הקראים מי הם ומה דינם?

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, כבוד הרב.

אני באתי מבית דתי,

אבל קצת, בואו נגיד, איבדתי את הדרך

בהלכה,

ומה אלוהים דורש מאיתנו.

יש לי כמה שאלות, גם על נושא חג השבועות,

מתן תורה,

קודם כול נתחיל במתן תורה,

ממה שאני יודע ולמדתי.

במעמד הר סיני, משה רבנו עליו השלום קיבל שתי תורות,

התורה הכתובה והתורה שבעל פה.

שאלה ראשונה,

מדוע אם אלוהים ציווה אותנו שתהיה לנו תורה בעל פה,

איך התרנו וכתבנו אותה?

הרי זו עבירה על מצווה של אלוהים.

ולמדתי ופתחתי את התנ״ך, קצת עיינתי, כי הנושא הזה מאוד עניין אותי,

וראיתי כמה פסוקים

שגרמו לי לחשוב.

אני ברשותך אקריא את הפסוקים.

בספר יהושע, פרק ח',

פסוק ל'ה', נאמר, לא היה דבר מכל אשר ציווה משה,

אשר לו קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההולך בקרבם.

משמע קרה,

הכול נכתב.

ממה שאני מבין,

השכל גוזר עליי,

שלא נאמר משהו בעל פה.

נאמר גם בספר נחמיה.

ויקומו הלומדם ויקראו בספר תורת ה' אלוהיהם,

רביעית היום ורביעית מתוודים ומשתחווים

לה' אלוהיהם.

זאת אומרת, כל הדברים נכתבו ולא ניתן משהו על פה.

אז איפה פה הסתירה, מה קורה פה?

אני רוצה לעבוד את אלוהים, אבל אין לי דרך נכונה.

שמעתי. אתה קראי, נכון?

אני מכיר את הקראות, וכן.

אני למדתי.

אתה קראי, כן.

אז בוא אני אסביר לך דבר אחד.

תורת ה' לא יכולה להיות בלי תורה שבעל פה, כי אי אפשר להבין איך לעשות שום מצווה.

כתוב וזבחת כאשר ציוויתיך.

נו, איך עושים את זה?

אני מאמין ואני מקבל פירושי התורה.

אי אפשר לפרש את התורה בלי פירושים, בלי תורה שבעל פה. לא, לא. איפה נמצאת כאן הבעיה?

מה פירושי התורה? מי מוסמך לפרש את התורה? מה זה פירושי התורה?

חכמים?

אני מקבל את זה. מה זה חכמים?

הם אומרים את זה מדעתם?

סתם ככה הם מחליטים?

למדו את התורה. איזה תורה? שוב פעם, אני... איזה תורה?

התורה כתובה? גם אתה יודע מה התורה שבעל פה? כתוב.

בתורה שבעל פה יש דברים כל כך יפים. אם תיתן לי לדבר, אז אתה תוכל לשמוע ולהבין.

שאלתי שאלה. כתוב, וזבחת כאשר ציוויתיך.

מי יכול לפרש עכשיו את כל דיני שחיטה במילה הזאת, וזבחת?

יש ספר שלם, איך שוחטים?

הכל, ספר שלם,

כתוב וזבחת.

קודם כל, מי זובח?

מי מותר לזבוח?

במה זובחים?

איפה זובחים?

וכן הלאה.

איפה כתוב במילה וזבחת?

מי יכול לפרש דבר כזה בלי שיקבל פירוש מדויק לחלוטין,

שהרי אם הוא יעשה לא כך,

אז הוא לא קיים בזבחת.

ואם הוא יעשה מה שבא לו,

והשני יעשה מה שבא לו, והשלישי כפי הבנתו והרביעי,

אז מי צריך הלכות בכלל? אין הלכות בכלל. כל אחד ייקח ויכול לתת בראש, בעורף,

יכול לתת אמפטיש, יכול לעשות מה שהוא רוצה. מאיפה אני אדע מה זה בזבחת?

אני יכול לענות? כן.

קודם כל, התורה צריכה פירושים.

תענה למה ששאלתי על המילה וזבחת, אל תספר לי פירושים. תן לי לדבר, אני אענה על כל הדברים. נותן לך.

התורה, כן, לא בשמיים היא לימור ולא מעבר לים, כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו.

בורא עולם נתן לנו חוכמה לפרש, והוא נתן לנו את כל ספר התורה. הוא לא נתן שום דבר, תפרש אתה.

הנה, הוא נתן לך חוכמה. שוב פעם, יש הרבה פסוקים שאומרים, לא תאכל כל חלב וכל דם לא תאכל. אתה בורח לאן שאתה רוצה, ואני רוצה שתישאר בו, וזבחת.

