לורנס - מפיק המסיבות האילתי בסיפורו המרגש על החזרה בתשובה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אימא של אשתי ובעלה, הם בעלי תשובה כבר כמעט חמש שנים בערך,

והם כל פעם נסעו, אתה יודע, לזכות אותנו,

ובואו לשישי, בואו לראש השנה. הייתה לה רציתי.

לא, אני הייתי זום, הייתי הולך לכבד, הרי אשתי רצתה ללכת, לא באותו המצווה בעצמו,

לא היינו שומעים שבת, הייתי לוקח את אשתי ביום שישי לאכול,

הייתי אומר, בא לטרוד, אני משם הלכתי לעבודה.

שלושה חודשים לפני שחזרנו בתשובה,

אני החלטתי לאכולה כשר,

כאילו אני הייתי אוכל הכל, לצערי הרב, הכל.

אני עושה דגים ולא אם סנאפרים וקלמרי,

הייתי אוכל הכל, הייתי עושה חשבון, היה לי טעים, אכלתי ולא,

אבל אני לא, היה לי עבודה וביזנס ולעשות כסף, ואשתי והבנות, וככה זה, זה זורם עם החיים.

ביום חמישי הגיעה דפיקה בדלית, איפה שהיינו גרים, אמא של הגבר אצלנו.

ואני פותח את הדלת ואני רואה אגז,

כי הבעלה שלח בגדים,

פתאום אני פותח את הארגז ואני רואה שם פלטה.

היא שמה את הפלטה, מתחילה להכין את השבת אצלנו בבית, בית לא כשר,

אני עדיין במסיבות,

אני עדיין במועדונים,

במחשב, באינטרנט, וקלפים שעות לגבי שעות,

סרטים, טלוויזיה, כדורגל, הכול.

ואני אומר לאשתי, ביום שישי בבוקר,

קמנו, אני אומר לה, תגידי, מה אנחנו עושים? מה, אני אקח את הבנות לבריכה,

אראם כל שבת,

אני אראה מנצ'סטי יונייטד, ואחרי זה נלך למסעדה ונטעל,

ונכבד את אמא שלך, ונשמור שבת.

היא אמרה, יש לה אין בעיה, מקובל עליי, אנחנו נכבד אותה.

אז זה מה שעשינו.

זו פעם ראשונה בחיים שלי, כששמרתי שבת,

קמתי עם השבל בבוקר.

הלכתי לבית כנסת בשמונה בבוקר לשחרית, אחרי זה חזרתי למנחה,

ועשיתי הבדלה במוצאי שבת.

קרה לי משהו מאוד מוזר, איך שסגרתי את הנר,

אני לא יודעת איך להסביר את זה,

זו הרגשה מאוד מאוד מאוד משונה,

והרגשתי כמו הארה כזה.

וההרגשה הזאת הייתה איתי עד יום שלישי.

אני הסתבבתי,

כאילו, רגיל לעבודה, הכול רגיל, אבל עם הרגשה כאילו אני נוסע ככה.

אני מרגיש כאילו זכיתי באיזה מפעל הפריה של מיליארדים.

הרגשתי כאילו אני,

איך אומרים? Top of the world.

אמרתי לו, מרדכי, אני רוצה שתלמד אותך להניח תפילין.

אני הנחתי תפילין, אני קיבלתי סממורת. הנחתי תפילין בבר מצווה,

וזו הפעם האחרונה.

וברוך השם, ממחרת

עד היום,

שזה מעל שנתיים וחצי, ברוך השם,

זכיתי לא להפסיד פעם אחת תפילין,

וברוך השם, ברוך השם, ברוך השם, גם במניין.

וככה זה התחיל, התחלתי כצד להתחזק,

מהבוקר עד הערב בבית במקום פורקר,

ובמקום מנצ'סט יונייטי, זה היה הרב אמנון יצחק,

הדיסקים שלו.

אני הייתי הולך לישון במקום,

ב-11 בלילה אני יוצא למועדון,

אז אני ב-11 בלילה פותח רב אמנון יצחק עד 3-4 בבוקר.

אני עוד עשיתי מסיבה בסילבסטר, כבר הייתי עם כובע.

עכשיו אמרתי לעצמי, אם אני אהיה לכם כיפה,

אני עוד לא מוכן להיות בחוץ עם כיפה. למה? לא שחס ושלום אני הייתי מתבייש, כי כשאני מחליט משהו, ברוך השם, אני עומד על שלי, אבל

אין סבלנות שכולם ישאול, קרה משהו? מה קרה?

מישהו נפטר חס ושלום?

אז אני שם לי כובע, שהיום זה להיט,

זה אין, זה די מודרני.

עמדתי בכניסה לדנסברג, כשהפקתי את הערב הזה,

ומצאתי את עצמי עומד גוף, עומד שמה,

אני לא הרגשתי כלום, אני לא הרגשתי כולם באים, מה, מה שלומך, מה, מה שלומך, שנה טובה, שנה טובה, הפינוי עיר, הפינוי עיר,

ואני כאילו, מה רוצה? תעצמי ככה.

בלי רגש,

בלי התלהבות, והיום אני אומר שלא הצלחתי, כן? אבל אז אני הצלחתי לפוצץ את המקום הבא, לבית, היה כל כך מבסוט,

שבאחת וחצי בלילה, כשבאתי אליו להגיד לו, לילה טוב, הוא אמר לי, תגיד לי, מה לילה טוב?

תראה מה עשית פה?

מקום מפוצץ, אמרתי לו, אני סיימתי,

זה לא בשבילי, אני עומד פה ולא עומד פה.

מחילה לכבודך, הסתובבתי והלכתי, וזה היה, ברוך השם, פעם אחרונה ראיתי, לא בר, ולא דנס בר, למועדון,

לא מסעדה עם מוזיקה, שום דבר, אפילו בכיוון הזה, ברוך השם.

אני הייתי מכור 15 שנה למנצ'סט יונייטד, מכור.

לא הייתי מפספס משחק של מנצ'סטה, אם זה באירופה, אם זה בליגה, אם זה ב...

לא הייתי מפספס, בשידור חי, אני הייתי רואה מנצ'סט יונייטד.

הכל מקום שני.

וביום אחד,

ביום אחד מחקתי את זה.

וזה לא כאילו, אנשים אומרים לי, כל הכבוד, אשריך, אני אומר, זה לא כל הכבוד.

כשבן אדם קם בבוקר והולך לעבודה,

אומרים לו כל הכבוד?

לא.

כשבן אדם ישר ולא גונב, אומרים לו כל הכבוד?

לא. למה? כך זה צריך להיות.

אז אני הוצאתי את עצמי ספונטני ואוטומטי,

ללא שום תוכנה, ללא שום דבר מתוכנן.

אני פשוט יום אחד הבנתי שלא רק זה כלום,

אבל זה לא נותן כלום וזה לא מגיע לכלום וגם לא שווה כלום.

זה נותן לך קצת כיף, זה נותן לך קצת,

כמו שהיה לי את האדרנלין, שהייתי מכור עליו.

אבל בשני אחד, כשהבנתי שלראות 22 טיפשים רצים אחרי כדור אחד,

מה איזה אישה תמימה אמרה פעם בהרצאה של הרב עמון יצחק,

לא יותר קל לתת לכל אחת כדור על המגרש ויהיה יותר קל לזום גול.

והיום אני לא בצער שאני לא רואה כדורגל, גם ביום, מחרה אני הייתי מדבר עם אבא שלי בטלפון בלונדון,

איילן אבא שלומך איך אתה מרגיש, איך הבריאות, יופי, איך,

משלום כולם, יופי.

זה 3-4 דקות, אתה יודע, את הפורמליטי,

ואחרי זה חצי שעה-40 דקות, שיחה על כדורגל.

היום אני לא מדבר את 40 הדקות, אני מדבר איתו על 10 דקות, אבל זה כמובן משלום כולם.

אחרי זה אני, כאילו, למדתי פה איזה משהו, למדתי פה איזה משהו, לקחתי על זה משהו חדש,

אז אני החלטתי כיצד להתחזק,

ולזה הוא אמר לי, מצוין.

ואבא שלי,

לא שום התואר במצוות בכלל,

הוא בן אדם מאמין, אבל חוץ מזה שום דבר, לצערי הרב.

הוא אמר לי, זה ווין ווין באנגלית, שזה רק יכול לנצח, זה שום דבר רע לא יכול לבוא מזה.

זה מה שהוא אמר לי.

אז ככה זה היה היום שישי, אחרי זה התקשרתי לעבוד פה, אמרתי לאבא שבת שלום, קחתי על עצמי עוד משהו, למדתי א', למדתי ב',

אה יפה, הוא אמר, אתה נשמע כמו ילד קטן, כמו שבית ספר,

אמרתי, ככה אני מרגיש, כאילו אשגרה, כאילו נולדתי מחדש, ככה אני מרגיש.

ביום שישי, אחרי זה, אני ישבתי בסלון,

הילדות שלי, אשתי,

אימא של אשתי, בעלה, הבן שלה, כאילו פייט מלא,

ואמרתי לה, אבא, אתה יודע מה למדתי היום?

הוא אמר לי, מה למדת? אמרתי לו, אני למדתי שמה שאני עושה, התשובה שלי,

בעזרת השם, זה מזכה את אימא,

אימא שלי נפטרה לפני 12 שנה.

ומה שהוא אמר, הנה, עוד פעם, סמכמורות, מה שהוא אמר, אני לעולם לא אשכח, הוא אמר, השאלה, מה היא עושה בשבילך?

אז אני, כאילו,

הייתי קצת, אמרתי, מה זאת אומרת, אבא? לא הבנתי.

הוא אמר לי, לורנס, אני לא רציתי להגיד לך,

אבל כשאני הייתי באלעד לפני חודש וחצי,

אני ראיתי אותך בצער,

ראיתי אותך פעם ראשונה בחיים שלי בדם,

וכשחזרתי ללונדון,

אני הלכתי לבית גברות,

ואני בכיתי לאימא שלך,

ואני ביקשתי ממנה לעזור לך.

ואחרי חודש בערך

אני חזרתי בתשובה.

בגיל 39.

ברוך השם.

אשתי החליטה לקחת על עצמה שבתות,

ההפך היא אפילו בשבתות שמה כיסוי ראש,

לכבד את השבת.

אבל אחרי כמה חודשים,

יום אחד היא החליטה, אני לא רוצה לשים כיסוי ראש בשבתות, ואני בתור בעל תשובה חדש ותמים.

לגמרי, כמו שאמרתי, כאילו נולדתי מי חדש, חזרתי לילדות.

התחלתי להתווכח איתה, ומה, שם את החודשיים ואחרי זה עוד מורידה.

ברוך השם, היום אני מבין שהכול חייב לבוא מהלב.

חייב לבוא ממנה. נו, אם בא ממנה, אז עדיף שלא יבוא בכלל,

כי בכוח לא ילך.

יום אחד היא קמה עם כיסוי ראש.

יום אחד היא קמה עם כיסוי ראש.

אני אומר לה, נטלי, זה לא שבת היום, התבלבלת?

אז היא אמרה לי, לא,

לא שבת היום, אבל אני קיבלתי ממזרח עד יותר מדי. אני הבנתי את כל הרמזים.

אמרתי לה, מה זה איזה רמזים? הוא אמר לי, חלום אחד יותר מדי.

מה זאת אומרת חלום אחד יותר מדי? היא אמרה, אני חולמת הרבה מאוד על סבתא שעליה שלום.

סבתא שלה באה אליה בחלומות,

כל הזמן בצער,

בגדים שחורים,

עצובה.

לבד, בודד.

מחרת היא באה אליה בחלום,

כולו עם לבנים,

הכל בלבד, מאושרת, עם מלאכי שרת,

כאילו עושים לילה ככה, כמו מלכה, מאושרת, אושר לא נורמלי.

היינו בשוק, היינו בעלם.

ומחרת, אחרי זה, כאילו, מחרת אשתי חלמה, שאני על הברכיים,

והרב עובדי יוסף בעצמו, שהוא רואה בריא,

עם יד על הראש שלי, מברך אותי.

כשעשיתי בדיוק את המהפך,

אז היה עוד ניסיון,

שהיה לי קושי בפרנסה שלי.

והיה איזה מישהו, איש עסקים, שיש לו גם בעל מאוד, הוא בעל מאוד עונאי, לו גם מסעדה גדולה, בר מסעדה.

וזה היה הזמן שהייתי הכי זקוק לפרנסה.

לא הייתה לי עבודה,

לא הייתה לי הכנסה,

וברוך השם, ההוצאות,

לא פשוט.

זה שכירו, דרמון, החשמל, פלאפונים, גנים, הכול, כאילו, אוכל, וברוך השם, שבתות.

קרא לי למשרד שלו, והוא אמר לי, תקשיב, אני רוצה לצאת לך עבודה, אתה תבוא, תעשה ליין פעם בשבוע,

מסיבה, נושא מה שאתה רוצה,

תעמוד בכניסה, תהיה סלקטור,

ובמסעדה תעזור לי לנהל טיפים פה, שם, פה, שם. התחום שלי היה יחסי ציבור ושיוור הפקות.

אמרתי לך, זו הצעה של בין 17 ל-25,000 שקל בחודש, הרבה מאוד כסף.

הלכתי הביתה,

כמובן,

ב-90% דעה לקחת את זה, וזהיתי את הניסיון,

וברוך השם, אמא של אשתי,

כשהיית אצלנו בבית,

היא אמרה, לא, זה ניסיון,

זה ניסיון גדול מאוד,

כל מה שעשית עכשיו, המהפך הזה, והסוויץ' הזה, שנתת גב לכל העבר שלך,

פתאום זו האצה, זה בא אליך, מאיפה זה בא, בורא עולם שולח לך את זה, לבדוק אם אתה באמת לקח את הכיוון או אתה בנאדנט,

אתה יכול בקלות להזיז אותך.

אבל אמרתי, אני צריך כסף,

אין לי פרנסה, יש לי משפחה.

היא אמרה לי, מה אתה עושה? אתה תעמוד בכניסה למורדון עם כיפה?

אז אמרתי, לא, אני אשים כובע.

כשאמרתי את זה, אמרתי, רגע, זה גם,

כשאמרתי את זה כאילו בטבעי,

זו התשובה, אני אשים כובע, לא הוגשתי טוב שאמרתי את זה, שאני אשים כובע.

היא אמרה לי,

אתה תיתן גב

להצעה הזו,

אתה תראה מה בורא עולם ישלח לך.

זה ניסיון, זה ניסיון גדול מאוד.

תעמוד בניסיון, אתה תראה,

השם יזכה אותך בעזרת השם.

אמרתי, אני רוצה לחשוב על זה,

איך לישון, קמתי בבוקר,

איך שקמתי בבוקר התקשרתי לאיש הנחמד הזה שנתן לי את ההצעה הזו,

אמרתי תודה רבה על ההצעה, זו הצעה פנטסטית, באמת.

אבל זה לא בשבילי יותר.

אני לא בכיוון הזה יותר בחיים שלי,

אני לא מעוניין יותר.

מחילה לכבודך, תבין אותי, תודה רבה.

הוא מנסה טיפה לשכנע אותי, אמרתי לו, זה לא,

או מה זה, הכסף?

אמרתי, זה לא קשור גם אם אתה עכשיו תוציא, תציע לי, כפול,

זה לא עניין של כסף פה עכשיו.

זה עניין של אמונה גבוהה,

שאני באמת, זכותה, זכות אימא של אשתי, ברוך השם,

באמת, אני הסכמתי, התאקמתי בבוקר, וקיבלתי את השכל,

עזרתה,

שזה באמת,

הוא שולח את הפרנסה,

לא הבעל עסק הזה.

אתה יכול להתחרפן מ-8 בבוקר עד 10 בלילה,

או לעבוד מ-10 עד 12 בבוקר,

או חצי משרה,

מה שאתה אמור להרוויח,

אתה תרוויח אם זה בשעה ביום או בשלושים שעות בעצם שעה ביום ראשון.

וברוך השם, אני הסתרבתי את ההרצאה.

ברוך השם, היום אני עובד,

אני עובד בסדר גמור, אני מתעסק בנדלן כבר משהו כמו שנתיים וחצי. כאילו, אני משווק איזה משרד,

קידום מכירות של נכסים.

אני יכול להגיד שאני ואשתי,

תמיד היה לנו קושי לשבת ולדבר. למה? או אני הייתי בלחץ לנוח לפני המסיבות,

החיים היה הפוך, הייתי בא הביתה ב-6 בבוקר, 6 וחצי בבוקר, הייתי צריכה לראות אותה, מכמה לקחת את הבנות לגן, או אני הולך לישון אחרי מסיבה.

היום אני חוזר הביתה, ברוך השם, ב-6 וחצי, 7 בבוקר, אחרי תפילת נץ, להעיר אותה כדי לעזור לה עם הילדים, לקחת אותם לגנים ולבית ספר.

אז הכול השתנה.

היום אין טלוויזיה בבית, אין לנו אינטרנט בבית,

עיתון לא יכנס אלינו הביתה, אז

זה מהפך-מהפך, זה לא...

אפשר להגיד, כאילו,

באושר, אנחנו היום משפחה חרדית,

ברוך השם.

אם הייתי יכול

לתת איך אני מרגיש היום לאלו שעדיין מתעסקים במה שאני התעסקתי,

רק לתת להם דקה של הרגשה שיש לי,

אני בטוח באלף אחוז שהם היו חותכים במקום,

בורחים מזה ומתחברים לבורא עולם וליהדות.

אני בטוח במיליון אחוז.

חלום אחד שאני יכול להגיד, שהייתי רוצה,

הייתי רוצה

ש... אם הייתי יכול, זה שנולדתי למשפחת דתי.

היה חלום, שהיום יכול להיות...

היום אני, יש קושי לקרוא, זו לא שפת אם שלי, אני אנגלי, אני מאנגליה.

אז אני, ברוך השם, אני קורא, אני קורא בסדר גמור, אבל אני לא קורא כמו...

לישראלי קורא.

כשישראלי שחוזר בתשובה, הקריאה זה לא בעיה, ההבנה זה גם לא בעיה.

אני, כשהרב מדבר,

אני בשיעור של הרב שלי באילת, נותן שיעור, אני קודם כול, אני צריך להבין מה הוא אומר,

אחרי שהבנתי את המילה פה ושם שזרק, אני צריך לשים את זה בקשר לכל מה שהוא... יש לי קושי, זה לא פשוט. אני נלחם,

ושאתה לא מבין, ואני יושב אצלו לפעמים שלוש שעות בשיעור, ואני אולי הבנתי עשרים דקות.

בן אדם אחר יקום וילך.

מה זה? אני לא מבין, אני לא מבין מה זה שווה, אני לא מבין.

אבל אני לא מוכן לבטל.

אני רוצה, בעזרת השם, בעזרת השם,

זכות התפילות,

אני רוצה להגיע, אם אני יכול להגיע לדרגה של רב ולזכות את הרבים ומה שאני לומד ללמד,

לא יהיה מי יותר מורשם ממני, לא יהיה. אני לא רוצה להיות עשיר בכסף.

פה אני רוצה להיות עשיר, פה אני לא רוצה להיות עשיר יותר. ברוך השם, אני רוצה לעשות שבת,

לשלם את השוטף שמשפחת צריכה לשלם.

אני לא רואה שום סיבה לחסכונות ולא מכוניות ולא בתים, כמו שפעם הייתה לי הראייה שזה חשוב, ביטחון.

ושנייה אחת, לוקחים את זה ממך ומה זה שעל כל האימפריה שבנית.

