בטחון - חלק א (קלטת טייפ מס' 13)

13 - בטחון - חלק א'

(07:47) חיי האדם נק' למחשבה מקטע 1 :

אנחנו כמו תמיד ננסה לברר פעם אחר פעם, ולהזכיר לעצמנו מהי התכלית שלשמה נברא האדם בעולם. ומותר האדם מן הבהמה אין, לבד מן הנשמה הטהורה שעתידה לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה , אין יתרון לאדם מן הבהמה אלא בזה שיש לנו נשמה, והנשמה הזאת שנופחה בנו היא נבדלת משאר הברואים , ודאי שלא הושמה הנשמה הזאת בתוכנו בשביל העולם הזה, כדי להתקיים בעולם הזה אפשר להיות במדרגת דומם , צומח , חי . אבל כדי להיות בדרגת מדבר, שזוהי הדרגה הגבוהה ביותר צריך נשמה, והנשמה הזאת, היא לא בשביל העולם הזה אלא בשביל העולם הבא בעצם. היא באה מן העולם הבא וחוזרת לעולם הבא , אלא עוברת בעולם הזה דרך הגוף למטרה מסוימת . נשאלת השאלה מהי המטרה שהנשמה ניתנה לאדם? למה אני מתכוון שאפשר לחיות בלי זה , שהרי אנו רואים את כל בעלי החיים, חיות בהמות משיגים א טרפן את האוכל שלהם, מקבלים הכל והם חיים. והם חיים טוב. ואנחנו נראה לדוגמא : צב, צב חי הרבה מאוד שנים, 300 שנה יש צבים חיים 400 שנה, הולכים לאט לא בוער להם, יש להם זמן הרבה אין להם בעיות של דיור הם והבית הולכים ביחד, מסודרים. מה רע להיות צב? למה צריך להיות דווקא בן אדם? לא חסר להם כלום? נכון? אז מה ההבדל בננו לבנם? רק הנשמה. בואו נעשה רגע חשבון, אדם נברא לסיבה כלשהי , חכמים זיכרונם לברכה אומרים " שהעולם הזה פרוזדור והעולם הבא טרקלין " אומרים "התקן עצמך בפרוזדור על מנת שתיכנס לטרקלין" , זאת אומרת זה עולם המעבר בלבד, אבל העולם הבא זה העולם שאליו צריכים להגיע. חז"ל אומרים שהפסוק שאמר שלמה המלך עליו השלום "מיום המוות מיום היוולדו" זה לא שאדם מת בן 70 או בן 80 , אלא שאדם מת כל רגע מיום המוות מיום היוולדו. יום המוות מתחיל מיום הלידה , בשעה שאדם נולד מתחיל למות. עובר יום מת יום, עובר שבוע מת שבוע, עברו 20שנה מתו 20 שנה לא יחזרו. אם כן מה זה חיים? חיים, זה כשאנו עוברים בתוך הרגעים האלה, ומחיים אותם. איך מחיים רגע? אם אדם יושב בטל ,וודאי שהרגע הזה שמת אין לו קיום יותר, היה ואיננו. אבל אם אדם עושה באותו רגע שהוא חי, הוא עושה דבר שהוא רוחני, בעל ערך רוחני שמשתמר לעתיד לבוא, זה נקרא חיים. על התורה הקדושה נאמר "כי הם חיינו ואורך ימינו" התורה היא חיים כי בשעה שאדם עוסק בה הרי אותו רגע הוא מחיי אותו חיות רוחנית נצחית. ואני אסביר לכם את זה במעשה, היה יהודי אחד שנכנס לעיר בכניסה לעיר היה בית קברות והוא הסתכל על אחת המצבות וראה שכתוב שם : "כאן נקבר הצדיק המפואר המהולל פלוני אלמוני בן ארבע שנים" הוא יתפלא בן ארבע שנים צדיק? הסתכל על המצבה השניה ורואה ששם כתוב: "כאן נטמן המקובל האלוקי המפואר והמהולל והדגול בן חמש שנים", הכי צדיק והכי גדול רבן של כל בני הגולה, האדיר וכו', וכו' בן שמונה שנים . הוא השתגע אמר אני אכנס לעיר אמצא עיר של גמדים. הוא נכנס פנימה ורואה אנשים זקנים, שיבה עם מקלות מהלכים ברחוב. שואל אחד : "תגיד לי מה זה הבית קברות היה לכם וירוס מגיפה, מתו הילדים, מה היה? אמר לו יש רב בקצה העיר תשאל אותו. הלך לרב אמר לו: "כבוד הרב, מה פשר הבית קברות הזה?" אמר לו הרב: "תראה אנחנו לא כותבים על המצבה בן כמה מת האדם, אנחנו כותבים כמה זמן חי? אמר לו: "מה זה לא מת ,כמה שהוא מת זה כמה שהוא חי" אמר לו:" לא אומר לו הרב: "אצלנו החשבון הוא אחרת, אדם יכול למות 120 ולחיות רק 3 שנים" אומר לו: "איך אתם עושים את החשבון?" אומר לו: "חשבון פשוט, תדע לך אדם שלומד תורה ועושה מצוות אותה שעה זה חיים, אותה שעה הוא מחייה, שהרי נאמר על הרשעים, שבחייהם אפילו הם קרויים מתים, למה מתים? משום שהם ממיתים כל רגע ורגע ולא נשאר להם חיים מזה, אין לזה שום ערך הכל הולך ונכחד, אבל צדיקים מחיים את הרגעים שלהם אז הם חיים". עכשיו, ניקח לדוגמא אדם שלומד שעה ביום תורה. אם הוא לומד שעה ביום תורה זה שעה של חיים, אבל עדיין 23 שעות מתו לו , הוא לא ניצל אותם. אם הוא יחיה 70 שנה לפי החשבון הזה הוא חי רק 3 שנים, שעה ביום מתוך 24 שעות זה 3 שנים מתוך 70 שנה. אז כשאחד היה נפטר אצלם בעיר היו כותבים על הקבר כמה זמן חי, לא כמה זמן מת. כי בשמים לא מתפלאים כמה זמן היית חי, 120 שנה או 200 שנה, כי שלחו אותך למטרה מסוימת ורוצים לדעת כמה זמן מילאת את התפקיד שביקשו ממך. רבותיי אנחנו אחרי 120 שנה נגיע, כל אחד חושב שהוא כבר זקן ברוך השם האריך ימים הקב"ה אוהב אותו, הנה עובדה שכל הצדיקים מתו יותר צעירים ממנו והוא ממשיך לחיות . אבל כשיגיע לעולם האמת יגידו לו , שלא מתפלאים בכלל שהרי נתנו לו אריכות ימים לפחות מהצד, ורק מה שהוא ניצל בחיים רק על זה יקבל עליו שכר. טוב אם זה היה רק ככה, שמקבלים על 3 שנים שכר גם זה טוב. אבל על ה 67 שנים מקבלים גם עונש וזה בעיה. אז אנחנו צריכים להבין היטב, היטב מה התכלית שלמה נבראנו.

