חשיפה: מי מוציא שם רע על הכשרויות? | הרב אמנון יצחק שליט"א

פלא יועץ ערך שוחט, השוחטים יכולים לומר בנפשנו נביא לחמנו, פסוק באיכה ה' ט', כי בכל האומנויות צריך להזהר שעל פת לחם לא יפשע גבר ולא יצא מן השורה. ז"א השוחטים יכולים לומר מה נעשה, צריך לאכול, צריך להביא לילדים אוכל, בנפשנו נביא לחמנו, כי בכל האומנויות צריך להזהר שעל פת לחם לא יפשע גבר.

לפעמים ובד"כ אנשים בכל האומנויות לא נזהרים שלא לפשוע כדי להשיג את הפת לחם, זה לא פת לחם ממש, אלא את הפרנסה, את המשכורת, את הכל, אז בשביל להתפרנס לפעמים מזייפים מה שנקרא. לא אומרים את האמת בדיוק, הלו, אז לפעמים יש כל פעם אפשרות כזאת שאדם יפשע, אז צריך להזהר מאד שעל פת לחם לא יפשע גבר ולא יצא מן השורה ממידת הדין כיצד צריך להתנהג בכל דבר.

אבל השוחטים מלאכתם כבדה, שצריך להרגיש בפגימה דקה מן הדקה, לשון הפלא יועץ, לא פגימה דקה אלא דקה מן הדקה, וצריך דעת צלולה ומיושבת, כי כמה פעמים אדם מעביר ציפורנו על הסכים פעמיים שלש ולא ימצא פגימה ועל ארבעה ימצאנה, וחוזרת ומתעלמת, וחוזרת ונגלית, וצריך שיהיה לו יראת שמים יתרה לדקדק מאד בבדיקת הסכין ובדיקת הריאה, אז ז"א כדי לבדוק סכין צריך דעת  צלולה ומיושבת, שיקול הדעת וכוונת הלב, ושיהיה ירא שמים מרבים כמו שכתוב בפוסקים, דעת צלולה ומיושבת לא לחץ של עבודה, לא מהירות, לא אספקה שצריכים לעמוד בה, לא מישהו שהוא פוחד שיפטר אותו אם ימצא יותר מידי פגימות ויפסול הרבה, צריך דעת צלולה ומיושבת כי כמה פעמים אדם יכול להעביר את הציפורן על הסכין בקצב איטי כמובן כמו שצריך, שש פעמים לפחות, על שלשת הצדדים פעמיים, ולא ימצא פגימה, אבל פעם רביעית כן ימצא, זה לשון רבינו יונה פעם למדנו שהבאנו את השיעור לפני יומיים מהשל"ה הקדוש, וחוזרת ומתעלמת, וחוזרת ונגלית, ז"א נמצאת פגימה, אי אבדוק זמן מסוים לא אמצא אותה  וזמן אחר וכן אמצא אותה, מה ההפרש? צריך שיהיה לו יראת שמים יתרה לדקדק מאד בבדיקת הסכין, ובדיקת הראה שיש בה 13 טרפיות בבדיקת הריאה של העוף. ויחרד וילפת שלא להאכיל טרפות לישראל, כי עושה אלה הוא חטא רבים נושא, וגדול עוונו מנשוא, וראוי להשליכו לכלבים, כיון שנטל את שלהם והאכיל את ישראל. וזה הדין שלו של השוחט שמאכיל נבלות וטרפות וגם לא מתעסקים בקבורתו. והקראנו מה אמר האור זרוע בשיעורים האחרונים.

וראוי לכל שוחט להראות סכינו כפעם בפעם לכל חכם וכל שוחט, ולמיחש בעי שמא איבד הרגשתו, כי הוא דבר הרגיל והווה, וטובים השניים מן האחד. ראיתי בספרים זה טוב, והיו שמקפידים שתמיד רק שניים, למרות שעד אחד נאמן באיסורים אבל טובים השניים מן האחד שיהיה עדות מן התורה, אז לכן ראוי לכל שוחט להראות סכינו כפעם בפעם, לכל חכם וכל שוחט, ותמיד צריך לחשוש שמא איבד הרגשתו, כי הוא דבר הרגיל והווה, זה דבר שקורה, וטובים השניים מן האחד. וחיובא רמיא עלי לעבור על הדינים לפחות פעמיים בשנה עד שיהיו שגורים בפיו ויהיה בקיא בהם, אז לא רק שהוא יודע בעל פה אלא בקיא בהם, ואם יפול לו איזה ספק אם יש חכם או שחט בעיר לא יסמוך על ידיעתו להתיר או לאסור, אלא שאול ישאל, כמה אתם מכירים אנשים שבאמצע השחיטה קמים והולכים לעשות שאלה, שוחטים, אם הבודק סכינים יעבור על זה הנה מה טוב אני עשיתי את שלי אני שחטתי, שמה זה אצלו הוא אחראי על כל הנבלות וטרפות ,אם הוא הכשיר את הסכין - עליו, ואח"כ הכל נוסע. כמה אנשים מפסיקים, אני עשיתי שחיטה בישעי, היה ספק על סכין עזבתי הכל לקחתי את הסכינים אמרתי להפריש את כל העופות הצידה ורצתי לבני ברק לשאול שלשה בודקי סכינים מעולים שיגידו לי מה הדין, איפה יש דבר כזה מי עושה.

אז כתוב פה שמוטל על השוחט גם לעבור על הדינים לפחות פעמיים בשנה, יש אומרים כל חודש, עד שיהיו שגורים בפיו ויהיה בקיא בהם, ואם יפול לו איזה ספק אם יש חכם או שוחט אחר בעיר לא יסמוך על ידיעתו, להתיר או לאסור אלא שאול ישאל. אז אל ספק אל תפסול לבד, תקח איתך עוד מישהו שיפסוק, אתם שומעים? כי מצד אחד זה איבוד ממון ומצד שני זה האכלת נבלות וטרפות, אז זה לא סתם לפסוק את זה ולהגיד כך וכך. כשהיה פה הרב שלום כהן ונתן שיעור, היה פה איזה שוחט שהתרברב שהוא יודע לשחוט וכו' וכו', וסיכמתי איתו תבוא ונקח את הסכינים שלך לרב בן ציון רוט, נראה, אז הוא הביא את הסכין, אמר לי אתה יודע לבדוק? אמרתי לו לא כל כך, אני לא הכי בקיא ואין לי הכי הרגש, אבל אם אתה רוצה אני אסתכל לפנישנסע אליו, אז הוא הביא לי את הסכין, ואמרתי לו לפני שאני אבדוק תבדוק אתה, בדק אמר כשר, אמרתי לו זה סכין שמוכנה לשחיטה או זה אחרי שחיטה? אמר לא, זה מוכנה לשחיטה. לקחתי את הסכין והעברתי את היד ואמרתי לו פה יש לך חספוס ואח"כ המשכתי ואמרתי פה יש לך פגימה. אז הוא לקח בדק ואמר כן, יש פה. אח"כ אני עשיתי עוד פעם, אה, אתה פגמת עכשיו בסכין, אתה ניסה לטשטש כדרך המטשטשים. אמרתי לו בא אני אראה לך עוד בדיקה, אפילו שאנחנו לא בקיאים בזה, לקחתי את השערה של הזקן, שמתי את הסכין ונגנתי וכולם ראו לידי ושמעו תיק, תיק, תיק, איך הסכין נתקעת. איך הוא כעס יבבי, אתה פגמת, אתה עשית, אתה זה, אמרתי לו טוב  תגיד מה שאתה רוצה, יש פה אנשים ראו. בסוף שלחתי אותו וצילמו את זה, והלכו לרב בן ציון רוט, ושמה הוא אומר לו תשמע, אז הוא גילה לו שיש פגימה ושני חספוסים בשני מקומות בסכין שמוכנה לשחיטה, אמרתי לו תדע לך, אתה מאכיל נבלות וטרפות, כי אתה עם סכין כזאת הולך לשחוט, מה הדין של סכין שאתה יורד מהשחיטה, אז אם זה מה שאתה יודע וככה אתה ניגש לשחיטה, ה' ירחם. אז הוא הלך לשמה והתנצל, לא תגיד לי אם זה טרף או כשר האם זה לפי השיעור שברבנות מכשירים או לא. אז הוא אמר לו הרב בן ציון רוט, אני מזה לא אוכל, אבל הוא לא רצה להגיד לו שזה טרף, טרפה וכו', אז הוא אמר לו שתשעים אחוז מהרבנות יעבירו את זה, הוא אפילו לא הבין מה הוא אמר לו, הוא חשב שזה טוב, הוא אמר תשעים אחוז שזה בסדר, והוא לא מבין שתשעים אחוז מהרבנות מעבירים טרפות. אתם מבינים? ויש לי הקלטה מזה וגם הסרטה. אז זה האנשים המבינים שהוא אמר לי שאצלו אף פעם לא מוצא פגימות, הרי זה מה שטענו, שהם לא מוצאים פגימות, והוא אמר שאפילו אם עושים מפרקות אין פגימות, והוא מכין סכין בלי מפרקת ועם פגימה, וחספוס בשני מקומות, נו אז מה, אז כמה צריך להזהר השומעים פה.

אז כשאומר פה הפלא יועץ שאם יפול איזה ספק, אם יש חכם או שוחט אחר בעיר לא יסמוך על ידיעתו להתיר או לאסור אלא שאול ישאל. מי ישאל? אתם ראיתם שמישהו בא עם סכין או עוף לרב קניבסקי או לרב שטינמן או בא לאיזה רבנים או לאיזה פוסק או דיין ואמר לו מה הדין של העוף הזה?

ועכשיו תשמעו מה הגמרא אומרת. הגמרא אומרת בסנהדרין ז'. רב אשי קב הוי אתא טריפה קמי, הוה מכני שלחו להוא טבחי, אמר כי היכי דלימתא מיכא שורא, רב אשי כשהיתה באה לפניו שאלה של טריפה, היה אוסף את כל השוחטים ואומר להם בואו, תגידו איתי מה הדין פה, למה? שאם אנחנו נשגה בדין אז יתחלק העונש על כל אחד קצת. ויש פירוש אחר של השאילתות, זה רש"י, יש פירוש אחר של השאילתות שאומר שמתוך שהם ככה עשרה שוחטים נגיד שהם דנים בזה אז לא יבואו לידי תקלה, ואז כל אחד יגיד קצת בעיונו עד שיגיעו לעומק העיון המושלם ותשועה ברוב יועץ ואז לא יכשלו וידעו את הדין.

אז מה נענה בתרי אנן יתמי דימתמי, מה נגיד אנחנו בדורנו יתומים בני יתומים, כאשר רבא היה בו שאלת טרפה היה מכנס את שוחטי המחוז כדי שיפחת הסיכוי לטעות. זה לא שוחט ברבנות ולא שוחט בבד"צ, זה גדול הדור, אייי. אתם מבינים איזה מרחק אנחנו?!

עכשיו אנחנו נדון בשאלה שנשאלה. היום יש קורסים שמלמדים שוחטים, והקורסים האלה מכונים ללימוד שחיטה, מילה וכל מיני דברים כאלה, ועושים את זה כמו אינסטנט פודינג מהר צ'יק צ'ק תוך שלשה חדשים גומרים קורסים, פעם בשבוע, פעמיים בשבוע ושלום על ישראל, גומרים מקבלים תעודה וזהו.

אז נשאלה שאלה, שאלו את השואל ונשאל, בשו"ת שואל ונשאל בחלק א' יורה דעה סימן כ"ד, נשאל ומי שהוא שוחט ובודק ובא ללמד התלמידים מלאכת השחיטה ובדיקה, והדינים הנצרכים, לא בקורס מזורז, אם ראוי לו לפרוש ממלאכתו זו מחשש שמא יכשל בהוראת דיני שחיטה למי שאינו ירא שמים. יכול להיות מלומד גאון שמבין צ'יק צ'ק אבל לא ירא שמים, ועל ידי זה נמצא שבלימודו  יביא את הרבים לידי אכילת נבלות וטרפות. והקולר יהיה בצואורו, וראה יורה דעה סימן א' סעיף א' בדיני השוחט, ובמה שהוסיף בשמלה חדשה שם, אז זה צד אחד של השאלה, או שמא אין לו לחוש לזה, ועליו להורות דיני שחיטה ובדיקה לכל הרוצה ללמוד. שאלו את הפוסק מה הדין. והכריע שם, שרק אם אותו שבא ללמוד איננו ראוי הן מצד יראתו שאיננו ירא וחרד, או שאיננו חכם מעיין בש"ס, אם הוא לא יודע ללמוד גמרא ולעיין בש"ס, חכם מעיין בש"ס, ובא המלמד ללמדו אע"פ שראה והכיר בחסרונותיו אלה שהוא איננו ירא וחרד והוא גם לא חכם ועיין בש"ס, עובר על לפני עיוור ומכשיל הוא את הרבים. ז"א לפני שאתה מתחיל ללמד אתה צריך לבחון אם יש לאדם יראת שמים והוא חרד על דבר ה', ודבר שני שהוא חכם מעיין בש"ס, אתה צריך לתת לו סוגיה ותגיד לו בא תלמד אותי תראה לי מה אתה יודע איך אתה לומד וכו' וכו' וכו', שהוא חכם שיודע לעיין בש"ס, כך כתוב בהלכה, שהוא יודע גפ"ת - גמרא פירוש רש"י ותוס', לא לקרוא, להבין, לעיין.

אבל בלאו הכי גם כשאין התלמיד מוחזק כל כך בתורה ויבראת שמים מרובה, כי צריך להיות שוחט ירא שמים מרבים, לא סטנדרט של ירא שמים, כי בא הנה, טעות אחת אתה מטריף מטבחים שלמים לדורות. כי הם לא יעלו על זה אף פעם, הם יחשבו שתמיד הם אכלו כשר וכל מה שיביאו אח"כ זה יהיה טרף. אז ז"א, אבל בלאו הכי גם כשאין התלמיד מוחזק כל כך בחכמה, לא כל כך הוא לא צריך להיות אחד מגדולי הפוסקים, אבל הוא צריך להיות בחכמה ומעיין, וביראת שמים אם הוא לא יוחזק ביראת שמים מרובה, יכול השוחט ובודק ללמדו את מלאת השחיטה אלא אם כן הוא הכיר בו שחסרה לו מידה של יראת שמים יותר מהרגיל. אם חסר לו יותר מהרגיל שצריך להיות יהודי ירא שמים, אם חסר לו מן הרגיל שצריך להיות ירא שמים, הרי בשביל להניח רבינו תם צריך להיות ירא שמים, בשביל להגיד תיקון חצות צריך להיות ירא שמים, אז אם אתה פחות מהרגיל לא יכול להיות שוחט. שאז אסור מעיקר הדין ללמדו את מלאכת השחיטה. אז רואים מפה שזה לא פשוט ללמד כל אחד, וצריך לעשות בדיקות מקדימות ובדיקה אחריו לדעת אם הוא ירא שמים וחרד על דבר ה', ולא בעיה לראות את זה, לא בפעם אחת, צריך לפגוש את זה לא בפגישה אחת, יכול להיות שלפעמים כן כי רואים את הטעויות, את ההסוואה לא רואים, כשאדם מסווה אז הוא יכול ללכת עם הידיים ככה זה אין בעיה, אבל צריך קצת אחריו לחטט לשאול לברר ולדעת. כי למעשה ממה שיש לנו ידיעות ועדויות וכו' ויש לנו סיכום דברים גם, ממי שנמצאים שמה תדיר, אז יש הרבה הרבה הרבה לצערנו הרב מופקעים לגמרי מיראת שמים, לגמרי, לא תגיד בענין השחיטה, בענינים של צניעות כשהם נמצאים בחו"ל, בענינים של מאכלות שהם אוכלים מהגויות שמה שמבשלות, מכל מיני צרות ודברים אחרים שהאנשים האלה לא ראויים כלל וכלל לשחוט, אפשר לצרף אותם אולי לדעש אבל לא לשחיטה של יהודים.

וכתב למעשה שמי שבידו תעודה מדיין או ממורה צדק, אמיתי, כן לא מאלה שנותנים אתם יודעים בשביל שיעלו לו את המשכורת, אני מכיר כמה מגדולי הדור הספרדים שנתנו תעודות, תעודות, נתנו תעודות חתמו בלי לבחון אף אחד כדי שיהיה לו משכורת, כי זה משלמים משכורת על זה. אז כתב למעשה, דרך אגב על זה עומד לשבת אחד מהגדולים שהיה מהרבנים הראשיים שחילק תעודות וגם רב בחיפה שנתן תעודות לאנשי צבא ומשטרה בלי איך קוראים לו שהם רבנים, שהם רבנים, מחלקים ככה.

וכתב למעשה שמי שבידו תעודה מדיין או ממורה צדק שהוא ירא שמים ותלמיד חכם מעיין בש"ס, אז כל המלמדו נכון ליבו ובטוח כי מזכה את הרבים הוא ואז אין הוא צריך לחוש שמא באמת יתברר שאותו תלמיד אינו ראוי להיות שוחט ובודק. בסדר, זה בתמצית יש עוד המשך אבל הרוצה יעיין בעצמו, זה ביומא פ"ז. שמה מובא בחברותא למטה. במתיבתא, סליחה.

טוב, עכשיו אני רוצה לעבור, אתם יודעים הפרשה הזאת של הכשרות מתפשטת כמו בשדה קוצים, והרבה מתעוררים לחשוש לבדוק לברר, אבל דוקא העמך, ולא כל כך האברכים וודאי שלא הרבנים, שהם מכסים על הכל, הכל בסדר הכל בסדר, ה עלילות דברים. וכמובן על מי יוצאים תמיד? על אמנון יצחק, הכתובת הכי טובה, זהו, כבר יצאו נגדו רבים אז גם אנחנו נוסיף עוד כמה זרדים למדורה, לא נורא.

אז בואו אני אגיד לכם דבר אחד מדהים. כשזה נוגע אליהם, שיש להם שחיטה שלהם, כמו אברימי פפושדו ואחרים, אז הם מגוננים על כולם פתאום, ואומרים שאנחנו מוציאים דיבה ואנחנו לא מבינים כלום, אז אברימי פפושדו לדוגמא אמר מי זה האדמו"ר מאלמין מה הוא יודע בשחיטה מה כלום, כן, ואני בכלל זה רציתי לפתוח עסק איתו וכו' וכו', כבר דיבנרו בזה. אבל למה אתה לא מזכיר את הרב רבין שחמישים שנה הוא בתחום מתוך הרבנות והבד"צים וראש צוות שכל הזמן נמצא, רואה, דיבר פה ארבעה שיעורים, חשף חלק מהדברים, נקט בכמה שמות, הזכיר חלק, אבל מי שמבין מבין, למה את זה אתם לא מזכירים, תפסתם רק שניים שהם לא מהתחום, ואלה שמהתחום למה אתם לא אומרים מה הם אומרים? כי זה לא טוב, כי אם מישהו בא מהתחום ואומר ככה אז זה מצדיק אותי, זה מצדיק אותי כאילו אני עכשיו הבעיה. סליחה, אני רק מעורר את מה שידוע לי, כי אני מרגיש חובה שאתם כלל ישראל לא תאכלו נבלות וטרפות אם יש חשש כזה תזהרו, אתם לא רוצים לשמוע בתאבון, אבל אני חושב שככה חובה על כל יהודי, לא כולם מסכימים איתי כמובן, בעלי אינטרסים.

אבל בואו תשמעו דבר אחד, תארו לכם שאני נותן לכם שיעור כזה, ותגידו לי אח"כ אם אני מדבר לשון הרע, הוצאת דיבה, לעז על גדולי תורה, על חכמים, על שוחטים ועל עם ישראל בכללו. תגידו לי, טוב?

אני נותן שיעור ובשיעור אני מדבר הלכות בהלכות שחיטה ואז אני אומר זה מאד חשוב, תדעו שההלכות האלה לצערנו אני פגשתי, אני אומר על עצמי, אני פגשתי, אני פגשתי שוחטים שלא יודעים אותם, את ההלכות שעכשיו אני לימדתי אתכם יש שוחטים שלא יודעים אותם, פירושו שהם שוחטים בלי ידיעה, זה לא חכם מעיין בש"ס ואסור לו לשחוט. יודעים רק לשחוט, ז"א אני אומר שהם יודעים רק לשחוט, הם לא יודעים את הדינים ואת ההלכות, הם רק עושים תיק תק תיק תק מורידים את הראש ונגמר. ופתאום אני מקבל שאלה מהקהל, זה אחרי כל עוף צריך לעשות את הבדיקה הזאת? לא. אז איך ידעו אם זה טרף או לא? אז יכול להיות שהאנשים אוכלים טרף, שואלים אותי, אז אני עונה, הכל יכול להיות, הכל יכול להיות. וזה עבודה רבה שואלים אותי? אז אני אומר הכל יכול להיות. ואז אני עושה חשבון, הם שוחטים תעשה חשבון רגע, תעשה חשבון, יש בד"צים שוחטים 36 בדקה, מה אתם אמרתם לי כשבאתם? שבבד"צ הם שוחטים 12 עד 15 אבל לא 36 בדקה, נכון כך אמרתם לי כשבאתם? אבל אני כן אומר, אני כן אומר, הנה עכשיו אני אומר, הכל זה כאילו, כן, כל מה שאני אומר עכשיו זה כאילו, כן, יש בד"צים הם שוחטים 36 בדקה, תכפיל 36 כפול 60, דקה יש שישים בשעה, נכון? אז תכפיל 2160 עופות בשעה. תכפיל כפול ארבע שזה ארבע שוחטים, אז זה 8600 נכון בערך עופות בשעה. זה יום עבודה קצר, זה משמרת קצרה, ויש משמרת של שמונה שעות, אז תאר לך 16 אלף עופות הוא יבדוק אחד אחד? מי בודק? זה סתם. אז אני מקבל שאלה מהקהל, אז איך מגלים? לא מגלים? תשובה: אני אומר תשובה, אני גיליתי, הייתי בצפון, לא אגיד לכם איפה, כי זה מיד אפשר לדעת מי ומה, ויגידו שאני מטיל פסול באחרים, אתם שומעים, אני צדיק, אני לא רוצה שיגידו שאני מטיל פסול באחרים, רגע אז מה אני עושה עכשיו? מה אני עושה עכשיו כשאני אומר את זה? לא, אני לא רוצה שיגידו שאני מטיל פסול באחרים, אני רק אומר שזה היה בצפון, יש שמה מכונה מאד משוכללת, שהכל הוא מפרק לך, אפילו השניצל, ואתה לא צריך לגעת ביד, וזה נגמר שניצלים ישר בתוך הצלחות והם עטופים עם חותמות עם הכל, ומשגיח אין! העיקר החותמת נמצאת, וכולם ערבים וערביות. מה אתם אומרים? זה לשון הרע מה שאני אומר? הוצאת דיבה? זה פסול? זה מה זה? אני אומר, אני אומר שהייתי וגיליתי, אני הייתי וגיליתי,  צריך להאמין לי או לא? אז למה לא מאמינים לי? אני אומר שאני שמעתי את מחמוד ואני אומר את מה שראיתי ומה שאני מעיד, למה לא מאמינים לי? אומרים זה לעז אומרים זה ככה זה ככה, למה? וגיליתי שם, וגיליתי שם, אני ממשיך, שליש מהעופות, שליש מהעופות! עדיין הריאות היו בתוכם, לא בדקו את הריאות, שואלים אותי מהקהל, ואם הרב לא יגיד אנחנו נכשל, ז"א שואלים אותי תגיד איפה זה? תגיד איפה זה? תגיד של מי זה? אחרת נמשיך לקנות ונכשל. אז אני אומר תשובה, לא רוצה להגיד, מה אכפת לי אני, מה, מה אני יעשה. זה תשובה? אחרי שאני בא לעורר ואני אומר את כל זה אז לשם מה אמרתי את זה, רק להטיל דופי ורפש והכל ובסוף לא להציל את הציבור שיושב לפני התלמידים? אז תגיד להם מה לא לאכול אם אתה יודע שככה הדברים, לא? תגיד מה לא לאכול. עוד תגיד, תגיד אפשר לאכול רק זה, וממילא אמרת. וממשיך אני ואומר, ראיתי שמה את הריאות שליש, והתברר שזה באופן שיטתי נעשה ככה, ז"א בד"צ שמאכיל נבלות וטרפות בכל ישראל.

אתמול התפרסם עוד פעם שראש ישיבה שני עזב את החתונה של החתן שהוא בן הישיבה שלו בגלל שהיתה כשרות באולם של הבית יוסף. פעם שניה.

טוב, זה סיפור אחד שאני מספר, אתם בסוף תפסקו אם אני דיברתי לשון הרע, הוצאתי דיבה או אמרתי אמת, צריך להאמין לי, אסור להאמין לי, תיכף נראה.

עוד סיפור. תדע, גם שוחט ותיק ארבעים שנה בעל המשחטה מוצא דבר שהוא לא ראה בחיים, כל רגע יש דבר אחר, מי שאומר כללים כשרות הזאת טובה, וכשרות הזאת מדבר שטויות במיץ, לא, הלואי עגבניות, במיץ, אני לא יוד עמה לקרוא לזה, ארטישוק, ואיזה, השבוע היה עוד פעם, תפסנו, אני אומר, כאילו כן, תפסנו שהוא לוקח כבדים ממקום טרף ושם במקום כשר, מערבבים, וזה עוד מול המשגיח. אז מה הוא עושה בחדרי חדרים? אף אחד לא יודע. אז שואלים אותי מהקהל, אז איך אפשר לדעת? תשובה, אז לכן היום איך אתה רוצה להגיד זה כשר זה? כאילו איך יכול בן אדם לבוא ולומר בכלל על כשרות מסוימת שזה כשר, כמו מועלם, כמו חממי, כמו מחמוד, כמו הכל כשר, כמו ההוא שמה איך קוראים לו מאלעד, כן, איך קוראים לו? זה שאומר לא אענה לא אענה לא אענה לא אענה, טהרני, דוד טהרני, כמו ההוא חנג'ורי בסטרי איך קוראים לו שמה מהיורה דעה, זה שמדבר על אישפוזים, הא? אבוחצירה, וכל אלה הליצנים שמדברים כאילו הכל בסדר, תאכל מה שאכלת תאכל, מה שאכלת תאכל, מי אתה שתגיד. ופה איך אפשר להגיד כשר? זה אתה מקבל שירות מאותו, זה אותו מפעל שעושה לזה ועושה לזה. המפעל האחד עושה גם לאלה וגם לאלה, לבד"צ הזה ולבד"צ הזה, ואתה רואה ששמה יש דברים כאלה, ומערבבים את הכבדים, ומעבירים מטרף לכשר ומכשר לחלק ועושים סבטוחה והכל, אז איך אתה יכול להאמין? ואתה צריך לעמוד עליו כל הזמן כמו שוטר, אסור לזוז רגע, כי היום אין הדין של נרטט, פעם היה דין של מרתת, שהגוי היה פוחד, מפחד, רועד.

בגמרא מובא שהגוי מפחד אבל היום הגוי לא מפחד, למה לא מפחד? הבוס שלו אומר לו לעשות את זה, אז ממי הוא יפחד, מהבוס? הוא מקבל על זה גם בונוס, הוא רוצה להגדיל את המכירות אז הם עושים הכל.

שאלה, שואלים אותי מהקהל, רגע, אז הם מאכילים ואוכלים טרף כל החיים, ואני עונה כן, נכון. פששששש. שאלה, שואלים אותי אז מה עושים עם בן אדם כזה? צריכים לפסול אותו, מה זה הפקרות העולם? אז אני עונה, אבל זה שאוסר אותו אוכל כאלה גם, אז מה יעשו? מה יפסול אותו והוא אוכל בעצמו את האוכל הזה. אז שואלים אותי שאלה אז מה נעשה, אז לא נאכל ולא נשתה? אז אני עונה, מה אתה צודק, נשתדל לבדוק כמה שאפשר, עד היכן שידינו מגעת ונתפלל אל ה' יתברך שלא תצא תקלה ולא יבוא מכשול לידינו. זה תשובה? אני אומר תשובה כזאת? מה זה? הרי אתה מסביר היטב שאין אפשרות שיהיה כשר, ואחרי זה מה אתה אומר, אתה צודק, נשתדל לבדוק כמה שאפשר, איך תבדוק? להכנס לא נותנים לך להכנס, לראות אי אפשר, אז איך אני אבדוק? עד היכן שידינו מגעת, היא מגיעה רק עד העוף שנמצא בחנות, ולהתפלל אל ה' יתברך שלא תצא תקלה, איך לא תצא אם זה העבודה וזה הפרנסה? ולא יבוא מכשול לידינו, שמעתם? אם הייתי אומר דבר כזה מה היו אומרים עלי? מה היו אומרים עליו? דיברתי לשון הרע עד עכשיו או לא? הוצאתי דיבה? למה אתה אומר שלא? מאיפה אתה יודע מה אני אומר נכון או לא? הרי זה אמנון יצחק אומר, אם אמנון יצחק אומר זה לא נכון, הרי כל החיים שלו הוא שיקר, אף פעם לא נתפס באמת, תמיד תפסו אותו בשקרים.

ועוד דוגמא, עוד שיחה אני נותן, למשל בחיפה זה מאד מסודר, אבל תלך לדיר אל אסאד או לשפרעם, הפעם אני כבר פותח מגלה את המקומות, מה שהסתרתי קודם ואמרתי בצפון וזה ולא אמרתי איפה, עכשיו אני בשיחה משחרר שמדובר בדיר אל אסאד, איפה ששוחטים בית יוסף ואיפה ששוחט מחמוד וכולם ולשפרעם, לא עליכם שמה בתי מטבחיים משוכללים, בבחינת תנאים אתה יכול יופי לשחוט, יש שמה מרחבים ויש מרפסת על ואתה יודע אתה מלך, אתה מסתובב שם וצופה עם כל הזה, אבל זה דברים בטלים, אנשי המקצוע הם שם. ככה אני אומר. מה זה, אני מטיל דופי, רפש, גנאי, מה זה, זה עלילות דברים להגיד דבר כזה, לא? ושם הולך סמטוחה, אני אומר, שמה הולך סמטוחה, אותו  מסוף שהוא חותך את העצמות, את הטרפות, הוא חותך את הכשרים ואת החלקים, והוא חותך גם את החלבים ואת החזות, כולו סווה, הכל אותו דבר. דרך אגב אין ראיון כזה, אבל זה לא הנקודה.

כפר של דרוזים, אז שואלים אותי שאלה עכשיו בעוף מה עושים? מה, אוכלים את זה? ממש אוכלים את זה? אז אני משיב, לא אתה, אלה שאוכלים כשרויות מהודרות אוכלים את זה, אז התלמיד שואל אומר לי, אוי לנו מיום דין, ואז אני עונה לו, אוי להם מיום התוכחה. דיברתי על כל אלה ששוחטים בדיר אל אסאד לשון הרע הוצאת דיבה או משהו או שזה הכל בסדר, מותר להגיד או אסור להגיד? מה אתם אומרים? מותר אתם אומרים, זה אתם בגלל שאתם פה לידי אומרים, אבל אחרי שעה אני לא יודע מה תגידו.

בואו אני אשמיע לכם מה אומר על מה שאמרתי עכשיו הרב מוצפי. בואו נשמע מה הוא אומר הרב מוצפי ברדיו מורשת, כשאני מדבר על כל הפרשה של הכשרויות ומביא עדויות מוקלטות, לא סיפורים, ומביא הוכחות והכל, לא אדמו"ר מאלמין, אני אני, מה שדיברתי עד היום הבאתי הוכחות על כל דבר ועדויות ממני עצמי, שאלו אותו ברדיו מורשת על זה שאומרים ואומרים ואומרים, אז הוא רומז עליו בהתחלה אל תהיה ככה עם השופר, אל תעזור לשופר, כאילו להפיץ את הדברים יותר הלאה והלאה וכו'. בואו תשמעו בבקשה מה אומר הרב בן ציון מ וצפי.

הרב, השבוע משום מה יש אני אישית לוקח אוכל את הבשרים של הרב, השבוע היה אני שמעתי ממש גל של שמעוות את האברכים בכולל שלנו לגבי כל הבד"צים לגבי השחיטות שלהם, ובכללם גם השחיטה של הרב, כל אלה ששוחטים זה כאילו יוצא שמועות שאי אפשר לסמוך על שום בד"צ.

הרב מוצפי: חבל לך להיות השופר שלהם, קשקוש מוחלט, הוצאת שם רע, ממש איסורי דאורייתא. איסורי דאורייתא הם עוברים בזה שמוציאים שמות רעות על רבנים גדולים, על שוחטים שהם כבר עשרות שנים שוחטים, שהם כבר שלשים שנה ויש לי שוחט שהוא כבר ארבעים שנה במקצוע, ונבחנו על ידי גדולי ישראל בדור שעבר ובדור שלנו, ויש עליהם פיקוח מלא מלא מלא. והם מתחלפים כל עשרים דקות, והם עושים כל אשר לאל ידם לתת לעם ישראל אם זה את הצאן הבקר ואם זה את העופות או הודו, הכי טובים הכי כשרים, מה הסוד שיש רוח תזזית נכנסה בכמה אנשים, והחלו בהתקפה ולא ענינו להם ולא צריך לענות להם, תמיד היו אנשים שהתלוננו, זה לא הדרך המקובלת להפיץ שמועות רעות ברחוב, זה לא הדרך המקובלת מי שיש לו איזה תלונה או בקשה, יבוא נא אצל הממונים, יבוא נא אצל גדולי הדור, יש לנו ברוך ה' גדולי הדור, אשכנזים וספרדים, יש את הרב שטינמן מכאן עם הרב קניבסקי, יש מכאן את גדולי ישראל, את הראשל"צ מרן רבינו יצחק יוסף שידיו רב לו, יש כאן את הרב דוד לאו שאני מכיר אותו, הוא אדם משכמו ומעלה, מוסר נפש בשביל הכשרות, אני נדהמתי לראות כמה כמה הוא מחמיר. יש את כל הרבנים הממונים במחלוקת שברבנות הראשית שמדקדקים בקטנה כבחמורה, לא כמו שהיה פעם, הרבה יותר, ואפילו הרבה יותר מהבד"צים, לבוא ולהוציא שם רע ולהמשיך בזה וללכת לעיירות השדה ששם אנשים לא מבינים כלום ולהגיד לדבר, זה דבר שאסור שזה יהיה. דבר חמור ביותר, היו שקטים, קחו את הענינים בידיים ותמשיכו, יאכלו ענווים וישבו ותיהנו ותשמחו ותאכלו אם זה צאן אם זה בקר אם זה עופות שיש עליהם כשרות, כשרות מהודרת, כשרויות טובות וה' יהיה עמכם חזקו ואמצו תשישו ותשמחו.

שבת שלום ותודה רבה.

הרב: אני רוצה להשמיע לכם עוד אחד, יש עוד אחד קוראים לו גם כן הרב בן ציון מוצפי, הוא לא דומה כלל וכלל לזה ששמענו כרגע, אבל גם הוא במקרה קוראים לו הרב בן ציון מוצפי. אז בואו נשמע אותו עכשיו מה הוא אומר.

הרב מוצפי: למשל בחיפה זה מאד מסודר, אבל תלך לדיר אל אסאד או לשפרעם, הפעם אני כבר פותח מגלה את המקומות, מה שהסתרתי קודם ואמרתי בצפון וזה ולא אמרתי איפה, עכשיו אני בשיחה משחרר שמדובר בדיר אל אסאד, איפה ששוחטים בית יוסף ואיפה ששוחט מחמוד וכולם ולשפרעם, לא עליכם שמה בתי מטבחיים משוכללים, בבחינת תנאים אתה יכול יופי לשחוט, יש שמה מרחבים ויש מרפסת על ואתה יודע אתה מלך, אתה מסתובב שם וצופה עם כל הזה, אבל זה דברים בטלים, אנשי המקצוע הם שם, ושם הולך סמטוחה, אני אומר, שמה הולך סמטוחה, אותו  מסוף שהוא חותך את העצמות, את הטרפות, הוא חותך את הכשרים ואת החלקים, והוא חותך גם את החלבים ואת החזות, כולו סווה,

כפר של דרוזים, ואנחנו אוכלים את זה?

הרב מוצפי: לא אתה, אלה שאוכלים כשרויות מהודרות אוכלים את זה. אוי להם מיום התוכחה.

הרב: כן, זאת הקלטה אחת, זה לא הייתי אני בסוף, זה לא הייתי אני שאמרתי לשון הרע ורכילות והוצאת דיבה על גדולי הרבנים והשוחטים וכו', זה לא אני, זה לא אני, זה הרב בן ציון מוצפי השני. עכשיו נשמע עוד קטע.

אתה יודע, גם שוחט ותיק בקיא ארבעים שנה ... מי שאומר שקרים הכשרות הזאת טובה הוא מדבר שטויות במיץ, לא הלואי עגבנות, מיץ אני לא יודע מה לקרוא לזה, ארטישוק, השבוע היה עוד פעם בדקנו שהוא לוקח כבדים ממקום טרף ושם במקום כשר, מערבבים, וזה עוד מול המשגיח. אז מה הוא עושה בחדרי חדרים? אף אחד לא יודע. צריך לעמוד עליו כמו שוטר, אסור לעזוב רגע, היום אין את הדין של נרטט, בגמרא מובא שהגוי מפחד אבל היום הגוי לא מפחד, למה לא מפחד? הבוס שלו אומר לו לעשות את זה, אז ממי הוא יפחד, מהבוס? הוא מקבל על זה גם בונוס, הוא רוצה להגדיל את המכירות אז הם עושים הכל.

אז מה נעשה, אז לא נאכל ולא נשתה?

מה אתה צודק, נשתדל לבדוק כמה שאפשר, עד היכן שידינו מגעת ונתפלל אל ה' יתברך שלא תצא תקלה ולא יבוא מכשול לידינו.

הרב: אח"כ שישמע הראשון את השני, והשני ישמע את הראשון ויחליטו אם מותר להגיד או אסור להגיד, אם זה הוצאת דיבה ולשון הרע או זה איסורי דאורייתא ועבירות חמורות מאד מאד. וזה עוד בלי ללכת בכל העיירות ולהגיד לאנשים הפשוטים כל מיני דברים, זה רק בשידור ישיר לכל העולם.

כשהם אומרים אז מותר להם כי זה הם אמרו, אבל אם אני אומר מי הוא שיגיד. כן, בבקשה.

הרב מוצפי: למשל בחיפה זה מאד מסודר, אבל תלך לדיר אל אסאד או לשפרעם, לא עליכם שמה בתי מטבחיים משוכללים, בבחינת תנאים אתה יכול יופי לשחוט, יש לך מרחבים ויש מרפסת על ואתה יודע אתה מלך, אתה מסתובב שם וצופה על כל הזה, אבל זה דברים בטלים, אנשי המקצוע הם שם. ושם הולך סמטוחה, אותו מסוף שהוא חותך את העצמות, את הטרפות, הוא חותך את הכשרים ואת החלקים, והוא חותך גם את החלבים ואת החזות, כולו סווה, כפר של דרוזים.

ממש אוכלים את זה?

הרב מוצפי: לא אתה, אלה שאוכלים כשרויות מהודרות אוכלים את זה, אוי להם מיום התוכחה.

הרב: כן אז מה זה בסוף, לשון הרע, הוצאת דיבה, איסורי דאורייתא וכו', אני מבקש לשמוע עוד פעם את הרב בן ציון מוצפי הראשון ברדיו מורשת, אולי אני לא הבנתי עדיין טוב טוב מה הכוונה על מי הוא דיבר, על מי הוא דיבר אני לא הבנתי, אז אני רוצה לשמוע בבקשה עוד פעם רדיו מורשת כדי שאני אקלוט את התמונה היטב.

הרב, השבוע משום מה יש אני אישית לוקח אוכל את הבשרים של הרב, השבוע היה אני שמעתי ממש גל של שמועות את האברכים בכולל שלנו לגבי כל הבד"צים לגבי השחיטות שלהם, ובכללם גם השחיטה של הרב, כל אלה ששוחטים זה כאילו יוצא שמועות שאי אפשר לסמוך על שום בד"צ.

הרב מוצפי: חבל לך להיות השופר שלהם, קשקוש מוחלט, הוצאת שם רע, ממש איסורי דאורייתא. איסורי דאורייתא הם עוברים בזה שמוציאים שמות רעות על רבנים גדולים, על שוחטים שהם כבר עשרות שנים שוחטים, שהם כבר שלשים שנה ויש לי שוחט שהוא כבר ארבעים שנה במקצוע, ונבחנו על ידי גדולי ישראל בדור שעבר ובדור שלנו, ויש עליהם פיקוח מלא מלא מלא. והם מתחלפים כל עשרים דקות, והם עושים כל אשר לאל ידם לתת לעם ישראל אם זה את הצאן הבקר ואם זה את העופות או הודו, הכי טובים הכי כשרים, מה הסוד שיש רוח תזזית נכנסה בכמה אנשים, והחלו בהתקפה ולא ענינו להם ולא צריך לענות להם, תמיד היו אנשים שהתלוננו, זה לא הדרך המקובלת להפיץ שמועות רעות ...

הרב: אז זה באמת לא הדרך המקובלת, האם כבוד הרב הלך לרב שטינמן ולרב קניבסקי מצד אחד, ולגאונים מהצד השני, והביא להם את כל הראיות ששמענו מבן ציון מספר שתיים, האם הלך, השמיע להם כי זה לא הדרך, לא אומרים את זה בשיעורים ולא מגלים לציבור וגם לא מסתירים מהציבור, הולכים לברר את הדברים, אם אתה רואה ויודע צריך ללכת, כך הדרך, לימדת אותנו עכשיו ברדיו מורשת, שמה צריך ללמוד תורה, אז מלמדים את הציבור מה צריך לעשות. בשמים ישמיעו לכל הרבנים האלה את ההקלטות משני הכיוונים, ויגידו להם דנים אתכם עכשיו כמו שדנתם את האחרים, איך דנתם? שזה איסורי תורה ולשון הרע והוצאת דיבה, אז אפילו שזה אמת מה שאתה אומר וראית, אתה תשלם על זה, למה תשלם על זה? אתם יודעים למה? כי אם אתה רודף אחרי עבודה זרה לכתת אותה ולשבר ולהרוג את אלה שעובדים אותה ותשאיר אחת, אתה תידון כרוצח, רוצח נפשות. יהוא ביער עבודה זרה, הרג את בת אחאב, למה הוא הרג אותה? בגלל שהיא עבדה עבודה זרה והוא ביטל עבודה זרה, אבל הוא השאיר, אז דנו אותו כרוצח, אתה לא התכוון לבער עבודה זרה. לא מתכוונים פה להגיד שיש כך וכך, רוצים להשמיץ יהודי שעושה למען כבוד שמים עשרות בשנים, אבל כיון שהוא חושף את האמת והיא עולה בדמים רבים לאנשים שמתפרנסים מאיסורים כאלה ואחרים, אז לכן כולם חברו יחדיו נגדו. אבל אני לא שותק, אני לא אשתוק, אני אחזיר מלחמה שערה, כל מי שיתעסק איתי אני אתעסק בו, ואני אחשוף את פרצופו האמיתי, ועוד לא אמרתי את הא' של בראשית. את הא' עוד לא. ואם אני אפתח על כל אחד מה שאני יודע עליו הוא לא יוכל להסתובב ברחוב. אז לכן אני עדיין בדחילו ורחימו, אבל כיון שכל אחד מתחיל לפתוח את הפה כי הוא מרגיש שהעליהום כנראה עוזר לו, כבר יותר קל לו, הוא לא יחיד שמתמודד איתי, אז אני אטפל בכל אחד ואחד אין לי שום בעיה, אין לי שום בעיה, אם זה מה שרוצים שאני יעשה בבקשה, בלי שום בעיה. אז המשך יבוא.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך...