דיסק שמע מס' 20 - ארבעים שנה אקוט בדור - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

אההההההההההה

ניתן לתאם גם סופי שבועה בשופר. תודה.

שופר,

שופר,

שופר,

שופר, שופר, שופר.

שופר, שופר, שופר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

החלטת מספר 20, 40 שנה אכות בדור חלק א'.

החלק הכותרת של מה שאני רוצה להגיד זה פסוק מפורסם ידוע,

40 שנה אכות בדור ואומר עם טועה לבב הם והם לא ידעו דרכי.

אבל זה נאמר רק 40 שנה אכות בדור ואומר עם טועה לבב הם

והם לא ידעו דרכי.

מה קורה אחרי 40 שנה?

אז לפי ההיסטוריה,

כל מקום שהוזכר 40 שנה בעניינים כלשהם,

לצערנו הרב באו אחר כך

שואות ומכות.

אם נתחיל בדור המבול,

בדור המבול כתוב מה אדם הראשון ועד נוח עשרה דורות שהיו באים

ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא עד שהביא עליהם את מי המבול.

עשרה דורות שהיו באים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא בראשו,

לא שלא היו מקיימים רצונו,

אלא היו בפועל קמים ועושים מעשים להכעיס את הבורא ידבריו.

זאת אומרת,

אבא חינך את הבן שלו איך להכעיס את הקדוש ברוך הוא.

והבן חינך את הבן שלו וכן עשרה דורות היו באים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא.

עד שהחליט להביא עליהם את מי המבול.

אבל הקדוש ברוך הוא כשהביא את מי המבול, תכף הביא את מי המבול.

גם לא תכף הביא את מי המבול.

תארו לכם כמה סבלנות, כמה ערך אפיים לפניו יתברך,

עד שהוא מנחית מכה,

לוקח הרבה הרבה הרבה זמן.

זו מידתו הנקראת ערך אפיים.

אבל הקדוש ברוך הוא אף פעם לא מוותר.

כמו שכתוב, כל האומר שהקדוש ברוך הוא ותרן, יוותרו בני מער.

הקדוש ברוך הוא מאריך פה,

הוא מוכן למחול ולסלוח ולרחם בתנאי שאנשים חוזרים בתשובה,

מתחרטים על מה שעשו,

מקבלים להבא לא לעשות, מתוודים.

אז שייך רחמים ומחילה ואפילו עקירה של המעשים לחלוטין בעיני ה'.

אבל בלא זה אין מושג של ביטוי אצל הקדוש ברוך הוא, כי הוא אלוקי המשפט.

עצור תמים פועלו, כי כל דרכה משפט, כל דרכה משפט.

אין אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא.

אין אמונה אל למאמינים בו ואין עוול לרשעים שהם נגדו.

לכולם משנה אם הקדוש ברוך הוא שכר, כי צדיק וישר.

אבל הוא אלוקי המשפט.

אם כן, אנחנו צריכים להביא.

הרי עשרה דורות שבאים ומכעיסים, הוא מחליט להביא מבול.

ואז הוא קורא לנוח,

הוא אומר לנוח שהיה צדיק בדורותיו, הוא אומר לו, עשה לי תיבה.

עשה לי תיבה.

נוח שואל אותו,

רבונו של עולם,

כמה זמן אתה רוצה שהתיבה תהיה גמורה? תוך כמה זמן?

הוא אומר לו, הקדוש ברוך הוא, 120 שנה תבנה תיבה.

בשביל מה 120 שנה לבנות תיבה אם אפשר לגמור אותה תוך שנה-שנתיים, נגיד?

אומר הקדוש ברוך הוא, כל מי שישאל אותך מדוע אתה בונה תיבה,

אתה תגיד לו, הקדוש ברוך הוא, עתיד להביא מבול על העולם להכחיד את כל היקום כולו.

אם לא תחזרו בתשובה, הקדוש ברוך הוא משמיד את העולם.

ולא עשה כמו שהקדוש ברוך הוא אמר לו.

וכל יום אני לוקח עצים, לוקח מסמרים, ודופק.

הנגר של הדור ההוא עובד, עובד, עובד. 120 שנה עוברים אנשים מכל בעולם, שומעים, יש אחד,

קוראים לו נוח,

הוא בונה תיבה,

איזה מידות, איזה גודל,

קצת רלה-לה-לה-לה, מי יודע מה הוא עושה?

בונה תיבה.

טוב,

איפה ייקח את התיבה?

אין אפשרות תעבורה.

איפה הוא ייקח אותה?

הוא לא בנה אותה בים, בנה אותה על... מי יסחב אותה?

לא, הוא בונה תיבה על היבשה, והוא אומר, יהיה מבול, ופה התיבה הזאת תעלה ותצוף על המים,

וזהו.

מי שיחזור בתשובה יינצל, מי שלא ייכחד.

כמובן שכולם מתלוצצים עליו,

נוח,

שב תנוח, למה לך לעבוד?

אבל נוח ממשיך 120 שנה עושה מה שהקדוש ברוך הוא אומר לו.

יותר מזה אומרים לו ליצוני הדור,

אומרים לו, נוח, תדע לך, כשיגיע הזמן שתצטרך להיכנס לתיבה הזאת לפי דבריך,

אנחנו לא ניתן לך להיכנס לתיבה,

אנחנו נמנע בעתה, אתה תישאר איתנו אם יהיה מבול.

מגיע תום הזמן, 120 שנה,

והקדוש ברוך הוא רואה שאף אדם מן העולם כולו לא חזר בתשובה.

למרות ההתראה, למרות שידעו שהם חטאים,

ידעו שהם עושים את הרע, הם ידעו שהם מכעיסים את השם,

אף אחד לא חזר בתשובה.

והקדוש ברוך הוא אומר לנוח ייכנס לתיבה,

והוא דואג שאף אחד לא יוכל למנוע בעדו,

הוא ובני משפחתו נכנסים לבפנים, הוא מכניס את כל החיות והרוחות, כל מה שצריך,

ואז נסגרת התיבה ומתחיל לרדת גשם.

רבותי, 24 שעות של גשם רצוף.

אנשים מצליחים להגיד, הנה, הדברים באים

כפי שנאמרו.

אתם יודעים מה זה 24 שעות גשם?

אם ירד פה בעזרת השם 24 שעות גשם,

יהיה לנו מים לפחות לארבע שנים רצוף.

אם יורד רבע שעה רציני גשם,

אתה כבר לא יכול לעבור ממדרכה למדרכה.

לפני שלוש שנים, כמדומני, ירד

עשר שעות בערך גשם באילת,

עם ברד,

שמכוניות שם טבעו במים ונשתפו והיה בן אדם אחד שנהרג חוץ מפיצוצים של שמשות מברד.

לא היה דבר כזה מעולם שם, באלף, לפי מה שאומרים.

ראיתי תמונות בעיתונות.

רבותי, כמה שעות

ירד גשם רציני, אילת מוצפת.

תארו לכם מה זה 24 שעות רצוף,

48 רצוף, אנשים עולים לקומה שנייה בבניינים.

לא חוזרים בתשובה.

לא חוזרים בתשובה.

שלושה ימים רצוף,

לא חוזרים בתשובה.

אנשים כבר דקקות,

דחילק זה מבול,

לא חוזרים בתשובה.

שבוע ימים רצוף,

אנשים שנשאר עוד בסביבות, במקומות גבוהים, מטפסים על גבעות.

לא חוזרים בתשובה.

שבועיים,

אנשים כבר בראשי הערים עוד מעט.

לא חוזרים בתשובה. יש אתו, רחמנא ומצלאלי.

40 יום רצוף יורד גשם.

אף אחד לא עוזר בתשובה.

הקדוש ברוך הוא אומר, עד כאן.

נפתעו ארובות השמים,

מעיינות תהום רבה,

והקדוש ברוך הוא מחה את כל היקום שהיה בעולם.

מה אתם אומרים על דור כזה?

האם יכול להיות, אם היינו אנחנו חס ושלום במצב כזה, תגידו לי,

האם היינו רואים כזה דבר, האם עוד היינו ממתינים מה שהחלמתי?

הרי זה עניין של דקות, שעות, שאתה הולך למות, גוסס.

כבר כמה ילדים ודאי טבעו, כבר משהו כבר קרה.

מה אתה עושה?

למה אתה מחכה?

ואז נמחק כל היקום.

40 יום, שמתם לב?

אחרי 40 יום הקדוש ברוך הוא הוריד שנה.

היה מבוט שנה.

