הכול, תן לחיות.

זאת אומרת, בשעה האחרונה של חיים אדם מבין את הערך שלה, מוכן לשלם עליה הכול.

כמה מוכן אדם לוותר על שעה היום?

שעה של חיים, כמה?

בשביל עשר שקל, בשביל כלום.

אדם הולך לעבוד, כמה מרוויח על השעה? עשר שקל? עשרים שקל? זאת אומרת, הוא מוכן לתת שעה מחייו אם ייתנו לו עשר שקל.

אז שעה שווה עשר שקל. איך שעה האחרונה נהייתה שווה הכול?

בטח, החיים הולכים, לא לוקחים לו כלום.

רק החיים הולכים.

נראה, תחזיר את השעה.

שעה האחרונה של החיים אדם מוכן לתת הכול.

מה שווה שעה האחרונה יותר משעה של היום?

שהיום אתה מוכן לתת אותה בגרושית,

ואחר כך אתה מוכן לשלם עליה.

סימן שאתה לא מבין את הערך של החיים.

אתה מבין שחיים זה דבר יקר, שזה שווה הכול. מתי אתה מבין את זה? כשבאים לקחת לך את החיים.

כשנתנו לך את החיים, אתה מת למות.

ואם לקחת אותם, אתה רוצה לחיות. מה הולך פה? פרדוקס.

בואו תראו, איך אני יודע שאנשים לא יודעים כמה שווה חיים?

אם אני שומע בן אדם אומר לשני,

תמתין לי רגע, תמתין לי שני רגעים,

משמע שרגע ושני רגעים זה לא שווה שום דבר.

כי אם הוא אומר, בסדר, שני רגעים אני אמתין לך, אפילו חצי שעה, רק מה, תגמור, בסדר?

אז פרק זמן קצר כזה לא נחשב הרבה.

בואו נראה איך התורה מחשיבה רגע של חיים.

זקן בן מאה

גוסס,

הולך בפעם האחרונה של החיים שלו לתפילת מלאכה בשבת.

נשאר לו כמה שעות, הוא רוצה לעשות משרה אחרונה.

בדרך נופל עליו גל של אבנים והוא נקבר מתחת לאבנים.

עכשיו ספק חי, ספק מת.

מה הדין שלו?

האם מחללים עליו את השבת או לא מחללים עליו את השבת?

מחללים.

ההלכה אומרת מחללים עליו את השבת,

ואני מתפלל למה שחללו עליו את השבת.

המשנה אומרת שבן מאה זה כבר עבר, הוא בטל מן העולם.

גוסס, אז נשאר לו כמה שעות בלבד.

נקבר תחת האבנים,

אז אם הוא חי,

נשאר לו רגעים ספורים.

אם הוא חי.

עד שיפנו את האבנים,

אולי נשאר לו רגע אחד לחיות.

מה זקן בן מאה ברגע האחרון עוד יכול לעשות?

שצריכים כל ישראל לחלל עליו את השבת.

לחיות את הרגע. לחיות את הרגע, מה יעשה אותו? אפילו דני הוא לא יוכל לאכול.

מה יעשה?

היה לו שעות, היה לו שנים.

נהיה לו רגע, פתאום זה חשוב?

מה חשוב רגע?

לתקן.

מה לתקן?

לחזור בתשובה.

מה זה אומר לחזור בתשובה?

רגע אחד של חיים אחרון, התורה מקפידה עליו,

משום שבאמת אדם ברגע אחד יכול לקנות את כל העולם הבא שלו.

כל העולם הבא שלו הוא יכול לקנות ברגע.

אם זוכה לחזור בתשובה ברגע האחרון של ימיו אפילו,

זוכה לחיי העולם הבא.

בואו נראה.

כמה תינוק,

תינוק,

כמה שווה רגע של תינוק?

הגמרא שואלת,

תינוק ממתי הוא בא לעולם הבא?

אומרת הגמרא משעה שיענה אמן.

מה פירוש? אבא לימד את הבן שלו בן שנתיים להגיד אמן, הילד למד להגיד אמן.

שמע פעם אחת בחיים שלו הילד הזה הקטן ברכה,

אמר אמן ונפטר.

אומרת הגמרא, התינוק הזה זכה לעולם הבא באמן אחד.

כמה זמן לוקח להגיד אמן? פחות מרגע.

מה קונים?

עולם הבא.

זקן בן מאה ברגע האחרון שלו יכול לקנות עולם הבא.

תינוק בן שנתיים ברגע אחד יכול לקנות עולם הבא.

כמה אנחנו יכולים לקנות עולם הבא בכל רגע ורגע?

איך מחשיבה התורה רגע אחד שהאדם מאבד אותו?

לדוגמה, יש אחד, אומרים לו, בן 70 בדיוק,

וחצות יום בגיל 70 אתה תמות.

מגיע גיל 70,

בשעה 11.59 הוא לא יכול להתאפק למפגש עם מלאך המוות,

נכנס לאמבטיה, תולה את עצמו על חבל.

הבן אדם הזה, מה דינו?

הוא מת או התאבד?

התאבד. התאבד. מה הוא איבד?

רגע. רגע אחד.

איבד רגע אחד, קוברים אותו מחוץ לבית קברות, ואין לו חלק לעולם הבא.

מה הוא איבד רגע אחד?

המאבד רגע אחת, דינו מתאבד.

כמה רגעים אתם מאבדים ביום?

אז כמה הדין שלכם?

בחזקת מתאבדים כל היום.

הגמרא אומרת,

המעצים עיניו של גוסס, הרי זה שופך דמים.

תראו, מעצים עיניו של גוסס, הרי זה שופך דמים.

אדם שמעצים עיניו של גוסס, נקרא שופך דמים, למה?

יש אחד, הרגעים האחרונים של החיים שלו,

גמרנו, הוא מפרפר כבר לצאת, חרחורים אחרונים, בא אחד,

סוגר לו את העיניים,

זהו, רגע אחרון, שתיים אחרונים, הוא גומר.

אני שואל אתכם שאלה, רבותיי.

מעצים את עיניו של הגוסס, שופך דמים,

מה הוא יכול לעשות כבר? הוא בלאו הכי גוסס.

כן, רגע אחד או שניים, אם אתה לוקח ליהודי אפילו שהוא גוסס,

זה רצח.

רגע אחד של יהודי שלוקחים לו, זה רצח.

הנה ראינו כמה שווה רגע אחד שאפשר לקנות עולם הבא,

וראינו עיבוד של רגע אחד יכול להיקרא רצח בעיבוד לדעת.

זאת אומרת, רגע אחד של חיים,

זה שווה את כל החיים.

עכשיו בואו נראה.

תשאלו בני אדם באיזה גיל מתים,

יגידו לכם מנוצע 70 שנה.

תשאלו את שלמה המלך באיזה גיל מתים,

יאמר לכם ביום המוות,

מיום היוולדו,

מיום שנולד האדם הוא מתחיל למות.

אבל רגע,

מת רגע.

עברה שעה, מתה שעה.

עברו 20 שנה, מתו 20 שנה. בן כמה אתה?

בן 32 שנה מת.

כמה זמן זה חי?

חי?

זה רק רגע.

איך?

קיבלנו אלפי רגעים, ואנחנו עוברים בתוך הרגעים. ימי שנותינו בהם 70 שנה.

אנחנו עוברים בתוך הרגעים. נאמר שאנחנו נמצאים ברגע הזה עכשיו.

אם אנחנו ברגע הזה, מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הרגע הבא?

עוד לא בא.

אז כמה אתה חי?

רגע.

אם יהיה לך עוד רגע, מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הרגע הבא? עוד לא בא.

אז כמה אתה חי? רגע.

אם יהיה לך עוד רגע, מה עם הרגע הקודם?

מה עם הרגע הבא? עוד לא בא. אז כמה אתה חי? רגע.

אז איך אתה אומר לו חכה לי רגע?

מי אמר יש לכם עוד רגע?

אנשים מחלקים רגעים וכל החיים זה מורכב רק מרגע, ואם יהיה לך עוד רגע.

זאת אומרת אנשים לא יודעים מה זה חיים.

עכשיו אם כל החיים זה רק רגע,

מה אפשר להספיק לעשות ברגע?

אתם יודעים מה הבעיה?

הבעיה היא שאנשים לא יודעים מה זה החיים בכלל.

ומי חי בחיים גם לא יודעים. אם היו יודעים מי חי בחיים כבר היינו במצב משופע.

הבעיה שזה לא יודעים.

אני אכנס רגע לקטע הזה בשביל שתבינו ואני אחזור בחזרה לנקודה.

רבותיי, מה זה האדם?

האדם זה גוף או נשמה?

נשמה.

ומה זה הגוף?

חומר.

רגע, אני רוצה להבין. אתם זה שיושבים פה זה אתם? זה אתם או מי? על מה אתם?

עפר, עפר. החומר. רגע, אני מדבר עכשיו לחומר או לנשמות?

לחומר ולנשמה.

טוב, אני רואה שיש פה סלט קצת.

גם חומר וגם נשמה.

התורה אומרת, וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה.

מה זה?

חומר. חומר. מה זה חומר הגוף?

ויפח באפיו נשמת חיים, זאת הנשמה.

בתוך החומר נופחה נשמה,

וזה האדם.

ויהי האדם לנפש חיה.

חכמים אומרים שלושה שותפים באדם, הקב' ברוך הוא, אבא והאימא, כל אחד נותן חלק.

הקב' ברוך הוא נותן נשמה.

האבא והאימא נותנים בשר עצמות וגידים שותפים.

יום אחד מחליט הקב' ברוך הוא לקחת את חלקו, זו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן,

השם לקח, היא שם השם מבורך. אין מי יגיד לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל, כי הכל מעשה ידם.

ואם תגיד לו, גם אותך ייקח.

זאת אומרת, אדם צריך להבין,

השם נתן נשמה, לקח אותה. ההורים נתנו גופה, קחו אותה.

זה ההרכב של האדם.

נשאל את השאלה עכשיו, מי זה האדם? האדם זה הנשמה או האדם זה הגופה?

הנשמה.

הנשמה, אתה אומר. בטח. איך אתה יודע?

שכל מה, הכל בא מייחסימינות.

איך?

על הגוף אתה משתלט, על הנשמה לא. על הגוף אתה משתלט, אם היית משתלט לא היית צריך סמינה.

אלא מה?

בוא אני אשאל אותך שאלה.

אתה רואה אותי?

כן, כן. אני רואה את מה שאני אומר. לא, לא, אתה, אתה דווקא. אל תעלה. עם המשקפיים עומדים. אתה רואה אותי?

תמיד. תמיד.

אתה רואה אותי עכשיו, תסתכל עליי טוב. אתה רואה אותי בנשמה או בעיניים?

בעיניים? בעיניים. אם חס ושלום, אם חס ושלום אתה נפטר מן העולם,

ואני נמצא לידך כמה רגעים אחרי זה,

אני אפקח לך את העיניים.

תראה אותי?

לא. מה חסר לך?

נשמה יצאה... יופי, אז מי ראה קודם?

אז מי ראה קודם?

הנשמה? תסתכל עליה עוד פעם עכשיו.

אז אתה רואה אותי עם הנשמה, נכון? רק דרך העיניים, כי אדם מת, יש לו עיניים והוא לא רואה.

כשהייתה נשמה הוא ראה.

יצאה הנשמה, לא רואה.

אז מי רואה?

ההנשמה לא... הנשמה זה הגוף.

לא, לא, לא, הנשמה זה לא הגוף.

הנשמה זה נשמה והגוף זה גוף. עכשיו שים לב, כשאתה רואה אותי,

כשאתה רואה אותי, אתה רואה אותי בנשמה דרך העיניים.

כשאתה שומע אותי, אתה שומע אותי

דרך האוזניים.

אבל הנשמה שומעת.

מה עם עיוור?

מה, הנשמה שלו לא רואה? הוא עיוור? הנשמה לא רואה?

עיוור גם רואה.

רק מה? יש לו מגבלה חיצונית.

מה פירוש?

הנה, אני עכשיו רואה, ברוך השם. אם אני אעצום את העיניים, אני לא אראה.

מה קרה? אני לא רואה?

אני כן רואה, מה קרה?

סגרתי את העיניים, התריס נסגר, אני לא יכול לראות.

אם עשיתי את זה ביוזמתי,

או זה נעשה שלא ברצוני,

והמגבלה קיימת,

אז פשוט הנשמה לא יכולה לראות דרך.

לדוגמה,

אם אני כולי נשמה, וכל החדר הזה זה גופי,

ושני החלונות פה זה העיניים שלי,

אז אני הנשמה רואה דרך החלונות, דרך העיניים.

עכשיו שימו לב,

אם החלונות שקופים, אני רואה.

אם הם מטושטשים, אני רואה מטושטש.

אם הווילונות ייסגרו, אני לא אראה.

האם הנשמה שלי הפסיקה לראות? לא. היא תמיד רואה, אפילו שהווילון סגור. רק מה, היא לא רואה דרך.

פסח את החלון, היא תראה שוב.

זה ברור שהנשמה רואה דרך החלונות,

ובהתאם לחלונות, אבל אף אחד לא טוען שהחלונות רואים.

העיניים זה רק חלונות, והחלון לא רואה.

גם אוזן, אוזן זה בשר. בשר שומע?

העיניים זה בשר, בשר רועה? מוח זה בשר, בשר חושב?

זה בשר כמו שאכלתם היום אולי בצהריים. זה בשר.

הנשמה היא הרואה, השומעת, המבינה, החושבת, המרגישה.

זה דבר רוחני, לא גשמי.

חתיכת בשר זה כלום, שום דבר.

לדוגמה,

אם נפרק את גוף האדם להאמין ממה הוא מורכב, היסוד של הגוף זה עפר.

שים בן אדם בקבר, תראה, אחרי כמה חודשים מתפורר, נהיה עפר.

עפר מה זה?

דומם.

דומם זה חי או מת?

מת.

מת זה לא חי.

אם זה דומם,

אז זה חי.

רק בגלל שהוכנסה בו הנשמת חיים הוא חי.

יוצאת הנשמת חיים, הוא חזר להיות דומם.

כי הגוף מעולם הוא דומם.

חומר הוא דומם.

זאת אומרת, רק בגלל הנשמת חיים שנצחה בנו,

הגוף הזה חי כי הגוף הוא מת.

דוגמה כך,

תיאטרון בובות, הבמאי מכניס את האצבעות שלו בתוך בובה מבד,

והוא מתחיל לרקד איתה לכל הצלילים.

יושבים ילדים, רואים את התיאטרון בובות, מבסוטים, נגמרת ההצגה, הוא שולב את האצבעות והבובה שוכבת על הבמה.

אימא אומרת למשה, משה, ההצגה נגמרה, הבובה הלכה לישון.

עכשיו גם אנחנו נלך לישון.

אז הוא באמת חושב שהבובה הלכה לישון, מחר היא תקום עוד פעם ותהיה עוד הצגה.

הגדולים יודעים שהבובה לא הייתה ולא נבראה, נכון?

אתם רואים ערב, הנה בובה.

תסתכלו, היא זזה. אתם רואים איזה יופי?

הנה, בגלל מה?

יש בפנים במאי.

הבמה היא זנשמה, היא מזיזה עכשיו את הכול.

ברגע שהבמה יצאה החוצה,

הגופה תלך לישון,

כי אף פעם לא הייתה חיה.

לכן ביהדות יש שני מושגים, יש מת ויש נפטר. מה ההבדל?

נפטר זה לא מת.

היה אחד עובד בבנק לאומי, פיצרו אותו,

עבר לבנק דיסקונט,

הוא מת?

הוא רק נפטר.

נפטר מהבנק הזה, הלך לבנק ההוא.

נפטר זה עזב.

עזב, מה זה פיטורים? עזיבה.

אז אומרים קדיש לעילוי נשמת הנפטר. מה פירוש זה שעזב את הגופה? אומרים קדיש, בשביל מה?

שהנשמה שלא תעלה את הזכות הזאת יותר למעלה.

זאת אומרת, אין מושג של מת רק לגופה.

לנשמה אין מושג של מת, רק נפטר. ונפטר פירושו עזיבת הגופה ויציאה החוצה בהמשך. כמו שהיא הייתה חיה לפני שהוכנסה,

היא ממשיכה לחיות אחרי שהיא יוצאת.

ומי זאת הנשמה?

