מקדש מלך - חלק ג (קלטת טייפ מס' 7)

- - - לא מוגה! - - - 

בדרך התורה, תראו כמה שהוא אמיתי, כמה שאכפת לו, כואב לו על איתן ועל אלדד.

אם הוא היה הולך לפתוח עסק, אלדד ואיתן, שימו לב,

אם הוא היה הולך לפתוח עסק והיה לו רווחים בטוחים, הוא לא היה לוקח אתכם.

חבר הכנסת שלכם, לא היה לוקח, ברווחים בטוחים לא היה לוקח.

למה הוא היה ככה פעם? ככה, אדם חילוני.

חבר זה רק לצרה, לטובות לא מתחלקים, רק לרעות.

היום היהודי הזה הרוויח משהו, גינת האמת.

הוא כבר מוכן לחלוק אותם, כל אחד אכפת לו להשקיע זמן בשביל להציל עוד יהודי ועוד יהודי ועוד יהודי.

זה עניין שחוזר לנעור עוד ועוד ועוד ועוד.

העניין זה שאתם תמשיכו בעזר השם יתברך, פה יש מקום תורה, בשאר מקומות יש מקומות תורה, להיצמד למקום של תורה בשביל להמשיך על הדרך.

שלא חס ושלום יהיה בלון שיתנפח ואחרי זה עוזבים אותו אז הוא מתכווץ ויורד ויוצאת כל הרוח.

זה הבכייה שלנו בעצם,

שאין מי שיחזיק את זה לאחר מכן, שיגבלו הנערים עד שיגיעו לעמוד בכוחות עצמם ואפילו להחזיר אחרים.

זה העניין.

זה מה שהזכיר הרב נצלתון, אני אומר את זה בעדינות והמבין יבין.

נשאלתי שאלה, האם יהודי חי בעוונות במשך ארבעים שנה ואחר כך עושה תשובה

ונפטר אחרי שבוע, האם הוא זוכה לחיי עולם הבא אפילו אחרי ארבעים שנה?

רבותיי, יהודי שחוזר אפילו יום אחד לפני מיטתו, אפילו דקה לפני מיטתו,

חוזר בתשובה, יש לו חלק לעולם הבא.

רק מה?

על מה שהוא עשה במשך חייו ארבעים שנה ולא הספיק לתקן,

בגיהנום הוא יצטרך לתקן.

בגיהנום זה לא בחינה של עונש, רבותיי, זה בחינה של ניקוי.

זאת אומרת, אם החתמנו את הנשמה שלנו בעבירות וחטאים היא מוכתמת לגן עדן, אי אפשר להיכנס רק זקין.

איך זה בכביסה?

כביסה שמלוכלכת מכניסים למכונה.

משהו מלוכלך

פחות מחפשים ב-40 מעלות, מה שיותר 90 מעלות, מה שיותר עם עוד סבון ומה שיותר כמה כביסות ומה שאומרים גריז אז ככה וככה וככה, ככל שיותר ככה צריך כביסה יותר.

אבל מה מכניסים לארון?

רק משהו נקי.

בגיהנום זה בחינה של כביסה, כל אחד מתכבס לפי הכמות של העבירות שהיו לו.

זה אש קשה ואיומה, אבל מה לעשות, גם החטאים שלנו שקועים עמוק

וצריך לעקור אותם.

אם אדם זכה ועשה תשובה, מוחק אותם פה בלי כביסה.

מקבל על עצמו ייסורים.

הדרך שהוא בוחר חדש היא קצת קשה, לא היה רגיל יותר בתאוות. הוא מוכן למסור את עצמו בשביל הדרך לעשות, זה גם כן ייסורים שמרקים לעוון.

וכן, על זה הדרך.

אם הוא יזדכך מפה, ייכנס ישר. אבל אם לא, הוא צריך לעבור את התהליך הזה. לכן אומר דוד המלך אמר שלום.

הרב כבזני מעווני ומחטתי טהרני.

תרבה את הכביסה בי מעוון שעשיתי.

ומחטתי טהרני.

זאת אומרת, זה העניין שבעצם מוצרפתים כצרוף את הכסף ומחמתים כבחון את הזהב.

כל זה להוציא את הסיגיל מהכסף שיהיה כסף צרוף, טהור.

ככה הבחינה של הנשמה.

לכן בין אם 70 שנה, 40 שנה, 20 שנה אדם חטא וחזר בתשובה,

אשריו ואשרי חלקו היהודי הזה שהולך בדרך זו.

אפילו דקה לפני המוות אם זכה לעשות תשובה. רק יש בעיה.

יש אנשים שחושבים שהם חכמים,

והם אומרים, אתה יודע מה?

אני מוכן לחזור בתשובה בגיל 70.

דקה לפני המוות מספיק טוב,

רק הם שוכחים דבר אחד, ששלמה המלך עליו השלום אמר, אל תתהלל ביום מחר,

כי לא תדע מה ילד יום.

והרמב״ם אמר, והגמרא אמרה, אל תאמר לך שאזקין שמא לא תזקין.

ואל תאמר לך שאפנה אשנה שמא לא תיפנה.

אתה אומר, רגע, אני עסוק ביזנס, רק אני אגמור השנה מאזן,

תיקתק, אני נכנס לשנות, משניות, תורה, הכול.

אל תאמר לך שאפנה אשנה שמא לא תיפנה.

ואם המאזן היה חיובי אברוך,

אתה תרצה עוד להרוויח, תראה, כבר הצלחתי, עליתי על הגל.

ואם המאזן לא יהיה טוב, אז אתה תגיד, אני בברן, אני חייב לך לעשות. ואם תהיה בקיצור אשנה, אני לא אתן לך.

אלא מה?

כן, חייטה ביישוב, אין מספיקים לדעות לעשות תשובה.

אלא מה? צריך האדם דבר אחד פשוט.

היום יש לנו לפנינו. תראו, העבר עבר.

העתיד עוד לא הגיעה.

מה שיש לנו זה ההווה.

עכשיו, עכשיו, לא יודע מה יהיה מחר, לא יודע מה יהיה שנצא מפה, לא יודע מה יהיה מחר, לא יודע כלום.

עכשיו עוד בידי להחליט, מחר אני לא יודע.

העבר נגמר, איננו.

העתיד לא הגיעה, תזכירו מה שיש לפנינו זה רק ההווה.

זה מה שאדם יכול להחליט,

ומה שאדם זוכה לקדש שם שמיים ברבים, לקבל עול מלכות שמיים כנגד חילול השם שעשה ברבים,

זה תיקון גדול שפוטר אותו מכל כך הרבה גיהנון, אין לו מושג.

כי דרך התיקון הוא בדיוק ההפך מן הקלקול.

אדם שהחטיא רבים צריך לזכות רבים.

אדם שגזל צריך לחלק הרבה צדקות.

אדם שעשה ככה צריך לעשות בדיוק ההפך.

אדם שחילל שם שמיים בפרהסיה בנסיעה בהתנהגות לא יהודית,

לא על פי תורת ישראל,

אם הוא זוכר לקום ולקבל עליו עול מלכות שמיים בציבור זה לקדש שם שמיים ברבים.

זה לקיים ונקדשתי בתוך בני ישראל.

זה מצוות קידוש השם.

השלב של מי שזוכר, וזה ממרק לו ודאי הרבה הרבה, כי הוא מבטל את הגאווה,

הכבוד, הוא מודה על האמת והוא חוזר, הוא נכפף בפני הקדוש ברוך הוא.

אבל יש אנשים שיש להם גאווה רחמנא ליצלן, גאווה סרוחה,

הם לא רוצים, לא, אני מטע עכשיו, אני מפול? אני לא.

אני לא מבטל.

הקדוש ברוך הוא צוחק עליהם, למה צוחק עליהם? הסיבה הכי פשוטה.

האדם הזה ילך ברחוב, הוא יראה דולר,

דולר על הרצפה.

הוא ידרוך עליו ככה בלי שהוועד ירגיש,

אחר כך הוא יתכופף ויגרד את הרגל לאט לאט לאט, ירים אותו ככה בשקט, יכניס לכיס וילך,

שלא יראו.

בשביל דולר הוא התכופף,

בשביל הקדוש ברוך הוא לא.

אתם יודעים כמה דולרים יכול לתת לכם הקדוש ברוך הוא?

כמה בריאות, כמה בשביל דולר אתה מתכופף? לא, אתה לא מתכוון.

הגאווה.

אני לא נכנע.

טוב.

גאוות אדם תשפילנו לפני שבר גאון.

אדם לא מקבל מכה רק אחרי שהוא התגאה.

בפני הסבר הזה שקיבל את המכה היהודית הזה, תדע לך שהוא היה בעל גאווה. גאון היה לו.

זה הגוז וחוסונת הגאים.

תועבת השם

כל גבה לב.

אין דבר ששנוא אצל הקדוש ברוך הוא יותר מבעל הגאווה. במה הוא מתגאה? מטר שבעים עפר.

במה הוא מתגאה?

מה יש לך? באת עם טיפס רוחה,

הולך למקום עפר ולמוותו לעל, סרחון, מר סרחוני. מה אתם מתגאים?

על מי?

על הקדוש ברוך הוא?

ממגדל קטן לא רואים אותך.

איך אתה? אתה אפילו לא כקליפה פשוט.

מה עושה? אני אגן, אני, אני, אני. מי אתה?

אבו תרמוז.

אלא מה זה הגאווה של האדם?

תועבת השם כל גבה לב.

אלא מה צריכים לדעת רבותיי דבר אחד פשוט. זהו.

הגאווה, הכבוד, מפילים את האדם.

אדם יכול להפסיד בו רגע.

תראו, אדם כאן שם, קיבל על עצמו. הוא יודע אמת. יודע, יודע. שם, שם, שם. הלכה בית אשרם, זכר לעולה מטה, וערב זה ימשיך רק בדרך.

לא ימשיך לא עשה כלום.

ימשיך בדרך. ואחרי, מרגע הזה נחשוב לו, זה יהודי ממשיך בדרך,

אברהם.

מרגע הזה מעלה עליו הקדוש ברוך הוא, כאילו קיים כל התורה כולה.

לא רק עליו, הכל מי שקיבל עליו. למה? מסיבה אחת פשוטה.

מהיום הוא רוצה ללכת דרך התורה. אתה רוצה ללכת?

רוצה ללכת דרך התורה.

עכשיו הוא לא ילך כל המצוות.

אם הייתי ידעו מצווה שלו, הוא יקיים מייד.

הקדוש ברוך הוא כבר נותן לו מראש את כל התורה כולה עכשיו. למה? כי הוא רוצה.

אם נמנע ממנו לחשוש, כי אין.

זה מה שנתן לקדוש ברוך הוא כבר.

היית אצלי באוברדרפט,

והיום אתה בזכות, אני מכניס לך לחשבון.

השתבח שמונה, אני נותן כזה דבר.

תלך לבנק, תרצף את החשבון החדש, תחסק קודם את החוגות.

הקדוש ברוך הוא, בשבילך היום אתה עושה תשובה עד יום מותך, בדרך הולך.

כל העבירות יימחקו בעזרת השם.

הכול.

תגיע לאהבת השם, תלך בדרך התורה,

שום דבר לא יזכירו לך

מכל מה שעשית.

אבל להמשיך בדרך עולה בית קרן.

בשביל זה צריך הדרכה.

צריך לבוא בעזרת השם משיעורים, ללמוד תורה, לדעת האמת, לדעת פה, לברר.

היום לוקחים טלפון שערים רב,

כבוד הרב לא יודע מה עושים, איך עושים ככה, מתי עושים ככה, אין בעיה לעניין לך.

לא כמו עורך דין, כל דבר תן כסף מראש, תעמוד בתור, אין לי זמן, פעם אחרת תבוא ככה, אתה יכול לאבד את כל הקייס.

גם לחוזרי בתשובה שרוצים ללמוד,

רצו להם תרגילים כאלה גם כן. דהיינו, מה? אילן. שמה? חוזרי בתשובה שרצו ואחרים שהם חוזרים בתשובה,

ולא נתנו להם שום יד עזרה.

רגע, לא צריך, לא צריך, רגע, בסדר, הוא צודק, הוא צודק.

די, אתה לא צריך לעזור עשר פעמים עם שוכחה.

גם לי יש שוכחה.

אני בוכה על זה בארץ.

לא שלא רוצים. אני בוכה על זה בארץ. די, אני בוכה על זה כל פעם. די, שמרתי.

אני בוכה על זה מה?

אני בוכה על זה מסביבה חדשותה. אין מספיק כוח אדם?

אין מספיק תקציב בשביל זה?

אתה היום רוצה משהו, צריך לעזור לך, צריך לסוע לך, צריך להביא לך, צריך להביא איזה אברך, צריך להביא מישהו שילמד,

הוא עוזב עבודה, הוא בא ללמד.

לא אתה צריך לשלם, לא אמרתי אתה,

אבל אין היום כוחות שפועלים בשביל זה המשך. זה הבכי שאני בוחר.

למה?

אבל תלך ללאו הזה היהודי. אז הייתי אצלו בבית, ברוך השם.

הרב סימנטוב, הרב מסרטון, הרב בורוכוב, כל אלה שאני הייתי הכרתי כבר בסביבה פה.

אנשים שמארחים יהודים מתוך ביתם, בעלי תשובה למים אצלהם, מארחים שבתות,

עושים הכול, פתחו כולל, מלמדים תורה, עושים את זה חינם.

אתה בעל תשובה? שילם את הכסף בשביל לחזור לתשובה?

הדריכו אותך בדרך התורה?

תסתור בשמאללה, זה חזר מהקסטות שלי.

נכון? ככה אמרת?

התחיל, התחיל, לא חזר. טוב, טוב, לא, לא.

מי גומר את המלאכה?

ערב.

אם לא היה ערב, אני לא יודע, הוא היה נשאר עם הראש של הקסטות,

ממשיך, יכול להיות שאני מדרדר עוד פעם, עוזר לדרך.

אבל אם היהודי הזה וזה לא הגישו לו את העזרה, הוא היה מדרדר.

אני מבקש. נכון.

אל תפריע לי, אתה עושה לי טובה. אתה רוצה לעשות מלחמות?

לא. תעשה בקו, לא פה.

אל תהיה חצוף.

אתה מוזמן פה אורח?

אתה מוזמן אורח? אל תפריע.

אני אומר, יעידו עליך. טוב. הלאה.

עכשיו העניין הוא פשוט, רבותיי, צריך להבין,

אני גם בוחר על זה.

הרי אני אומר שפה, פה, בעזרת השם, בכם, לך תהיה בעיה,

אני אחראי שאם יהיה אפילו כסף לעזור לך, אני אעזור לך דרך היהודי הזה.

למה אתה ללמד את אלה שרוצים ללמוד? בלי כסף. אתה רוצה. יש לאלה שרוצים ואין מי שילמד אותך. משה. אם זה לא טובת הנאה כפיית, אין מי שילמד אותך. משה, אני מוכן, כמו חב״ד,

ואני מדבר ממך בלי כסף, בלי כסף. לא, לי אתה תבוא. אני רוצה, הלך לך. אני לא רוצה תבוא. אם אני מוכיח ממך, אז אתה תבוא. אתה. אני מוכיח כל פעם שמשה רוצה ללמוד, אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אם לא יודע למה אני אוהב אותך, תגיד לי למה אני אוהב אותך, משה.

יש לך מזל ויש לך זכות. אם לא, מה זכות?

שעזרת הלילה לאנשים לעזוב בתשובה.

ואני מוכן לעזור לך כל פעם שאתה רוצה, בלי כסף.

לא לי.

משה, אנשים אחרים, גם אני מוכן לעזור לאנשים שלא רוצים שיעזרו להם.

שותפות,

שותפות, שותפות, אז אני אמרתי שותפות. תקשיב, משה,

אתה צריך להגיד דבר אחד, אתה כל העין שלך נראה לי תופס את הטפל ועוזב את העיקר.

יש בעיה, תקשיב. לך אין את הבעיה, זה מה אכפת לך, אתה לא רוצה, אז מה זה מעניין אותך? זה בעיה. לא, זה לא שלך הבעיה, זה שלי,

לא שלך. אני בוחר על זה, לא אתה.

אתה צוחק מזה.

לא. בטח.

אני בא, משקיע, משתדל, רוצה לחזור יהודי כמוך,

אתה לא מביך, אתה עולה האנוש שצריך את העזרה, ואתה נותן ארצות רפואיות לערב חולי.

תודה רבה.

יישר כוח.

בוא אל תעזור לארץ בכלל, אנחנו רוצים לשלום חטא אלך.

טוב רבותיי, פה יש שאלה ארוכה, ארוכה מאוד, השאלה היא לתשובה,

אבל בעזרת השם נברך,

הרבנים פה יוכלו לחזור.

הכול אפשר לקבל אחרי שהם מבינים, למה השם ברא את העולם, לקבל תכלית, בשביל מה התורה, אבל למה הוא צריך את התורה, כל השאלות האלה זה ללמוד את היהדות מא' עד ת'.

זה בחמש דקות בוודאי שאי-אפשר להגיד,

אבל השתדלתי לומר על צה מזלג,

מה שברור לנו לפחות זה שיש רצון הבורא בבריאה לקיום התורה והמצוות, זה מה שהשתדלנו להגיד לפחות, את הבירור איך, למה,

זה כבר שאלות שלאחר מכן.

עכשיו, מי זה היהודי שאמר שהוא לא רוצה להפסיד מהנוחיות שלו?

הוא לא רוצה להגיד מה החוכמה, מה הוא מתבייש?

טוב, בכל אופן, רבותיי.

לא, לא, עזוב, אל תצביע, אל תצביע.

מה, יואל ג'מיל, אתה בן של דוד ג'מיל?

כבר הרבה שנים.

אתה הבן של דוד ג'מיל? הרבה שנים.

אה, שתהיה בריא.

אני אגיד לך דבר אחד פשוט, אחיך היה אצלי, זה אתה או אחיך? אחיך.

אתה היית אצלי?

אחיך.

היה אצלי, שכנעתי אותו הכל, אמר הוא חוזר, רק עושה כמה סיבובים במונית הוא חוזר.

לא ראיתי אותו יותר ממורספים.

שתהיו בריאים, אנחנו התפללנו באותו בית כנסת בארץ, אצל חבשוש.

נכון או לא נכון?

אני יודע איפה שאבא שלכם ישב, ואיך הוא הגיע לכאן ואיך הוא הגיע לשם, אני אגיד לכם רק דבר אחד פשוט.

מה אתם קונים, תגידו לי, בנוחיות?

אדם היום נוח לו, אדם, איך זה אין לנו שום זמן?

לא יישאר פה את זה.

הכל אבד, נפסד.

בכבוד.

קודם, אתה הכרת בהתחלת הערב על חומריות ועל רוחניות.

עכשיו אני יכול להגיד לך שאני גר בוורו פארק אולי חמש עשרה שבעה.

כל האנשים שבוורו פארק נמצאים,

הם אנשים מאוד מאוד דתיים.

כל שבת הם מקיימים את השבת,

מקיימים את הספורט ומקיימים תרומות,

הכל בסדר.

אבל אני רואה את הרדיפה של כל האנשים האלה אחרי החומריות.

רדיפה עצומה כזאת,

שאין כדוגמתה בשום מקום אחר להיות ספירי.

הם רצים, בונים את הבתים היפים ביותר,

משקיעים הון תרופות בפנים הבתים שלהם, מיליוני דולרים בתוך בתים,

והרדיפה עצמה, דלי סוף, דלי סוף שלהם,

אחרי הכסף, אחרי העסקים.

מהבוקר, משעה שבע בבוקר עד שתיים עשרה בלילה הם רק ממשיכים לבנות את החומריות הזאת.

כשאתה בהתחלת הערב דיברת יפה עליה מאוד ואמרת שהכי חשוב בחיים שלנו זה רוחניות,

והבן אדם בסופו של דבר הוא הולך לרוחניות של כלום.

ואנשים האלה, עזרו אותה, שקט, רגע. ואנשים האלה,

הדתיים האלה,

הם משקיעים את רוב הזמן שלהם

הייתי אומר 99.9 אחוז

לבנות את החומריות שלהם.

והם משאירים את זה לבנים שלהם ורק לא מועגים לרכבים ולמינים שלהם.

וואי. וואי.

אני אעזור לך, וואי.

כן, כן, כן, כן, נו.

בסדר, שמעתי, הבנתי, תמשיך לתאר את זה, הבנתי. עכשיו תגיד לי משהו.

אני, שקט, רגע, די. מה זה הבעיה, אתה חושב שאני ילד קטן לא מבין מה הבעיה?

הוא הגזימת. הוא הגזימת, בטח הוא הגזימת, אני לא יודע.

גם הוא לא יודע שהוא הגזימת.

אבל אני רוצה להגיד לך משהו.

מה השם שלך?

איך? יואל. יואל, אני אגיד לך.

יואל.

אני אומר שם טועי, מה אתה אומר?

שם טועי, מה אתה אומר?

מה אתה אומר? תענה לי ישר, יואל.

מה אתה אומר, יואל?

זהו, אני לא רוצה שאתה תמשיך לקעות כמוהם.

יואל, אתה, שתהיה בריא, מבין.

אתה יודע שהם טועים, למה תעסק למעשיהם?

יואל, יש לך הרבה זלאט?

כן, כן, כן.

אל תפריעו לי, עשו לי טובה, אז הוא ידבר איתו. אני אענה לך. יש לי את הכישרון בעסקים, אולי יותר מרגן שבכל זמן.

אם אני אעבוד קשה כמוהם,

אולי אני עלול להגיע להיות אולי חצי ג'ורדן.

כן. אבל אני יודע, כל מה שאתה אמרת, זה נכון.

ואני, תאמין לי, שעוד הימים

אני לא אצא מהבית שלי לפני 12. וכל יום אני משתדל ללכת להורים שלי, להיות שם שעתיים מכאן.

כן. ולבלות עם ידידים, או לבלות עם חברים, ולא לעבוד יותר מדי קשה.

בסדר.

אוקיי? אז אני, אתה אומר שאני כמוהם. אני לא כמוהם. לא, לא.

תקשיב, תקשיב.

אתה קצת יותר גרוע מהם. רגע, רגע, רגע, יואל, יואל.

אני אגיד לך למה.

הם הבינו שהתכלית, תשמע, תעמוד, אתה בחור נחמד.

תשמע, הם הבינו,

אני עוד לא היה מכיר אותו מהערב.

עכשיו, הם הבינו שהתכלית זה כסף.

למה? כי משקיעים הכול בשביל כסף, כמו שאמרת. לא אכפת לי, זה נכון, לא נכון. נניח, כן, לא מעניין.

יש אנשים כאלה, ברור לי, ברור לך.

משקיעים במקום שאתה תשקיע.

אתה מה עשית?

לקחת חצי תכלית שלהם, המצאת חצי תכלית אחרת, ואתה גם טועה.

למה?

תבקר את הידידים, תבקר את הכול, זה לא יועיל לך כלום. ואני אסביר לך מעשה קטן שמובא בגמרא ובחזל. תקשיב.

אני אומר גם אתה תעמוד, לא נורא.

שים לב.

אומרים ככה חכמים, תקשיב. לאדם אחד היו שלושה אוהבים.

אחד שהיה אוהב מאוד וצריך מאוד.

אחד שהיה אוהב מאוד

ולא צריך כל כך.

ואחד שהיה אוהב מעט וצריך בכלל לא.

שלושה סוגי אוהבים.

לימים הוא קיבל, האדם הזה, מכתב מהמלך שהוא מבקש ממנו שיבוא. הוא כולו נתפחד.

למה? אם המלך קורא לו זה לא בגלל שהוא רוצה שהוא יחברו את השלו, אלא בגלל שיש לו איזה טענות נגדו.

מה יעשה? הוא פחד.

הוא מחפש עכשיו עצה בשביל להחלץ מהמצב.

אצל מי הוא ילך? אצל זה שהוא אוהב הכי הרבה. צריך הרבה.

הולך אצלו ואומר לו, תשמע, אהובי ורעי.

אתה יודע שמצבי קשה, המלך שלח לי מכתב, אני פוחד מה אני אגיד אצלו. תעזור לי, תעשה טובה, תבוא איתי, תסביר לו, תגיד לו שאנחנו שנים, אתה מכיר אותי, עדות אופי, הכול תבוא.

מה אומר לו? אני מצטער, לא יכול.

לא, אל תגיד לי את זה, אתה יודע איך זה חשוב לי, אני לא יכול ללכת, תבוא איתי. אומר לו, מצטער, לא יכול לזוז.

בלית ברירה,

הוא הולך אצל מי אצל זה שהוא אוהב הרבה אבל לא צריך כל כך.

הוא אומר לו, תשמע,

זה אכזב אותי, חשבתי שזה ידיד אמת, ראיתי שהוא שקרן, שום דבר כזמן אין ממנו תועלת.

תראה, אני יודע שלא עשיתי למען לך כל כך הרבה, אני יודע שלא הייתי זקוק לך, אבל הפעם אני זקוק לך, תעשה טובה, תבוא איתי עכשיו למלך, תסביר לו, לפחות תגיד לו שאני ככה.

אמרתי לו, אני מוכן לבוא איתך עד לפתח של המלך.

אני לא יכול להיכנס כי אני לא מוזמן, למלך לא נכנסים רק מי שהזמינו, אני יכול לבוא עד לפתח, אני אלווה אותך. הוא אומר לו, אבל אני לא צריך אותך בפתח, אני צריך אותך בפנים.

צריך מישהו שיסביר למלך מי אני, מה עשיתי.

בלית ברירה זה לא מועיל.

הוא הולך אצל זה שהיו מעט ולא צריך בכלל.

כל הפלאות.

זה אומר לו, עלא עיני ועלא נעשי, אני בא איתך.

מה זה אומר?

האדם הזה,

האדם הזה, שים לב, זה אתה.

המלך שקורא לך זה הקדוש ברוך הוא.

מתי?

ביום המוות.

אדם מת, הולך למלך, מפחד, מה יגיד?

צריך עכשיו עדותו, צריך עדים, צריך זה שיעילו עליו.

אצל מי הוא ילך?

אצל אלה שהוא השקיע הכי הרבה.

זה שהוא אהב הרבה והיה צריך הרבה, זה שהיה כל הזמן איתו.

מי זה?

עזר רב.

כיסף, תבואו, תגיד, עבדתי, שקעתי, חוצבו את חצי שעות או שלושת הדקות,

אתה יודע איך עשיתי את הקוראים שלך?

תבוא איתי... רגע, רגע, חכה, יואל, שתהיה בריא.

רגע,

רגע.

תבוא איתי, טה-טה-טה-טה.

אומר, אדוני, לא יכול לזוז זמן כספת.

תקעת עוד מפה, לא יכול לצאת.

כבוד, אחי, לא, זה... כלום.

בלית ברירה, לאן הולך?

תראה, החזיק.

תראה, הולך עכשיו אצל מישהו רעב, לא צריך לוקח כך. מי זה הקרובים?

הידידים.

השקיע אצלם עד הצהריים.

אצלם עד הצהריים עד הערב אצל הכסף, אבל אצל הידידים, חצי יום.

אומרים, מוכנים לבוא איתך עד הכבר בלוויה, לא מוזמנים, לא יכולים להמשיך.

יואל, תתקדם, אנחנו נבוא אחר כך. יואל, אין דבר רע, תשלח, לך, לך לשלום.

יבוא שלום, ינוע משכבות, אנחנו לקחת את הכסף שלך, אל תדע, מישהו.

רגע, יואל. רגע, אל תשב, יואו, תשב, רגע, עבודה.

יואל,

עכשיו למי הולכים?

תראה המשפחה, תראה כסף, בגדו.

הולך אצל מישהו אוהב קצת,

ולא צריך כל כך.

שבת, מבקר בית כנסת לכבוד אבא, כבוד, כיפור, חגים,

פעמים שם כיפה, ברכת המזון, לא נעים.

קצת אוהב, אוהב,

אבל לא צריך, זה לא החיים, החיים צריך לעזור על אביבי, זה קצת.

רק זה ילך איתך, יואל.

אלה המצוות שעשית, אפילו המקולקלות, אפילו שרק לכבוד אבא, כאילו, גם אלה ילכו ויעידו עליך.

אבל רק אלה, מיליארך הרבה כאלה?

אשריך ואשר חלקך.

מכל הכסף והידידים לא ישר כלום, שם לא תביא אותם.

תביא רק את המצוות שלך.

יואל, יואל, אתה יודע שבלוויה תימנית,

או בכל לוויה אחת, אומרים, והלך לפניך צדקיך.

לא אומרים, והלך לפניך דולרים.

הצדקות שעשית, המצוות שעשית,

התורה שבך אין שיעמדו לך.

רגע, אני לא מדבר על הסטנקרל, אני דיברתי על יואל.

אני דיברתי על כל האנשים, מסכים, לא מעניין אותי. יואל, אני דיברתי איתך, אותך אני רוצה להציל.

הם יודעים להציל את עצמם, הם רק לא מעוניינים.

אתה עשית טעות שהרבה טועים, אתה יודע מה היא?

לא דווקא, היא לא יזומה, אדם לא שם לב, הוא מתפתח אחרי יצרו. יש לה צדקות.

תשמע, אני הייתי דתי עד גיל מסוים,

אמור הרביץ לי, שמע לי את ההצבעות, עזרתי ככה מלמדים, אני לא לומד תורה.

הרבה עזבו את הדת בשביל זה.

את האוזן.

את האוזן. כן, את האוזן.

אלא מה? הרבה עזבו את הדת בשביל זה. פגשתי אחד שטען את הטענה הזאת, כבר מבוגר, אמרתי לו, תגיד ת'ילד קטן. זה כשהיית קטן יכולתי לספר.

אבל אני שואל אותך שאלה,

אם אתה הולך למכולת, אתה צריך לחם, נגמר לך לחם, הולך למכולת.

עומד שם אחד חנווני ואומר לך,

אנא חמד תלך בפועל, לא בחם, לא בחם, לא בחם, לא בחם, לא בחם. לא רוצה למכול.

נו, מה אתה תעשה?

אתה תתן לך לבית ולהגיד, אתה יודע מה, אם הוא מדבר ככה, אני לא אוכל.

אתה תלך למכולת.

נכון?

וואל, אם המורי לא היה בסדר, יש עוד מורי! יש עוד אחד!

אתה מבין?

מורי, מורי, מורי, כן. יש מורי פה, אתה שומע?

השם של הרב מסגתון זה מורי, אתה יכול ללכת למורי?

טוב, תראו תשובות ושאלות, אפשר לתת הרבה, אני רוצה לדבר אחת.

תראו, אל תצפתו, שתהיו בריאים. אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד פשוט.

באמת הדבר הכי חשוב,

רבי יואל, אני רוצה לשאול אותך שאלה.

אני אומר לך, אני אגיד לך למה אני קורא לך רבי יואל, למה כל מי שחוזר בתשובה כבר קוראים לו רבי, ואני רואה עליך שאתה כבר מתכונן.

אני אגיד לך משהו, רבי יואל, תקשיב.

תקשיב.

זה, אם הוא רוצה, אני לא צריך, תקשיב, משה, אני לא צריך הכריח אנשים.

אני בטוח שהוא יקום לפניך. הוא, אין לו גאווה כמו אצלך.

אין לו בעיה.

אבל אני אגיד לך דבר אחד.

העניין הוא פשוט,

אנשים חושבים שטעות זה חוסר אמונה וחוסר ביטחון.

חושבים שההשתדלות בעבודה מביאה כסף.

טעות.

למה?

הגמרא אומרת, מי שיש לו פת בשלו ואומר מה אוכל למחר,

זה מקטני אמנה.

אתה שומע?

אומר ככה,

מי שיש לו פת בשל,

היום יש לו כסף,

יש לו אוכל,

יש לו להיום,

ודואג למחר,

זה קטן אמנה.

אם אנחנו נבדוק במציאות, אין בינינו מאמינים בכלל.

אין בינינו מאמינים בכלל, כי תראה, אנשים דואגים לו עוד חודש, מה יהיה המאזן השנתי, מה יהיה בשנה הבאה.

פה אם אתה אוכל היום ולא יישאר לך למחר, ואתה דואג מה יהיה מחר,

אתה קטן אמנה.

למה קטן אמנה?

כי אומרים חז״ל דבר נפלא, הם אומרים,

הוא אומר מה אוכל למחר.

מי אומר שתחיה?

אלא הוא מאמין שהוא יחיה, רק הבעיה איך אוכלים, מאיפה אני אוכל?

אז מי שנותן אוכל,

מי שנותן חיים נותן אוכל, נכון? מנדיאב חיי אין מזונה, מי שנותן את החיים זה גם מאכל.

למה אתה מודאג מזה?

כי האדם טועה חושב כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה.

עכשיו אתה יודע איפה אני גרתי כשחזרתי בתשובה?

בכרם התימנים.

אתה יודע מה זה שכונה, איזה חבר'ה יש שם? אני אגיד לך מה קרה.

אני הייתי שם, חזרתי בתשובה, ברוך השם, גיליתי את האמת, התחלתי להתקדם.

פתאום פגשתי איזה בחור שם מהשכונה, דיברנו קצת עניינים של תורה, תבוא לאיזה הרצאה, בואו נלך, נשמע דבר תורה פה ושם.

התחלתי לגרור אותו, בן אדם, ויכוחים, שיחות, עניינים, החליט לחזור בתשובה.

החליט לחזור בתשובה, ואחר כך התחיל להגיד בחבר'ה, שם כיפה, והתחילו כולם, מה קרה לך, מה זה, מה זה, אמרו, יש פה איזה יהודי חדש, הגיע, יודע דברים, פה, אתם רוצים לשמוע? ואז תח, תח, תח, תח, התחלנו לדבר.

עכשיו הייתי אומר להם, תבואו אצלי בעזרת השם, אני מוכן ללמד אתכם.

האנשים האלה אמרו, אנחנו מוכנים לבוא, יש לנו רק בעיה של זמן.

שים לב, יש להם בעיה של זמן. מה הבעיה של זמן?

הם אומרים, תראו, אנחנו עובדים, אתה יודע מה אנחנו עובדים בכרמל? מהבוקר הולכים לשטח להביא ירקות, באים בבוקר, פרחים טבסטה, גומרים בערב, מכניסים למחסן, בכל שנשאר להם זמן לישון.

עבודה של עשרה שעות.

ואז מה קורה? אז אני אומר להם, תשמעו, בסדר. אני אגיד לכם דבר אחד פשוט, אתם מעניינים בשם, כן, סיפרתי להם את הסיפור של חזקאל עם המבוניאלה,

כי תברר להם שיש להם קצת זמן.

מה, מה, יש להם איזה שעה-שעתיים לתת? תיתנו את זה בעזרת השם, הכל עוד בסדר.

באו.

אמרתי לו, עכשיו תשמעו,

מה הבעיה? כמה אתם עובדים ככה?

כמה אתם מרוויחים? אמרו לי ככה, מחיר פיקס, נגיד חמישים אלף ביום. נגיד, סתם,

חמישים אלף, אני רוצה, תגידו לי משהו.

אם אתם מרוויחים חמישים אלף, אני מבקש ממכם עכשיו שמחר,

מחר,

תורידו שעה מהעבודה, נגיד אתם עובדים חמש עשרה,

לא משנה גם, תורידו שעה כמה שאתם מרוויחים בממוצע חמישים אלף, מה שיחסר לכם מחמת השעה, אני אשלים.

ותבואו ללמוד, מה אכפת לכם, זה בסדר? טוב, מסכימים.

באו,

בודקים מאזן אחרי יומיים שלושה, ברוך השם אותו דבר. אמרתי, איזה מזל, השתבחנו, עד הכל הסדר. טוב,

באו, למדו, יפה.

עכשיו מה אמרתי להם? תשמעו,

ברוך השם אתם רואים שהדברים שאומרים אותנו גושה אמת. עכשיו בואו נעשה עוד עסק, תורידו עוד שעה.

לא אגזל כמה, אני נוריד ככה.

מה הבעיה? אני אשלם.

מה שיורד אני משלם.

הורידו שעה, הורידו עוד שעה.

מה המאזן?

מתברר שהתחילו להרוויח קצת יותר.

התחילו להרוויח קצת יותר.

אמרתי להם, רבותיי, אם ככה אני רוצה להיכנס שותף.

אתם תורידו ונתחלק עצי עצי. אמרו לו, בלי להשתתף, אנחנו נוריד.

התחילו להוריד, תקשיב. אתה יודע מה התוצאות? לסיכום, בלי פתיחה, אני מדבר ברצינות.

היום 100 בעלי תשובה בכרם,

20 עברו לבני ברק, אברכים, לא עבודה, לא כלום, רק לימוד.

והשאר נשארו שם בכרם, עובדים, לומדים, והשאר.

אתה שומע?

ממה?

כי בעצם לא הכסף בא דרכה. תחשוב, אם הקב' ברוך הוא קיים בעולם,

הוא אומר תלמדו תורה, הוא יכשיל אותך?

הפוך.

יא אבני, אתה תלך לשם ללמוד? אני אתן, אני אתגר שהעסק יעבודו.

אני אדאג שלא יסדרו אותך, אני אדאג הכול, רק תשב שם.

אני אסדר לך הכול.

זה מה שעושה הקב' ברוך הוא.

אומר אשראי איש אשר לא הלך בארצות רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ומושב ליצים לא ישר, כי אם בתורה תשב חפצו ותורתו יגיע יומם ולילה,

והיה כעת שתול, נותן פרות הכול, וכל אשר יעשה יצליח.

אפילו עשה מעשה שמצד ההיגיון היה צריך לא להצליח, יצליח.

עכשיו זה העניין.

מה הבעיה? הקב' ברוך הוא נותן לך, אתה נגיד,

נוסע או עושה איזו פעולה מסוימת, כן, כמה שעות,

הוא פשוט ישלח את הקליינטים בצפיפות יותר גדולה.

במקום לחלק את הרווחים על זמן ארוך, יקצר אותם, מה זה בעיה?

הרי אתה לא בילית את הקליינטים.

מי שסלח אותם, למה הם יגיעו דווקא אצלך?

למה יש לך חן וחסד אצל אנשים? זה לא אתה.

מחר תהיה טיפוס אחר, עם הכישרון, לא יקבלו אצלך.

חן, הקב' ברוך הוא נותן לאדם חן, חסד.

ואם הוא נהיה יותר שומץ על אמצעות, יש לו יותר חן ויותר חסד.

ואז יש לו עוד יותר רווחים,

הוא יותר נאמן,

יותר סומכים עליו, רק איתו רוצים לעשות עסק.

ככה הקב' ברוך הוא מועיל.

אלא מה אתה צריך להאמין בו?

אל תלך על גדול, אל תפסיק, תקצר, תיכנס שעות,

ממתיא עליך שאתה תפסיד, רק תרוויח יותר ויותר.

עד שתגיע למצב שתלמד, רוב היום, מעט שעות, רק תלך לבקר עם הכל כשורה,

תיקח את המזומנים, תחזור לכל אלה.

וטרף תצליח.

לא ייתכן בעולם שהקב' ברוך הוא ישים רגל לאדם שרוצה ללכת דרכו.

הבנת, יואל?

בעזרת השם יגבור לך, אתה נשמה טהורה, אתה משפחת גזע טוב.

אתה יודע מה זה גזע טוב? שורש טוב.

זה לא שורש טוב, שורש טוב.

אתה צריך, בעזרת השם ברח, תלך. אה, גם מו, גם מו. אחד אחרי השני, ראשון ראשון, לאט לאט תתחיל בעזרת השם, תראה שאתה תסתדר.

מסכים?

בחמוס! וטהר לי בינו,

ללבדך באמת,

וטהר לי בינו,

ללבדך באמת,

וטהר לי בינו לעבדך באמת, וטהר לי בינו לעבדך באמת. איי-איי-איי-איי-איי, וטהר לי בינו,

ללבדך באמת,

ותאר לי בינו לעבדך באמת, ותאר לי בינו

יואל הגרון ותאר לי בינו. יואל, שאלה האחרונה.

רגע, רגע.

לא, לא בכוח, לא בכוח. די, די, די, די.

יואל, שאלה האחרונה.

השם הוא ברך אותך. רגע, חזקו שנייה. רגע. הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא?

הוא אוהב. אוהב את אבא שלו אוהב. אתה יודע, אבא שלך יצמח. לא אוהב. איך הוא לא רוצה?

אם הוא ידע בארץ עכשיו שאתה שם את הפיציסית, הוא חוזר ממשקת הראשון.

עוד שעה? בסדר. עוד כמה שנים.

עוד אההההה.

אההההה. תקשיב, תקשיב, יואל, יואל.

יואל, שים לב.

יואל,

יואל, יואל, תסתכל עליו. אתה אמרת לך שאתה לא מפריע, אז שלום. וככה אתם עשו את המרכזון שלי. שמתי לך את זה בכוח? המרכזון שלי הוא עכשיו לא לעשות את זה. מאה אחוז, בסדר. עכשיו תקשיבי ליואל, תסתכל.

אם אני הייתי עכשיו, מגיש לך איזה דבר מה?

דבר מה, כן, איזה חסד או איזה דבר ככה נאה, לא משנה מה, מכבד אותך.

היית נוצר ממני?

לא קשור לך, אני יודע שאתה ציפוש שכן היה לוקח.

אולי לא.

יואל, לא ציצית, אתה לא מדבר על ציצית.

כל דבר, אני גם מדבר על כל דבר.

כל דבר, לא היית לוקח?

לא היית לוקח.

אני שואל אותך שאלה, שאתה מאמין בשם, נכון?

אתה מאמין בשם?

אני אמרתי לגברתי כאן קודם, שאני מאמין בשם, אבל אני לא מוכן לוותר על הנוכחיות.

שמעתי.

עכשיו תקשיב דבר אחד פשוט.

הקב'-ברוך-הוא פושט ימינו לקבל שווים.

הקב'-ברוך-הוא פושט ימינו לקבל שווים.

שים לב.

אתה יודע מה זה פושט ימינו לקבל שווים?

זאת אומרת, הקב'-ברוך-הוא מחכה עם יד ימין משוטה,

שכל שב הוא מושיט לו את היד, שיבואו, ירים אותו, יעזור לו.

הוא לא יאבד כלום.

הקב'-ברוך-הוא מ... אני לא מרגיש עדיין שהזמן שלי עכשיו תרצוף אותו.

איך אתה תרגיש?

גם אלו. אני ארגיש, והרצוף שלי יבוא. אתה לא תרגיש.

יואל,

לעולם לא תרגיש.

אני יכול להגיד לך דבר אחד פשוט, יצר הרע, ייתן לך עוד יותר שתשקע בתהרות ובנחיות,

וייתן לך כיסאות יותר יפים, בבתים יותר טובים, במכוניות רבות. הכול הוא ייתן לך רק שתמות.

זה מה שעושה יצר הרע.

נעטרות ושיקוט שונא,

ונאמנים פצעי אוהב.

יוסר הרע מנשק אותך לתוך כל המותרות של העולם.

אני קצת פוצע לך את היהדות שלך, עוד שנשארה לך קצת,

קצת משום שאני אוהב אותך.

אני אחרי העזרה שנותן לך יצר הרע, אשמח בך.

למה אתה נשארת נאמן לו,

הוא ידאג להעניק לך על זה תודה,

וייתן לך עוד יותר רווחים,

עד שאתה לא תרגיש מרצונך, עד שהשם ייתן לך להרגיש שטעית,

ואז יכול להיות שיהיה מאוחר.

אחרי נחיות תודה לך מצלה.

אתה יודע מה קרה עם ניסים גאון? אתה שמעת מה קרה איתו?

נכון שהוא היה עשיר גדול?

נכון שהוא היה עשיר גדול?

טוב, אז יש יהודי אחד עשיר גדול בשוויץ,

הרוויח המון המון כסף, נאמן במיליארדים של דולרים.

היהודי הזה, אתה יודע, כל הכסף של העשירים הושקע בנכסים.

הושקע בנכסים.

הגיעה לו הצעה מקניה.

מה הייתה ההצעה?

הם ייתנו לו אלפי דונמים,

אלפים של פועלים חינם, האדמות בזה, רק כשהוא יבנה ערים

הוא יביא את החומר.

שמעת איזה הצעה? מי לא יקפץ על זה?

מה הוא עשה?

עכשיו הוא צריך להביא כסף נזיל.

התחיל למכור עסקים, התחיל למכור בניינים, התחיל למכור, למכור, למכור, למכור, הפך יותר לשלוש מיליארד דולר מזומן.

הלך וקנה הכול והתחיל לבנות.

הקודש ברוך הוא חיכה לו בפינה.

להפך.

ומה עשה?

מהפכה בקניה?

המשטר נפל? זרקו אותו והפסיד את כל הכסף. ניגריה, ניגריה. ניגריה, סליחה.

שמעת?

הקודש ברוך הוא יכול לתת לך, אתה תצמח מנוחיות עד שתהיה לך, יהיה לך אין פרסט בלדין שלך.

הכל,

הכל אתה שומע,

אבל אתה יכול יום אחד רק לצקע במעלית ולא לצאת יותר.

אתה יודע מה קרה לרוטשילד?

אתה יודע מה קרה לרוטשילד?

תקשיב, אתה לא מסכים איתי.

אתה מסכים איתך רוטשילד מת מתוך הכספת?

הוא נכנס לכספורת עם מסגרה לכזה דלק,

עם הכסף.

אתה חושב שהאנוחיות זה רק מה שצררה נותנת לך בשביל שלא תראה ומסמא את עיניך.

כי הסוחד יעבר עיני חכמים.

אתה לא רגע, אני אענה לך שנייה.

אלא מה? עוד דבר תבין.

תדע לך, אתה באמת חסר הרבה.

יש לך בחוץ הרבה, ואהבה.

לך אין כלום.

אתה גזמין לבך בוכה, אתה יודע שהאמת לא אצלך.

עטרת הספקות זה העושר האמיתי.

אתה יודע שאני חייתה אמת, לא אתה. רק תרצה עוד ליהנות מהשקר. איך אפשר ליהנות משקר?

איך אפשר להיות בדמיון ולהגיד אני מומשל?

זה להבדיל ולא להבדיל, זה כמו אדם מסומן

שלוקח כדור, חי בדמיון שהוא פיילוט.

והוא טס, והוא בטריפים, והוא נוסע, והוא בחוץ לארץ, תכף, ותכף הוא חוזר לארץ, תקצק עם כדור אחד.

אבל זה דמיון.

הוא מתעורר בעל חובות, מוכה, מצומק, והוא יאמוד מזה.

זה דמיון, זה לא אמת.

אתה לא חי באמת,

ואתה יודע שאתה לא חי באמת.

האמרגן שלך עם קושיות התאבד בגיל 35. יהודי.

שיר פתק קטן, היה מיליארדר לדולרים.

הוא שיר פתק.

היה לי הכול ולא היה לי כלום.

אין לך שום דבר, יואל.

ומה שיש לך אפשרות להשיג, אותו תלמיון. וכל הכסף שלך לא תקנה את זה.

וכל הכסף שלך לא תקנה דקה אחת של אמת שאני חי.

דקה אחת.

עונג שבת אחת שלי. כל העולם הזה, אתה לא תפדל אותו.

כי אתה חי בשקר.

אם לא הכבוד להורים, אתה גם את השבת לא עושה.

וזה לא כבוד, זה ביזיון להורים,

שאומרים, הנה.

הוא מכבד, ואחר כך עושה עבירות,

הוא יוצא ככה, אבל עושה ככה על הכבוד.

זה ביזיון, הוא חדי גיזיון וקצף.

אלא מה?

אתה, חביבי, הסתדרת בחיים.

אי אפשר לעזור לך להסתדל, ואתה מסודד.

זה הבעיה.

אבל אתה יודע, זה לא מהקדוש ברוך הוא. זה הניסיון שלך.

הניסיון שלך,

אתה תיכנע לפני הבורר או שהוא יכניע אותך? אחד משתיים. בסוף אתה תיכנע, זה ברור.

אף אחד לא יכול עליו. אתה יודע שאף אחד לא יכול עליו, נכון?

אני מסכים. מסכים. אבל אני לא רוצה שהוא יכניע אותך.

מספיק שתיכנע למה שאני אומר, לאמת שאתה גם מסכים איתה,

וזהו, ואתה תהיה המנצח. אתה תהיה המנצח.

כן, אז למה שאתה תיכנע? אני לא רוצה, אני רוצה שתבוא בכבוד. איך אמרו את המוני?

טוב בכבוד ולא בביזוי.

שאני לא אשמע עליך חש בשלום אחר כך שנפלת מחסיך או חשבון שקרה לך משהו. לא, אל תעזבי.

העניין הוא פשוט, תבין.

זה ברור לשנינו שהמצב הזה יכול להימשך עד זמן.

הקדוש ברוך הוא בסוף התממין עוצר את כולם.

כל מי שחשב שילך זה לא רק את הסנחרים.

גם כולנו את ההתחלות על מה שהם. בסדר, יש לעבוד. כולם, כל ההיסטוריה, תלמד, תפתח ותלמד טעות.

אני לא רוצה להתחלות עם אף אחד דעה על זה. כן. אני רוצה לחיות את החיים שלי מאוד בטח.

כן.

אני לא רוצה להיות מפולקם.

כן. אני לא רוצה שאף אחד ידע מה זה יש לי. כן.

אני לא רוצה להראות לאף אחד שום דבר נכון.

לא.

אני רוצה לעשות מה שטוב לי.

כן.

תגיד לי. אני רוצה, כשהגיע הזמן,

שאני ארגיש שאני רוצה לחזור בחזרה.

וואי,

תגיד לי, אתה מוכן אפילו על חשבון אחרים להרוויח?

לא.

אף פעם. אתה מוכן לגרום נזק ל... תקשיב רגע, אתה מוכן.

רגע, אתה מוכן להחזיק לאחרים בשבילך יהיה נוחיות?

אף פעם. אתה מלזיק לי.

אני לא מלזיק לי. אני אוכיח לך עכשיו.

אני לא מזיק לך. זו הדוגמה האחרונה. רגע, תקשיב.

תקשיב רגע, יואל. כל אדם יעשה כתוב בעיניו. יואל. אני אוכיח לך. תקשיב.

טוב, טוב.

אני אתן לך דוגמה אחרונה.

יואל.

יואל. רוב האנשים לא רוצים לחזור בתשובה. מה טוב להם? יואל. אני מרגיש. דוגמה אחרונה.

דוגמה אחרונה, תקשיב.

אתה מזיק לי, ואני רוצה לראות. תקשיב.

אני חושב שאתה גאון.

עזור גאון עכשיו, ניסים גאון, אני לא. אתה בן אדם מבריץ. כן.

שאתה בן אדם

שבכל הלב מנסה להעניק לכל האנשים כאן מסביב מהתרומה שהשם נתן לך,

שיש לך את הכוח להשפיע על האנשים לחזור בתשובה.

אני לא אומר שאתה לא משפיע עליי, אתה גם משפיע עליי.

אבל אני עדיין רוצה לחיות בצורה שאני חי... שמעתי, אתה לא תפסיד את הצורה שלך. אתה רק עושה עוד כמה מצוות, זה הכול.

אני לא ביקשתי להשתמשיך, אמרתי לך תפסיק לעבוד?

מה יש אם תניח תפילים כל בוקר וציצים? מה יש?

יגרע לך מהכסף?

מה יש אם תברך הברכה?

מה יש? תפסיד?

מה יש אם תלך עם כובע ותברך? מה יש?

אני גרם לך שיהיה לך יותר רע? יותר טוב יהיה לך גם זה וגם זה.

לא היה צמחור כפיים, הוא עוד לא הסכים, מה היה צמחור כפיים?

ואני אגיד לך עוד משהו.

אתה אמרת לי שאתה לא מוכן לחיות על החשבון האחרים שלנו לגרום נזק בשבילך אנוכיות. אני מוכיח לך שזה כן מזיק לי.

ביום אני אומר את זה בכאב. תקשיב, אין לך דבר, זה מה שאתה רוצה להסביר.

אחת, דבר אחד, שאתה קורא לי עכשיו שאני לא שלם,

כי נשמה הולכת לברוח, אני מתחת ביד, רגע!

רגע!

דבר שני,

אתה יודע שישראל ערבים זה לזה?

יואל, ישראל ערבים זה לזה?

נכון.

טוב, ברוכים, יש את המסכור. עכשיו אני אומר לך,

אם אנחנו הולכים עכשיו לעונייה, יואל,

יואל,

אל תהיה סקרן לפחות, תקשיב.

אם אנחנו בעונייה,

ולכל אחד ישתף פרטי.

כל אחד בנוחיות שלו, נכון?

זה יצא החוצה?

כל אחד בנוחיות שלו, נכון?

תגיד לי.

אם אני יושב בתא שלי עכשיו, כן?

אני יכול לעשות מה שאני רוצה, יכול לשלב על זה עם איכות לשלב ידיים, לעשות מה שאני רוצה, נכון?

אתה יכול לשבת בתא שלך עם פייק?

יכול,

הוא יכול בתא שלא עושה מה שהוא רוצה, כל אחד יכול לך לעשות

האונייה המשותפת, וכל אחת ישתה פרטית, בפרט בדור הזה, באוניות כאלה, וכל אחת ישתה פרטית, נכון?

עכשיו אני שואל אותך שאלה, יואל,

אני בתא שלי רוצה לעשות חור בשביל לשחות,

אתה מסכים?

תהיה אמיתי,

אתה מסכים?

אני רוצה להגיד לך מה שאתה רוצה. לא, אתה עוד לא הבנת, תגיד לי את הממשל.

בברות אני לא רוצה שתצביע אותנו. אתה נמשל, מה אתה חושב?

אתה מתכוון בחינון ומצביע אותנו. אתה גורם לעסק ביהדות, כי אמרת שאתה מסכים שאנחנו חריבים.

למה עכשיו אתה לוקח הלוואה,

אנחנו חרבים, ואתה לא רוצה לשלם, שהם ישלמו?

למה אני צריך להיות ניזוק שהגאולה תתעכב, חורבן הבית יימשך, המלחמות והצהרות לעמוד ממשיכים לעשות בנוחיות?

למה?

זה תענה לי, לא כלום, רק זה.

לא.

בכללי העולם לא יאבד,

לא העולם, הישראלים היהודים.

אמרת עריבים.

בכללי בכללך אמרת עריבים. בכלל אחד כמוני,

בכלל עשרה כמוני, אכן, אכן, שמעת עליו.

אכן, מעל וחרם, תקשיב. רגע, אתה רוצה לגמות. אז שמעתי, זה לא נכון.

אני מרגיש כיהודי,

אני מתנהג כיהודי, ואני לא רוצה להעבודה. אתה כן עושה! אני לא רוצה להעבודה. תקשיב, אתה עכשיו בוקע על הספינה של היהדות.

אם אתה נזהר.

אין כלום שאתה יכול להגיד.

זה לא אני.

אין. אתה עושה עבירה אחת הגורם להטבעת הספינה.

אבל מה הכי גרוע? שאתה עושה את זה בגלל נוחיות.

לא שאתה אנוש.

לא שאתה לא יכול לקיים כמה מצוות נוספות.

אלא ספין נוחיות.

אתה מבין?

עכשיו מה הבעיה? מה אני אבקש ממך?

לא אני אבקש, הקדוש ברוך הוא מבקש, ואתה מסכים עם מה שהוא מבקש.

הוא מבקש ממך דבר אחד פשוט. כמה מצוות בקנות?

כמה מצוות?

להתחיל בדרך, אמרתי, לאט לאט בעזרת השם. אני אעשה כמה מצוות, ואני אשכדל לעשות הרבה מצוות.

כן.

רק שאתה מבקש ממני עכשיו, אני לא אעשה את זה. מאה אחוז.

זה כבר, אני חשבתי שאתה לא בעול דבר, אבל אני מתחרט.

אבל אני אגיד לך דבר אחד שבסדר.

הייתה הבחירה אצלך.

אני אגיד לך דבר אחד פשוט.

לא לשים את זה זה רק סיבה של מידות אצלך.

לא מידות גופניות.

מידות פנימיות, למה?

לשים את זה זה לא כבד.

בשום גופי אנשים שונים. מה אכפת אם יש עוד ארבע חוטים?

אבל זו מצוות עשה מן התורה.

אתה יודע שיש מצווה... רגע, רגע, רגע, שנייה, תלמד מני משהו. תלמד משהו.

יום כיפור אתה מקפיד?

זה רק מצוות עשה, בדיוק כמו שזה.

בדיוק כמו שזה מצוות עשה מן התורה.

למה שום אתה מקפיד?

למה אתרוג מלונה וזה אתה קונה, ואפילו יקר?

למה? זה גם מצוות עשה.

אתה מבין מה העניין?

זה מצוות עשה, אתה לא מבין את ערכה, היא שקונה כנגד כל המצוות שבתורה.

וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם.

אתה יודע מה הערכה של ציצית? זה מצווה שבכל רגע עליך.

זה לא ילכת תפילין ואורית ונגמרה מצווה.

זה מצווה שעליך ומשמרת אותך גם.

מה קשה? והיא לא בחוץ, היא בפנים.

אני רואה מה יש לך מתחת לחולצה? לא רואה. מה אכפת לך אם צריך עוד מצווה?

עוד מצווה, מה אכפת לך?

עיקרון, למה?

העיקרון הוא

אני לא מרגיש את עצמי עדיין,

שזה כל כך טהור, שזה יבוא עלי שאני עדיין לא... זה טהור, אתה לא כל כך טהור. אני מרגיש עדיין שאני לא זכאי עדיין ללמוד את זה. טוב, אז אני מודיע לך, חגיגית, תקשיב, יואל.

שאתה זכאי בעל זכות, תקשיב, ברצינות, יואל. השם ימלך אותך, אתה כזה זכאי,

ואתה לא תגיש שלמות, אלא אם כן תשלים עוד מצווה ועוד מצווה, יואל.

יואל, יואל, אל תלחצו אותו.

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, תקשיב.

אתה צריך להבין, יש אדם אחד אומר לי,

למה אתם נותנים לי להוציא את הגרון?

אני לא רוצה לשמוע אותך עכשיו משהו. לא, אחר כך, שמעתי אותך מספיק.

עכשיו תקשיב, יואל.

רגע, אני פה?

העניין הוא פשוט, תבין.

אדם אומר לי, אתה יודע למה אני לא שם ציצית?

אני לא שם ציצית מסיבה אחת.

מה הסיבה?

אני עוד לא שלם.

עוד לא שלם עם עצמי.

בדיוק, הוא יוזל לדבר.

עכשיו מה העניין?

דבר הוא אומר, אני לא שלם עם עצמי.

אדוני, איך אתה תהיה שלם? הרי אתה מלא חסרונות.

איך תהיה שלם?

שם עוד מצווה, משלים עוד.

שם עוד אחד, משלים עוד. איך תשלים את עצמך במצווה?

כשאני צריך לעשות קודם הרבה מצוות עבירות לפני שאני לא... טוב, מסכים ש... אני אקדיש את עצמי שאני עשיתי הרבה מצוות ואני אשתדל לעשות אותן בעתיד אז אני אבוא לבד ואני אלך ואקנה לי את הפיצית הזאת ועושים אותה. מסכים, מסכים, עכשיו תקשיב. אחר כך אני לא אוכל לעשות. שמעתי, מסכים. אני לא מיוצר עליך, תקשיב.

העניין לא כזה יואל.

יואל, יואל, השון מלך אותך תקשיב.

העניין הוא פשוט, שאדם, כן,

אומר אני לא כן, אני כן, אני לא. קודם כל אתה לא יודע אם תחיה עד שתוכל לקנות ציצית.

ואם זו בעיה של ציצית לקנות, אני מוכן גם שתשלם.

ואם אתה תבוא בשביל לקנות, אני מוכן שתיגש עד לפה ותקנה.

אין לי שום בעיה, רק אתה, תקשיב למה אתה דוחה.

הבעיה היא פשוטה.

אדם לא מוכן, אני יודע, יש בעיה שמסתתרת מתחת לזה.

מה העניין? שמע, אם אני הולך עכשיו עם ציצית, אני מחויב.

תשמעו, שמתי, סיצית, אני מחויב. נכון? לא אמרתי, לא היה נראה.

נכון, לא אמרתי. טוב, עכשיו קודם ביקשתי שלא תהיה שקרן, עכשיו אני מבקש שתהיה אמיתי.

שים לב, די.

יש אחד אומר, תשמע, אם אני שם את זה, די, אני מתחייב, די.

נכון, נכון.

מה זה עוד? שמע,

יש עוד מצווה אחת עליך שמחייבת.

ברית מי?

זה עשו לי בעל כורחיו.

אתה מחויב אבל, אתה נכנס טוב.

בעל כורחיו? בעל כורחיו אתה מחויב, ואתה תעשה לילדים שלך בעל כורחיו, ואתה תעשה עליה בעל כורחיו.

למה? כי אם היית גם אתה עכשיו בר ביצוע, היית עושה גם אתה בעל כורחיו על עצמך.

אלא מה?

יש עליך מצווה כבר קיימת,

ואתה לא מתבייש בה, ואתה לא הולך וזה וזה וזה וזה. אתה, אדוני, יש לך מצווה עליך.

זה מכריע לך?

לא מכריע. אבל אתם קיימים מצווה כל יום, כן?

מה אכפת לך עוד אחת?

מה אכפת לך עוד אחת? אתה שונא את המצוות? לא. אמרת שתקיים. אתה עושה חלק, למה זאת לא?

זה לא מחייב, רגע, שתדעתי לך טעות.

אם אתה חושב שמצוות ציצית מחייבת אותך ברגע, אז אל תקיים את כל התורה כולה,

גם בלי ציצית אתה חייב את כל התורה כולה.

מצווה הזו לא תפריע לי אחד לאחרת ואם תעשה עבירה לא תפסיק גם את המצווה הזאת.

מצווה זו מצווה בפני עצמה, רשכר מצווה מצווה רשכר עבירה עבירה.

אבל פה זו מצווה קלה די. אתה שם את התשכח מזה גמרנו אותו. כל יום מקבל בונוס! כל יום!

זה לא התחייבות עצומה, לא! תגיד שקלית עליי זה התחייבות עצומה מאוד, והוא ירוחן לקבל אותה עליי עכשיו. רגע, תקשיב.

אתה עכשיו יודע מה אתה עושה.

אתה יודע שיש פה רווח עצום,

רווח עצום.

כל יום זה יביא אותך להשתפר.

על הנוחיות שלך אתה מתכוון להפסיק באיזשהו יום.

היום קשה לך לעזוב את הנוחיות,

תראה את השקר של הצללה, בעוד כמה שנים יהיה לך עוד יותר קשה, כי תהיה יותר מצליח ויותר ושלושת רבעי ג'ורדש,

ואתה צריך ככה וככה, ואז בכלל לא תרצה, כי בדיוק כל ההוצאות המפתות שחלמת כל החיים, בדיוק אז יבואו.

ומה זה החתיכת בד הזה?

ובשביל זה צריך להפסיק כל הנוחיות?

אתה רואה מה הכוח של זה?

אתה רואה? זה מה שאני אומר, תראה מה הכוח של זה.

לא שווה כל הנוחיות שלך ולא שווה כל הכסף שלך, זה יכול לשנות בן אדם, הבד הזה יכול לשנות בן אדם.

כסף יכול רק לקלקל בן אדם, לא לשפר.

זה הבד יכול לעצור אותך מלהיות שקרן ולהתחיל להיות אמיתי.

אל תפריעו לו, תנו לו לחשוב,

הוא לא חושב באיזה צעד הוא יקום, ימין ושמאל.

יואל, השם ברוך הכל, כבר הוא יאהב אותך.

בוסה ייתן לך במצח.

יואל,

יואל, יואל.

הרב אמנון, אני מבקש ממך לא ללחוץ עלייך. יואל.

אני לא, איך זה כל כך ככה?

יואל. זה אותו הידיד של המצפחה שלי. כן. זה אותו אדם שהכיר אותי בקרדת שלכם.

כן.

אני מבקש ממך לא ללחוץ עלייך.

אני לא ללחוץ עליך יותר.

אבל אני אעשה את זה לא בתור ידיד, אלא בתור אויב.

אני אגיד לך למה.

כי ידיד, ידיד, תקשיב, לא כי ידיד רוצה לעזור ואויב מפסיק מלעזור.

מה שרציתי עד עכשיו זה לעזור.

הייתי ידיד. אתה מבקש שאני אהיה אויב?

אני מוכן, אני אפסיק.

אתה מודה לי לאויב?

אתה מודה לי לאויב? למה? במלחמה אפילו המצח מפסיק.

לא מאמין.

במלחמה שלי זה רק רווחים.

ואני אגיד לך שגם בוויכוח הזה אני הרווחתי.

אתה יודע מה אני הרווחתי?

דבר אחד באופן ישיר אישי שלי, אני אגיד לך מה הוא.

כתוב בחז״ל הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חץ.

אני קיימתי מצוות עשה מן התורה עכשיו שדיברתי איתך ככה בהוכחה.

אתה יודע מה אתה רצית מה אני הרווחתי?

רגע, די.

כן. עכשיו אני אגיד לך.

העניין הוא פשוט שאדם,

שאדם שהוכיחו אותו ולא חזר בתשובה, תראה מה קורה איתו.

חז״ל אומרים שלכל אדם יש חלק בעולם הבא, חלק בגן עדן וחלק בגיהנום. לכל אדם.

אם זכה לוקח את חלקו בגן עדן.

אם לא זכה לוקח את חלקו בגיהנום.

אתה שומע?

עכשיו,

אם הוא זכה בגן עדן מי לוקח את הגיהנום?

אז אומרים מרשעים.

ואם הוא הלך בגיהנום מי לוקח את הגן עדן? אומרים הצדיקים.

עכשיו תשים לב.

אדם שהלך והוכיח את חברו על מנת שיירש גן עדן ואמר לו, עשה כך ואל תעשה כך לטובתך.

ואותו יהודי

לא קיבל

וויתר על חלקו בגן עדן של אותו מצווה, נכון?

זאת אומרת, מי ייקח עכשיו את הסכר הזה?

זה שהוכיח אותו.

אני את הגן עדן שלך על ציצית אקבל מהיום.

אתה את הגיהנום שלי על ציצית לוקח.

על זה כתוב באזור הקדוש, הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא. מה שכן, אני צריך לעשות את זה לא על מנת שאני אשא עליך את החטאים שלי, את הגיהנום שלי ואקח את גן עדן שלך.

אני באמת רוצה שאתה תיקח ותעשה את המצווה בשביל שתזכה בגן עדן שלך, אני לא צריך את שלך.

אבל זה המצב שאני יוצא מרוויח.

אני אגיד לך עוד דבר,

גם אם תשים את הציצית,

גם כן יהיה לי גן עדן ממך.

למה?

כי כל מצווה שתתקיים מהיום, בעזרת השם יתברך, היא שייכת גם אליי.

אתה לא תגרע ואני לא אפסיד.

אז בכל מקרה אני מרוויח.

זו השקעה יותר טובה ממה שאתה עושה פה עם הנוחיות.

אני אין לי הרבה נוחיות בחיים, אני רץ ערב-ערב ממקום למקום, היום זה כבר מארץ לארץ.

אתה שומע?

כל יום עובר, עוזב את האישה, עוזב את הילדים,

הכול רק בשביל להודיע את אמת השם בכל מקום,

זו חסיכות גדולה וזה התפקיד שלך. יפה.

עכשיו תבין, את הזכות הזאת שלי לא תקנה עם כל העולם כולו הזה.

תקשיב, לא את הזכות על כל מה שעשיתי,

אלא על אברהם ששם את הציצית, על אברהם רק לא תקנה בכל העולם. אם תשיג את הכול,

לא תגיע לככה מה שאני עשיתי במצווה.

אז איפה אתה משקיע ואיפה אני?

אצלי זה רק רווחים?

אצלך רווחים הם כולם הפסדים.

ואם אתה סוחר טוב,

תעשה את החשבון מתחלף.

מה מסמלות על כסיסי האוצר האלה?

אני אגיד לך מה הן מסמלות.

ביהדות אין עניין של סמלים.

זה לא מסמל,

זה מצווה מן התורה שכל בגד שיש לו ארבע כנפות חייו בציצית.

מה הסודות של זה בשמיים אצל הקודש ברוך הוא? למה זה ככה דווקא ולא אחרת? למה זה שמונה חיפים מהאחר?

זה על דרך הקבלה אשר להבין מעט מן המעט בשביל להבין את הדברים.

אנחנו יודעים, התורה אמרה לנו, פשוט

יום כיפור אתה עושה, אתה יודע למה צריך לטענות? אתה לא יודע.

ברית למה עושים אתה יודע? אתה לא יודע.

למה פה ולא שם?

למה בגיל זה ולא אחר?

אתה לא יודע. אלא מה?

יש לנו תורה שציוותה, אפשר לדעת, צריך ללמוד הרבה הרבה הרבה הרבה. אני במקרה לא יודע את העניין של הציציות, למה דווקא הציציות הן ככה ולא אחרת, ולמה צריך לשים אותן דווקא עליו בכנפות.

מה הן עושות, מה הפעולות שלהן, זה אני כן יודע.

אבל למה דווקא כאלה זה אני לא יודע, הוא מצטער.

אבל גם הרבה אחרים אוהבים, זה לא מפריע.

אנחנו צריכים לדעת מה עמד, מה חייב השם. אם אתה מאמין בתורה או בשם,

אתה יודע שהוא ציווה,

מה לי אם הוא ציווה על ברית,

מה לי אם הוא ציווה על כיפור,

מה לי הוא ציווה על שבת? כל מצווה שהוא ציווה זה ציווי אלוקים, מה זה משנה מה?

רק לטוב לנו כל הימים.

הטיסית הזאת יש לה רמזים חוזקים מאוד מאוד.

כן, עכשיו תראה לנו את הידענות שלך ואתה לא תעשה בסוף.

אני רק יודע שזה דבר מאוד קדוש,

ואני לא מוכן לשים את זה עליי עדיין. לא, זה תירוץ עגום, אני אגיד לך למה.

תראה,

אתה אולי מבין מבחינה רגשית מה הערך של ציצית. אנחנו יודעים מבחינה מעשית שכל אדם, אפילו עכשיו אדם שלא נקי כל כך בגופו, יכול לשים על הציצית בלי שום בעיה, ואפשר להיכנס גם לשירותים. מה הבעיה? אנחנו נכנסים עם זה לשירותים.

אבל נכון שזה קדוש וזה מעיל וזה זכות וזה הכול, וזה שונה, הכול נכון.

אבל לא צריך את הבחינה של הרגשנות שלך.

עם הרגשנות שלך אתה מפסיד. אבל אני, יש לי הרגשנות שלי מבין מה שאני מרגיש.

אבל אתה מפסיד.

שתהיה בריא. אתה מפסיד אבל.

אתה עושה שקר בעצמך כי לגבי האמת של התורה אתה טועה.

שתגיד אלף רגשות, אבל אתה טועה.

אתה אומר, אני יכול להרוויח עכשיו את ההגרלה הזאת. אני אומר לך, זה לא הגרלה.

אתה אומר, אני מרגיש. מה אתה מרגיש? זה לא הגרלה.

איך אתה יכול להרגיש למה שלא קיים?

פה בשביל לשים לא צריך להרגיש, צריך לעשות.

זה שאתה מרוויח עוד רגש? אני עדיין לא מוכן לקבל את ההרג עוד זמן. בסדר, שמעתי, יואל. יואל, אמרתי לך, לא משנה. לי, אני אומר לך דבר אחד פשוט.

אני הסתדרתי, תדע לך, על כל מעמד שאני משקיע, כפונצה על האגרה, אני מקבל שכר.

רק אתה יוצא המשתית בסוף.

אין לי בעיה, אני, מכבודי לא יגרע כלום.

אבל אתה, בשביל כבודך, לא היית מוכן.

רגע, עוד שנייה, רבותיי. האישה הזאת רצתה לשאול כל הזמן שאלה, אני רוצה רק לענות לה. בכבוד. זה לא עובד, זה לא עובד.

רגע, אין דבר, לא חשוב.

בבדיחה,

בכל המוכחים,

כיוון שזכרנו נתים גאון, ואני אבד תמיד,

מפססתו של עושר לב. כן.

אני רוצה להזכיר במקום הזה,

שנתים גאון בנה בארץ,

בכמה יתיבות,

כפני רחמים, אני לא רוצה להזכיר כמה הוא עזר לה.

מהישיבה של הרב סופרן,

אני לא אזכיר אף אחד חסידים הרב כנאי מרדיע,

עשרות ומאות ואלפי אברכים לכל חודש היו באים לקבל,

לא מחדשי חלילה ומקבל כל חודש בפרמיה. ולכן, במקום הזה מבקש השם למציאת דרכו וניקח אותו אישי שבוי אבוי אבוי אבוי.

טוב, השם מעריך אותך.

אני רק רוצה להגיד דבר חדושה. אני יודע שהוא בעל חסד גדול.

אני לא מדבר על זה שהוא בעל חסד גדול,

אני מדבר על זה ששאר מצוות התורה הוא לא מקיים, לצערנו הרב, כמו שצריך,

ושאדם ייתן את כל כספו וכל הונו אפילו, אבל אם הוא יעשה עבירה אחת הוא נקרא רשע, אני לא אומר שהוא עושה את זה, כן, אבל אני רק רוצה להגיד לך,

ואדם לא נופל בכספו בגומנו אלא אם כן חטא.

או הציבור שהוא מפרנס אותם חטא. לא, זה לא קשור.

תקשיבי. לא, לא.

בתורה, תקשיבי, קצת אני עוד איומים קצת,

שאם ציבור חטא לא עליה אשמה, אם עכשיו אלה עשו עבירות,

כן?

אבל משה רצה לו גם כדי להעביר את החטא בגלל ה... נכון, נכון, נכון, נכון, אבל הוא חטא, נכון? נכון? אבל הוא חטא.

אבל הוא חטא, נכון. נכון, אבל הוא חטא, נכון?

אבל הוא חטא, נכון?

אה, משה חטא בסוף?

רגע, בסדר.

נכון.

טוב, ברוכים תהיו.

עוד מי רוצה לשים פציצית, איתר, אתה מחליט?

בכלל, עוד יש עוד מישהו שרוצה לקבל עליו אשרה ואשרי חלקו. בוא, וטהר לי בינו,

להורדך באמת, וטהר לי בינו ברכה.

ברוך אתה, אדוני הכולם, שזמן וקריאה מבין הזמן הזה. אמן. בכלל, עוד יש עוד מישהו שרוצה לשים,

כרטיסי ביקור למי שרוצה פה הוא יכול לקבל.

להזמין להרצאות. כן, מי שרוצה להזמין להרצאות יוכל לכאן.

מי שרוצה עוד שישי ומתבייש יוכל לגשת לכאן, יקבל.