אתה אומר שהשם נתן שכל לכולם לפרש, תפרש לי אתה, וזבחת.

אתה תפרש, אף אחד לא. אני שוב פעם אומר, את כל התורה צריך לקרוא, לקחת, אי אפשר לקחת פסוק ולהוציא אותו. אני רוצה רק פסוק אחד ללמוד עכשיו, איך עושים מלכות שחיטה.

מהמילה וזבחת, אתה לא צריך ללמוד. יפה,

אבל ארכות שחיטה לא בנויה מו־זבחת, אלא מְחלב וכל דם לא תאכלו,

מאותו ואת בנו. אני מדבר על ילכות שחיטה, לא מדבר מה לא לאכול, מה לאכול. שוב פעם, הכל מתקשר לזה, אתה לא, אי אפשר לקחת פסוק אחד. אני לא מתקשר, אני אומר וזבחת, רק את המילה.

ורק וזבחת מדבר על שחיטת חולין בתורה?

אני רוצה שתסביר לי וזבחת מה זה חולין, מה זה קודש,

מה זה קורבנות,

זה משהו אחר, רוצה לזבחת.

יפה, זאת תורה.

וזבחת, אני רוצה לדעת, רק זה.

בשכלך שוענק לך מן השמיים שיש בכוחו לפרש הכל. שוב פעם, אני חוזר על דבריי ואני אומר,

צריך, לומדים את כל התורה ויש,

רשום בפסוק X ובפסוק Y עוד הרבה פסוקים שמסבירים. הוא עוצר רק את המילה וזבחת,

אני גם קראי,

למדתי את המקרא ורוצה להבין איך אני מקיים בזבחת.

לא מעניין אותי שום פסוק אחר בתורה.

רק זה אני רוצה ללמוד עכשיו.

וזבחת לה' אלוהיך צריך לזבוח, אוקיי, לשחוט, אם זה לקודש.

ויש, שוב פעם, לא שמתי לבה, איך מקיימים?

מה זה איך מקיימים?

שוב פעם, אני אומר, אני מקבל את העניין של התורה. תקשיבו. וזבחת, אני רוצה לדעת מה עושים, מה זה הזמינה, כיצד, כיצד, כן. איך הוא מנסה לשחוט.

קודם כול אלוהים מצווה אותנו בשחיטה להוציא את כל הדם. מי מדבר על דם? מדברים על דם. איך אתה רוצה שאני אשחט ולא אצלי את הדם? מה אכפת לי מה יהיה אחר כך? קודם כול איך זביחה?

קודם כול אנחנו מדברים פה על עניין שחיטה וזבחת.

אתה לוקח לי פה פסוק ואתה על מילה אחת. מי אמר שווזבחת זה בכלל שחיטה?

אולי וזבחת זה לשים על המצב? נכון. אני יכול לזבוח גם

חוץ מבעלי חיים. מי אמר שווזבחת זה שחיטה? אולי זה לשים על המצב? נכון, זו לא רק שחיטה.

אז מה זה וזבחת?

שוב פעם, אני יכול לתת קרבה? לא אני יכול, אתה תגיד לי מה זבחת. עם כל הכבוד, אתה לא נותן לי לדבר. אני נותן. אתה לא נותן לי תשובה. אני רוצה תשובה. אתה לא נותן לי לדבר.

אנחנו רואים את המנחה שקין מה זבח. לא מעניין אותי. רק לא מעניין אותך, אז אתה, כבוד הרב, אתה בעל פסוק אחד,

רק בזבחת, רק בזבחת. אז אני נותן לך דוגמה, קין, אתה יודע מה? מה זבח? עוד פסוק, וקשרתם לאות, יפה מאוד. מה זה וקשרתם? יפה, אני אענה? כן. אני אענה, כמו שאמרתי, בפסוק שאמרת לי, וזבחת. שכחנו ממנו, וקשרתם. וקשרתם, יפה.

בוא ניקח את הפסוק המלא, ו...

נו הלאה, וקשרתם לעבוד כל ידיך. יפה, נאמר, וקשרתם לאות, בספר שמות נאמר פעמיים,

וקשרתם לאות על ידיך, ויהיו לטוטפות בין עיניך.

ונאמר גם, וקשרתם לאות על ידיך ולזיכרון בין עיניך.

לא. קודם כל, לא. מה זה וקשרתם? יפה.

עכשיו נאמר על נפש בנימין ויעקב,

ונפשו קשורה בנפשו. האם היא קשורה בחבל?

לא.

היא קשורה ברוח. נאמר, וכתבם על לוח לבך, וקשרתם על גרגורותיך.

האם מתוות התורה זה במשלם?

האם מצוות התורה קשורות לנו על הגרון בחוטים?

לא. זה עניין של מטפורה. עניין של רוחניות, שכמו שאמרת... זאת אומרת, אין מילה בתורה של קשירה של דבר שנקשר, הכל זה מטפורי.

בעניין הזה... איך אתה קובע שבעניין הזה?

נכון. אני אמרתי שיש לי פירושים? מי אמר שאין לי פירושים? מי אמר שהפירושים שלך זה מה שה' אמר?

השם יניח את זה שאתה תפרש אחרת ממני וממנו?

זו תורה של הוראה? לתת לאדם לפרש מה שהוא רוצה?

איך יכול להיות? הפירושים שלי אינם סותרים את התורה לעומת הפירושים של ההלכה האורתודוקסית. זאת אומרת שמאין לי אם המילה תפילין לא נאמרה, בכל התנ״ך לא מוזכרת המילה תפילין, שפירושה תכשיט. ומי ציווה אותי להגיד, ברוך אתה השם, שציוונו להניח תפילין, אין מדבר כזה. אני אלמד אותך אחרי זה.

על פי התורה אשר יורוך לא תשאיר ימין ושמאל, זה התורה אמרה, זה על פי התורה.

וקשרתם לא שמעתי.

חוץ מזה שסילבת כמה פסוקים בטעויות לשוניות, אבל אמרת דברים שכאילו כשירה זה רק עניין רעני, ונפשו קשורה בנפשו כושרה.

על גרגרותיך קשקשת, הוקשרתם בסוף קושרים משהו או לא קושרים? לא, חד וחלק. אז הוקשרתם לאות על ידיך, זה פירושו ככה לעשות, לבוא לבית כנסת או בכלל לא,

ללכת לכיכר המדינה ולעשות ככה.

ולעשות ככה רוחניות וככה נקשרו מה שצריכים. אז אני אסביר לפי הפירוש שלי,

לפי הפירוש שלי,

כן. כן. כמו שנאמר, אולטרוטפות. לא, תגיד, הוקשרתם. מה עושים? הוקשרתם לאות על ידיך. מה עושים הקראים? הוקשרתם, מה הם עושים? אז יפה, אתה רוצה לתת לי לדבר או לא? לא, רק תענה מה הם עושים.

אז תן לי לדבר, ודאי. ואני אסביר. אבל רק את זה. אתה חותך אותי ולא נותן לי לדבר, עם כל הכבוד. כי אני רוצה שתתמקד במה שאני אומר. איך אמרת בהרצאה?

תגיד לשם ולא...

שם מה? שמה. אז בוא תגיד שם מה.

בוא נקשיב. יאללה. נכון? נו, יפה מאוד. אבל תענה. אני עונה? כן. בוא נגיד. בוא נגיד, איך הקראים כושרים. תן לי לדבר. אז עם כל הכבוד, תן לי לדבר.

להעביר את עצמי ונדבר יפה. רק תגיד מה הקראים עושים במה שם. אז אני אסביר.

עניין הוקשרתם לאות על ידיך ואולטוטפות, או שנאמר גם זיכרון בין עיניך, עניין לקשירת עשיית המצוות. זאת אומרת, נאמר, ועשית מהקל לגגיך לעשות סוכה,

לקיים את המצוות. איך מקיימים וכשרתם. יפה, אז אני אמרתי, ועשית מהקל לגגיך, לעשות סוכה, יש לכם תפילין? מה פתאום? מה יש לכם?

אין לנו תפילין. אתם לא שמים בין העיניים משהו איזה כושר? לא. לא? מה זה, רגע, אמרנו, אולטוטפות בין עיניך. מה זה תותפות? שואל, יש לכם?

לא. אין לכם? לא. אין תפילין אצלנו? לא? אין בכלל? לא. אז מה זה וכשרתם?

מה אתם עושים? אמרתי לך, מקיימים את המצוות.

מה זה הולטותפות ביניניך, כבוד הרב? מה אתם עושים? מקיימים את המצוות, כמו ועשית מעקל לגגיך, לעשות סוכה. רגע, רגע. עכשיו אני שואל שאלה רב, מה זה הולטותפות ביניניך? רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

וקשרתם זה פעולה מעשית.

וקשרתם לאות על ידיך זה יד מעשית, זה קיים. כן, גם ביד חזקה ובזרוע נטויה זה יד מעשית, כמו שאמרתי, שאלוהים מניח תפילין, האם יישמע?

כרגע מדובר, תקשיב,

כרגע מדובר על היד וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך.