זה אתם השומעים אותי פה הערב ורואים אותי. זה אתם רואים ושומעים מכוח הנשמה,

לא מכוח החומר. החומר לא רואה, לא שומע, לא מבין, לא כלום.

אחרי שאנחנו מבינים שהאדם זה הנשמה,

ונשמה לא מתה,

אם כן, אנחנו פה נמצאים בעולם הזה רק במעבר.

כי אם הנשמה נכנסה ואחרי זמן היא יוצאת,

והיא לא נשארת כאן,

ואת הגוף טומנים בחול,

אז רגע, בשביל מה הוכנסתי לעולם הזה ואני עתיד לצאת?

הנה אנחנו כבר מתקדמים יפה.

יש כבר נשמה,

יש גופה,

ואנחנו באנו לעולם ואנחנו יוצאים. נשאלת השאלה למה. זאת אומרת, לא באנו לעולם בשביל כאן,

שאם היינו באים בשביל כאן, היינו נשארים כאן.

אם אנחנו יוצאים מכאן, משמע שהתכלית היא לא כאן.

אם אדם נכנס דרך ההול פה,

לפה, משמע שפה העיקר ושם הטפל.

שם זה רק מעבר, פה זה העיקר.

זה מה שאמרו חכמים, העולם הזה הוא רק פרוזדור,

והעולם הבא טרקלין.

עדכן עצמך בפרוזדור על מנת שתיכנס לטרקלין.

נו אז נשאל את השאלה בשביל מה האדם מגיע לעולם הזה להיכנס לתוך הגופה ולצאת החוצה?

אז זה לא בשביל להביא עוד ברואים,

זה לא בשביל,

איך אמר פה יהודי אחד פוסט טלב,

זה לא בשביל כל החשבונות האלה,

כיוון שלזה אין שום משמעות לגבי נשמה רוחנית.

נו, עכשיו אולי מישהו יכול להיכנס לתמונה, לעזור לי.

כן, תיקון? איזה תיקון? למה תיקון? על מה מתקנים?

כן?

צריך לשאול, אבל אם אנחנו, אם אנחנו שמעתי את השאלים בכל העניינים האלה, מה הקורה בקשר לגויים זומניים? קודם כל, עוד לא אמרתי, אני רק שואל אתכם בינתיים.

ברוך ה' אלוהינו,

מה הלכו עולם שהכל נהיו וזבור?

כן.

כן?

הנשמה לא נראית בעיניים שלנו, אבל היא נראית כשאנחנו נעזוב את הגופה.

זאת אומרת, אם אני אעזוב את הגופה ואתה תעזוב את הגופה, אני ואתה נראה אחד את השני.

כל זמן שאנחנו בגופה מוגבלים לראות רק דברים שהם בחומר.

כשאנשים נבחלים, הרשמה עוזרת ראיתם לנו.

נכון, חלק של הנשמה גבוה, חלק הנמוך נפש נשאר.

ואז אנחנו רואים את הנשמות, תלוי, אם אתה תזכור את זה, כן. בזוהר הקדוש כתוב שעוברים חמש כיתות של מלאכים כשעולים למעלה. יש כאלה נתקעים כבר בראשונה ולא עולים למעלה, כי יש שלוש כיתות של מלאכי חבלה.

רק הכת הרביעית זה כבר כת ששם מי שזוכה להגיע כל כך גבוה זוכה ללמוד חידושי תורה,

אבל הוא מתעורר בלי לזכור אותם,

ומי שזוכה להגיע עד לכת החמישית,

מתעורר עם חידושי תורה בפיו.

אבל אתה צריך לדעת דבר אחד, נשמה רואה נשמה.

לדוגמה,

כשהנשמה יוצאת מהגופה

ברגע שאדם נפטר, נכון, עושים הספד ומת?

בשביל מה? הגופה שומעת?

הבשר שומע? לא, הנשמה נמצאת שם.

היות והנשמה נמצאת, היא שומעת והיא רואה, רק אין לה רשות להתייחס אליה.

וההספד מכוון לנשמה שמרחפת מלמעלה ולא לגופה למטה, לפעמים שמסתכלים למטה.

כי אם תחפש למעלה לא תראה כלום.

אבל הנשמה נמצאת שם, זה ההספד בשבילה.

עכשיו צריך להבין,

היא רואה גם הייתה בגוף וגם מחוץ לגוף היא תראה, רק מה? אין לה מוגבלות כשהיא מחוץ לגוף. כשהיא בגוף היא יכולה לראות רק דרך החלונות האלה ולשמוע רק דרך אלה.

ברגע שהשתחררה אין לה את ההגבלה של עיניים להיות מצומצם,

להסתכל בזוויות כאלה. היא יכולה לראות, לדעת ולהרגיש במרחב הרבה יותר גדול.

זה בלי גוף, אפשר להגיד. בלי גוף, ודאי. הנשמה נשלפת,

והיא כמו שאתה בבבואה שלך, רק בלי הגבלות של גוף.

היא מתעצמת פי כמה וכמה בהבנה, בזיכרון,

כל החושים שלה הם בשיא.

מה שאצלנו, החומר מגביל.

אתה לפעמים זוכר דברים לכמה זמן אחר כך שוכח, אבל זה מונח אצלך. יבוא מישהו ויזכיר לך את זה אצלך בפנים.

אתה תזכור, אבל מה? כרגע הגוף, החומר, הבעיות,

אלפי המחשבות שמתרוצצות כרף החיים משכחות אותך.

אבל ברגע שאתה מתנתק מהחומר,

הכול מאיר אצלך בבת אחת, אתה רואה, שומע, מכיר, הכול יודע.

גם אנשים לפני שנפטרים, ברגעים האחרונים מספרים,

אלה שזכו לחזור לחיים, מתים קלינים,

הם מספרים שהם ראו את כל החיים שלהם כמו סרט מהיר מקוצר.

ראשי פרקים של החיים שלהם רצים, רצים, רצים והם רואים את כל החיים שלהם, הם זוכרים את כל החוויות, הם מרגישים ברגעים.

זה עוד לפני שיוצאת הנשמה. כשהיא יוצאת אחרי זה, זה משהו מדהים.

מן הסתם מתוכננת ארצי הפועל, חיים לאחר המוות עם המדען, לא?

אני לא אכנס לתחום שלו, אבל אני רק בשביל להביא לכם את הראיית העניין של להאמין שאדם זה נשמה והוא רק בתוך קופסה באופן זמני, זה הכול.

למה אנחנו צריכים להיות בגוף? תכף נבין.

אבל בסך הכול זה ברור שהאדם הוא נשמה והגופה זה כלי קיבול ותו לא.

טוב, אני אמשיך הלאה.

רבותיי, צריך להבין דבר אחד.

למה נבראנו בעולם?

אז בואו נתחיל ככה.

יש פה יהודים שחושבים שהעולם נברא סתם ככה,

או שכולם מאמינים שהבורא ברא את העולם?

אני מתחיל מנקודה התחלתית בכוונה בשביל להמשיך שלא נחזור אחורה.

רק אמרת לו כבר הרבה שעות דקות,

כבר מאמינים שהבורא...

ברוך השם, אבל אני שואל עכשיו כאילו אני לא יודע שאתם שמעתם, אם יש עוד פירור של מישהו שחושב שלא משהו, יגיד, אם לא אני ממשיך

על בסיס מה שאתם יודעים.

כן?

עדיין לא אני, זה עוד לא הבנו לדבר על הסתמה, זה נשמה יש לה דמות, מה,

יש לה רגע שתחושות פיזיות גם לאחרונה רגע? קודם כל, התחושות שיש לך היום הן גם לא פיזיות, הן תחושות רוחניות שמוגדרות כפיזיות. לדוגמה,

אם אני אקום עכשיו ואתן לך סטירה,

מי ירגיש?

הלחי או הנשמה?

נשמה. אז למי התחושה?

אז זה לא פיזי.

זה לא פיזי אבל.

לדוגמה,

אם יכו חלילה את הבן שלך ואתה תראה שמכים אותו, יכאב לך?

בלב. בלב, מה פתאום בלב? נבעו בך? אתה יכול להתכווץ, לראות בן אדם מתכווץ, מצטמרר כשהוא רואה משהו, מה קרה?

הכאב שלו מהו? פיזי?

כן, זה משפיע על הפיזיות שלו,

אבל זה לא בא דרך הפיזית,

נכון?

זאת אומרת שכל הכאבים וכל הרגשות הם יכולים לעבור דרך הפיזי, אבל למעשה לא הפיזי מרגיש.

לדוגמה, תן סטירה למת,

הוא לא מרגיש.

למה? הנשמה צריכה להגיד את זה. אבל הנשמה יצאה, לכן הוא לא מרגיש.

כשהנשמה הייתה קיימת, נמלה עלתה עליו, הוא כבר עשה ככה.

עכשיו ידרכו עליו, הוא לא יזוז.

מה קרה? דבר אחד השתנה, יצאה הנשמה זה הכול.

ברגע שהיא הייתה לה, לא כל ההרגשים, היא רק הסתלקה, אין לו שום דבר.

כי כל ההרגשים הם בנשמה, לא בגופה.

התגופה זה רק כלי ביטוי. לדוגמה, אתם רואים את המעין שלי זז?

הוא לא זז מכוח עצמו,

אם אני לא נמצא בפנים, זה לא זז.

העור שלי והבשר והעצמות, זה גם לא זז אם אין נשמה בפנים. מה מזיז את הגוף הזה? גם כן, הנשמה, ברגע שהיא יוצאת, זה לא זז.

בעצם הגוף המעין זה אותו דבר.

אתם רואים, הנה, הם מזזים אותו דבר.

רק הכוח הרוחני מזיז החוצה.

אם כן, אני מבין, אני חושב, זה רוחני.

לגבי השתקפות, מה שאתה שואל, זה כמו, מתארים את זה בזוהר הקדוש, זה כמו בבואה שלך במראה.

כמו בבואה שלך במים.

אתה ראית פה את ההשתקפות שלך? אתה לא יכול לתפוס אותה, נכון? אין בה ממשות.

אבל יש איזה ציור, לא עם ציור.

זה העניין.

אתה נשאר בציור שלך רק בלי עובי ונפח וכל הדברים האלה שהחומר,

כן, עובד איתם.

אתה גם מתחום, הוא לא טוב.

לא.

הנשמה נכנסת בכלי חדש, בגוף חדש, והתקבלת הצורה של הגוף החדש.

כן, עכשיו נמשיך. רגע, שלא נעשה את זה כבר שאלות ותשובות, אני אתן אחר כך, רק נתפור את זה. אבל אם כבר הרמת לנו, בבקשה.

לא, באותו הקשר, כל מה אתה אומר על נשמה.

ומה קורה, נגיד, אם הגיד נחתך או משהו כזה ביד, פיזי?

אני שומע אותך להוריד את היד?

שוב פעם. אמרתי, הנשמה תלויה כרגע בתוך הגוף. לדוגמה,

אנשים שכרתו להם יד או רגל,

יש להם הרגשים במקום שהייתה צריכה להיות היד.

לדוגמה, אם אדם, חלילה, הורידו לו את היד, אז פה אין לו, נכון?

הוא יכול להרגיש לפעמים גירודים פה, אין לו יד. הוא יעשה ככה.

יש אנשים שיושבים עם רגל קטועה,

רגל קטועה על רגל בריאה,

ואז הרגל שלהם הייתה צריכה להיות, אם היא הייתה, ב-45 מעלות.

יעבור מישהו שם, אז הוא עושה אין.

המדענים קוראים לזה תופעת פנטום.

אבל אתה צריך להבין, אלמלא שיש שם נשמה חלק רוחני,

אז אדם מאיפה מרגיש?

העצבים שלו נגמרו פה, הוא לא יכול להרגיש פה.

זאת אומרת, החלק של הנשמה לא נותק ממנו, אלא הוא קיים.

הנשמה רק תלויה באיברים מסוימים, ובאיברים מסוימים אינה תלויה.

לב, כבד, מוח, מלך, כן? מוח, לב, כבד, זה תלוי בהם. אם תיקח אחד מהאיברים, לא תתקיים. תוריד לאדם, שתי ידיים, שתי רגליים, הנשמה לא תלויה בהם.

אבל בואו נבין דבר אחד, רבותיי.

מה קורה כזאת קראתי להרגמת לבים?

כן.

מה קורה?

פשוט הגוף כרגע לא יכול להגיד, כמו שאנחנו עשינו מגבלה בעיניים לאדם או באוזניים,

אז הגוף לא יכול להגיד, פשוט הנשמה, אפילו אם תעשה מה שתעשה,

הגוף כרגע מוגבל.

זאת אומרת, לא יהיה ביטוי, לא יהיה ביטוי לנשמה דרך הגופה.

לא, לא לנשמה, הנשמה נמצאת בפנים, הכל בפנים כרגיל, רק הגוף כרגע במצב של שיתוק שלא יכול להגיד.

באופן עקרוני כן אבל לגוף יש גם כוח חיות והגוף תבינו גם הגוף עצמו כל התאוות שיש לאדם כל הדברים הם גם כן בחלק רוחני של הנשמה

יש נפש רוח נשמה נפש החלק הנמוך ביותר זה מה שיש לבהמות גם

נפש מה מזיז את הבהמות?

נפש לא נשמה כתוב תוצא הארץ נפש חיה כשנברא העולם

נברא הנפש לבהמות מהארץ אבל אצל האדם

וייפח בעפיו נשמת חיים זה בריאה מהעליונים

אז החלק של הנפש הוא חלק חזק ביותר גם כן

לכן היות והנשמה היא תיירת פה בעולם הזה למעשה

והגוף הוא לוקח את הכוח שלו מפה ממקומו והנפש היא בריאה גם כן תחתונה ולמה כי ההתמודדות היא קשה לכן את רואה שאנשים הולכים אחרי תאוות הגוף שלהם יותר מאחורי הנשמה שלהם

אבל יש כוח לאדם וכוח הנשמה שלו לפרוץ קדימה וגם לעבור את המחסומים של הגוף עצמו כן?

בואו לא נתפשט רגע שנייה, נמשיך הלאה

אז אמרנו יש בורא לעולם, אני שואל אתכם שאלה, בורא עולם

הוא חכם?

נראה לכם שבורא עולם חכם?

חכם

חכם עושה דברים ללא סיבה?

זה לא חכמה?

אם אני מסתכל בדבר אני מכיר ממנו את החכם שברא אותו, נכון?

אם אני מסתכל על האדם אין חוכמה בכל העולם כולו יותר מהחוכמה של הבריאה של האדם.

שהאדם זה עולם קטן,

כל כוחות הטבע, כל כוחות הפיזיקה, הכל נמצא באדם.

אדם.

תא אחת להשתומם, איך נראה תא אחת של האדם? מגדירים אותו פי כמה מאות

מסתכלים עליו, רואים שכל תא מורכב מחמישה מיליון תאונים,

כל תאון קטן כזה עובר בתוכו נחיל נוזלי, שמשני צידיו מספר גופפים זהה, הנקרא כרומוזומים.

איך זה מכשירים להשתמש מי שברא את האדם,

תאים-תאים?

זאת אומרת, זו חוכמה מופלאה.

נשאלת השאלה,

הבורא ברא מוצר כזה חכם.

כאן יש מוצר,

איפה הוראות יצרן?

חייב להיות הוראות יצרן. אם הוא ברא דבר לתכלית לסיבה, הרי חכם לא עושה דבר בלי סיבה.

אם הוא ברא אותנו, הוא ודאי

שרוצה שנעשה מה שהוא רצה.

אז הוא חייב להודיע לנו מה הוא רצה. אם הוא לא יודע, איך נדע?

הנה, עד היום הסתובבו אנשים בעולם,

לא ידעו מה בורא עולם רצה. איך זה יכול להיות?

אז אתם חושבים שהוא צריך להשאיר לנו ידיעה

או שהוא היה משאיר אותנו בלי ידיעה?

צריך להשאיר.

נו, מה אתם אומרים? איזה סוג ידיעה הוא יכול להודיע לנו מה הוא רוצה?

ספר תורה.

ספר תורה.

נו, וכולם מסכימים שספר תורה זה הוראות יצרן של היצרן?

כן?

כן, כן.

רגע, אם כולם מבינים שספר התורה זה ספר הוראות יצרן, אז מה נשאר לכם כבר לדעת? אתם בעצם יודעים הכול?

מה התכלית שבשבילה נברא האדם לקיים תורה ומצוות, מה שרצה היצרן?

רוצים לדעת את הדגם.

עכשיו תשאל איזה דגם?

הדגם של היצרן.

מה זה הדגם? איזה מודל אתה?

אתה, תבין, אתה עוד אגיד לך איזה מודל אתה? 53?

52?

57. 57. נו, אז אתה מודל טוב, לא רע.

אבל מה אתה צריך לעשות?

המודלים יכולים להשתנות, אבל המטרה של כל המכוניות לנסוע ולהסיע, נכון?

מה אתה צריך לעשות בעולם?

50 שנה.

מה אתה צריך לעשות בעולם? תיקונים, תיקונים. תיקונים. זה עושים לך, אבל מה אתה צריך לעשות?

לתקן.

רבותיי, תבינו דבר אחד,

הקדוש ברוך הוא ברא את האדם בחוכמה מופלאה.

הוא משאיר אותו זמן ומוציא אותו מכאן.

נשאלת השאלה,

מה הסיבה שהאדם עבר? הוא נותן לו גם הוראות יצרן, הכל טוב ויפה.

מה הסיבה?

להתנצח לעולם עבר.

בשביל מה?

בשביל מה?

הוא ברא את האדם שיהיה לו טוב, אם האדם יעשה מה שאתה אומר, אבל במי שלא עולם הגענו.

או, אז נגעת בנקודה.

הרמחל, זכר צדיק וקדוש לברכה, רבי משה חיים לוצטו,

אחד מגדולי המקובלים בדורות האחרונים,

כותב בספרו את סיבת בריאת הברואים.

שימו לב עכשיו רבותיי,

שלוש דקות בהקשבה, תדעו את הסוד של החיים שלכם.

אם תזכרו את הסוד הזה, תרוויחו את חיי הנצח.

אם לא, תשימו לב, עלולים חלילה להפסיד הכול. שלוש דקות, רב קשב.

אומר הרמחל כך,

הקדוש ברוך הוא הוא טוב,

שנאמר טוב השם לכול ורחמיו על כל מעשיו,

ומדרך הטוב להיטיב.

מי שהוא טוב,

הוא רוצה להיטיב.

בשביל להיטיב צריך לברוא ברואים שיקבלו את ההטבה.

בורא הקדוש ברוך הוא את הברואים בשביל שיקבלו את ההטבה, כי הוא טוב ורוצה להיטיב.

אבל בשביל לקבל את הטובה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת,

צריך להיות חסר אותה.

לדוגמה, תן לאדם שבע לאכול.

לא עשית לו טובה.

הוא שבע, תודה רבה, לא צריך.

תן לאדם רעב לאכול, עשית לו טובה. מדוע? כי הוא היה חסר אותה.

מתי הוא מרגיש את הטובה? כשהוא חסר אותה.

עכשיו תקשיבו.

לכן בורא הקדוש ברוך הוא את כל הברואים בעלי חסרונות. חסרים.

מה חסרים? חסרים את הטובה.

עכשיו הוא ייתן את הטובה והם ירגישו אותה, יענו ממנו.

אבל היות והקדוש ברוך הוא טוב וטוב שלם,

הוא לא רוצה שנקבל טובה יחסית.

הוא רוצה שנקבל טובה גמורה.

מה פירוש? יש שתי אפשרויות לקבל טובה.

יש טובה שתקבל בחסד, עושים לך טובה.

ויש טובה שתקבל בזכות.

מה פירוש?

אחד עני בא ופושט את היד, יעשו לו טובה, ייתנו לו לאכול.

אבל מה מצטרף לזה? בושה.

או הבן אדם מתבייש, הוא קיבל טובה אבל הוא מתבייש.

בשני,

שילם כסף לקח את מה שרצה.

מי מרגיש יותר טוב?

זה ששילם.

הוא לא רוצה טובות. מה האדם אומר? לא רוצה טובות.

אני אעבוד, אני אשלם, אל תעשה לי טובות. אדם לא אוהב לקבל טובות בחינם.

הוא רוצה לעבוד בשבילהם, הוא רוצה לעשות, שתהיה לו זכות.

נו,

בשביל שתהיה לנו זכות לקבל את הטובה בזכות ולא בחסד,

בואו נהיה אוכלי חינם.

בורא הקדוש ברוך הוא מערכת של מצוות,

מערכת של עבירות.

אומר, זה תשמרו וזה תשמרו.

בורא לנו שני צרים, יצר טוב ויצר רע.

כל אחד נטה לכיוון שלו, ואתה עומד בתווך וצריך להחליט.

ואתה, אם אתה מחליט לעשות את הטוב, זוכה בטוב,

אם אתה מחליט חלילה ללכת ברע,

אתה תקבל רע שיחזיר אותך לטוב.

אלה שתבין ומתאמין את הרע.

אין כזה דבר.

תכף אני אסביר לך שאין.

כן, אבל את צריכה להבין מה את רואה זה אחד, ומה זה טוב גם את צריכה להבין.

מה אמר לך?

שאלה שטובים, אם לא על קדוש הטוב בעולם הזה קבלו אותו רק בעולם הזה, אני לא אמרתי את התשובה הזאת. אני אסביר לך.

אבל אני אשאל אותך שאלה.

בגלל שהם רואים, ובכל מקום להם הם יושבים לא בעולם שלו. אני אסביר לך תכף, שנייה.

תן לך תשובה מושלמת בעזרת השם, שתהיי כמו מקובל.

עקירה כללה.

עכשיו,

שימו לב רבותיי,

אם נבין את הדבר,

אז שני היצרים הם, כל אחד רוצה לעשות

את הצד שלו, ואני צריך להחליט.

עכשיו,

עוד פעם, לא לאבד את הדקה האחרונה של ההסבר, כי זה הכי חשוב.

היות וכך,

הייתי שואל שאלה למה הקדוש ברוך הוא היה צריך לברוג המייצר הרע?

יש הרבה שואלים, למה צריך לברוג המייצר הרע?

היה בורא יצרתו, וגמרנו.

אם היה בורא הקדוש ברוך הוא רק יצרתו,

אתה היית אנוס, מוכרח לעשות טוב.

מה אתה עשית?

כלום.

אין לך ברירה, מה שלא תעשה זה טוב.

אם כן, אתה לא עשית כלום,

ומה שתכוון זה חסד גמור, כי אתה לא עשית שום זכות.

שים בן אדם על במה באגרוף,

הוא יורד את המעיל, ייתן שני אגרופים באוויר,

ירד, יבקש מדליה.

על מה?

השכבת מישהו?

אם יש מישהו ממול ואתה השכבת אותו על הקרשים,

אוה,

אתה התגברת עליו, ניצחת, מגיע לך פרס.

אתה לא עשית שום דבר, מה מגיע לך? אם אדם יהיה מוכרח לעשות טוב, הוא לא עשה כלום.

לכן צריך שני יצרים.

ואומר הקדוש ברוך הוא בצורה מפורש, ראה,

אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב,

את המלץ ואת הרע, ובחרת בחיים.

אני מבקש ממך, תמחר בחיים. אני רוצה לעשות לך טוב, לא בראתי אותך חלילה לרע לך.

כל פעם שבראתי אותך לטובתך,

רק מה?

ועשית הישר והטוב בעיני ה' אנוקיך.

למה בחוק הבא?

שמעתי. רגע, אני אענה לך על הכול. שנייה.

רק שימו לב.

שימו לב רגע שנייה.

עכשיו אם אדם מתבונן, ימין.

הנה רבותיי,

אם הבונה ברא אותי בסוף לקבל את הטוב,

ולכן עשה אותי בעל חסרונות, ונותן אפשרות לזכות בזכויות, וכשאני אעשה זכויות אני אקבל את הטובה,

ואני אקבל את הטובה לא בחסד אלא בזכות, וזה יהיה טובה גמורה,

נשארה לי רק עוד שאלה אחרונה.

איפה הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לי את הטובה?

מה אתם חושבים?

איפה היה יותר טוב לפי שכניכם לקבל את הטובה, בעולם הזה או בעולם הבא? בעולם הבא, זה ברור. אנחנו בעולם הזה בעצם עולים ב... בלי המבחן. למה לא לקבל פה את הטוב?

זאת אומרת, אם תקבל אפילו טובה,

אם יתנו לך טובה 70 שנה,

קח תהיה עשיר עתיר,

יהיה לך יכטה,

יהיה לך בוכטה,

תקח כל היום שחטה.

מה יצא לך מזה חרפה?

זאת אומרת,

קח 70 שנה,

קח 100 שנה, קח 2,000 שנה, קח את כל הסבל בצבו.

אתה תמות?

ואחרי זה מה?

אין, ספיני או פוטי.

נגמר.

נו, אז מה, ינושה כל החיים. עבדת, עבדת, עבדת, נגמר.

זה כמו אחד,

אתה יכול להרגיע אחד שיושב בבית חולים,

בית חולים הוא בחדר,

אהה! אהה! אחוז! אהה! צוחק. יבוא אחד, יגיד לו, וואה,

סקור, היית בדיסקו לפני שבוע, איזה חבלון,

זה עוזר לו עכשיו?

עכשיו חבית על חבית, מה אכפת לו, מה היה?

אחרי 70 שנה, שהאדם למטה בתחתיות, הנשמה למעלה, מה אכפת לו, מה היה פה? עכשיו, מה איתו, הוא שואל? מה איתו עכשיו?

זאת אומרת, 70 שנה זה זמן קצר ביותר בשביל לקבל שכר.

באמת חכמים אומרים,

בהיה עלמא ליקא אגרא.

בזה העולם אין שכר.

מה פירוש?

אין אפשרות בכל העולם כולו, אם ייתנו לך אותו, אפילו מתנה,

לשלם לך שכר אפילו על מצווה אחת.

כי מצווה זה דבר רוחני,

ודבר רוחני זה נצחי,

ואם ישלמו לך על דבר נצחי שעשית בדבר זמני, זה לא שכר?

זה לא טוען?

עכשיו בואו תראו,

כמה זמן אנחנו עתידים לקבל את הטובה שתכנן לנו בורא עולם?

נצח.

כמה זמן זה נצח?

אין סוף. כמה זה אין סוף? נצח.

כמה זה נצח? אין סוף.

כמה זה בסוף? אין סוף.

איך נדע כמה זה?

אני אסביר לכם.

מה שאפשר?

תראו רבותיי,

אם ניקח את כל החול שיש בחוף אשקלון פה, נוציא את כל הסמינר עכשיו, ניתן לכם 500 שנה לספור את הגרגירים. תגמרו?

לא.

ניתן לכל תושבי תבל לספור את כל גרגירי החול שבעולם, כולל החול שמתחת לאוקיינוס.

יגמרו?

לא.

זה הרבה, נכון?

אם נגביה את כמות החול שבכדור הארץ עד לשמיים,

אתם יודעים איפה זה השמיים?

זה לא התכלת, התכלת עד שאתה מגיע, אתה רואה עוד התכלת רחוק,

תעלה עוד, עוד יותר רחוק.

כמעט ואין לזה סוף.

אבל נגיד שאנחנו נחליט עד היונוספירה, מספיק לנו עד היונוספירה.

נמלא חול עד למעלה.

עכשיו זה יותר הרבה ממה שהיה קודם?

הרבה.

איך נדע עכשיו כמה זה?

יש לי שיטה פשוטה.

נעשה משפך גדול ענקי,

שיהיה בדפנות של כל החול הזה,

הוא ירד מהיונוספירה למטה, כן?

אסטטוספירה, אטמוספירה, כדור הארץ

ירד עד למטה ונעשה בתחתית כדור הארץ משפך

שיילך ככה בצורה אלכסונית, קונוסית,

עד שיהיה חור דק במשפך שיוכל להיכנס גרגיר חול אחד בדיוק

וכל גרגיר חול יורד אחת למיליארד שנה.

כמה זמן ייקח לכל החול מהאסטוטוספירה עוד למטה לעבור אחת למיליארד שנה גרגיר?

הרבה זמן?

ועוד לא תיארנו את השנייה הראשונה בנצח.

עכשיו תאר לך,

בורא עולם רוצה לתת לכם שכר לנצח,

בשביל זה הוא מראה אתכם.

לנצח, אתם שומעים כמה זה נצח?

אבל אם אתה תפספס אתה תקבל עונש לנצח.

יא וואלה.

אתה יודע מה זה כאב של שן אחת לנצח?

אין רובה שיניים, אין דוקטור, אין כלום.

וואי וואי וואי.

אבל הנאה טובה לנצח, אתם יודעים איזה עושר?

תחשוב אם אתה פעם נהנית מהגול של ישראל ברזיל.

יש אחד אוהב גולים.

אוקיי.

איך הוא הרגיש בקטע שהיה גול?

הוא התרומם פיזית מטר. אהההה. תאר לך, משאירים אותו ככה.

אההה, על הנצח.

איזה חיים, אהה? סבבה.

מה הוא צריך יותר? כל החיים שלו הוא רץ עד מקסיקו לראות את זה.

ייתנו לו את ההנאה הזאת לנצח, איזה אושר? קח את האושר הכי טוב שאתה יכול להשיג בעולם הזה,

תמשוך אותו אין סוף של זמן.

מה אתה רוצה יותר טוב מזה?

וזה כלום, זה אפס, זה כלום, זה שום דבר, זה הרגשות של העולם הזה, זה כלום, זה אפס.

הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו הנאה רוחנית,

דבקות אמיתית, בוא יתברך, אתם יודעים מה זה?

איזה אושר הוא רוצה לתת לנו?

אדם רק שחזר בתשובה

בסומר שבת, פעם ראשונה, שנייה, שלישית, מה הוא מרגיש

פה בעולם הזה מאותו אוכל

שמתלווה לזה הרגשה רוחנית? זה אותו אוכל,

אבל עם הרגשה רוחנית זה עולם אחר.

מה אתם תרגישו פה בסימפוזיון?

תזכרו את זה, הנה אני אומר לכם מראש עכשיו.

מה אתם תרגישו פה בסימפוזיון?

זקרים, אם יש פה, ירקדו בגובה של חצי מטר.

למה?

כי הנאה רוחנית זה שווה פי כמה וכמה מכל הנאה גשמית.

אדם לא מבין כמה טוב הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לו, והוא מתחכם עליו. במקום ללכת איתו עם בורא עולם ולזכות בתו, הוא מתחכם עליו.

בואו תראו דבר פשוט.

אומר רבנו סעדיה גאון.

אומר, אני אסביר לכם, אומר רבנו סעדיה גאון, אני אסביר לכם מה זה הנאות העולם הזה. אתם חושבים שאתם נהנים, עושים חיים?

בואו תראו, הוא אומר.

אדם אוהב מאכל טוב,

אוהב בקט טוב,

אוהב ריח טוב,

וחיי אישות.

אומר כמה

אדם אוהב מאכל טוב, מאכל טוב מה?

דבש.

דבש זה מאכל טוב טעים, מזין, ויטמין דהי, יופי דבש.

מאיר עיניים.

מאיפה זה יוצא, הוא אומר, תבדוק.

מבריה שפלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא דבורה.

מאיפה מייצרת הדבורה את הדבש?

הדבש זה כי שהיא מקיאה החוצה.

כל הדבש זה טילל של דבורה.

אוספים את הטילל הזה בקובסאות ומוכרים.

יש כאלה מאוד ענייני טעם, הם רוצים טילל של מלכות, הם לא אוכלים ציבורים טובים.

נו, אומר רבנו סעדה גאון, זה נקרא מאכל טוב.

בגד טוב, אומר בגד טוב, משי, בגדי משי, חלק, נעים,

איזה יופי של בגד, נופל, מבריג, חיים טובים.

לסין לא הודו נוסעים להביא בדים, משי.

איפה הוא בא?

מבריה שפלה בעולמו של בורא עולם, מתולעת משי.

איך היא מייצרת את זה?

גם כן, כי היא נקיאת החוץ.

זה טילל של תולעים.

עושים את זה ככה, ככה, ככה, מחברים אותך ככה, נהיה אריג.

זה תולעת משי ובגד משי.

ריח טוב,

אוה, נשים אוהבות לה, תקנה לי דפורי, בושם, אה? יא עיני, תקנה לי, אה? תקנה לי.

סקנה, מה התוצאה? תקנה לי מוסק.

ממה עשוי מוסק?

מזיעה של חיות.

נריצים חיות, נריצים, יוצא להם קצב, מורידים את זה לדליים,

מערבבים עם קצת צמחים, והנה יש לך מוסק.

ככה, יש בתמצית ויש מעורבן.

עכשיו יוצאים לבלות זוג, אה?

