מקדש מלך - חלק ב (קלטת טייפ מס' 6)

- - - לא מוגה! - - - 

הכל,

הכל.

תגיד לי משהו, אתה חושב שהקדוש ברוך הוא הגזים,

אם הוא ביקש ממך שכל בוקר תקום, תגיד ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עברים על 24 שעות של שימוש בעיניים חינם?

הוא לא הגזים, נכון?

אבל אנחנו הגזמנו אם לא אמרנו ברכה.

היינו מוכנים לשלם הכל הרי.

מה הבעיה להגיד כמה מילים שיש נראה כל הזמן?

ועל זה שאנחנו הכי זקו וכל מיני. כמה ברכות, נכון? כל יום. מגיע לו או לא?

מהיום בעזרת השם?

בעזרת השם. בעזרת השם. שם מברך אותך.

עכשיו אני אגיד לך עוד דבר. תראה, אנחנו לא מתבוננים על כמה דברים. הקדוש ברוך הוא בעצם

כל כך מיטיב לנו, ואנחנו כל כך, השם מרחם,

כפוי טובה.

משה רבנו אומר, על השם תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.

הלא הוא אביך קונך, הוא עשך ויכוננך.

מה זה נבל? נבל זה אדם שלוקח דבר ולא רוצה להחזיר טובה תחת.

זאת אומרת, אם אני עושה לך טובה, אתה תרגיש שאתה חייב לי. אם אני עכשיו אשיג לך עבודה, אתה יודע שכל המזונות שלך ושל הילדים שלך עכשיו,

השפע עבר דרכי אליך ואתה זכית בזכות זה לשים קום עבודה שיעבור דרכך השפע הזה.

אתה מרגיש שאתה חייב לי הרבה, אם אני אבקש ממך לתת טובה, הלוואה או משהו, ודאי תיתן לי.

אם אני אציל את חייך,

אצלצל אליך ביום או בלילה, תהיה מוכן לבוא לעזרתי, נכון?

ואם השם נותן לך חיים, בריאות, ילדים, כסף, הכול,

לא מגיע שנשמע לו?

מגיע, נכון?

ומה אומר השם?

בן יכבד אב ועבד אדוניו.

הבן מכבד את האבא,

העבד מכבד את האדון.

שואל הקדוש ברוך הוא, ואם אב אני אהיה כבודי,

ואם אדונים אני אהיה מוראי?

למה לשם תגמלו זאת?

למה לא נותנים לו מה שמגיע?

זה מגיע לו, אנחנו לא יכולים לאמון מה מגיע, כן?

אבל מה שהוא ביקש, המעט מן המעט, בשביל לזכות אותנו,

הוא הרבה תורה ומצוות בשביל שאנחנו נזכה לחיי נצח,

לטוב לנו כל הימים.

ואומר הקדוש ברוך הוא, מי הקדימני ואשלם?

מי ביקשתי ממנו שישים מזוזה בפתח לפני שנתתי לו בית?

מי ביקשתי ממנו שישים ציצית לפני שנתתי לו בגד?

מי ביקשתי ממנו שימולת הבן לפני שנתתי לו בן?

מי ביקשתי ממנו דבר לפני שנתתי לו?

אדון לא נתבקש לשים תפילין אם אין לו ראש,

משום שמי שאין לו ראש פטור מהתפילין.

אבל מה שאנחנו קיבלנו,

הקדוש ברוך הוא מבקש מעט מזה,

מגיע או לא מגיע?

זה מה שצריך לעשות.

אבל אנשים לא עושים בגלל הבושה.

אדם מתבייש לחזור בתשובה.

הבעיה זה איך חוזרים בתשובה, זה הבושה, רק עניין של בושה.

ויש אנשים עם קצת תאוות שמפריעות להם.

אבל בסך הכל זה עניין של בושה.

אם עכשיו משה שיהיה בריא יצא לרחוב,

לחברה, ילך עם כיפה מהיום,

מחר אני מבטיח לך,

מי שיראה אותך יהודי יגיד,

נחמד ארצלם, מה קרה? נו, מת.

לא יכול להיות שמשה שם כיפה סתם.

ואם אתה מהחבר'ה, אז יגידו, מה קרה? נגנבת?

התחרבנת? מה זה, עובדה עליך?

זהו, שתיים-שלוש מילים אומרים ליהודי והוא מאבד את יהדותו. הוא מתבייש

במצווה זו של כיסולוש.

לראות שיהודי סנלר שם שלט סנלר, חייט חייט, יהודי לא יכול לשים שלט?

כל אחד עושה הכול רק בשביל שידעו מי הוא.

למה יהודי מתחבא ביהדותו?

למה הוא מתבייש שהוא בן של מלך, מלאכי המלאכים הקדוש ברוך הוא?

תגיד לי שתהיה בריא.

אתה שומר תורה ומצוות קומפלט? לא נראה לי כל כך. משתדל.

משתדל.

עכשיו תגיד לי שתהיה בריא.

אם חס ושלום היית הולך נגיד ברחוב והיה פוגש אותך, היית הולך ברחוב עם אבא נגיד,

והיו אנשים

אמרו, בחיים,

תיבדל לחיים רכים.

כן.

האמא. האמא. היית הולך עם אמא ברחוב, כן, זה לא מתאים כל כך. נגיד אבא,

הולך עם אבא,

והיו חס ושלום אנשים באים, פונים, מקללים, מלעיגים על הפאפטה, כל מיני מילים, מוציאים. מה היית עושה?

מכסח. מכסח. חופשי.

תגיד, תגיד לי.

אם אתה רואה אנשים,

אנשים מדברים על אבא שלך בשמיים, כל מיני דברים לא יפים. למה אתה לא מכסח?

שורף. שורף.

שורף.

אני שמעתי אחד פה, קוראים לו משה, שאמר, הקדוש ברוך הוא לא יודע, עד היין נמצא. למה לא שורפת אותו?

היה חסר לו גברורים רק.

היה חסר לו גברורים.

אבל אני אגיד לך דבר אחד פשוט, תקשיב.

רגע. תשאל אותו, כשהוא הולך לעבודה, לקבל עבודה, מבטיחים לו את העבודה ולא נותנים לו, מה הוא עושה?

כן, מתפלל לשם.

לא, תשאל אותו מה הוא עושה.

טוב, הוא שואל, משה, אם אתה הולך לעבודה,

מבטיחים לך עבודה, ואתה בא לעבודה, ומה קורה אחר כך?

ולא נותנים את העבודה. מה אתה עושה?

אתם שותפים.

הוא רב איתם.

כן, הוא רב איתם.

טוב, אז אני אגיד לך דבר אחד פשוט, אבל אני אגיד לך דבר אחד. אתה, שתהיה בריא, אוהב את השם, נראה לי אתה שרוף עליו, בגלל זה אתה נראה שחרחר.

אבל אני אגיד לך,

אבל אתה לא שומר על המצוות שלו, וזה חמור.

חזקאל, אתה רק משתדל.

אמרת משתדל.

אמרת משתדל. חזקאל?

חזקאל?

חזקאל?

אני אגיד לך. אתה צבוע, אתה לא צבוע, אבל אתה עובר על ערות.

אני אגיד לך.

הקודש ברוך הוא אומר ככה, תקשיב.

אתה יודע שאסור לחלל שבת.

בתורה כתוב,

בעשרת הדיברות, שמור את יום השבת לקדשו, כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ, וכו'.

וכתוב שתים עשרה פעם בתורה, איסור על חילול שבת.

וכתוב שמי שמחלל שבת, מחלליה מות יומת.

בעולם הזה ובעולם הבא.

מחלל שבת. עכשיו, מה זה חילול שבת? אני אתן לך עכשיו דוגמה.

אדם שמדליק אור בשבת בכפתור,

אפילו בלי כפתור, אם הוא נכנס בדלת שנעה לבד, אולי נפתחת,

הוא הפעיל,

מדליק

מתחייב סקלה.

סקלה זה תאונת דרכים, רחמנה אצלנו.

אתה שומע? רק כפתור, כלום.

זה אב מלאכה,

לאב עיר.

אם הוא מכבה את הכפתור,

זה עוד אחד,

שוב פעם, זה עוד סקלה, עוד תאונת דרכים.

אם אדם נוסע באוטו בשבת,

הוא נותן סטרטר, נכון? זה הצטה של הפלאגים.

אז הוא עושה טררר סקלות.

עכשיו, כל הדלקה וכיבוי זה סקלות, כל וינקר זה טיק-טק-טיק-טק סקלות,

כל ברקסין נכבה ונדלק סקלות, הוא יכול לגמור שבת באלפים ורבבות, אם לא מיליונים של סקלות שהוא תחייב.

אתה חושב שהוא לא ישלם?

וואה בואה.

איך? אני אגיד לך.

אם אדם רוצח בן אדם או רוצח מיליון, פה בעולם הזה אפשר להעניש אותו, רק יריעה אחת אפשר לתת לו, נכון?

זאת אומרת, אפשר להרוג אותו פעם אחת, אי אפשר להרוג אותו מיליון פעם,

זה לא עוזר, הוא כבר מת.

אבל אצל הקדוש ברוך הוא אין בעיה כזאת.

השם ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל, כמספר הפעמים שאדם מתחייב בעולם הזה,

שנאמר אחת לאחת למצוא חשבון.

אם הוא לא עשה תשובה, רחמנא ליצלן,

הוא יקבל עונש על כל עבירה ועבירה על כל משחית שנברא מהעבירה, הוא ישלם.

זה לא נמחק.

רק התשובה מסוגלת למחוק.

אבל תשובה אמיתית כמו שצריך,

זה על חידוד שבת.

ומה זה שבת?

ומה זה שבת, רבותיי?

משה רבנו,

כשעלה אצל הקדוש ברוך הוא, אמר לו, הקדוש ברוך הוא, מתנה, משה, מתנה יש לי בבית גנזי ושבת שמע.

רצוני ניתנה לישראל, לך בהודיעם.

ככה אמר.

אני רוצה להבין מה זה בית גנזים.

תראה, לאישה בבית יש בית גנזים. מה זה מקום שהיא שמה את התכשיטים, קופסה קטנה או משהו?

לאדם יש כספת, בית גנזים יותר גדול.

לראש עיר יש כספת הרבה יותר גדולה, לבנק, כן? לפי הגודל. למדינה יש משהו. בשווייץ יש תת קרקעים מלא לבנים של זהב.

זה בתי אוצר, גנזים

של כל אלה, נכון?

ויש מקומות שהעין לא שזפה אותם בכלל לראות

איזה עושר טמון בקרקעית האדמה.

זה בית גנזים.

אתה יודע מה זה בית גנזים של הקדוש ברוך הוא? העולם הזה זה אפילו לא גלגל חול בעולמו של הקדוש ברוך הוא.

והקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, משה,

מתנה יש לי בבית גנזי בשבת שמע.

הדבר שהכי שמור אצל הקדוש ברוך הוא, הכי יקר והכי חשוב, כמו שאנחנו מחביאים את הכי יקר לנו,

זה השבת.

רצוני ניתנה לישראל, לך והודיעם.

הגמרא אומרת מכאן, שנותן מתנה לחברו צריך להודיעו.

מה מודיעו?

הסביר לך על דרך של מעשה שהיה.

היה אחד,

צדיק, שבא אצלו עני בפתח

וביקש צדקה. מהמראה שלו, שהוא ראה כבר לא אחר כמה ימים,

חיפש פרוטות לתת לו,

לא מצא.

מעשה הלך חיפש בבית הגנזים של אשתו,

ראה טבעת,

לקח את הטבעת, נתן אותה לעני, אמר לו, קח.

העני הלך לדרכו. אשתו חזרה מן השוב,

ישר כל אחד מחפש אם לא גנבו כלום.

ראתה שהטבעת חסרת, התחילה לצעוק, גנבים, גנבים.

בעלה אמר לו, היו גנבים, הייתי פה כל הזמן.

היא אומרת לו, חסרה לי הטבעת.

הוא אומר, חסרה לך הטבעת?

לא, זה אני נתתי אותה. היה פה עני שלא היה לו מה להיכול לתת לו את הטבעת.

הוי, מה עשית?

הטבעת הזאת שוויה 24 זהובים.

לעני נותנים פרוטה שתיים כדי צורכו, אבל לא נותנים 24 זהובים?

הוא שמע 24 זהובים. מייד לקח את המעיל, רץ אחריו, רץ, רץ, רץ.

הוא בורח, עני. הוא רגב הרב, הוא בורח.

הוא אומר לו, תשמע, נתת לי את המתנה, זה שלי כבר, מה אתה רוצה? הוא אומר, תשמע, רגע, אשתי אמרה לי, עזוב אותי, זה שלי, אני אצא.

התחילו להתווכח, ואז אמרו, הוא הקשיב לו.

אמרתי, שמע, מה שאני נתתי לך, אני לא ידעתי שזה כך.

זה 24 זוגים הטבעל.

אל תמכור אותה בזול.

וחזר בחזרה הביתה.

שמעת מה הוא עושה?

הוא ידע שהעני הזה לא מבין בערך של טבעות, הוא מבין מה צריך פה.

הוא ילך למכור את זה בשתי ארוחות, קחו,

תנו לי לאכול,

וימיר את זה וזה.

כשהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו,

משה,

מתנה יש לי בבית גנזי, בשבת שמע,

רצוני,

כן, ניתנה לישראל, לך והודיעם,

לך והודיעם את ערכה של השבת,

שלא יחליפו אותה במבט ספורט, במגזינים, בכלבים, בשטויות.

היא כל כך שווה, שכל השומר שבת אחת כהילכתה,

כי הם קיימים כל התורה כולה.

כל השומר שבת אחת כהילכתה, נמחלים לו 70 שנה של עוון.

כל מי שמחלל שבת אחת כמחלל כל התורה כולה,

הוא מקבל עונש, רחמנא ליצלן, בעולם הזה ובעולם הבא.

זה שבת.

זה נשמה של העם היהודי.

זה האמונה בקדוש ברוך הוא.

זה אחת המצוות רב.

זה שבת.

תראו מה אנחנו עושים ממנה.

הפוך, משתמשים בה.

השם ירחם. פה אני שומע שביום ראשון הכול כמעט סגור. הגויים מקפידים על היום שלהם, אה?

היהודים שלנו עובדים אוטוסטרדה. הרוויחו, אה? שבת, ראשון, הכול, הכול עובדים.

רחמנא ליצלן, מה זה?

מה זה? זה חילול השם הכי נורא שיכול להיות בעולם.

רבותיי, אנשים לא יודעים אפילו מה הם עושים.

אז זה התורה אומרת, משה.

אם אתה מדליק קור בשבת, השם ירחם.

אם אתה מעשן בשבת, השם ירחם.

אני צריך לדעת, זה הקדוש ברוך הוא אמר, זה תורתנו הקדושה אמרה. זה מה שאתה מאמין בו, אני.

זה מה שאנחנו מודעים.

עוד דבר,

אישה לא הולכת למקווה, השם ירחם, אתה יודע מה קורה? זה כרת.

אם היא לא הולכת למקווה,

חצי מהם, היא ובעלה, אוי, ילדיהם לא יחיו.

אם נמשיך, זה נס. זה שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו, רק זה נס.

בשביל שאולי יחזרו בתשובה.

מצד הדין אין.

בין יכרתו הנפשות העושות, כך אומרת התורה.

הבן יוצא בר-נידה,

ספק ממזר, השם מרחם.

אישה לא הולכת למקווה?

אז נשים מוצאות לה בן טרוץ.

מה זה משנה?

אני מתקלחת באמבטיה, יש לי קרמיקה, דוש, הכל היום צריך ללכת עד שם.

כן, גברת, אבל זו לא בחינה של אמבטיה.

אפילו אם תתקלחי עם הקנוניקה,

בימי אש,

ותהיה טוב טוב, זה לא מועיל, זה לא ניקיון, זה טהרה.

טהרה זה 40 פסיעה,

מגשמים, מקווה, צריך מקווה טהרה.

אז יש לה תירוץ אחר. מה התירוץ?

תשמע, כל הנשים באות לשם, זה מלוכלך, אני לא הולכת.

תירוץ,

ככה, יצר הרע. זה לא שאלה, יצר הרע. כל הנשים בכל העולם כמעט אותו תירוץ. איך זה יכול להיות?

אותו יצר הרע.

אז מה קורה?

מקווה, בסדר, לא הולכת למקווה.

טוב, לבריכה אתם הולכים? בטח.

כל שבת.

רגע.

הולכים לבריכה. כמה אנשים יש במקווה?

אלף? אלפיים?

כמה באים לשם?

באיזה מצבים?

השבר רחל.

גברים, נשים, ביתף, עושים שם עניינים מתוך המים? עושים.

יש כאלה שצוחים ובולעים ויורקים החוצה?

וזה צח?

יש.

אנשים מזיעים בחוץ, נכון?

משתספים חם-חם,

כל הלכנוך, כל הזיעה, כל השומן נכנס למים,

כל צעד.

ועוד יש כאלה בולעים מים, נכון?

זה נקי.

למה? יש כלור.

לא, זה מלוכלך עם כלור.

אבל זה תירוץ, כאילו.

במקווה הטהרה, השם ירחם, הנשים לא הולכות. כמה נשים באות? מעט, לצערנו הרב.

מעט.

איך הן באות? נקיות לחלוטין, נבדקות על ידי רבנית.

מה עושות? רק נכנסות ויוצאות, זה לא נקי.

ופה, בחוץ לארץ, שמעתי שזה מפואר כמו אני לא יודע מה.

נו, אז למה לא הולכים?

השם מרחם, פעם בחודש ללכת לצריך עצמה? ללכת לשופינג, לסלינג, כן? כל היום לקטט את הרגליים?

ללכת למיק ולא?

זו השקעה לטווח ארוך, רבותיי.

חוץ מהעונש, הילד יוצא בקדושה, זה ילד אחר.

ילדים שיצאו בטומאה, דעו לכם שיכו את אבותיהם כשיגדלו.

וזה רואים בחלוש.

יבעטו בהורים שלהם. הם אפילו לא יודעים למה, אבל זוהר הקודש אומר שילד שיצא בטומאה,

השם מרחם כשהוא גודל אחר כך מכה את אביו ואת אמו.

זה אנשים לא יודעים,

לא שומרים תורה.

יש עוד חודש שאלה לחזקין, תגיד לי,

אתה אוכל חזיר?

רחמנא ליצלן, השם רחם.

בואי אני אגיד לך משהו.

אני חושב שאתה כן אוכל חזיר.

לא. כן.

אגיד לך איך.

מי שמגלח בתער את הזקן,

תקשיב,

רגע,

מי שמגלח בתער

את הזקן, כאוכל חמש כזית חזיר.

זאת אומרת, העונש 195 מלקות על כל גילוח, בלי אפטר שבע.

עכשיו תשים לב.

ומי שמגלח את זקנו במכונה,

בקירוב בשר,

הלוך ורצו,

גם דין של משחית.

אלא אם אדם מוריד, ככה בקלות,

אבל לא בועק שירד מהשורשים,

אז יש עניין בזה.

יש עושים, יש מתירים, אבל

זה כבר עניין.

אבל, רגע, שנייה.

בסדר, הוא כבר אמר לי שתהיה בריאה. יש לו סנגור הוא עצמו גם כן.

זה עזר כנגדו, ברוך השם.

אבל אני אגיד לך עוד משהו.

עוד משהו אגיד לך. מי שמתגלח, אבל שידע, זה לא רק אתה. אני לא מדבר אליך עכשיו שאתה שקוף לי כמו טלוויזיה.

עוד דבר, הגברת תשמע גם כן.

היא לא הגברת, טוב.

הגברת האחרת, לא חשוב.

סלט אתה אוכל?

סלט, סלט, סלט.

אם אישה, או אתה, לא יודע מי עושה את הסלט אצלכם,

לא יודע איך בודקים את הירקות והפירות,

אתה יודע מה קורה?

לוקחים חסה, דוגמה,

חסה.

בחסה יש תולעים.

לא רק אלו גדולים שרואים אותם, יש גם קטנים שלא רואים אותם, ויש ירוקים שלא מבחינים בהם.

אז צורת הבדיקה זה לאור השמש,

אחרי שריה של חצי שעה במימי מלח או בחומץ,

שומע?

כדי שאלה שדבוקים שם יסורו מן החסה.

ואז בודקים לאור השמש אם אין, אז פלורסן, ואם לא, אז זה לפי דרגות אור שניתן.

יש כאלה שמקפידים להוריד מסביב איפה ששם הכפלים, ואוכלים רק את הקלח.

וכל זה בשביל שלא לאכול תולעת.

יש תולעים.

פטרוזיליה, כוסברה, צריך לשרות באמה בשביל שיצאו התולעים הדבוקים בהם, אם הם מתים אפילו.

צריך להוציא אותם.

נענע לא אוכלים רק אחרי ייבוש של שנה.

למה? יש בו מאות של תולעים קטנטנים,

אנשים לא רואים אותם רק בזכוכית מגדלת.

יש בזה מודבק נימות, לאו דווקא תולעים, זה גם כן שרצים.

אז אם אדם לא יודע את הדינים ואוכל סלט, הוא אוכל סלט חי.

ועל כל תולעת זה חמש שלבים מן התולעת, כי הוא אוכל חמש כזה זית חזיר.

בשום פעם, מאה תשעים וחמש מלכות. למה הוא לא למד?

מה, זה, תשטפי במים, נגמר הסיפור, אוכלים.

אלא מה, רבותיי, אם אדם לא, למה צריך שעת תורה לפחות להתחיל? כי אדם צריך לדעת על אכבד ביהדות.

אני לא גוי, אני לא כל מה שאוכל מותר לי.

לא, אני לא, אני יהודי.

הנשמה שלי

היא טהורה.

אני אחר.

אני אסור בזה ומותר בזה. בעצם אני לא מפסיד כלום, הכל מותר והכל אסור.

כמו אחד אמר לי,

אני אוכל לשמור שבת,

אבל איך אני יכול בלי סיגריות ובלי כדורגל ובלי זה ובלי זה? איך אני יכול?

אתם הכל אומרים אסור,

אני לא אוכל בלי זה.

אתה מוכן לשמור שבת? כן,

אבל זה אסור.

אמרתי לו, לא, מי אמר לך שזה אסור? אומר אליו,

אני אומר לך שהכל מותר.

מה אתה אומר? אם זה ככה, לשמור שבת.

אמרתי לו, כן, בסדר.

תראה, מותר לא להדליק טלוויזיה בשבת,

מותר ללכת לכדורגל, מותר לא לעשן, הכל מותר, מי אמר אסור?

אלא אדם מפחד מהמילה אסור,

ובאמת מי אסור ומי מותר, אני אסביר לך.

הוא רוצה לשמור שבת,

הוא לא יכול. למה? הוא אסור במאסר של היצר.

הוא לא יכול בלי סיגריות, הוא לא יכול בלי כדורגל. הוא אסור במאסר. הוא אסור, לא מותר.

אני הייתי גם אסור ככה, היום אני מותר.

התרתי את עצמי מהכבלים של יצר הרע.

זה רק עניין של בחינה איך אתה מתבונן, איך הרגילו אותך, מה התרגלת, זה הכול.

אבל בעצם המאסר הוא בצד זה שלא יכול להשתחרר ממצבו הקבוע.

אפילו שהאמת אצלי, אם הוא יודע,

הוא לא יכול להשתחרר ממאסר של היצר.

זה העניין.

אלא מה רבותיי? צריך ללמוד תורה בלי תורה אם אדם לא יודע,

לא יודע במה היא כשל.

אדם הולך כסומה, הוא לא רואה את הדרך.

הם צריכים להתבונן היטב היטב.

עכשיו אני אשאל עוד שאלה את משה, שתהיו בריאים.

אה, די?

מטפס, אה?

אז צריך קודם לרדת ממך.

נעשה את זה בשאלה האחרונה.

תגיד, אתה במצב טוב עכשיו, בעזרת השם, כבר מאמין, אני מגלה, ברוך השם.

ברוך השם, מאמין. עכשיו תשמע, אני אשאל אותך שאלה אחת.

אם אתה, יש לך ילדים בעזרת השם?

ברוך השם, עד מאה ועשרים, כן ירבו. תגיד לי,

אם היית הולך לרופא,

והרופא היה אומר לך שחס ושלום הילד שלך, חס ושלום, יהיה לו בריאות,

יש לו אסתמה,

חס ושלום,

כשאין נשימה קשים,

והוא אומר שתשמע, צריך לקחת אותו לאיזה מדינה, או איזה ארץ, או איזה עיר, כן, לחוקה, ששם האוויר מתאים לו, האקלים מתאים לו.

אתה תלך, תיקח את הילד על מנת שיחלים, או לא?

מה יכול להיות שכן, לא, לא, הוא זהיר, הוא פוחד ליפול בפח.

אני אגיד,

רופא יותר טוב אמר, צריך לקחת אותו לשוויץ.

אתה תיקח אותו?

תיקח אותו. או, לשוויץ, כן, למה יש כבר נוף וזה, כן, ברוך השם.

אז אתה מגיע עכשיו לשוויץ.

עכשיו תגיד לי דבר אחד, משה, שתהיה בריא.

תגיד לי,

אתה הולך עכשיו לשוויץ עם הילד.

אתה תעזוב פה חברה, תעזוב עבודה,

תשנה אקלים, תגיע לשוויץ,

יכול להיות שלא תמצא חברה.

כן, אבל לא משנה, יכול להיות שהחברה הזאת לא תתאם, אולי הם לא אוהבות אותך, אולי תאהב אותם, אבל הם לא אותך.

תגיע לשם, עכשיו יכול להיות שהאקלים יזיק לך,

אבל מה לא עושים בשביל הילד?

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

נכון שיכול להיות ששני הרופאים האלה טעו?

יכול להיות.

יכול להיות נכון שהרופאים האלה עשו עסק עם קבלן בשוויץ שיש לו הרבה פציינטים כמוך?

גם יכול להיות.

עכשיו אני אומר לך, ואתה מאמין, נוסע לשוויץ, כן,

מגיע לשם.

אם רופא...

זה backfire נקרא, הצעתה מאוחרת.

טוב, בכל אופן, אם

אתה מאמין לרופא הזה, נוסע לשוויץ, עושה את הכול. עכשיו תראה, זה רופא, בשר ודם, הוא יכול לטעות, הוא יכול לשקר.

עכשיו תשים לב, ששש, חזקאל.

עכשיו,

הוא יכול לשקר.

אם אומר לך, רופא כל בשר ומפליא לעשות הקדוש ברוך הוא.

אומר לך, הוא ברא אותנו, הוא יודע בדיוק מה טיבנו, מה טוב לנו.

הוא אומר לך,

שאתה, כן,

אם אתה לא רוצה להפסיד עולם הזה ועולם הבא,

צריך ללכת לגור במונסי,

כן?

אם לא, זה חס ושלום כרת עליך וילדים. אתה תשמע לא, לא.

הקדוש ברוך הוא, רופא כל בשר, כן?

כן, אישית, ודאי.

רק אישית.

אין בעיה, רק אישית, כן.

אם הוא,

כן.

כן.

מאה אחוז.

כן?

כן?

כן.

זאת אומרת,

לקדוש ברוך הוא רוצה אישית, אני מצטער, עוד לא, אין לי פרוטקציה כזאת שאני יכול לסדר פגישות,

אבל אני אגיד לך משהו.

בוא נראה למי אתה צריך להאמין, לרופא שלך או לי.

בוא נראה.

אתה מאמין, רק אתה מאמין למה שאתה רוצה להאמין.

תראה, לנסוע, לבזבז כסף,

ללכת לשווייץ, יכול להיות שעבדו עליך, כל הספקות האלה, הכול, שונה, מקרים חברה והכול, הלכת, במהירות, אמר רופא.

אני אומר לך למונסי,

יכול להיות, נראה, זה קרוב, לא הרבה כסף, לא תשנה כלום, לא תעבד עברה,

מה קרה, כי אתה יודע, במונסי צריך לעשות עוד כמה דברים מאחורי זה, אה?

אבל אני אגיד לך דבר, תראה, האמונה שלכם נובעת מהרצון בעצם.

הרצון שלכם קובע את האמונה.

ואני אתן לך דוגמה.

אתה כזה מאמין, לא רק אתה, כל החילונים מאמינים פנאטיים.

שים לב.

אתה הולך לרופא, נכון?

הולך לרופא.

אתה מאמין.

למה אתה מאמין? אתה עומד בתור, מחכה, אתה מאמין קודם כל שהוא יגיע, שהוא לא יהיה אחר,

מחכה, עומד בתור, נכנס.

נכנס, נכנסת לרופא, אתה בא לרופא, אומר לו, תשמע, דוקטור,

אתה יודע, אני אדם ציודי, לא מאמין לשטויות והבלים.

תראה לי תעודה שאתה רופא.

אתה עשית את זה? לא עשית. למה? מאמין, רופא, זה חנוך לבן, מאחורי השולחן, מה זה?

צחוק?

מאמין.

הרופא הזה אומר לך עכשיו, משה,

אתה אומר לו, דוקטור, כואב לי כאן.

אומר לך, תתפשט.

מה תתפשט? פה כואב לי.

תתפשט, אמרתי, מוריד.

לוקח סטטוס קו, מתחיל לדגדג אותך בגב, תלשום. איי, איי, איי, איי, נו, מה?

עושה כל מה שהוא אומר.

נותן לך רצפט,

כותב את הרצפט, אתה אומר לו, מה אתה כותב?

מה, מה, מה כתוב שם?

אומר לך, אדוני, בשביל זה צריך ללמוד שנים רבות, אתה לא יכול בחמש דקות לדעת.

טוב, מה עכשיו? הוא אומר, תיקח כדורים כל שש שעות. דוקטור, אני לא יכול לקום כל שש שעות.

תן לי לישון לפחות בלילה, לא חייבים כל שש שעות. טוב, דוקטור, איזה צבע הכדורים?

אדום, שחור, אנטיביוטיקה. תן לי כחול לבן, תראה, מדברים בחדשות, כחול לבן.

אדוני, פה זה לא בחינה כזאת, תיקח איזה ותרד.

אתה מתלבש, יוצא למטה, הולך, מגיע לרוקח.

עומד בתור, לא אומר, רוקח, יש לך תעודות? שום דבר.

לוקח את התרופות, לוקח את התרופות.

יכול להיות שהתבלבל, אתה יודע איך הם כותבים קושקש? לפעמים לא מבינים, לפעמים כן מבינים.

יכול להיות שהוא התאה בכדור, יכול להיות הכול. יכול להיות שהתרופה לא אוחסנה בתנאים המתאימים. יכול להיות שבדרך של היותה מבית חרשת עד לרוקח זה התקלקל כבר, ואתה לוקח בסוף עם כל התאריך של האמונה את הכדור, בולע, הופ,

לא יכול למות.

למה? כי כל כך הרבה טעויות היו בדרך.

ומתו אנשים כבר, נכון? מתוך אמונה.

מתי שהיו מקרים?

עכשיו מה?

זה מאמין?

למה? דוקטור.

דוקטור, מתי נהיה בריא?

עוד שבוע בעזרת השם. יש לי קרוב משפחה, דוקטור.

פעם הייתה לי, חוץ מכבודכם, נזלת הרבה זמן.

אתם יודעים שעוד היום פטרו את הבעיה של הנזלת. לירח הגיעו יותר, אבל את לאף שלי עוד לא הגיעו.

אמרתי לו, תגיד לי, האמת, הכדורים האלה עוזרים, הטיפות הכל? הוא אומר לי, תראה, עם כדורים לטיפות זה שבוע.

בלי זה זה שבעה ימים.

אתה מבין?

אבל מה?

טוב, נותנים. אתה אומר לרופא, כמה זמן זה ייקח? שבוע. אחרי שבוע אתה עומד עוד פעם בתור, אתה עומד שוב פעם, נכנס, אומר לך, כל ליפו תתפשט. טוב, היית כבר פעם, בדקת, דוקטור, לא חזר. תת תעודות. שום דבר לא אומר, למה אתה עומד בתור, כי אמר, לוקח הכול. הפעם אתה זהיר.

אתה מסתכל עכשיו, אמרנו, תראה לך כדורים.

אתה רואה שכתוב רעל, גולגולת עם שתי עצמות.

וואלכ, מה זה? אתה טעית? לא, לא, זה כולם מקבלים אותו דבר.

אתה רואה שכתוב על התמליות שם, תופעות לוואי.

מה?

שיגרון, שלשולים, כאלה בטן, חום, עקאות, כל זה כתוב. מה?

אם תגנע את הכדור, יכול להיות שיהיה לך את כל זה. בקיצור, אתה מסתבך עוד יותר.

ואנשים מאמינים ברופאה, עומדים בתור שנים.

יום אחרי יום הם משלמים מס.

זה אתה מאמין. למה? רגע.

חלוק לבן, טופן.

כשאתה בא אצלי, אתה לא מאמין.

למה זה חשוד חלוק שחור?

עכשיו, רופא למד...

תשמע, אני אגיד לך... בסדר, ברוך השם שאתה מאמין.

הגיע לנקודה, הגיע לנקודה.

כן.

הם לא משכנעים.

תקשיב, הם אומרים, אם יצא, יצא, לא יצא,

אתה תראה, הבעיה שלך יותר חמורה.

אני לא מאמין בשם.

ברופאים אתה מאמין? לא חס ושלום, בשם.

לא. כשאתה עולה אתה הולך לרופא? כן.

כי אני מאמין בשם שהוא יהיה השליח.

אה, גם אני מאמין שהוא יהיה השליח.

יפה, אז מטריפה, השם.

מאה אחוז.

מאה אחוז.

אשריך.

עכשיו רואים שאתה יהודי, ברוך השם.

עכשיו תקשיב,

אני רוצה להגיד לך דבר אחד פשוט.

שמור.

הרעייה היא, אני אגיד לך מה הבעיה פה. הרעייה היא שאתה בא על ההצעה כזו, אתה צריך לפזור מאוד את הקהל הנכון.

כן. היות שיש לך פה כל כך הרבה אוהדים,

שהם לא מהסקטור החילוני.

רגע, רגע, רגע.

ההצעה כזו, שאתה בא להוסיף בתשובה,

לא צריכים את כל המסיבה,

משה. כל אלה שכבר מאמינים.

טוב, מאה אחוז, מאה אחוז. תקשיב.

אני לא הזמנתי דתיים, אני בקשתי מהרן מסלטון, והוא יודע. אמרתי לו חילונים שיבואו, חילונים.

אבל הוא לא יכול לשלוט על זה, הוא כבר אמר, רגע, חכה.

הוא אמר לי מההתחלה שהוא לא יכול להשתלט על זה פה בפתח.

אמר לי לא לענות שאלות לדתיים, רק לחילונים.

מסיבה פשוטה, זה גם הרצון שלי.

אני באתי בשביל לקרב את מי שיתרחק, לדבר אני לא רב, אני יכול ללמוד מכל

הדתיים פה לא ללמד אותם.

אבל לחילונים אני עוד יכול להסתדר איתם קצת.

אבל אני אגיד לך דבר אחד,

העניין הוא פשוט,

שבין אם יש אהדת, אתה גם אוהד שלי, אני בטוח שאתה תהיה אוהד שלי גם אחרי הערב.

בהחלט, טוב.

מאה אחוז, השם ברך אותך. עכשיו תקשיב, לא משנה, הצחוק זה לא עליך חס שלום. לא, זה לא עניין של צחוק. אם האמת אתה מתייחס להיפך ברצינות, ברצינות. אז מכל בדיחה, מכל דבר, תראה, משה, משה, משה, משה, משה, משה,

השם ברך אותך, משה, תקשיב.

הדבר הוא פשוט,

שים לב,

אני אומר את זה בצורה הומוריסטית מסיבה אחת פשוטה.

אתה יודע מה זה להחזיק קהל שלוש שעות.

אם אני אהיה יבש,

חצי ילכו אחרי חצי שעה,

תקשיב, חצי יירדמו לי, וגמרתי את כל ההרצאה.

התייחסות רצינית לכל מה שאתה אומר. כל מה שאמרתי רציני, אני מוכן לדבר עכשיו בלי חיוך וטרס רציני. אני אחזור עוד פעם לדוגמאות.

ראיתי שאשתו של יחצקיה נפגעה גם בגלל הבית שלך. לא, לא אשתו, לא.

אתה מכיר את אשתו?

לא משנה, משה.

לא משנה, משה. אם היא נפגעה, אתה לא צריך להיפגע מהפגיעה שלה. מספיק שהיא נפגעה.

כן?

משה, אני שמתי לב,

משה,

השם מברך אותך.

משה, עזוב אותם, הם אינם.

עכשיו אני, משה,

אני שמתי לב, כשאני דיברתי עם אברהם אתה צעקת.

לא התלוננת.

כשדיברתי עם יחזקאל צעקת.

זו לא בדיחה טובה, צעקו כל היום, רק כמו שלא צעק.

אז בוא נעשה בדיחה לכל דבר. מאה אחוז. אז טוב, הסכמנו שרופא,

אנחנו מאמינים שהוא רופא, מאמינים,

אבל באמת הוא לא רופא, אנחנו לא יודעים, רק מאמינים, נכון?

ואני, לפחות באותה מדרגה קצת יותר טוב, כי אני יכול להביא הוכחות,

ואני לא דוחה אותך, אומר לך, אדוני, לך תלמד,

ותראה שאני צודק שזו התרופה.

אני מוכן, תראה,

בא מהארץ לפה בשביל להסביר לך ולאחרים,

בשביל שתדע, אתה שומע מה האמת, עם הוכחות תרוב שיהיו טובות לך.

לא לי.

לא מה שאני אומר, אמת. תאמין, אל תאמין, אתה לא מבין. לא, אני לא אדחה אותך. אני אשב איתך עד הנקודה שתגיד אמת שלא מאמין.

זה ההבדל, אתה מבין?

אצל דוקטור אין לו זמן, זה עולה כסף, עומדים בתור, הכול. אתה יושב פה שאלה שנייה, לא רע. לך אין זמן?

איך?

לך אין זמן? כן, כל הזמן.

אני מסכים, אבל רק יש לי בעיה אחת.

אם אני יכול להציל אחד או להציל עשר או להציל מאה או להציל אלף, מה עדיף?

אני יכול להציל אחד, עשר, מאה או אלף.

המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא.

אז המציל שניים, משה, משה, משה, משה, משה, נכון, משה.

אני אגיד לך, המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא,

המציל שניים כאילו נציל שני עולמות מלאים, המציל שלוש עוד יותר, אבל אני אגיד לך למה.

תראה, אני אגיד לך, נכון? תמר, אני אגיד לך למה.

עכשיו תראה למה.

תקשיב.

אני אתן לך דוגמה, משה.

סליחה.

משה,

אתה בשיטה שלך לא צודק, אני אגיד לך למה.

אם יש פה חמישה זבובים, חוג בית,

ואני רוצה לתפוס אותם ביד,

אז סיכוי שאני לתפוס אחד קשה.

אבל אם באתי לאלף זבובים,

בטוח שאני לתפוס עשר או עשרים כל מכה, נכון? לא?

למה לא? הרי אני מדבר אותו דבר. אז אם יש פה עשר, הסיכוי מעשר נגיד אחוז,

ואם נדבר לאלף, אז זה אותו אחוז, אבל כמה זה באמת?

תקח את זה שהאולם מלחם, 90% הוא באנשים שמאמינים את התנאים. אתה יודע כמה מהדתיים פה מתחזקים בעקבות ההרצאה?

ראית? זה לא הכי לא נמוכים כפיים, זה הדתיים.

משה,

עכשיו אברך אותך, לכל יהודי יש עניין של לקבל.

מה שיש בידי אין בידם, מה שיש בידם אין בידי, תמיד.

אתה יודע מה אמר הקדוש ברוך הוא? תראה, תראה כמה תורה חשובה.

אמר כי לקח טוב נתתי לכם

תורתי, אל תעזובו.

מה המקח הזה הטוב?

תראה, אם אתה סוחר בדים

ואני סוחר ביהלומים,

אם אני בא לקנות אצלך בדים,

אם אני בא לקנות אצלך בדים,

אני יכול לשלם לך ביהלומים, נכון?

אני אקבל בדים, אבל אני חסרתי יהלומים עכשיו.

אם אתה בא לקנות אצלי יהלומים, אתה יכול לשלם לי גם בבדים,

אתה תחסר את הבדים, אבל תקבל בתמונת על יהלומים, נכון?

בתורה לא.

אם אני למדתי,

כן?

מסכת סנהדרין, ואתה למדת מסכת זרעים,

אם אני אלמד אותך עכשיו את המסכת שאני למדתי לך, יהיה שתי מסכתות,

ואם אתה תלמד אותי את המסכת שלך, יהיה שתיים.

אף אחד לא הפסיד.

לכן, כי לקח טוב נתתי לכם, אף אחד לא מפסיד.

עכשיו, מה שאני נתתי פה, מה שיש להם, קיים.

מה שהוספתי, נתוסף. הם לא הפסידו ואני לא הפסדתי.

רק רווח.

אז גם דתי זה עוזר לו קצת. לא יודע, פה אמרתי מילה חדשה, שם אמרתי איזה רעיון.

זה רווח לכולם, אתה מבין?

וחוץ מזה,

למה צריך את המחיצות?

יהודי דתי, יהודי חילוני. יש יהודי שומר מצוות, יש יהודי פחות שומר מצוות, זו הבחינה.

כמה מצוות אני בטוח שגם אתה שומר, נכון?

יום כיפור שומר, ברוך השם.

לא שומר עבור יום כיפור.

למה אתה יודע? זה לא יכפר עליך.

אם לא עושים תשובה, אתה צודק.

אם אדם לא עושה תשובה ביום כיפור...

נכון, אשריך, אתה ממש צדיק יסוד עולם.

אנחנו הראשיים נשארנו, כל הזמן אשמים אנחנו.

אנחנו משתדלים, משתדלים, בסוף אנחנו טועים.

יש לך דרך, אתה קלט הומון.

ראש קטן. כן, ראש קטן, עושה ראש קטן. לא מבין דאצית, כן, יופי, על הכיפאק.

אתה יודע מה זה ראש קטן, רק שלא יחצו לך אותו בסוף במלחציים?

אדם לא מבין מה הוא עושה.

אתה אומר לקדוש ברוך הוא, אני בסדר,

איך אתה אומר לו, אתם בסדר?

איך? אתה צריך יום אחד לתת דין וחשבון על זה.

אתה יום מכין למחר, מחר אתה מכין למחרתיים.

מה עם יום המחר שאתה תיפטר מן העולם, מה הכנת לשם?

מה תיקח לשם, את הסיפורים? תגידו, אני חושב שהייתי בסדר, כי אני ידעת היהדות מהי.

באת משפחה דתית,

למדת בית ספר דתי,

ידעת הכל, מרדת בי, על מה?

לא יודע לקרוא.

על מה?

מה עשה לך הקדוש ברוך הוא רעה שאתה משלם לו ככה?

אתה יודע, אמר לי אחד,

אני לא מוכן לקבל את כל הטענות האלה, תהיה מסיבה אחת פשוטה.

אני,

לא תשכנע אותי, כי אני הייתי בשואה, אני ראיתי מה קרה.

אמרתי לו, מה קרה?

אומר, המשפחה שלי הלכה.

אמרתי לו, אז מה?

הוא אומר, אז מה?

המשפחה שלי הלכה. איפה הקדוש ברוך הוא?

אמרתי לו, תשמע, אני אגיד לך משהו.

אם היית נוסע עכשיו לירושלים,

והייתה תאונת דרכים,

וחס ושלום כל המשפחה שלך הלכה ואתה ניצלת,

היית מודה

או היית כועס?

הוא אומר, הייתי מודה.

הוא עזוב, למה אתה לא מודה שניצלת משהו? למה אתה כועס?

ואם אתה כועס על הקדוש ברוך הוא, אין בעיה, אתה יכול להתאבד ולהצטרף למשפחה.

אלא האדם, הוא אומר, ואלו, לא אכפת לי החיים. כן, למה אתה לא מת? למה אתה מנצל מהקדוש ברוך הוא את החיות, לוקח ממנו ועושה נגדו?

אם באמת לא טוב לך, הכל לא בסדר, הקבוצה עושה השם עוולות לא טוב,

אל תשאר פה.

אבל אם כן,

למה תיקח ולא תחזיר? למה תכפור בטובתו?

אתה יודע שהקב' ברוך הוא לא צריך להתעסק עם אנשים הרבה, חס ושלום הוא עושה לו כריש דם במוח, טרמבוזה בלב, הדם גומר.

זה כלום בשבילו.

נשימה אחת הוא סותם לאדם את האף,

דקה הוא גמר את הסיפור.

לא צריך הרבה, לא צריך כוחות, לא צריך תכנונים, לא כלום.

יכול לישון, לא לקום.

למה להתגרות עם בורא עולם?

הוא עושה טובה, מגלה פנים, כן, מעריך, מעריך, מעריך, מעריך, זה לא מבטל, חס ושלום.

כל האומר שהקב' ברוך הוא ותרני, ותרו בני מאהב.

הקב' ברוך הוא לא מבטל, הכל בחשבון.

עצור תמים פועלו ככל דרכיו משפט

אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא.

שום דבר לא נעלם הקב' ברוך הוא.

אז אתה על כל תנועה, על כל ביטוי, על כל דיבור תצטרך שלם.

סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

בסוף משמיעים לאדם כל דבר, מה שעשה בחייו.

הוא מגיד לאדם מסחו, אפילו שיחה קלה בין איש לאשתו, אומרים לו בשעת הדין. אתה יודע מה זה מה שמדבר איש ואישה, משמיעים לו בשעת הדין?

לא רק זה, גם מראים לו את זה, מראים לו את המעשים שעשה.

בסוהר הקדוש כתוב שיש רקיע שבו נחרטים מעשיו של האדם.

ועל זה אומר, בקהלת,

כי את כל מעשה יביא האלוקים ממשפט על כל נעלם בין טוב ובין רע.

לא על המעשה יביאו במשפט, אלא את המעשה יביאו במשפט.

אז מה אדם יכול לעשות?

אנשים חושבים, זה מה שאומר דוד המלך ארוש שלום, בינו בוערים בעם וחסילים מתי תשכילו.

הנוטה אוזן, הלא ישמע. יחזקאל, יחזקאל.

הנוטה אוזן, הלא ישמע. מי שעשה לנו אוזניים לא שומע.

אם יוצר עין, הלא יביט.

משהו עשה לנו עיניים לא רואה.

עיני עינק הוא רואה.

עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים.

נכון, יחזקאל?

עכשיו אני רוצה להבין דבר אחד פשוט.

משה, אני יודע, יש לך קצת נפגעת מבחינת כבוד, אין דבר השם בערב לך. אני לא חס ושלום דיברתי נגדך אישית, נגד התזה שהצגת, אני חייב.

אבל תבין עוד דבר אחד.

זה לא קשה לקיים תורה ומצוות.

בכלל לא קשה.

אמרה לי אישה אחת, תשמע,

אני מוכנה לחזור בתשובה, אבל לאט-לאט.

אמרתי לו, למה לאט-לאט?

אם השם ייתן לך לנשום לאט-לאט,

מה לאט-לאט? נותן לך לנשום הכול, תתנה הכול.

לחזור בתשובה זה לא בעיה, זה סטיפ ביי סטיפ, צעד אחר צעד. אבל איך?

עבירות לא לעשות.

אתה יודע, אסור, תפסיק.

אם אפשר שאני אדם יבוא לפני השופט, יגידו, תשמע,

אני מוכן לחזור בי, הייתי רוצח,

הייתי רגיל לקחת אלף חוזים כל חודש, להרוג אלף אנשים,

אני מוכן לחזור בי בתשובה, אני ארד בחודש הבא לתשע מאות.

אין, עבירות צריך לחתוך.

עכשיו, מעשים,

טוב, מה שלומדים עושים, מה שלומדים מתקדמים,

אבל מה שיודעים צריך לעשות.

אי אפשר שאדם ידחה יותר מדי.

עכשיו, מה?

אנשים לא רוצים אפילו לעשות את הצעד הראשון.

שוב פעם, בעיה של חברה, מה יגידו?

מה יגידו הבריות?

מה אני עושה איתם מחר?

אתם יודעים מה אני עושה עם שני תימנים, תימנים, תימנים שהתחתנו.

התימני רחב על חמור,

והיא הלכה אחריו. הלכו בדרך.

אז ראו אותם אנשים,

אמרו לה תימנית, תראה כלה, ביום הראשון מסכנה, תן לה לרכב על החמור, למה אתה?

אמר להם, צודקי, ירד מהחמור, נתן לה לרכב.

עלתה על החמור, רכבה, והוא הלך ברגל.

פגשו אותם אנשים שוב פעם בדרך, מה יגידו?

אמרו, תראה איזה שכל יש לתימני הזה, כבר ביום הראשון נותן לה לרכב, מה יהיה עם הער?

אמר להם, הם צודקים, תרדי, תרדי מהר.

הלכו שניהם ליד החמור, הלכים וראו אותם אנשים, מה יגידו? תראה איזה שני פמונים האלה, יש להם חמור, הם הולכים ברגל.

אמר גם הם צודקים.

מה עשו שניהם? עלו על החמור ורוגמו עליו שניהם.

ראו אותם אנשים, אמרו,

יוסקל, חמור קטן, שניים עליו.

מה יעשו? גם הם צודקים.

ירדו מהחמור, לקחו אותו עליהם, והלכו בדרך.

ראו אותם אנשים, מה אמרו? שלושה חמורים.

זאת אומרת, מה שלא תעשה, לא טוב.

תעשה ככה, לא טוב. תעשה ככה, יגידו לך, עזוב אותו, תשמע לו, תשמע לי.

אתה הולך לעצמם, עזוב אותו, תשמע לנו.

ככה אדם מבלבלים לו את המוח כל החיים.

אדם יוצא שפוט של החברה.

החברה אומרת לו איך להתנהג הכול, במבט, בעיניים, באף אפילו אומרת לו איך להתנהג, באף.

איך באף?

אדם יכול להרוג את החבר שלו באף.

שואלים אותו, איך יחזקאל?

אז הוא אומר,

גמרנו, לא קונים מצרכה יותר.

נגמר, רק איזה סתיו, גמרנו.

אלא מה, אנשים צריכים להבין, זה המצב, אנשים פוחדים.

מה שאומרים הציבור, ככה הם רוצים להיראות.

שומר רחם, המצב הזה חמור, כי אדם לא בעל דעה עצמית, אדם לא מתבונן באמת.

אדם מסתכל מה ההמון עושה,

והוא אומר, יש לו טענות, תראה, אני מה, אני אלחם נגד הזרם? אני לא יכול,

כולם עושים ככה, גם אני?

חזקאל, יש לנו כלל.

איך אנחנו יודעים אם דג חי או מת?

אם אנחנו רואים את הדג שוחה נגד הזרם,

סימן שהוא חי, חזקאל.

אם רואים את הדג שוחה רק עם הזרם,

סימן שהוא מת, כי דג מת לא יכול לשחות נגד הזרם, נכון?

חזקאל, אם אנחנו רואים יהודי ששוחה עם הזרם, רחמנא לצטן, הוא מת מבחינה רוחנית.

אם הוא יכול לקום ולשחות נגד הזרם, זה יהודי חי.

נראה אם אתה תוכל לשחות נגד הזרם.

זו החוכמה. הבעיה שלך, יחזקאל,

זה רק החובה.

אסמאמיני.

הבעיה זה רק אשופון יא נס.

תוריד את זה,

תראה שאתה מסודר.

למה? אתה לא יכול לוותר על הטלטלים, נכון?

וואי, גדל זקן, הסתגעת, מה אני זקן?

ואחרי זה שחור, אתה הסתגעת, לא נראה לי. תראה לי שקניתי ג'ינס חדש, עכשיו אני עדיף.

וככה, אתה מבין, אדם עומד על עצמו, וזהו, וזהו, וזהו, ויוצא.

אלא מה? צריך לשים לב, רבותיי.

הבעיה, הנה, משה צוחק, השתבח, ואומר, משה!

אין דבר, אני סחבק, אל תדאג.

לא, לא, אנחנו בסדר. עם ישראל חלרים.

עכשיו העניין הוא כזה,

שיש לנו עניין, רבותיי, שאנחנו צריכים בעזרת השם בורח להבין את הנפקא מינא של כל העניין.

מה בסוף?

בסופו של דבר, רבותיי,

למה מחלקים עכשיו? עוד מעט.

בוא נחלק עכשיו, אחר כך יש אפשרות עוד מעט.

אלא מה? צריך להבין.

שבסופו של דבר אנחנו באנו לעולם, צריכים לצאת מן העולם,

צריכים לקחת מטען רוחני, גשמין נשאיר פה,

ואדם צריך להשקיע כבר, אברהם יודע, בווילה,

נכון?

משה יודע שכבר אפשר לא להאמין גם לרופאים, אפשר להאמין בשם יתברך,

חזקאל יודע, צריך לשמור שבת כמו שצריך, לאכול חסר בנקיות הכול.

זה, רק אני אומר לכם דברים קטנים בשביל שאדם יתבונן. אם אדם לא ייכנס ליהדות כמו שצריך, על הסדר,

השם ירחם.

אדם טועה כל חייו.

ובכן, רבותיי, אנחנו צריכים להגיע בעצם למסקנות.

ברור לנו שתורתנו הקדושה אמת, ברור לנו שהקדוש ברוך הוא קיים, רק מה? רצינו כל הזמן להסתיר ולהחביא ולהתרחק.

אני אשאל עוד שאלה אחת.

אני אשאל אותך שתהיה בריא, אתה אברהם.

אתה ראשון, גם אברהם היה הראשון,

אברהם העברי. תגיד לי,

אתה מאמין בשם?

מאמין בתורה?

ברוך השם. תגיד לי עכשיו.

אם אתה נכנס לחתונה, ואתה רואה שבחתונה הזאת

יש אנשים שמחים.

אתה, יש לך בעיה של כשרות, רוצה לבדוק אם זה קשה, נכנס למטבח.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

זה לא נורא כלום, קצת. הם לא ירגישו.

אתה יוצא החוצה ראש הטבחים האלה, זה רב טבחים.

יוצא החוצה ואומר לכאן, רבותיי, לא לאכול ישרע על בתוך הבשר, אל תאכלו.

אנשים לא שומעים.

לא, מה, עזוב אותך, מה, אתה לא נורמלי?

הטבחים לא היו מודיעים לנו אם נפל או לא נפל?

ככה הם אומרים לך.

אתה אומר להם, רבותיי, נברר, ראיתי, התווכחתי, אם לא שמעו אותי. אומרים לך, אדוני, אתה רב בשר, תאכל בורקס.

לא שומעים לך.

מגישים את הבשר, לכל אחד.

גם לך מגישים בשר.

אתה יודע שבבשר יש רעל.

אתה תאכל?

ברוך השם שלא.

אתה שיודע היום שהתורה אמת,

ובחוץ יש רעל, שקר, אתה תאכל?

אתה יודע שהתורה אמת,

בחוץ זה רעל, שקר, מה שלא אמת, שקר, רעל.

אתה תאכל?

לא. אתה חוזר בתשובה ערת.

בעזר השם, זה היום רק אמת, שקר לא, לזרוק, נכון?

אשריך השם בלך אותך.

בעזר אותו יתבורך.

אם כן, רבותיי, תזכרו דבר אחד פשוט, יהודי, אתה גם לא היית אוכל רעל, נכון?

לא. בורך השם, גם אתה עוזר בתשובה, אז כן.

היה אמר, אני אגיד לך עוד דבר, תקשיב, אל תתבייש, אני איתך.

עכשיו תקשיב.

יהודי לא יכול לברוח מהיהדות שלו.

יתחבא, לא ירצה, יגיד ספק, לא יודע, לא ברור. כן, לא יכול לברוח מהיהדות.

היה יהודי אחד שאמר, אתה יודע מה? נמאס לי מהיהודים.

אני הולך להיות גוי.

איך עושים? הולך לכומר, אומר לו, מספיק, נמאס לי.

הולך לכומר, אומר, שמע, אני רוצה להיות גוי.

אמר לו, טוב, אין בעיה.

איך נהיים גויים אצלכם? אז הוא אומר, אל תאכל דגים שישה חודשים בערב שבת,

תבוא אליי, אחרי זה אני אהפוך אותך להיות גוי.

זה הכל? הוא אומר לו, כן.

אחרי שישה חודשים הוא מגיע אצלו, אומר לו, לא אכלתי דגים שישה חודשים,

תעשה ממני גוי.

אומר לו, בסדר, אין בעיה.

אומר לו, תעמוד ממולי, עומד ממולו, אומר לו, אל תזוז.

מוציא מהכיס שלו פוסה קטנה עם מים,

מכניס את האצבע בפנים,

ואומר לו, אתה לא יהודי,

אתה גוי.

אתה לא יהודי, אתה גוי.

אתה לא יהודי, אתה גוי.

שלוש פעמים.

אומר לו, זהו, אתה גוי.

מה אמרת? צוחק עלי?

שלוש טרפון אני נהייתי גוי?

אומר לו כן.

אומר לו מה אני לא חייב להניח תפילי לא שבת לא כיפור לא כלום? אמר לו שום דבר אתה פטור מהכל.

לבוא ביום ראשון לכנסייה?

אז הוא אומר לו לא צריך גם זה פטור. אמר לו בשביל מה יהיה איתי גוי?

אז הוא אומר לו העיקר שלא תאכל דגים בערב שבת.

אמר לו מה אכפת לך מהדגים שלי תגיד אם נטפסת עליהם?

אז הוא אומר לו תראה אצלכם היהודים אומרים שכל האוכל דג ביום דג, ניצול נדג.

מה פירוש? אני לא מבין בזה.

אומר לו, תשמע, אתם אומרים שמי שאוכל דג

ביום דג, דג, דג, דג זה שבע בגימטריה, זה יום השביעי, יום שבת.

כל האוכל דג ביום דג, דהיינו ביום שבת.

ניצול מדג, ראשי תיבות, דין גיהנום.

אבל לא טוב שעבר קניינים, לא ידעתי.

הלך קנה דג בשביל שישה חודשים שלא יעשו את הגן עדן.

שם את הדם על השולחן בערב שבת, אוכל.

בא כומר ידע היהודי איזה חשוד,

דופק בדלת, אומר לו פתח.

פתח אומר לו, אה שקרן, אתה אמר כשאתה לא תאכל דגי.

אומר, אני לא אוכל דגי.

מה אתה רוצה, אין לי דג גדול, לא דג קטן.

אומר לו, זה לא דג.

אומר לו, מה לא דג? אין לי עיניים ספירים, קסקסים, זה זלם, הכל דג גדול.

זה לא דג.

מה זה לא דג? אז מה זה?

אומר לו, זה צנון.

צנון?

על העיניים עם זלם כזה גדול צנון?

אמר לו, כן. אמר לו, תשגע אותי.

אם אני משגע אותך, אתה שיגעת אותי.

אני למדתי ממך.

אני קניתי את הדג, אבל קניתי גם מים. ואני אמרתי לו, אתה לא דג, אתה צנון.

אברהם לא דן, יחזקאל לא צנון, ואתה יהודי, השתבח שראט.

אבל צריך להבין דבר אחד, רבותי, אנחנו לא יכולים לברוח מהאמת.

אי-אפשר. לשקר אין רגליים.

לשקר אין רגליים.

שימו נאם.

הגמרא שואלת.

הגמרא שואלת, למה

אותיות שקר קרובות זו אצל זו?

שקר הן קרובות באלף בית, כן? אחת אחרי השנייה.

למה אותיות שקר קרובות זו אצל זו?

משום שהשקר מצוי אצל האדם.

קרוב אצלו השקר.

ולמה אותיות אמת רחוקות זו מזו, א', מ', ות'?

משום שהאמת רחוקה מן האדם.

עכשיו תראו, שקר זה שקר.

למה? לפי האלף בית שקר צריך להיות קו, ר', שין. אבל זה שין קו, ר', שקר, שגרון, מחריד.

כן?

אבל אמת, אמת. האלוף ראשונה מממצעית תו האחרונה.

ולשקר אין רגליים,

שהשקר עומד על רגל אחת.

אם תרצו של הקוף, אם תרצו שפיץ של השין,

בקוף והר', על רגל אחת. לשקר אין רגליים, רגל אחת.

אבל לאמת,

שתי רגליים. א', יש לה שתי רגליים. מ', שתי רגליים, ת', שתי רגליים.

אז מי שנמצא בשקר,

הוא עומד על רגל אחת.

כמה זמן אתה יכול לחמוד יחזקאל על רגל אחת? בסוף חייבים לרדת עוד רגל, לא?

מגיעים לאמת בסוף, חייבים, זהו, ברוך השם.

אמר רבותיי, מן האמת אי אפשר לברוח.

אפשר להגיד ככה ככה, אנחנו כל יום מתקרבים לקדוש ברוך הוא, אנחנו לא יכולים בבחמנו.

יום המוות מיום היוולדו. אדם לא עומד בגיל 70, אדם מת כל רגע.

מיום היוולדו כבר הוא מת. יום המוות מיום היוולדו.

הדקות שחולפות הם מתו, לא יחזרו, נגמר.

רק מה, המוות, מה שאנחנו קוראים, זה הרגע האחרון שנפרד מאיתם.

זאת אומרת, אנחנו קורא גם מתקרבים. לאן? לקדוש ברוך הוא. אנחנו נעמוד לפניו לתת דין.

הסתכל בשלושה דברים, מן אתה בא לידי עבירה. מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי התעתי ליתן דין וחשבון. מאין באת מטפץ רוחה.

לאן אתה הולך?

אל מקום עפר, רימה ותולעה.

ולפני מי התעתי ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלאכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

רבותיי, באמת אין בינינו הבדל.

מי שלא שומר תורה ומצוות, רחמנא ליצלן.

מי שלא שומר תורה ומצוות,

אין לו בחינה של הנשמה כמו של יהודי שומר תורה ומצוות. למה?

הוא הופך להיות רק בהמי.

הוא עוסק רק בחיי הגוף.

מה שעושה בהמה, הוא עושה מעשה בהמה.

יש בנו שלושה דברים מן הבהמות ושלושה דברים מן המלאכים.

מן המלאכים קומה זקופה, דעת ולשון הקודש.

מן הבהמות תשמיש ואכילה ושתייה ושינה.

זה גם מן הבהמות.

אבל אם אדם אין לו את שלושת הדברים,

כן, אז הוא הופך להיות עכשיו כמו בהמה.

הוא באמת חזר, אומרים, כן, שלמה המלך אומר,

מותר האדם מן הבהמה אין.

אין באמת יתרון בין האדם לבהמה כלום.

זה חי וזה חי, זה אוכל ושותה, זה אוכל ושותה, זה פרה ורבב, זה פרה ורבב, זה אמת וזה אמת, מה ההבדל?

אלא באמת מהבחינה הזאת אין הבדל,

יש רק הבדל אחד,

ומותר האדם מן הבהמה אין, לבד מן הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתת דין וחשבון.

יחזקאל זה לא הגוף, זה הנשמה.

הגוף של יחזקאל בהמי, כמו הבהמיות של אמנון, הגוף.

אבל זה הגוף.

אני יכול להעלות גם את הגוף שלי למדרגה של רוחניות. אם אני נזכה, אם אני יכול לעבוד על זה כמו אליהו, זה יכול להיות טוב.

אני אגיע למדרגה שהגוף שלי גם יהיה מבחינת רוחני.

אבל השאלה היא כמה אני אספיק, כמה אני ארצה וכמה אני אשתדל.

אבל לפחות שאני אציל את נשמתי, כן?

שתזכה, לא בא לחינם.

שיצא מפה עם משהו מהכרם הזה, לא כמו השוחל שישב את הכול.

זה הבחינה בעצם שלנו.

לכן בעל כורחך אתה נוצר, בעל כורחך אתה נולד, בעל כורחך אתה חי, בעל כורחך אתה מת,

ובעל כורחך אתה תיתן דין וחשבון לפני מלך מלאכם הנכים הקדוש ברוך הוא.

מי שכפה אותנו להיווצר, להיוולד, לחיות ולמות, כופה אותנו לתת דין וחשבון לפניו.

אז אנחנו רבותיי בדרך לקראת זה,

בלית ברירה, אם תרצו או לא תרצו, תחשבו או לא תחשבו, זה המצב, מתקדמים ליום הזה שניפרד מעולם זה ונעמוד לפני האמת.

ואז נעמוד במערומנו ויראו כל דבר שעשינו, שום דבר לא נסתר.

הכל גלוי וידוע, רבותיי.

מה נגיד באותו יום הדין?

בדיחות לא יקבלו, סיפורים לא, הכל.

אנחנו מעידים בעצמנו, נשמה שיוצאת מהאדם כל לילה,

עולה למעלה וחותמת על מעשיה, וביד כל אדם יחתום.

זה ספר תולדות אדם, מראים לו אתה חתמת,

אדוני, נשמתך עלתה כל לילה, חתמה על כל מעשה של אותו יום.

אדם לא יכול להתכחש.

אז מה אנשים עושים? עוד שקר, עוד הוולים, עוד וידאו, עוד ריצה, עוד פה, עוד פה, עוד פה. אתה שוכח בעצם בשביל מה באת, מה התכלית.

ואז הוא יגיד לו עוד רעיון קטן שאומר אותו, חפץ חיים זכר צדיק למלאכה.

הוא אומר ככה,

תקשיבו, כל דבר שאנחנו עושים, עושים לתכלית, כן?

תמיד הפעולה שמובילה לתכלית, הפעולה היא פחותה מן התכלית.

זאת אומרת, אם אני משקיע בחנות עכשיו עשר אלף דולר,

זה הפעולה שאני עושה. מה התכלית שלי? להרוויח אחר כך, נכון?

אז ודאי שהתכלית תהיה יותר מהפעולה. אם השקעתי עשר אלף, אני רוצה להרוויח לפחות עשרים-שלושים אלף, כן?

יותר ממה שהשקעתי. זה התכלית.

תמיד התכלית צריכה להיות בעלת שכר יותר גדול ממה שהשקעתי בפעולה.

וככה בכל דבר, בארמונות, בטווינס, כן? מה שהשקיעו זה לדעתי שכר פי כמה וכמה.

ככה על זה הדרך.

אז אנחנו רואים שהפעולה מעידה על גודל התכלית.

ככל שהייתה השקעה מרובה בפעולה, התכלית הרבה יותר עצומה.

עכשיו שימו לב, דבר נורא ואיום.

אנחנו רואים את הפעולה של הקדוש ברוך הוא. מה הוא ברא? עולם שלם!

שמיים וארץ, זו הפעולה.

לא טווינס, לא חנות, לא עשר אלף דולר. כל העולמות

ברא הקדוש ברוך הוא. זה פעולה. מה התכלית?

שיהודי ילמד תורה.

אז אתם יודעים כמה שכר יש בתורה יותר מכל העולם שברא הקדוש ברוך הוא. אם היינו פורטים את העולם הזה עכשיו למזומנים,

זה רק היה השקעה.

מה התכלית?

התורה.

אז כמה רווח יש על התורה? פי כמה וכמה משאבי העולם הזה.

נורא ואיום.

והקדוש ברוך הוא אומר בתורה על ידי ירמיאן הנביא, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

אם לא תחליט שיהיה בריתי התורה יומם ולילה ייגעו בה,

לא הייתי בורא תחום, לא הייתי משקיע. לא הייתי משקיע במקום שאין נרווחים ממנו.

נמצא שאנשים שמתעסקים בקטנות של העולם הזה,

בכסף, בזהר, בדברים הבטלים,

הם משקיעים בפעולה.

את התכלית הם מחמיצים.

צאו ותחשבו מה אנחנו עושים.

אז שעה אחת של לימוד תורה זה שעה של נצח.

שעתיים

זה שעתיים של נצח, כן? באותו יחס.

רבותיי,

אם אדם משקיע כל חייו בתורו ובמצוות, ולא צריך שלא לעבוד, אתה תחשבו שאני אומר לא צריך לעבוד.

אלא עובד, אוכל, שותה, נח, לומד, הכל, עושה מצוות, מאה אחוז. זה אדם חי בגיל.

זה 24 שעות של תורה נחשב לו. אם הלימוד שלו, כן, בהתחלה,

העבודה שלו היא על מנת לקיים את עצמו מבחינה גשמית, כדי שיוכל להזיק את עצמו ביישוב הדעת ובבריאות,

כדי שיוכל ללמוד תורה גם אחרי העבודה.

נמצא שכל הלימוד שלו וכל העבודה שלו, תורה היא.

השינה שלו, והוא ישן על מנת לקום בבוקר ללמוד תורה.

זו שינה שנחשבת כתורה.

כל פעולה שלו שהוא עושה, עם הכוונה שלו למען התורה, לא רק שהוא יתכוון ולא ילמד תורה, אלא באמת הוא עושה כך,

הכל נחשב לו תורה.

נמצא שאדם יכול לבוא לפני הקדוש ברוך הוא בימים שלמים מלאים לנצח.

כמו שכתוב אצל אברהם אבינו,

בא בימים.

איזה ימים? בא בימים שלמים בפני הקדוש ברוך הוא.

לא החסיר כלום.

וקראנו שהוא הלך,

הוא עסק בזה, הוא עסק, הוא עשה פעולות גם גשמיות, הוא לא רק עכשיו הוא עסק בתורה ולמד ולמד,

אלא הכל נחשב, כי הכל אלה אותה מטרה ואותה תכלית לקדש שם שמיים.

ומה אומר דוד המלך עליו השלום?

מי האיש החפץ חיים אוהב ימים. מי שאוהב את הימים למלאם בתורה ומצוות, זוהר חיים.

זה חפץ חיים, לא פה, כי פה כולם ימותו בסוף.

חיים נצחיים.

ודוד המלך אומר, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

הוא היה עשיר גדול, הוא היה מלך.

לא היה חסר זהב וכסף בימיו של דוד?

אבל לא, התורה יותר טובה מזהב וכסף. זה מה הוא חידש לנו? כל ילד קטן שואל אותו, זה אבנים שמשאירים וזה מה שלוקחים לנצח.

אלא הוא אומר, לא.

אומר דוד המלך אבו שלום,

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף שאני מחלק לעניים וליתומים ולצדקות ולבתי מדרשות, יותר טוב תורה.

כי התורה מקיימת את העולם.

היא אחד משלושה עמודי עולם.

אלא מה? צריך להבין דבר אחד פשוט. אנשים החליפו,

החליפו את הדבר האמיתי בדבר מדומה.

למה? אדם נפתע אחרי יצרו.

יצר הרע משלם מזומנים.

יצירתו משלם לצ'קים דחויים.

אדם רוצה לעבור עבירה,

למה רוצה לראות, היה משה קודם, לראות תראה לי?

כי יצר הרע משלם מזומן. אדם רגיל, שמע, אני עובר עבירה, נהנית עם העבירה, אל בלבל את המוח, זה טוב לי.

תשים תפילין, גם טוב, כן, אבל לא רואים דולרים מיד על המקום, לא רואים מזה חשק, לא רואים מנהל כלום, אז למה אתה רוצה שאני אעשה, למה זה צ'ק דחוי? אומרים לו, תשמע, תניח תפילין, זה יהיה לך עולם הבא.

תן מזומנים, רק על השולחן אני מקבל.

לכן, יצר הרע יש לו, אם לא היה לו את זה לשלם מזומן,

אז הוא לא היה לו מה למכור,

כי הוא שקרן.

אבל מה הוא בא ומספר לך? קח, קח, קח על המקום, קח על המקום, והאדם מתפתה.

כן, הוא צריך להתבונן, נכון שעכשיו אני שותה, יכול להיות שהכוס הזה עכשיו טעים, מתוק, אבל הוא רעל.

את הרעל אנחנו נוודא אחר כך, אחרי ששתית את המתוק, נתפת על המתיקות,

ואחרי זה תראה את התוצאות.

אבל תרופה בדרך כלל, מה רע?

מועילה.

נכון שכרגע לא רואים שיש הנאה מיידית מהתרופה,

אבל רואים את השכר שלה ברפואה, בבריאות, בכל.

אלא מה, רבותיי, אנשים זהו, רוצים להתפתות אחרי עיניהם.

זו בעיה עיניים.

בעיה עיניים.

אלכסנדר מוקדון שאל לחכמי הדרום,

מה זה דבר קטן בעגול,

שאם נשים אותו על כף המאזניים בצד אחד, ונשים כל כסף הזהב שבעולם על הצד השני,

בעגול הזה יכריע גלגל העין.

העין של האדם לא שובעת. כל כסף זהב שתראה לו בצד השני זה עוד לא, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד. אוהב כסף לא יסבע כסף.

עוד, עוד, עוד לא יגמור.

העשיר הוא בעצם עני.

העשיר הוא עני. למה? מה אנחנו אומרים עשיר?

אנחנו אומרים עשיר, מי שלא חסר לו, נכון?

מה אנחנו אומרים עני?

מי שחסר לו.

עשיר זה מי שלא חסר לו.

נמצא.

שאם אני רואה עכשיו עשיר שהוא עוד הולך לאסוף כסף, סימן שחסר לו, נכון?

אז מה הוא?

עני.

ואם אני רואה אחד שלא חסר לו כלום,

כן, מה הוא? עשיר. אפילו שהוא נראה עני.

איזה הוא עשיר?

שמע בחלקו. הוא לא צריך יותר.

אלא מה אנשים חושבים? לא הוא העני האמיתי. הוא לא מספיק לו.

הוא עני, עני ברוחניות, עני באמצעים.

זה בעיה של העין, רבותיי.

אבל חז״ל שואלים למה אנחנו לא רואים דרך השחור שבעין? למה אנחנו רואים דרך השחור ולא דרך הלבן?

היה יותר יפה לראות דרך הלבן, נכון? משהו נקי, זך. למה דרך השחור?

אשלה הקדוש אומר תשובה.

משום שרוב בני האדם

רואים רק אחרי שנהיה להם שחור בעיניים.

כשנהיה לו שחור בעיניים הוא מתעורר לשאול. מה קרה לו? מה עשיתי? מה?

עכשיו הוא שואל.

אלא באמת אדם צריך לראות לפני.

אתה לא צריך להתבונן.

התורה באה, מגישה לך, נותנת לך, מראה לך טוב ורע. תבחר אבל, תבחר נכון, ובחרת בחיים.

אז קיבלנו את הצ'אנס הזה מהקדוש ברוך הוא.

בוא ננצל אותו.

זכיתם לשמוע ולהכיר את האמת. הכרתם אותה לפני, הסתרתם אותה קצת עד עכשיו.

למה לא לעשות עם זה משהו?

למה ללכת ולהמשיך באותה דרך של טעות

ולא להתייחס אליה?

אנשים לא רוצים לשמוע, לא מעוניינים. אחד אומר לו, תשמע, אל תלך בדרך הזאת.

יש בורות אתה תיפול.

עקשן, בעל גאווה, לא רוצה לשמוע.

יש דרך קצת יותר ארוכה, אבל בטוחה. אל תלך פה, תיפול.

לא.

יש לי עצה, מה אני אעשה?

אני אסגור עיניים, אני לא אראה.

אבל גם תיפול.

לא, אני אסגור עיניים.

הוא הולך ונופל.

באמת נופל, הוא צועק.

אצילו, אצילו.

באים להוציא אותו, אומר לו, למה נפלת?

הוא אומר, טוב, לא ראיתי.

אבל למה עצרת עיניי מההתחלה?

הוא רצה לעצום.

הוא חשב שירוויח את קיצור הזמן,

את הדרך.

הוא לא יפסיד את המילה שלו, הוא ילך דווקא.

כשהוא ייפול הוא נותן תירוץ מסכן.

זה מה שעושים אנשים. אומרים, התורה אומרת ככה, תלך ישר.

לא, תלך ישר אתה תיפול.

דרך שעה, יפול באחת. אתה תיפול.

לא, תראה, זה בסדר, יסתדר מהקדוש ברוך הוא, והוא רחום לך את הרעמון, הכול יהיה בסדר, אני מכיר אותו, הוא מכיר אותי, אין בעיות.

אתה תיפול!

אחרי שהוא נופל.

טוב, תראה, לא ידעתי אותם, חשבתי, זה יתערץ את הרוסים, זה יום מאוחר יכול להיות.

לא לחכות, רבותיי. יפה שעה אחת קודם.

אני רוצה עוד להגיד דבר אחד פשוט, רבותיי.

אנחנו נמצאים בשעה נפלאה בעם ישראל.

השעה הזאת, ברוך השם,

יש עשרות אלפים של בעלי תשובה שחוזרים מתשובה בארץ, זה לפחות אני יודע.

עד היום, לדוגמה, בהרצאות כאלה,

עד היום הלבשנו כששת אלפים איש ציציות בסוף הערב שקיבלו עליהם עול מלאכות שמיים.

חוץ מנשים ששמות מטפחות ראש ואחרים שמקבלים עליהם עול מלאכות שמיים באופן חלקי.

יש נהירה אדירה בחזרה אל המקורות. השקר פשט את רגלו.

