זבובי מות המבאישים... | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 28.06.2015, שעה: 21:49
"על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון". הגמרא בבבא בתרא ע"ח. אמר רב שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן, מאי דכתיב "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון"? המושלים אלו המושלים ביצרם, בואו חשבון - בואו נחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. תבנה ותכונן, אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא.
לימדו אותנו חז"ל מוסר עצום ונשגב, אמנם יש להתבונן מה ענין מוסר זה לכאן בפסוק שמספר על מלחמת סיחון ומואב.
ביאר רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל ביערות דבש דרוש ה', ארץ מואב היתה חזקה מבוצרת ולא היה שייך ללוכדה ולכבשה, איך בכל זאת הצליח סיחון לכבוש את מואב? דרך עיר חשבון, כי העיר חשבון לא היתה נחשבת בעיני מלך מואב למאומה, היתה זו עיר קטנה בקצה מלכותו, על כן לא ייחס לה חשיבות ולא ביצר אותה כל צרכה. דרך אותה העיר הצליח סיחון לכבוש את כל ארץ מואב, על ידי שכבש את חשבון הדרך היתה סלולה לפניו לכבוש את כל ארצו. זה שאמר הכתוב, כי חשבון עיר סיחון, והוא נלחם במלח מואב הראשון. כיון שמלך מואב לא החשיב את חשבון זו היתה סיבת הכיבוש של כל ארצו מידו.
לפי זה אין מקום ראוי ונכון יותר ללמוד את המוסר נגד היצר הרע. בואו חשבון, בואו ותראו איך סיחון הצליח לכבוש את מואב, דוקא מעיר חשבון הקטנה העומדת בסף ועיקר הצלחת האויב היא מהמקומות החלשים. וכן האויב הותיק והזקן יצר הרע אומנותו מצליחה ועושה פרי, כי הוא הולך בדרך זו לפתות בני אדם בתחילה בקצוות, היינו בגדרים, בסייגים שקבעו לנו רבותינו, הוא מתחיל עם הדרבנן, וכשמצליח להכשיל בדברים אלו דרכו סלולה להפילו עד שאול תחתית. כפי שאמרו חכמים ז"ל, כך דרכו של יצר הרע, היום אומר לך עשה כך מחר עשה כך, עד שאומר לך לך עבוד עבודה זרה, והולך ועובד.
דרכו של יצר הרע להפיל אדם עד לכפירה בהדרגה, הוא מתחיל בפתח קטן, לפתח חטאת רובץ, ומאז והלאה כבוש האדם בידו לשלוט בו כרצונו.
הוא מביא על זה דוגמא, דרכו של יצר הרע לילך לאט לאט, ובא בתחילה בכוונה לשם שמים, ולשם מצוה, כגוןענין המחלוקת, מפתהו שהוא מחוייב לקנאות קנאת ה' וכדומה, על שום כלום, עד שמביא אש קטטה בליבו ואח"כ דומה למים הזדונים לשם זעם לשם התנצחות והתגברות שנאה ותחרות כמו שהיה עם ש"ס.
חכמים משלו זאת, את מעשיו של יצר הרע לשועל שהלך בשדה למצוא באר מים חיים. מעל הבאר היתה גלגלת ובה שני דליים, כשהאדם עולה השני יורד, וכך מעלים את דליי המים לסירוגין. השועל היה צמא עד למאוד, קפץ לתוך הדלי העליון ושקע מהרה במי הבאר, הרווה השועל את צמאונו אך אבוי לו, עתה הוא מצוי בתחתית הבור ואין יכול לעלות. מה עשה - נשא עיניו למרום והמתין, לפתע ראה את ראשו של הארי מציץ בפתח הבור, גם הוא היה צמא, אבל הארי היה חשדן, קרא אליו השועל, שלום עליך אדוני ומלכי, בוא, הצטרף את אתה לסעודתי, נהם הארי איזה סעודה? אמר לו השועל הבט נא וראה, ככר גבינה צהובה ומים צוננים לרויה, הביט הארי, ראה את הלבנה משתקפת במי הבאר כעיגול של גבינה בשלה, אבל הגבינה רחוקה והמים עמוקים, דחק בו השועל, הכנס נא מלכי בדלי העומד מוכן ומזומן להוליכו אל הסעודה, קפץ האריה אל הדלי ומיד צלל לתהום הבאר והשועל עלה את שפתה, יצא החוצה ומילא פיו שחוק.