(02:39) שתי סיבות לבריאה ע"פ הרב דסלר מקטע 2 :

כמו שאני רואה את העולם, אני רואה את העולם שרובו לא מבין בשביל מה הוא בא לעולם. אתם יודעים איך אני רואה את העולם? אני אומר דברים שחכמים אמרו רק אני מסתכל איך שחכמים ראו ואני רואה כמוהם. שימו לב רבותיי יש ספר שנקרא "מכתב מאליהו" של הרב דסלר זכר צדיק בורא עולם, הוא אומר שמע שבבריאת האדם בעולם יש 2 סיבות: 1. סיבה תכליתית 2. סיבה משרתת שמו לב היטב, סיבה תכליתית, זה התכלס בשביל מה האדם נברא בעולם, מה הסיבה התכליתית. ויש סיבה משרתת, כלומר סיבות שמשרתות להגיע לסיבה התכליתית . לדוגמא: אדם אחד עזב את עירו והלך לעיר אחרת לישיבה , הגיע לישיבה ושאלו אותו למה באת לכאן? אמר להם באתי ללמוד. נו זו תשובה. תארו לכם ששאלו את אותו אדם שוב את אותה השאלה, למה באת לכאן? אז הוא אומר להם כי האוטובוס הוריד אותי פה בתחנה . נו זו תשובה?! בשביל זה באת לישיבה בגלל שהורידו אותך בתחנה . בואו נבדוק מה הוא ענה בשתי התשובות: כששאלו אותה בהתחלה למה באת לכאן והוא ענה באתי ללמוד, זו הייתה הסיבה התכליתית בשביל מה הוא בא? הוא בא בשביל ללמוד. זה תכלס מה שהוא רצה להגיע לישיבה. אבל אם שאלו אותו והוא ענה בגלל שהאוטובוס הוריד אותי בתחנה, זו רק הסיבה המשרתת אותו לבו א אל הישיבה אבל זו לא הסיבה, זו לא התכלית. אותו דבר בחיים שלנו, שואלים אדם למה אתה עובד? כי צריך לעבוד, הוא צריך לעבוד? זו רק סיבה משרתת. לעבוד זו לא סיבה תכליתית, לעבוד זו סיבה משרתת על מנת לקיים את עצמך ולקיים את עצמך איזו סיבה זו? גם משרתת, גם להתקיים זו סיבה משרתת, למה מה הסיבה שלשמה צריך להתקיים? לעשות את רצונו יתברך, זו הסיבה התכליתית בשביל זה בא האדם לעולם. כל השאר זה רק סיבות משרתות ואם אדם ניתקע בסיבה המשרתת הוא בחיים שלו לא יגיע לתכלית.

(06:02) דאגות הפרנסה משל ונמשל מקטע 3 :

בואו נראה את זה בדוגמא : נאמר אחד קיבל עבודה להיות פקיד זה מה שאמרו לו להיות פקיד, מה צריך לעשות פקיד? לכתוב מכתבים. מה צריך בשביל לכתוב מכתבים? צריך עט, אז היהודי הזה יושב וחושב , עכשיו נתנו לי סוף, סוף תפקיד חשוב והכלי אומנות שלי זה העט, ואז הוא מתחיל לפחד מה אם חס ושלום העט לא יכתוב? אני יכול לאבד את העבודה מה, יקרה אם הדיו ייגמר? מה יקרה אם העט יתקלקל? התחיל לחשוב כל מיני מחשבות ונכנס בו פחד, עד שהשיג עבודה מפחד שיפסיד אותה, מה יעשה? על הבוקר היום הראשון של העבודה התחיל להסתובב בסופרמרקט בחנויות לכלי כתיבה קונה עטים מכל הסוגים , קונה עטים , קונה עטים נוסע לפה נוסע לשם, קונה עטים שחס ושלום לא יהיה לא פנצ'ר בעבודה. אחרי 7 שעות שהוא מחפש עטים הגיע לעבודה , נשארה שעה אחת לעבוד כתב קשקש כמה דברים, הגיע סוף הים אמר לו בעל הבית, אתה מפוטר . אמר לו למה? אומר לו אני אמרתי לך לבוא בבוקר לעבוד, איפה היית? אומר לו, מה אתה רוצה אני דאגתי לעבודה הלכתי לקנות עטים כדי שאני אוכל לכתוב. אמר לו למה בכמה עטים אתה מתכוון לכתוב? אני ביקשתי ממך לכתוב יהיה חסר אני אדאג לך לעט מה הבעיה, אתה הולך לחפש לי עטים? מחר תלך לחפש לי כל היום ניירות לכתוב, מה יהיה? רבותיי זו דוגמא מצחיקה, נכון? זו דוגמא בדיוק עלינו . יש אנשים כל החיים שלהם הם רק מכינים את עצמם, עובדים מכינים כסף עוד, עוד מכינים בית אוכל ממלאים את המקרר…. מכינים, מכינים, מכינים . טוב, מה בסוף? בשביל מה את האוכל? בשביל מה אתה חי? בשביל מה אתה עובד? זו סיבה משרתת, אבל בשביל מה? אם אתה לא מגיע לתכלית אפילו מכתב אחד אתה לא כותב , אז בשביל מה באת לעולם בכלל? רק בשביל להכין, הבהמה כבר יותר טובה מאתנו, אפילו להכין היא לא צריכה ח שלה הכל מוכן. לא, אבל ליהודי הזה יש בעיה הוא מפחד, אין לו ביטחון הוא מפחד כמו והעט, הוא מפחד שייגמר הדיו . אמרו חכמים: "מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל מחר הרי זה מקטני המנה " מי שיש לו אוכל בסל היום, יש לו פרנסה להיום, יש לו אוכל שלוש סעודות להיום, אבל מחר אין לו והוא דואג למחר, מה יקרה מה הוא יוכל מחר? אומרים חכמים : " אם הוא דואג למחר הרי זהו קטן מהמנה ", הוא מאמין קטן, קטן. מי שמודאג מהמחר הוא מאמין קטן, מי שמודאג ממחרתיים לא מאמין בכלל. אנחנו מפחדים איך לגמור את החודש מה יהיה עם הריבית , הנדל"ן פרופרטי, מה יעשו כולם ? כולם מפחדים מודאגים. אם אתם מודאגים רבותיי אז אין ביטחון קטני המנה. למה קטני המנה , רגע מה יש לא טוב לדאוג צריך אדם להתכונן למחר, לא? מה רע? אלא אומרים חכמים (לא ברור) אתה אומר מה אוכל למחר, זאת אומרת אתם מאמין שתחייה מחר, מי אוכל מחר מי שחי, נכון? אם אתה מאמין שתחייה מחר למה אתה לא מאמין שמי שנתן לך את החיים מחר ייתן לך גם אוכל מחר. הרי כתוב מי שנותן חיים נותן מזון , אם הקב"ה רוצה שמחר אתה תחייה , הוא רוצה הוא באמת רוצה שתחייה, אז הוא יודע שבלי אוכל לא תחייה, הוא חייב להביא לך אוכל יומיים שלושה הוא חייב לקבל אוכל . אם הוא לא רוצה שתחייה , אם הקב"ה לא רוצה שתחייה, אפילו אם יהיה לך סל אחד אפילו אם יהיו לך שני סלים , הוא יקח אותך עם הסלים . זאת אומרת הסלים והמקרר לא מפריעים לו לקחת אותך. אז מה אתה מודאג אם יהיה אוכל או לא יהיה אוכל, תדאג קודם שתחייה לפני שאתה דואג לאוכל. הרי רוב בני האדם ממה מתים? מהמוות, נכון? מעט אנשים בעולם מתים מרעב, מעט. וזה בגלל גזירה של הקב"ה . אתם יודעים שרוטשילד היה עשיר גדול , עליו יכלו להגיד שמכל מיתה הוא יוכל למות אבל מרעב לא. וממה הוא מת בסוף? מרעב. איך הוא מת מרעב? הוא נכנס יום אחד לכספת, בכספת שלו אפשר היה ללכת זו לא כספת קטנה, אחרי שהוא נכנס נסגרה הדלת ולאכול כסף אי אפשר, ואז הוא מת. מת בתוך הכספת, ממה? מרעב, האיש הכי עשיר בעולם מת מרעב עם הכסף בכספת. כי הקב"ה רוצה שהאדם לא יחיה, לא יעזור שום דבר, שיהיה לך מה שלא יהיה. אז למה אנחנו מודאגים? אז למה אנחנו מכינים כל כך הרבה עטים?

(02:12) חשיבה הפוכה מקטע 4 :

צריך לדעת בשביל מה אנחנו צריכים את החיים, הבעיה היא שחסר לנו ביטחון בשם יתברך יש לנו ביטחון בעצמנו, אם אני עובד יש לי מה לאכול , אני לא עובד אין מה לאכול. זה האדם מבין, במה? בגשמיות, באוכל בסנדוויצ'ים . ולמה ברוחניות במצוות אתה לא אומר אם אני לא אלמד , אני אהיה טיפש, אם אני לא אקיים מצוות, אז אני אהיה רשע אם אני לא אעשה כך אני אהיה עם הארץ, למה הוא לא אומר את זה? למה את זה הוא אומר אין דבר השם יעזור לאט, עוד מעט בעזרת השם , מיום ראשון נתחיל וככה הוא ממשיך שנים , שנים. למה זה ככה? ברוחניות הוא בוטח בשם יתברך, בגשמיות הוא בוטח בעצמו. זה צריך להיות בדיוק הפוך. בגשמיות השם מבטיח לך שהוא זן את הכל ופותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, זו הבטחה , והמזונות קצובים מראש השנה עד אחרית שנה, זה אל תדאג , יש. אבל ברוחניות לא מובטח לך שום דבר, אם לא תדאג אם אין אני לי מי לי, מי יהיה לך? ואם לא עכשיו איה מתי? הרי כל זמן שעובר מת. אפילו אם תעשה בעוד רגע משהו זה לא יהיה על חשבון הרגע ההוא כי הרגע ההוא הלך. הבעיה זה חוסר ביטחון, כי בואו תראו, אם הייתי אומר לאחד מכם תפסיק לעבוד (אני בכוונה לוקח דוגמא קיצונית) תפסיק לעבוד לך תשב בישיבה בכולל, אל תעשה כלום תלמד, אל תדאג לא תמות. הבן אדם היה מסתכל עלי בארבע עיניים , מה קרה לך? ממה אני אתפרנס? ממה אני אחיה? אין ביטחון, אין ביטחון. אדם באמת יכול לחיות בלי לעבוד. בעצם העולם נברא בצורה כזו, שהאדם לא יעבוד , ככה נברא העולם זו הייתה כוונת הבורא יתברך, שהאדם יהיה בעולם מלך על כל הבריאה ושלא יעבוד.

(02:29)  קללת האדם הראשון וישומה בימינו מקטע 5 :

בעצם העולם נברא בצורה כזו, שהאדם לא יעבוד , ככה נברא העולם זו הייתה כוונת הבורא יתברך, שהאדם יהיה בעולם מלך על כל הבריאה ושלא יעבוד. מה קרה שהתחילו לעבוד? קללה שקילל הקב"ה את האדם הראשון, היות והוא חטא מה קילל אותו? בזיעת אפך תאכל לחם, אז זה קללה? קללה. התורה לא אמרה כמה זמן אדם צריך להיות מקולל, היא לא אמרה כמה זמן. ההסתדרות בארץ אמרה 8 שעות, באנגליה אני לא יודע כמה שעות קבעו. אבל פה יש אנשים שעובדים שעות נוספות רחמנא לצלן, קללה נוספת. אבל התורה לא אמרה כמה זמן? מה יעשה החכם? ירבה בקללה או ימעט? מה יעשה? ימעט, נכון. יש חכמים כל כך שאפילו לעבודה לא הולכים. והם מתו? הם לא מתו. הם לא מתו ברוך השם הם חיים, חיים מאושרים בארץ בכולל לא מרוויחים הרבה. אבל האברכים שחיים בארץ מרוויחים טוב מאוד. איך? נגיד הוא מרוויח 300 , 350 דולר לחודש בכולל יש לו ברוך השם 7 ילדים מקבל עוד 1000, 1500 ש"ח אישתו עובדת עוד 600 ש"ח השלמת הכנסה עוד 600 ש"ח. בקיצור מגיע למשכורת של 2000 עד 3000 ש"ח בחודש. פועל עובד 8 שעות לא מרוויח כמוהו . למה? יש ביטחון , יש לך ביטחון בשם יהיה לך הכל. אם יש לך ביטחון בעבודה אז אף אחד לא מבטיח לך שהשתדלות שלך תגרום להעלאה או להורדת המשכורת. אם תעבוד יותר או תעבוד פחות לא תרוויח גרוש אחד יותר, אם אתה חושב שכן, אתה כופר בדברי חז"ל הקדושים, משום שמזונותיו של האדם קצובים לו ולא אדם שמתאמץ מביא יותר כסף, טעות. לא כוחי בעוצם ידי עשו לי את החיל הזה, לא כוחי , לא כוחי אלא השם הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

(04:54) "הנותן כח לעשות חיל" מקטע 6 :

לא כוחי בעוצם ידי עשו לי את החיל הזה, לא כוחי , לא כוחי אלא השם הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. מה אומר התרגום: "השם יהיב לך עצה למקנה נכסים" הקב"ה נותן לך עצה בראש איך לקנות נכסים, אדם יושב בעסק, נגיד או יושב בבית ופתאום בא לו רעיון יש לו עצה, אתה יודע מה אני אעשה ככה והולך ועושה, והוא חשב על העצה? הוא הזמין את העצה? הרי לא הייתה לו עצה עד שהיא לא היית לו בראש, ומי שם לך אותה בראש? אתה שמת אותה בראש? אם שמת אותה בראש היא הייתה קודם אצלך אז למה לא עשית אותה?! אלא מה, הקב"ה יהיב לך עצה. אז כמו שהוא נותן לך עצה להתעשר להרוויח הוא יכול לתת לך עצה חס ושלום איך להפסיד, אותה עצה מאותו כיוון היא נכנסת. פתאום אתה אומר, אתה יודע מה אני אשקיע פה , זה שוקע ונגמר. עכשיו אם אדם התבונן על הדברים האלה היטב, היטב יראה שהוא לא מעלה ולא מוריד בעבודה, אדם יושב בעסק, בשעה שהוא יושב בעסק רבותיי, הוא קורא לקליינטים או שהם באים לבד? הוא יושב בחנות והם נכנסים. יש חנות שנכנסים ויש חנות שלא נכנסים. למה מי שולח אותם? מי קובע מי יכנס לכאן וזה יכנס לכאן? אתה הקליינט. יש אנשים המשקיעים בפרסומת יומם ולילה ולא באים להם קליינטים והם פושטים את הרגל. ויש כאלה לא עושים שום פרסומת וכולם באים אליהם. רואים שזה לא תלוי בהשתדלות של האדם. נו אבל לצערנו האדם לא רואה את החיים ברוח כזו , משום שאין ביטחון. הבעיה שאין לנו מספיק ביטחון. הייתה עיתונאית אחת מהרצליה ששאלה אותי שאלה, תגיד לי ממה אתה מתפרנס? אמרתי לה :מהקב"ה. אבל במכולת אתה קונים בשקליים ,השיבה. אמרתי לה: נכון גם אני קונה במכולת עם שקליים. שאלה אותי: ומאיפה אתה מקבל אותם? אמרתי לה : הרבה שלוחים למקום ברוך הוא. אמרה לי אתה מתחמק מלתת תשובה . אמרתי לה, רגע, רגע אני מבין שאת חושבת שאת מפרנסת את עצמך ואת ילדייך . אמרה לי: כן, אני מפרנסת את עצמי ואת ילדי, אם אני לא אלך לעבודה לא יהיה לילדים שלי מה לאכול. אמרתי לה: גבירתי את טועה. ואני אתן לך שתי ראיות שאת טועה. אחת אם תפתחי היום את העיתון ותראי כמה מתו, תרשמי את השם שלהם את הכתובת ואת הטלפון. עכשיו תפתחי את העיתון בעוד יומיים שלושה ארבעה ימים, תראי שאף אחד מהילדים שלהם לא מתו אחריהם. אם ההורים היו מפרנסים את הילדים אז מתו ההורים ובעוד יומיים ימותו הילדים אחריהם. אבל אם הילדים לא מתו סימן שההורים לא פרנסו. אבל את בטח חושבת שעיתונאית זה מקצוע מאוד מיוחד, ואם מתה העיתונאית אז מתים הילדים אחריה, אז אני אתן לך אפשרות לבדוק מהחיים, כשאת בחיים שזה לא כך. מה דעתי? תלכי לאילת לשבוע ימים, אל תודיעי לאף אחד תלכי, סעי לשבוע ימים. אני מבטיח לך שאם תחזרי בעוד שבוע ימים תמצאי את הילדים שלך עם לחיים אדומות בריאים צוחקים מאושרים רוקדים. אמרה לי : למה? אמרתי לה דבר פשוט, ברגע שאת תסתלקי לאילת יחשבו השכנים שהילדים האלו נשארו יתומים ירחמו עליהם ויתנו להם פרות שוקולדים סוכריות יהיו מבסוטים. האמת את רק מפריעה להם כשאת בחיים. אלא מה, עד עכשיו את היית צינור שדרכו באה הפרנסה, נסתם הצינור נפתחו כמה צינורות, אין בעיה לקב"ה מאיפה להביא להם אוכל אלא מה, שוב פעם רבותיי אנשים לא רואים את הדברים בעין כזו. חכמים כן ראו ככה.

(01:11)  מדוע ר מאיר לא השאיר ירושה? מקטע 7 :

המדרש מספר על רבי מאיר בעל הנס, שאלו אותו תלמידיו, שהיה מרוויח 3 פרוטות והיה מחלק אותם, למה אתה לא משאיר לילדים שלך כסף? אמר להם הדבר פשוט, יש שתי אפשרויות או הבנים שלי צדיקים או חלילה רשעים. אם הבנים שלי יהיו רשעים חלילה אוי ויי המקום ברוך הוא, חלילה שאני אעבוד ואפרנס את הרשעים, ואם הבנים שלי יהיו צדיקים יש הבטחה "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כל היום חונן ומלווה וזרעו לברכה" אז ממה אני מוטרד? מי שפרנס את רבי מאיר יפרנס את ילדיו. זו ההשקפה הנכונה על החיים, אם אתה מביט ככה על החיים אז בעצם אתה לא צריך להכין כל כך הרבה עטים, מספיק גם עט אחד. אבל הבעיה שאנשים לא רואים ולכן ועובדים שעות רבות שעות רבות בשביל להכין ,להכין, להכין ובסוף מכתב אחד גם לא כותבים. זו הבעיה רבותיי אלא מה צריך ביטחון בשם יתברך.

(03:38) גורל התולה בטחונו בחברו  מקטע 8 :

אומר רבנו בחיי בספר חובת הלבבות בשער הביטחון דבר נורא ואיום הוא אומר כך: "מי שמסיר ביטחונו מהשם יתברך ובוטח בזולתו הקב"ה מסיר השגחתו ממנו ומניח אותו ביד זולתו " רחמנא לצלן זה איום ונורא, אח"כ אנשים שואלים למה הם מתפללים לשם הוא לא עונה להם. מי שמסיר בטחונו מהשם יתברך, ניקח דוגמא אדם בטח בשם חיכה, חיכה, חיכה ראה שהקב"ה לא שומע בדיוק מה שהוא רוצה, כנראה הוא לא הבין בדיוק מה הוא רוצה, אז הוא מתחיל לבטוח בזולתו, במישהו אחר או בעצמו אפילו, והולך ועושה השתדלות ועושה שעות נוספות ועושה עוד משמרת ועוד משמרת ועובד ,ועובד, ועובד ובוטח בזולתו , אומר רבנו בחיי הקדוש, הקב"ה רואה אדם כזה מסיר ממנו השגחתו, כלומר הקב"ה משגיח על כל יהודי ויהודי. ואדם כזה שהפסיק לבטוח בשם ובוטח בזולתו הקב"ה מסיר השגחתו ממנו ויותר גרוע מניחו ליד זולתו. אומר אתה רצית לסמוך עליו אני אמרתי אל תבטחו באנשים ואתה אומר כן, ארור הגבר אשר יבטח באדם, לך, לך אצלו עכשיו חכה לו מספרים לך סיפורים ועד שאתה תופס אדם לך תדבר איתו . אתם יודעים איך אנשים מתנהגים אתה בא אליו הוא אומר אין לי, אם היית בא לפני שעה היה לי, תבוא בעוד שבוע. מה זה רבותיי, כך אומר רבי בחיי הקדוש, ומי אשם? האדם . משל לאדם שהיה בספינה ונטרפה הספינה בים ונפל למים, והנה היה כמעט טובע ואחז במשוט וניצל . כל זמן שהאדם מחזיק במשוט המשוט מחזיק אותו אבל ברגע שהאדם מניח את המשוט, המשוט מניח אותו והוא טובע. כל זמן שהאדם מחזיק בקב"ה אפילו במחירה של משוט, שזו לא תפיסה הכי טובה , זה לא בטוח כל כך, אבל כל עוד שאתה מחזיק בקב"ה אהל מחזיק, אז הקב"ה מחזיק אותך. אבל ברגע שאתה מניח את המשוט אתה עוזב את הקב"ה, אתה בכל מקרה נעזב על ידו ואתה טובע. מי אשם המשוט או האדם? הווה אומר האדם.

(03:25) מתי נמסר האדם ביד מזלו? מקטע 9 :

אם כן רבותיי אם אנו בוטחים בשם עוד יש לנו סיכוי, אם החלפנו את זה והחלטנו לבטוח בעצמנו, אין סיכוי, ולא עוד האדם נמסר ביד מזלו. לישראל אין מזל חז"ל אמרו שישראל מעל המזל , כוכבים אינם משפיעים עליהם כי יש להם השגחה פרטית מאתו יתברך, אבל מי שלא עושה את דרכי השם נמסר בידי מזלו, דהיינו באותה שעה שנברא יש מזל שמשפיע על האדם ואז הוא מתהלך במקרים ופגעים שיש בעולם. רק מי שיבוא ויאחוז בקב"ה עוד פעם מי שיחזיר בטחונו בשם ורק בשם , בכל מקרה הוא נאחז בשם והוא מבטל את המזל אפילו אם מזל רע היה לו זה התנאי. נו אז, אנשים צריכים לקחת את זה בחשבון ולהתבונן בחיי היום יום. יש אנשים שעובדים שנים בונים מפעלים וביום אחד, רגע אחד מתמוטטים. למה? משום שהם בטחו בעצמם. אבל רבותיי, שהאדם יעלה ,יעלה כל הזמן אתם יודעים שאחרי כל עליה יש ירידה בד"כ , תמיד זה כך. וכמה אדם יכול לעלות הוא צריך ליפול וכולם ישמעו איך נפל. אבל אם אדם עלה שלב אחד ונפל לא נורא, מנכה את המכנסיים ועולה עוד פעם , אבל אם אדם עלה עד למעלה הוא יכול לשבור את העצמות אלא מה הקב"ה נותן לאדם, בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכים אותו. אתה רוצה ללכת בדרך של חוסר ביטחון בסדר כמה שישחק לך המזל תלך, יום אחד הוא יפיל אותך. ולא הקב"ה עושה את זה אנחנו עושים את זה לעצמנו. לא הוא עוזב אותנו אנחנו עוזבים את המשוט, אם אנחנו עוזבים את המשוט האחראיות עלינו. רבותיי לנו יש תכלית שבשבילה נבראנו בעולם, התכלית שלנו היא עבודת השם יתברך, קיום תורה ומצוות זו המטרה כל רגע שעובר בחיים שלנו ולא עשינו מצוות לא קיימנו תורה לא למדנו תורה, אבדנו את החיים המתנו את הרגעים,

(06:32) תרגיל מבריק בכרם (מאזן כספי) מקטע 10 :

עכשיו תאמר, יש מצווה לעבוד? אין מצווה לעבוד. תבדקו בספר המצוות של הרמב"ם, אין מצווה לעבוד. האם זו עבירה לעבוד? לא זו לא עבירה לעבוד. אבל גם לא מצווה לעבוד. עכשיו שימו לב, בעל הביטחון עובד פחות כי יודע שבכל מקרה הפרנסה תבוא לו, לכן הוא יכול להשקיע יותר במצוות וברוחניות. אם תגידו זה קשה שאי אפשר, ברגע אחד לקום מההרצאה ופתאום להיות בני אדם בעלי ביטחון אתם צודקים, בטחון לא קונים ברגע אחד או מי שיחשוב שמהרגע הזה ועד לרגע הבא הוא יהיה בעל ביטחון, שוטה גמור. בטחון זה עניין של עבודה שנים, לעבוד על זה סובלנות להתאפק, עד שרואים שהקב"ה מנהיג את הבריאה כמו שהוא רוצה . אבל בואו אני אראה לכם דרך שניסיתי פעם והצלחתי . הייתי גר בכרם התימנים, היו שם יהודים שמי שמכיר את כרם התימנים לא צריך להסביר איזה יהודים טובים הם, והיו עובדים בדוכנים שבשוק הכרמל ברחוב אלנבי באזור, עובדים מהבוקר מוקדם עוד לפני שאנשים היו הולכים לבית הכנסת הם היו מקבלים סחורה מהשטחים פירות ירקות וכדומה, מפזרים את זה על כל הדוכנים ובמשך כל היום עובדים עד השעות של הלילה המאוחרות, עד אשר תכלה רגל מהשוק. עד שעה שמונה עשר תלוי עד מתי החשיכה היא. יוצא שהם עובדים 14 עד 16 שעות כל יום בשנה חוץ משבת, כל יום, כל יום. טוב, הכרתי כמה בחורים שמה, והתחלנו לדבר בענייני תשובה ואז אמרתי להם רבותיי אני רוצה להבין אתם כל היום עגבניות מלפפונים עגבניות מלפפונים רק בלירה רק בשתי לירות מה יהיה בסוף אבל? בשמים לא נותנים שכר כמה שקיות אתה סוגר, מה בסוף? אמרו לי מה אתה רוצה העסק זה ככה, ואם לא נעבוד אז יותר טוב לגנוב, מה העשה?! אמרתי, תעבדו, אמרתי לא תעבדו בבקשה , אבל תעבדו עם שכל . אבל לא באתם לעולם הזה בכדי לעבוד. מה לעשות? אמרתי תלמדו, אמרו ללמוד, המורה שלנו נפטרה בכתה ב' , מה ללמוד? אמרתי להם אל תדאגו, אני מוכן ללמד אתכם בעזרת השם כל ערב שעה. אמרו אבל עכשיו זה כל הכסף איך אתה רוצה שנפסיק. אמרתי להם תשמעו, אתם תעשו מאזן שבועי, תבדקו במשך השבוע כמה אתם מרוויחים, שבוע הבא תורידו שעה אחת במקום שתגמרו בשעה תשע תגמרו בשעה שמונה ונלמד. ומה שיהיה לכם חס ושלום הפסד ביחס לשבוע שעבר אני אשלם. אמרו לי יש לך כסף לשלם? אמרתי להם אל תדאגו בעזרת השם, אני בוטח בשם אבל אם אני אומר אני אשלם לכם. טוב, הסכימו עשו מאזן שבועי התחלנו אחרי זה מיום ראשון, עבר שבוע שאלתי אותם נו מה המצב? אמרו לי ברוך השם אותו הדבר, אמרתי ישתבח שמו לא היו בעיות . אמרתי להם חברה שבוע הבא שעתיים, אמרו לי אל תגזים אה אנחנו רואים למה אתה מתכוון, אמרתי להם מה אכפת לכם, יהי חסר לכם בשעתיים כך וכך אני אשלם. אמרו תזהר לא לשלם. אמרתי להם בסדר. שעתיים רבותיי, הפסיקו בדקו את המאזן ואני עם דפיקות לב ויסתבר שהרוויחו קצת יותר. אמרתי להם חברה בשבוע הבא ארבע שעות, אבל אמרתי רגע אני אהיה שותף ברווחים. צחוק, צחוק רבותיי 20 חברה כאלה מכרם התימנים היום אברכים בבני ברק לא עובדים , הקימו משפחות ילדים בתלמודי תורה ,לא עובדים אני אומר לכם לא עובדים אנשים האלה תלמידי חכמים, מי שהיה רואה אותם קודם היה אומר חס ושלום שאין להם תקנה. אבל מה לפעמים צריך לדרבן אדם באיזושהי דרך והשם עזר לי, והייתה בסיעתא דשמיא השיטה הזאת יכולה להיות טובה לכל אחד. איך? פשוט כל בן אדם נגיד עוד שמונה שעות תחליט שבוע אחד שאתה יוצא לחופש חצי שעה לפני הזמן יש אנשים לוקחים שבוע חופש אתה אל תיקח שבוע חצי שעה לפני הזמן תלך הביתה. תבדוק בסוף השבוע אם הפסדת או לא הפסדת. אם ככה, תרשה לך אחרי שבוע לקחת עוד חצי שעה ותראה שלא הפסדת. תראה אם יעבור עוד שבוע ולא הפסדת תיקח עוד חצי שעה אני מבטיח לכם שתוך תקופה קצרה תצמצמו את העבודה לחצי ותהיו בעלי בטחון ויהיה לכם זמן ללמוד לעבוד להנות חיי משפחה הכל, למה? כי הבטחת ההכנסה היא מאתו יתברך לא מאתנו, לא מההשתדלות שלנו. כמו שצריך להשתדל לעבוד, צריך גם להשתדל , לא להשתדל הרבה לעבוד. לא צריך רק להשתדל לעבוד גם להשתדל שלא להשתדל לעבוד. תזכרו את זה. ותראו בעזרת השם אחרי תקופה אף אחד לא יפסיד ההפך , אני אעשה לכם חשבון הגיוני, בעצם אתם לא עובדים, בתנאי שאתם לא הולכים לבלות, אם אתם הולכים לעבוד אז תעבדו עוד שעתיים אבל אם אתם הולכים ללמוד חצי שעה אז מה אתה עושה בעצם אתה מתקרב לבורא יתברך נכון, אתה אומר ריבונו של עולם אני מנסה עכשיו לעבוד על מידת הביטחון , אני יודע שאתה נותן את הכל בטח שאני יודע, איך אני יודע?

(01:39) "הזן את הכל" חשבון פשוט מקטע 11 :

אתה אומר ריבונו של עולם אני מנסה עכשיו לעבוד על מידת הביטחון , אני יודע שאתה נותן את הכל בטח שאני יודע, איך אני יודע? פעם הסתכלתי בספר מזון ועשיתי חשבון, אני אומר שאתה זן את הכל , מה זה זן את הכל? יש לך מיליארדים של מיליארדים של חיות ויש לך מיליארדים של מיליארדים של עופות ומיליארדים של מיליארדים של דגים ומיליארדים של מיליארדים של חרקים ווירוסים ומיליארדים בני אדם ואתה זן את הכל לכולם אתה נותן אוכל , אז אני לא מפחד שאין לך סנדביץ אחד בשבילי, לא מפחד עשיתי חשבון ואני לא מפחד. תמיד יהיה לו סנדביץ אם יגמרו הסנדביצים לקב"ה תלכו לאולם חתונות , תמיד נשאר. אל תדאגו יש מה לאכול, לאכול ברוך השם, לא מתים, חוץ ממה שזה גזירה אז גם לא מגיעים לאולם חתונות. אבל בעיקרון יש מה לאכול. אדם צריך לדעת, אם הוא מתחיל ככה ומתקרב לקב"ה, הקב"ה יקפח אותו חלילה?! אם אתה אבא ויש לך בן ואתה אומר לבן שלך, בני תשב תלמד אני אקנה לך מה שאתה רוצה, מה שחסר לך אני אביא לך. אם הוא ישב לא תקיים את מה שאתה אומר? אם השם אומר הוא לא יקיים?! הקב"ה הוא לא איש וייכזב, אם הקב"ה אומר הוא מקיים, כתוב כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני.

(03:45) כל המקיים תורה מעוני... מקטע 12 :

כל המקיים תורה מעוני כלומר הוא בעוני אבל בוטח בשם הוא ממשיך ללמוד תורה מבטיח לו הקב"ה שיקיים את התורה בסוף מעושר. אבל כל המבטל את התורה מעושר, למה הוא עסוק אין לו זמן, כל היום יש לו פגישות רק אצלו עם הקב"ה בלוח אצלו לא כתוב להיפגש עם הקב"ה לתפילות, רק עם הקב"ה לא קובע פגישות. תמיד על חשבונו עושה פגישות. אז תחשבו המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני הוא יחזר על הפתחים לחפש אוכל, זה כתוב במשנה רבותיי, זה דבר אלוקים חיים. וזה לא אחד ישב כתב את זה מציאות. אני מכיר יהודי אחד, זכיתי ללמוד אתו ,חברותא, הוא בן של תלמיד אחד גדול מאוד בכולל חזון איש. ושם יש אביו רב חשוב צדיק שכל ימיו לא פסק פיו מגרסה, הבית שלו זה הכולל חזון איש ,הבית שלו, והוא לומד שם מהבוקר עד הלילה לא מפסיק. אבל הוא סיפר לי, חברותא, הם היו תשעה אחים ועוד כמה אחיות והם היו חיים בעוני בדוחק ואף פעם האמא שלהם לא אמרה לבעלה הצדיק , בעלי יש דוחק עניות, אין מה לאכול בבית, ולא אמרה לו תעזוב את הלימוד ותלך לעבוד. היא התלוננה לפעמים ואמרה שהמצב קשה היא אמרה שקשה ככה לחיות היא הכל אמרה, אבל היא אף פעם לא העיזה להגיד לבעלה, בעלי קום תעזוב את הלימוד ותלך לעבוד. והוא שמע את כל הקתרוניות והוא ראה את הסבל של הילדים, והוא המשיך בשלו ללמוד בכולל מבלי להפסיק. הוא גידל ילדים למעלה מעשרה ילדים, אצל האשכנזים כידוע לכם הם מחתנים את הילדים, לא רק שהם מזמינים את האולם, הם גם קונים דירה. איך אפשר עכשיו לחתן ילד אחרי ילד פחות או יותר ברווח של שנה כשאתה עני? נו, אבל מה התורה הבטיחה? כל המקיים את התורה מעוני, סופה לקיימה מעושר. יהודי אחד, עשיר גדול מאוד בשוויץ נפטר, פותחים את הצוואה ומה כתוב? שהוא מוריש את כל הונו לפלוני אלמוני הצדיק בכולל חזון איש, אני לא יודע אם הוא הכיר אותו בכלל, אם הכיר את הצדיק רק שמע עליו, הוריש את כל הונו לו. חיתן את בניו בנותיו זכה להוציא את ספריו שכתב, ולא היה לו כסף להוציאם לאור, ונשאר לו עוד הרבה עודף והוא חי באושר ורמת החיים שלו לא גדלה אותו בית אותו שולחן אותו ספה , הכל נשאר אותו דבר. אבל משמים זיכו אותו, היה לו ביטחון בשם לאורך זמן.

(02:55) "ודורשי ד' לא יחסרו כל טוב" האמנם? מקטע 13 :

תשמעו איזה דבר פלא נפלא, כתוב "כפירים רשו ורעבו ודורשי השם לא יחסרו כל טוב", כפירים מה זה כפיר? ארי קטן, כפירים רשו ורעבו אתה יכול לראות אריות רעבים ועניים אין להם מה לאכול , אבל כפיר הוא החזק יותר בחיות והוא יכול למצוא טרף בנקל , כן אבל אם הקב"ה לא יזמן לו את הזברה או אתת האיילה או את הצבי, עצים הוא לא אוכל ועלים הוא לא אוכל, הוא אוכל בשר ואם הקב"ה לא מזמן לו, יכול להיות מצב שכפירים רשו ורעבו, ממשיך הפסוק ואומר " ודורשי השם לא יחסרו כל טוב" מי שדורש את השם הוא לא יחסר כל טוב, אפילו עני אפילו חלש אפילו בבית לא יחסר כל טוב. זה ברור זוהי הבטחה. אבל הנה לפעמים אנחנו רואים בכל זאת עניים שהם צדיקים ויראים , ועניות שוררת אצלם בבית, אתה רואה שאדם חי בדוחק מה זה? אז איך מתקיים אצלו הפסוק? ראיתי פירוש נפלא שמביא הרב אליהו מלופינזה זכר צדיק זכרו לברכה אומר מה זה דורשי השם, כל היום דורשים רק את השם אלה כל הטוב שיש בעולם לאלה לא חסר, אנשים עובדים בעולם מה הם רוצים כל טוב, הם לא חסר להם את הכל טוב, הנה הם עובדים את השם דורשים את השם ולא חסר להם כל טוב. משל למה הדבר דומה, אחד נכנס אצל חברו ואחרי שהיה אצלו קצת בבית יצא החוצה ואמר מילים של רחמנות, איזה מסכן, איזה מסכן איך הוא יכול לחיות ככה? שאלו אותו מה יש מה ראית מה קרה? הוא אמר הסתובבתי בכל הבית שלו ולא ראיתי שיש לו בקבוק תרופה אחד, כל הבית בלי תרופות, איך הוא יכול לחיות ככה? אמרו לו, זה רק סימן שהוא בריא הו אלא צריך תרופות חולה צריך תרופות, אבל הוא בריא למה הוא צריך תרופות. זה מה שאומר הרב לופיין זכר צדיק זכרו לברכה, הוא אומר, אנשים מסתכלים על צדיק על דורש השם, מסכן אין לו כלום תראה איזה בית איזה מצב, כן זה הכל טוב שאתה מחפש אצלו זה לא חסר לו כי הוא בריא הוא לא חולה. חולה צריך את הכל טוב, אם אין לו הכל טוב הוא לא מרגיש טוב , אבל בריא לא צריך את זה. למה אמרו חכמים איזהו עשיר? השמח בחלקו, מה זה שמח בחלקו? מה שיש לו הוא שמח בו, זה עשיר.

(01:21)  עשירות מהי? מקטע 14 :

למה אמרו חכמים איזהו עשיר? השמח בחלקו, מה זה שמח בחלקו? מה שיש לו הוא שמח בו, זה עשיר. ובואו נתבונן, מה אומרים בעולם מיהו עשיר? 5 מיליון דולר, מאה מיליון דולר זה עשיר. ואם נשאל אותך מי זה עשיר בלי סכומים? עשיר זה שלא חסר לו כלום . מי זה עני? אומרים לך זה מסכן זה שחסר לו, הוא רוצה את זה חסר לו, כל דבר שהו רוצה חסר לו . טוב לפי זה בואו נבדוק את המציאות, אם אנחנו רואים עשיר והעשיר הזה עדיין עובד ועוד מתאמץ סימן שחסר לו, ואם חסר לו אז מהו? עני. ואם אנחנו רואים עני והוא לא עובד אז לא חסר לו, ואם לא חסר לו אז הוא עשיר. העושר לא נמדד עפ"י כמות הכסף אלא עפ"י התאווה לממון, זה חולי זה מחלה. אחד יש לו תאווה לאוכל השני יש לו תאווה לממון, כל אחד יש לו תאווה אחרת.

(02:02) העולם נידון ב'זעם'  מקטע 15 :

אתם יודעים שאמרו חכמים ז"ל שהעולם נידון בזעם, מה זה בזעם? יש 6000 שנה קיים העולם באלף השביעי ליחוהו ימות משיח, 6000 שנה אלה מתחלקים לשלוש, 2000 ראשונות 2000 אמצעיות ו 2000 אחרונות. וחז"ל אמרו שהעולם נידון בזעם. מה זה זעם? 2000 ראשונות, העולם היה בו זנות, מבול סדום ועמורה דור הפלגה הכל היה זנות כל העולם היה מלא חמס הכל מלא זנות, זימה לכלוך, 2000 שנה זה היה. זעם זה זנות 2000 שניות הייתה עבודה זרה עגל פסלים אלילים למולך, 2000 שנה. 2000 שנה יצר הרע של עבודה זרה בעין. 2000 שנה ראשונות זנות 2000 שניות עבודה זרה 2000 שנה אחרונות שאנו נמצאים בהם עכשיו ממון. העבודה הזרה של עכשיו , ממון. לא תעשה לך אלוהי כסף ואלוהי זהב , שים לה העבודה הזרה של הדור הזה : ממון. מה כתוב, פני הדור כפני הכלב, מה אומר הכלב: הב ,הב , הב, הב . תן, תן כל הזמן. אתם יודעים מה זה, רחמנא לצלן אנשים לא לוקחים בחשבון, ובדור הזה הידיים קפוצות אצל הרבה אנשים, למה? משום שהגאולה תבוא בצדקה. הידיים קפוצות לאנשים קשה לפתוח את היד.

(02:20)  "לא תעשה לך אלהי כסף" מקטע 16 :

העבודה הזרה של עכשיו , ממון. לא תעשה לך אלוהי כסף ואלוהי זהב , שים לה העבודה הזרה של הדור הזה : ממון. מה כתוב, פני הדור כפני הכלב, מה אומר הכלב: הב ,הב , הב, הב . תן, תן כל הזמן. אתם יודעים מה זה, רחמנא לצלן אנשים לא לוקחים בחשבון, ובדור הזה הידיים קפוצות אצל הרבה אנשים, למה? משום שהגאולה תבוא בצדקה. הידיים קפוצות לאנשים קשה לפתוח את היד. בואו תראו מעשה שהיה , היה יהודי שהחל לטבוע בים , צעק הצילו, הצילו, הצילו ראה אחד שהיה בחוף שהוא צועק הצילו לקח סירה התחיל לחתור לכיוון האיש הגיע אליו, ואומר לו תן את היד, תן את היד וההוא ממשיך לצעוק הצילו, הצילו, הצילו והוא הולך וטובע והשני מנגד צועק תן את היד, ההוא בסוף טבע . חזר השני לחוף ואמר ראית אמרתי לו תן את היד לא נתן, אמר לו שכל אם היית אומר לו קח את היד היה מסכים, אבל לתת הוא לא מוכן. לקחת הוא מוכן לתת הוא לא מוכן. זה המצב אנשים מוכנים הכל לקחת אבל לתת לא מוכנים. רחמנא לצלן צריך להאמין רבותיי, הדברים האלה חמורים אני אומר כמה סימנים אבל אם אדם יבדוק את עצמו יראה שקשה לתת יותר קל לקחת. אני אגיד לכם למה? משום שהחינוך שלנו לא בנוי נכון בדור האחרון , אני מכיר את הדור האחרון בזמן האחרון, אבל החינוך שלנו לא בנוי נכון .

(03:20) "אוהב לתת לגר לחם ושמלה" זה הכל? מקטע 17 :

עקילס הגר שאל את רבי עקיבא למה כתוב בתורה שהשם אוהב לתת לגר לחם ושמלה? מה זה מה שהוא יכול לתת לו? רק לחם ושמלה זה הכל? זה נקרא שהוא אוהב את הגר לתת לו לחם ושמלה? אמר לו אם תדע כמה התחבט אותו זקן יעקב אבינו, עד שאמר לקב"ה תיתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש , אמר לו ,יעקב אבינו היה צדיק גמור אבי האומה הישראלית עבד את השם בשלמות בתמימות עבודה תמימה יום ,יום רבותיי 14 שנה למד רצוף בבית מדרש של שם ואבר בלי הפסקה בלי שינה , 14 שנה איזה עבד נאמן לשם יתברך ואחרי כל זה בשמונים וכמה שנה , 86 כמדומני עומד לפני בורא עולם ואומר לו, ריבונו של עולם אם תיתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, לא מגיע לי כלום ריבונו של עולם לא מגיע לי כלום, אני רק מבקש מתנה אם תיתן לי , תיתן מתנה , מה אני מבקש אפילו בתור מתנה? לחם לאכול לא חלות לא פיתות לא עוגות לחם, ובגד ללבוש אפילו רק אחד, אם תיתן לי. ואתה אומר הקב"ה אוהב גר לתת לו לחם ושמלה, מה גר? עוד לא עשה כלום, אתה יודע מה זה לקבל את זה? יעקב אבינו הבין אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה שלא מגיע לו, ואתה גר כבר אתה רוצה את הכל על מוכן? איך הדור שלנו מתנהג היום? מגיע לי, מגיע לי, מה מגיע לנו? באמת מגיע לנו? אני אגיד לכם מה מגיע לנו, 2 סטירות לחי זה מה שמגיע לנו, אנחנו צריכים להתפקח אנחנו טועים אנחנו חושבים שמגיע לנו. אם היינו עובדים את השם יומם ולילה כאברהם יצחק ויעקב , לא מגיע לנו כלום, זה רק חסד מאתו יתברך שאנחנו חיים שאנחנו בריאים שהוא נותן לנו את כל מה שיש לנו, זה רק חסד. הכל זה חסד לא מגיע לנו כלום. רק הוא עושה לנו חסד שזה יחשב לנו זכות, זה גם חסד, שאנחנו יכולים לבוא לתבוע כאילו בדין בשמים ריבונו של עולם עשיתי מצוות מגיע לי כך וכך, זה גם כן חסד שאנחנו יכולים לבוא כאילו בזכות, אדם את זה צריך להבין, ואנשים לא מבינים את זה. אלא מה הבעיה אנחנו התרגלנו לחיות עם הרגשה שמגיעה לי.

(02:24) מגיע לי מגיע לי מגיע לי.. מקטע 18 :

אני אספר לכם מעשה על (לא מובן) משהו טוב, אבל לפני זה אני אגיד לכם משהו אומר רבנו בחיי בספר "חובת הלבבות" , בשער הבחינה, היה חסיד שהלך פעם במדבר ופתאום ראה ילד קטן מוטל והוא כמעט גווע ברעב, אסף אותו לביתו והתחיל לגדל אותו השקה אותו האכיל אותו הלביש אותו חינך אותו ולימד אותו וחיתן אותו גידל אותו כבנו. לימים הייתה שמועה בעיר שמשהו נעצר יהודי נפל בשבי, נעצר והייתה מצווה לפדותו , הלך החסיד הזה להתעסק עם הפדיון של היהודי הזה , לא הכירו לא ידע ממנו שילם עליו הרבה כסף לא ביקש בחזרה את הכסף הביא אותו לביתו רחץ אותו הלביש אותו נתן לו מעות ושלח אותו לדרכו. אותו אחד שיצא מבית העצורים לא פסק פיו מלשבח את האדם שעשה עמו טובה, משבח, משבח, משבח ומשבח. אילו הילד הזה שגדל כל חייו מעולם לא שיבח את החסיד הזה בשבחים כאלו. אתם יודעים למה? כי הוא התרגל שמגיע לו, והוא התחיל לקבל את ההטבה הילד הזה כשהיה ילד קטן ועוד לא הייתה לו הכרה מה זו הטבה, אז הוא גדל עם הכרה כזו שלא חייבים להגיד תודה. זה שיש לו כבר הכרה אדם מבוגר וקיבל את ההטבה ידע כמה צרות נחסכו ממנו וכמה בעיות לכן הוא מודה , אבל אנחנו התבגרנו נכון לא נשארנו ילדים קטנים מוטלים ברעב אנחנו כבר גדולים, אז למה אנחנו לא עומדים ומודים ומשבחים לקב"ה על כל טוב שהוא נותן לנו? כי אנחנו חושבים שמגיע לנו? ואנחנו באים בטענות וחשבונות למה לזה הוא נותן ולמה לי לא? אי, אי , אי אם היה עושה אותי עשיר אתה יודע כמה הייתי מחלק , אם היה ככה, הנה תנסה אותי, וככה כל מיני חשבונות. אנחנו יודעים את החשבונות של הקב"ה .

(05:16) "מה יתאונן אדם חי" מקטע 19 :

רבותיי תשימו לב כתוב, " +"מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" מה יתאונן אדם חי, תשמעו איזה מוסר מזעזע מביאים חז"ל , אומרים חכמים, מה יתאונן אדם חי? מה זה אדם חי אתם יודעים? תשמעו מה אומרים חכמים, עכשיו כל אחד יתרכז ישמע את מה שאני אומר וייצר את הציור שאני מצייר, מה יתאונן אדם חי? אדם חי, אין לו שתי ידיים, חי. אין לו שתי רגליים , חי. אתם מציירים אדם ראש בלי ידיים בלי רגליים, חי. בלי עיניים, חי. בלי ידיים הוא עוד חי, נכון. אין לו שיניים, חי. הורידו לו את האף , חי. רואים את התמונה שלו? רואים, הורידו לו את הלחי, חי. לקחו לו ראה אחת, חי. בסדר חי. יש לו קרחת , חי. שימו לב רבותיי, כולו מוכה שחין חי, מוטל ברחוב באמצע הכביש, חי. בתוך השלולית, חי. יורד עליו ברד, חי. אתם מתארים לכם את הציור שלו . אומרים חכמים מה יתאונן אדם חי? כל זמן שאתה חי אפילו כמו שתיארת עד עכשיו, על מה אתה מתאונן? על מה יש לך להתאונן אתה חי. אתם יודעים מה זה חי? אתה ברגע אחד במחשבה יכול לאהוב את הבורא , יכול? כלומר יש לך תכלית בחיים, אתה עוד חי. אתה עוד יכול לעשות מצוות אתה עוד יכול לזכות בגן עדן ואם אתה אוהב את הבורא במצב כזה אין אדם בעולם שיכול להגיע למדרגה שאתה יכול לקנות בגלל המצב הזה. אז מה אתה מתאונן? הלא אתה חי? אבל ממשיך הפסוק ואומר, " גבר על חטאיו" , גבר על חטאיו כן יתאונן. מה זה גבר על חטאיו? תארו לכם את שלמה המלך במלכותו, 300 כור חיטה לחם, 600 כור סולת חלות, כמה שוורים כמה תרנגולים מפוטמים כמה אוכל היה על שולחנו של שלמה המלך הוד מלכותו, כמה שרים ומלכים באים לפניו, וחכמתו מתחילת העולם ועד סופו, איזה עשירות איזה חכמה איזה גבורה שלום מימיו , חיים טובים. אבל עם כל זה, חטא אחד על זה יתאונן גבר על חטאיו. אפילו שזה בשגגה . על זה יתאונן כן, של שהוא חי אל תתאונן, על החטאים תתאונן ותתאונן. תזכרו את זה כל החיים יש אנשים המתאוננים על מצבם נכון, לך לבית חולים למחלקות הקשות תהיה מבסוט חס ושלום לא בגלל הרעה שלהם אלא בגלל הטובה שאתה שרוי בה. כל אדם מאתנו רואה מה כואב לו, אבל אף אחד לא מסתכל מה כואב לחברו. אם אדם היה מסתכל כמה רע לחבריו ודאי היה מאושר, וזו דרך, זו דרך שאומרים חכמים אם אדם מסתכל על חברו בגשמיות ורואה שמצבו חס ושלום לא טוב הוא יכול להתעודד, למה המצב שלו עולה. מאיפה אנחנו לומדים את זה? מאליהו זכור לטוב, שהיה רבי עקיבא עני מרוד והיה יושב בצריף עם אשתו והיה מתכסה בקש, עניות ודלות אז שלחו את אליהו זכור לטוב לנחם אותו מצערו, מה עשה אליהו התחזה לעני דפק בדלת של הצריף ואמר סליחה יש לכם אולי קש להשאיל לי לישון עליו? כלומר להם יש שמיכות מקש, לו אפילו קש לישון עליו אין. כלומר יש נחמה פעוטה בזה שיש אחרים שהם במצב יותר גרוע. רבותיי אתם מבינים את הדברים האלה, את זה צריך לדעת. וברוחניות תמיד תראה כמה אתה שפל ונמוך, וכמה יש צדיקים ממך ועובדי השם, תמיד תסתכל למעלה.