נוח בטבע,

ורק אחרי זה הטבע נחה על הרי ערנן,

ורק אחרי זה, זאת אומרת, היא הייתה מעל כל ההרים בעולם,

ורק אחרי זה נחה, ואחר כך התחילה יקום מחדש ומשפחת נוח וכן הלאה.

40 יום זה לקח איתות מאיתו יתברך.

עוד מקרה שהקדוש ברוך הוא שלח את יונה הנביא

אל נינווה,

ואמר לו, עוד 40 יום נינווה נהפכת.

40, שוב פעם, המספר 40. עוד 40 נהפכת.

טוב,

יונה הנביא לא רוצה ללכת,

שנינווה היו גויים,

ואם הם יחזרו בתשובה יהיה קטרוג על עם ישראל.

עם ישראל חלילה חוטאים,

והגויים חוזרים בתשובה, זה קטרוג על עם ישראל.

הוא מנסה להתחמק, והקדוש ברוך הוא מכריח אותו, ואין עומד בפני רצונו,

ואכן הוא מגיע,

ושוב פעם שמענו את המושג של 40. באמת מספרים חכמים, זיכרונו לברכה, שנינווה לא עסיקה יותר מ-40 יום בתשובה גם כן,

ואחרי זה היא נחרבה.

אבל צריך לדעת דבר אחד,

40 שוב פעם מופיע לגבי שואה כללית של הפיכה גמורה,

של עיר גדולה, של מעלה מ-12 ריבו איש.

עוד פעם אנחנו נתקלים עם 40,

כשהמרגלים יצאו מהמדבר לתור את הארץ.

40 יום הלכו בארץ,

חזרו ואמרו דיבה על הארץ,

ואז לאחר מכן 40 שנה במדבר מתו כל אותו הדור. 600,000 איש יצאו ממצרים, מגיל 20 עד 60 מתו באותו הדור במדבר. שוב פעם 40 שנה עקוט בדור ואומר עם טועה לבב הם והם לא ילעוד רכם.

אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי.

ואנחנו נמצאים כאן

40 שנה מאז קום המדינה.

42. ב-40 שנה הקדוש-ברוך-הוא סבל את מעשינו כאן,

ועכשיו הקדוש-ברוך-הוא מראה לנו עוד פעם,

תסתכלו על כל ה-40 שעברו ותבינו מה יכול להיות לכם.

שנתיים כבר בצורת,

140,

גשם N,

ואני אגיע לאט-לאט לנקודה הזאת בחזרה בשביל להבהיר מה הולך לקרות,

חס ושלום, אם לא נשוק בצורה.

רבותי, תחילת הדברים הם פשוטים.

עם ישראל ציפה במשך 3,300 שנה להגיע לארצו.

נחלת אבותיו.

היינו פה תגובות די יפות, מאות בשנים.

היה לנו בתי מקדש,

אבל כשעם ישראל חתכו, כמו שאומרת התוכחה, אם בחוקותי תלכו,

ושחבתם מעין מחרית,

והשבתי חיה רוחה מן הארץ,

וחרב לא תעבור בארצכם,

הקדוש-ברוך-הוא הבטיח מחמת והבטחה שלו, אבל כשעם ישראל חתה,

אז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו,

והנה אנחנו יכולים לעמוד בפני הקלות ברבור, השתחררות בין הבחירה.

אז חורבן בית ראשון אחרי 410 שנה,

בית שעומד ועשרה ניסים נעשים לעיני כל העולם כולו.

גלינו 70 שנה,

חזרנו בתשובה,

הקדוש-ברוך-הוא החזיר אותנו בחזרה.

הבית השני קיים 420 שנה.

חוטאים שוב פעם ישראל.

ובמה הם חוטאים?

הם למדו תורה,

עסקו במצוות,

אבל בגלל שנאת חינם נחרב הבית.

מאז אלפיים שנה עוד לא תיקנו את העניין של שנאת חינם.

תארו לכם מה זה. כל תור שלא נמנה בית המקדש בימיו,

כאילו התור הזה החריב אותו.

שאם התור היה ראוי, היה נמנה.

למה לא נמנה? כי התור לא ראוי.

סימן שעדיין אנחנו לוקים בו אותו דבר.

עכשיו אני רוצה שתבינו דבר אחד.

אלפיים שנה אנחנו מייחלים להגיע לארץ הקודש.

לפני ארבעים שנה

התחילו להגיע לפה יהודים,

והיום יושבים פה מיליונים.

אמנם זה לא כפי שרצה הקדוש ברוך הוא,

אבל הנה בדיע עבד אנחנו כבר פה.

אבל למה ייחלו כל הגלויות שמתקבצות ובאו לארץ?

להיות יהודי שומר תורה ומצוות בארץ הקודש.

לא באנו לארץ בשביל להיות גויים.

יכולנו לעשות זאת מחוץ לארץ

ולא ללכת בפוגרומים

ובשמד שהוכרז עלינו במשך כל הדורות. יכולנו פשוט להתייוון, להתאסלם, להתנצל.

בכל האינקוויזיציות, בכל מה שאמר העם היהודי, יכולנו לעשות את זה בקלות.

עם ישראל לא עשה את זה.

עם ישראל שמר על ייחודו, הקריב את בניו ובנותיו.

לא ויתר על תג אחד בתורה,

והעם הזה קיים בזכות זה.

נו, אז כשכבר מגיעים לארץ הקודש,

מה מצפים?

שהעם הזה יהיה בתפארה,

ישוב למקורות כמו שצריך מי שהיה עוד קצת חלש,

לבית-המקדש למנתכם ומייד.

וראה זה פלא,

אחרי 3,300 שנה אנחנו מגיעים לארץ,

מיליונים יהודים נמצאים כאן,

ואם היינו בתחילת קום המדינה,

למעלה מ-90% שומרי תורה ומצוות,

היום למעלה מ-80% לא שומרים תורה ומצוות, והמצב הולך ומתדרדר לחלוטין עד התכחשות ונגד היהדות.

רגע, בשביל זה באנו לארץ?

היה חסר לנו מקום?

מה הייתה הבעיה?

מה הייתה הבעיה?

אלא מה? פתאום אנחנו רואים דבר פלא.

העם מייחל לארצו, מגיע,

הרבה יהודים מאמינים תמימים מגיעים לארץ,

אשק אבנייך,

אכונן עפרייך,

מנשקים את ארץ הקודש.

היו כאלה שחשבו שימצאו פה מלאכים ואנשים קדושים,

ופתאום הם רואים חס ושלום שמחללים שבת בארץ הקודש.

אנשים לא הבינו.

אתם חושבים שזה היה העולים שלפני 40 שנה?

גרוזינים שמגיעים היום, שנלחמו במקלטים,

למדו תורה וסדר, במסירות נפש,

תחת משטר קומוניסטי, מגיעים לפה מוכרחים לעבוד בשבת,

אם לא היה להם משכורת?

איפה הגענו?

זאת אומרת, אם אדם מתבונן, נחמד אלצלן,

פה אנחנו עברנו בארץ תוך 42 שנה, שמט

מה שלא הצליחו כל אומות העולם לעשות לנו במשך 3,300 שנה.

ואני אסביר את הדברים ברור כדי שתבינו.

לפני כמה ימים רק גמרנו את חנוכה.

שמונה ימים הדליקו יהודים נרות,

לפרסם את הנס.

מה הנס?

הנס שנשאר פך שמן אחד

בבית המקדש,

שלא הצליחו לטמא אותו היוונים.

נו, אז מה העניין הגדול שנשאר קצת שמן?

מה העניין?

העניין הוא הרבה יותר ממה שחושבים, זה לא רק הפח.

כל מה שטמון בתוך הפח זה העניין.

תרבות יוון שהתפשטה בעולם אז,

היא הייתה תרבות חושך,

תרבות של חומר,

לא רוחניות,

רק חומר, גשמיות.

מה הפיץ היוון באותה תקופה?

היא הפיצה תיאטרונים, אצטדיונים, קרקסאות.

היא עשתה כל מיני מקומות רחבי ידיים של תחרויות של בני אדם, ועופות, וטרנגונים,

וחיות ושברים.

היא עשתה כל מה שרק אפשר בתרבות הגוף. היתה להם עיר מפורסמת הנקראת ספתא,

שהיו תחרויות, היו גלדיאטורים,

מלחמה מי יישאר בחיים,

ואנשים ישבו והריעו מי מת ומי לא.

ספתא, על זה נקרא ספורט בעולם.

אתם חושבים שליברפול ומנצ'סטר המציאו את הכדורגל?

כתוב בגמרא

על מה חרב הבית,

עד ששיחקו בכדור בשבת.

הגמרא מביאה, זה לא היה רק עכשיו, זה לא מאנגליה,

זה כבר מתרבות יוון.