היא לובשת תקי,

שמה צבעה של חיות, והולכים לאכול כיס של דבורים.

חיים טובים, אה?

חיים טובים.

וגם אומר רבנו סעדיה גאון,

הנעת גבר ואישה ממקומות השפלים ביותר והמטונפים בגופו של האדם.

אלה הן הנעות האדם בעולמו, ועל זה הוא רץ ועובד שעות נוספות.

ומה נשאר לו מכל זה?

הוא אומר, מה הדבש, מה הוא עושה? אתם יודעים מה התהליך של ההמשך של הדבש אחר כך, כן?

מעם הבגד מתבלה ומתפורר.

מה עם המסריח מה זה עזרווה?

ומה נשאר מה השאר? אתם גם יודעים. אז אני שואל אתכם שאלה, זה ההנעות שבשביליהן באת לעול היום? זהו?

וזה בורא עולם נותן לנו? אומר רבנו סעדיה גאון, למה?

למה נותן את זה מהבריות השפלות ביותר? למה?

בשביל שהאדם יראה.

אם בורא עולם מייצר עונג וטענוג כזה ממקומות שפרים כאלה,

וזו הנאה,

תאר לך אם הוא בכבודו ובעצמו ייתן לך טענה.

הוא בעצמו, אתה יודע מה זה? הוא בעצמו ייתן לך טענה.

זה רוצה הקדוש ברוך הוא לתת לנו את הטובה הזאת.

כתוב מה עושים צדיקים בעולם האמת?

צדיקים יושבים בעטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.

כלומר זה ליהנות מזיו השכינה?

מי שזכה פעם לראות צדיק בעולם הזה, בדור הזה האחרון,

מי שזכה לראות צדיק היה יכול לשבת שעות רק להסתכל עליו ככה.

אם להבדיל יש אנשים יושבים שעות ומסתכלים על המונליזה,

אז תאר לך מה זה להסתכל על צדיק חי?

אם היו שמים כמה דקות את רבי שמעון בר יוחאי בעולם הזה רק,

מישהו היה זז משמה בכלל?

אתם יודעים על זה להסתופף בחצרות השם בעולם האמת?

אתם יודעים מה הגודל של מלאך אחד בעולם האמת?

75 מיליון קילומטר מלאך אחד,

ואתה זעתות אזער.

היית בעולם הזה והתנגדת לבורא עולם.

הוא רוצה לעשות לך טוב, ואתה עשית? לא רוצה.

לא רוצה.

רוצה לעשות לך טוב.

לא בא לי עכשיו.

אתם יודעים איזה שטויות אנחנו עושים?

כאילו הוא ברא אותנו לעתים לנו.

הוא רוצה לעתים לנו, אנחנו הולכים בתום רוגז.

כי אדם מסכן, הוא לא מתבונן.

אדם מסכן, הוא לא מתבונן.

עכשיו היהודייה שאלה שאלה, צריך לענות לה.

היא אומרת שבעצם היא רואה שאנשים טובים מקבלים עונש וייסורים והכול, אז איך אתה אומר שהקדוש ברוך הוא מתים?

אז קודם כל נסביר ככה, נסביר את האופן הכללי. יש שאלה ידועה, היא לא נשאלת רק בסמינר הזה, היא נשאלת כבר מאצל איוב ועוד לפניכם.

השאלה הזאת היא צדיק ורע לו,

רשע וטוב לא, למה?

נראה שכאילו צדיק רע לו, ונראה כאילו רשע מצליח.

למה?

תבינו דבר אחד,

זו טעות אופטית מה שרואים.

מה הפירוש?

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

ואין גם רשע גמור שיעשה הכל רע ולא יהיה לו איזה דבר טוב.

יוצא שגם הצדיק,

אף על פי שיש לו הרבה מצוות,

יש לו קצת עבירות בשגגה,

ויוצא שגם הרשע הגדול ביותר יש לו קצת מצוות.

עכשיו כתוב, הצור תמים פועלו ככל דרכיו נשפט,

אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא, הקדוש ברוך הוא משלם לכל אחד מה שמגיע לו בדיוק.

עכשיו שימו לב, מה עושה בורא עולם?

הצדיק צריך לקבל שכר וצריך לקבל גם טיפה עונש.

העונש הוא לא עונש, תבינו. מה זה עונש?

זה פשוט למרק את החטא שנדבק בו.

לדוגמה,

אם מתלכלך לי עכשיו המעיל,

אם אני אשפשף אותו,

אני מעניש אותו?

נגיד שהוא מרגיש, הכוונה שלי לעניש אותו?

אני פשוט רוצה לנקות אותו, אין ברירה, זה הדרך שצריך לעשות.

מה שאדם מקבל איסורים זה בשביל למרק אותו, לנקות אותו מהלכלוך של התינופת של העבירה.

רגע,

שנייה, אני אגיד לכם.

עכשיו,

אם האדם הצדיק עשה הרוב זכויות ויש לו מעט עבירות, מה אתם אומרים? איפה יעדיף הצדיק לקבל עונש, בעולם הזה או בעולם הבא? בעולם הזה, בורך השם, אתם מברמרים טוב.

למה? כמה זמן יכול להיות עונש?

בשיא, כל החיים.

כמה זמן זה?

פסיק קטן.

אבל אחר כך נגמר.

הוא רק עולה לטוב.

הרשע,

איפה הוא רוצה שכר על המצוות שלו?

זה, כחול ושתו, כי מחר נמוד, עזוב, אני יודע מה אני אשמע,

עכשיו תן לי, אני אקח את זה, מה יהיה יהיה?

מקסימום עם כל הג'מאה.

עכשיו תראו איך זה הולך.

היות וכך,

החשבון,

אנחנו אומרים את זה במפורש בתחילה, ודע,

ודע,

מתן שכרם של הצדיקים לעתיד לבוא.

והרשעים מקבלים שכרם בעולם הזה.

איך? תראו איך התורה אומרת את זה מפורש בפסוק. הוא משלם,

הקדוש ברוך הוא משלם,

הוא משלם לשונאיו אל פניו להאבידו מחי עולם הבא.

כך,

מה מגיע לך? שתי מצוות, עשר, חמישים, מאה, כך.

הוא משלם לשונאיו אל פניו.

למה?

להאבידו.

זה גם מה שאומר דוד המלך עליו השלום.

איש בער לא ידע,

אוכסיל לא יבין את זאת.

מה הוא לא מבין?

איך זה לפרוח רשעים כמו עשב?

איך הם מצליחים כמו עשב?

ויציצו כל פועלי האבן?

הוא אומר סיבה אחת, להישמדם עדי עד.

כיוון שהם נשמדים מעולם האמת, מקבלים שכר כאן.

מה מצדיקים אומר?

ושומר חסד לאלפים, לאוהביו, לא לשונאיו,

ולשומרי מצוותיו לאלף דול.

איפה שמור להם השכר?

לאלף דול לעולם העליון.

אז עכשיו צדיקים מקבלים את הייסורים לנקות אותם מהחטאים בו,

בשביל שיצאו נקיים לעולם האמת.

והרשעים?

הם רוצים שכר פה! נותנים להם את כל השכר שלהם פה,

והם יוצאים מפה רק עם העבירות לקבל עונשם שם.

עכשיו רואים את הצדק גלוי.

היא שואלת, ואיך זה צדיקים עושים חטא?

חטא בשגגה זה רק מלאך לא עושה שום חטא.

וגם יש מלאכים שחטאו גם כן.

אבל

אדם צדיק אפילו, אי אפשר שלא ישגה. ישגה זה טעות, טעות אנוש.

מה פירוש טעות אנוש? אני יכול, לדוגמה, ליפול חלילה ולהישען על החשמל בשבת ולהדליק?

יכול בטעות. קורה?

נו, ואם קרה כזה מקרה, אז נדלק כבר בשבת או לא נדלק? נדלק.

זה עבירה? כן. במזיד? לא. נשגגה? כן. הרגת בן אדם, נפל לך בלוק? בטעות.

אבל הרגת אותו או לא הרגת אותו?

זה לא נקרא רצח, אבל זה נקרא הריגה.

זה סעיף יותר קל, אבל מקבלים עליו.

רגע, ושגגה, למה לא ייבטרו?

כי שגגה זה גם כן מעשה.

אם אתה היית נשמר,

נכון?

אדם, אם שם את הבלוק על המעקב, אם שם אותו רחוק מהשפה, לא היה נופל.

אם היית לוקח בחשבון שהחלול ייפול, לא היית מבין.

אז עכשיו, רגע, ושגגה, למה צריך עונש?

אומר הזוהר הקדוש, דבר נפלא.

אם אדם לוקח יין אדום ושופך על חולצה לבנה במזיד,

צריך עכשיו לכבס את זה בשביל שיהיה לבן?

צריך או לא צריך?

אם אדם לקח לשתות יין אדום ונשפך לו בטעות על החולצה הלבנה, צריך לכבס שיהיה לבן?

צריך.

מה אכפת לי אם זה במזיד או בשגגה? זה התלכלך.

רק יש הבדל.

אחד שעושה במזיד, הוא דואג שכל החולצה תתלכלך.

אדם שעשה בשגגה, הוא מייד התרחק מהיין. אבל הוא לא רוצה להתלכלך, אז נתקע בו קצת.

אז אני כיום קצת.

עכשיו שימו לב, רבותיי. אם כן,

אדם צריך להבין,

אין זה חלילה שהקדוש ברוך הוא עושה לא טוב. הפוך.

זה טוב מה שעושה הבורק שנותן לאדם מסורים. למה?

כי אם יישאר האדם עם הכתמים בנשמה ולא יילקה לו אותם פה,

לעולם האמת בגן עדן לא יכול להיכנס אדם מטונף. כמו שברור לכם שבעולם הזה למלך לא נכנסים עם בגדים, עם גריס.

כי נכנסים למלך, אפילו לחתונה אתם הולכים, לובשים חליפות, ככה מה שאפשר יותר יפה, נכון?

אז לפני מלך אתה יכול להיכנס מלוכלך.

אתה בא עם נשמה מטונפת עם עברות.

איך אתה יכול לעמוד מול בורא עולם שאמר לך אל תעבור חבירה,

ואתה בא עם הכתמים?

מה אתה רוצה לעמוד? איך שייך?

רק מה בושה?

אתה בעצמך תברח.

אז מה עושה חסד הבורא יתברח?

אמרת, אתה יודע מה?

אני חייב לגרד לך קצת, להוציא את הלכלוך.

וגם אחי, כשאני מגרד גם,

אז אתה מרגיש שזה קצת כואב, נכון? אז לאבא מה יקרה אתה תישמר.

אם אתה לא אוהב את הגירודים,

את הייסורים, שהקדוש ברוך הוא נותן את המכות,

אז אתה תישמר.

ולאבא מה תעשה? תלך ברצון, במכירה, להיות טוב.

או עכשיו מובן שגם מה שנראה רע בעולם הזה, גם זה טוב.

רק מה?

מי הכריח את הבורא יתברך

שייתן לך מכה חלילה?

אתה.

אם לא היית מתלכלך, לא היית צריך אותה.

שטיח.

למה צריך לתת לו מכות?

בגלל שהוא התמלא אבק.

אם הוא היה נשמר מהאבק, היו מכים אותו? לא.

אם אתה גורם שאתה תתלכלך, אתה חייב מכות לנכל אותך, להישאר נקי.

זאת אומרת, גם מה שיש איסורים בעולם הזה זה רק לטובה, לנקות אותך, להשאיר אותך שמור, כמו שאתה מנקה אבל כל היום בבית.

אותו דבר, רק הנשמה שלך צריכה להיות מצוחצחת.

לכן כתוב, בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

הכוונה לנשמה,

כמו בגד לבן שצריך לשמור עליו כל הזמן שלא יתלכלך,

ככה הנשמה צריכה להיות כל הזמן לבנה מחטאים.

עכשיו, אחרי שאני מבין שהקדוש ברוך הוא ברא אותי לטובתי, להיטיב לי, לשכר נצחי עולמי,

מה שנשאר לי זה דבר אחד פשוט, אם יש לי שכל.

מה לעשות?

לראות בדיוק מה ההוראות שלו, איך קונים את העולם הבא.

זו המטרה שבאתי לעולם.

באתי לפה על מנת לקבל טובה, רק מה?

אני צריך לזכות בה בעצמי.

לכן אנחנו נבראנו לעולם הזה, רבותיי, אפס.

עכשיו אני אראה לכם דוגמה שממנה תבינו.

מה ההבדל בין אדם לבהמה?

רק דבר אחד, שכל.

לאדם יש שכל,

להבים,

לבהמה אין.

מה זה מבדיל אותנו מן הבהמה? היינו צריכים להיות יותר טובים מהבהמה, נכון? אם יש לנו שכל, אנחנו צריכים להיות יותר טובים.

אנחנו באמת יותר טובים מהבהמה?

כן. יותר טובים?

מה הייתם מעדיפים להיות, בן אדם או חתול?

בן אדם. אני חתול.

אני אגיד לכם למה. גם בחדר. תראו, חתול אין לו שום בעיה כשהוא רוצה לאכול. כל פח זבל פתוח.

אין לו בעיה לעמוד בתור כי אין תור בזבל.

אין לו בעיה לשלם מעמס הכנסה.

אין לו בעיה של אופנה, פנים ואבו-עגנה.

אין לו בעיה, אפילו אם הוא רוצה להיות אינטלקטואל,

הוא לא צריך במחנה כניסה לאוניברסיטה. אם הדלת פתוחה, הוא נכנס.

אתה לא תראה חתול רודף אחרי פרופסור, אבל פרופסור על החתול כן תראה.

מה רע להיות חתול?

ואם אתה נולד עוד להיות חתול משפחת סיאם,

אתה בסודן?

חתול סיאמי, קונים אותו בכסף, מלבישים אותו, שמים אותו על השטיח פרסי, אומרים לו פוצי, מוצי, כל היום, איזה חיים טובים.

נכון?

זה רק למי שיודע שיש עולם מבט, צריך בשביל זה שכל.

עכשיו צריך להבין עוד דבר, ומי שנפל בחלקו להיות חתול של מייקל ג'קסון,

חיי וואי וואי וואי וואי.

שמונה מיליון דולר קיבל ירושה,

ועוד וטרינר מיליון דולר שישמור עליו. החתול הזה יכול לקנות תנובה, טהרה ותננוגה.

אז מה רע להיות חתול?

ותשים חתול על כלבו שלום, גור בן שנתיים שילב עד הפינה, יגיע לפינה, ירגיש, יחזור.

שים תינוק בן חצי שנה, יגיע לפינה, יצנח ראש.

רגע, אז ממה אתה יותר טוב מחתול?

הוא אוכל בחינה, לא עובד, לא שום דבר, מקסימום מתגרד פה, שם, מסתזף, מבסוד, יאוו, מקבל הכול.

ואתה מהבוקר עד הערב עובד, רץ, רץ, ולא מבסוד, ודאגות, ומחלות, וצרות, ובעיות, ומס הכנסה, ואישה, וילדים, ובלאגן, והכול, ומחלות, וייסורים, ובתי חולים, וקופת חולים, והכול, ובסוף מת, וקוברים אותך כמו חתול.

מעשה באדם אחד שקיבל קלטת בצומת, וחזר ממנה בתשובה,

ומסרה לחברו שהחזיר בה את אשתו,

שמסרה לו שכנה שחזרה גם היא בתשובה,

ונתנה לבעלה שחזר עמו גם בנה, שמסר לידידו שהחזיר את מורתו,

שהודיע למנהלת שהיא חוזרת למסגרת.

והמנהלת הודיעה לידיעות אחרונות, והרב אמנון יצחק הגיע לכותרות.

הסיפור כמובן כאן נמשך, אבל הג'ינגל עכשיו נגמר.

לכן יהודי יקר יצטרף גם עתה עוד עכשיו למבצע הגדול ביותר בעולם.

שלוש מיליון קלטות טייפ, כיהודי בעד יהודי.

ישותף גם עתה לקירוב הלבבות.

שלוש מיליון קלטות בעשרה תשלומים של הרב אמור יצחק שליטה.

אלף קלטות באלף שח במקום שלושת אלפים שח. פרטים נוספים בארגון שופר, טלפון רב-קווי.

קחו עט ונשמעו.

יפה שלוש עשר סוף חיוג, שש, חמש פעמים, שבע, בסוף, תשע.

שופר,

זה שופר,

זה שופר,

כי הם שופר.

זה שופר, זה שופר.