מה זה טוטפות אתה לא יודע,

אבל כמו שאתה אמרת עם הקשקשתא שלך שיש פירושים שכל אחד מפרש,

אז אצלנו אין פירושים.

אצלנו יש מסורת שקיבלנו ממשה רבנו שקיבל את התורה בעל פה, לא רק בכתב.

הוא קיבל בעל פה, לא רק בכתב,

כן,

והוא נאמר לו מה זה לטוטפות.

מה שמה? לטוטפות זה שתיים ועוד שתיים.

תת בחטפה ופת באפריגה.

זה שתיים ושתיים, שני בתים.

ואם לא ידעת שמילת תפילין קיימת,

אז תדע לך שהתרגום אומר ולתפילין בן עינכו.

תפילין זה התרגום של טוטפות,

וארמית בלשון הקודש הן זהות.

אם לא למדת אי פעם,

תיקח ספר של הבן של הגאון מווילנה ומביא את שורשי כל המילים כולם.

אז אם היית לומד במקום טוב ולא אוכל מזוויחה שאתם אוכלים נבלות וטרפות,

לא היית מטומטם והיית מבין בדיוק מה צריך לעשות. עם כל הכבוד הרב, אני לא גידפתי אותך, אז אני מבקש שלא תקדף גם אותי. מטומטם, אמרתי גם לקהל קודם, וכל מי שאוכל נבלות וטרפות הוא מטומטם. נכון. אני לבינתיים מספיק בשחיטה ולא לאכול את הדם ולא לאכול את החלבים.

אף אחד לא אוכל את החלבים. ואוכל העלייה בשווארמה זה לא החלבים? לא, זה לא אוכלים אצלנו. תגיד לי, מה, אצלכם איפה זה החלב? מי אמר לכם איפה זה החלם?

אה? התורה אמרה במפורש. איפה, איפה החלם? איפה הוא? החלב על הקרב, החלב מחפשי את הקרב. ואיך אתה יודע לזהות מאיפה עד איפה, הרי שם החלב ושומן. עוד פעם, הרב? מאיפה אתה יודע מאיפה עד איפה? עוד פעם, הרב, לא שמעתי.

אתם אוכלים בקר?

בטח. אתם שוחטים או מכים מראש? שוחטים ארבע סימנים, שתי ורידים,

קנה ווושט, על ידי הוצאת כל אדם. איפה זה כתוב? איפה זה כתוב? יפה מאוד, אני אמרתי שיש לי פירושים ויש לי את סבל הירושה. איפה זה כתוב?

אז יפה, אני רוצה להסביר. לא הבנתי, כתוב מאיזה פסוק שעושים פירושה? יפה, יש... למה ארבעה אתה צריך לעשות? יש את עניין,

כן, ושיננתם לבניך. אני אומר שזה יפה, אבל אני אומר את זה מההתחלה,

שהקראים מקבלים את סבל הירושה, אז בוא אני אגיד, האב מעביר לבנו. אתה אומר שהקראים לא מקבלים את זה, לא נכון? בוא אני אסביר לך מה הדין שלך.

הדין שלכם שאתם לא מבני ישראל, וואו. אסור להתחתן אתכם, בטח. שחיתתכם נבלה,

ברית המילה שלכם עורלה. כן, אנחנו מוצצים את איבר המין וגורמים למחלות או שפה על התורה? אתה, בקיצור שתמיד, הדין שלך זה דינך.

אתה כאחד מאומות העולם,

אין לכם שייכות לישראל עד שתחזרו בתשובה. ואתה חזרת בתשובה. אתם, אתם, קהל יקר, שקראתי פסוק ויהי ככלות משה לכתוב את כל דברי התורה עד תומם, משה כתב את הכול, ולא נאמר שום דבר בעל-פה. וכבוד הרב פה אומר שניתן עוד תורה שבעל-פה, ובספר יהושע, לא מספר דברים על משה, ספר יהושע ונחמיה חזקו רגע. מה זה שכתוב על הדברים אשר דיבר משה אל כל קהל ישראל? הוא דיבר בכתב?

יפה, בכלל. הואיל משה בער את התורה. יפה, באמת, הזמין להם פעם בשבע שנים. הואיל משה לבאר את התורה, זהו, מספיק לך. די. פעם בשבע שנים היו קוראים. תודה רבה לך.

קיבלת במה של קראי שכולם ידעו שאתם לא מבני ישראל ואסור לצרף אתכם לשום דבר מצווה. תודה.

כן, שאלה נוספת.

למה באת לבוא?

שאלה נוספת.

הוא בא, הוא בא להסית, לא שמעת על יצר הרע?

כן.