כשחזרנו בתשובה, הגדולה הייתה בת ארבע,

הקטנה בת שנתיים. ארבע כבר זה גיל שמבינה,

זה ארבע שנים עם טלוויזיה,

זה ארבע שנים עם משחקים במחשב,

זה לא פשוט לעצור את זה בשנייה, זה לא פשוט.

כשיש טלוויזיה בבית,

90% מהזמן זה שהילדים לא ישגעו את האימא. מה את רוצה לראות? יאללה, שימי שביעי, תהיה בשקט. מה את רוצה? אני אתן לכם לאכול, תשבו בטלוויזיה.

סדרה של חצי שעה, שעה,

לפחות יש לה שקט.

אז אם אין טלוויזיה, אז איך לשמור על שקט?

אז היום במקום טלוויזיה יושבים עם הילדה ודברים איתה,

עושים איתה שערי בית,

משחקים איתה משחקים,

היא קורת לנו ספר,

או אנחנו קוראים לה ספרים.

זה זמן איכות שהטלוויזיה מונעת.

מאה אחוז, מאה אחוז מונעת.

היום אין טלוויזיה,

אז אתה מוצא את עצמך וקרואה ספר יפה,

או אתה יושב ומנהל שיחה נכבדה עם אשתך,

ואתה מכיר אחד את השני מחדש, ואתה מכיר את הצעד של האחד השני, שלעולם לא הכרת,

כי היית עסוק בדברים יותר חשובים.

סדר עדיפיות.

יותר גבוה, כמו הטלוויזיה, וכמו המשחקים, וכל הדברים האלה.

אז היום מחקנו את זה,

אז יש בבית, ברוך השם, בשבתות,

הילדים קמות בבוקר,

ומאכלות ארוחת בוקר,

ואחרי זה אנחנו כל מיני ספרים, ואנחנו עושים סעודה שחרית,

ואחרי זה אנחנו שרים,

ואחרי זה אנחנו מדברים,

ואחרי זה פרשת השבוע,

וככה זה זורם השבת,

ואחרי זה הולכים לישון קצת לנוח צהריים.

אשתי איתם בצרם, אני הולך כבר לשיר תורה, ברוך השם, משעה שלוש עד שש,

מנחה, סעודה שלישית, ערבית, אבדאללה,

הבונות הולכות לחברות או חברות באות להתארח אצלנו,

היום עובר בלי תקלה,

מאה אחוז, שקל, שלווה ותענוג, אין דוגמתו.

הבת שלי, אחרי שנה שהיינו בתשובה,

היא אמרה לי, אבא, אני רוצה להתחתן עם רב,

בת חמש שהיא הייתה.

אבא, אני רוצה להתחתן עם רב, למה הייתי לוקח אותה לבית הכנסת?

אני ממש רציתי להכניס אותה בדרך,

והיא מאוד אוהבת, היא התחילה עכשיו,

ברוך השם, לפני יומיים, רק,

התחילה ללמוד איך לקרוא את אגרת הרמב״ם.

היא קראה אתמול, התקשרה לי, אמרה לי, אבא, אתה יודע מה קראתי עכשיו? אמרתי לה, מה, היא אגרת הרמב״ם.

אמרתי, כבר ברוך השם, השתבח שמו לערד, מאיפה, כאילו,

מאיפה זה בא?

חבל על הזמן, בת שש וחצי, איגרת הרמב״ן. אני בגיל שלושים ותשע וחצי, זו פעם ראשונה ששמעתי מה זה איגרת הרמב״ן. תראה מה זה.

תראה איזה זכות, איזה, איזה, אי אפשר להבין את זה.

אי אפשר להבין את זה.

ואני לא מאמין, גם לא משנה מי יגיד לי את זה.

לא, אין אבא או אימא,

שלא היה רוצה

את הדבר הזה בבית שלהם.

הילדים היום, הבנות שלי, בעל ארבע וחצי או שש וחצי, הן לומדות כיבוד הורים, בצניעות,

כאילו,

היבוש שלהם, הכול.

אני, שהייתי בחיי לילה בעבר שלי,

הייתי עושה גם מסיבות נוער.

אתה עכשיו מבין למה אני בצער?

שבבנות, בנות 13-14-13, איך הן באו למועדונים, איזה יבוש,

איזה צער, איזה צער.

ואני הייתי רואה אותן אז, והייתי אומר, איזה חמודות, איזה חמודות.

והיום אני רואה את זה, איזה הורים טיפשים.

מה, מה, מה לא אכפת לכם? אתם לא אוהבים את הילדים שלכם.

איך אתם מביאים אותם לפה? אתם לא יודעים מה הן עושות,

איך הן מתנהגות,

מנסים להיכנס עם סיגריות, מנסים להיכנס עם אלכוהול.

אני מנסה להבין,

כאילו,

לאן זה יכול להגיע? זה רק דיזאסטר, זה אסון.

אמרתי, יכול להיות אסון.

לפני התשובה,

אם היה ריב בינינו,

אז אני הייתי, לדוגמה,

אני הייתי עושה ברוגרס שבועיים לפחות,

לפעמים שלושה שבועות.

היינו מסתובבים עם ביילה, מדברים אחד לשני.

אפשר לקרוא לזה גאוותן,

אני הבעל בית, אני הקובע, נפגעתי באגו, פגעת ביה, מי את בכלל, אני לא רוצה לדבר איתך,

לא מתייחס.

היום, כשאתה לומד,

כשאתה לומד מה זה האישה בבית,

מה המשמעות של האישה,

וזו היא שהביאו לך את הנשמות האלו היקרות שיש לך בבית, היא.

היא והוא.

בלעדיהם,

אולי היית מביא איש אחרת, אבל ההם שיש לך זה ממנה וממנו.

אז מגיע לה את הערכה ואת הכבוד הכי גבוה שיש.

אז כמובן עם התשובה והתיקון מידות, ואני לומד הרבה, מוסר העיקר,

סבלנות,

ענווה,

וזה משפיע נפלא עלינו. למה?

איך עכשיו תוכל לפגוע בי?

אני פשוט שותק.

אני אשם.

אם היא דיברה עליי ככה, אז אני הבעיה.

הדבר היחיד שאני יכול להגיד,

זה אני זכיתי שאני יכול לשבת פה עכשיו,

ברוך השם, הרב אמנון יצחק זכה אותי לשבת פה, ואני אאשר לעצמי לעשות השוואה,

כי אני 39 שנים, הייתי בחיים מסוימים, ושנתיים וחצי אני חיים אחר, הפוך לגמרי.

והחיים האלו

זה מאה אחוז הצלחה.

זה אושר שאין דוגמתו.

ואני היום יכול להגיד, הייתי עושה מסיבות עם 1,200, 1,300 ו-1,400 איש, וגם עם 2,000 איש, והייתי אחד בין כל זה,

ותחשוב שכולם באו בגללי ובשבילי, לצערי הרב,

והיום אני מסתכל על עצמי, ואני אפילו נגעל מעצמי.

כי זה שקר אחד גדול.

אף אחד לא בא בגלל, הם באמת אוהבים אותך.

הם באים בשביל לראות מה הם יכולים למשוך ממך.

מה אפשר לצאת ממך?

תכניס אותי חינם, תן לי דרינק,

אני רוצה שותף שלך.

כאילו אין סוף.

אם בן אדם חושב שהוא מכיר מה זה אושר, ומה זה חיים טובים,

אם זה מיליונים ומכוניות ובתים ונשים,

אני מבטיח שהוא שוכב במיטה לפעמים,

כן, לפעמים לבד,

כמו שאני הייתי עושה,

הוא מרגיש פה רק רקנות וצער.

אם גבר אומר שהוא לא, הוא באמת מושר 100%,

אני לא אאמין לו, כי אני הייתי שם.

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפן למספר 03-677779,

וגם לפקסס ל-03-6765-3207.

כתוב, תן לו באינטרנט

www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההוצאות של הרב אמנון יצחק שוויטה.

וכן, ניתן לרכוש משרדי שופר בעברית הצפייה.

שחרור אונים

אינציקלופדיון ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 כל אדם

המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

וכן, תודה רבה.