צדיק בן צדיק חוזר על לימודו
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
אדם שרגיל להתפלל מאז שהוא קטן
הוא לא יוצא חובת קריאת שמוע בכלל, חוץ ממה שאמרנו בדרשות קודמות שלא יודעים לדקדק בכלל במילים והכול.
אבל לדוגמה,
אדם אומר
שמה ישראל
מה הוא מדבר ערבית
שמה ישראל
שמה ישראי היא ישראל
ישראל ישראל זה בערבי
זה לא בעברית
ישראל ישראל שמה ישראל
הוא לא מבטא את זה ככה
דבר חצי עברית חצי ערבית חצי זה
אבל הוא למד את ההלכות היטב
דקדק בדיוק לראות את זה ולהבין את המילים וכולי וכולי וזה אצלו ישן הוא קרא זמן
שמע ישראל שם אלוקינו שם אחד
הוא ממשיך נגמר
לא הבנה לא התבוננות לא כוונות לא שום דבר גורניץ וגורניץ
אתה מבין הוא חושב שהוא קרא שמע ישראל
ולא יהיה ולא יהיה אתה תהיה או לא תהיה
ולא יהיה
וכן הלאה אני מדבר עכשיו רק על יהודים כמעט אף אחד לא אומר יוּדין
לא אומר יוּדין
היודים נהפכים לאלף
אי אי אי אי בני ישראל בני ישראל בני ישראל
בני ישראל ככה קוראים בספר תורה אנשים בני ישראל
קודם כל זה שני יהודים
צמודים צריכים להפריד אסור לעשות משתי אותיות אות אחת
גם אם תגיד בני ישראל בני יש
אתה אומר י' אחת
אז אתה צריך להגיד בני ישראל ישראל ולא בני ישראל
כמו שכולם אומרים בני ישראל בכנסת כולם אומרים בכנסת הייתי בכנסת מה זה בכנסת היית בכנסת?
בית כנסת,
בכנסת.
אנשים, וזה אומרים גם בתפילה, אחר כך אותו דבר, הכל מערבבים,
כי זה ישן.
זה מונח אצלו, הוא יודע, אשרא, יושב בטח, ודירקות, ודירקות, ודירקות, ודירקות, ודירקות, ודירקות, ודירקות.
לא דגש רפוי, לא דגש חזק, לא להפריד בין הדבקים, בין האותיות, בין ה...
שום דבר. כלום גור.
בגלל שזה לא חדש, אם זה היה חדש,
אז הוא היה רוצה להבין מה זה, אשרי יושבי ביתך, מה זה?
מה זה אשרי יושבי ביתך, עוד יעלה, לא חסר, מה זה?
תסביר לי את זה, מה זה?
אתה צריך להבין.
מה זה? מה זה? עיקר אומרים טקסטים.
ראש רשופתך וחזרה רעזרה רעזרה עלינו שבהח לזה וחזרה רועזרה שלום רומם וחזרה רעזרה מה
זה ישן זה כבר עברנו אה אני יודע את זה בעל פה שוייטק אתה לא יודע כלום
אתה לא יודע כלום
מה אתה מבלבל את המוח
אתמול הראו לי סרטון של אחד מהעוזרים
של האדמו״ר מעלמין, שגם אצלו הבת חלמה חלום שבית המקדש בא בחלון
וכולי וכולי,
יש לה מעלה גדולה.
האדמו״ר מעלמין קורא לכל ילד שיודע איזה תיקון מ״ג בזוהר הקדוש, זה ילד הפלא,
שיודע להגיד כמה שורות בעל פה. אנחנו בבית ספר חילוני,
היינו יודעים קינת דוד והיינו יודעים כמה זה, חייבו אותנו בבית ספר חילוני ללמוד כמה פרקים בעל פה.
אז מה הבעיה? הם למדו בעל פה.
מה מבינים?
מבינים בכלל מה מדברים?
איי איי איי, גם שם העוונה לא עוונה של מי שאומר שהוא חושב שהוא מבין.
זה לא יאומן כי יסופר.
איזה שטוסים ועוולים.
איי.
אבל מכל מקום,
הנקודה היא שדבר ישן
הוא יותר קשה
מדבר חדש.
אז עכשיו תקשיבו.
באשתא נאיחא.
עכשיו יבואר לנו היטב מה ששאלנו את הקושייה.
למה שתפילת צדיק בן צדיק
תהיה מעולה יותר מתפילת צדיק בן ראשון? הרי ראינו שעובדיה הוא יותר משובח מעיסא וכולי.
אברהם אבינו עליו השלום מצא את העולם מוטעים עובדים פסל.
והבין שהם שויטים והם טועים.
והתחיל לחפש את האמת.
והעמיק הרבה ומצא.
אבל יצחק אבינו עליו השלום היה צדיק בן צדיק.
הוא נולד בבית של צדיק הדרך כבר הייתה סלולה מאברהם אבינו על השלום. הוא לא צריך לברר את כל האמת
שאבא שלו השיג בחקירה וביגיעה.
הוא קיבל את זה על המוכן מאמין בן מאמין.
והיה לו זה עתיקה.
דבר ישן, דבר פשוט, דבר ברור. דבר שהוא כבר דש בו הרבה.