הנמשל, השועל הערמומי זה יצר הרע, הוא נברא כדי שיהיה בתהום, בתחתית, ואנחנו נסתובב חופשיים בני חורין ונוכל להתעלות בתורה במצוות ובמעשים טובים, אבל הוא אורב לנו השועל ומחכה לשעת הכושר, ואז הוא אומר, רדו אלי ואתן לכם סעודה דשנה, ארוחה מהנה, ואנו מתפתים ויורדים. אך אבוי נופלים לבור עמוק ואפל שאין יוצאים ממנו במהרה. עד כאן דברי הבן איש חי זצ"ל. אז זה הפטנט, אתה לא מצפה לו, הוא נמצא במקום נסתר, אבל כשאתה מתחיל להציץ ועובר על "ולא תתורו" כשאתה מחפש מה יש לו לחדש, איפה מה מה מה, שמה הוא תופס את הבן אדם. ואח"כ הבן אדם למטה בשאול והוא מסתובב חופשי למעלה וצוחק על הבן אדם.
איייי. מי שזוכר את המגילה של אסתר, על מה נגזרה הגזרה שם, אתם זוכרים על מה נגזרה הגזרה? להשמיד להרוג את כל היהודים, על ונהנה, ונהנו, ונהנו מסעודתו של אחשוורוש, אה, ונהנו ממחמוד, איייי.
המתבונן בזה ימצא לקח עמוק ונוקב, השועל החכם לא פגש את האריה על פני השדה, השועל יצר הרע שקוע לכוד בתהום, הוא מחכה לפתח חטאת שהוא רובץ, ממתין ומצפה מתי יפתחו לו פתח, אורב עד שהאריה יבוא אליו, יביט בסקרנות על שפת הבור, הארי שהוא בן חורין, והשועל אסור בבור, אם יתעלם הארי וימשיך דרכו ישאר השועל כלוא שם לנצח, אם לא תציץ ותחפש מה היצר מציע לא תיפול אף פעם, אבל מרגע שיש לך נקודת התעניינות שמה אתה נופל.
אם סוכן ביטוח דופק לך בדלת ואתה מסתכל בעינית, אל תפתח, אז לא תעשה ביטוח. אבל אם תציץ רק הוא כבר ישים את הרגל ולא יתן לך לסגור ומשמה יתחיל במסכת פיתויים ושכנועים עד שתעשה כמה ביטוחים.
יצר הרע גם דומה לזבוב, הוא לא רק שועל הוא גם נודניק, כמו זבוב, אמר שלמה המלך, זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח, יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט, קהלת י. פירש רש"י, כגון ימי החורף שאין בזבובים כח, והם קרובים למות, גם אם נפל לתוך שמן רוקח זה שמן טוב שיש בו גם ריח טוב, אם נפל לתוך שמן רוקח הוא מתערב בבשמים ומבאישו, והוא מעלה קצף, הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב. כך יקר מחכמה ומכבוד הסכלות מעט, שהרי הכריע את כולם, ישר זה לשון כובד, יקר - יותר יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט שיכול להרוס הכל.
ומדרשי אגדה מושלים יצר הרע לזבובי מוות. הביאור הוא, זבוב הוא בעל חיים חלש וזערורי, בימות החורף הוא מדולדל, נוטה למות, בני אדם חושבים, בעל חיים זה לא יכול להזיק, לכן לא נזהרים ממנו, קשה לאדם להאמין כי בעל חיים חלוש זה שבמחי יד אחת אפשר להשמידו עלול להזיק או להרע, על כן אינם מתייחסים אליו, לאמיתו של דבר, זבובי מוות שנפלו לקערת שמן מבאישים ומקלקלים אותו אפילו אם השמן הוא מעולה ומבושם ביותר. סתם דוגמא, דוגמא אמיתית, כל הזבובים שבאים על הפירות כמו שרואים בסרטים של הרב ויא והרב דורפמן ואחרים, בא הזבוב, מכניס את עקצו ומטיל שמה ביצים, נהיה רקב אח"כ תוך הפרי, מבחוץ רואים רק נקודה שחורה אם שמים לב ולא יודעים מה מתרחש בפנים, ושמה מתרחשת רביה של כל הביצים, שהופכים אח"כ לתולעים, לזחלים ולזבובים, והכל נעשה בתוך הפרי, הוא רק בא התיישב ונעץ והטיל ועף. והוא משאיר לך את הפפרי עכשיו תסתדר, צריך לבדוק כל רקבון כזה, כל דבר לפתוח ולהתבונן, להזהר מאד. אז הנה זבוב, הטלה אחת, אתה לא שמת לב אפילו גמר לך על כל הפרי ואתה יכול לאכול חזירונים ועכברונים בלי להרגיש.