שעה מופלאה זה לא שייך באדם, לא באנשים, זה שייך בזה שהרצון האלוקי עכשיו שעם ישראל יחזרו בתשובה.

מי שיש לו זכות יטפס על העגלה לפני שיהיה מאוחר.

רבותיי, התעוררות כזאת לא מוכרת מאז חורבן בית שני.

וזה נאמר בתורה בפרשת ניצבים,

והכל נאמר מראש, ואנחנו זוכים לראות בעיניים שלנו מה שכתוב בתורה מלפני 3,300 שנה.

זכות למי שיזכה, בעזרת השם נתברך.

היום זה כבר בעלי תשובה שמאים את המשיח.

אנחנו קרובים לקץ.

על פי כל מה שידוע לפנינו,

כל הנבואות כבר נתקיימו.

נשארה נבואה אחת, גוג ומגוג ומשיח.

אנחנו ברגעים האחרונים.

לא להפסיד את העגלה, רבותיי.

והכי חשוב זה שאדם יתבונן שלא ייפול דווקא לקראת הסוף, כי אז רבים הבלבולים.

וזה נאמר, שאם יוצאת רכבת מצד אחד,

יוצאת מצד אחד מבית הנתיבות ורוצה להגיע 3,500 קילומטר לבית הנתיבות השני,

רוב הדרך הקטר יכול לנסוע אפילו לנמנם הקטריסט, יכול לישון בפנים.

כי זו מסילה אחת, אין בעיה, הרכבת נוסעת לבד.

אבל מה לפני שהוא מגיע לבית הנתיבות בצד השני?

בגלל שיש כניסה ויציאה של רכבות, יש הרבה מסילונים וצריך לפקוח עין כדי שלא ייכשל שאם יטעה כל המהלך של כל הרכבת יכול להתהפך ברגע האחרון אם הוא לא יעלה על המסילה הנכונה.

אז צריך ערנות יתרה.

עם ישראל יצא ברכבת של היהדות מיציאת מצרים מבית הנתיבות.

הוא יוצא אל הגאולה האחרונה בסוף.

במשך הדרך היה אפשר אפילו לנמנם.

לא היה בעיה, אף אחד לא סטה מן הדרך, עם ישראל הלכו באותו דרך.

היום אנחנו קרובים אל בית הנתיבות, אל הגאולה, אנחנו רואים בכניסה.

לכן יש הרבה מסילות, יש בלבולים הרבה.

הרבה יהודים השומרים הולכים לכתות שונות,

הרבה מתחממים נשואי תחרובת, הרבה מתבלבלים דווקא ברגעים האחרונים,

זה לא היה לפני כמה עשרות שנים,

דווקא בגלל שנכנסים לבית הנתיבות.

מה לעשות הוא שלא להתבלבל ולהיכנס במסילה הנכונה?

אומר לנו שיר השירים.

אם לא תדעי לך היפה בנשים,

צאי לך בעקבי הצאן ורעיד גדיותייך על משכנות הרועים.

אם כנסת ישראל מתבלבלת, לא יודעת באיזה דרך ללכת. תלך בעקבי הצאן.

אבותינו הקדושים השאירו לנו עקבות איך ללכת ישר בלי להתבלבל.

נעלה על הדרך.

ואנחנו בסדר.

ולא נעשה כמו שעושים השם אירחם בארץ.

מה עושים?

מה קרה? אתם יודעים מה קרה? דבר פשוט.

חכמי חלם.

אנחנו רואים היום

שמציאות הנוער מידרדר, הפשיעה גוברת, השם אירחם. היהדות, במקום שתהיה תפארת, מייצאת עבריינות לחוץ לארץ.

אנחנו רואים, שמעתי דבר מזעזע. בשוויץ יש בית סוהר לישראלים לבד, שלא יקלקלו את הצעירים האחרים.

הגענו למצב שיהודי נהיה מאוס.

איך זה קרה?

אלא מה? כל התרבות, כל מה שהשקיעו הלך בפשט רגל. כי זה לא הולך בדרך ישראל, סבא.

חשבו שיבנו עם יהודי חדש, דמות חדשה, ישראלי חדש, עם כובע טמבל, קיבוצניק.

זה לא הלך, רבותיי.

לא הלך, פשטו את הרגל.

מי שלא הלך בדרך השם, לא הצליח.

היו כתות תמיד, קראים, ביתוסים, צדוקים, הכול, איפה הם? אין.

מי שהלך עם עם ישראל, איחוד השדרה האמיתי תמיד נשאר.

אז מה קרה?

רואים שהכול מתקלקל. מה עושים? עצות.

פותחים דיסקוטקים,

פותחים מתנסים. אולי זה יעזור, אולי זה יקרב את הנוער, אולי פשיעה תתמעט, אולי ככה. איך זה בתי ספר מלאים חשיש,

מלאים סמים,

מורים וילדים והכול? איך? איך המצב הגיע כל כך מהר, תוך שלושים וכמה שנים, אתה ככה, אתה ככה?

איך?

אלא פשטו את הרגל.

למה? זה לא על פי התורה, זה דרך שימציא אדם, הוא ייכשל. דרך שהשם נתן, אם של ייכשל, זו התוכנית שלו, ככה הוא ברא אותה.

אז מה קרה?

עושים ועדות,

ועדה בכנסת,

אומרים ככה, עושים ככה, תת ועדה, עוד זה, בודקים בשטח, שואלים על גבי שנים, מוציאים מסקנות, מחליטים לעשות כל מיני דברים,

בונים עכשיו ככה, עושים מגרש לספורט, מגרש, אולי הציבור של הנוער יתעשה, במקום שהוא נוער רחוב, יישבו שם וזה, יתעשבו וזה.

שום דבר לא עוזר.

למה הדבר דומה? לחכמי חלם. מה היה עם חכמי חלם?

הם היו גרים על שתי גבעות,

בין הגבעות עבר נחל,

ובין השתי גבעות היה גשר שמחבר.

ברבות הימים, מרוב שימוש על הגשר,

שלושה קרשים נשברו.

ואז במהלך, כשהיו עוברים אנשים, היו כמה שנופלים ונפצעים, היו כמה שנופלים דרך שלושה החורים האלה, היו נופלים ומתים.

וזה זעזע כמובן את הציבור של חלם,

והם החליטו שם לעשות ישיבה חשובה.

ישבו ודנו חודש וטחנו, טחנו, טחנו, ואמרו מה נעשה ואיך נעשה ואיך נציל את המצב ושלא ימותו ולהקטין את הפציעה והפגיעה והכול.

עשו את כל מה שהם יכולים. אתם יודעים מה קרה בסוף?

הם הגיעו אחרי החודש לתוצאות. מה הייתה התוצאה?

באופן מיידי לבנות בית חולים מתחת לגשר.

שמי שייפצע ישר יוכלו לכבש אותו ולסדר לו את הכול.

זה חכמי חלם. במקום לקחת שלושה קרשים, לסגור את הגשר מחדש ולפתור את הבעיה,

זו העצה שלהם.

מה קרה ביהדות?

עם ישראל הלכו מהגבעה ההיא אל הגבעה הזאת בדרך ארוכה שנים, 3,300 שנה.

מרוב שימוש זה השתחה קצת.

אנשים נמאס להם קצת.

רוצים חידוש, רוצים להיות דומים לגויים, השתבש.

שלוש דורות הפסיקו.

התחילו ליפול מהיהדות, נופלים, נופלים, נטמעים, מתבוללים, הכול.

יושבים, מה עושים עצה?

בונים להם דיסקוטק, בונים להם מתנ״ס.

זה מה שירפא אותם?

זה מה שיחזיר את היהדות?

צריך רק דבר אחד, לחבר את שלושת הקרשים שוב,

לעשות חיבור בגשר של הדורות, מהדור הזה לדור הקודם, מהדור שלפניו,

ואז יש הגעה בטוחה אל התחליף.

זה העניין.

אז שלא נהיה במצב, רחמנא ליצלן,

הרי חבלי משיח זה כחבלי יולדה.

ככל שהצירים תוכפים,

ככל שהצירים תוכפים אנחנו רואים שאנחנו קרובים יותר לגאולה, כמו היולדת. ככל שהצירים יותר תוכפים,

מה קורה? קורה דבר אחד פשוט.

שיבוא הציר הגדול ואחריו הלידה.

אנחנו רואים שהצירות הולכים וגודלים, גודלים, גודלים, גודלים, עוד, עוד צרות, עוד צרות.

כל יום יותר גרוע ממשנהו.

הצירים האלה תוכפים ויותר חזקים, סימן שאנחנו קרובים יותר עד שיבוא הציר הגדול, ואחרי זה הלידה של עם ישראל בתשובה על ידי ביאנשי הצדקנו.

עכשיו אנחנו נמצאים ברגעים האחרונים,

אנחנו מרגישים את כל הצירים,

אנחנו שואלים רק שאלה אחת.

שלא נהיה חס ושלום כי הולידה,

שבצירים של שלוש דקות מרוב סבל לא יכולה לסבול והולכת להתאבד.

כבר סחבנו 3,300 שנה.

אנחנו נמצאים לפני הסוף.

חבל שיהודים ברגעים האלה דווקא יתמוטטו בפני הגאולה. זה המבחן, זה המבחן האחרון.

עכשיו להחזיק, עכשיו להתחבר, עכשיו לאחוז בכל יהודי שרק אפשר,

בשביל להתחבר,

לעלות על המסילה ולהגיע בדרך העולה בית קן.

זה מה שצריך.

מה אתה אומר, יחזקין?

בעזרת השם ינברח.

עכשיו אני רוצה לשאול שאלה אחרונה בעזרת השם ינברח.

אחרי זה אם יהיו לאנשים שאלות, אני אהיה מוכן לענות אם ירצה השם.

שאלה,

מה שאמרנו

זה אמת?

כן, אמת. אמת או לא? זה אמת או לא?

אמת. רגע,

עוד שאלה. אתם יהודים?

רק יחזקין וזה? אתם יהודים או לא? כן, כן, כן. אתם יהודים? כן, כן. מאמינים? כן. בואו נראה.

יש לנו פה ציציות בעזרת השם.

נראה מי יהיה מוכן לקבל עליו עול מלכות שמיים בעזרת השם.

מי נחזקין בכבוד?

ותהר לי בינו לעובדך באמת. בוא, בוא, בוא, בוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם.

שחייאנו, נקבענו, הגענו לזמן הזה.

כן, ברוך תהיה, חזקין, אשריך, שחזרת לעם ישראל. השם מברך אותך. בכבוד, אברהם, לא אחר רעל. בכבוד, אשריך.

וקהר ליבנו לעובדך באמת. ברכה, אברהם.

ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו.

מלך עולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן, אשריך השם מברך אותך. בכבוד, נו, מי עוד רוצה לקבל עוד מלכות שמיים?

בכבוד, רבותיי.

ואשם,

ותהל ליבנו לעובדך באמת,

וחוג בית סדר,

חוג בית, תכף נעשה לי ואתה חוג שנינו, תכף, רק שנייה.

כן.

נו, בכבוד, מי עוד פה? בוא, שתהיה בריא. אתה קמת?

נו, תמה לי. בכבוד, השם ברוך אותך. רבותיי, אני לא יכול להשאיר הכול לבד.

ותהל ליבנו לעובדך באמת ברכה. ברוך אתה אדוני אל מלך העולם, שהיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

ותהל ליבנו לעובדך בעמק.

נו, רבותיי. לא, מי שרוצה, השם יברך אותו. מי שרוצה, השם יברך אותך. אתה לא מפחד מהציצית, נכון? ברוך תהיה, בכבוד.

ברוך אתה ה' אלוהים מוחמד שקשור, שהיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן. לא, לא, לא, אני רוצה לשים עליך, מה קרה לך?

שום, לא חשוב, שים עליך. שים, שים, שים. אני שומעת אותך, קח אותה.

כן.

מי רוצה לשים ציצית, יבוא לכאן בעזר השם יברך.

נו, בכבוד.

דניץ, דניץ, דניץ. אמרתם, אתם יהודים, מאמינים. מחלקים מצוות פה.

רבותיי, מנער ועד זקן.

כן.

אתה לא ראית לרשת אלף שנה ולא נברא בלאדם ומה שהוא עשה, אני אעשה תיקון בברוב פרצנור וחזק לפועל. השם יברך אותך. בכבוד.

שחייאנו, קח ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהים מוחמד שיחייאנו וחיימנו יענו לזמן הזה. אמן. ברוך תהיה.

אחר כך, אחר כך. השם יברך אותך.

נו!

כן, אשריך, השם יברך אותך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחייאנו וגימנו לזמן הזה. אמן.

כן, מי עוד מבין היהודים הישראלים יבוא?

נו, בכבוד, תבוא נהיה אתה, שתהיה בריא.

מנערוך, בואו.

אלדד, יוחאי.

לא להתבייש, אלדד.

אלדד,

בוא, יש לך כבר קופיה גדולה, בוא, רק מי שישאר א-סיסי.

תראה, אתה צריך לצאת מפה, אני אגיד לך מה הבעיה.

אלדד, צריך לצאת מפה עם שכפץ ועם קפלד בשביל שלא יפציצו אותך בחוץ. בכבוד, אלדד!

אלדד, בוא!

וקהר ליבנו לעובדך באמת, וקהר ליבנו.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו ומלוך העולם, שחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן, ברוך תהיה, שם יברך אותך. תצליח בעזר ה'. יוחנן, איפה יוחנן? איתן, איפה איתן? בכבוד, איתן, כמו איתן האזרחי.

נו, אתה שם שתהיה בריא. בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, כן, יש לך אשרי אחד.

כן, רבותיי, תהיה רגע.

תכף, תכף. שנייה, שנייה.

כן, רבותיי, נו, מי, מה איתך אתה? מורי, מה איתך? בוא.

הוא לא רוצה, איתן, איתן לא רוצה.

אתה רוצה שתהיה בריא? עליך רגע נדבר איתם. אתה רוצה? בוא, בוא.

נו, נו, אתה, יש לך גופה גדולה. בוא, בוא.

יש פה יהודי, מה השם שלך? יהושע. רבותיי, יש פה יהודי,

רגע, שנייה.

יש פה יהודי שתורם חמישים דולר בשביל הציציות, השם יברך אותו בשם יהושע. אני אגיד מי שיברך לכולם אחרי זה השם. השם יברך אתכם.

טוב רבותיי, הציציות האלה נתרמו על ידי הרב מצלטון,

הובאו לכאן על מנת לזכות את ישראל במצוות,

המצציות, אתם הבאתם, נכון?

לזכות את היהודים בקיום מצוות עשיהם מן התורה.

בכבוד, מי עוד רוצה לקבל עליו עוד מלכות שמיים, אשרה ואשרה חלקו?

השם יברך אותך, ברוך תהיה.

כן, מי עוד?

בינתיים, עד שיקום, אני רוצה להגיד עוד דבר חשוב.

עוד דבר חשוב. השם יברך אותך, ברוך תהיה. תקרא לעוזי. השם יברך אותך. עוזי.

עוזי.

יש פה אחר כך?

לא, לא, לא מתבייש. איפה?

בוא, שתהיה בריא. בוא, בוא, יהיה לך ברכה.

מרי? הוא מתבייש, מתבייש. לא, לא צריך.

רגע, אני רוצה להגיד משהו. רק שנייה.

רבותיי, נוספת. יושב, עזוב ממנו. יש פה משפחות ראש? לא, לא. אז מה, אז מה אני אגיד לאנשים?

שיקבלו על עצמם. לא, לא, לא. עזוב, עזוב, בסדר. תקרא לעוזי.

כן, בוא, השם ברוך הוא. בוא. עוד יהודי. ותהר לי מלוך לעובדך באמת.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו והגיענו לזמן הזה. אמן. אמן. כן. רבותיי, אלה ששמים ציציות, יש פה מקום לא בכוח. לא, לא.

לא, לא.

מי שרוצה, ישים. מי שלא רוצה, לא צריך.

רגע, אני רוצה שתבין.

השם יברך, אחר כך תצליח, אחר כך תפנה.

רגע, רגע.

יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש. יש שיר אחד, כן. עכשיו אני אגיד לכם משהו.

רק שיש כאן אחד אמר, הוא מאמין בשם, לא רוצה להפסיד את הנוחיות שלו.

מה, אנחנו צריכים לענן לו, חכה.

רק שנייה, אבל אתם פה מסתובבים עם מול העניים כוללו את הקהל.

שבו, שבו, אסקל, אתה כבר נכנסת ליהדות. חכה, שבו.

נחילה, נכבדו.

נחילה.

מי שהקליט מקודם קצטו שלו, שכבודו נתן את זה לאנשים כדי לתת את המשוואה. אני מבין, מה כבודו צריך לעשות?

אתה עשית את זה? כן, ברגע. אני מוחן לך.

שב ברב, אני רוצה להעביר את המשהו. תודה רבה. אפשר לרכוש, אנחנו נפרסם איפה.

אם אפשר קצת שקט לשבת, מה קרה? לא נגמר. יש שתי שאלות עכשיו, אני רוצה לענות על שאלות. שבו, שבו, סליחה. אחר כך, אחר כך. תסלח לי.

אפשר לשבת?

ארבד, ארבד.

נו, אפשר לשבת פה?

אפשר לשבת? יחזקאל.

רגע, רבותיי.

שנייה, רבותיי. לא נגמר. מה קרה?

אפשר פה לשבת?

לשבת?

עוד דבר אחד חשוב שאני רוצה להזכיר.

לא דיברנו בנוגע

איתן. אתה רואה, איתן לא קיבל.

רגע, רגע.

כן?

לא, הוא יחליט לבד. לא, לא, לא, לא, לא. יחזקאל,

שמע, כבודו של אדם, רצונו. אם הוא ירצה, בעזרת השם. אני מאמין שהוא ירצה עוד מעט, אבל תן לו לעשות את זה ככה, מערוף. ראש וראש. בעזר השם.

דבר אחד לא דיברנו בנוגע לנשים.

צריך לדעת דבר אחד, רבותיי.

נשים שחיו ויאריכו ימים.

היצר הרע,

לא צריך להחטיא כל כך הרבה גברים,

הוא פשוט מוציא אישה אחת שהולכת שלא בצניעות לרחוב,

ואישה זו שהולכת ככה, מחטיאה 1,000 גברים, 2,000 גברים, 3,000 גברים, בלי שום בעיה.

נמצא שהאישה הזאת, חוץ מהעבירה שעשתה בזה, שלא הלכה בצניעות,

היא גם מעבירה אנשים לפני עיוור, לא תיתן מכשול.

ועל כל אחד שחטא בגללה היא גם תקבל עונש, השם ירחם.

למה?

זה עניין של עריות. גילוי עריות זה דבר חמור, ייהרג ולא יעבור. אני אתן לכם דוגמה.

אחד מהדברים שנשים לא יודעות או מקלות ראש בזה זה עניין של כיסוי ראש לנשים נשואות.

נשים נשואות חייבות בכיסוי ראש מן התורה.

כתוב בספר במדבר, פרק ה', פסוק 18, ופרע את ראש האישה.

מכאן שאישה צריכה ללכת בכיסוי ראש.

ואישה נשואה שלא הולכת בכיסוי ראש הזוהר, הקדוש אומר דברים חמורים.

אמר רבי חזקיה,

תבוא מהרה חס ושלום על האיש שמניח את אשתו

להתראות מסערות ראשה החוצה,

שמביאה טומאה בבית,

מביאה עניות בבית, ושבניה לא יהיו גדולים בדור.

כל זה גורם את אישה שהולכת בגילוי ראש בחציפות.

ובארמב״ם נפסק להלכה שאישה שהולכת,

יוצאת לשוק ושאה ראש פרוע,

כן?

יוצאת, עוברת על דת משה.

אדם מתחתן עם אישה כדת משה וישראל,

והיא עוברת על דת משה, משום שדת משה וישראל ללכת בדרך של צניעות.

ואם היא לא הולכת כך,

היא עוברת עבירה חמורה,

וזה פריצות.

מה העניין בין פריצות לצניעות? פריצות, כל דבר שפרוץ ונראה לה אין כל מה שאסור, הרי זה פריצות.

צניעות זה דבר שמוצנח ומכוסה.

אישה לא צריכה, חס ושלום, לחשוף לא איבריה, לא ראשה ולא שאר דברים. אישה צריכה ללכת בצניעות כדת משה וישראל, אישה יהודייה צנועה.

אבל לצערנו הרב למדו מחוקות הגויים,

ומתלבשות שלא בצניעות, ואפילו מתלבשות בצניעות זה לא כל מה שלומשים גם זה צנוע.

יש בגד שאישה יכולה ללבוש, שהוא סגור עד כאן,

וסגור עד כאן, וסגור עד כפות הרגליים, והוא פרוץ.

בגד בלט.

אישה שהולכת, זה מכסה הכול, אבל זה לא, זה הדוק, זה צמוד, זה אסור.

זאת אומרת, הצניעות לא נמדדת רק בזה שמכסים הכול, גם איך מכסים.

ולא רק איך מכסים,

הצניעות היא לא רק בלבוש,

אלא גם בביטוי, בהתנהגות, ביחס עם בני אדם.

זה דברים של נשים,

אנחנו נמצאים מקלות בזה ראש מחמת חסרון ידיעה

או מחמת זה שהן באמת עובדות על כך בשביל

לעניין אנשים.

זו בעיה שצריך לשים לב

עליה מאוד.

אנחנו בדרך כלל בהרצאות, מביאים איתנו מטפחות ראש פה,

לא הצליחו להביא לכאן.

בכל אופן צריך לדעת, אישה נשואה חייבת בכיסוי ראש מן התורה, זה לא חסידות ולא חסידים ולא זה,

מן התורה כל אישה יהודייה חייבת בכיסוי ראש,

ובצניעות ללכת שלא ייראה מגופה.

זה דבר שלא הסכמנו בעניין של נשים.

פה יש לי כמה שאלות, אני...

תסלח לי, אני רק רוצה להגיד

שקבלתי טלפון לפני חודש מהרב שלי, חד שמובע דני,

שולטה,

וביקש ממני שהרב אמנון יצחק יבוא ולדרוש בכיתה

של הישראלים שנמצאים פה במקדש מלך.

ובזכות הכבוד הזה של הרב,

גם בזכות הפעולות של הרב אמנון יצחק,

אנחנו הבינו אותו פה.

אבל היה בבית שלי ואמר דבר כואב לי הרבה,

הרב אמנון יצחק אמר לי.

כואב לי הרבה.

אם אתה רואה אנשים טובים בים ורוצים שתציל אותם,

ורוצים ואין לך חבלים להציל אותם,

זה כואב לי.

וכל פעם שאני בא ונותן דירושים בעץ ישראל, באיזה מקומות, אני רואה הרבה הרבה אנשים רוצים לחזור בתשובה,

ובאותו לילה מקבלים על עצמם לעשות תשובה.

ואני הולך לעיר אחרת ואין המשך לזה.

אין כאב יותר מזה.

כך אמר לי ביום ראשון בלילה.

אין כאב,

ואני בא פה לעצור קשר,

אולי אני יכול למצוא עצה איך להמשיך את הדבר הזה.

ואחד מהם שנמצאים במרץ ציצוצל לי, אמרתי, למה אתה רוצה לבוא לבוא מתשמלך אצל הכיתה של משה סמטוב?

ואנחנו, מה הבעיה? למה תבוא פה? תלך למקומות אחרות.

אז אמר, בכאב זה שאני הולך ואנשים רוצים להמשיך.

יש פה ישראלים,

יש פה רב שיכולים להמשיך, מי שדורש ללמוד תורה או לכמה אנשים שרוצים לדבר עם הרב,

המשך שעות אחר הרב אמנון ילך לאצל ישראל.

ונשאר הכאב בארץ ישראל אצל רב אמנון יצחק.

ואני אומר שמה כבודו אמר לפני כמה דקות לעניין הצנאות של הבחורות,

הצנאות האלו, אומרים כאלה,

אתם יכולים לעזור.

לא צריכים רב להגיל על צנאות.

הוא אמר, ואר כך, אר כך, מאר. כל בחורה שמקבלת את עצמה זה מוריד את הכאב וראית את המשך

למה שקרה הלילה, מה שקרה הלילה.

השם ימרח אותך.

הוא אמר מעט מן המעט.

אני באמת כואב לי מה העניין הזה. אני מרגיש כמו מוליד רחמנא ליצלן וקובר.

אני יודע להוליד ילדים.

באים בעלי תשובה,

חוזרים, יש להם התלהבות, רוצים להמשיך, אבל יש בעיה, אין מי שיגדל אותם.

היי לה, היי לה, היי לה.

יהודים יקרים,

קלטת זו הוגשה עליכם מאת שופר.

שופר, ארגון להפצת יהדות.

אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים בקלטות המדברות בכל נושא ביהדות, כגון בריאת העולם ותכלית החיים, החיים שלאחר המוות, האסטרולוגיה,

השקר מול האמת,

השאלה הגדולה ולקלטת מיוחדת שעושה מהפכה בעולם התשובה,

למה באת לעולם ומה תכליתך.

אמונה וביטחון גלגולי נשמות העוד.

יהודי יקר, עקרת יהדותך בשופר.

זקן ולעשוי, עשוי, עושה חור הגדושות לשמור.

זקן ולעשוי, עשוי, עושה חור הגדושות לשמור.

שופר, ארגון מעוגן להפצת יהדות, רחוב מתתייה עשר בני ברק,

תיבת דואר 2711, טלפון רב-קווי,

03, אזור חיוג,

6777779, פתוח בימים א' עד א',

בין השעות אחת בצהריים עד השעה תשע בערב.

דקה בשופר גדול לחירותינו.

ולכן ואין לאמיתו של טוירות ולכן ואין לאמיתו של טוירות.

אוי דסאציל מליבנו תעוז בהלו,

ובהוירות.

ובהוירות.

תודה רבה.