אלא מה?

הם החדירו בכל העולם תרבות הגוף.

יוון

זה יופי,

זה היה הסמל שלהם. יופי, אני לא רוצה להגיד שמות של הירידים שלהם,

שמות של אלילי אהבה ואלילי גוף ואלילים אחרים,

הם הפיצו תרבות כזאת בעולם. אבל כשהם הגיעו לעם היהודי,

זה העם היחידי שהתנכר לתרבות הזאת, כיוון שהדת,

התורה הקדושה,

שוללת את ענייני הגוף לשם גוף.

הגוף הוא משרת לרוח,

אבל לא באנו להיות בהמות בעולם,

באנו לפה עם נשמה,

באנו לפה להיבדל מן החי,

הפוך להיות למעלה ממנו,

להיות למעלה מן המלאכים.

זה מה שהתורה עושה, יהודים.

למעלה מהמציאות, למעלה מן הטבע.

והראיה,

העם הזה קיים מעל הטבע לו שייך עם שנרדב קטן במשך אלפי שנים. מעצמות עולמיות נלחמו בו,

הוא נשאר בהן נכחדים.

זה עם לא טבעי.

הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשן.

והם רצו שאנחנו נהפוך להיות כמוהם.

עם ישראל זה אסור לו.

אסור לו, זו עבודה זרה,

זה להשתחוות לפסק, זה לקבל תרבות אחרת.

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניים.

עם ישראל יוצא למלחמה לא הגיונית,

מיליונים מול עשרות בני-אדם חשמונאים ומכבים,

שנלחמים על קדושת עם ישראל.

זה לא טבעי שיקומו 12 חשמונאים ויילחמו עם צבא יוון.

אבל הקדוש ברוך הוא עושה נס כמו בכל הדורות.

אלוה הכוח שלנו ניצח מעולם,

אלא רצונו יתברך,

והוא דאג תמיד שבסופו של דבר עם ישראל יישאר.

על זה קבעו החכמים, זיכרונם לברכה,

לעשות

פרסום לנס.

ובכן, על זה קבעו החכמים לעשות פרסום לנס.

על מה? לא על הניצחון של הגוף.

לא שניצחנו את היוונים בגוף.

לא שתרבות יוון לא הצליחה מבחינה גופנית,

אלא על זה שלא הצליחו להעביר את עם ישראל על דתו.

הם ביקשו רק שלושה עבירות עיקריות להחטיא את ישראל שבת,

מילה וראש חודש.

זה מה שהם ביקשו.

הם ידעו שאם בזה יילקו עם ישראל,

בלאו הכי היהודים יטמעו בין הגויים,

הם יקבלו את התרבות,

ואז בלאו הכי עוד דור שתיים-שלוש לא יישאר העם היהודי נגמר.

אבל העם היהודי לא ויתר,

ואנחנו נשארנו,

ומאז ועד היום מפרסמים את הנס הזה מיליונים של יהודים בעולם בכל שנה, שמונה ימים,

וכבר נשפכו מיליארדים של מיליארדים של טונות של שמן לפרסם את הנס הזה.

אז מה אתם אומרים?

זה חג,

במושג שקוראים לו היום,

חג

שצריך להראות את ההישרדות של העם היהודי בשמירה על רוחניות, על תורה.

אבל לדאבוננו זה לא כך.

יש הרבה יהודים שמדליקים לראות חנוכה.

מה הסיבות? השאלו אותי.

וגם לימדו את הילד

שיש חנוכה,

ויש ספטיבון, סוף סוף סוף,

ויש סוף גניה,

ויש כתר עם נר בגן,

וזה מה שיש.

זה חג חנוכה.

איך אני יודע שזה רק חג חנוכה?

לפני שנתיים נסעתי בארצות הברית באושן פארקוויי, מלויורס,

שדרה גדולה, רחבת ידיים.

מצידי הכביש גרים יהודים עשירים ועמידים.

יש להם חלונות ראווה שהיו מתפארות בהם כל החנויות בנתניה, וזה רק

חלום של הסלום כלפי חוץ.

אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, רבותי.

ההלכה אומרת שמצוות נר חנוכה, לפרסם,

אם יש לך מזועזע בצד ימין,

אז אתה מדליק נר חנוכה מצד שמאל.

למה?

כדי שיהיה יהודי מוקף במצוות.

אתה נכנס הביתה?

מעוטר בטלית טבילין,

אתה נכנס לבית,

יש לך מצד ימין מזוזה,

יש לך מצד שמאל נר חנוכה.

כל מקום שאתה עובר אתה רואה את הנר חנוכה מצד שמאל, המזוזה מצד ימין. יהודי צריך להיות תמיד מוקף במצוות.

נו, כשאנחנו נמצאים שם, בארצות הברית,

אז אנחנו רואים, ברוך השם, ברוך הוא, ברוך שמו, יהודים לא שכחו את הדת, לא שכחו את התורה.

מדליקים מצד ימין נר חנוכה.

אתה רואה? נר חנוכה דולק.

עברתי שם בחנוכה,

אבל מצד שמאל ראיתי דבר לא יאומן.

ראיתי את עץ האשוח גם דולק.

עץ האשוח של חג המולד,

של ישו, יימח שמו וזכרו.

איך זה?

אתם יודעים מה זה הלך עכשיו, נכון?

חג המולד.

פריצמך.

זאת אומרת,

אדם צריך להאמין.

שם כבר מכינים את החג לפני עצמו, אוכלים עצי אשוח עם מנורות צבעוניות.

אז הם שמים את זה כאחד יד השני.

רגע, אני רוצה להאמין.

זה בית יהודי או בית יווני?

איך אפשר לשים את הסמל של הנצרות

ליד נס חנוכה, סמל היהדות?

איך אפשר לערמל?

איך יכול להיות אדם נכנס למסעדה ואומר למרצר,

תראה לי את התפריט ומראה לו, מה בשרים יש לך? מראה לו,

אומר לי, תן לי בבקשה בשר קלט כושר,

חלק בית יוסף שיהיה בלי ראיינה כאילו, שום ספק.

ואחר כך תביא לי גם בשר לבן.

שייך כזה דבר?

זה בדיוק המצב.

איך שייך?

אתם רוצים שאני אגלה לכם עוד משהו? יכול להיות שיש פה אנשים שאני אדבר עליהם כרגע.

שימו לב.

יש יהודים שהדליקו נרות חנוכה

שמונה ימים, לא דליקו יום אחד,

מפה.

אבל הם לא שומעים את דור המצוות, אבל חנוכה,

חנוכה זה חנוכה, צריך לשמח את הילדים והדליקים נרות.

וביום שבת, אני אומר לכם, לא מכיר אותם,

הם הדליקו נרות חנוכה בשבת.

אתם יודעים למה?

פשוט. מה אומר אדם שהוא לא שומע את דור המצוות? מתי מדליקים? ביום? לא רואים.

בלילה.

מתי מדליקים כל יום? בלילה.

שבת, לרדת לאבחים בשביל לא עושה כלום, הוא מחשן והוא מדליק זה והכול.

אז הוא מדליק דל חנוכה כרגיל, בלילה.

מה ההבדל בין יום חמישי לשישי?

שמעתם? הוא עושה מצווה, מדליק דל חנוכה בשבת.

בואו, אני רוצה להגיד לכם מה היה עם תרבות יוון.

היוונים הצליחו להעביר יהודים

לתרבות יוון.

הצליחו. קראו לאלה שעברו לצד שלהם מתייוונים.

המתייוונים היו יותר גרועים מהיוונים.

הם היו המוסרים,

הם היו השתולים,

הם היו הגיס החמישי בתוך עם ישראל,

הם הלשינו על יהודים שעברו על חוקי עבד בשביל לקבל סוס,

הטבות,

פעילות, הכול.

והם עשו הרע והרשע בעם ישראל.

הרבה נפלו בגללם.

זה לא המתייוונים.

אבל בכל אופן, היהודים תמיד נשארים יהודים, והיהודים נלחמו במתייוונים וביוונים.

מה מתייוונים? אין זכר היום.

לא נשאר מהם כלום.

לא, עד היום. כבר אז לא נשאר.

ורק היהודים שומרי תורו ומצוות נשארו עד עכשיו.

ואני רוצה לברר את הסוגיה הזאת, אם אנחנו,

פעם היה לנו מצב כזה בעם ישראל, או שמא גם היום יש מצב כזה בעם ישראל.

אז אני אגיד לכם.

שמעתי אנשים שאומרים, אני לא יהודי דדי,

אני יהודי חילוני.