כך הם פניו של יצר הרע, פעמים רבות הוא דומה לזבוב בימות החורף, נראה מזערי ונוטה למות, מדולדל, ולמה? כדי שלא נשים לב אליו, ממילא לא נזהר ממנו ולא נלחם בו, אולם לאמיתו של דבר הוא חסון, חזק, מלומד במלחמות, מצוייד מכלי הנשק היעילים ביותר, בידו כלים ויכולת לאביש ולקלקל אפילו שמן רוקח, עלול להכשיל לא רק בני אדם חלשים אלא אפילו את הכשרים ואת התמימים שיושבים בבית ה'. גם לשם הוא מגיע.
החכם מכל האדם, שלמה המלך מזהיר את האדם בעוד מועד מפני הזבוב, נראה זעיר וחלוש ועצתו היא להלחם בו בטרם יפול אל קערת שמן הרוקח, או אז ינצל ממנו.
הערה נפלא ופירש מדהים, הפסוק הזה הוא לא כל כך חלק, לא הולך כל כך חלק, זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה וכבוד סכלות מעט לא הכי חלק. אז בד"כ מפרשים שזבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח זה כמו שזבוב יכול להבאיש שמן רוקח כמו שלמדנו, כך סכלות מעט יכולה לבטל את כל החכמה והכבוד שיש לך. מעשה סכלות אחד שאתה תעשה עלולים לזכור לך רק את הסכלות וכל הכבוד והיקר והחכמה שלך, הכל ילך.
אבל תשמעו פירוש מדהים, מדהים מדהים. כתב בספר שדי חמד חלק ד' עמוד 7, בענין ההשגות שהשיגו על ספרו, אדם כותב ספר מיד באים בעלי תריסין ומחפשים, האם הכל לאמיתה של תורה, האם הכל נראה להם שזה בסדר, ומשיגים השגות.
אז השדי חמד כתב בענין ההשגות שהשיגו על שכלו כך: גדול דורנו סבא קדישא הגאון הנציב מוולאז'ין בספרו הבהיר, משיב דבר, אור החיים סימן ל"ב, המליץ בענין זה מקראי קודש בקהלת, מה זה המליץ בענין זה? על אלה שמשיגים השגות על מי שכתב ספר, אז הוא המליץ על זה את הפסוק הזה שלנו. אומר ואעתיק את לשונו הזהב, וזה מה שמתנצל מעלת כבודו שבהערותיו לא בא לקנטרני חלילה, חלילה לי להעלות על דעתי מחשבה פסולה כזאת על מעלת כבודו, שכל ההשגות שכתב כנגד הספר הם באו לקנטר, חלילה שאני אחשוב כך, אדרבא, יש לי שובע רצון מכל מי שבא לברר דברי ולנקות משגיאה המצוי גם בגדולים וטובים ממני. אז הוא אומר אדרבא הנציב, כל מי שבא לבדוק את ספרי ולברר את הדברים ולהצילני משגיונות, אוה איזה תודה, תודה מחכה לו ממני, הרי גם גדולים וטובים ממני יש השגות על ספריהם. אומר ואני ממליץ על ענין זה פירוש הפסוק, זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט. אומר הנציב, אין הביאור פשוט כאן להתחברות הענינים, וגם הפירוש יביע נעלם מעיני. זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח, מה משמעות המילה יביע פה? ואז הוא אומר כך, ואני מפרש, יביע מלשון מדבר, הבעה, הביע את דבריו, מלשון יום ליום יביע אומר. ועכשיו הפירוש כך, בזבובי מוות באמת מבאישים את השמן, אבל מכל מקום הם עושים גם טובה גדולה לשמן, למה הם מפרסמים שהוא שמן רוקח, איך יודעים שהוא שמן רוקח? במה שמתאספים הרבה זבובים אל השמן זה מראה שזה שמן רוקח מעולה עם ריחות נעימים. וכן סכלות מעט, וזו איזו שגיאה, שלפעמים מבאישה את הספר, מוצאים השגה שאומרת שפה בספר יש שגיאה. גם זה מפרסם את טיבו של הספר, כי במה שמבקרים אותו, את הספר, ומוצאים את השגיאה, זה מפרסם את החיבור. כי טוב הוא יותר, ומשום זה יקר מחכמה ומכבוד, מה פירוש? יש ספר שמתפרסם מצד שהוא מדבר באיזו חכמה ידועה, ויש ספר שהוא מתפרסם מכבוד, דהיינו מחמת שנותנים כבוד למחבר כי גדול הוא בעניני הבריות, אז יש ספרים שמתפרסמים מחמת החכמה שהספר מדבר עליה, או מחמת כבודו של המחבר שאנשים רוצים לראות כבוד הרב המפורסם חיבר ספר רוצים לראות.
אבל יקר מחכמה מספרים שיצאו מדברים בענין החכמה, ויקר יותר מכבוד מספרים שנכתבו על ידי אנשים שמכובדים, יקר יותר מכל זה, מה יקר יותר מזה? ספר שהתפרסם על ידי סכלות מעט שמוצאים בו, שמוצאים בו איזה שגיאות. למה? אה, כן, הספר זה כבר דיברו בו כן מצאו בו איזה שגיאה שתיים וכו', וככה מתפרסם, כי אנשים אוהבים יותר את הרכילות סביב ספר, סביב מה שמצאו וכו'. אבל זה האות שמעיינים בו ומפרסמים את טיבו.
אז אומר הנציב, תשמע חביבי, אם זבובי מוות באים ומתישבים על שמן רוקח זה מפרסם שהשמן הזה משובח, והזבובים מתאספים אליו. אם אתה רואה שיש ספר שיש עליו ביקורת ויש איזה השגות עליו, זה מפרסם אותו, זה מראה שכולם מעיינים בו ומחטטים ומחפשים ומצאו גם אפיל,ו ומצאו גם אפילו, אז מה, אז מה.
שלמה המלך היה חכם ונביא וצדיק גדול ובנה את בית המקדש ורק הוא זכה, והיה לו כמה עבירות, על מה מדברים יותר? מדברים יותר על העבירות שהוא נכשל בשלשה דברים ונח לו שהיה גורף ביבין ואומרים נח לו שיהיה שמש לעבודה זרה, ואל יכתב בו נשיו הטו את לבבו, וכותבים ואומרים ואומרים ומדברים, וחכמים אומרים שרצו אפילו לסלק אותו מהעולם הבא, אהה, מה מדברים, ואיפה שלמה החכם מכל האדם, על זה מדברים. ודוד המלך צדיק יסוד עולם וההוא ורגל במרכבה והכל, וכולם מדברים על בת שבע ומדברים על זה ומדברים על זה וזהו. אבל האם הם נפסלו שלמה? האם נפסל דוד המלך? לא, אז מצאו פה מצאו שם, ומשה מצאו שהוא חטא במים וכו', וווי ווי ווי והוא לא נכנס וכו' ותקט"ו תפילות וכו', אז אבד משה רבינו ואין משה בגלל שמצאו והמדרש אמר ששש עבירות כבר היו לו וכו' וכו', אז הוא עבד שלמה, מצאו נו אז מצאו אז מה, ואברהם שאמר במה אדע כי אירשנה וארבע מאות דורות סבלו אחריו בגלל שהוא אמר ערבעה מילים אז אין אברהם אבינו וכו' וכו' וכו', אייי, אבל יש זבובי מוות, שהם באים על השמן רוקח, כל הזמן מחפשים איפה שיש שמן רוקח, למצוא שמה איזה משהו, בשביל שיוכלו להבאיש, שיוכלו להבאיש, אייי, זה זבובי מוות, כמו בש"ס, זבובי מוות באים רק להבאיש. מילא מצאו משהו, אם מצאו משהו אפשר להבאיש, אבל גם לא מצאו והם מבאישים, וזה פוסל? זה לא פוסל כלום. בסוף כולם זוכרים שהיה שלמה המלך, עם מה שאומרים, ודוד המלך וכו', ואיפה הם? בגן עדן במקום הכי גבוה, ואיפה הזבובים? בגיהינום תחתית. אז אח"כ כתוב גם יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט, גם אם אנשים אומרים, בא הנה איזה שטויות, למה הוא צריך לעשות את זה, למה תמיד זה, למה תמיד הוא רב עם כולם, למה אומר ככה, מעכשיו בא לנו עם הכשרות, מה בא לנו זה, תן לאכול עזוב אותנו בחייך די די די, אומרים איזה טפשות היה מחזיר בתשובה, פעם זה היה, היה מחזיר בתשובה, מה לו להכנס לכל הענינים האלה, אייי, היה, היה, היה לשון שמחה. מכל מקום, יקר מחכמה ומכבוד סכלות הרבה, אין היום מקום בעולם שלא מדברים על נושא הכשרות, אין כולל ואין בית כנסת ואין שום מקום בעולם שלא מדברים, לזה קוראים גם סכלות, סכלות. להציל את כל עם ישראל מאכילת נבלות וטרפות או חשש או ספק, זה נקרא סכלות אצל ההמון, אצל הזבובי מוות.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו...