קריאת מגילת אסתר - ערבית - פורים תשע"ו
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
והנה עם אדוני אלוהינו עלינו מעזדנו כל עיניו
ברשות מוריי ורבותיי
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו את ציוונו על מקרא המגילה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד גוש השבע ועשרים הוא מהמדינה
בימים ההם קשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו
חל פרס ומדעי הפרטמים ושרי המדינות לפניו בהראותו
את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונעים אומה את יום ובמלוא
יואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו וימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים
בשושן הבירה מגדול ועד קטן משתי שבעת ימים בהחצר גינת ביתן המלך חור כרפס ותכנת אחוש מחבלי עוצבי ארגמן על גליל הכסף ועמודי שש מיטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש בדר וסוחרת ואשקות מכלי
הזהב ובכילים ומקלים שונים ואין מלכות רב כי עד המלך ואשר תהיה חדת אין אונס כי כן ייסד המלך על כל הרב ביתו לעשות כרצון איש ואיש גם בשני המלכה עשיתה משתי נשים מבית המלכות אשר למלך אחשוורוש ביום השביעי כתוב לב המלך ביין אמר
למהומן בזיתה חרבונה בכתביו הקטן זיתר וחרקס שבעת הסריסים עם
שרתים את פני המלך אחשוורוש להביא את ושתהיה המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יופייה כטובת מראה היא ותימאן
המלכה ושתהיה לבוא בדבר המלך אשר ביד השר ישים ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערבו ויאמר המלך לחכמים יודע עתים
כי כן דבר המלך לפני כל יודעת עת בדין והקרוב אליו
כרשנה שתרדמת התרשיש מרס מרסינה ממוכן שבעה צרי פרס ומדי רואה פני המלך היושבים ראשונה במלכות כי דעת מה לעשות במלכה ושתהיה על אשר לא עשיתה את מה אמר המלך אחשוורוש ביד השר ישים ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו
עבדה ושתי המלכה כי על כל השרים על כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש
כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעליהן בעומרן
המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא בא והיום הזה תאמר נא שרות פרס ומדי אשר שמעו דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון מכה צפים על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו והיכתם
בדת איפה רס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתהיה לפני המלך אחשוורוש מלכותה יתן המלך לראות הטובה ממנה ונשמע
ויתגם המלך אשר מיעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן
ויטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעשה מלך כדבר ממוכן וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו
להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו אחר הדברים האלה
כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את פשטיו את אשר חסדיו את אשר נגזר עליה ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתונות טובות מראה ויפקד המלך פן כי דין בכל מדינות מלכותו
ויקבצו את כל נעריו ותולה טובעת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים מליד הגס סריס המלך שומר הנשים ונתון תמרוכיהן והנערה אשר תיטב בני המלך תמנוך תחת בשתי ויתב הדבר בעיני המלך ויעסקן
איש יהודי היה בשושן הברה ושלום מרדכי בן יאיר בן שמי בן קיש איש שמיני
בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכולה מלך יהודה אשר הגלה
נבוכד נצר מלך בבל ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב בהם והנערה יפצתו הרבה טובת מראה
ובמות אביה ואימה לקחה מרדכי לא לבד ויהי
וישמע דבר המלך ודתו ויכבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגיא
ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגיא ושומר הנשים
ותטבא הנערה ועיניו ותסרח חסד לפניו ויבהל את המורכב את מנותיה לתת לה ואת שבע הנערות האריות לתת לה מבית המלך
וישנע את נערותיה לטוב את הנשים לא יגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי ציבה עליה אשר לא תגיד ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה
ובהגיע תור נערה ונערה לבוא אל המלך אחשוורוש מקץ
היות לה כדת הנשים שנים עשר חודש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בפסמים ותמרו כהנשים
ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר
ינתן לה לב עמה מבית הנשים עד בית המלך בערב יוועה ובבוקר
היא שבה אל בית הנשים שניהליה
תשעש גז הסריס המלך שומר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בא
המלך ונקרא אבי שם ובגיע תור אסתר בת אבי חיל דוד מרדכי אשר לקח לו לבט לבוא אל המלך
לא ביקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגייסריס המלך שומר הנשים ותהיה אסתר נושאת חן בעיני כל אורועיה
ותלקח אסתר אל המלך אחשוורו של בית מלכותו בחודש העשיריון חודש טבת בשנת שבע למלכותו
ויהב המלך את אסתר מכל הנשים ותישא חן בחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכי התחת ושתי
ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר ואנחה למדינות עשה ויתן מסה את כיד המלך
ויכבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך אין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה כאשר ציווה עליה מרדכי ואת מה אמר מרדכי אסתר עושה כאשר
הייתה ואומנה איתו בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך כצף בגתן ותרש שנשא ריסי המלך משומר האסף ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש ויבד עד דבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי ויבוקש הדבר ואי מצא ויתלו שניהם על עץ וייכתב בספר דברי הימים לפני המלך
אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן עמידתה
את המן בן עמידתה גג וינסה וביישם את כיסאו מעל כל השרים אשר איתו וכל עבדי המלך אשר בשער המלך קוראים ומשתחווים להמן
כי כן ציווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווים
ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצוות המלך ואי באומרם אליו יום ויום ולא שמע עליהם ויגיד
ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי ויהי כי אומרם אליו יום ויום ולא שמע עליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי וירא המן כי אין מרדכי קורע ומשתחווה אלו וימעלה מנחמה ויבז בעיניו
לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי
בחודש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתיים עשרה למלך אחשורוש הפלפור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחודש לחודש השניים עשר הוא חודש אדר
ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותיך ודעתם
שונות מקורען ודתי המלך אינם עושים ולמלך אינשו ולהניעם אם על המלך טוב יתכתב לאבד העם ועשרת אלפים כיכר כאסף אשכול על ידי עושה המלאכה להביא אל גמזי המלך ויאסר המלך את טבעתו מעל ידו וייתנה להמן בן עמדת הגג יצורר היהודים ויאמר המלך לאמן הכסף נתון לך
והעם לעשות בו כתוב בעיניך ויאמר הוא סופר המלך בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו וייכתב ככל אשר צבע המן ללחש דר פני המלך
ואין הפחות אשר על מדינה ומדינה ולשר עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורוש
נכתב ונחתם בטבעת המלך ונשלוח ספרים ביד הארצים אל כל מדינות המלך להשמין להרוג ולאבד את כל היהודים ממנהר ועד זקן
טבע בנשים ביום אחד בשלושה עשר לחודש שש עשר וחודש אדר ושללם לבוז בת שגן הכתב
ואינתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות העתידים ליום הזה ארצים
יצאו דין חופים בדבר המלך והדת ניתנה בשושן הבירה והמלך והמן
יישבו לשתות ויעיר שושן נבוכה ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מה יקרא מרדכי את בגדיו
וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה
ויבוא עוד לפני שער המלך כי אין להו אוהל שער המלך בלבוש שק ובכל מדינה ומדינה מקום אשר לדבר המלך ולדתו מגיע הבל גדול ליהודים וצום מומחי ומספד
מקום אשר דבר המלך ולדתו מגיע הבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצא על הרבים
ותבואנה נערות אסתר וסר ניסייה והגידו לה ותתחלחל המלכה מאוד ותשלח בגדים ללביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קיבל
ותקרע אסתר להטך משרי זה המלך אשר עמיד לפניה ותצווהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה ויצאתך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך
ויגד למרדכי את כל אשר קראו ואת פרשת הכסף
אשר אמר המן לשקול עגן זה המלך ביהודים לאבד העם
ואת פת שקן כתב הדעת אשר ניתן בשושן להשמידה נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי ותאמר אסתר
ותאמר אסתר להטח ותצווהו אל מרדכי כל עובדי המלך ועם מדינות המלך
יודעים אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך לחצר
הפן ימית אשר ניכר אחד דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך
את שרביט הזהב ואת חיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום
ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום ויגידו למרדכי את דברי אסתר ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים
כי מהחרשת החרישים בעת הזאת
רווח והצלה
יעמוד ליהודים ממקום אחר ועט ובית אביך תאבד ומי יודע אם לעת כזאת
ומי יודע אם לעת כזאת כזאת הגעת למלכות ותאמר אסתר ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצמו עליי ואל תאכלו ואל תשנו שלושת ימים לילה ויום גם אני בנערותיי אצום כן ובכן
אבוא אל המלך אשר נוח הדעת וכאשר עבדתי עבדתי ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר ציוות עליו אסתר ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בה חצר בית המלך הפן ימית נוכח בית המלך והמלך יושב
על כיסא מלכותו בבית המלכות נוכח פתח הבית
חיראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשיא החן בעיניו
עומדת בחצר נשיא החן בעיניו
ויוש את המלך לאסתר את שרביט הזו אשר ביתו ותקרא אסתר ותיגע בראש השרביט ויאמר לה המלך מלך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך
ואותו אומר אסתר, אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום למשתה אשר עשיתי לו
ויאמר המלך מרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבוא המלך והמן למשתה אשר עשית אסתר ויאמר המלך לאסתר במשתה היין
ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך ואינתן לך ומבקשתך עד חצי המלכות ותיעש
ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי
יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיה להם ומחר עשיה כדבר המלך
ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכרעות המן
את מרדכי ושער המלך ולא קם ולא זעמ ממנו וימלא המן
על מרדכי חמא ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח
וייבט אוהב אבית זרש אשתו ויספר להם המן
את כבוד עשו ורוב בניו ואת כל אשר גידלו המלך
ואת אשר נישאו על השרים ועבדי המלך ויאמר המן
אף לא הביא אסתר המלכה עם המלך למשתה אשר עשה תקים אותי וגם למחר אני קראו לה עם המלך
וכל זה איננו שובלים בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך
ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבוקר אמור למלך
ויתלו את מרדכי עליו ובוא עם המלך אלא משתה שמח ויתאב הדבר לפני המן ויעשה עץ
בלילה אבותה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזיכרון ודברי הימים ויהיה קרעים בפני המלך
ההון עדדה שנת המלך, ויאמר להביא
את ספר הזיכרונות ודברי הימים, ויהיו נקראים לפני המלך,
וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי,
על בקתנה ותרש, שנעשר איזה המלך משומרי עשיו, אשר ביקשו לשלוח יד במלך אחשורוש,
ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה,
ויאמר הוא נערי המלך משרתיו, לא נעשה עמו דבר,
ויאמר המלך מיבא חצר והמן בא לחצר בית המלך החיצון אה לאמור למלך לתלות את מרדכי,
על העץ אשר הכין לו,
ויאמר הוא נערי המלך אליו,
הנה המן עומד בחצר,
ויאמר המלך יבוא ויבוא
המן,
ויאמר לו המלך מה לעשות
באיש אשר המלך חפץ ביקרו,
ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות עיקר יותר ממני,
ויאמר המן אל המלך
איש אשר המלך חפץ ביקרו,
יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך ועיסוס אשר רכב עליו המלך,
ואשר ניתן כתר מלכות בראשו,
ונתון הלבוש והסוס על ידי איש משרי המלך הפרטמים,
והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו,
והרכבו על הסוס ברחוב העיר וקרעו לפניו
ככה יעשה שם מלך חפץ ביקרו, ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו,
ויאמר המלך להמן מהר,
קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת,
ועשה חן למרדכי היהודי,
היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דיברת,
וייקח המן את הלבוש ואת הסוס,
וילבש את מרדכי וירכביהו ברחוב העיר ויקרא לפניו,
ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו,
וישוב מרדכי אל שער המלך,
והמן ידחף אל ביתו,
ואלבן חפוי ראש,
ויספר המן לזרש אשתו ולכלו אהביו את כל אשר קראו,
ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם הם מזרע היהודים.
מרדכי
אשר החל לא תלמפול לפניו לא תאכל לו כי נפול תיפול לפניו,
ועוד המדבר עם עמו וסריסי המלך הגיעו,
ויבהילו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר,
ויבוא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה,
ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתי היין מה שאלתך אסתר המלכה ותינתן לך מה בקשתך עד חצי המלכות ותיעש,
וטען אסתר,
וטען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיני
איך המלך ואם על המלך טוב תינתן לנפשי
בשאלתי ועמי
בבקשתי כי נמכרנו אני ועמי להשמיד,
להרוג לבית ואילו
לעבדים ולשפחות נמכרנו, איך הרשתי כן הצער שובה בנזק המלך ויאמר המלך אחשוורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלהוליד בו לעשות כן ותאמר אסתר איש צר ואויב
המן הרע הזה והאמן נפעט מלפני המלך והמלכה
והמלך קם באה חמתו ממשתי היין אל גינת הביתן
והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי חלתה אליו הרעה מאת המלך
והמלך שב מגינת הביתן אל בית משתי היין והמן נופל על המיטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך אגם
ויאמר המלך אגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך
ופני המלך ופני המלך חפו ויאמר חרבו נא אחד מנסה ריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה
המלך אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה
חמישים אמה ויאמר אמה גבוה חמישים אמה ויאמר המלך כאילו הוא עליו ויתנו את המן
על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שכח ביום ההוא נתן
המלך רחש וראש לעשר המלכה את בית המן צורר היהודים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מהאולם
ויאסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמלך ותנהל למרדכי ותאסם אסתר את מרדכי על בית המן
ותאסף אסתר ותאסף אסתר ותאסף אסתר ותדבר לפני המלך ותיפול לפני רגליו
רגליו ותבק ותתחנן לו להעביר את רעת המנהג הגהיר ואת מה חשבתו אשר חשב על היהודים ויושת המלך לאסתר את שרביט הזהב ואתה קומסתר ותעמור לפני המלך ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכאשר הדבר לפני המלך
בטובעני ועיניו ייכתב להשיב את הספרים
מחשבת המן בן עמדת הגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך כי איכה אוכל וראיתי בר אשר אמצא את עמי
וככה אוכל וראיתי באובדן מולדתי ויאמר המלך אחשוראש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה ותמם נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים ואתם כתבו על היהודים כתוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך
כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב ויקראו סופרי המלך בעטאי בחודש השלישי הוא חודש סיוון
בשלום שבע עשרים
בואו וייכתב ככל אשר ציווה מרדכי אל היהודים
ואל החג'דר פנים והפחות בשרי המדינות אשר מהודו ועד כוש
שבע ועשרים הוא מהמדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם כלשונו ואל היהודים ככתבם וכלשונם ויכתוב
בן שם המלך אחשוראש ויחתום בטבעת המלך וישלח
ספרים ביד הרצים בסוסים רוכבי הרכש החשטרנים ביני הרמחים אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להיכהל ולעמוד על נפשם
להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל העם ומדינה הצרים אותם תפפה נשים ושללם לאבוז אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר לענקה האל ולעמוד על נפשם להשמיד להרוג ולאבד
את כל חיל העם ומדינה הצרים אותם תפה נשים ושללם לאבוז ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחודש השנים עשר וחודש אדר פתשי גן הכתב להינתן דעת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם
הרצים רוכבי הרכש החשטרנים יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך והדת ניתנה בשושן הבירה
מרדכי יצא מלפני המלך מלבוש מלכות, חלץ וחום ועטרת זהב ודורג תחריך בצבם דמת העיר שושן צהלה וסמלך
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תחלת וחור ועטרת זהב גדולה ודחריך בצבם וארגמן והעיר שושן צהלה וסמלך
ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ועיקר
ליהודים
הייתה אורה ושמחה וששון ועיקר ובכל מדינה ומדינה
ובכל עיר ועיר מקום אשר לדבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים
מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם ובשניהם עשר חודש וחודש אדם
בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר סיפרו אויבי היהודים לשלוט בהם ונפוחו אשר ישלטו היהודים המה ושונאיהם נקהלו
היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלוח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים נקהלו
היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלוח יד במבקשי רעתם
ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים וכל שרי המדינות והחשדר פנים והפחות ועושי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך מכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול
ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו ושונאיהם כרצונם
ובשושן הבירה
הרגו היהודים ואבד
חמש מאות איש ואת פרשנדתה ואת דלפון ואת אספתה ואת פורתה ואת אדליה ואת ארידתה ואת פרמשתה ואת אריסאי ואת ארידאי ואת וייזאת העשרת
בני המן בן המדת הצורר היהודים הרג ובביזה
לא שלחו את ידם ביום ההוא במספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך
לפני המלך ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה
הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות
המלך מעשו ומה שאלתך ומה שאלתך ואינתן לך ומה בקשתך עוד ותיעש ותאמר אסתר אם על המלך טוב יינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ועת
עשרת בני המן יתלו עשרת בני המן יתלו על העץ ויאמר המלך להעשות כן ותנא תנא בשושן ואת עשרת בני המן תלו
ויאמרו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבע עשר לחודש אדר ויהרגו בשושן שלוש מאות איש ובביזה לא תשלחו את ידם ושאר היהודים
אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם ויהרג בשונאיהם חמישה ושבעים א' ובביזה לא שאלחו את ידם ביום שלושה עשר לחודש אדר ונוח בארבע עשר בו ועשו אותו יום משתה
ושמחה והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמישה עשר בו ועשו אותו יום משתה ושמחה על כן
היהודים הפרזים
היום שבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים
אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש הקרובים והרחוקים
עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ועד יום חמישה עשר בו בכל שנה ושנה קיימים
אשר נחו בהם יהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל אל יום טוב לעשות אותם
ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וקימבל
היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי עליהם
כי המן בן עמי דתה
הגגי צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם
ופלפור הוא הגורל להומה ולאבדם
ובבואה
לפני המלך אמר עם הספר ישוב מה חשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אותו
ואת בניו על העץ על כן קראו
לימים האלה פורים על שם הפור על כן
על כל דברי
פורים
על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן
על כל דברי האינגרת הזאת אמר הוואלה
ככה, על ככה, ומגיע עליהם.
קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם.
קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם. ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה.
בימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה,
מדינה ומדינה ועיר ועיר.
וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יאסוף מזרעם.
תכתוב אסתרם מלכה ואתה בחיל ומרדכי היהודי
את כל תוקף לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית.
וישלח ספרים אל כל היהודים, אל שבע ועשרים ומאה מדינה,
מלכות אחושורוש, דברי שלום ואמת.
לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, כאשר,
כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה, וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם, דברי הצומת וזעקתם. ומה אמר אסתר?
קיים דברי הפורים האלה, ונכתב בספר.
ויאס הם המלך אחשוורוש מס על הארץ ויעי ים, וכל מעשה תותבון גבורתו.
ופרש את גדולת מרדכי אשר גידלו המלך,
הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכה מדי ופרש.
ומרדכי היהודי משלל המלך הראש וגדול היהודי ורצוי לכל מיכם, דורש טוב לעבור ותאמר שלום לכל זרוע.
כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו,
דורש טוב לעמו
ודובר שלום לכל זרועו.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם הרב את ריבנו ואת דע נדיננו ונוחם את נקמתנו והמשלם גאמו לכל אויבי נפשנו ונפרע לנו מצרנו.
ברוך אתה אדוני הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האלה מושיעה. אמן.
ברוך אדוני אלוהי ישראל.
זה תחילת המאמר.
מה זה עכשיו ארור המן?
ארור המן.
ארור המן.
ברוך מרדכי.
פעם, שלוש פעמים.
ארור המן.
ברוך מרדכי.
ברוך מרדכי. ברוך מרדכי. ברוך מרדכי. ברוך מרדכי. ברוך מרדכי. ברוך מרדכי. ברוך מרדכי. ארור הזרש במשתית.
ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זרש ארוחה זר
ברוכים כל ישראל! ברוכים כל ישראל!