אבל עם כל זאת יצחק אבינו העמיק בו
גם הוא לברר את כל היסודות.
הוא לא קנה אותם על המוכן.
אלא הוא בירר את הכול והעמיק כמו איש
שמראים לו מההתחלה כדי שירגיש.
אבל הוא לא היה צריך לעשות את זה, כי אין לו דרך אביו כבר סלולה.
בכל אופן הוא עשה זאת
כדי להבין,
כדי להבין. לכן מביא המדרש
שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק בן רשע. לדוגמה,
אברהם אבינו עליו השלום הוא צדיק בן רשע,
ויצחק אבינו עליו השלום הוא צדיק בן צדיק.
אז מעלת יצחק יותר גדולה משל אביו.
למה?
כי קשה.
ישן קשה מחדש.
אנשים מחפשים תמיד להתחדש בדברים חדשים. זה אני כבר יודע. מה אתה רוצה, שנעזור עוד פעם?
אין לו מציאות, כבר למדנו כשהיינו קטנים. הלאה, תקדם.
אז זה מעלה גדולה.
ודרך אגב, רבנו בחיה מביא
בספרו חובת הלבבות,
שחייב אדם בגיל מסוים שהוא מתבגר,
כמו שאומרים, לשכוח את כל מה שהוא למד עד עכשיו,
ולהתחיל להסתכל מחדש על הכל, ללמוד הכל מחדש.
למה? כי כל מה שמונח אצלו זה מההשגות שהיו לו בילדות.
ההשגה שבילדות הוא ממשיך איתה הלאה.
אבל עכשיו שאתה כבר למדת הרבה וספגת הרבה ושמעת הרבה,
עכשיו תתבונן על הפסוקים מחדש, עכשיו תלמד את התורה מחדש,
עכשיו תתבונן עוד פעם בהלכות שאתה חושב שאתה יודע מבית אבא,
כן? מה שאתה רגיל בשולחן שבת שאמרו וזה פה ושם.
תיכנס עכשיו לשולחן הארוך ותסתכל מחדש על כל הדינים, פתאום
עולם חדש ייפתח.
זה לא שמנו לב, זה לא ידעתי, זה, זה. הנה כתוב פה אתם.
פתאום אדם נפתח לו אור.
צריך אדם,
כל הזמן, אתה כל הזמן משתפר, זה לא דומה. לכן כשאדם חוזר עוד פעם על לימודו ועוד פעם על לימודו,
מתגלים לו נקודות שהוא לא שם לב אליהן,
לא הבין אותן גם,
וכן הלאה.
וזה קשה.
קשה לחזור על דבר שאתה כאילו חושב שזה מונח לך בכיס.
זה לא מונח בכיס.
זה לא, שום דבר לא מונח בכיס.
כי יש עומק לעומק ועומק ויש רבדים הרבה.
אבל זה קשה, אדם רוצה להתחדש,
לדעת עוד דברים, עוד דברים. מה, אני אשאר כל הזמן אותו הדבר?
צריך לקדם, רוצה לדעת עוד.
אבל הכל זה שטחי כמעט.
כמה אנשים מעמיקים באמת.
ובפרט על החור, על דבר ישן,
בכלל צריכים להגיד, הוא כאילו רק רוצה להיזכר.
זה לא נכון.
זה קשה.
אבל יצחק עשה את זה.
אז צדיק בן צדיק.
צדיק.
שחזר לברר את הכל כמו מי שהיה לפניו צדיק שהשיג הכל
מכוח שלא ידע כלום,
זה מעלה גדולה מאוד.
אז יש לנו עבודה רבותיי. גם אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים
וזה שגור בפינו ואנחנו עושים מצוות כסדרן.
אבל אם תפתחו כל מצווה מצווה ותתבוננו מחדש וללמוד את זה שוב פעם מהשולחן ערוך.
והדברים הכי פשוטים,
היסודיים, הראשוניים,
להגיד תפילה כמו בן אדם.
לבטא את האותיות, לבטא את המילים.
להבין את המשמעות.
אין הרבה אנשים.
אין הרבה אנשים.
שלא לדבר על כוונה שזה כמעט לא בהישג
שמישהו יצליח לכוון בכלל
בתפילה כולה.
והלוואי בברכה ראשונה.
אז זה בגלל שזה נקרא ישן.
זה ישן, אה, אתה בא לי, אני משתה את הזה, אני כבר הייתי בגן, אני כבר, לא, לא, לא, לא. זהו, זה הבעיה.
העבודה היא כל הזמן, כל הזמן שיהיו כחדשים בעיניך.
אשר אנכי מצבבך היום,
כאילו היום ניתנה תורה, היום. כאילו אתה עכשיו יצאת ממעמד הר סיני וקיבלת את התורה עכשיו,
ואתה בשיא ההתפעלות, בשיא ההתפעלות. איך ילד מחכה לבר מצווה, לתפילין?
להניח תפילין?
אה,
אני מניח תפילין, מחר אני מניח תפילין?
לתפילין?
יש לך את ההתלהבות הזאת?
לא, זה ישן, ישן,
ישן.
חדש צריך להיות,
שיהיו בעיניך כחדשים.