אתה ככה, אני ככה, כל אחד איך שהוא רוצה, אני מכבד אותך, תכבד אותי, נגמר.

רבותי, אני רוצה להגיד לכם חד משמעית, אין מושג כזה יהודי חילוני.

יש יהודי או יווני.

מה זה חילוני?

לא שומר שבת.

גם יווני ונוצרי,

מוסלמי לא שומר שבת.

אתה לא מניע כפילי, נכון, גם אחמד ועבדאללה וג'וני.

לא מניעים.

אתה לא שומר שבת תארת משפחה, כל הגויים לא שומרים שבת תארת משפחה.

אתה אוכל כל מה שנכנס רק לקיבה,

גם הם אותו דבר.

מה ההבדל בינך לבין גוי?

מה ההבדל?

מה ההבדל?

ברית מילה עשו לך, לא עשית.

בר מצווה עשו לך, לא עשית.

חופה עשו לך,

וגם בבחירה חברתית שהיה עשו לך.

מה אתה עשית?

מה היהודי שלנו שקורא לעצמו יהודי עושה בשביל להיות יהודי?

משתדל לחכות את הגויים.

תרגו את הגויים חביבה עליו מאוד.

אתם רוצים שאני אסביר לכם את זה חריף? אני אכלתי לפני שבתי חריף, אז אני אסביר לכם.

רק לפניכם, בורוך ה'

ה'

ברוך השם, איש יהודי.

עכשיו אני אגיד לכם מה.

אתם יודעים שיש לנו בעיה עם אומות העולם בכלל עם המוסלמים שנמצאים מסביבנו.

זה נס איך 250 מיליון מוסלמים נקיפים אותנו,

ועכשיו יש לנו כבר שלוש מיליון פבנים בתוכנו שרוצים להרוג אותנו ועד עכשיו אנחנו מחזיקים מעמד

בתוך הכלא הזה פה בארץ.

איך?

נס, לא עשו.

איך סכסכתי עם מצרים ועם מצרים הקדוש ברוך הוא דואג שהעיראקים יילחמו עם האיראנים והסורים יכעסו על המצרים והלבנונים והיסטורים הירדנים

ומסביב יש בלאגן ואפילו סדאם חוסן מעסיק אותו עם האמריקאים.

הקדוש ברוך הוא בינתיים שומר עלינו. בינתיים.

אני שואל אתכם שאלה רבותו.

אבל אתם יודעים שכשיש בעיות בעם ישראל והן תוכפות,

אז

יש כנסת,

והכנסת פותרת לנו כמו תמיד את כל הבעיות.

אני אוכיח שהיא הביאה את כל הבעיות.

אבל בואו נראה איזה הצעה

שיכולה לפתור את הבעיה.

לו יצויר שפתאום אחד מחברי הכנסת

יחליט בכנסת

יש לו פתרון

שיהיה מקובל על הליכוד, המערך, הדדים, החילונים, כולם.

מה הפתרון?

פשוט.

למה רודפים את היהודי?

בגלל שהוא יהודי.

אז יש לו פתרון.

תוך חודש ימים

כל היהודים היושבים כאן

יקבלו עליהם לעבור לדת האסלאם,

ואז בלבחים נהיה מוסלמים חלילה כמו מוסלמים,

ואז מה, הם ייהרגו אחד את השני? לא.

מה יגידו לנו? תצאו מפה, ואמרו סעודיה, והסעודים ירדו לפה. יגידו, תוך כשהרודים כבר פה, אבל אנחנו פה גמרנו.

העם המוסלמי המועד.

אתם חושבים שאם תעלה הצעה כזאת היא לא תעבור ברוב קולות?

מבטיח לכם שהיא תעבור.

אבל אני שואל רק שאלה אחת.

האם העם יסכים?

אני אשאל את הציבור כאן, לא יודע מה עם העם בחוץ,

אבל אני אשאל את הציבור כאן.

אם יעבור חוק ברוב קולות לעבור לדת האסלאם,

תסכימו או לא?

אני רואה אנשים פה, אבל הדברים חדש מאוד.

אני שואל עוד פעם, תסכימו או לא?

אני רואה את החבר'ה, לא, אני לא רוצה להתחייב.

פעם אחרונה אני נותן צ'אנס, תסכימו או לא?

אין רצון שהצעקות האלה יורידו גשם.

אבל אני אגיד לכם למה הוא לא יורד עד עכשיו.

בגלל שיש הרבה, הם עברו כבר לדת האסלאם מזמן וליחוד.

אתם חושבים שצריך כאפייה בשביל להיות ערבי?

לא.

זה לא שוחר תורה ומצוות, אתה בדיוק כמו גוי, כמו מוסלמי.

זה מה שהסברתי קודם.

אמרתי, סגור את החלון שלא תתרתם אומאן.

יושבים פה על החוטים כאלה וזה מפריך.

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.

בסדר, בסדר, בסדר.

ובכן,

לצערנו הרב,

אם תרבות יוון

לא הצליחה עלינו,

וכל האומות של העולם לא הצליחו לחפל את העם היהודי על דתו.

פה בארץ הצליחו להעביר אותנו על התורה והמצוות,

ולא עם אונס,

אלא כמו שאומרים ברחוב היום, בכיף.

אדם חלל שפת בכיף.

הוא נוסע לכנרת בחג בכיף.

הוא הכול עובר בכיף.

בלי איומים,

בלי החלטות, בלי חוקים, מרצון עוברים לדתות אחרות ועוזבים דת ישראל.

עד כדי כך הגענו,

שפה בארץ נשארת כבר עשרות שנים שאלה תמוהה

מיהו יהודי.

אתם שומעים, אחרי 3,300 שנה,

שואלים מיהו יהודי?

ומי יחליט כתובי כתובי.

צריך להצביע, זה הולך גם כן לפי יום.

שמעת כזה דבר?

אני יודע מי אבא שלי,

פתאום ועד הבית מחליט לעשות הצבעה אם זה הוא.

אני צריך ועד הבית לעשות הצבעה אם זה אבא שלי?

בכנסת יחליטו מי אבא שלי, לאיזה עם אני שייך? איזה מין שאלה תקשיב?

אומות העולם יודעות מי אנחנו,

כולם יודעים מי אנחנו,

רק ממשלת ישראל

לא יודעת ולא רוצה לדעת.

איזה מין דבר זה?

טוב, זו התוכנית הרי.

מה התוכנית?

שלא יהיה יותר עם יהודי שאומר תורם ומצוות.

וכי מה אשרתם?

שרוצים שפה בארץ יהיה עם שאומר תורם ומצוות?

הרי היום לא צריך להבין את זה מבין השורות, היום מדברים על זה ברור.

הרי מי היום מפריע לעם ישראל כאילו לחיות?

שומרי התורם ומצוות.

הרי את מי רוצים לטאטא מן הארץ?

את שומרי התורם ומצוות.

את מי הכי אוהבים במלחאות בארץ?

שומרי תורם ומצוות.

איך זה?

מה קרה פתאום?

לא, זו תוכנית ידועה מהתחלה, על כך נוסדה המדינה במטרה

להעמיר את היהודים מהאשליה של פעם עם מיוחד,

סגולי,

עם סגולה, לא.

אנחנו עם ככל הגויים ומשתדלים ללמוד ממעשיהם ולהתדמות להם בכל התחומים,

כולל בתורה שלהם, של אחרים,

ולומדים יהודים את כל התרבויות הזרות פרט ליהדות.

איזה מין דבר זה רחמן אצלנו? כן, זה קרה פה בארץ תוך ארבעים שנה.

ואני אחד מן היהודים שכמעט נשאר יווני.

אני,

עד לפני 12-14 שנה כבר לא זוכר, הייתי חילוני גמור במושגים של רחוב.

ואלמלא השם

אהב אותי

וזיכה אותי לפתוח ספר שנקרא קיצור שולחן ערוך,

הייתי מסתובב מן הסתם היום בדיזנגוף

עם ג'ינס,

חצי קרחת, חצי טלטלים, עם עגילים,

כמו כל הפנקיסטים.

עזרנו העגילים, היום אבל הייתי.

ומה חשבתי?

מה יש לנוער לעשות?

מה יש לו לעשות?

נו, אז אני שואל אתכם, היה לי נס,

אבל לצערי העולם הנס הזה לא קורה לכולם.

אבל יש עוד נס,

שיש ערבים כאלה,

ועוד כמה יהודים יכולים להכיר את היהדות תוך כמה שעות במהירות ולהבין איפה פספסו ולא לאבד את שאר השנים.

רבותיי, האם אתם מבינים דבר כזה,

שפה בארץ היום מלמדים למעלה ממיליון ילדים יהודים חינוך חילוני כפרני שאינו מושתת על יהדות אלא ההפך?

אני בכיתה ז' בבית ספר יסודי נכנסתי לשיעור טבע.

מורה לטבע אמר לי, אמנון,

היום אנחנו נלמד שאתה קוב.

אמרתי לו, אני קוב, אינטאווה אבו קוב.

אמר, אני מתכוון ברצינות,

אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות ואני אראה לך את הסבא שלך.

מראה לי תמונה של האדם הפרה-היסטורי יוצא מהמערם אבו עגילה מבוטה.

אמרתי לו, זה דומה למשפחה שלך.

לא ויתר לי, לקח אותי לחדר טבע עם הכיתה.

הראה לי על הקיר תמונות של ההתפתחות,

איך הייתי קופי כמו קטן.

לאט לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק,

נהייתי עורך דין.

אמרתי, אבל אלנו, תזכור, אתה בשנת 2000 תוציא מהראש אנטנות.

אמרתי לו, אש הדה.

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרווי.

אמרתי לו, מורה, תסלח לי, אבל זה נראה לי יותר בלבולוציה של דרוויש.

אמר לו, אני מתכוון ברצינות. אמרתי לו, אם ככה גם אתה קוב.

אמר לי, שמור דיסטאניס.

נכנסתי לשיעור לתנ״ך.

מורה לתנ״ך

אומר לי, תקרא, אני קורא בספר תורה, כתוב,

וייצר השם אלוקים את האדם.

אמרתי לו, רגע, מורה, סליחה, יש מחלוקת בינך למורה לטבע.

הוא אומר שאני קוף, אתה אומר שאני בן אדם, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

שאלתי אותו, טוב, איפה לשחק בהפסגה, על האספנט או על העצים?

אבל אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אם לשיעור הבא אולי ייתנו לנו פננות,

בוטנים, משהו, אולי יסרקו לנו.

אבל שאין תקציב.

אתם צוחקים, רבותיי,

אבל המורה לטבע שלי עד היום הולך לבקר את משפחתו בספארי.

מסכנים לא התפתחו.

ואתם עוד צוחקים,

ותדעו לכם שבאוניברסיטה לקבל תואר שני, בה, מה והמו,

צריך להיבחן על זה.

וכבר היו כמה סדרות בטלוויזיה על הנושא הזה.

מה, מה מתחבא מאחורי כל זה? פשוט,

אם באנו מהקוביל,

אז אין בורא לעולם.

אז לא היה מעמד הר סיני,

כי אף אחד לא טוען שקוביל קיבלו את התורה.

אז זה פותר אותנו מהבעיה הדדית.

אז זה מה שצריך ללמוד הילד היהודי בארץ הקודש.

מוצא האדם ונקום.

מאה אלף נקל, לא חשוב.

מתחילים מהקוב.

טוב, היה לי מסר, הקדוש ברוך הוא אוהב אותי.

ואני ראיתי את הדברים, וראיתי את הדברים של אמנותי והשוויתי.

וראיתי שאלה מדברים על השערות, ופה דברים אמיתיים שניתנים להוכחה על כל צעד ושעד.

מס החשבון כבר היה קצר.

גם לא מצף עיניי העניין שאני כל כך קור, אתם מבינים? זה פגע בי קצת.

כשאני חזרתי בתשובה,

אז נשאר לי עוד משקע. אל תשלחו שמונה שנים של לימודים ועוד ארבע שנים תיכון,

ואתה עם הרגשה שאתה קופיקו.

זה לא יוצא כל כך מהר.

אז צלצלתי לפני שאני עושה את הצעד החשוב של חזרה ותשובה לבלב במשפחה.

הרמתי טלפונים, שאלתי את הדוד והדודה והקרובים,

מה המשפחה שלנו?

אמרו, מה קרה לך? מה עברה לך?

אמרתי, לא חשוב, אז תענו לי.

האם זה ברור? יצחק, כולם ענו יצחק. שמחתי שמחה גדולה.

ברוך השם, אני לא שייך באיזשהו מקום למשפחת בקום.

אני כבר יצאתי מזה, אבל יש הרבה פה בנתניה מסתובבים בלי זנה שעדיין שייכים לזה.

אני אומר לכם, רבותיי,

זאת המגמה.

אם חשבתי

שזה היה פער,

לדאבוני זה ממשיך.

ואני רק אראה לכם דוגמה בשביל שתבינו על מה אני מדבר.

יש לי פה חוזר

של משרד החינוך,

שמשרד החינוך מחלק אותו לכל בתי-הספר הממלכתיים.

ובחוזר הזה יש כמה דברים מאוד מדהימים,

שאני אראה לכם כיצד ייתכן

שהעם היהודי פה בארץ הקודש, תוך 40 שנה עובר התבוללות.

התבוללות.

מי שלא מבין, אני אסביר.

התבוללות זה לא מי שנוסע מחוץ לארץ ומתבולל לו.

גם פה,

כל מי שעוזר את התורה הוא מתבולל.

לא צריך ללכת לעמים. אתה מכניס את העמים ולך הביתה ולא מכניס את המתבולל בבית.

אז אני אראה לכם רק דבר אחד,

אני לא הייתי מאמין אם לא הייתי רואה את זה כתוב כאן.

וכאילו שאני אומר לך, הייתי אומר שזה דברי גוזמה?

לא ייתכן שבארץ הקודש, אפילו אם יש חילונים,

יכולים לעשות כזה דבר לעם ישראל.

ואני אשתף אתכם,

תחליטו אתם בעצמכם, אם אכן ייתכן, אם זה מוצדק ומקובל עליכם.

כתוב כאן חוזר

של המנהל הכללי של משרד החינוך, זה מסמך רשמי של המדינה.

זה מועבר לכל מנהלי בתי-ספר ומורים.

אלה הם החוקים של משרד החינוך כיצד להתנהל בנושאים מסוימים.

עד משנת 1986, 1 בדצמבר,

שימו לב.

הנושא ה-131 שמדובר כאן הוא החזרה בתשובה,

נושא שנדון במשרד החינוך ואלה הם המסקנות.

כדי להסיר כל ספק,

ברצוננו לסכם את ההוראות בנושא.

1. יש לאפשר ייצוג לדעות השונות הקיימות בחברה הישראלית

בתנאי שהן מובעות בצורה תרבותית

ואינן נובדות את חוקי המדינה.

האם זה סעיף מקובל או לא?

כן, לא, לא, כן, ארון אומרים כן.

הלאה.

אני חוזר הלאה.

בבתי הספר הממלכתיים

אין לאפשר שום פעולה שיש בה משום הטפה למה שקרוי חזרה בתשובה.

לא בשיעורי יהדות

ולא במסגרות אחרות.

יש להקפיד כי מורה או מרצה אורח המוזמן לבית הספר לא יטיף לחזרה בתשובה.

זה מקובל או לא? לא.

זה סותר את סעיף א'.

זה אסון, נכון? גברתי, את הבנת בדיוק מה שזה. זה אסון.

אני חוזר לסעיף א' עוד פעם,

ונראה איך סעיף ב' משתלב בו.

יש לאפשר ייצוג לכל הדעות השונות הקיימות בחברה הישראלית.

אסלאם, נצרות, מיסיון,

כולם יכולים לדבר ולהציג את מה שהם מאמינים בו,

בתנאי שיהיה מובע בצורה תרבותית ולא נוגע תחוקי המדינה.

אבל פרט ולמעט יהדות, ואפילו בשיעורי יהדות.

נכון. אני שואל שאלה, רבותיי,

הייתכן

שזה בדיוק חוק

מתרבות יוון דאז.

זה יוונים.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אומרים בכל יום שלוש תפילות,

ברוך אתה ה'

הרוצה בתשובה.

משרד החינוך אומר לקדוש ברוך הוא, לא רוצים תשובה.

אחד מעיקרי היהדות,

שיהודי עם חטא יכול לחזור לעמים שבשמיים,

משרד החינוך מולך.

וכי אתם חושבים שזה דבר יחידי

שנגד התורה והיהדות?

לא.

בואו אני אתן לכם דוגמה.

עשרת הדיברות,

הרבה יהודים מאמינים, מקבלים, משתדלים לשמור.

עשרת הדיברות, לפחות אנשים אומרים עשרת הדיברות, כן, אין חולק, אין מערער.

בעשרת הדיברות יש דיברה האומרת שמור את יום השבת לקדושו.

אבל פה במדינה צריך להחליט בסוף איך תיראה המדינה בסוף, איך היא תיראה.

מדינה

של שומרי שבת או מדינה דמוקרטית שכל העולה על רוחו יעשה אדם.

אז כמובן שברוב קולות עוברת ההצעה שפה בארץ, בארץ הקודש,

בפרטים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ברוב קולות

מועבר חוק שפה מותר לחלל שבת בפרהסיה בין יחיד,

בין רבים,

ואין אונס ואין מצפצף.

פירוש

אמרו לקדוש ברוך הוא בכנסת,

ריבונו של עולם,

עם כל הכבוד לך,

הצעתך מעשרת הדיברות שמור את יום השבת לקדשו נדחתה ברוב קולות.

מי שלא מבין את המשמעות, פירושו

מרד ומלכות שמאי.

אין בורא לעולם, אין מי שיגיד לנו מה לעשות.

אנחנו עושים מה שטור המבור עשה,

אנחנו מכעיסים את הקדוש ברוך הוא.

הוא שמר עלינו 3,300 שנה.

אנחנו מגיעים לארץ אחרי אלפיים שנה, מה שלא זכו אבותינו שמתו בשביל זה.

ואנחנו באים פה לעשות את כל התינופת הזאת בארץ הקודש?

הרי מי שמלכלך את החצר של המלך,

אחת דינו מוות.

אדם שנכנס לארמון של המלך,

וחוץ מכבודכם עושה את צרכיו

בתוך הארמון שלו,

בסלון,

ודאי שהוא חייב מיתה.

כשהיינו בגלות, בחצר של המלך,

אז אם חטאנו, היה מגיע לנו גם כן מיתה.

אבל לבוא לארץ הקודש, לפלטים שלו, מקום שהוא איבא למושב לו,

בארץ הקודש,

ולעשות את כל הדברים שקורים, נלחמו בנו ולא הסכמנו, ואנחנו עושים פה מרצון,

רחמנא נצלן,

זה כמו לעשות צרכים בתוך הסלון של הקדוש ברוך הוא.

כן, אבל אף אחד מהציבור כמובן לא מרגיש בזה עד היום, כיוון שכולם הורגלו לזה כבר.

הרי עברנו את השלב הזה של התבוננות.

אנחנו כבר בתוך זה.

אני אתן לכם עוד דוגמה,

דוגמה חמורה, אבל צריך להבין אותה גם כן.

אתם יודעים, כל פעם באים אויבים

והורגים בנו.

בערבים שוחטים יהודים,

מכים ביהודים, פה בארץ הקודש.

ואנחנו כמובן חורטים על דגלנו האומה ההומנית בעולם.

שימו לב,

נשאלת שאלה כבר כמה פעמים בכנסת.

האם אדם שרצח

יהודי

או המוני חייב מוות,

דין מוות או רק מאסר עולם?

עד עכשיו החליטו, חייב רק מאסר עולם.

מוות אין לאדם שרצח אפילו אלף איש פה בארץ.

הוא ייכנס בליווי משטרתי כבד מפני פגיעות של יהודים,

כל מי שיפגע בו בדרך ייעצר,

יישמר בפנים,

יאכל אוכל של משלם המסים,

יחזיקו אותו בבריאותו,

עד שיגיע בן ערובה להחליף

ויחזור כקדוש מכונה לארצו,

יחזור ונגיע שנייה לכאן.

ועד עכשיו לא יצא חוק של מוות.

היה רק אחד,

איימן.

כן, הוא רצח כבר מיליונים, זה כבר כמה אפסים,

אז זה כבר, כבר זה העולם היה יכול להבין אותנו.

למרות שבארצות נאורות אחרות יש דין מוות למחבלים.

טועים.

בבקשה.

אני אשאל אתכם שאלה.

אתם, בעד חוק כזה או נגד?

בעד. בעד.

שמעתי רגע.

רגע. אתם בעד.

אבל בכנסת אין לכם כנראה מספיק נציגים.

רק אני אגיד לכם משהו.

אני לא הייתי מאמין בחיים שלי,

בחיים שלי,

שיכולה לעלות שאלה כזאת על יהודים.

זאת אומרת, לו יצוין

שהיה יהודי

שחס ושלום רצח כמה יהודים,

שיהיה דיון בכנסת אם נוציא אותו לאורג או לא. אני לא מאמין.

אבל נגיד שהיה, מן הסתם היו צריכים להגיע לאותה מסקנה.

אם מחבל לא,

גם יהודי שרצח לא. ככה הייתי מבין לפחות.

אבל ישראל אין תוכל. לא.

אבל אני אוכיח לכם שפה בארץ מותר לרצוח יהודי בחוק

בלי שום בעיה.

צריך רק חתימה של מישהו ורוצחים אותו.

אתם יודעים איזה חוק זה?

חוק ההפלות.

אני אסביר לכם מה זה. אתם לא מבינים. אנשים שומעים חוק ההפלות לא מבינים. אף אחד לא מבין.

אף אחד לא מבין,

משום שיש אנשים שגם בעצמם רצפו את הילדים שלהם ולא הבינו.

אני אסביר לכם מה זה חוק ההפלות.

יש דוקטור, קוראים לו דוקטור שוסאים,

שהקדיש את חייו רק לפרסם את העניין הזה בהיותו מנתע לגבול בבית חולים שערי צדק בירושלים.

היהודי הזה נושא ומחטט את רגליו מעיר לעיר בכל הארץ,

חינם אין קאסם,

בשביל להראות בשיקופיות מה זה נקרא הפלה, דהיינו מה פירוש רצח של ילדים חיים.

רבותיי, אחרי ארבעים יום ליצירת הבלט,

הילד הזה הוא ילד כמו האנשים שיושבים כאן,

עם כל איבריו,

מוח, ריאות,

ציפורניים, הכול יש לו. זה ילד גמור, מושלב,

רק קטן,

שצריך רק להתפתח ואחרי זה יוצא להעביר לעולם.

ילד כזה,

אם

מוציאים אותו החוצה בדרך הזאת, רוצחים אותו ברצח הכי נתעב,

שאני חושב שהגרמנים לא ישתמשו בסוגי רציחה כאלה.

אני רק אקדים ואומר,

אם לא היינו רואים ביום השואה בטלוויזיה

ציור כזה

שרואים

נאצי עומד עם תת-מדלג,

אישה הרה,

בחודש תשיעי

הוא עומד בפרופיל מלצד

ומרסס לה את הבטן,

אבל אותה הוא משאיר בחיים.

זאת אומרת, רק העובר מרוטש,

והאימא נשארת בחיים,

האם זה היה רצח נתעב או לא?

זה מה שעושים כאן בארץ על פי חוק.

איך?

הוא מריא את אותו סוס,

את המכשיר שאיתו עושים את הגרידה.

זה מסמר של 40 סנטי,

שבקצה הוא מעוקל,

ולמעלה הוא לא מעוקל סתם, הוא סכיני.

ואז מכניסים את זה דרך הנרתיק,

וחותכים את הילד חתיכות החוצה, קוראים לזה גרידה,

מגנדים אותו החוצה, ילד חי.

מוציאים אותו ככה החוצה, פתיתי בשר, ילד יהודי,

ילד יהודי.

למחבל לא עושים ככה,

לילד יהודי מי יודע איזה צדיק יצא להיות.

קוראים אותו עתיכות. למה?

אין מספיק מטרש בבית.

קבעה אישה דליינית

ממשרד הסעד.

חתמה שאפשר את הילד הזה להפיל על פי חוקי המדינה במימון ממשלתי ותנאים של המדינה.

עוד דרך לכאלה שלא מסתכנות בגרידה?

להסתכן בגרידה זה כרוך בעקרות לפעמים,

כי פוגעים לא רואים מה שעושים.

אז יש עוד פטנט אחד של רצח, הוא יותר אטי,

אבל הוא מבטיח את שלום האישה,

אבל רציחה גמורה של העובר.

מכניסים זריקת מלח לתוך מי השפיר,

והילד החי תוך יומיים גוסס למטר.

אתם יודעים מה זה פרפורי גסיסה של אדם חי יומיים?

יומיים.

מי שראה מישהו פעם מפרפר במים כשעשה לו רק דקה לנשום, דקה,

יודע מה זה.

אם מישהו פעם ראה עכבר שנלחם על חייו,

מה זה פרפורי גסיסה.

מי שקרא פעם מה קרה בשואה, היו תאי גזים של שש מטר,

ואחרי שהוציאו את הגופות משם ראו ציפורניים בגובה שש מטר. אנשים טיפסו על הקירות בשביל לחיות.

אתה אומר איזה פרפורי גסיסה יומיים הוא לומד מלח. אתם יודעים מה זה שהילד

אוכל מלח?

רחמנא ליצלח.

סופג מלח ומת יומיים.

זה רצח שמותר על פי חוק במדינה.

לא תרצח מעשרת הדיברות.

זה יהודים עושים, ערבים לא עושים כזה.

אתם יודעים כמה רצחו עד היום?

לפי

ממצאים

שנאמרו בכנסת,

מיליון ילדים יהודים מאז קום המדינה נרצחו כך.

וזה מה שבמפורסמות,

הרי יש כאלה שהולכות ועושות הפלות בלי להודיע, בלי להודיע, לא נרשמות בשום מקום.

אומר דוקטור שוסה עם לפחות שני מיליון יהודים.

זה פי שניים ממה שהיטלר, יימח שמו בזכרו, רצח בשואה ילדים יהודים.

אתם מבינים מה אני מדבר?

והוא מביא שם

קטעי עיתונות וספרים,

הוא מספר

דוגמה של אחד מן הנפלים שהיה צריך ליפול ולא נפל,

הלוא הוא רפול, הרמטכ״ל.

רפול היה צריך להיות נבול.

הוא כתב ספר,

קורות חייו ומשפחתו,

והוא מספר שאביו ואמו

חיו בחדר, היה להם שני ילדים,

ופתאום התברר שהאימא בהיריון,

ובתוך הבטן מי נמצא?

הרמטכ״ל.

אבל הם לא ידעו.

ואז

האבא והאימא החליטו שהם לא יכולים לקיים את הילד במצב הפיננסי ובמטראז' שיש להם,

והחליטו ללכת לבצע רצח בזמנו. זה לפני למעלה מ-50 שנה.

אז זה היה רצח עדיין בלתי חוקי, עשו את זה בסדר,

וזה עלה הון תועבות.

ביקשו ממנו שתי לירות דאז.

זה המון כסף.

אבא של רב בול אמר שאין לו כסף, יש לו רק 80 גרוש.

אם אפשר לבצע את זה ב-80 גרוש,

אז הרוצח לא הסכים.

זה עניין של פרנסה.

הוא צריך להאכיל את הילדים שלו על ידי רצח של ילדים של אחרים.

אתם יודעים מה קרה בסוף?

בגלל שלאבא של רב בול היה 80 גרוש.

נולד רמטכ״ל בלירה 20. משה לוי, הרמטכ״ל שבא אחריו,

גם הוא היה צריך להיות נפול.

תארו לכם כמה רמטכ״לים איבדנו כבר.

שני מיליון ילדים יהודים, רבותיי!

אנשים לא מבינים, זה רצח!

אומות העולם, גם כן רבים מהם אומרים, זה רצח, לכן לא מתירים.

אבל פה,

פה זה גלוב, פה זה מותר,

על ידי הממשלה.

רבותיי,

אוי, הזכרת את שולמית העילונית?

אני אגיד לך מה היא

הציעה עוד חוק.

היא הציעה את חוק ההפלות והצילה עוד חוק.

היא הציעה עוד חוק, מי שזוכר, קוראים לה חוק

מיתה מתוך רחמים.

היא בענייני הריגות?

בליינית נאמר ון.

מה זה מיתה מתוך רחמים?

אנשים בני 70,

שהם כבר צמחים כנראה במיתה בבית חולים,

והם לא יכולים כבר לקום מן הסתם,

הם יישארו שם הרבה זמן.

מה עושים עם אנשים כאלה?

אינפוזיות וביקור של המשפחה והקרובים, ותופסים מיתות,

וזה בלאגן,

ויש כאלה חצי צמח,

ויש כאלה משותקים,

והם סובלים ייסורים,

ויש להם ייסורים, צריך רחמנות עליהם, לא? מה עושים?

מקצרים להם את הייסורים, פשוט מנתקים את האינפוזיה,

והם מתים מתוך רחמים.

פשוט מתוך רחמים הורגים אותם.

למה?

שלא יסבלו הרבה,

ולא יצערו הרבה, ולא יפסו מקצועות הרבה.

זה בערך תבנית החוק.

נו, אז הייתי אומר פשוט, קל וחומר, הייתי לומד.

הוא ראה ילד קטן שעוד לא עשה שום דבר ולא חטא ולא כלום, בלי שום נקיפות מצפון,

אפשר להרוג אותו בקלות.

אז זקן,

שבוודאי עבר כבר כמה עבירות ונסע באדום,

ולא שילם חשמל בזמן,

מתי שאפשר להרוג אותו בגיל 70. גמרנו.

קל וחומר.

אבל החוק הזה לא עבר בכנסת.

לא עבר בכלל.

אתם יודעים למה?

רוב חברי הכנסת, לגיל 70,

עומר אין דוקטור סוסה עם קטע עם עיתון מחריד.

למה מחריד? אחרי מה שסיפרתי, הוא באמת מחריד.

כמה יפי נפש

עומדים מול הכנסת,

הפגנה ושלטים.

מה הם מפגינים?

הם לא באו לבד.

הם הביאו עכמרים,

חתולים.

כל מה שרק אפשר מהקטנים האלה,

עמדו שם, ומה הטענה שלהם? מבקשים מהכנסת,

אגב,

לא לעשות ניסיונות בבעלי חיים.

צער בעלי חיים.

עכבר בארץ ישראל יש לו הגנה יותר מילד יהודי.

בשביל עכבר עוד עושים הפגנות.

בשביל הפלות כבר אין מה לעשות.

נו, אני שואל אתכם, זה ממש מדינה על פי התורה בדיוק, הכי הומנית.

הכי הומנית.

אין, אין, אין יותר מזה. אין.

אין.

כן, אז כשיש תרבות כזאת שרוצים לפתח פה בארץ,

אז אנחנו הקורבנות שלה.

ואז,

תוך ארבעים שנה,

מה ששלושת אלפים שלוש מאות שנה לא הצליחו,

כל הגויים הצליחו פה בארץ לעשות איתנו.

אז היום יהודי מתכחש ליהדותו.

יש חילונים שצועקים, דתי, דתי.

למי הוא צועק?

לאחד ברעוב דתי.

רגע, אבא שלך נמצא בבית, תסתכל רגע עליו.

מה הוא? לא דתי.

סבא שלך בעיין, לא דתי.

על מי אתה צועק?

על מי אתה צועק? הכניסו לאנשים דתי, דתי. רגע, הלו, תסתכלו בבית, מה יש לכם? לא דתיים?

אתם פרשתם מהיהדות, למה?

מה קרה?

מה מצאתם?

מה מצאתם ברעוב? מה מכרו לכם?

מה קניתם?

על מה עזבתם את העם היהודי?

מה יש? מה רע בו?

אז העם שלנו,

שאומר, הבל הורגך השכם להורגו,

לא.

המדינה החליטה צריך להיות יותר הומני.

יותר הומני.

מה זה הבל הורגך השכם והורגו, אני אגיד לך.

ככה אומר החוק.

אתה רואה ערבי עם סכין?

אתה מנסה לדקור אותך?

אמרו עוד.

דבר ראשון, אתה יורד לשמיים, לקדוש ברוך הוא.

קודם כל.

דבר שני, אתה מחפש את רגל ימין.

יורד רגל ימין.

קלעת עולה לא חשוב, עכשיו רגל שמאל.

ורק אחר כך, אם הוא עוד לא דקר אותך, אז אתה יכול לפגוע בו.

מה יעשה אחד שיש לו רק שני כדורים?

הלך עליו.

הנצרות שחקקה על דגלה.

ישו יימח שמו בזכרו.

אמר ככה,

אם בא מישהו וביקח אותך על לחי ימין,

הגש לו את לחי שמאל.

שמעתם?

איזה דת יפה.

אתה יכול לצאת לחוצרי הדרשת, את סטירה

לעוד אחד, אל תמחד, זה בסדר, הנוצרים מסכימים.

תנסה לתת לנוצרי סטירה.

נראה איפה הוא יגיש לך את הלחי השנייה.

אמר נצרות, שהיא מדברת בשם ההומניות.

מה היא עשתה?

מסעי הצלב.

מה זה מסעי הצלב? הכריח את כולם להתכופף לצלב,

ואם לא, רצחו בכל העולם כולו. מה זה מסעי הצלב?

הדת שחקקה על הגשת לחי שנייה למי שסדר אותך,

יצאה לרצח מתועם של האנושות אם לא יקבלו את הדת.

ועם ישראל,

שאומר הפעם על ילדיך השכם להורגו, שזה מה?

שזה המינימום שאתה עוד יכול לחכות עד מתי שאתה יכול לחייך, לפחות שווים לחיים של התוקף.

נו,

אז מה עושים איתנו?

עושים אותנו נוצרים.

תן לו שתקוף.

העיקר שאמריקה לא תפסיק לספק דולרים.

שלא יכעסו עלינו אומות העולם.

לא יכעסו.

נחמד אלצלאל, מה זה מפקירים דם יהודי בשביל מה?

אלא מה? אנחנו לא לומדים את הניסיון.

אנחנו לא רואים. הקדוש ברוך הוא כועס. אגוד טי, ארבעים שנה.

עכשיו מה הולך לקרות? אני אגיד לכם בדיוק.

כתוב במפורש בתורה הקדושה,

מה יקרה לעם ישראל כשיעזבו את התורה?

שלא ילכו בתורה ובמצוות.

אז אני אגיד לכם מה עשו איתנו במשך כל הזמן.

חינכו אותנו פה לדבר כמו תרבות ימין.

ניסו פה בארץ במשך כל השנים לשלול את האמונה באלוקים.

כמובן, לא באו בהתחלה ואמרו בפירוש אין אלוקים.

אבל בטכניקות מסוימות,

על ידי להפוך את הרחוב לפרוץ יותר, מתירני יותר,

להתיר יותר היתרים, לגרום לאנשים שהתאהבו תאוות. בלאו הכי

אם אדם מתפתח על תאוות ליבו, הוא לא יוכל להיות יותר שומר תורה ורצון.

אבל יש לי פה מסמכים, אם תרצו אחר כך אני אראה לכם,

שהשיטה הזאת מעוגנת במסמכים תיעודיים, המעינים שאכן זאת הייתה המגמה.

אבל לפני כן אני רוצה להגיד רק ככה, בקצרה, תמצית מסוימת של המאורעות האחרונים והשנים האחרונות שעברו על עם ישראל,

שהקדוש ברוך הוא הראה לנו במפורש

שהוא כועס

ואנחנו לא רוצים להבין עד שאנחנו נמצאים

ברגעים לפני פיצוץ גדול בכל העולם כולו.

שימו לב.

מי שזוכר אותה,

לפני כן אני אתן עוד דקה אחת,

בואו ניסו להגיד לנו במשך כל הזמן למעשה,

שמי ששומר על עם ישראל

זה לא הקדוש ברוך הוא ודאי,

זה אנחנו שומרים על עצמנו,

וכדי לשמור על עצמנו כמובן אנחנו צריכים להתעצב צבאית,

ואם לא תהיה התעצמות צבאית,

אז אנחנו נהיה הפקר למרמס של כל הגויים.

אנחנו חייבים צבא מהטובים שבעולם

בשביל להישרד ולהתקיים. רגע, איפה הקדוש ברוך הוא?

הקדוש ברוך הוא, מחוץ לתמונה,

זה מה שכתוב בתורה, השם ינחם לכם ואתם תחרישו,

זה פעם סיפורים של כיתה א',

זה שכתוב, ושחררתם מהם מחרים,

וכל הבטחות, זה עזוב לפעם.

אנחנו, אם לא נשמור על עצמנו,

אין מי שישמור על עצמנו. רגע, רגע, אבל כתוב,

אם השם לא ישמור עיר שב שקד שומר,

גם זה,

תשכח מזה, זה לא בעיר.

רגע, ואמרנו הפסוק, לא ינום ולא ישן שומר ישראל,

גם זה, תשכח מזה, זה היה פעם, זה לא בעיר.

מה עכשיו? עכשיו אנחנו שומרים על עצמנו.

זו הקדמה, עכשיו תבינו את זה קצת יותר.

אם אפשר להדק את זה פה קצת?

אפשר?

הייתה מלחמת ששת הימים.

מלחמת ששת הימים

אנשים רקדו ברחובות נס,

נס, שישה ימים,

למגר את האויבים מסביבים שבע מדינות,

נס, שישה ימים,

ושבחי שבת והיא נפש.

המצרים עזבו את הנעליים, כולם ברחו,

חיל האוויר השמיד 400 טוסים כבר ביום הראשון.

מה זה?

מלחמה נסית.

קיבלנו את הכותל בחזרה,

וכן על זה הדרך, נס, כולם מושרים.

רגע, אני רוצה להבין דבר.

מה עם הקדוש ברוך הוא פה לתמונה?

השכחנו את זה.

בורא עולם לא עשה שום דבר, צה״ל עשה את מה שצריך.

צה״ל היום זה המעצמה השישית בעולם, אמרו אז.

חייל ישראלי שווה אלף ערבים,

זהו.

מפה אתה אומר, היה אנחנו לא צריכים כלום, כמה שיותר מיראז'ים, כמה שיותר מטוסים,

כמה שיותר זה,

מוטיבציה של לחימה,

אנחנו ננצח את כל העולם כולו, אין בעיה.

הפכנו להיות עיסא.

עיסא.

אני זוכר הייתי אז חילוני, הלכתי בפסאז' הוט בדיזינגוף.

חייל מלחמה.

חילקו אז שירונים חינם לאנשים ברחובות.

פתחתי את השירון, שירים של המלחמה, מי שזוכר.

אחד מן השירים, לא יודע אם אתם עוד זוכרים?

נצר מחכה לרבי,

איי איי איי.

מי ניצח במלחמה?

רבי.

מי היה איתו?

קיים.

מי עוד? אין.

כל הרמטכ״לים האלופים, איי איי איי, מחרקים אחד את השני עם העמדות,

ניצחו את המלחמה.

אבל הקדוש ברוך הוא, לא בתמונה.

לא ראינו אותו, נלחמנו, דווקא לא פגשנו בו בדרך.

נגמר.

כמובן, כוחי ועוצם ידי, ופה אשליות בעורף,

אנחנו מוגנים עלינו, כבר לא יכולים.

עוברות שנים,

בהתאם

לאמונה הזאת, מתטללים כוחות,

ומגיעה מלחמת יום כיפור.

רבותיי, מה זה מלחמת יום כיפור?

ביום שצריך הקדוש ברוך הוא לחפר על...

עם ישראל,

ביום הזה הקדוש ברוך הוא דן את עם ישראל

והמצרים תוקפים והסורים תוקפים

ואנחנו יודעים בראש שהוא עומד לפרוץ מלחמה והקדוש ברוך הוא לא נותן

שאנחנו נפתח

ברחמנה לצד אבדות ונפש רבות ויקרות

בגלל שאנחנו כוחים ועוצם ידי. אני הייתי אז חייל סדיר בצבא, אני יודע בדיוק איך עברה המלחמה ואני יודע באיזה מצב אנחנו נקלענו

ואני אומר לכם שתוך 24 שעות

הגיעו המצרים עד למיתלה 40 קילומטר בפנים.

אבל אחרי 24 שעות הם התחילו להתברבר בשטח,

התחילו לחזור מבולבלים לכיוון הסואץ,

כיוון הטעלה.

אחרי זה, אחרי המלחמה, אחרי כמה שנים, הוציא הרמטכ״ל שזרי, הרמטכ״ל המצרי, ספר שבו הוא מתאר את כל המלחמה וכל השיקולים שהיו לו.

הוא כותב שאחרי 24 שעות

הוא החליט לעצור את כוחותיו ולהחזירם אחורה עד שהוא יעביר יותר כוחות.

למה?

נכנס לו פחד.

מה הפחד?

שהישראלים עושים לו עכשיו מה שפרעה עשה ליהודים כשיצאו ממצרים.

מה?

נותנים להכניס כוחות,

אז הם יהיו ברצועה

קצרה של כמה קילומטרים,

כמה שיעבירו כוחות, אחר כך הכוחות שלנו, הוא לא יודע מאיפה יצאו, יעדפו אותם מכיוון התעלה,

ואז הם יהיו מנותקים מכל צד ויגמרו עליהם.

נכנס עליו פחד.

הביטיאלים שלהם שצלחו את הסואץ

היו שם על החיילים המצרים,

בגדים אזרחיים. הם היו מתוכננים להגיע לדיזנגוג, לבנות ישראל.

רבותיי,

תיפול עליהם אימת המבחד,

שאלמלא זה,

אז באמת המצב שלנו עגום,

כי אם בקשרים והיו צולחים אותם ונכנסים לערים,

אוי ואבוי, איזה טבע היה צריך להיות.

אבל הקב' ברוך הוא עזר, זה נגמר אחרי כמה שבועות,

קיבלנו אבית דוד רחמנא נצנן,

אף אחד כבר לא התגאה כל כך,

וקראו לזה כבר המחדל.

האשימו את גולדה, והאשימו את הרמטכן, והאשימו, והאשימו, והאשימו,

אבל למדו לכך?

לא למדו לכך.

לא למדו לכך.

ההמשך בקלטת מספר 21.